SlideShare une entreprise Scribd logo

חוברת חגים

•
•
Ashlaya Meller
Ashlaya Meller
1  sur  17
Télécharger pour lire hors ligne
‫חוכמת‬ ‫אבות‬ ‫בונה‬ ‫דורות‬ ‫תרבות ישראל‬ ‫ספר לימוד לכתה ח'‬
‫"חוכמת אבות בונה דורות" – ספר לימוד לכיתות ח' במקצוע "תרבות ישראל ומורשתו"‬ ‫בהתאם לתוכנית הלימודים המלאה ב-"תרבות ישראל ומורשתו" ובאישור המטה לתרבות ישראל,‬ ‫משרד החינוך‬ ‫מהדורת ניסוי תשע"א‬ ‫‪ c‬כל הזכויות שמורות לאורט ישראל – היחידה לקידום הזהות היהודית.‬ ‫כתיבה, עיבוד דידקטי ועריכה:‬ ‫נילי בן ישי – רכזת אזור צפון בתוכנית "שורשי ישראל", ראש צוות הפיתוח‬ ‫דפנה בר תור – מנחה לבתי מדרש בתוכנית "שורשי ישראל"‬ ‫אורית ירקוני – מורה לאזרחות והיסטוריה בבית ספר אורט השומרון בנימינה‬ ‫חגים‬ ‫דלית כספין – מנחה לבתי מדרש בתוכנית "שורשי ישראל"‬ ‫בינה מרגלית – מנחה לבתי מדרש בתוכנית "שורשי ישראל"‬ ‫יעוץ מדעי: ד"ר רות קלדרון‬ ‫עיצוב גרפי: "העיצובייה", זכרון יעקב‬ ‫ומועדים‬ ‫ריכוז הפרויקט: אורנה ריטבלט, היחידה לקידום הזהות היהודית ולימודי המורשות, אורט ישראל‬ ‫תודות:‬ ‫ספר זה נכתב בהשראת תהליכי פיתוח הנמשכים כעשור במסגרת תכנית "שורשי ישראל"‬ ‫ברשת אורט ישראל.‬ ‫בתהליך הפיתוח נעזרנו בחומרי לימוד, שנכתבו על ידי צוותי "שורשי ישראל" בבתי הספר השונים‬ ‫ועיבדנו אותם בהתאם להנחיות משרד החינוך ולצורכי המורים בשטח.‬ ‫- שער שני -‬ ‫אנו מודים לכולם מקרב לב על החומרים היפים, שהזינו את צוות הפיתוח בעבודתו.‬ ‫למורים בבתי הספר של אורט ישראל אשר ניאותו לנסות את חומרי הלימוד בכיתות, נתנו משוב‬ ‫והערות במהלך הפיתוח בשנת תשע"א, תודה רבה.‬ ‫לחברי המטה לתרבות ישראל על ההערות וההארות הבונות בתהליך הפיתוח.‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫יחד סביב מדורת השבט‬ ‫כל הזכויות ליצירות הספרות שייכות למחברים, לאקו"ם ולהוצאות הספרים‬ ‫פותחים שער וביחד חושבים ומתלבטים בנושאים הבאים:‬ ‫פעלנו כמיטב יכולתנו לאיתור בעלי הזכויות של החומרים המופיעים בספר זה.‬ ‫איזו הזדמנות לתיקון אישי וחברתי מזמנים החגים?‬ ‫אנו מתנצלים על כל השמטה או טעות, אם יובא הדבר לידיעתנו נפעל לתקנו במהדורות הבאות.‬ ‫האם החגים מבטאים את היותנו חברה ערכית?‬ ‫מה מקומן של דמויות מופת בעיצוב החגים?‬
‫תשרי‬ ‫סתיו‬ ‫א' - ראש השנה > תשובה, חשבון נפש, התחדשות קבלת החלטות‬ ‫ג' - צום גדליהו > חופש ביטוי, חופש הדת‬ ‫י' - יום כיפור > סליחה, כבוד האדם, ענווה‬ ‫יד' - סוכות > הכנסת אורחים, בית, נתינה‬ ‫כא - שמחת תורה > שמחה‬ ‫חשוון‬ ‫יב' - יום הזיכרון לרבין > סובלנות, לשון הרע, חופש ביטוי, הלבנת פנים‬ ‫כסלו‬ ‫ח' - חנוכה > אור, העצמה, עצמאות‬ ‫טבת‬ ‫אביב‬ ‫חורף‬ ‫צום י' בטבת > שנאת חינם, קנאות‬ ‫שבט‬ ‫ט"ו בשבט > צמיחה, אדם, אחריות‬ ‫אדר‬ ‫חורף‬ ‫י"ג – תענית אסתר > מנהיגות נשית, גורל מול בחירה‬ ‫מעגל‬ ‫י"ד – פורים > נתינה, שמחה, מסכות בחיינו, יושר ויושרה‬ ‫קיץ‬ ‫השנה‬ ‫ניסן‬ ‫אביב‬ ‫ט"ו - פסח > חרות, שיוויון, ערבות הדדית‬ ‫ט"ז –ספירת העומר > קשר אדם אדמה, סולידאריות‬ ‫כ"ז - יום הזיכרון לשואה ולגבורה > גבורה, ערך החיים, נתינה, אדם בצלם‬ ‫אייר‬ ‫ד- יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה > שלום, אהבת הזולת‬ ‫ה- יום העצמאות > חירות, דמוקרטיה, סובלנות, תרבות‬ ‫יח- ל"ג בעומר > קנאות, יוזמה, דבקות במטרה‬ ‫סיוון‬ ‫ו'- מתן תורה > שבועות – סיום ספירת העומר > קבלת האחר, דאגה לחלש‬ ‫תמוז‬ ‫סתיו‬ ‫קיץ‬ ‫י"ז –צום – בין המיצרים >‬ ‫אב‬ ‫ט - צום תשעה באב > חורבן שני בתי המקדש‬ ‫ט"ו – חג האהבה > אהבה, הדדיות, קבלת האחר‬ ‫אלול‬ ‫//5‬ ‫//4‬
‫בחברותא‬ ‫הזמן היהודי‬ ‫הזמן היהודי‬ ‫הזמן היהודי מחולק לשביעיות מחזוריות‬ ‫לוח השנה היהודי הוא זמנה של ארץ ישראל‬ ‫קראו את המידע על לוח השנה‬ ‫המנציחות את השביתה משעבוד.‬ ‫זמן מחזור עונות השנה של ארץ ישראל, וגם‬ ‫היהודי ודונו ביניכם:‬ ‫השנה מתחלקת לשבתות מדי שבעה‬ ‫זמן המאורעות ההיסטוריים שקבעו את יחסו‬ ‫לוח השנה, כמבנה קבוע של סדרי‬ ‫✦ הסבירו מהי המחזוריות‬ ‫ימים, לשבעת מועדי ה' בשבעת החודשים‬ ‫של עם ישראל לארצו... לוח השנה היהודי‬ ‫הזמנים, יש לו חשיבות עיקרית בכל‬ ‫ המעגלית הקבועה של לוח‬ ‫הראשונים של השנה (ויקרא כג, א-מד)‬ ‫בנוי במחזוריות מעגלית. זוהי מחזוריות‬ ‫התרבויות... בלי סדרי זמנים קבועים אין‬ ‫ השנה ולמה היא קשורה?‬ ‫והזמן ההיסטורי הרב-שנתי מתחלק לשמיטות‬ ‫שחוזרת בקצב קבוע. הלוח משקף גם את‬ ‫לו לאדם מבט כולל על מהלך חייו, יחד‬ ‫ למה קשורה המשמעות‬ ‫מדי שבע שנים וליובלים מדי שבע שביעיות‬ ‫המחזוריות הקוסמית—מהלך והתחדשות‬ ‫לדיון‬ ‫ הקווית?‬ ‫שנים. (ויקרא כה, א-יד). כל אחד ממחזורי‬ ‫הלבנה שקובעים את מחזוריות החודשים.‬ ‫עם כל בני חברתו... לגבי עם ישראל‬ ‫נודעה ללוח – השנה חשיבות מיוחדת,‬ ‫✦ אילו מהחגים היהודיים‬ ‫זמן אלה מבטא השבתה מפעילות יוצרת‬ ‫בו בזמן קיימת בלוח השנה היהודי התבנית‬ ‫זאת משתי סיבות, אחת הנובעת מגורלו‬ ‫ קשורים למחזוריות המעגלית ואלו הם‬ ‫חלק מהזמן הקווי (ייתכנו חגים שיופיעו‬ ‫וויתור על שיעבוד לעבודה ועשיית רווחים,‬ ‫הקווית—תבנית הזמן ההיסטורית.‬ ‫המיוחד של עם ישראל, והאחרת הנובעת‬ ‫פעמיים).‬ ‫בשמו של רעיון החירות והשוויון החברתי.‬ ‫בכל חג, ולא – כל – שכן בימי זיכרון‬ ‫מסולם הערכים של התורה שעיצבה‬ ‫✦ באיזה אופן הזמן מאפשר תיקונים:‬ ‫המספר שבע כמספר טיפולוגי של שלמות.‬ ‫שאינם חגים, העם נועד עם עברו ועתידו.‬ ‫מבפנים את כל סדרי חייו.‬ ‫במידותיו של האדם ובמידות החברה?‬ ‫חג הפסח, חג החירות, ראשון המועדים,‬ ‫הוא זוכר מה שהיה וצופה פני עתיד נכסף‬ ‫גורלו של עם ישראל הוא גורל של עם‬ ‫(קראו הקטע המודגש בקו במאמרו של‬ ‫(בשנה המקראית) הוא חג של מעברים, חג‬ ‫ומותח באופן זה את זמן ההווה שלו כתחנה‬ ‫גולה שרוב עיתותיו עברו עליו מחוץ‬ ‫שביד) הדגימו על פי אחד החגים. ציינו‬ ‫של סיום וחג של ראשית. מהות השעבוד‬ ‫בדרך הנמשכת... לוח השנה היהודי מקפל‬ ‫לארצו... על ידי ההקפדה על אותם סדרי‬ ‫בחג שבחרתם, אלו ערכים הוא מדגיש‬ ‫ומהות החירות קשורות בריבונות על הזמן:‬ ‫בחובו תוכנית חיים שלימה לעם, לקהילותיו,‬ ‫זמנים, יכלו היהודים החיים בקהילות‬ ‫במעגל השנה היהודי.‬ ‫עבד הוא מי שאיננו אדון על זמנו וכל‬ ‫למשפחותיו וליחידיו.‬ ‫פזורות בכל מרחבי העולם לחיות‬ ‫✦ הדגימו במקבץ של חגים תהליך המתחיל‬ ‫זמנו כפוף לשרירות לבו של הזולת, וכבול‬ ‫מתוך: אליעזר שבייד: ספר מחזור הזמנים‬ ‫מאורעות משותפים ולשוות להם אותן‬ ‫בשעבוד (אישי או לאומי) ומסתיים‬ ‫לתועלתו ולרווחתו. בן חורין הוא מי שזמנו‬ ‫פרק ראשון לוח השנה היהודי‬ ‫משמעויות על ידי אותם סמלים...‬ ‫בגאולה (אישית או לאומית). על מה‬ ‫זה מעיד? איך תופסת היהדות את‬ ‫בידו, וחלוקתו ברשותו, לתועלתו ולרווחתו‬ ‫האפשרויות העומדות בפניו של האדם או‬ ‫שלו ושל זולתו, ברצונו ובבחירתו. הזמן‬ ‫החברה לתיקון מתמיד?‬ ‫היהודי, בביטוייו בעת העתיקה, ביקש‬ ‫להבטיח שלכל אדם ללא כל תנאי מסייג,‬ ‫יובטח יום של שוויון וחירות מדי שבעה ימים,‬ ‫וזמן ביטול חובות מידי שבע שנים.‬ ‫מתוך מאמרה של: פרופ' רחל אליאור,‬ ‫הזמן היהודי, אתר האוניברסיטה העברית,‬ ‫ירושלים.‬ ‫//7‬ ‫//6‬
‫א'-י' בתשרי‬ ‫בין כסה לעשור‬ ‫חשבון נפש –‬ ‫המושג "בין כסה לעשור" מתכוון לעשרת הימים שמתחילים ביום הראשון של ראש השנה‬ ‫יעדים לתיקון אישי‬ ‫(א' בתשרי) ומסתיימים ביום הכיפורים (י' בתשרי).‬ ‫קראו את המקור ודונו בשאלות שאחריו:‬ ‫המילה כסה קשורה למילה "לכסות", והיא כינוי לראש חודש – ליום הראשון של החודש‬ ‫שבו הירח "מכוסה "ואינו נראה, או שנראה רק במעט – בצורה של חרמש דק מאוד. בהקשר‬ ‫✦ במה שונים ראש השנה‬ ‫"חגי ישראל ברובם הם חגי זיכרון. הפרט,‬ ‫לחודש תשרי – המילה "כסה" מתכוונת לראש השנה, שחל בראש חודש תשרי, כמו שכתוב‬ ‫ ויום הכיפורים משאר החגים‬ ‫המשפחה והקהילה נקראים להזכיר ולשחזר‬ ‫בספר תהלים (פרק פ"א פס' 4): "תּקעּו בח ֶֹדׁש ׁשֹופר, בּכּסה ליֹום חגֵ ּנּו" (המילה: 'חודש'‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ֵ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ הנזכרים במאמר?‬ ‫בצורה טקסית אירוע היסטורי משמעותי שקרה‬ ‫במקרא, פירושה לא רק החודש עצמו – אלא גם היום שבו חל ראש החודש, היום שבו‬ ‫בעברנו. הפרט היהודי נקרא לשאול את עצמו‬ ‫מתחיל החודש. הפסוק הנ"ל מתייחס לראש חודש תשרי – הוא חג ראש השנה הנזכר בסוף‬ ‫לדיון‬ ‫✦ האם חשוב להתמקד‬ ‫ולחנך את בנו לשאול: מאין באתי,‬ ‫הפסוק במילה "חגֵ נו".)‬ ‫ בהיסטוריה של חג או שמא‬ ‫מה מכילה הביוגרפיה שלי?‬ ‫המילה 'עשור' מציינת את התאריך של יום הכיפורים: "...בח ֶֹדׁש השּׁביעי, בּעׂשֹור לח ֶֹדׁש,‬ ‫ַ‬ ‫ַ ְ ִ ִ ֶ ָ‬ ‫ַּ‬ ‫ כדאי לתת לו משמעויות‬ ‫בפסח, בסוכות ובשבועות אנו שואלים:‬ ‫תּעּנּו את נפשותיכם, ְוכל מלאכה ֹלא תעׂשּו...ֹ" (ספר ויקרא פרק ט"ז פס' 92). החודש‬ ‫ַ ֲ‬ ‫ָ ְ ָ ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ עדכניות? נמקו.‬ ‫מתי ואיפה נולדתי: במצרים כעבד, ויצאתי‬ ‫השביעי הנזכר בתורה – הוא חודש תשרי, והמספר "עשור" מציין את היום – י'- עשרה‬ ‫✦ כיצד החגים מזמנים חשיבה על החברה‬ ‫משוחרר. הייתי במעמד הר סיני. נדדתי במדבר‬ ‫בחודש) על-פי הלוח הקדום הנזכר בתורה, החודש הראשון בשנה היה חודש ניסן, חודש‬ ‫והיכולת שלנו לחולל בה תיקון?‬ ‫לקראת הארץ המובטחת, התנחלתי ועיבדתי‬ ‫האביב, ועליו נאמר: "ראשון הוא לכם לחודשי השנה" - (שמות פרק יב פס' 2). חודש תשרי –‬ ‫אדמתה. אבל לראש השנה ויום כיפור אין‬ ‫שהוא בימינו החודש הראשון בשנה – היה החודש השביעי בלוח הקדום.‬ ‫היסטוריה, אין זיכרון, אין עבר, אין סיפור, אין‬ ‫על-פי המסורת היהודית, עשרת הימים שבין כסה לעשור – בין ראש השנה ליום הכיפורים‬ ‫דרמה. לכן, לא הזמן, לא הלידה ולא הזהות‬ ‫- מוקדשים לחשבון נפש, לחרטה ולבקשת סליחה על מעשינו ועל התנהגותנו בשנה‬ ‫קובעים את תכניהם. לא מה קרה בעבר, אלא‬ ‫שחלפה, במטרה לשוב ממעשינו הרעים ולחזור למוטב. ימים אלו - הכוללים את שני החגים‬ ‫מה אפשר שיקרה. הפנים והלב מכוונים למימד‬ ‫(ראש השנה ויום הכיפורים) ואת הימים שביניהם - נקראים גם "עשרת ימי תשובה" או‬ ‫הזמן - העתיד. שני מועדים אלה שואלים: מה‬ ‫"הימים הנוראים".‬ ‫כיוון חייך? כיצד בחרת לחיותו? האם יש לך‬ ‫חלום, שאיפה למימוש? האם יש לך תמונת‬ ‫עולם אנושית וחברתית? מה דמות החברה‬ ‫הישראלית בעיניך? מה פני קיבוצך? מה פני‬ ‫ביתך ומשפחתך? אם אתה רוצה ליצור מציאות‬ ‫אחרת, טובה צודקת יותר, זה תלוי בך בלבד,‬ ‫בשאיפתך לשינוי, בשאיפתך לגאול את עצמך‬ ‫ואת חברתך. זה תלוי בנדר שלך עכשיו, בהווה,‬ ‫אבל פניך אל העתיד. לפי זה ראש השנה ויום‬ ‫כיפור הם חגים אנושיים ואופטימיים ופניהם אל‬ ‫האדם ותמונת עתידו."‬ ‫אריה בן-גוריון: מתוך אתר 'שיטים' ארכיון החגים‬ ‫//9‬ ‫//8‬
