The chromatic number of random graphs.
Made for a talk given in a graduate guided reading course on random graphs, TAU,IL.
Based on Topics in Random Graphs course by Prop. Michael Krivelevich.
1. קורס קריאה בגרפים מקריים ־ הרצאה מספר 7
צביעה של גרפים מקריים ־ דליה גרצמן
31.21.13
תקציר
בגרף דטרמיניסטי G pV, E qצביעה היא חלוקה של קדקודי הגרף לקבוצות בלתי תלויות; מספר הצביעה של Gהוא
המספר המינימלי של קבוצות בלתי תלויות המהוות חלוקה של קדקודי .Gומה קורה כאשר ?G G pn, pqכיצד ניתן אז
להעריך את מספר הצביעה?. נראה כאן כי למעשה מספר הצביעה של G G pn, pqנמצא )בהסתברות גבוהה( בסביבת
n
. 2 log nנמשיך ונדבר על צביעה רשימתית ונראה שלמרות שלכל קדקוד יש אולי רשימה אחרת של צבעים אפשריים, עדיין
2
מספר הבחירה נמצא )בהסתברות גבוהה( קרוב מאוד למספר הצביעה.
הערה 1.0 היום לאורך כל המפגש נשתמש בסימון .log x : log2 x
1
1.1
צביעה קדקודית
הקדמה
יהי G pV, E qגרף.
קבוצה A
הגדרה 1.1
Vנקראת בלתי תלויה אם היא אינה פורשת אף קשת מ־.E
הגודל המקסימלי של קבוצה בלתי תלויה ב־ Gנקרא מספר האי־תלות של ,Gומסומן ב־.α pGq
k־צביעה של Gהיא חלוקה V1 ¤ ¤ ¤ Vk
באופן שקול, f : V Ñ rk sהיא k־צביעה אם לכל E pv, uqמתקיים .f puq $ f pv q
Vכך ש־ Viבלתי תלויה לכל .i
Gהוא k־צביע אם קיימת לו k־צביעה.
המספר הכרומטי של ,Gהמסומן ב־ ,χ pGqהוא הטבעי המינימלי kעבורו Gהוא k־צביע.
טענה 2.1
¤ χ pGq
הוכחה:
|V
. α|pGq
תהא V1 ¤ ¤ ¤ Vk
°k
k V־צביעה של .k χ pGq ,Gאז |Vi | ¤ k ¤ α pGq
1 i
המשפט המרכזי לפרק:
¨
משפט 3.1 יהי 1 , .G G nאז בהסתברות גבוהה מתקיים
2
n
2 log n
.χ pGq p1 o p1qq
1
| .|V
2. 2.1
הוכחת החסם התחתון
יהי n ¥ kמספר טבעי. אז תוחלת מספר הקבוצות בגודל kהבלתי תלויות ב־ Gנתונה עי
pq
k
2
¢ ¢
1
2
¤
n
k
f pk q f pk, nq
עבור k־ים גדולים כמובן נצפה שתוחלת זו תהיה קטנה, ולכן נוכל לסמן
max tk|f pkq ¥ 1u
כלומר לכל k
¦ kמתקיים 1 k s
indep. sets of size
¦k
#.E r
¦ .k
טענה 4.1 p2 o p1qq log n
הוכחה: אנו מחפשים מתי 1 :f pk q
k
2
log n ¡ log k
ðñ
¢
k
2
kikkj
hk log k
k
!k log n ¡ log k
ðñ n {k! 2p q ðñ
ðñ k 2 log n
k
2
k
1
¢
n ¡pkq
2 2
k
מסקנה 5.1 1 ¦ α pGq ¤ kבהסתברות גבוהה.
הוכחה: מהגדרת ¦ kמתקיים 1 .f pk ¦ 1qלכן:
1 ¦ ¨ 1 ¨ k
¢
2¡ ¤ 2 p q n ¡ pk¦ 1q ¡pk¦ 1q n ¡ 2 log n
1
2 2 ¦ ¨ ¨p ¦ q k
2 log n n O n
n
1
2 ¤ 2 ¦ k
1 ¦ k
2
2
n
k
2
f p k ¦ 2q
f pk ¦ 1 q
ואז נקבל
o p1 q
¢
1
¦
¦
sets of size k ¦ 2s f pk 2q f pk 1q ¤ O
n
.indep
#E r
וממרקוב נקבל את הדרוש
pp# indep. sets of size k¦ 2q ¥ 1q ¤ E r# indep. sets of size k¦ 2s o p1q
ñ Pr pα pGq ¤ k¦ 1q 1 ¡ o p1q
Pr
לבסוף, מטענה
2.1
נקבל את החסם התחתון המבוקש:
n
¥ k¦ n 1 p1 o p1qq 2 log n
3.1
הוכחת החסם העליון
בשביל הוכחת החסם העליון נידרש למספר כלים:
2
n
α pGq
¥ .χ pGq
3. 1.3.1
אש ינסון pJansonq
אש ינסון, באופן כללי, מציב חסם עליון על ההסתברות של משתנה מקרי שלם ואי שלילי, להיות אפס.
