SlideShare a Scribd company logo

Educational thinking and ecological standards - Shekar Alon

•
•
T
Tagit Klimor

Hebrew

Education
1 of 21
Download to read offline
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫קריטריונים חינוכים בתקן האקולוגי‬ ‫מנחה: תגית כלימור‬ ‫מגיש: אלון שיקאר‬ ‫697104040‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫1. ראשי פרקים_______________________________________________________________2‬ ‫2. מבוא____________________________________________________________________ 3‬ ‫3. שאלת המחקר המרכזית______________________________________________________ 4‬ ‫4. נושא העבודה ומטרותיה_______________________________________________________4‬ ‫5. הבעיה הנדונה במחקר________________________________________________________ 4‬ ‫6. השערות המחקר____________________________________________________________ 4‬ ‫7. מטודולוגית העבודה__________________________________________________________4‬ ‫8. רקע לעבודה_______________________________________________________________ 5‬ ‫1.8 רקע על פיתוח עירוני בר קיימא______________________________________________5‬ ‫2.8 מדיניות פיתוח בר קיימא במגזר העירוני בישראל__________________________________6‬ ‫3.8 מדיניות פיתוח בר קיימא, נתוני מימוש________________________________________ 6‬ ‫4.8 התקן האמריקאי ‪7_________________________________________________ LEED‬‬ ‫1.4.8 הקריטריונים שנבחנים בתקן______________________________________________7‬ ‫5.8 התקן הישראלי 1825___________________________________________________ _8‬ ‫1.5.8 הקריטריונים שנבחנים בתקן______________________________________________8‬ ‫9. דיון על עידוד החשיבה האקולוגית________________________________________________8‬ ‫1.9 אקולוגיה___________________________________________________________ 8‬ ‫2.9 למידה- חיקוי _____________________________________________________ 9‬ ‫3.9 חשיפה כוללת_________________________________________________________9‬ ‫4.9 האינטרנט כתקדים לארכיטקטורה _________________________________________ _ 9‬ ‫01. סקירת תקדימים ודוגמאות לבניה ירוקה_________________________________________ _9‬ ‫1.01 פרויקט מתקן איסוף בקבוקים, ישראל _____________________________________ __01‬ ‫2.01 פרויקט מתחם גן הילדים, יפן___________________________________________ __01‬ ‫3.01 פרויקט מבנה משרדים , אינטל, חיפה ______________________________________ __11‬ ‫4.01 קמפלקס השכונות הירוקות, כפר סבא ________________________________________11‬ ‫5.01 שכונות מגורים ‪ , BedZED‬אנגליה _______________________________________ _21‬ ‫11. הצעה לקריטריונים נוספים בחקיקה הירוקה ______________________________________ 31‬ ‫21.בחינת התקדימים על בסיס הקריטריונים שהוגדרו _________________________________61-41‬ ‫31.השוואת התקדימים _________________________________________________________71‬ ‫41. ניתוח ההשוואה __________________________________________________________81‬ ‫1.41 הבדלי קיצון בין השכונות ________________________________________________81‬ ‫2.41 השקט והצנוע אל מול הרועש והיומרני _______________________________________81‬ ‫3.41 מתקן איסוף הבקבוקים כנקודת אור_______________________________________91-81‬ ‫51.סיכום ומחשבות לעתיד_______________________________________________________02‬ ‫61.רשימת מקורות ____________________________________________________________12‬ ‫2‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫2. מבוא‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים לעוד ועוד פרויקטים אדריכליים אשר חורטים על דגלם את הנושא האקולוגי.