‫בחברותא‬ ‫לשנות ולהשתנות -‬ ‫בדרך אל היעד‬ ‫א'‬ ‫דף‬ ‫עבודה‬ ‫אוטוביוגרפיה‬ ‫בחמישה פרקים קצרים.‬ ‫חשבון נפש...‬ ‫אני הולך ברחוב‬ ‫✦ כיצד מסביר השיר את התהליך שעובר‬ ‫טוב לאדם היות פעם בדד,‬ ‫האדם בין כסה לעשור?‬ ‫במדרכה יש בור גדול‬ ‫לא ספר, לא רע, לא ציבור ולא פרט.‬ ‫✦ לאחר קריאת השיר רשמו במחברותיכם‬ ‫אני נופל לתוכו.‬ ‫רק הוא עם ליבו, עם הלב בלבד‬ ‫והשלימו את שתי המטלות הבאות:‬ ‫אני אבוד... אני חסר ישע.‬ ‫טוב לאדם היות פעם בדד‬ ‫✦ מי אחראי לנפילה אל הבור?‬ ‫אין זו אשמתי.‬ ‫א. עם סיכומה של שנה, אני יושב וחושב שאני:‬ ‫לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.‬ ‫וטוב כי יצא פעם ריק מנכסיו,‬ ‫ איך אתם מסבירים את‬ ‫✦ הצלחתי ב.........‬ ‫לא בית, לא שדה, לא נדרש לא חייב‬ ‫ הנפילה החוזרת ונשנית‬ ‫אני הולך באותו רחוב‬ ‫ אל הבור?‬ ‫✦ השתפרתי ב........‬ ‫רק יקשיב אל ליבו, ויחריש חרש רב‬ ‫במדרכה יש בור עמוק.‬ ‫לדיון‬ ‫✦ אהבתי את.........‬ ‫טוב יצא האדם מנכסיו‬ ‫✦ מה מונע בסופו של דבר‬ ‫אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.‬ ‫ מהנופל לא ליפול בפעם‬ ‫אני שוב נופל לתוכו.‬ ‫✦ מתחרט על..........‬ ‫כי יקשיב לליבו ויבין לחייו‬ ‫ הרביעית? מה בחייכם יכול למנוע‬ ‫אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן‬ ‫✦ הייתי רוצה להצליח ב.........‬ ‫וידע אשר יש ויחוש מה חייו‬ ‫ מכם ליפול לבורות?‬ ‫אבל אין זו אשמתי.‬ ‫✦ לא אוותר לעצמי ב / על.......‬ ‫✦ מהו מוסר ההשכל של השיר?‬ ‫ושוב לוקח לי נצח לצאת.‬ ‫זלמן שזר (נשיאה השלישי של מדינת ישראל)‬ ‫תנו דוגמאות מחייכם ל"יציאה מבורות"‬ ‫בסגנון השיר.‬ ‫אני הולך באותו רחוב‬ ‫ב מתוך חשבון הנפש האישי שעשית, חשוב:‬ ‫.‬ ‫במדרכה יש בור עמוק.‬ ‫✦ איזה יעד ערכי ברצונך להשיג בשנה זו,‬ ‫✦ כיצד קשור השיר לזמן המיוחד שבין כסה‬ ‫אני רואה אותו.‬ ‫ מה החשוב ביותר עבורך לתקן?‬ ‫לעשור?‬ ‫אני נופל לתוכו בכל זאת...כוחו של הרגל.‬ ‫עיני פקוחות‬ ‫✦ אילו תחנות עליך לעבור בדרך להשגת יעד ערכי זה?‬ ‫אני יודע היכן אני.‬ ‫✦ האם הדרך שעליך לעשות להשגת היעד צפויה להיות‬ ‫זוהי אשמתי‬ ‫קשה או קלה? הסבר / הסבירי.‬ ‫אני יוצא מיד.‬ ‫אני הולך באותו רחוב‬ ‫✦ את מי היית רוצה לפגוש בדרך?‬ ‫במדרכה יש בור עמוק.‬ ‫אני עוקף אותו.‬ ‫✦ מי יכול לעזור לך בדרכך?‬ ‫אני הולך ברחוב אחר.‬ ‫✦ מה חשוב יותר בעיניך? השגת היעד, או הדרך‬ ‫אליו? נמק/י.‬ ‫שיר טיבטי בתרגום נמרוד קדם.‬ ‫//11‬ ‫//01‬
‫לשנות ולהשתנות -‬ ‫בחברותא‬ ‫לשנות ולהשתנות -‬ ‫בחברותא‬ ‫בדרך אל היעד‬ ‫ג'‬ ‫בדרך אל היעד‬ ‫ב'‬ ‫✦ מדוע ביקש הזקן בתחילה‬ ‫יום אחד ביקרו כמה אנשים בביתו של‬ ‫לפניכם משל של רבי חיים‬ ‫קראו את המקור ודונו בשאלות‬ ‫ לשנות את סביבתו?‬ ‫אדם. "היינו רוצים שתלמד אותנו את‬ ‫מצאנז המספר על אדם שתועה‬ ‫שאחריו:‬ ‫מה שלמדת בכל השנים הללו",‬ ‫בדרך. במשל פרטים רבים.‬ ‫✦ מדוע חושב הזקן כי הכוח‬ ‫אמר אחד מהם.‬ ‫פעם אחת אמר רבנו, ר' חיים מצאנז,‬ ‫לדיון‬ ‫לדיון‬ ‫ לשנות את עצמו חשוב יותר?‬ ‫✦ מהי משמעות הדרך בסיפור?‬ ‫"אני זקן", ענה האיש.‬ ‫משל:‬ ‫✦ הזקן שימש דוגמא אישית‬ ‫ כיצד מתקשר אליה היער?‬ ‫"זקן וחכם", אמר אחד המבקרים,‬ ‫אדם תועה* כמה ימים ביער ולא היה‬ ‫ לרבים, ובכל זאת לא היה‬ ‫"בסופו של דבר, תמיד ראינו אותך‬ ‫✦ מה אפשר ללמוד מהמפגש בין האנשים‬ ‫יודע איזוהי דרך נכונה.‬ ‫ מאושר, מה גרם לכך?‬ ‫מתפלל, כל השנים. על מה אתה מדבר‬ ‫התועים?‬ ‫פתאום ראה אדם אחר הולך לקראתו. ‬ ‫✦ כיצד שינוי היחיד יכול להשפיע על חברה‬ ‫עם אלוהים? מהם הדברים החשובים‬ ‫✦ האם קיימת דרך נכונה שאותה עליהם‬ ‫באה שמחה גדולה בלבו, עתה בוודאי‬ ‫מתוקנת?‬ ‫שעלינו לבקש?"‬ ‫לגלות? הסבירו.‬ ‫ידע הדרך הנכונה.‬ ‫האיש חייך: "בהתחלה בער בי להט‬ ‫✦ מה לדעתכם העיקר? חיפוש הדרך או‬ ‫כיוון שפגשו זה בזה שאל אותו:‬ ‫הנעורים, ואז הייתי כורע ברך מול‬ ‫מציאתה? נמקו.‬ ‫אחי, אמור לי היכן הדרך הנכונה?‬ ‫אלוהים ומבקש ממנו שייתן לי כוח‬ ‫✦ כיצד מתחבר סיפור זה לנושא התיקון‬ ‫זה כמה ימים אני תועה.‬ ‫לשנות את המין האנושי. עד מהרה‬ ‫בימים נוראים?‬ ‫אמר לו: אחי, אף אני איני יודע,‬ ‫נוכחתי לדעת שמדובר במשימה‬ ‫שאף אני תועה כאן כבר כמה ימים,‬ ‫הנמצאת מעבר לכוחותיי. ואז התחלתי‬ ‫אלא אומר לך בדרך שהלכתי אני,‬ ‫לבקש מאלוהים שיעזור לי לשנות את‬ ‫יכול לומר לך, שבדרך זו תועים.‬ ‫הדברים שסביבי".‬ ‫ועכשיו נחפש דרך חדשה.‬ ‫"אם כך, אנו יכולים לאשר שחלק גדול‬ ‫כן אנחנו, דבר זה אני יכול לומר לכם,‬ ‫מרצונך התמלא", אמר אחד האורחים,‬ ‫שבדרך שהלכנו עד עכשיו אין לנו‬ ‫"הדוגמה ששימשת לאחרים השפיעה‬ ‫ללכת, שבדרך זו תועים.‬ ‫על אנשים רבים בסביבתך".‬ ‫אלא עכשיו נחפש דרך חדשה.‬ ‫"אכן עזרתי לרבים בדוגמה ששימשתי‬ ‫מתוך: ש"י עגנון, ימים נוראים,‬ ‫להם. ובכל זאת, ידעתי שזאת אינה‬ ‫הוצאת שוקן, עמ' כז-כח‬ ‫התפילה המושלמת. רק כעת, בסוף‬ ‫ימי חיי, הבנתי מה היה עלי לבקש‬ ‫פירוש:‬ ‫מלכתחילה". "מה היה עליך לבקש‬ ‫תועה – משוטט אגב חיפוש הדרך,‬ ‫מלכתחילה?", שאלו האורחים.‬ ‫הולך לכאן ולכאן בלי ידיעת הכיוון‬ ‫"את הכוח לשנות את עצמי",‬ ‫הנכון (מילון אבן שושן)‬ ‫ענה הזקן.‬ ‫אנונימי‬ ‫//31‬ ‫//21‬
‫>> בין כסה לעשור‬ ‫הוידוי‬ ‫ָ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ַ ֲ‬ ‫על חטא שחטאנו‬ ‫אתּה יודע ָרזֵ י עולָ ם וְ תעלּומות סת ֵרי כָ ּל חי:‬ ‫ֵ ַ‬ ‫ַ ָ‬ ‫לשגות זה אנושי‬ ‫✦ סמנו בתפילה חטאים‬ ‫ המוכרים לכם, הקורים‬ ‫אתּה חופׂש כָ ּל ח ְד ֵרי בטן ּובוחן כְ ּלָ יות וָ לֵ ב:‬ ‫ֵ ֲ ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫ֱ ֵ‬ ‫ָ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ָ‬ ‫ָ ְ‬ ‫ֵ‬ ‫אין ָדּבר נֶ עלָ ם ממָּךּ, וְ אין נִ סתּר מנֶ ּגֶ ד עינֶ יָך:‬ ‫ֵ‬ ‫ֵ ְ ָ ִ‬ ‫ִ ֶ‬ ‫ּובכֵ ן יְ הי ָרצון מלְ ּפנֶ יָך ה' אלהינּו וֵ אלהי אבותינּו, שׁתּסלַ ח לָ נּו על כָ ּל‬ ‫ַ‬ ‫ֶ ִ ְ‬ ‫ִ‬ ‫ַ ָ‬ ‫ְ‬ ‫ֵ‬ ‫לסלוח זה אלוהי‬ ‫אלכסנדר פופ‬ ‫ בעולמכם. אתם מוזמנים‬ ‫חּטאתינּו,‬ ‫ַ ֵ‬ ‫וְ תמחל לָ נּו על כָ ּל עונותינּו, ּותכַ פּר לָ נּו על כָ ּל פּשׁעינּו:‬ ‫ְ ָ ֵ‬ ‫ַ‬ ‫ְ ֶ‬ ‫ֲ ֵ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ְ ָ‬ ‫לדיון‬ ‫ להוסיף לרשימה חטא‬ ‫ שלדעתכם חסר בה,‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּאכִ ילַ ת אּסּור:‬ ‫ִ‬ ‫ַ ֲ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫ חטא פרטי או ציבורי.‬ ‫וְ על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּאּמּוץ הלֵ ּב: (=בקשיחות הלב)‬ ‫ַ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫✦ מדוע לדעתכם יש צורך בנוסח קבוע‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּבלִ י ַדעת:‬ ‫ַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫וארוך של רשימת חטאים?‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּגַ אוָ ה וָ בּוז:‬ ‫ְ ֲ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫ האם הציבור כולו זקוק לרשימה זו?‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך ב ַּדעת ּובמ ְרמה:‬ ‫ְ ַ ְ ִ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּהוצאת ִדּבּה:‬ ‫ָ‬ ‫ְ ָ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫✦ האם הנוסח הקבוע עוזר למתפלל או‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּוִ ּדּוי פּה: (=ללא כוונת הלב )‬ ‫ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫פוגם בתפילתו? הסבירו.‬ ‫✦ מה לדעתכם המשמעות של אמירת‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּזִ לְ זּול הורים ּומורים:‬ ‫ִ‬ ‫ִ‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּחזֶ ק יָ ד: (=אלימות )‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫היא מפתח‬ ‫סליחה‬ ‫וידוי מעין זה בציבור?‬ ‫✦ אילו חטאים ברשימה זו נראים לכם‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּטמאת שׂפתיִ ם: (= ניבולי פה )‬ ‫ְ ֻ ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּיֵ צר ה ָרע:‬ ‫ְ ֶ ָ‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּכַ חׁש ּובכָ זָ ב: (= שקר )‬ ‫ְ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫לפעולה ולחירות‬ ‫חנה ארנדט‬ ‫משמעותיים יותר בתהליך התיקון‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּלָ ׁשון ה ָרע: (= רכילות )‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫האישי?‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּמשּא ּומתּן‬ ‫ְ ַ ָ ַ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּנֶ שְׁך ּובמ ְרבּית: (=לקחת ריבית שלא כדין )‬ ‫ְ ֶ ְ ַ ִ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫✦ מהם שלושה החטאים העיקריים‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּנְ טיַ ּת גָ ּרון: (=גאווה, התנשאות)‬ ‫ִ ִ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫הסליחה שלי‬ ‫הפוגעים בחברה תקינה? נמקו.‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּסּתר:‬ ‫ַ ֵ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּעּזּות מצח:‬ ‫ֶ ַ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫לכל אדם תכונות רבות ושונות. יש אדם שהוא בעל חמה, כועס תמיד, ויש אדם שדעתו‬ ‫ֵ ָ‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּפ ִריקת על:‬ ‫ִ ְ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫מיושבת ואינו כועס כלל. ויש אדם שהוא גבה – לב (גאוותן) ביותר, ויש שהוא שפל – רוח‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּצע ֵדי ַרגְ לַ יִ ם לְ ה ָרע:‬ ‫ָ‬ ‫ְ ַ ֲ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫(צנוע) ביותר. וכיוצא בכך שאר כל הדעות (התכונות) כגון קמצן, פזרן, אכזרי ורחמן ורך‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך ב ְּקפיצת יָ ד:‬ ‫ִ ִ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫לבב ואמיץ לב וכיוצא בהן. שני הקצוות הרחוקים זה מזה שבכל תכונה ותכונה אינם דרך‬ ‫וְ על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך ב ַּקשׁיּות ערף: (=עיקשות מוגזמת ולא‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ְ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫ראויה)‬ ‫טובה, ואין ראוי לו לאדם ללכת בה. וכיצד ירגיל אדם עצמו בתכונות אלו עד שיהיו חלק‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך ב ְּרכִ ילּות:‬ ‫ִ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫מאישיותו? ייאלץ עצמו להתנהג שוב ושוב על פי התכונות המוצעות, עד שיחרטו בנפשו‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּשׁגָ גָ ה:‬ ‫ִ ְ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫ויהיו חלק מאישיותו, וההולך בדרך זו מביא טובה וברכה לעצמו.‬ ‫וְ על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּשׂנְ את חנָ ּם:‬ ‫ְ ִ ַ ִ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫עפ"י הרמב"ם, הלכות דעות פרק א – שביל הזהב.‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּתׂשּומת יָ ד:‬ ‫ִ ְ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫מתוך ה"וידוי", מחזור התפילות לימים הנוראים‬ ‫דף‬ ‫✦ הסליחה עבורי היא........‬ ‫עבודה‬ ‫//51‬ ‫//41‬