במפורש:
1. סביבת העבודה:
)א(
תהא Ωקבוצה סופית. נבנה תת קבוצה אקראית של Ωבאופן הבא: כל Ω rנבחר בהסתברות pr € Rq pr
באופן בלתי תלוי באיברים האחרים.
דוגמא טיפוסית: 1 ,Ω E pKnq
2
¨
,pr
1
2
Pr
,.R G n
)ב( תהא Iקבוצת אינדקסים ונתבונן במשפחה של תק של Ω־ .tAi ui€I
)ג( השאלה הנשאלת היא: מהי ההסתברות שאף אחת מהקבוצות Aiאינה נמצאת כולה ב־.?R
2. לצורך מענה על שאלה זו:
)א( לכל Aiנגדיר את האינדיקטור המתאים לה
€R
6
18
Ai
7
Xi
0 otherwise
נקבל אז:
pr
¹
€
pXi 1q E rXis
Pr
r Ai
)ב( נגדיר בנוסף משתנה מקרי שהוא סכום האינדקטורים
Xi
¸
€
X
i I
ונסמן
pr
¹¸
€ €
E rXi s
i I r Ai
¸
µ E rX s
€
i I
)ג( אז ניתן לנסח את השאלה באופן הבא:
? pX 0q
Pr
• מקרה קצה: אם tAi uזרות בזוגות, כלומר יש אי תלות בין ההסתברויות שלהן להיות מוכלות ב־ ,Rאז נקבל
)1(
e¡µ
pr
¹
€
r Ai
)ד(
£
¡
exp
¹
€
¤
pr
i I
¹
€
£
¡1
r Ai
¹
€
pXi 0q
i I
ppAi € Rq ” pAj € Rqq
¸
i j,i j
3
€
pX 0q
i I
מכיוון שבמקרה הכללי ישנם חיתוכים בין הקבוצות, נרשום i jאם $ φ
Pr
Pr
¹
Ai ˆ Ajונגדיר
∆
Pr
5. kI
p1 o p1qq k¦ ולכן עבורk¦ p2 o p1qq log m מטענה )4.1( אנו יודעים ש־
.f pk, mq
2¡p2q הוכחה: נסמן
m¨
k
k
מתקיים
f pk I 1, mq
f pk I , mq
I
mI ¡ k ¤ 2¡kI m¡1 op1q
k 1
נקבלk
.f pk, mq
f pk, mq
f pk 1, mq
p
¤ f pk 2, mq ¤ f f kpk¦,2, mq
f pk 1, mq
mq
loooomoooon
k¦ ¡ 3מכך ש־
¥ m3 op1q
1
:נפעיל כעת את הגרסא המורחבת של אש ינסון בכדי לקבל את החסם המבוקש
ולכלR E pKm q zE pGq )כלומרG G pm, pq להיות אוסף הלא־קשתות ב־R וניקח אתΩ E pKm q
AS
S ¨
k
| נסמן אתS |
k ,rms S לכל
.(Pr pe € Rq
rms¨
2
נגדיר
מתקייםE pKm q e
1
2
: קדקודיםk כעת הקבוצות שלנו תהיינה כל קבוצות הקשתות הנפרשות על
כנל ממ אינדיקטור הבודקS . בהתאם לסימונים באש ינסון, נגדיר לכלS הקשתות הפוטנציאליות על
XS
2
להיות קבוצת ה־
:G בלתי תלויה ב־S האם
6
81
7
k¨
AS
€R
0 ptherwise
:G ב־k ונגדיר גם ממ הסופר את הקבוצות הבלתי תלויות בגודל
X
¸
€r s
| |
XS
S m
S k
:נקבל אז
.Pr pα pGq k q Pr pX
µ : E rX s
¸
€r s
| |
E rXS s
¢
0q
:µ, ∆ בכדי להעריך הסתברות זו, עלינו להעריך את
m ¡pkq
2 2
k
S m
S k
¥ m3 op1q
S I | ¤ 2, ואם זה מתקיים נסמןS ˆ S I| ¤ k ¡ 1 תלויות אםםAS , ASI עבור ∆ נשים לב ש־
¢ 2p q¡p q
k¡1 ¢ ¢ ¢
¸ m
¸
k
m¡k
1
Pr pXS 1 ” XS I 1q
k¡i
2
ok o o i o
i2 lo mo nlo mo nloooomoooon loooooomoooooon
S S I
:. אזS
k
2
∆
S SI
ˆ
S
¢
m ¡pkq
2 2 ¤
k
k¡1 ¢ ¢
¸ k
m
SI S
z
¡
¡ k 2¡pp q¡p qq µ ¤ k¸1 g piq
i
k¡i
i2 looooooooooooooomooooooooooooooon
i2
k
2
i
1
PrpAS ‰AS I €Rq
i
2
pq
: g i
g p2q
¢ ¢
k
2
¢
m ¡ k ¡ppkq¡p2qq
2 2 2
k¡2
k4
Ω µ 2
m
p1 o p1qq k22¡p q
k
2
5
¢ m¡k¨
m k ¡2
m¨
k
k
:g p2q ננסה לרגע להעריך את
q2 k
q
p1 o p1qq µk2 pm ¡ kq!!2 ¤ m pk ¡ 11q
pm ¡ 2
pm ¡
7. הערה 2.2
)דוגמא( נניח S pvq rksלכל ,vאז Gהוא S־בחיר )עם rks
(Sאםם הוא k־צביע.