‬ ‫החיפוש אחר "הבניין הירוק" , הבניין אשר יפגע במידה המועטה ביותר בסביבתו ובנוסף יתרום תרומה‬ ‫משמעותית לחלק מן המאבק לחשיבה אקולוגית, הופכת למטרה חשובה אשר לה השלכות סביבתיות‬ ‫וחברתיות מהותיות ביותר. כמו כל זרם בעולם העיצוב גם זרם האדריכלות ברת הקיימא מנסה למצוא את‬ ‫השפה אשר תתאים לו באופן הנכון ביותר. זאת אומרת העיצוב אשר יבטא את הרעיונות האקולוגים‬ ‫וישתמש בהם כמנוף תכנוני. אסטתיקת העיצוב האקולוגי לא היתה יצירת יש מאין. האנשים אשר פיתחו‬ ‫אותה היו יועצי האקלים, המהנדסים והאדריכלים אשר נשענו על הפונקציונאליות של המערכות ההנדסיות.‬ ‫באופן המזכיר את הזרם הפוטוריסטיי אשר קידש את האסתטיקה של המכונה והשתמש בה על מנת לקדם‬ ‫את רעיונותיו המהפכניים גם האדריכלות האקולוגית לעיתים מקצינה את השימוש בתאים פוטו וולטיים,‬ ‫גגות מחופי דשא וטורבינות רוח על מנת לקדם את הרעיונות הסביבתיים אשר הם לחם חוקה.‬ ‫כל אג'נדה אדריכלית מלווה במשנה חברתית מסוימת והביטוי המבני עיצובי אמור להיות זה אשר ממחיש‬ ‫בצורה מדויקת את רעיונות הזרם, מעין מגדלור אשר מפיץ את הרעיונות החדשים בכל רחבי העיר ומשפיע‬ ‫לחיוב על תושביה. בניין אקולוגי, מלבד ההגדרות אשר מופיעות בתקנים צריך להיות גם אלמנט מחנך אשר‬ ‫עיצובו מעודד את האנשים המשתמשים בו או הנחשפים אליו ליישום אורך חיים אקולוגי זה אשר נמצא‬ ‫במשא ומתן מתמיד עם הסביבה. כיוון שבשנים הבאות העיצוב האקולוגי רק ילך ויגבר יש צורך בבחינת‬ ‫הכלים העיצוביים אשר מאפיינים את האדריכלות הירוקה ויש צורך לבחון האם הם אכן מצליחים להשפיע‬ ‫ולקרב את האוכלוסיה לאורח חיים המקיים קשר הרמוני יותר עם הסביבה.‬ ‫3. שאלות המחקר המרכזיות‬ ‫מתוך הבנת הצורך בבנייה אקולוגית וירוקה ומתוך הידיעה כי רוב האוכלוסיה התרגלה לאורח חיים אשר‬ ‫ברובה היה בזבזני ולא מתחשב בסביבה ובטבע באופן יום יומי. על הפרויקטים האקולוגים חייב להיות ערך‬ ‫נוסף מלבד היותם ידידותיים לסביבתם הם גם חייבים להיות מעין נושאי ומפיצי בשורה על מנת לאפשר‬ ‫לציבור להשתנות ולהתרגל לאורח חיים שונה מזה אשר לו הורגל עד כה. השאלות בהם המחקר נוגע:‬ ‫א. האם הקריטריונים אשר מגדירים בנייה ירוקה הם מספיקים על מנת להגדיר מבנים ירוקים גם‬ ‫כמבנים המחנכים לחשיבה אקולוגית והאם הדבר מובחן באופן עיצובם?‬ ‫ב. באיזה אופן מציעים הקריטריונים של התקינה הירוקה את האלמנט החינוכי כחלק אינטגראלי‬ ‫מהתקנים ההנדסיים?‬ ‫3‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫חינוכים, זאת אשר תקרב את האוכלוסיה אל‬ ‫4. נושא העבודה ומטרותיה‬ ‫החשיבה האקולוגית הזרה לרובנו. אנו עדים‬ ‫חדשות לבקרים לבנייתם של מבנים אשר‬ ‫מחקר זה מטרתו היא לסקור את הקריטריונים‬ ‫מוגדרים ירוקים אך רובם אינם תורמים כלל‬ ‫האקולוגים השונים המצויים בתווי התקן ולאחר‬ ‫לתרבות החשיבה האקולוגית החברתית והם‬ ‫מכן באמצעות סקירה של תקדימים מן העולם‬ ‫מכונסים בתוך עצמם בלי שום יכולת המאפשרת‬ ‫להציע קריטריונים נוספים אשר יחד עם אלו‬ ‫למתבונן או למשתמש להבין ולהפנים את מהותם‬ ‫הקיימים יצרו "חבילה" שלמה יותר המובילה‬ ‫האקולוגית. באופן זה הם מתפספסים ומחטיאים‬ ‫לעיצוב אדריכלי אשר לו הפוטנציאל למשפיע על‬ ‫את מטרתם כנושאי הבשורה האקולוגית ברת‬ ‫החשיבה האקולוגית באופן רחב יותר. המחקר‬ ‫הקיימא.‬ ‫הנ"ל מציע לשכלל את הממשק בין העיצוב‬ ‫האדריכלי לבין התהליך החינוכי שאותו עוברות‬ ‫אוכלוסיות העולם ולהפכו לחלק בלתי נפרד מן‬ ‫6. השערות המחקר‬ ‫התקינה העולמית בנושא .‬ ‫השערת המחקר היא כי ניתן להשתמש בנוף‬ ‫5. הבעיה הנדונה במחקר‬ ‫העירוני ובעיצוב הארכיטקטוני על מנת לקדם‬ ‫האם מספיקה הנחתו של תא סולארי על גגו של‬ ‫רעיונות וחשיבה אקולוגים. הקריטריונים אשר‬ ‫מבנה בכדי לחשוב כי המשתמשים בו מקיימים‬ ‫מגדירים מהי אדריכלות ירוקה ואקולוגית לוקים‬ ‫אורך חיים אקולוגי ? כיצד אנו יודעים כי מבנה‬ ‫בחוסר מסוים כיוון שהם מתייחסים בעיקר לפן‬ ‫הוא בכלל מבנה "ירוק" מלבד פרסומו של הקבלן‬ ‫ההנדסי, סטטיסטי של נושא הקיימות. אומנם‬ ‫במשרד המכירות כי בניינו אכן עומד בכל‬ ‫חשיבותם של הנושאים ההנדסים אינה מוטלת‬ ‫התקנים "הירוקים" ? ובכן, ישנן שתי בעיות‬ ‫בספק אך חוסר ההבחנה כי מבנה ירוק חייב‬ ‫שעמם מנסה להתמודד המחקר:‬ ‫לחשוף את היותו כזה וכך גם להשפיע על המרחב‬ ‫1. העובדה שאורח חיים אקולוגי הוא מצב פנימי‬ ‫במישור החינוכי היא בבחינת תעודת עניות‬ ‫למשרדים שבהם תקנות הבנייה הירוקה נכתבות.