‫בחברותא‬ ‫>> בין כסה לעשור‬ ‫✦ אלו תובנות אפשר להוסיף‬ ‫הרמב"ם ורבי נחמן מברסלב‬ ‫על הסליחה –‬ ‫ על אגדת "הקצב והרב"‬ ‫על הסיפור התלמודי:‬ ‫סיפור תלמודי‬ ‫ לאחר קריאת הטקסט של‬ ‫ הרמב"ם?‬ ‫קראו את המקור ודונו בשאלות‬ ‫רב – מנהיג חשוב בבבל, ראש ישיבת סורא. רב‬ ‫לדיון‬ ‫✦ מדוע לדעתכם היה לטבח‬ ‫שאחריו:‬ ‫הונא היה תלמידו וממשיך דרכו.‬ ‫קראו את המקור ודונו בשאלות שאחריו:‬ ‫ קושי לסלוח? מה קרה שם?‬ ‫"אין תשובה ולא יום הכיפורים מכפרין‬ ‫✦ על רקע קטע זה, האם ניתן להבין את‬ ‫אלא על עבירות שבין אדם למקום...‬ ‫הקצב והרב:‬ ‫עונשו של הקצב ביתר קלות? כיצד?‬ ‫אבל עבירות שבין אדם לחברו...‬ ‫רב היה לו דבר (=סכסוך) עם טבח‬ ‫אינו נמחל לו לעולם עד שייתן לו‬ ‫(=שוחט או קצב)‬ ‫לא בא הטבח לפניו (=להתנצל).‬ ‫לחברו מה שהוא חייב לו וירצהו...‬ ‫בערב יום כיפור אמר הוא:‬ ‫לא נתרצה להם מביא לו שנייה‬ ‫אלך אני לפייס אותו.‬ ‫ושלישית, לא רצה - מניח לו והולך,‬ ‫פגע בו (=פגש אותו) רב הונא (=תלמידו),‬ ‫וזה שלא מחל הוא החוטא... אסור‬ ‫אמר לו: להיכן הולך אדוני?‬ ‫אמר לו: לפייס את פלוני‬ ‫לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס‬ ‫אמר: הולך אבא (=שמו הפרטי של רב)‬ ‫אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס,‬ ‫להרוג נפש!‬ ‫ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול‬ ‫הלך ובא אליו.‬ ‫– מוחל לו בלב שלם ובנפש חפצה.‬ ‫היה יושב ומבקע ראש (=של בהמה)‬ ‫הרים עיניו וראה אותו.‬ ‫ואפילו הצר לו וחטא לו הרבה,‬ ‫אמר לו: אבא אתה! לך! אין לי עניין אתך!‬ ‫לא יקום ולא יטור"‬ ‫בעוד הוא בוקע את הראש‬ ‫נשמטה עצם‬ ‫מתוך הלכות תשובה לרמב"ם פרק ב'‬ ‫והכתה אותו בגרגרתו -והרגה אותו.‬ ‫(בבלי, יומא פ"ז, ע"א –‬ ‫מתורגם על ידי אדמיאל קוסמן)‬ ‫הסיפור התלמודי נוהג לקצר ולהעלים פרטים. מטרתו להעביר‬ ‫מסר אך הוא משאיר בידי הקורא את האפשרות להגיע למסר‬ ‫בעצמו. קראו את הסיפור, תוך שאתם מנסים למלא את הפערים‬ ‫פעילות‬ ‫שבשיחה. בשלב השני המחיזו את הסיפור.‬ ‫קבוצתית‬ ‫//71‬ ‫//61‬
‫בחברותא‬ ‫"צריך אדם להתחזק ולהתחיל בכל‬ ‫פעם מחדש, ואל יפול לזִ קנה... שנדמה‬ ‫בעיניו שכבר נזקן (הזקין) בחטאיו‬ ‫ובמעשים שרגיל בהם, עד שאי אפשר‬ ‫לו לצאת מהם בשום אופן, חס וחלילה.‬ ‫ובאמת הוא צריך לדעת ולהאמין שבכל‬ ‫יום, ובכל עת ובכל שעה, יש כוח באדם‬ ‫להתחדש ולהיות ברייה חדשה ממש.‬ ‫כי השם יתברך עושה חדשות בכל יום,‬ ‫ואין שעה אחת דומה לחברתה.‬ ‫על כן צריך להתחזק, ולהתחיל בכל‬ ‫פעם מחדש, ולפעמים גם ביום אחד‬ ‫צריכים להתחיל כמה פעמים, ואפילו‬ ‫אם יהיה כך זמן ארוך..."‬ ‫רבי נחמן מברסלב,‬ ‫ליקוטי הלכות, הלכות תפילין ה',ו'‬ ‫"העיקר הוא להרחיק מעצמו עצבות...‬ ‫כי רוב בני האדם... נופלים בדעתם על‬ ‫ידי שרואים בעצמם את עוצם (עוצמת)‬ ‫קלקולם... ומחמת זה... רובם מיאשים‬ ‫✦ מדוע מדמה רבי נחמן את‬ ‫את עצמם לגמרי. על כן צריך להתחזק‬ ‫ חוסר היכולת להשתנות‬ ‫נגד היאוש ולחפש בעצמו נקודות‬ ‫ לתהליך הזקנה?‬ ‫ִ‬ ‫טובות בכל פעם..."‬ ‫ כיצד מתקשר השינוי‬ ‫רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהרן,‬ ‫לדיון‬ ‫ עם הסליחה?‬ ‫רפ"ב‬ ‫✦ מהו לדעתך הקשר שמוצא‬ ‫ רבי נחמן בין העצבות, האשמה והסליחה?‬ ‫//91‬ ‫//81‬
‫לומדים לסלוח...‬ ‫>> בין כסה לעשור‬ ‫סלִ יח ה‬ ‫קראו את המקורות הבאים, וענו:‬ ‫החיִ ּים שׁיֵ ּש לְ ָך / יונה וולך‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ַ‬ ‫מחקרים הראו כי אנשים הסולחים לאחרים הם‬ ‫אנשים שמחים ובריאים יותר מאלה הנוטרים‬ ‫החיִ ּים שׁיֵ ּׁש לְ ָך‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ַ‬ ‫טינה. מחקר אחד הראה כי ההשפעות החיוביות‬ ‫הם החיִ ּים שׁחיִ ית‬ ‫ֶ ָ ָ‬ ‫ֵ ַ ַ‬ ‫של היכולת לסלוח מתקיימות באופן זהה, בין אם‬ ‫הבּט אחֹורה בּהבנָ ה‬ ‫ַ ֵ ָ ָ ַ ֲ ָ‬ ‫משימה אישית להגשה‬ ‫הסליחה נעשתה על יסוד דתי או חילוני.‬ ‫זאת בניגוד לקבוצת בקרה אשר לא קיבלה כל‬ ‫מצא את נְ ֻק ַדּת הב ֵּראשׁית‬ ‫ִ‬ ‫ַ ְ‬ ‫ְ ָ ֶ‬ ‫ייעוץ בנושא הסליחה.‬ ‫הב ִּריאה‬ ‫ַ ְ ָ‬ ‫✦ בחרו אדם ממנו תרצו לבקש סליחה‬ ‫"על כוחה של הסליחה" דר' גיא פטיט‬ ‫ב ָּרא את עצמָך‬ ‫ֶ ַ ְ ְ‬ ‫ְ‬ ‫ותכננו את השיחה שלכם איתו.‬ ‫זֶ ה העֹולָ ם הּטֹוב בּיֹותר‬ ‫ְ ֵ‬ ‫ַ‬ ‫ָ‬ ‫ְ ָ‬ ‫ בהגשה – כתבו רק את הסיבה לבקשת‬ ‫דע כי האדם מושפע מהפעולות שהוא עושה‬ ‫היָ ּחיד‬ ‫ַ ִ‬ ‫הסליחה והתוצאה ביחסים ביניכם‬ ‫לטוב ולרע. לדוגמה: אדם שמחשבותיו שליליות‬ ‫שּׁתּוכַ ל לִ ברֹא‬ ‫ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ובהרגשה האישית שלכם.‬ ‫והוא נמשך באופן טבעי למעשים רעים – אם‬ ‫כָ ּל זֶ ה מצּוי בּתֹוכְ ָך‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫✦ בחרו ארבעה תלמידים מהכיתה, שאתם‬ ‫יכריח את עצמו לעשות מעשים טובים ואפילו‬ ‫גַ ּלֵ ּה אֹותֹו‬ ‫כועסים עליהם, או שבחיי היום יום הם‬ ‫בניגוד לנטיותיו הטבעיות, בסופו של דבר‬ ‫הפעולות החיצוניות ישפיעו על פנימיותו כי‬ ‫התחל מהתחלָ ה‬ ‫ַ ְ ֵ ֵ ַ ְ ָ‬ ‫"שקופים" עבורכם (אינכם מתייחסים‬ ‫"אחרי המעשים נמשכים הלבבות".‬ ‫הבּט על חיֶ ּיָך‬ ‫ַ ֵ ַ ַ‬ ‫לקיומם), הכינו ארבעה עמודים נפרדים,‬ ‫אותו עיקרון פועל גם הפוך: אדם שנטיותיו‬ ‫כְ ּעל שׁעּור ַרע‬ ‫ַ ִ‬ ‫בראש כל עמוד כתבו את שמו של אחד‬ ‫הטבעיות טובות ביסודן, אם יעסוק בהתמדה‬ ‫על מה שׁהיָ ה‬ ‫ַ ַ ֶָּ‬ ‫מהתלמידים שבחרתם.‬ ‫בדברים שליליים, ישפיע הדבר על נטיותיו‬ ‫כְ ּעל עֹנֶ ׁש‬ ‫ַ‬ ‫✦ במשך שבוע, כתבו בכל יום משפט אחד‬ ‫הטבעיות והוא יהיה לאדם בעל מזג שלילי,‬ ‫ה ְרח ָקה‬ ‫ַ ָ‬ ‫לגבי כל אחד מהתלמידים, המשפטים‬ ‫שכן ידוע שכל אדם מושפע מפעולותיו.‬ ‫עמידה בּפּנָ ּה‬ ‫ֲ ִ ָ ַ ִ‬ ‫יתחילו בדרך הבאה או דומה לה ויהיו‬ ‫עפ"י ספר החינוך, מצווה טז‬ ‫נֹוקאאּוט בּסּּבּוב ה ִראׁשֹון‬ ‫ָ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ְ ַ‬ ‫חיוביים בלבד.‬ ‫ת ֵּקּן‬ ‫ַ‬ ‫היום גיליתי ש...‬ ‫✦ חוו דעתכם על המקורות, הייתכן‬ ‫כְ ּאחד שׁהב ִריא‬ ‫ֶ ָ ֶ ִ ְ‬ ‫אחרי שהתבוננתי בך / שוחחתי עמך‬ ‫ כי שינוי דרך החשיבה והיכולת‬ ‫כְ ּאחד שׁחלָ ה.‬ ‫ֶ ָ ֶ ָ‬ ‫למדתי ש...‬ ‫ לסלוח ישפיעו על אורח חייו‬ ‫בהגשה – תארו גם הרגשתכם בתום‬ ‫ של אדם?‬ ‫השבוע.‬ ‫יונה וולך, 'החיים שיש לך',‬ ‫✦ האם אימון בהתנהגות חברתית‬ ‫מתוך: מופע, הקיבוץ המאוחד: 5891. עמ' 23‬ ‫ נכונה יכול להשפיע על חברה‬ ‫© זכויות יוצרים שמורות למחברת ולאקו"ם‬ ‫לדיון‬ ‫ מתוקנת? הסבירו.‬ ‫*חדל אדם מלחוש עלבון‬ ‫או כעס כנגד אדם אחר על‬ ‫✦ ד"ר פטיט טוען כי הסליחה,‬ ‫ מצמיחה את האדם עצמו – האם אתם‬ ‫מעשה שהוא ראה בו כפגיעה,‬ ‫ מסכימים עימו? הסבירו.‬ ‫מחלוקת או שגיאה.‬ ‫//12‬ ‫//02‬
‫שלוש רגלים‬ ‫הידעת?‬ ‫תחוג לי בשנה‬ ‫בר למדנו כי לחגים קשר עמוק לזמן ומקום. מרבית חייו‬ ‫של העם היהודי הוא בילה בגולה, גולה מרצון כדי‬ ‫לשבור שבר של רעב, או גולה מאונס – הגליה על ידי עמים אחרים.‬ ‫כ‬ ‫פסח - חג אביב התבואה, שכן אז היא‬ ‫מתברכת בהבשלתה. חג זה מסמל גם את‬ ‫שׁלׁש ְרגָ לים הוא כינוי לשלושה חגים‬ ‫ִ‬ ‫מקראיים שבהם נהוג היה בקרב עם ישראל‬ ‫ָ‬ ‫כל החגים של שלושת הרגלים קשורים קשר הדוק עם גולה מרצון,‬ ‫הלבלוב והפריחה והאביב.‬ ‫לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים‬ ‫הגולה שבחר אברהם לרדת למצרים לשבור שבר, והביאה לשעבוד‬ ‫שבועות - חג הקציר וחג הביכורים, שבו‬ ‫ולהביא תרומה מתבואתם ופירותיהם.‬ ‫במצרים קשורה לסוכות ולפסח.‬ ‫קוצרים את החיטה וקוטפים את הפירות.‬ ‫חגים אלה הם פסח, שבועות וסוכות.‬ ‫הגולה בה בחר אלימלך לקחת את משפחתו למואב, קשורה קשר‬ ‫סוכות - חג האסיף - זמן איסוף התבואה‬ ‫הדוק לשבועות.‬ ‫אל הבית והגורן מפני הגשמים.‬ ‫אין ספק כי חגים אלו קשורים גם לזמן המחזורי.‬ ‫שלושת הרגלים הנזכרים בספר שמות‬ ‫הם קשורים לעונה החקלאית:‬ ‫המושג "על ָיה ל ֶרגל" – אין פירושו הליכה‬ ‫ָ ֶ‬ ‫ֲ ִ‬ ‫פרק כג:‬ ‫סוכות – זמן האסיף, פסח – זמן המלטת הבהמות, שבועות – זמן‬ ‫ברגל (אף על פי שזה מה שנאלצו לעשות‬ ‫הקציר. הם קשורים גם לזמן שלפני בוא הגשם ואחריו – האם יהיה‬ ‫לפעמים…). המילה "רגָ לים" בלשון המקרא‬ ‫ְ ִ‬ ‫(יד) "שׁלׁש ְרגָ לִ ים תחֹג לִ י בּשׁנָ ה:‬ ‫ַ ָּ‬ ‫ָּ‬ ‫ָ‬ ‫פירושה "פּעמים". מצווה זו של עלייה‬ ‫ְ ָ ִ‬ ‫(טו) "את חג המּּצֹות תּשמֹר שׁבעת יָ מים תֹּאכַ ל‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ ַ‬ ‫ִ ְׁ‬ ‫ֶ ַ ַ ַ‬ ‫מזון אם לאו.‬ ‫לרגל לירושלים הייתה קשורה קשר הדוק‬ ‫מּצֹות כַ ּאשׁר צוִ ּיתָך לְ מֹועד ח ֶֹדׁש האביב כִ ּי בֹו‬ ‫ָ ָ ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ֲ ֶ ִ ִ‬ ‫ַ‬ ‫המשמעות החזקה של כל אלה יצרה את החגים האלה כחגים של‬ ‫יום חמישי חוה”מ פסח 11/4/12‬ ‫לבית המקדש ולטקסים שנערכו בו, ולכן‬ ‫יָ צאת ממּצ ָריִ ם וְ ֹלא יֵ ָראּו פנַ י ֵריקם:"‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ ָ ִ ִ ְ‬ ‫עלייה לרגל, התכנסות, קורבנות והודיה. משחרב בית המקדש, שימשו‬ ‫המנהג היה נפוץ בתקופות שבהן היה בית‬ ‫(טז) "וְ חג ה ָקּציר בּּכּורי מעשׂיָך אשׁר תּזְ ַרע בּש ֶׂדה‬ ‫ַ ָּ‬ ‫ַ ַ ִ ִ ֵ ַ ֲ ֶ ֲ ֶ ִ‬ ‫סממני החג האלה כאמצעי להזכיר האירוע והנס שקרה לעם – הזמן‬ ‫מקדש קיים. ראשיתו של מנהג העלייה‬ ‫וְ חג האסף בּצאת השׁנָ ה בּאספָּך את מעשׂיָך מן‬ ‫ַ ָּ ְ ָ ְ ְ ֶ ַ ֲ ֶ ִ‬ ‫ַ ָ ָ ִ ְ ֵ‬ ‫הקווי ההיסטורי של החג.‬ ‫לרגל – בסוף תקופת הבית הראשון, והוא‬ ‫הש ֶׂדה:"‬ ‫ַ ָּ‬ ‫מאחר והחגים קשורים גם למצב הכלכלי בחברה החקלאית בתקופות‬ ‫הפך למנהג נפוץ בתקופת הבית השני‬ ‫(יז) "שׁלׁש פּעמים בּשׁנָ ה יֵ ָראה כָ ּל זְ כּורָך אל פּנֵ י‬ ‫ְ ֶ ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ָ ִ ַ ָּ‬ ‫ָ‬ ‫הקדומות, מצווה על האדם לדאוג לחלש בחברה: עני, גר, יתום, אלמנה‬ ‫האדֹן ה':"‬ ‫ָ ָ‬ ‫כך שלא יחסרו להם הצרכים הבסיסיים: לחם ומלבוש.‬ ‫ובמיוחד בחג הסוכות: בעונת האסיף, עם‬ ‫כמו כן, חשוב לציין, חגים אלה קשורים לתהליך הגאולה הלאומי:‬ ‫סיום העבודות החקלאיות ולפני ההתחלה‬ ‫יציאה מעבדות פיזית לחירות פיזית – פסח, מעבדות רוחנית לחירות‬ ‫של עונה חקלאית חדשה, יכלו החקלאים‬ ‫על פי המסורת היהודית:‬ ‫רוחנית – שבועות ומתן תורה, מעבדות כלכלית לחירות כלכלית סוכות,‬ ‫להתפנות מעבודתם ולעלות לירושלים.‬ ‫בפסח, ישראל יצאו ממצרים והפכו להיות‬ ‫חג האסיף.‬ ‫עם עצמאי.‬ ‫שלש מצוות עשה נצטוו ישראל בכל רגל משלשת‬ ‫בשבועות הם קיבלו את התורה בהר סיני.‬ ‫על כן התורה מצווה "לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך",‬ ‫בסוכות לא התרחש מאורע היסטורי‬ ‫אם תקשה לבך, ידך תיסגר שאז האצבעות שוות ואז תאמר לו‬ ‫הרגלים. ואלו הן:‬ ‫הראייה - שנאמר "יראה כל זכורך",‬ ‫כלשהו, אלא נחוג כזכר לארבעים שנות‬ ‫"לך תעבוד כמוני", אלא כי פתוח תפתח את ידך, ואז תראה האצבעות‬ ‫ישיבה בסוכה במדבר.‬ ‫והחגיגה - שנאמר "תחוג לה' אלהיך",‬ ‫שיש בניהן גדולים וקטנים, כך ברא הקב"ה בבני האדם גדולים וקטנים‬ ‫שלושה חגים אלו הם גם חגים חקלאיים:‬ ‫והשמחה - שנאמר "ושמחת בחגך".‬ ‫וזה חי מזה, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה'.‬ ‫//32‬ ‫//22‬
חוברת חגים
חוברת חגים
חוברת חגים
חוברת חגים
חוברת חגים