הגדרה 3.2 נאמר ש־ Gהוא k־בחיר אם Gהוא S־בחיר לכל משפחה Sהמקיימת |S pv q| kלכל .v
מספר הבחירה, או מספר הצביעה הרשימתית הוא ה־ kהמינימלי עבורו Gהוא k־בחיר, ומסומן ב־.ch pGq
שאם נתונה משפחה S tS pvq |v € V uעבור גרף G tV, E uהמקיימת S puq ˆ S pvq φלכל pv, uq € E
נשים לב
אזי Gהוא S־בחיר )מכיוון שכל בחירה של צבעים לקודקודים תהיה חוקית(.
מהדוגמא בהערה
2.2
נסיק אבחנה פשוטה:
¥ χ pGq
) ch pGqמפני שצביעה רשימתית היא מקרה פרטי של צביעה
רגילה(.
ונראה דוגמא מתי האי שוויון הוא חזק:
וכמובן שדוגמא זו ניתנת להכללה:
טענה 4.2 יהי
¨1¡ 2k
k
.nאז .ch pKn,n q ¡ k
הוכחה: אנו רוצים להראות שקיימת השמה של kצבעים לכל קדקוד, כך שלא ניתן לבחור ממנה צביעה חוקית. ואכן:
נסמן G pA ‰ B, E qעם |B | n
| |Aצדדי הגרף. ישנן בדיוק
¨1¡ 2k
k
nקבוצות בגודל kשל ,r2k ¡ 1sולכן
קיימת התאמה חחע ועל בין קבוצות בגודל kשל r2k ¡ 1sוקדקודים בצד Aובצד .Bנסמן התאמות אלו
¨ r2k¡1s
k
Ø
¨ r2k¡1s
k
,f : A Ø
.g : Bכעת נגדיר את Sבאופן הבא
€A
v€B
v
6
8f v
pq
7g pv q
S pv q
ונראה ש־ Gאינו S־בחיר עבור השמה זו.
תהא Ñ r2k ¡ 1s
c : A ‰ Bפונקצית בחירה המקיימת S pv q c pv qלכל ,vונסמן
tc pbq |b € B u
tc paq |a € Au
TB
TA
מתקיים אז ש־ :|TA| ¥ kאילו 1 ¡ |TA| ¤ kהיינו מקבלים |r2k ¡ 1s zTA| ¥ kכלומר הייתה תק של צבעים r2k ¡ 1s X
בגודל ,kשלא שומשה כלל לבחירת הצבעים של .Aאבל Xהיא רשימת הצבעים של קדקוד מסוים ¦ A aולכן לא יתכן
.S pa¦q c pa¦qסתירה. באותו אופן כמובן גם .|TB | ¥ k
קיבלנו: ,TA , TB € r2k ¡ 1sוכן ,|TA | , |TB | ¥ kולכן ,TA ˆ TB $ φכלומר קיים צבע שנבחר עבור קדקודים בשני צידי
הגרף ולכן הקשת המחברת אותם היא מונוכרומטית, כלומר cאינה פונקצית בחירה חוקית.
כאן אנו רואים דוגמא
כיצד מספר הבחירה יכול להיות גדול משמעותית ממספר הצביעה. בהמשך נראה שדוגמאות אלו
הן נדירות, ולמעשה בגרפים מקריים מספר הצביעה ומספר הבחירה יהיו קרובים מאוד זה לזה.