‬ ‫המצוי בתודעתו של האדם והוא אשר משפיע עליו‬ ‫בחיי היום יום. תודעה אקולוגית מושגת בעיקר‬ ‫על ידי חינוך עבור כל הגילאים והמגזרים. חינוך‬ ‫7. מטודולוגיית העבודה:‬ ‫זה חייב להיות מגובה על ידי הרשויות השונות‬ ‫אשר מצדן ידאגו לבנייתם של מתקנים אקולוגים‬ ‫סקירת המידע והרקע‬ ‫שונים, אשר יכניסו את המודעות האקולוגית‬ ‫- נתונים על בנייה ופיתוח בר-קיימא בארץ‬ ‫לחיינו בכל דרך אפשרית; מתקני איסוף אשפה,‬ ‫ובעולם‬ ‫שבילי אופנים, בניינים אקולוגים ועוד‬ ‫- מדיניות ישראל לפיתוח עירוני בר-קיימא‬ ‫2. אין תקינה הדורשת מפורטות להשתמש‬ ‫- מהם הקריטריונים המגדירים בנייה ירוקה‬ ‫באלמנטים האקולוגים כמחוללי העיצוב וכי אין‬ ‫- התקן האמריקאי‬ ‫דרישה לקיומו של קשר ישיר בן המשתמש לבין‬ ‫- התקן הישראלי‬ ‫הסביבה. בנייה "ירוקה" חייבת להיות מוגדרת‬ ‫ככזאת המקדמת מאפינים‬ ‫4‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫1‬ ‫1.8 רקע על פיתוח עירוני בר- קיימא‬ ‫דיון על עידוד המחשבה האקולוגית‬ ‫)פרומקין,אחירון 2002(‬ ‫- אקולוגיה‬ ‫- למידה-חיקוי‬ ‫אג'נדה 12 הינה תוכנית פעולה בין-לאומית אשר‬ ‫- חשיפה כוללת‬ ‫אותה יזם האו"ם בכנס ריו משנת 2991. התוכנית‬ ‫- האינטרנט כתקדים לארכיטקטורה‬ ‫הנפרסת על פני מאות עמודים היא תוכנית פעולה‬ ‫מקיפה להשגת פיתוח בר-קיימא בסקטורים‬ ‫סקירת דוגמאות ותקדימים לבניה ירוקה‬ ‫שונים. על פי אג'נדה 12 מדיניות התכנון צריכה‬ ‫- הצגת דוגמאות ותקדימים שונים לבנייה‬ ‫לשפר משמעותית את הממשק בן האדם לסביבתו‬ ‫ירוקה‬ ‫בתוך הישובים הקיימים ואלו שעתידים להיבנות,‬ ‫תוך מתן מענה על צרכי ההווה מבלי לפגוע‬ ‫הגדרת קריטריונים עיצוביים המגדירים בנייה‬ ‫ביכולת הדורות הבאים לענות על צרכיהם. הצעות‬ ‫ירוקה‬ ‫האג'נדה הן לחזק את הערים והישובים הגדולים,‬ ‫- ניתוח פרטי עבור כל תקדים על בסיס‬ ‫לעשותם נעימים ובטוחים יותר ליושביהם‬ ‫הקריטריונים החדשים‬ ‫ולמזער את השפעותיהם השליליות על הסביבה‬ ‫- בחינה השוואתית בין התקדימים על בסיס‬ ‫וזאת לאור העלייה הדראסטית בקצב הגידול‬ ‫הקריטריונים החדשים‬ ‫האורבאני בשנים האחרונות. הסקטור האורבני‬ ‫בעולם הולך וגדל באופן מואץ והחל משנת 8002‬ ‫ניתוח ההשוואה‬ ‫קצת יותר מ%05 אחוז מתושבי כדור הארץ חיים‬ ‫בתוך הערים. נתון זה רק מחזק את ההשפעה על‬ ‫סיכום‬ ‫החינוך והגברת המודעות הסביבתית-אקולוגית‬ ‫שיש לארכיטקטורה כיוון שהיא זאת אשר יוצרת‬ ‫8. רקע למחקר‬ ‫את הנוף האורבאני הגדל.‬ ‫הרקע למחקר מבוסס על נתוני הבנייה הירוקה‬ ‫בארץ ובעולם. והוא סוקר את הנושאים הבאים:‬ ‫רקע על פיתוח עירוני בר-קיימא‬ ‫-‬ ‫מהי מדיניות ישראל בנוגע לפיתוח עירוני‬ ‫-‬ ‫בר-קיימא?‬ ‫נתוני מימוש פיתוח בר קיימא בישראל‬ ‫-‬ ‫מהו התקן האמריקאי המגדיר בנייה‬ ‫-‬ ‫ירוקה?‬ ‫מהו התקן הישראלי?‬ ‫-‬ ‫גידול האוכלוסיה בערים לעומת הכפר‬ ‫מתוך האתר של האו"ם‬ ‫1אג'נדה 12 והצהרת ריו, רקע תקצירים והיבטים ישראלים,‬ ‫ד"ר תמר אחירון-פרומקין, ד"ר רון פרומקין, ירושלים, המשרד‬ ‫לאיכות הסביבה, 2002,‬ ‫5‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫זיהום אוויר‬ ‫הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, הגבלת‬ ‫השימוש ברכב פרטי, שילוב שימושי קרקע,‬ ‫2.8 מדיניות פיתוח בר קיימא במגזר העירוני‬ ‫2‬ ‫בישראל‬ ‫)פייטלסטון 3002(‬ ‫זיהום תעשייה‬ ‫יש לצמצם את הזיהום המקומי של כל מפעל,‬ ‫בשנת 6991 החלה להתגבש במשרד האיכות‬ ‫מערכות ביקורת וסילוק של פסולת לאתרים‬ ‫והסביבה תוכניות אסטרטגיות לפיתוח בר-קיימא‬ ‫מורשים לכך, יצירה של קרקע אטומה המונעת‬ ‫כאשר היא מבוססת ונשענת על אג'נדה 12. את‬ ‫את זיהום מיי התהום.‬ ‫העקרונות לטיפוח אקולוגי במגזר העירוני גיבשה‬ ‫קבוצת דיון אשר כללה אנשי אקדמיה, ממשלה,‬ ‫זיהום רעש‬ ‫נציגי ציבור ועוד. להלן המלצותיהם לשם השגת‬ ‫מדיניות אזורי רעש, שמירה על אזורים שקטים‬ ‫טיפוח עירוני בר-קיימא‬ ‫ובנייה בבנייה אקוסטית‬ ‫1. חיסכון במשאבים‬ ‫מיקרו אקלים‬ ‫חשוב לשמור על המיקרו אקלים העירוני ולמנוע‬ ‫קרקע‬ ‫היווצרות של "אי-חום"‬ ‫זאת אומרת חיסכון בקרקע: העלאת צפיפות‬ ‫עירוניים. זאת על ידי שילוב שטחים ירוקים‬ ‫הבינוי, ציפוף ומיחזור במרקמים קיימים, איחוד‬ ‫במרקם הבנוי, ייעור העיר, פיזור אזורי בינוי‬ ‫תשתיות, עירוב המשלב שימושי קרקע וניצול‬ ‫צפופים, שמירת זכויות סולארית וייעול השימוש‬ ‫המרחב התת קרקעי, הימי, המדברי‬ ‫באנרגיה ובוויסות האקלים בבניינים.