Recommandé

מצגת 3 הרגלים
מצגת 3 הרגליםמצגת 3 הרגלים
מצגת 3 הרגליםhm1959
 
גן ירין
גן יריןגן ירין
גן יריןpisga
 
ידיעות אליכין גליון 21 אפריל 2014
ידיעות אליכין גליון 21 אפריל 2014ידיעות אליכין גליון 21 אפריל 2014
ידיעות אליכין גליון 21 אפריל 2014anatyha
 
מצגת ביתא ישראל
מצגת ביתא ישראלמצגת ביתא ישראל
מצגת ביתא ישראלHolon Municipality
 
all_2012_fina2
all_2012_fina2all_2012_fina2
all_2012_fina2Ofir Blumenfeld Sadeh
 
Tzabar Parents 2012- Hebrew!
Tzabar Parents 2012- Hebrew!Tzabar Parents 2012- Hebrew!
Tzabar Parents 2012- Hebrew!Vika Shteiman
 
Hativa keshet
Hativa keshetHativa keshet
Hativa keshetJoel (Elie) Revel
 
maftechot leadam am vemakom
maftechot leadam am vemakommaftechot leadam am vemakom
maftechot leadam am vemakomחלד מפעלים חינוכיים
 

Recommandé

מצגת 3 הרגלים
מצגת 3 הרגליםמצגת 3 הרגלים
מצגת 3 הרגליםhm1959
 
גן ירין
גן יריןגן ירין
גן יריןpisga
 
ידיעות אליכין גליון 21 אפריל 2014
ידיעות אליכין גליון 21 אפריל 2014ידיעות אליכין גליון 21 אפריל 2014
ידיעות אליכין גליון 21 אפריל 2014anatyha
 
מצגת ביתא ישראל
מצגת ביתא ישראלמצגת ביתא ישראל
מצגת ביתא ישראלHolon Municipality
 
all_2012_fina2
all_2012_fina2all_2012_fina2
all_2012_fina2Ofir Blumenfeld Sadeh
 
Tzabar Parents 2012- Hebrew!
Tzabar Parents 2012- Hebrew!Tzabar Parents 2012- Hebrew!
Tzabar Parents 2012- Hebrew!Vika Shteiman
 
Hativa keshet
Hativa keshetHativa keshet
Hativa keshetJoel (Elie) Revel
 
maftechot leadam am vemakom
maftechot leadam am vemakommaftechot leadam am vemakom
maftechot leadam am vemakomחלד מפעלים חינוכיים
 
ידיעות אליכין גליון 22 דצמבר 2014
ידיעות אליכין גליון 22 דצמבר 2014ידיעות אליכין גליון 22 דצמבר 2014
ידיעות אליכין גליון 22 דצמבר 2014anatyha
 
סיכום תשפא
סיכום תשפאסיכום תשפא
סיכום תשפאmotire
 
תרבות יהודית ישראלית - כיתה ו - פריסה שנתית
תרבות יהודית ישראלית - כיתה ו - פריסה שנתיתתרבות יהודית ישראלית - כיתה ו - פריסה שנתית
תרבות יהודית ישראלית - כיתה ו - פריסה שנתיתחלד מפעלים חינוכיים
 
ידיעות אליכין גליון 20 דצמבר 2013
ידיעות אליכין גליון 20 דצמבר 2013ידיעות אליכין גליון 20 דצמבר 2013
ידיעות אליכין גליון 20 דצמבר 2013anatyha
 
חוברת פרסום עמותה 2010 2011
חוברת פרסום עמותה 2010 2011חוברת פרסום עמותה 2010 2011
חוברת פרסום עמותה 2010 2011saridweb
 
מפתחות לערבות הדדית - מדריך למורה
מפתחות לערבות הדדית - מדריך למורהמפתחות לערבות הדדית - מדריך למורה
מפתחות לערבות הדדית - מדריך למורהחלד מפעלים חינוכיים
 
Shaharit_Flourishing Communities_Heb
Shaharit_Flourishing Communities_HebShaharit_Flourishing Communities_Heb
Shaharit_Flourishing Communities_HebShaharit_org
 
Sharait paper 1-print+gray
Sharait paper 1-print+graySharait paper 1-print+gray
Sharait paper 1-print+graynoahofner
 
ישראל 2048
ישראל 2048 ישראל 2048
ישראל 2048 noahofner
 
מצגת עירוני י"ד - רוח יהודית
מצגת עירוני י"ד - רוח יהודית מצגת עירוני י"ד - רוח יהודית
מצגת עירוני י"ד - רוח יהודית יהודה פולישוק
 
ניוזלטר 1 מרץ 2009
ניוזלטר 1 מרץ 2009ניוזלטר 1 מרץ 2009
ניוזלטר 1 מרץ 2009Maayan Zweig
 
ניוזלטר ספטמבר 2010
ניוזלטר ספטמבר 2010ניוזלטר ספטמבר 2010
ניוזלטר ספטמבר 2010Maayan Zweig
 
נקודת מבט אפריל
נקודת מבט אפרילנקודת מבט אפריל
נקודת מבט אפרילyonikuner
 
קו למושב 787 , 13/06/2013
קו למושב 787 , 13/06/2013קו למושב 787 , 13/06/2013
קו למושב 787 , 13/06/2013eshaki
 
הכנס השנתי העשירי של העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה
הכנס השנתי העשירי של העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה הכנס השנתי העשירי של העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה
הכנס השנתי העשירי של העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחהIrith Gross
 
מגזין קריית השרון שלי - אוגוסט
מגזין קריית השרון שלי - אוגוסטמגזין קריית השרון שלי - אוגוסט
מגזין קריית השרון שלי - אוגוסטמגזין קריית השרון שלי
 
חוברת פעילויות המרכז הקהילתי חודש מרץ 2012
חוברת פעילויות המרכז הקהילתי חודש מרץ 2012חוברת פעילויות המרכז הקהילתי חודש מרץ 2012
חוברת פעילויות המרכז הקהילתי חודש מרץ 2012sitesystem
 

Contenu connexe

Similaire à חוברת חגים

ידיעות אליכין גליון 22 דצמבר 2014
ידיעות אליכין גליון 22 דצמבר 2014ידיעות אליכין גליון 22 דצמבר 2014
ידיעות אליכין גליון 22 דצמבר 2014anatyha
 