7
8. מספר בחירה בגרפים מקריים
2.2
המשפט המרכזי לפרק:
משפט 5.2
pKahnq
יהי .G G pn, pqאז בהסתברות גבוהה
.ch pGq p1 o p1qq χ pGq
משפט 6.2
למה 7.2
יהיו 1 ¤ k ¤ m ¤ nשלמים, ויהי pV, E q
Gגרף על nקדקודים שבו כל קבוצה של mקדקודים פורשת קבוצה
בלתי תלויה בגודל .kאז
m
המסקנה של טענה זו דומה למסקנה בטענה
7.1
n
k
¤ ch pGq
וכן ההוכחה תהיה דומה.
תהא S tS pvq |v € V uמשפחה של רשימות צבעים המקיימת |S pvq| n{k mלכל v
הוכחה:
.Vנראה ש־ Gהוא
S־בחיר.
נעשה זאת, שוב, עי הסרה איטרטיבית של קדקודי הגרף:
מצב התחלתי: 1
.GI : G , j
1. כל עוד קיים צבע cהמופיעה ברשימות של לפחות mקדקודים, נוכל לבחור מתוכם kקדקודים המהווים קבוצה בלתי
תלויה .Ijנצבע את kהקדקודים של הקבוצה הבלתי תלויה Ijבצבע ,cנסיר אותם מהגרף, ונסיר את הצבע cמהרשימות
של כל שאר הקדקודים בגרף.
.GI
2.
נעדכן: 1 GI : GI ¡ Ij , j : jוכן S pvq : S pvq z tcuלכל v
לאחר לכל היותר n{kאיטרציות של השלב הראשון, השתמשנו בלכל היותר n{kצבעים, ונותרו לנו לכל היותר mקדקודים,
שברשימת הצבעים של כל האחד מהם נותרו לפחות mצבעים, כולם שונים מהצבעים שהשתמשנו בהם בשלב הראשון.
נראה כעת שניתן לצבוע את הקדקודים הנותרים בצבע שונה לכל אחד:
נגדיר גרף דוצ ‰ Y, F q
Γ pXבאופן הבא:
¨
GI
¨
V GI
Y
tpv, cq € X ¢ Y | c € S pvqu
F
is the output of the 1st stage
S pv q
¤
v €V pGI q
X
קיבלנו:
Xמתקיים dΓ pv q |S pv q| ¥ m
)א( לכל v
)ב( לכל Y cמתקיים dΓ pcqמספר הקדקודים ב־ GIש־ cמופיע ברשימת הצבעים שלהם. מכיוון ששלב 1 הסתיים,
dΓ pcq mלכל .Y c
נראה כעת שתנאי הול מתקיים עבור צד ) Xכלומר שלכל X Wמתקיים |:(|W | ¤ |NΓ pW q
• אם | m ¥ |Wנקבל את קיום התנאי מיידית מסעיף א' לעיל.
8
9. •
אם | m |Wנזכור כי מצד אחד dΓ pcq mלכל c
,NΓ pW qומצד שני יתכן שצבע ב־ NΓ pW qמחובר גם
לקדקודים שאינם ב־ Wולכן סכום הדרגות של הקדקודים ב־ NΓ pW qהוא לפחות סכום דרגות הקדקודים ב־ .W
במפורש:
p q
| m ¤ |NΓ pW q
dΓ pcq
¸
€ p q
¤ dΓ pv q
¸
€
v W
c NΓ W
pℵq
¤
| m ¤ |W
||W | |NΓ pW q
ñ
ואכן תנאי הול מתקיים עבור צד ,Xמשמע ישנו זיווג המרווה את צד Xשהינו השמה של צבע אחר לכל אחד מהקדקודים
הנותרים, סהכ לכל היותר mצבעים נוספים, המסיימים את ההוכחה.
כעת אנו מוכנים להוכחת המשפט המרכזי:
♠
הוכחה: )הוכחת משפט 5.2( נגדיר m n{ log2 nו־ k¦ pmq ¡ 3 pq p2 o p1qq log n
8.1 ראינו שבהסתברות גבוהה, כל תק של V pGqבגודל ,mפורשת קבוצה בלתי תלויה בגודל kלפחות.
♠) kמטענה 4.1(. בטענה
שבהסתברות גבוהה מתקיים
n
m p1 o p1qq 2 log n
בסעיף
2.1
n
k
¤ .ch pGq
ראינו שמתקיים
n
2 log n
.χ pGq ¥ p1 o p1qq
ולבסוף, נזכור שתמיד מתקיים χ pGq ¤ ch pGqונקבל את הדרוש:
n
2 log n
.ch pGq p1 o p1qq
9
אז מלמה
7.2
נקבל