‬ ‫מים‬ ‫ייעול השימוש במים, מחזורם ושמירה על מי‬ ‫פסולת‬ ‫התהום‬ ‫מיון הפסולת, הפחתת הכמות, שימוש חוזר, ניצול‬ ‫אנרגיה‬ ‫אנרגטי לבנייה ולתעשייה.‬ ‫ייעול הצריכה במבנים, עידוד תחבורה ציבורית‬ ‫חזות העיר אחזקת מבנים ותשתיות, מניעת‬ ‫ותכנון מערך עירוני המצמצם את הצורך בנסיעות‬ ‫שילוט פרוע, עידוד הטמנת קווי תקשורת וחשמל‬ ‫ברכב מוטורי‬ ‫בתוך הקרקע, הסתרת מתקנים שונים על‬ ‫חומרי גלם‬ ‫הבניינים, שילוב נאות של מזגנים ודודי שמש‬ ‫שימוש יעיל יותר בחומרים, פיתוח חומרים‬ ‫ושמירה וטיפוח השטחים הירוקים.‬ ‫חלופיים, ניצול פסולת למטרות בנייה ופיתוח‬ ‫שיטות בנייה שמדגישות חיסכון בחומרים‬ ‫3.8 מדיניות פיתוח בר קיימא בישראל נתוני‬ ‫ובאנרגיה.‬ ‫3‬ ‫מימוש‬ ‫2. שמירה על איכות הסביבה‬ ‫בכנס שאירגנה השנה העמותה הישראלית‬ ‫נסקרו‬ ‫קיימא‬ ‫ירוקה ובת‬ ‫לייזום בנייה‬ ‫2לקראת אסקרטגיה לפיתוח בר-קיימא, פרו"פ ערן פייטלסטון,‬ ‫3‬ ‫מתוך הפורטל הישראלי לאנרגיה ירוקה - ‪Tashtiot‬‬ ‫עמודים 94-84 ,המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים, 3002‬ ‫6‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫1.4.8 הקריטריונים שנבחנים ב- ‪LEED‬‬ ‫אתר הבנייה- בחירת האתר וניהולו במהלך הבנייה‬ ‫מהווים שיקול חשוב עבור פרויקט בר-קיימא.‬ ‫בנייה על אתר "משומש" זאת אומרת שימוש‬ ‫מחדש בקרקע בנויה ולא בקרקע חדשה ובתולית.‬ ‫בחירה זו יש בכוחה למזער את ההשפעה על‬ ‫מערכות אקולוגיות ועל נתיבי מים, היא מפחיתה‬ ‫את שחיקת הסביבה הטבעית ומקלה על איסוף‬ ‫הנגר. פיתרונות תחבורה יצירתיים יתוגמלו.‬ ‫יעילות מים- בניינים הם הצרכנים הגדולים ביותר‬ ‫של מים והמטרה היא לעודד לשימוש חכם יותר‬ ‫של מים, מבפנים ומבחוץ, צמצום כמות המים‬ ‫בשימוש מתאפשר בעיקר בזכות מיכשור והתאמות‬ ‫נכונות יותר ובחוץ על ידי עיצוב חכם יותר של‬ ‫4‬ ‫הסביבה הנופית.‬ ‫4.8 התקן האמריקאי ‪LEED‬‬ ‫המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה ‪USGBC‬‬ ‫השימוש באנרגיה- על פי נתוני מחלקת האנרגיה‬ ‫מפרסמת החל משנת 4991 את הפרמטים אשר על‬ ‫של ארצות הברית, מבנים צורכים כ%93 מצריכת‬ ‫פיהם היא יוצרת שיטת דירוג אשר מגדירה בנייה‬ ‫האנרגיה וכ%47 מצריכת החשמל.התקן מעודד‬ ‫"ירוקה". המערכת הינה בעלת הכרה בינלאומית‬ ‫מגוון רחב של אסרטגיות לניצול נכון יותר ויעיל‬ ‫והיא אשר קובעת את מידת הסמכתו של מבנה‬ ‫יותר של אנרגיה.‬ ‫כמבנה ירוק. ‪ LEED‬היא למעשה גוף מצד‬ ‫חומרים ומשאבים- במהלך שלבי הבניה ישנו בזבוז‬ ‫שלישי הבוחן האם בניין או הקהילה תוכננו ונבנו‬ ‫אדיר של אנרגיה וחומרים. המטרה היא לצמצם את‬ ‫באמצעות אסטרטגיות שנועדו לשפר את‬ ‫כמות הפסולת, למחזר חומרי בנייה ושימוש בחומרים‬ ‫הביצועים על פני כל המדדים החשובים ביותר:‬ ‫מקומיים.‬ ‫חיסכון באנרגיה, יעילות במים, הפחתת פליטת‬ ‫2‪ ,CO‬איכות הסביבה, ניצול של משאבים‬ ‫איכות הסביבה הפנימית- האדם מצוי רוב זמנו‬ ‫ורגישות ההשפעות שלנו על הסביבה. המעניין‬ ‫בתוך מבנים סגורים ובמצב זה האוויר חייב להיות‬ ‫בתקן זה היא העובדה כי הוא גמיש מספיק כדי‬ ‫גישה‬ ‫להיות‬ ‫חייבת‬ ‫ומאוורר,‬ ‫נקי‬ ‫לבחון את כל סוגי הבנייה - מסחרי, כמו גם‬ ‫לאור טבעי ומתן דגש לאכויות אקוסטיות.‬ ‫למגורים תוך כדי בחינה לאורך כל מחזור חייו של‬ ‫המבנה - תכנון הבנייה, התפעול והתחזוקה‬ ‫מיקום וקישוריות תחבורתית- ההשפעה של מבנה‬ ‫והתרומה שהוא מוסיף אל סביבתו.‬ ‫מתחילה באופן הנחתו בסביבה והאופן שעל פיו הוא‬ ‫מעודד קשרים ויחסים עם מבנים אחרים. עדיפה‬ ‫4מתוך אתר האינטרנט של המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה‬ ‫בנייה הרחוקה ממקומות הרגישים לסביבה ובנייה‬ ‫‪www.usgbc.org‬‬ ‫7‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫על הסביבה. התקן הוא וולונטרי, והמבקשים לקבל‬ ‫את ה"תו הירוק" המוענק על ידי מכון התקנים‬ ‫והמשרד להגנת הסביבה חייבים אחרי העמידה‬ ‫בתנאי החוק להוכיח שבניינם אכן עומד בדרישות‬ ‫מודעות וחינוך- המועצה לבנייה ירוקה באמריקה‬ ‫מינימום בתחומים סביבתים.