סיכום תשפא
סיכום תשפאסיכום תשפא
סיכום תשפאmotire
 
תרבות יהודית ישראלית - כיתה ו - פריסה שנתית
תרבות יהודית ישראלית - כיתה ו - פריסה שנתיתתרבות יהודית ישראלית - כיתה ו - פריסה שנתית
תרבות יהודית ישראלית - כיתה ו - פריסה שנתיתחלד מפעלים חינוכיים
 
ידיעות אליכין גליון 20 דצמבר 2013
ידיעות אליכין גליון 20 דצמבר 2013ידיעות אליכין גליון 20 דצמבר 2013
ידיעות אליכין גליון 20 דצמבר 2013anatyha
 
חוברת פרסום עמותה 2010 2011
חוברת פרסום עמותה 2010 2011חוברת פרסום עמותה 2010 2011
חוברת פרסום עמותה 2010 2011saridweb
 
Shaharit_Flourishing Communities_Heb
Shaharit_Flourishing Communities_HebShaharit_Flourishing Communities_Heb
Shaharit_Flourishing Communities_HebShaharit_org
 
Sharait paper 1-print+gray
Sharait paper 1-print+graySharait paper 1-print+gray
Sharait paper 1-print+graynoahofner
 
ישראל 2048
ישראל 2048 ישראל 2048
ישראל 2048 noahofner
 
מצגת עירוני י"ד - רוח יהודית
מצגת עירוני י"ד - רוח יהודית מצגת עירוני י"ד - רוח יהודית
מצגת עירוני י"ד - רוח יהודית יהודה פולישוק
 
ניוזלטר 1 מרץ 2009
ניוזלטר 1 מרץ 2009ניוזלטר 1 מרץ 2009
ניוזלטר 1 מרץ 2009Maayan Zweig
 
ניוזלטר ספטמבר 2010
ניוזלטר ספטמבר 2010ניוזלטר ספטמבר 2010
ניוזלטר ספטמבר 2010Maayan Zweig
 
נקודת מבט אפריל
נקודת מבט אפרילנקודת מבט אפריל
נקודת מבט אפרילyonikuner
 
קו למושב 787 , 13/06/2013
קו למושב 787 , 13/06/2013קו למושב 787 , 13/06/2013
קו למושב 787 , 13/06/2013eshaki
 
הכנס השנתי העשירי של העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה
הכנס השנתי העשירי של העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה הכנס השנתי העשירי של העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה
הכנס השנתי העשירי של העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחהIrith Gross
 
חוברת פעילויות המרכז הקהילתי חודש מרץ 2012
חוברת פעילויות המרכז הקהילתי חודש מרץ 2012חוברת פעילויות המרכז הקהילתי חודש מרץ 2012
חוברת פעילויות המרכז הקהילתי חודש מרץ 2012sitesystem
 

Similaire à חוברת חגים (17)

ידיעות אליכין גליון 22 דצמבר 2014
ידיעות אליכין גליון 22 דצמבר 2014ידיעות אליכין גליון 22 דצמבר 2014
ידיעות אליכין גליון 22 דצמבר 2014
 
סיכום תשפא
סיכום תשפאסיכום תשפא
סיכום תשפא
 
תרבות יהודית ישראלית - כיתה ו - פריסה שנתית
תרבות יהודית ישראלית - כיתה ו - פריסה שנתיתתרבות יהודית ישראלית - כיתה ו - פריסה שנתית
תרבות יהודית ישראלית - כיתה ו - פריסה שנתית
 
ידיעות אליכין גליון 20 דצמבר 2013
ידיעות אליכין גליון 20 דצמבר 2013ידיעות אליכין גליון 20 דצמבר 2013
ידיעות אליכין גליון 20 דצמבר 2013
 
חוברת פרסום עמותה 2010 2011
חוברת פרסום עמותה 2010 2011חוברת פרסום עמותה 2010 2011
חוברת פרסום עמותה 2010 2011
 
מפתחות לערבות הדדית - מדריך למורה
מפתחות לערבות הדדית - מדריך למורהמפתחות לערבות הדדית - מדריך למורה
מפתחות לערבות הדדית - מדריך למורה
 
Shaharit_Flourishing Communities_Heb
Shaharit_Flourishing Communities_HebShaharit_Flourishing Communities_Heb
Shaharit_Flourishing Communities_Heb
 
Sharait paper 1-print+gray
Sharait paper 1-print+graySharait paper 1-print+gray
Sharait paper 1-print+gray
 
ישראל 2048
ישראל 2048 ישראל 2048
ישראל 2048
 
מצגת עירוני י"ד - רוח יהודית
מצגת עירוני י"ד - רוח יהודית מצגת עירוני י"ד - רוח יהודית
מצגת עירוני י"ד - רוח יהודית
 
ניוזלטר 1 מרץ 2009
ניוזלטר 1 מרץ 2009ניוזלטר 1 מרץ 2009
ניוזלטר 1 מרץ 2009
 
ניוזלטר ספטמבר 2010
ניוזלטר ספטמבר 2010ניוזלטר ספטמבר 2010
ניוזלטר ספטמבר 2010
 
נקודת מבט אפריל
נקודת מבט אפרילנקודת מבט אפריל
נקודת מבט אפריל
 
קו למושב 787 , 13/06/2013
קו למושב 787 , 13/06/2013קו למושב 787 , 13/06/2013
קו למושב 787 , 13/06/2013
 
הכנס השנתי העשירי של העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה
הכנס השנתי העשירי של העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה הכנס השנתי העשירי של העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה
הכנס השנתי העשירי של העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה
 
מגזין קריית השרון שלי - אוגוסט
מגזין קריית השרון שלי - אוגוסטמגזין קריית השרון שלי - אוגוסט
מגזין קריית השרון שלי - אוגוסט
 
חוברת פעילויות המרכז הקהילתי חודש מרץ 2012
חוברת פעילויות המרכז הקהילתי חודש מרץ 2012חוברת פעילויות המרכז הקהילתי חודש מרץ 2012
חוברת פעילויות המרכז הקהילתי חודש מרץ 2012
 