‬ ‫מודעת לעובדה שבניין "ירוק" הוא כזה רק אם‬ ‫האנשים שחיים בו מקיימים אף הם אורח חיים‬ ‫אקולוגי. יש צורך בעידוד והסברה מדוע המבנה‬ ‫1.5.8 הקריטריונים שנבחנים בת"י 1825‬ ‫הנ"ל ירוק מצד היזם לתושבים.‬ ‫אנרגיה- שימוש אלימי נכון כולל ניתוחים‬ ‫חדשנות בתכנון- ניתן עבור פרויקטים אשר‬ ‫אקלימיים באתר, שימוש בפתרונות פאסיביים,‬ ‫מספקים טכנולוגיות חדשות וחדישות על מנת‬ ‫תאורה טבעית , בידוד נכון וכו'‬ ‫לשפר את ביצועי הבניין הרבה מעבר לדרישות‬ ‫התקן.‬ ‫קרקע- ציפוף מקסימאלי בהתאם לתב"ע, עירוב‬ ‫שימושים ומירוב השימוש בקרקע )חניונים וחדרי‬ ‫אזורי עדיפות- התקן קובע בכל אזור את האזורים‬ ‫שירות תת קרקעיים(, שימור הקרקע ומניעת‬ ‫אשר פיתוח ובנייה בו הם עדיפים ויסיעו לפיתוחו‬ ‫זיהומה‬ ‫של האזור כולו.‬ ‫מים, שפכים וניקוז- חיסכון במים שפירים,‬ ‫מיחזור מים אפורים, פיתרונות לאגירת ני נגר‬ ‫ומניעה של פגיעה במערכות ניקוז טבעיות.‬ ‫נושאים סביבתיים נוספים- מחזור פסולת‬ ‫הבנייה, מתקני מיחזור, מתן פיתרונות איוורור,‬ ‫חסימת רעש, בניית מתקני אופנים וכו'‬ ‫9. דיון על עידוד המחשבה האקולוגית‬ ‫1.9 אקולוגיה‬ ‫5‬ ‫5.8 התקן הישראלי‬ ‫אקולוגיה הוא תחום מדעי הבוחן את מערכות‬ ‫היחסים, הקשרים וההשפעה ההדדית אשר‬ ‫בשנת 5002 נכנס לתוקפו תקן לבנייה ירוקה בארץ‬ ‫קיימת בין כל מרכיביה של הסביבה. החינוך‬ ‫שמספרו 1825 ושמו "בניינים שפגיעתם בסביבה‬ ‫לחשיבה אקולוגית הוא למעשה חינוך אשר‬ ‫פחותה". מטרתו של התקן היא להפחית את‬ ‫מעודד את האדם להבין כי הוא חלק מתוך‬ ‫ההשפעות השליליות של מבנים ושל תהליך הבנייה‬ ‫מכלול גדול של מרכיבים וכי לכל פעולה של אחד‬ ‫ישנה תגובה אצל האחר והדבר מתייחס הן‬ ‫5 מתוך התקן הישראלי 1825, ביניינים שפגיעתם בסביבה‬ ‫לתגובה פיזיולוגית והן לתגובה פסיכולוגית.‬ ‫פחותה,5002‬ ‫8‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ברעיון האקולוגי ועידודו לכך הוא בעל חשיבות‬ ‫מכרעת ועליונה כיון שהם עדין לא הורגלו לאורח‬ ‫חיים בזבזני או לא מתחשב בסביבה. השפעה‬ ‫חיובית עליהם תיהיה נקודת מפנה בכל הנוגע‬ ‫לקיימות.‬ ‫4.9 האינטרנט כתקדים לארכיטקטורה‬ ‫האינטרנט הוא לא רק מקור למידע אלא מקור‬ ‫שבאמצעותו מתפתחים להם גם מודלים‬ ‫חברתיים חדשניים. המגולמים על ידי רשתות‬ ‫חברתיות , עזרה הדדית, אפשרות לפיתוח אישי ,‬ ‫ייעוץ והכוונה זמינים ועוד. מובן שאתרי‬ ‫2.9 למידה – חיקוי‬ ‫האינטרנט הווירטואליים הם מתקדמים מספר‬ ‫מונים מאתרי הבנייה הארכיטקטונים הפיסיים‬ ‫על פי התאוריה אשר מוצגת בספרה של סוזן‬ ‫אך אולי על האדריכלות ללמוד גם מן העולם‬ ‫בלקמור, מכונת הממים 6 )9991,‪(Blackmore‬‬ ‫הווירטואלי ועל הקשרים שהוא מאפשר ומקיים‬ ‫ההבדל המשמעותי ביותר בין בני האדם לשאר‬ ‫בתוך המרחב הפנימי שבו. גם בארכיטקטוה יש‬ ‫יצורים חיים אחרים היא יכולת החיקוי שלנו.‬ ‫מקום לפיתוח סכמות חשיבה חדשות אשר יעודדו‬ ‫החיקוי הוא הדרך שבה אנו למדים, מעבירים‬ ‫לאקולוגיה ויבואו לידי ביטוי גם באופן העיצוב.‬ ‫מידע וידע ובעזרתו מחשבות עוברות, נפוצות‬ ‫סכמות אשר ייצרו מצבים חדשים המובילים‬ ‫ומשתכפלות מאחד לשני. הלימוד של האג'נדה‬ ‫לנקודות קשר וחיבור בין האדם לחברו ולסביבתו‬ ‫האקולוגית חייב להתבסס בין השאר על חיקוי‬ ‫לפיכך יש צורך מהותי בעידוד קריטריונים‬ ‫01 סקירת תקדימים ודוגמאות לבנייה ירוקה‬ ‫עיצוביים מסוימים מוך מחשבה שאלו יובילו‬ ‫לחשיפה לקיימות ולהפנמה של החשיבה‬ ‫פרק זה יסקור מספר דוגמאות מן העולם אשר‬ ‫האקולוגית אשר אמורה ללוות אותנו לאורך כל‬ ‫מציגות נקודות קצה שונות באופן עיצובן וגישתן‬ ‫ציר חיינו ולחלחל אל כל אספקט שלו.‬ ‫לנושא פיתוח בר-קיימא. כאמור, במחקר זה אין‬ ‫אני מעוניין לנתח את התקדימים השונים תחת‬ ‫הקריטריונים אשר אותם מגדירים ה‪ LEED‬או‬ ‫3.9 חשיפה כוללת‬ ‫ת"י 1825 אלא בניתוח על פי קריטריונים נוספים‬ ‫אשר יסייעו להרחיב את אופן עיצובה של‬ ‫העיצוב המעודד לחשיבה אקולוגית חייב לפנות‬ ‫הארכיטקטורה כך שתשפיע למעשה על החינוך‬ ‫לכולם קטנים כמו גדולים. מתוך האמונה‬ ‫והחשיבה האקולוגית לכל סוגי האוכלוסיה .‬ ‫האקולוגית כי כולנו מרכיבים בתוך המערכת‬ ‫תחילה אסקור את התקדימים בקצרה ולאחר‬ ‫הסביבתית. יתרה מכך אולי שיתוף הדור הצעיר‬ ‫מכן אערוך ביניהם השוואה וזאת על בסיס‬ ‫השאלות הבאות:‬ ‫6מכונת הממים, סוזן בלקמור,כינרת זמורה ביתן,אור‬ ‫יהודה,ישראל,9002 , נכתב מבקור באנגלית 9991‬ ‫9‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫כיצד ובאיזה אופן השפה העיצובית סייעה‬ ‫-‬ ‫למשתמש ליצור "אקט" פרו-סביבתי ?‬ ‫האם העיצוב חושף את מהות האוביקט או‬ ‫-‬ ‫המבנה ?‬ ‫האם נוצרת סביבה חינוכית על ידי הפרויקט?‬ ‫-‬ ‫האם קיים שיתוף פעולה בין משתמשי‬ ‫-‬ ‫הפרויקט לבין אנשים מבחוץ?‬ ‫ישנם מגוון רחב של מתקני מיחזור אך‬ ‫כולם מעוצבים על פי אותו בסיס , צבעים‬ ‫ילדותיים, שקיפות ולמנטים מן הטבע‬ ‫7‬ ‫1.01 פרויקט מתקני מחזור בקבוקים – ישראל‬ ‫2.01 פרויקט מתחם גן ילדים‬ ‫בשנת 9991 הוכנס לתוקפו חוק הפיקדון לבקבוקי‬ ‫משקה ומאז למעשה החלה מהפכה של ממש‬ ‫‪Fuji kindergarten‬‬ ‫שם:‬ ‫בתחום המיחזור בארץ. הציבור הופתע לגלות כי‬ ‫ישנן איכויות גם באסטטיקה של הזבל אפילו אם‬ ‫‪Tachikawa, Japan‬‬ ‫מיקום:‬ ‫זה מצוי לו בתוך מתקנים גדולים באמצע הרחוב.‬ ‫‪Tezuka Architects‬‬ ‫ארכיטקט:‬ ‫בכל הארץ נפרסו להן תחנות איסוף עבור בקבוקי‬ ‫7002‬ ‫שנה‬ ‫פלסטיק אך ניכר לראות כי מעבר‬ ‫לפונקציונאליות הספציפית שלהם הפכו מתקני‬ ‫פרויקט שהחל עם שימורם של שלושה עצים‬ ‫האיסוף לאלמנט בעל נוכחות אסטטית גבוהה‬ ‫עתיקים התפתח לכדי גן ילדים אשר מנסח‬ ‫ובעל השפעה רבה בנוף העירוני.‬ ‫למעשה מחדש מהו חינוך לחשיבה אקולגית‬ ‫וחברתית. גני הילדים הם למעשה חלל אליפטי‬ ‫אחד ללא כל מחיצה בין כיתה לכיתה. הרעיון‬ ‫אשר מבטל את ההפרדה בין התלמידים הוא גם‬ ‫זה אשר מעודד אותם לעשייה משותפת ולקיחת‬ ‫אחריות כלפי סביבתם. בעזרת פיתרונות פשוטים‬ ‫ופואטים מצליחים הארכיטקטים לגרום לילדים‬ ‫להבין מהי המשמעות של בזבוז מים וחשמל, כמו‬ ‫גם את המשמעות של שמירה על הטבע הקיים,‬ ‫8‬ ‫טיפוחו ושימוש מחודש בו.‬ ‫גרף כמות מחזור בקבוקים‬ ‫7מתוך האתר של המשרד לאיכות הסביבה‬ ‫8‬ ‫מתוך האתר של המשרד /‪www.tezuka-arch.com‬‬ ‫‪www.sviva.gov.il‬‬ ‫01‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫הדמיית הפרויקט , במציאות אין באמת‬ ‫עצים‬ ‫מבט עילי אל עבר גג הגן‬ ‫4.01 קומפלקס השכונות הירוקות בכפר סבא‬ ‫3.01 פרויקט בניין משרדים‬ ‫שכונת ‪OPEN‬‬ ‫שם:‬ ‫בית אינטל‬ ‫שם :‬ ‫כפר סבא , ישראל‬ ‫מיקום:‬ ‫מרכז תעשיות מדע, חיפה, ישראל‬ ‫מיקום :‬ ‫רם סגל‬ ‫ארכיטקט:‬ ‫דגן מושלי‬ ‫ארכיטקט :‬ ‫תחת בנייה‬ ‫שנה:‬ ‫8002‬ ‫שנה:‬ ‫75‬ ‫מספר יח"ד:‬ ‫בית הפיתוח החדש של חברת אינטל מוגדר כיום‬ ‫השכונה הירוקה בכפר סבא הוכרה על ידי משרד‬ ‫כאחד מבנייני המשרדים הבודדים אשר קיבלו‬ ‫הפנים "כשכונה ירוקה" הראשונה והיחידה‬ ‫את התקן האמריקאי לבנייה ירוקה ‪.LEED‬‬ ‫בארץ. עם אמנה סביבתית, המחייבת ומעניקה‬ ‫דוברי החברה ציינו כי בניין ירוק זה משקף‬ ‫לתושבי השכונה סביבה עם איכות חיים יחודית‬ ‫נאמנה את מהותה של חברת אינטל אשר שואפת‬ ‫בנוף הבנייה בישראל. פרויקט "השכונה הירוקה"‬ ‫לקידמה ומצוינות 9 . המבנה ממקם צפונית‬ ‫יתחלק לשני אזורים בעיר וסה"כ עתידים‬ ‫למבנה נוסף וותיק יותר של החברה וביניהם ומעל‬ ‫להיבנות בו כ0005 יח"ד שטחי מסחר ותעסוקה 01 .‬ ‫לכביש מחבר גשר. אופי המבנה הוא כאופיו של‬ ‫מבנה משרדים ארץ ישראלי טיפוסי.‬ ‫01מתוך האתר של הפרויקט‬ ‫/‬ ‫‪www.gavriely.com/Projects/Open/New_Appartment‬‬ ‫‪s_Kfar-Saba.shtml‬‬ ‫9מתוך האתר של חברת אינטל, ישראל ‪://www.intel.com‬‬ ‫11‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫הקהילה בשכונה מעסיקה על בסיס קבע אדם‬ ‫מקצועי אשר יעביר סדנאות בנוגע לחיים בעלי‬ ‫11‬ ‫מודעות אקולוגים ויסייע בכל הנוגע לנושא זה.‬ ‫מתוך אתר המכירות , העלים בקדמת‬ ‫התמונה אינם מעידים על הפריקט‬ ‫מבט עילי אל השכונה מכיוון דרום‬ ‫5.01 שכונת מגורים באנגליה‬ ‫מבט אל הטיפול העיצובי של הארובות‬ ‫שכונת ‪BedZED‬‬ ‫שם:‬ ‫‪Hackbridge, London, England‬‬ ‫מיקום:‬ ‫‪Bill Dunster‬‬ ‫ארכיטקט:‬ ‫2002‬ ‫שנה:‬ ‫99‬ ‫מספר יחידות דיור:‬ ‫זוהי השכונה הגדולה ביותר באנגליה אשר אינה‬ ‫צורכת כמעט שום אנרגיה המופקת מחומרים‬ ‫מתקלים. היא הוקמה על ידי ארגון רווחה פרטי‬ ‫וזאת מנת ליצור קהילה משגשגת שבה אנשים‬ ‫יכולים להנות מאיכות חיים גבוהה תוך כדי‬ ‫שמירה מקסימאלית על משאבי הטבע. השכונה‬ ‫נבנתה בעזרת חומרים ממוחזרים ועיצובה הוא‬ ‫מונחה אקלים. קיימים בה גם תשתיות של‬ ‫מיחזור: מים , אשפה ואוכל כמו גם תשתית‬ ‫לתחבורה חשמלית ואזורי פעילות ציבוריים בהם‬ ‫11 מתוך האתר של שכונת המגורים/‪www.bioregional.com‬‬ ‫21‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫2. שקיפותו, נראותו ונגישותו של הפן האקולוגי‬ ‫בעיצוב -‬ ‫על מנת להפוך את החשיבה האקולוגית לנחלת‬ ‫הכלל על העיצוב האדריכלי לחשוף, להנגיש‬ ‫ולאפשר את ההתבוננות בתהליכים ברי הקיימא.