חוברת חגים

  • 2. ‫"חוכמת אבות בונה דורות" – ספר לימוד לכיתות ח' במקצוע "תרבות ישראל ומורשתו"‬ ‫בהתאם לתוכנית הלימודים המלאה ב-"תרבות ישראל ומורשתו" ובאישור המטה לתרבות ישראל,‬ ‫משרד החינוך‬ ‫מהדורת ניסוי תשע"א‬ ‫‪ c‬כל הזכויות שמורות לאורט ישראל – היחידה לקידום הזהות היהודית.‬ ‫כתיבה, עיבוד דידקטי ועריכה:‬ ‫נילי בן ישי – רכזת אזור צפון בתוכנית "שורשי ישראל", ראש צוות הפיתוח‬ ‫דפנה בר תור – מנחה לבתי מדרש בתוכנית "שורשי ישראל"‬ ‫אורית ירקוני – מורה לאזרחות והיסטוריה בבית ספר אורט השומרון בנימינה‬ ‫חגים‬ ‫דלית כספין – מנחה לבתי מדרש בתוכנית "שורשי ישראל"‬ ‫בינה מרגלית – מנחה לבתי מדרש בתוכנית "שורשי ישראל"‬ ‫יעוץ מדעי: ד"ר רות קלדרון‬ ‫עיצוב גרפי: "העיצובייה", זכרון יעקב‬ ‫ומועדים‬ ‫ריכוז הפרויקט: אורנה ריטבלט, היחידה לקידום הזהות היהודית ולימודי המורשות, אורט ישראל‬ ‫תודות:‬ ‫ספר זה נכתב בהשראת תהליכי פיתוח הנמשכים כעשור במסגרת תכנית "שורשי ישראל"‬ ‫ברשת אורט ישראל.‬ ‫בתהליך הפיתוח נעזרנו בחומרי לימוד, שנכתבו על ידי צוותי "שורשי ישראל" בבתי הספר השונים‬ ‫ועיבדנו אותם בהתאם להנחיות משרד החינוך ולצורכי המורים בשטח.‬ ‫- שער שני -‬ ‫אנו מודים לכולם מקרב לב על החומרים היפים, שהזינו את צוות הפיתוח בעבודתו.‬ ‫למורים בבתי הספר של אורט ישראל אשר ניאותו לנסות את חומרי הלימוד בכיתות, נתנו משוב‬ ‫והערות במהלך הפיתוח בשנת תשע"א, תודה רבה.‬ ‫לחברי המטה לתרבות ישראל על ההערות וההארות הבונות בתהליך הפיתוח.‬ ‫__________________________________________________________________________________‬ ‫יחד סביב מדורת השבט‬ ‫כל הזכויות ליצירות הספרות שייכות למחברים, לאקו"ם ולהוצאות הספרים‬ ‫פותחים שער וביחד חושבים ומתלבטים בנושאים הבאים:‬ ‫פעלנו כמיטב יכולתנו לאיתור בעלי הזכויות של החומרים המופיעים בספר זה.‬ ‫איזו הזדמנות לתיקון אישי וחברתי מזמנים החגים?‬ ‫אנו מתנצלים על כל השמטה או טעות, אם יובא הדבר לידיעתנו נפעל לתקנו במהדורות הבאות.‬ ‫האם החגים מבטאים את היותנו חברה ערכית?‬ ‫מה מקומן של דמויות מופת בעיצוב החגים?‬
  • 3. ‫תשרי‬ ‫סתיו‬ ‫א' - ראש השנה > תשובה, חשבון נפש, התחדשות קבלת החלטות‬ ‫ג' - צום גדליהו > חופש ביטוי, חופש הדת‬ ‫י' - יום כיפור > סליחה, כבוד האדם, ענווה‬ ‫יד' - סוכות > הכנסת אורחים, בית, נתינה‬ ‫כא - שמחת תורה > שמחה‬ ‫חשוון‬ ‫יב' - יום הזיכרון לרבין > סובלנות, לשון הרע, חופש ביטוי, הלבנת פנים‬ ‫כסלו‬ ‫ח' - חנוכה > אור, העצמה, עצמאות‬ ‫טבת‬ ‫אביב‬ ‫חורף‬ ‫צום י' בטבת > שנאת חינם, קנאות‬ ‫שבט‬ ‫ט"ו בשבט > צמיחה, אדם, אחריות‬ ‫אדר‬ ‫חורף‬ ‫י"ג – תענית אסתר > מנהיגות נשית, גורל מול בחירה‬ ‫מעגל‬ ‫י"ד – פורים > נתינה, שמחה, מסכות בחיינו, יושר ויושרה‬ ‫קיץ‬ ‫השנה‬ ‫ניסן‬ ‫אביב‬ ‫ט"ו - פסח > חרות, שיוויון, ערבות הדדית‬ ‫ט"ז –ספירת העומר > קשר אדם אדמה, סולידאריות‬ ‫כ"ז - יום הזיכרון לשואה ולגבורה > גבורה, ערך החיים, נתינה, אדם בצלם‬ ‫אייר‬ ‫ד- יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה > שלום, אהבת הזולת‬ ‫ה- יום העצמאות > חירות, דמוקרטיה, סובלנות, תרבות‬ ‫יח- ל"ג בעומר > קנאות, יוזמה, דבקות במטרה‬ ‫סיוון‬ ‫ו'- מתן תורה > שבועות – סיום ספירת העומר > קבלת האחר, דאגה לחלש‬ ‫תמוז‬ ‫סתיו‬ ‫קיץ‬ ‫י"ז –צום – בין המיצרים >‬ ‫אב‬ ‫ט - צום תשעה באב > חורבן שני בתי המקדש‬ ‫ט"ו – חג האהבה > אהבה, הדדיות, קבלת האחר‬ ‫אלול‬ ‫//5‬ ‫//4‬
  • 4. ‫בחברותא‬ ‫הזמן היהודי‬ ‫הזמן היהודי‬ ‫הזמן היהודי מחולק לשביעיות מחזוריות‬ ‫לוח השנה היהודי הוא זמנה של ארץ ישראל‬ ‫קראו את המידע על לוח השנה‬ ‫המנציחות את השביתה משעבוד.‬ ‫זמן מחזור עונות השנה של ארץ ישראל, וגם‬ ‫היהודי ודונו ביניכם:‬ ‫השנה מתחלקת לשבתות מדי שבעה‬ ‫זמן המאורעות ההיסטוריים שקבעו את יחסו‬ ‫לוח השנה, כמבנה קבוע של סדרי‬ ‫✦ הסבירו מהי המחזוריות‬ ‫ימים, לשבעת מועדי ה' בשבעת החודשים‬ ‫של עם ישראל לארצו... לוח השנה היהודי‬ ‫הזמנים, יש לו חשיבות עיקרית בכל‬ ‫ המעגלית הקבועה של לוח‬ ‫הראשונים של השנה (ויקרא כג, א-מד)‬ ‫בנוי במחזוריות מעגלית. זוהי מחזוריות‬ ‫התרבויות... בלי סדרי זמנים קבועים אין‬ ‫ השנה ולמה היא קשורה?‬ ‫והזמן ההיסטורי הרב-שנתי מתחלק לשמיטות‬ ‫שחוזרת בקצב קבוע. הלוח משקף גם את‬ ‫לו לאדם מבט כולל על מהלך חייו, יחד‬ ‫ למה קשורה המשמעות‬ ‫מדי שבע שנים וליובלים מדי שבע שביעיות‬ ‫המחזוריות הקוסמית—מהלך והתחדשות‬ ‫לדיון‬ ‫ הקווית?‬ ‫שנים. (ויקרא כה, א-יד). כל אחד ממחזורי‬ ‫הלבנה שקובעים את מחזוריות החודשים.‬ ‫עם כל בני חברתו... לגבי עם ישראל‬ ‫נודעה ללוח – השנה חשיבות מיוחדת,‬ ‫✦ אילו מהחגים היהודיים‬ ‫זמן אלה מבטא השבתה מפעילות יוצרת‬ ‫בו בזמן קיימת בלוח השנה היהודי התבנית‬ ‫זאת משתי סיבות, אחת הנובעת מגורלו‬ ‫ קשורים למחזוריות המעגלית ואלו הם‬ ‫חלק מהזמן הקווי (ייתכנו חגים שיופיעו‬ ‫וויתור על שיעבוד לעבודה ועשיית רווחים,‬ ‫הקווית—תבנית הזמן ההיסטורית.‬ ‫המיוחד של עם ישראל, והאחרת הנובעת‬ ‫פעמיים).‬ ‫בשמו של רעיון החירות והשוויון החברתי.‬ ‫בכל חג, ולא – כל – שכן בימי זיכרון‬ ‫מסולם הערכים של התורה שעיצבה‬ ‫✦ באיזה אופן הזמן מאפשר תיקונים:‬ ‫המספר שבע כמספר טיפולוגי של שלמות.‬ ‫שאינם חגים, העם נועד עם עברו ועתידו.‬ ‫מבפנים את כל סדרי חייו.‬ ‫במידותיו של האדם ובמידות החברה?‬ ‫חג הפסח, חג החירות, ראשון המועדים,‬ ‫הוא זוכר מה שהיה וצופה פני עתיד נכסף‬ ‫גורלו של עם ישראל הוא גורל של עם‬ ‫(קראו הקטע המודגש בקו במאמרו של‬ ‫(בשנה המקראית) הוא חג של מעברים, חג‬ ‫ומותח באופן זה את זמן ההווה שלו כתחנה‬ ‫גולה שרוב עיתותיו עברו עליו מחוץ‬ ‫שביד) הדגימו על פי אחד החגים. ציינו‬ ‫של סיום וחג של ראשית. מהות השעבוד‬ ‫בדרך הנמשכת... לוח השנה היהודי מקפל‬ ‫לארצו... על ידי ההקפדה על אותם סדרי‬ ‫בחג שבחרתם, אלו ערכים הוא מדגיש‬ ‫ומהות החירות קשורות בריבונות על הזמן:‬ ‫בחובו תוכנית חיים שלימה לעם, לקהילותיו,‬ ‫זמנים, יכלו היהודים החיים בקהילות‬ ‫במעגל השנה היהודי.‬ ‫עבד הוא מי שאיננו אדון על זמנו וכל‬ ‫למשפחותיו וליחידיו.‬ ‫פזורות בכל מרחבי העולם לחיות‬ ‫✦ הדגימו במקבץ של חגים תהליך המתחיל‬ ‫זמנו כפוף לשרירות לבו של הזולת, וכבול‬ ‫מתוך: אליעזר שבייד: ספר מחזור הזמנים‬ ‫מאורעות משותפים ולשוות להם אותן‬ ‫בשעבוד (אישי או לאומי) ומסתיים‬ ‫לתועלתו ולרווחתו. בן חורין הוא מי שזמנו‬ ‫פרק ראשון לוח השנה היהודי‬ ‫משמעויות על ידי אותם סמלים...‬ ‫בגאולה (אישית או לאומית). על מה‬ ‫זה מעיד? איך תופסת היהדות את‬ ‫בידו, וחלוקתו ברשותו, לתועלתו ולרווחתו‬ ‫האפשרויות העומדות בפניו של האדם או‬ ‫שלו ושל זולתו, ברצונו ובבחירתו. הזמן‬ ‫החברה לתיקון מתמיד?‬ ‫היהודי, בביטוייו בעת העתיקה, ביקש‬ ‫להבטיח שלכל אדם ללא כל תנאי מסייג,‬ ‫יובטח יום של שוויון וחירות מדי שבעה ימים,‬ ‫וזמן ביטול חובות מידי שבע שנים.‬ ‫מתוך מאמרה של: פרופ' רחל אליאור,‬ ‫הזמן היהודי, אתר האוניברסיטה העברית,‬ ‫ירושלים.‬ ‫//7‬ ‫//6‬
  • 5. ‫א'-י' בתשרי‬ ‫בין כסה לעשור‬ ‫חשבון נפש –‬ ‫המושג "בין כסה לעשור" מתכוון לעשרת הימים שמתחילים ביום הראשון של ראש השנה‬ ‫יעדים לתיקון אישי‬ ‫(א' בתשרי) ומסתיימים ביום הכיפורים (י' בתשרי).‬ ‫קראו את המקור ודונו בשאלות שאחריו:‬ ‫המילה כסה קשורה למילה "לכסות", והיא כינוי לראש חודש – ליום הראשון של החודש‬ ‫שבו הירח "מכוסה "ואינו נראה, או שנראה רק במעט – בצורה של חרמש דק מאוד. בהקשר‬ ‫✦ במה שונים ראש השנה‬ ‫"חגי ישראל ברובם הם חגי זיכרון. הפרט,‬ ‫לחודש תשרי – המילה "כסה" מתכוונת לראש השנה, שחל בראש חודש תשרי, כמו שכתוב‬ ‫ ויום הכיפורים משאר החגים‬ ‫המשפחה והקהילה נקראים להזכיר ולשחזר‬ ‫בספר תהלים (פרק פ"א פס' 4): "תּקעּו בח ֶֹדׁש ׁשֹופר, בּכּסה ליֹום חגֵ ּנּו" (המילה: 'חודש'‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ֵ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ הנזכרים במאמר?‬ ‫בצורה טקסית אירוע היסטורי משמעותי שקרה‬ ‫במקרא, פירושה לא רק החודש עצמו – אלא גם היום שבו חל ראש החודש, היום שבו‬ ‫בעברנו. הפרט היהודי נקרא לשאול את עצמו‬ ‫מתחיל החודש. הפסוק הנ"ל מתייחס לראש חודש תשרי – הוא חג ראש השנה הנזכר בסוף‬ ‫לדיון‬ ‫✦ האם חשוב להתמקד‬ ‫ולחנך את בנו לשאול: מאין באתי,‬ ‫הפסוק במילה "חגֵ נו".)‬ ‫ בהיסטוריה של חג או שמא‬ ‫מה מכילה הביוגרפיה שלי?‬ ‫המילה 'עשור' מציינת את התאריך של יום הכיפורים: "...בח ֶֹדׁש השּׁביעי, בּעׂשֹור לח ֶֹדׁש,‬ ‫ַ‬ ‫ַ ְ ִ ִ ֶ ָ‬ ‫ַּ‬ ‫ כדאי לתת לו משמעויות‬ ‫בפסח, בסוכות ובשבועות אנו שואלים:‬ ‫תּעּנּו את נפשותיכם, ְוכל מלאכה ֹלא תעׂשּו...ֹ" (ספר ויקרא פרק ט"ז פס' 92). החודש‬ ‫ַ ֲ‬ ‫ָ ְ ָ ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ עדכניות? נמקו.‬ ‫מתי ואיפה נולדתי: במצרים כעבד, ויצאתי‬ ‫השביעי הנזכר בתורה – הוא חודש תשרי, והמספר "עשור" מציין את היום – י'- עשרה‬ ‫✦ כיצד החגים מזמנים חשיבה על החברה‬ ‫משוחרר. הייתי במעמד הר סיני. נדדתי במדבר‬ ‫בחודש) על-פי הלוח הקדום הנזכר בתורה, החודש הראשון בשנה היה חודש ניסן, חודש‬ ‫והיכולת שלנו לחולל בה תיקון?‬ ‫לקראת הארץ המובטחת, התנחלתי ועיבדתי‬ ‫האביב, ועליו נאמר: "ראשון הוא לכם לחודשי השנה" - (שמות פרק יב פס' 2). חודש תשרי –‬ ‫אדמתה. אבל לראש השנה ויום כיפור אין‬ ‫שהוא בימינו החודש הראשון בשנה – היה החודש השביעי בלוח הקדום.‬ ‫היסטוריה, אין זיכרון, אין עבר, אין סיפור, אין‬ ‫על-פי המסורת היהודית, עשרת הימים שבין כסה לעשור – בין ראש השנה ליום הכיפורים‬ ‫דרמה. לכן, לא הזמן, לא הלידה ולא הזהות‬ ‫- מוקדשים לחשבון נפש, לחרטה ולבקשת סליחה על מעשינו ועל התנהגותנו בשנה‬ ‫קובעים את תכניהם. לא מה קרה בעבר, אלא‬ ‫שחלפה, במטרה לשוב ממעשינו הרעים ולחזור למוטב. ימים אלו - הכוללים את שני החגים‬ ‫מה אפשר שיקרה. הפנים והלב מכוונים למימד‬ ‫(ראש השנה ויום הכיפורים) ואת הימים שביניהם - נקראים גם "עשרת ימי תשובה" או‬ ‫הזמן - העתיד. שני מועדים אלה שואלים: מה‬ ‫"הימים הנוראים".‬ ‫כיוון חייך? כיצד בחרת לחיותו? האם יש לך‬ ‫חלום, שאיפה למימוש? האם יש לך תמונת‬ ‫עולם אנושית וחברתית? מה דמות החברה‬ ‫הישראלית בעיניך? מה פני קיבוצך? מה פני‬ ‫ביתך ומשפחתך? אם אתה רוצה ליצור מציאות‬ ‫אחרת, טובה צודקת יותר, זה תלוי בך בלבד,‬ ‫בשאיפתך לשינוי, בשאיפתך לגאול את עצמך‬ ‫ואת חברתך. זה תלוי בנדר שלך עכשיו, בהווה,‬ ‫אבל פניך אל העתיד. לפי זה ראש השנה ויום‬ ‫כיפור הם חגים אנושיים ואופטימיים ופניהם אל‬ ‫האדם ותמונת עתידו."‬ ‫אריה בן-גוריון: מתוך אתר 'שיטים' ארכיון החגים‬ ‫//9‬ ‫//8‬