‬ ‫לדוגמא מיקום פחי המחזור בקדמת המבנה ולא‬ ‫באזור מבודד, חשיפת מערכות למחזור מים,‬ ‫עידוד ההנחה כי זבל יכול להיות אסטטי, שימוש‬ ‫במסלולי ההליכה ובפעילות היום יומית בכדי‬ ‫לחשוף ולקדם את הפיתוח האקולוגי.‬ ‫3. עיצוב המבליט את החשיבה האקולוגית -‬ ‫11. הצעה לקריטריונים נוספים בתקינה הירוקה‬ ‫לאחר מלחמת העולם השניה החלה להתפתח‬ ‫להלן קריטריונים עיצוביים אשר על פיהם יתבצע‬ ‫בעולם אג'נדה אדריכלית המשתמשת בחומר כפי‬ ‫הניתוח הפרטי של כל תקדים כמו גם ההשוואה‬ ‫שהוא וחושפת את תכונותיו האמיתיות. זוג‬ ‫בין התקדימים.‬ ‫האדריכלים הבריטים אליסון ופיטר סמית'סון‬ ‫הציעו לראשונה להפוך את הצנרת, הלבנים,‬ ‫1. עיצוב מעודד לאקטיביזם אקולוגי –‬ ‫הקונסטרוקציה לאלמנטיים עיצוביים לכל דבר‬ ‫כך על פיהם תודגש האמת הפנימית של החומר‬ ‫בסעיף מודעות וחינוך מתוך התקן האמריקאי‬ ‫יחד עם רעיונותיהם בנושא ההתפקחות של‬ ‫מצוין כי מבנה "ירוק" הוא גם כזה רק עם‬ ‫האנושות לאחר המלחמה. האג'נדה ה"ירוקה"‬ ‫האנשים שחיים בו מקיימים אף הם אורח חיים‬ ‫חייבת גם היא לקבל ביטוי עיצובי משלה והיא‬ ‫אקולוגי. עיצוב אשר מעודד אקטיביות אקולוגית‬ ‫חייבת לחשוף את עצמה באופן אשר יבליט את‬ ‫הינו עיצוב אשר משאיר מרווח של התערבות‬ ‫משנתה. דוגמא לכך היא שימוש במערכות‬ ‫ליישום אקולוגי עבור התושב או המשתמש .‬ ‫סולאריות כחלק מן העיצוב, שימוש בפחי‬ ‫לדוגמא: חממה לכל משפחה, יצירת מערכות‬ ‫המחזור כחלק אינטגראלי מן החזית, שימוש‬ ‫ספורט כחלק מהעיצוב הכולל, אלמנטי מיחזור‬ ‫בגראפיקה ספציפית הפונה אל הילדים‬ ‫שונים ונגישים וכו'. בנוסף עיצוב זה הוא גם כזה‬ ‫והמבוגרים וכו'.‬ ‫אשר ממחיש את ההיתכנות וההטבות שעולות‬ ‫מתוך האקטיביזם, לדוגמאת אלמנט אשר מודיע‬ ‫כמה אנרגיה נחסכה היום על ידי המשתמש או על‬ ‫ידי הבניין כולו.‬ ‫31‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫פתחים דבר שמאפשר לקבוצת אנשים למחזר‬ ‫יחד.‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- מתקן‬ ‫אמת החומר כמחולל עיצוב ואמירה חברתית‬ ‫האיסוף הינו שקוף לחלוטין והעיצוב בו‬ ‫‪Smithdon High School Alison and‬‬ ‫מבליט את המהות שלשמה הוא הוקם.‬ ‫, ‪Norfolk, HunstantonPeter Smithson‬‬ ‫4591-9491‬ ‫פעולת המיחזור מונצחת והיא מהדהדת‬ ‫ומשפיעה על הסביבה. ישנו שימוש חכם‬ ‫באסטטיקה שטמונה באשפה.‬ ‫21. בחינת התקדימים על בסיס הקריטריונים‬ ‫2.21 גן הילדים ‪:Fuji kindergarten‬‬ ‫שהוגדרו :‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- כמעט בכל פינה בגן‬ ‫הילדים ניתן למצוא כיצד רעיון אקולוגי נלמד או‬ ‫1.21 מתקני איסוף הבקבוקים :‬ ‫מתאפשר בעזרת כלים עיצוביים וכיצד העיצוב‬ ‫מעודד את הילדים לאקטיביזם אקולוגי.‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- המתקנים הופכים‬ ‫התהליך שאותו ביקשו האדריכלים לייצר הם‬ ‫את האדם לחלק בלתי נפרד מן התהליכים‬ ‫תהליכים של סיבה ותוצאה זאת אומרת‬ ‫הסביבתיים אשר מתרחשים בעולמנו‬ ‫שהילדים לומדים כי כל פעולה שהם יבצעו תהיה‬ ‫והופכים אותו ממשתמש צרכן פסיבי ליצרן‬ ‫ברת השפעה על הסביבה.‬ ‫חומר גלם אקטיבי. הפעולה הפשוטה‬ ‫שטמונה במיחזור הבקבוק יש בה אלמנט‬ ‫מספר דוגמאות לכך בפרויקט‬ ‫חינוכי מובהק אשר מעודד חיקוי חיובי של‬ ‫- הפעלת תאורה באופן אישי – בימים בהם יש‬ ‫התושבים.‬ ‫צורך להדליק אור מלאכותי אין הגננות אלו‬ ‫שעושות זאת אלה הילדים. מעל לפינתו של כל‬ ‫2. שקיפות, נראות ונגישות- ההחלטה למקם‬ ‫ילד ישנה מנורה עם חוט, כך שכל ילד אחראי‬ ‫את מתקני המיחזור כחלק אינטגראלי מן‬ ‫להדליק ולכבות את האור.