  • 6. ‫בחברותא‬ ‫לשנות ולהשתנות -‬ ‫בדרך אל היעד‬ ‫א'‬ ‫דף‬ ‫עבודה‬ ‫אוטוביוגרפיה‬ ‫בחמישה פרקים קצרים.‬ ‫חשבון נפש...‬ ‫אני הולך ברחוב‬ ‫✦ כיצד מסביר השיר את התהליך שעובר‬ ‫טוב לאדם היות פעם בדד,‬ ‫האדם בין כסה לעשור?‬ ‫במדרכה יש בור גדול‬ ‫לא ספר, לא רע, לא ציבור ולא פרט.‬ ‫✦ לאחר קריאת השיר רשמו במחברותיכם‬ ‫אני נופל לתוכו.‬ ‫רק הוא עם ליבו, עם הלב בלבד‬ ‫והשלימו את שתי המטלות הבאות:‬ ‫אני אבוד... אני חסר ישע.‬ ‫טוב לאדם היות פעם בדד‬ ‫✦ מי אחראי לנפילה אל הבור?‬ ‫אין זו אשמתי.‬ ‫א. עם סיכומה של שנה, אני יושב וחושב שאני:‬ ‫לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.‬ ‫וטוב כי יצא פעם ריק מנכסיו,‬ ‫ איך אתם מסבירים את‬ ‫✦ הצלחתי ב.........‬ ‫לא בית, לא שדה, לא נדרש לא חייב‬ ‫ הנפילה החוזרת ונשנית‬ ‫אני הולך באותו רחוב‬ ‫ אל הבור?‬ ‫✦ השתפרתי ב........‬ ‫רק יקשיב אל ליבו, ויחריש חרש רב‬ ‫במדרכה יש בור עמוק.‬ ‫לדיון‬ ‫✦ אהבתי את.........‬ ‫טוב יצא האדם מנכסיו‬ ‫✦ מה מונע בסופו של דבר‬ ‫אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.‬ ‫ מהנופל לא ליפול בפעם‬ ‫אני שוב נופל לתוכו.‬ ‫✦ מתחרט על..........‬ ‫כי יקשיב לליבו ויבין לחייו‬ ‫ הרביעית? מה בחייכם יכול למנוע‬ ‫אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן‬ ‫✦ הייתי רוצה להצליח ב.........‬ ‫וידע אשר יש ויחוש מה חייו‬ ‫ מכם ליפול לבורות?‬ ‫אבל אין זו אשמתי.‬ ‫✦ לא אוותר לעצמי ב / על.......‬ ‫✦ מהו מוסר ההשכל של השיר?‬ ‫ושוב לוקח לי נצח לצאת.‬ ‫זלמן שזר (נשיאה השלישי של מדינת ישראל)‬ ‫תנו דוגמאות מחייכם ל"יציאה מבורות"‬ ‫בסגנון השיר.‬ ‫אני הולך באותו רחוב‬ ‫ב מתוך חשבון הנפש האישי שעשית, חשוב:‬ ‫.‬ ‫במדרכה יש בור עמוק.‬ ‫✦ איזה יעד ערכי ברצונך להשיג בשנה זו,‬ ‫✦ כיצד קשור השיר לזמן המיוחד שבין כסה‬ ‫אני רואה אותו.‬ ‫ מה החשוב ביותר עבורך לתקן?‬ ‫לעשור?‬ ‫אני נופל לתוכו בכל זאת...כוחו של הרגל.‬ ‫עיני פקוחות‬ ‫✦ אילו תחנות עליך לעבור בדרך להשגת יעד ערכי זה?‬ ‫אני יודע היכן אני.‬ ‫✦ האם הדרך שעליך לעשות להשגת היעד צפויה להיות‬ ‫זוהי אשמתי‬ ‫קשה או קלה? הסבר / הסבירי.‬ ‫אני יוצא מיד.‬ ‫אני הולך באותו רחוב‬ ‫✦ את מי היית רוצה לפגוש בדרך?‬ ‫במדרכה יש בור עמוק.‬ ‫אני עוקף אותו.‬ ‫✦ מי יכול לעזור לך בדרכך?‬ ‫אני הולך ברחוב אחר.‬ ‫✦ מה חשוב יותר בעיניך? השגת היעד, או הדרך‬ ‫אליו? נמק/י.‬ ‫שיר טיבטי בתרגום נמרוד קדם.‬ ‫//11‬ ‫//01‬
  • 7. ‫לשנות ולהשתנות -‬ ‫בחברותא‬ ‫לשנות ולהשתנות -‬ ‫בחברותא‬ ‫בדרך אל היעד‬ ‫ג'‬ ‫בדרך אל היעד‬ ‫ב'‬ ‫✦ מדוע ביקש הזקן בתחילה‬ ‫יום אחד ביקרו כמה אנשים בביתו של‬ ‫לפניכם משל של רבי חיים‬ ‫קראו את המקור ודונו בשאלות‬ ‫ לשנות את סביבתו?‬ ‫אדם. "היינו רוצים שתלמד אותנו את‬ ‫מצאנז המספר על אדם שתועה‬ ‫שאחריו:‬ ‫מה שלמדת בכל השנים הללו",‬ ‫בדרך. במשל פרטים רבים.‬ ‫✦ מדוע חושב הזקן כי הכוח‬ ‫אמר אחד מהם.‬ ‫פעם אחת אמר רבנו, ר' חיים מצאנז,‬ ‫לדיון‬ ‫לדיון‬ ‫ לשנות את עצמו חשוב יותר?‬ ‫✦ מהי משמעות הדרך בסיפור?‬ ‫"אני זקן", ענה האיש.‬ ‫משל:‬ ‫✦ הזקן שימש דוגמא אישית‬ ‫ כיצד מתקשר אליה היער?‬ ‫"זקן וחכם", אמר אחד המבקרים,‬ ‫אדם תועה* כמה ימים ביער ולא היה‬ ‫ לרבים, ובכל זאת לא היה‬ ‫"בסופו של דבר, תמיד ראינו אותך‬ ‫✦ מה אפשר ללמוד מהמפגש בין האנשים‬ ‫יודע איזוהי דרך נכונה.‬ ‫ מאושר, מה גרם לכך?‬ ‫מתפלל, כל השנים. על מה אתה מדבר‬ ‫התועים?‬ ‫פתאום ראה אדם אחר הולך לקראתו. ‬ ‫✦ כיצד שינוי היחיד יכול להשפיע על חברה‬ ‫עם אלוהים? מהם הדברים החשובים‬ ‫✦ האם קיימת דרך נכונה שאותה עליהם‬ ‫באה שמחה גדולה בלבו, עתה בוודאי‬ ‫מתוקנת?‬ ‫שעלינו לבקש?"‬ ‫לגלות? הסבירו.‬ ‫ידע הדרך הנכונה.‬ ‫האיש חייך: "בהתחלה בער בי להט‬ ‫✦ מה לדעתכם העיקר? חיפוש הדרך או‬ ‫כיוון שפגשו זה בזה שאל אותו:‬ ‫הנעורים, ואז הייתי כורע ברך מול‬ ‫מציאתה? נמקו.‬ ‫אחי, אמור לי היכן הדרך הנכונה?‬ ‫אלוהים ומבקש ממנו שייתן לי כוח‬ ‫✦ כיצד מתחבר סיפור זה לנושא התיקון‬ ‫זה כמה ימים אני תועה.‬ ‫לשנות את המין האנושי. עד מהרה‬ ‫בימים נוראים?‬ ‫אמר לו: אחי, אף אני איני יודע,‬ ‫נוכחתי לדעת שמדובר במשימה‬ ‫שאף אני תועה כאן כבר כמה ימים,‬ ‫הנמצאת מעבר לכוחותיי. ואז התחלתי‬ ‫אלא אומר לך בדרך שהלכתי אני,‬ ‫לבקש מאלוהים שיעזור לי לשנות את‬ ‫יכול לומר לך, שבדרך זו תועים.‬ ‫הדברים שסביבי".‬ ‫ועכשיו נחפש דרך חדשה.‬ ‫"אם כך, אנו יכולים לאשר שחלק גדול‬ ‫כן אנחנו, דבר זה אני יכול לומר לכם,‬ ‫מרצונך התמלא", אמר אחד האורחים,‬ ‫שבדרך שהלכנו עד עכשיו אין לנו‬ ‫"הדוגמה ששימשת לאחרים השפיעה‬ ‫ללכת, שבדרך זו תועים.‬ ‫על אנשים רבים בסביבתך".‬ ‫אלא עכשיו נחפש דרך חדשה.‬ ‫"אכן עזרתי לרבים בדוגמה ששימשתי‬ ‫מתוך: ש"י עגנון, ימים נוראים,‬ ‫להם. ובכל זאת, ידעתי שזאת אינה‬ ‫הוצאת שוקן, עמ' כז-כח‬ ‫התפילה המושלמת. רק כעת, בסוף‬ ‫ימי חיי, הבנתי מה היה עלי לבקש‬ ‫פירוש:‬ ‫מלכתחילה". "מה היה עליך לבקש‬ ‫תועה – משוטט אגב חיפוש הדרך,‬ ‫מלכתחילה?", שאלו האורחים.‬ ‫הולך לכאן ולכאן בלי ידיעת הכיוון‬ ‫"את הכוח לשנות את עצמי",‬ ‫הנכון (מילון אבן שושן)‬ ‫ענה הזקן.‬ ‫אנונימי‬ ‫//31‬ ‫//21‬
  • 8. ‫>> בין כסה לעשור‬ ‫הוידוי‬ ‫ָ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ַ ֲ‬ ‫על חטא שחטאנו‬ ‫אתּה יודע ָרזֵ י עולָ ם וְ תעלּומות סת ֵרי כָ ּל חי:‬ ‫ֵ ַ‬ ‫ַ ָ‬ ‫לשגות זה אנושי‬ ‫✦ סמנו בתפילה חטאים‬ ‫ המוכרים לכם, הקורים‬ ‫אתּה חופׂש כָ ּל ח ְד ֵרי בטן ּובוחן כְ ּלָ יות וָ לֵ ב:‬ ‫ֵ ֲ ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫ֱ ֵ‬ ‫ָ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ָ‬ ‫ָ ְ‬ ‫ֵ‬ ‫אין ָדּבר נֶ עלָ ם ממָּךּ, וְ אין נִ סתּר מנֶ ּגֶ ד עינֶ יָך:‬ ‫ֵ‬ ‫ֵ ְ ָ ִ‬ ‫ִ ֶ‬ ‫ּובכֵ ן יְ הי ָרצון מלְ ּפנֶ יָך ה' אלהינּו וֵ אלהי אבותינּו, שׁתּסלַ ח לָ נּו על כָ ּל‬ ‫ַ‬ ‫ֶ ִ ְ‬ ‫ִ‬ ‫ַ ָ‬ ‫ְ‬ ‫ֵ‬ ‫לסלוח זה אלוהי‬ ‫אלכסנדר פופ‬ ‫ בעולמכם. אתם מוזמנים‬ ‫חּטאתינּו,‬ ‫ַ ֵ‬ ‫וְ תמחל לָ נּו על כָ ּל עונותינּו, ּותכַ פּר לָ נּו על כָ ּל פּשׁעינּו:‬ ‫ְ ָ ֵ‬ ‫ַ‬ ‫ְ ֶ‬ ‫ֲ ֵ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ְ ָ‬ ‫לדיון‬ ‫ להוסיף לרשימה חטא‬ ‫ שלדעתכם חסר בה,‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּאכִ ילַ ת אּסּור:‬ ‫ִ‬ ‫ַ ֲ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫ חטא פרטי או ציבורי.‬ ‫וְ על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּאּמּוץ הלֵ ּב: (=בקשיחות הלב)‬ ‫ַ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫✦ מדוע לדעתכם יש צורך בנוסח קבוע‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּבלִ י ַדעת:‬ ‫ַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫וארוך של רשימת חטאים?‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּגַ אוָ ה וָ בּוז:‬ ‫ְ ֲ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫ האם הציבור כולו זקוק לרשימה זו?‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך ב ַּדעת ּובמ ְרמה:‬ ‫ְ ַ ְ ִ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּהוצאת ִדּבּה:‬ ‫ָ‬ ‫ְ ָ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫✦ האם הנוסח הקבוע עוזר למתפלל או‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּוִ ּדּוי פּה: (=ללא כוונת הלב )‬ ‫ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫פוגם בתפילתו? הסבירו.‬ ‫✦ מה לדעתכם המשמעות של אמירת‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּזִ לְ זּול הורים ּומורים:‬ ‫ִ‬ ‫ִ‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּחזֶ ק יָ ד: (=אלימות )‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫היא מפתח‬ ‫סליחה‬ ‫וידוי מעין זה בציבור?‬ ‫✦ אילו חטאים ברשימה זו נראים לכם‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּטמאת שׂפתיִ ם: (= ניבולי פה )‬ ‫ְ ֻ ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּיֵ צר ה ָרע:‬ ‫ְ ֶ ָ‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּכַ חׁש ּובכָ זָ ב: (= שקר )‬ ‫ְ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫לפעולה ולחירות‬ ‫חנה ארנדט‬ ‫משמעותיים יותר בתהליך התיקון‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּלָ ׁשון ה ָרע: (= רכילות )‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫האישי?‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּמשּא ּומתּן‬ ‫ְ ַ ָ ַ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּנֶ שְׁך ּובמ ְרבּית: (=לקחת ריבית שלא כדין )‬ ‫ְ ֶ ְ ַ ִ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫✦ מהם שלושה החטאים העיקריים‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּנְ טיַ ּת גָ ּרון: (=גאווה, התנשאות)‬ ‫ִ ִ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫הסליחה שלי‬ ‫הפוגעים בחברה תקינה? נמקו.‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּסּתר:‬ ‫ַ ֵ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּעּזּות מצח:‬ ‫ֶ ַ‬ ‫ְ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫לכל אדם תכונות רבות ושונות. יש אדם שהוא בעל חמה, כועס תמיד, ויש אדם שדעתו‬ ‫ֵ ָ‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּפ ִריקת על:‬ ‫ִ ְ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫מיושבת ואינו כועס כלל. ויש אדם שהוא גבה – לב (גאוותן) ביותר, ויש שהוא שפל – רוח‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּצע ֵדי ַרגְ לַ יִ ם לְ ה ָרע:‬ ‫ָ‬ ‫ְ ַ ֲ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫(צנוע) ביותר. וכיוצא בכך שאר כל הדעות (התכונות) כגון קמצן, פזרן, אכזרי ורחמן ורך‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך ב ְּקפיצת יָ ד:‬ ‫ִ ִ ַ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫לבב ואמיץ לב וכיוצא בהן. שני הקצוות הרחוקים זה מזה שבכל תכונה ותכונה אינם דרך‬ ‫וְ על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך ב ַּקשׁיּות ערף: (=עיקשות מוגזמת ולא‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ְ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫ראויה)‬ ‫טובה, ואין ראוי לו לאדם ללכת בה. וכיצד ירגיל אדם עצמו בתכונות אלו עד שיהיו חלק‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך ב ְּרכִ ילּות:‬ ‫ִ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫מאישיותו? ייאלץ עצמו להתנהג שוב ושוב על פי התכונות המוצעות, עד שיחרטו בנפשו‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּשׁגָ גָ ה:‬ ‫ִ ְ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫ויהיו חלק מאישיותו, וההולך בדרך זו מביא טובה וברכה לעצמו.‬ ‫וְ על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּשׂנְ את חנָ ּם:‬ ‫ְ ִ ַ ִ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫עפ"י הרמב"ם, הלכות דעות פרק א – שביל הזהב.‬ ‫על חטא שׁחטאנּו לְ פנֶ יָך בּתׂשּומת יָ ד:‬ ‫ִ ְ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ַ ֵ ְ ֶ ָ ָ‬ ‫מתוך ה"וידוי", מחזור התפילות לימים הנוראים‬ ‫דף‬ ‫✦ הסליחה עבורי היא........‬ ‫עבודה‬ ‫//51‬ ‫//41‬
  • 9. ‫בחברותא‬ ‫>> בין כסה לעשור‬ ‫✦ אלו תובנות אפשר להוסיף‬ ‫הרמב"ם ורבי נחמן מברסלב‬ ‫על הסליחה –‬ ‫ על אגדת "הקצב והרב"‬ ‫על הסיפור התלמודי:‬ ‫סיפור תלמודי‬ ‫ לאחר קריאת הטקסט של‬ ‫ הרמב"ם?‬ ‫קראו את המקור ודונו בשאלות‬ ‫רב – מנהיג חשוב בבבל, ראש ישיבת סורא. רב‬ ‫לדיון‬ ‫✦ מדוע לדעתכם היה לטבח‬ ‫שאחריו:‬ ‫הונא היה תלמידו וממשיך דרכו.‬ ‫קראו את המקור ודונו בשאלות שאחריו:‬ ‫ קושי לסלוח? מה קרה שם?‬ ‫"אין תשובה ולא יום הכיפורים מכפרין‬ ‫✦ על רקע קטע זה, האם ניתן להבין את‬ ‫אלא על עבירות שבין אדם למקום...‬ ‫הקצב והרב:‬ ‫עונשו של הקצב ביתר קלות? כיצד?‬ ‫אבל עבירות שבין אדם לחברו...‬ ‫רב היה לו דבר (=סכסוך) עם טבח‬ ‫אינו נמחל לו לעולם עד שייתן לו‬ ‫(=שוחט או קצב)‬ ‫לא בא הטבח לפניו (=להתנצל).‬ ‫לחברו מה שהוא חייב לו וירצהו...‬ ‫בערב יום כיפור אמר הוא:‬ ‫לא נתרצה להם מביא לו שנייה‬ ‫אלך אני לפייס אותו.‬ ‫ושלישית, לא רצה - מניח לו והולך,‬ ‫פגע בו (=פגש אותו) רב הונא (=תלמידו),‬ ‫וזה שלא מחל הוא החוטא... אסור‬ ‫אמר לו: להיכן הולך אדוני?‬ ‫אמר לו: לפייס את פלוני‬ ‫לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס‬ ‫אמר: הולך אבא (=שמו הפרטי של רב)‬ ‫אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס,‬ ‫להרוג נפש!‬ ‫ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול‬ ‫הלך ובא אליו.‬ ‫– מוחל לו בלב שלם ובנפש חפצה.‬ ‫היה יושב ומבקע ראש (=של בהמה)‬ ‫הרים עיניו וראה אותו.‬ ‫ואפילו הצר לו וחטא לו הרבה,‬ ‫אמר לו: אבא אתה! לך! אין לי עניין אתך!‬ ‫לא יקום ולא יטור"‬ ‫בעוד הוא בוקע את הראש‬ ‫נשמטה עצם‬ ‫מתוך הלכות תשובה לרמב"ם פרק ב'‬ ‫והכתה אותו בגרגרתו -והרגה אותו.‬ ‫(בבלי, יומא פ"ז, ע"א –‬ ‫מתורגם על ידי אדמיאל קוסמן)‬ ‫הסיפור התלמודי נוהג לקצר ולהעלים פרטים. מטרתו להעביר‬ ‫מסר אך הוא משאיר בידי הקורא את האפשרות להגיע למסר‬ ‫בעצמו. קראו את הסיפור, תוך שאתם מנסים למלא את הפערים‬ ‫פעילות‬ ‫שבשיחה. בשלב השני המחיזו את הסיפור.‬ ‫קבוצתית‬ ‫//71‬ ‫//61‬
  • 10. ‫בחברותא‬ ‫"צריך אדם להתחזק ולהתחיל בכל‬ ‫פעם מחדש, ואל יפול לזִ קנה... שנדמה‬ ‫בעיניו שכבר נזקן (הזקין) בחטאיו‬ ‫ובמעשים שרגיל בהם, עד שאי אפשר‬ ‫לו לצאת מהם בשום אופן, חס וחלילה.‬ ‫ובאמת הוא צריך לדעת ולהאמין שבכל‬ ‫יום, ובכל עת ובכל שעה, יש כוח באדם‬ ‫להתחדש ולהיות ברייה חדשה ממש.‬ ‫כי השם יתברך עושה חדשות בכל יום,‬ ‫ואין שעה אחת דומה לחברתה.‬ ‫על כן צריך להתחזק, ולהתחיל בכל‬ ‫פעם מחדש, ולפעמים גם ביום אחד‬ ‫צריכים להתחיל כמה פעמים, ואפילו‬ ‫אם יהיה כך זמן ארוך..."‬ ‫רבי נחמן מברסלב,‬ ‫ליקוטי הלכות, הלכות תפילין ה',ו'‬ ‫"העיקר הוא להרחיק מעצמו עצבות...‬ ‫כי רוב בני האדם... נופלים בדעתם על‬ ‫ידי שרואים בעצמם את עוצם (עוצמת)‬ ‫קלקולם... ומחמת זה... רובם מיאשים‬ ‫✦ מדוע מדמה רבי נחמן את‬ ‫את עצמם לגמרי. על כן צריך להתחזק‬ ‫ חוסר היכולת להשתנות‬ ‫נגד היאוש ולחפש בעצמו נקודות‬ ‫ לתהליך הזקנה?‬ ‫ִ‬ ‫טובות בכל פעם..."‬ ‫ כיצד מתקשר השינוי‬ ‫רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהרן,‬ ‫לדיון‬ ‫ עם הסליחה?‬ ‫רפ"ב‬ ‫✦ מהו לדעתך הקשר שמוצא‬ ‫ רבי נחמן בין העצבות, האשמה והסליחה?‬ ‫//91‬ ‫//81‬
  • 11. ‫לומדים לסלוח...‬ ‫>> בין כסה לעשור‬ ‫סלִ יח ה‬ ‫קראו את המקורות הבאים, וענו:‬ ‫החיִ ּים שׁיֵ ּש לְ ָך / יונה וולך‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ַ‬ ‫מחקרים הראו כי אנשים הסולחים לאחרים הם‬ ‫אנשים שמחים ובריאים יותר מאלה הנוטרים‬ ‫החיִ ּים שׁיֵ ּׁש לְ ָך‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ַ‬ ‫טינה. מחקר אחד הראה כי ההשפעות החיוביות‬ ‫הם החיִ ּים שׁחיִ ית‬ ‫ֶ ָ ָ‬ ‫ֵ ַ ַ‬ ‫של היכולת לסלוח מתקיימות באופן זהה, בין אם‬ ‫הבּט אחֹורה בּהבנָ ה‬ ‫ַ ֵ ָ ָ ַ ֲ ָ‬ ‫משימה אישית להגשה‬ ‫הסליחה נעשתה על יסוד דתי או חילוני.‬ ‫זאת בניגוד לקבוצת בקרה אשר לא קיבלה כל‬ ‫מצא את נְ ֻק ַדּת הב ֵּראשׁית‬ ‫ִ‬ ‫ַ ְ‬ ‫ְ ָ ֶ‬ ‫ייעוץ בנושא הסליחה.‬ ‫הב ִּריאה‬ ‫ַ ְ ָ‬ ‫✦ בחרו אדם ממנו תרצו לבקש סליחה‬ ‫"על כוחה של הסליחה" דר' גיא פטיט‬ ‫ב ָּרא את עצמָך‬ ‫ֶ ַ ְ ְ‬ ‫ְ‬ ‫ותכננו את השיחה שלכם איתו.‬ ‫זֶ ה העֹולָ ם הּטֹוב בּיֹותר‬ ‫ְ ֵ‬ ‫ַ‬ ‫ָ‬ ‫ְ ָ‬ ‫ בהגשה – כתבו רק את הסיבה לבקשת‬ ‫דע כי האדם מושפע מהפעולות שהוא עושה‬ ‫היָ ּחיד‬ ‫ַ ִ‬ ‫הסליחה והתוצאה ביחסים ביניכם‬ ‫לטוב ולרע. לדוגמה: אדם שמחשבותיו שליליות‬ ‫שּׁתּוכַ ל לִ ברֹא‬ ‫ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ובהרגשה האישית שלכם.‬ ‫והוא נמשך באופן טבעי למעשים רעים – אם‬ ‫כָ ּל זֶ ה מצּוי בּתֹוכְ ָך‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫✦ בחרו ארבעה תלמידים מהכיתה, שאתם‬ ‫יכריח את עצמו לעשות מעשים טובים ואפילו‬ ‫גַ ּלֵ ּה אֹותֹו‬ ‫כועסים עליהם, או שבחיי היום יום הם‬ ‫בניגוד לנטיותיו הטבעיות, בסופו של דבר‬ ‫הפעולות החיצוניות ישפיעו על פנימיותו כי‬ ‫התחל מהתחלָ ה‬ ‫ַ ְ ֵ ֵ ַ ְ ָ‬ ‫"שקופים" עבורכם (אינכם מתייחסים‬ ‫"אחרי המעשים נמשכים הלבבות".‬ ‫הבּט על חיֶ ּיָך‬ ‫ַ ֵ ַ ַ‬ ‫לקיומם), הכינו ארבעה עמודים נפרדים,‬ ‫אותו עיקרון פועל גם הפוך: אדם שנטיותיו‬ ‫כְ ּעל שׁעּור ַרע‬ ‫ַ ִ‬ ‫בראש כל עמוד כתבו את שמו של אחד‬ ‫הטבעיות טובות ביסודן, אם יעסוק בהתמדה‬ ‫על מה שׁהיָ ה‬ ‫ַ ַ ֶָּ‬ ‫מהתלמידים שבחרתם.‬ ‫בדברים שליליים, ישפיע הדבר על נטיותיו‬ ‫כְ ּעל עֹנֶ ׁש‬ ‫ַ‬ ‫✦ במשך שבוע, כתבו בכל יום משפט אחד‬ ‫הטבעיות והוא יהיה לאדם בעל מזג שלילי,‬ ‫ה ְרח ָקה‬ ‫ַ ָ‬ ‫לגבי כל אחד מהתלמידים, המשפטים‬ ‫שכן ידוע שכל אדם מושפע מפעולותיו.‬ ‫עמידה בּפּנָ ּה‬ ‫ֲ ִ ָ ַ ִ‬ ‫יתחילו בדרך הבאה או דומה לה ויהיו‬ ‫עפ"י ספר החינוך, מצווה טז‬ ‫נֹוקאאּוט בּסּּבּוב ה ִראׁשֹון‬ ‫ָ‬ ‫ַ ִ‬ ‫ְ ַ‬ ‫חיוביים בלבד.‬ ‫ת ֵּקּן‬ ‫ַ‬ ‫היום גיליתי ש...‬ ‫✦ חוו דעתכם על המקורות, הייתכן‬ ‫כְ ּאחד שׁהב ִריא‬ ‫ֶ ָ ֶ ִ ְ‬ ‫אחרי שהתבוננתי בך / שוחחתי עמך‬ ‫ כי שינוי דרך החשיבה והיכולת‬ ‫כְ ּאחד שׁחלָ ה.‬ ‫ֶ ָ ֶ ָ‬ ‫למדתי ש...‬ ‫ לסלוח ישפיעו על אורח חייו‬ ‫בהגשה – תארו גם הרגשתכם בתום‬ ‫ של אדם?‬ ‫השבוע.‬ ‫יונה וולך, 'החיים שיש לך',‬ ‫✦ האם אימון בהתנהגות חברתית‬ ‫מתוך: מופע, הקיבוץ המאוחד: 5891. עמ' 23‬ ‫ נכונה יכול להשפיע על חברה‬ ‫© זכויות יוצרים שמורות למחברת ולאקו"ם‬ ‫לדיון‬ ‫ מתוקנת? הסבירו.‬ ‫*חדל אדם מלחוש עלבון‬ ‫או כעס כנגד אדם אחר על‬ ‫✦ ד"ר פטיט טוען כי הסליחה,‬ ‫ מצמיחה את האדם עצמו – האם אתם‬ ‫מעשה שהוא ראה בו כפגיעה,‬ ‫ מסכימים עימו? הסבירו.‬ ‫מחלוקת או שגיאה.‬ ‫//12‬ ‫//02‬
  • 12. ‫שלוש רגלים‬ ‫הידעת?‬ ‫תחוג לי בשנה‬ ‫בר למדנו כי לחגים קשר עמוק לזמן ומקום. מרבית חייו‬ ‫של העם היהודי הוא בילה בגולה, גולה מרצון כדי‬ ‫לשבור שבר של רעב, או גולה מאונס – הגליה על ידי עמים אחרים.‬ ‫כ‬ ‫פסח - חג אביב התבואה, שכן אז היא‬ ‫מתברכת בהבשלתה. חג זה מסמל גם את‬ ‫שׁלׁש ְרגָ לים הוא כינוי לשלושה חגים‬ ‫ִ‬ ‫מקראיים שבהם נהוג היה בקרב עם ישראל‬ ‫ָ‬ ‫כל החגים של שלושת הרגלים קשורים קשר הדוק עם גולה מרצון,‬ ‫הלבלוב והפריחה והאביב.‬ ‫לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים‬ ‫הגולה שבחר אברהם לרדת למצרים לשבור שבר, והביאה לשעבוד‬ ‫שבועות - חג הקציר וחג הביכורים, שבו‬ ‫ולהביא תרומה מתבואתם ופירותיהם.‬ ‫במצרים קשורה לסוכות ולפסח.‬ ‫קוצרים את החיטה וקוטפים את הפירות.‬ ‫חגים אלה הם פסח, שבועות וסוכות.‬ ‫הגולה בה בחר אלימלך לקחת את משפחתו למואב, קשורה קשר‬ ‫סוכות - חג האסיף - זמן איסוף התבואה‬ ‫הדוק לשבועות.‬ ‫אל הבית והגורן מפני הגשמים.‬ ‫אין ספק כי חגים אלו קשורים גם לזמן המחזורי.‬ ‫שלושת הרגלים הנזכרים בספר שמות‬ ‫הם קשורים לעונה החקלאית:‬ ‫המושג "על ָיה ל ֶרגל" – אין פירושו הליכה‬ ‫ָ ֶ‬ ‫ֲ ִ‬ ‫פרק כג:‬ ‫סוכות – זמן האסיף, פסח – זמן המלטת הבהמות, שבועות – זמן‬ ‫ברגל (אף על פי שזה מה שנאלצו לעשות‬ ‫הקציר. הם קשורים גם לזמן שלפני בוא הגשם ואחריו – האם יהיה‬ ‫לפעמים…). המילה "רגָ לים" בלשון המקרא‬ ‫ְ ִ‬ ‫(יד) "שׁלׁש ְרגָ לִ ים תחֹג לִ י בּשׁנָ ה:‬ ‫ַ ָּ‬ ‫ָּ‬ ‫ָ‬ ‫פירושה "פּעמים". מצווה זו של עלייה‬ ‫ְ ָ ִ‬ ‫(טו) "את חג המּּצֹות תּשמֹר שׁבעת יָ מים תֹּאכַ ל‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ ַ‬ ‫ִ ְׁ‬ ‫ֶ ַ ַ ַ‬ ‫מזון אם לאו.‬ ‫לרגל לירושלים הייתה קשורה קשר הדוק‬ ‫מּצֹות כַ ּאשׁר צוִ ּיתָך לְ מֹועד ח ֶֹדׁש האביב כִ ּי בֹו‬ ‫ָ ָ ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ֲ ֶ ִ ִ‬ ‫ַ‬ ‫המשמעות החזקה של כל אלה יצרה את החגים האלה כחגים של‬ ‫יום חמישי חוה”מ פסח 11/4/12‬ ‫לבית המקדש ולטקסים שנערכו בו, ולכן‬ ‫יָ צאת ממּצ ָריִ ם וְ ֹלא יֵ ָראּו פנַ י ֵריקם:"‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ ָ ִ ִ ְ‬ ‫עלייה לרגל, התכנסות, קורבנות והודיה. משחרב בית המקדש, שימשו‬ ‫המנהג היה נפוץ בתקופות שבהן היה בית‬ ‫(טז) "וְ חג ה ָקּציר בּּכּורי מעשׂיָך אשׁר תּזְ ַרע בּש ֶׂדה‬ ‫ַ ָּ‬ ‫ַ ַ ִ ִ ֵ ַ ֲ ֶ ֲ ֶ ִ‬ ‫סממני החג האלה כאמצעי להזכיר האירוע והנס שקרה לעם – הזמן‬ ‫מקדש קיים. ראשיתו של מנהג העלייה‬ ‫וְ חג האסף בּצאת השׁנָ ה בּאספָּך את מעשׂיָך מן‬ ‫ַ ָּ ְ ָ ְ ְ ֶ ַ ֲ ֶ ִ‬ ‫ַ ָ ָ ִ ְ ֵ‬ ‫הקווי ההיסטורי של החג.‬ ‫לרגל – בסוף תקופת הבית הראשון, והוא‬ ‫הש ֶׂדה:"‬ ‫ַ ָּ‬ ‫מאחר והחגים קשורים גם למצב הכלכלי בחברה החקלאית בתקופות‬ ‫הפך למנהג נפוץ בתקופת הבית השני‬ ‫(יז) "שׁלׁש פּעמים בּשׁנָ ה יֵ ָראה כָ ּל זְ כּורָך אל פּנֵ י‬ ‫ְ ֶ ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ָ ִ ַ ָּ‬ ‫ָ‬ ‫הקדומות, מצווה על האדם לדאוג לחלש בחברה: עני, גר, יתום, אלמנה‬ ‫האדֹן ה':"‬ ‫ָ ָ‬ ‫כך שלא יחסרו להם הצרכים הבסיסיים: לחם ומלבוש.‬ ‫ובמיוחד בחג הסוכות: בעונת האסיף, עם‬ ‫כמו כן, חשוב לציין, חגים אלה קשורים לתהליך הגאולה הלאומי:‬ ‫סיום העבודות החקלאיות ולפני ההתחלה‬ ‫יציאה מעבדות פיזית לחירות פיזית – פסח, מעבדות רוחנית לחירות‬ ‫של עונה חקלאית חדשה, יכלו החקלאים‬ ‫על פי המסורת היהודית:‬ ‫רוחנית – שבועות ומתן תורה, מעבדות כלכלית לחירות כלכלית סוכות,‬ ‫להתפנות מעבודתם ולעלות לירושלים.‬ ‫בפסח, ישראל יצאו ממצרים והפכו להיות‬ ‫חג האסיף.‬ ‫עם עצמאי.‬ ‫שלש מצוות עשה נצטוו ישראל בכל רגל משלשת‬ ‫בשבועות הם קיבלו את התורה בהר סיני.‬ ‫על כן התורה מצווה "לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך",‬ ‫בסוכות לא התרחש מאורע היסטורי‬ ‫אם תקשה לבך, ידך תיסגר שאז האצבעות שוות ואז תאמר לו‬ ‫הרגלים. ואלו הן:‬ ‫הראייה - שנאמר "יראה כל זכורך",‬ ‫כלשהו, אלא נחוג כזכר לארבעים שנות‬ ‫"לך תעבוד כמוני", אלא כי פתוח תפתח את ידך, ואז תראה האצבעות‬ ‫ישיבה בסוכה במדבר.‬ ‫והחגיגה - שנאמר "תחוג לה' אלהיך",‬ ‫שיש בניהן גדולים וקטנים, כך ברא הקב"ה בבני האדם גדולים וקטנים‬ ‫שלושה חגים אלו הם גם חגים חקלאיים:‬ ‫והשמחה - שנאמר "ושמחת בחגך".‬ ‫וזה חי מזה, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה'.‬ ‫//32‬ ‫//22‬