‬ ‫הרחוב היא גם זאת אשר תרמה באופן‬ ‫- שטיפת הכלים – באזור החצר ישנם ברזיות‬ ‫החשוב ביותר לשינוי התפיסתי האקולוגי‬ ‫קטנות אשר מאפשרות לילדים לקחת חלק פעיל‬ ‫ולשינוי הרגלי הרתיעה שלנו משימוש‬ ‫בתהליך שטיפת הכלים.‬ ‫בחומרים ממוחזרים וממיחזור. המתקן הופך‬ ‫- קוביות משחק – קוביות העץ משמשות למשחק,‬ ‫את פעולת המחזור לפשוטה ויעילה. ישנם‬ ‫לאיחסון וליצירת חללים פנימיים. גם כאן‬ ‫מספר רב של מקנים ובכל אחד מהם מספר‬ ‫41‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫שונים בכל רחבי הארץ. דוגמא לכך לא ניתן‬ ‫למצוא בבניינה החדש. הבניין מציג אומנם‬ ‫נתונים מרשימים בחיסכון אנרגיה ומים אך הוא‬ ‫- גג משופע – הגג המשופע מעט, הנראה כמסלול‬ ‫אינו מעודד שום הליך של אקטיביות אקולוגית.‬ ‫ריצה, גורם לכך שילדי הגן ירוצו כמעט פי שלושה‬ ‫כאן אנו לא רואים ולא מרגישים את העידוד‬ ‫מילדי גן רגיל.‬ ‫לחשיבה האקולוגית שיוצר המבנה.‬ ‫- עצים וטבע – העצים אשר שומרו הפכו להיות‬ ‫אלמנט מחולל בתכנון האדריכלי , ייתרה מכך הם‬ ‫2. שקיפות, נראות ונגישות- הבניין ממוקם על‬ ‫מאפשרים לילדים שהייה ומשחק עליהם ואיתם.‬ ‫עורק תחבורה ראשי באזור חשוב ומרכזי בעיר‬ ‫חיפה. כמעט לכל מי שמגיע אל העיר הייתה‬ ‫ההזדמנות לראות ולהפנים מהי אותה רוח בנייה‬ ‫אקולוגית. לצערי, האדם הרגיל אינו מסוגל‬ ‫להבחין במהומה אקולוגית כיוון שזו לא באה‬ ‫לידי ביטוי בשום אופן בעיצוב הבניין והוא נדמה‬ ‫כבניין משרדים ישראלי רגיל.‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- כמופיע בסעיף‬ ‫2. שקיפות, נראות ונג סיבה -ותוצאה כמחולללמעשה‬ ‫ישות המבנה הוא עיצוב‬ ‫הקודם אין בדיוק אמירה חזקה בכל הנוגע‬ ‫גג משופע על עמודים כאשר כל הקירות מסביב‬ ‫לתכנון ה"ירוק" לכאורה שעל פי בנוי המבנה.‬ ‫עשויים מזכוכית. מצב זה מאפשר שקיפות כמעט‬ ‫מלאה לכל התהליכים אשר מתרחשים בגן.‬ ‫הילדים מודעים ומבינים וחווים את הרעיונות‬ ‫4.21 שכונת ‪ OPEN‬כפר סבא‬ ‫האקולוגים אשר הופכים להיות חלק מחייהם בגן‬ ‫ולא רק דרך מערך שיעור או פלאקט.‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- מתוך ההדמיות ותוכניות‬ ‫הפרויקט נדמה כי המתכננים השאירו הרבה שטח‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- העץ שנשמר על‬ ‫בעל פיתוח נופי. בנוסף מתעתדת העירייה להוסיף‬ ‫צמרתו, ענפיו וגזעו הפך להיות אלמנט מרכזי‬ ‫בשכונה גם מסלול לרכיבת אופניים ועמדות‬ ‫וחשוב. הילדים משחקים עליו , הוא יוצר מערכת‬ ‫לטעינת כלי רכב חשמליים. לשטח, למסלול‬ ‫אקלימית נוחה יותר, הוא משמש לאזור מעבר של‬ ‫ולעמדות הטעינה יש פוטציאל להיהפך לאקט של‬ ‫רוח וסביבו מאורגנת גם החצר הפנימית. אזורי‬ ‫אקטיביות אקולוגית אך זאת טרם הוצגה בעיצוב‬ ‫ניקוז המים מהגג נשפכים לתוך אדניות עם‬ ‫הפרויקט. לצערי לא הוצגה אג'נדה עיצובית‬ ‫צמחים , תלולית של אדמה משמשת למשחק כמו‬ ‫כוללת אשר מעודדת לחשיבה אקולוגית, אך‬ ‫גם למעבר מן הגג. העיצוב האדריכלי מדגיש את‬ ‫ישנה הפרדה מפלסית בין התנועה הרכבית לבין‬ ‫ההתייחסות אל הגן כחלק מן מערכת אקולוגית‬ ‫התנועה הרגלית ולכך ערך אקולוגי מסוים.‬ ‫גדולה ומעביר רעיון זה אל כל המשתמשים.‬ ‫2. שקיפות, נראות ונגישות- ההדמיות מראות‬ ‫3.21 בית אינטל‬ ‫מבנה מגורים סטאנדרטי ולא נראו אלמנטים‬ ‫אשר מצביעים על חשיבה אקולוגית ועידודה.‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- בפועל אינטל היא חברה‬ ‫בנוסף לא תוכננה שום התייחסות אל כיווני‬ ‫אשר כן מארגנת ומפעילה מייזמים חברתיים‬ ‫51‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫כך שהשימוש בכלי רכב הפך להיות שולי או‬ ‫באמצעות "מועדוני רכב" אשר משאילים רכבים‬ ‫בעת הצורך. מתקני מיחזור וייצור קומפוסט‬ ‫נמצאים כחלק אינטגראלי מעיצוב השכונה.‬ ‫2. שקיפות, נראות ונגישות-כמעט וכל חומרי‬ ‫ישנה חשיבה מסוימת על הפרדת המפלסים‬ ‫הבנייה אשר שימשו לבנייתו של המבנה הם‬ ‫בין התנועה הרכבית לתנועה של הולכי‬ ‫הרגל‬ ‫תוצרי מיחזור, כל אלמנט מחולל אנרגיה נראה‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- כיוון שאין‬ ‫גלוי, מערכות מחזור וסינון המים כמו גם מיכלי‬ ‫הבדלים בן החזיתות השונות וכיוון שלא הוצגו‬ ‫המחזור הם נגישים ומשמשים באופן מהיר ויעיל‬ ‫אלמנטי המחזור קשה להבין מה הופך את‬ ‫את התושבים.‬ ‫הפרויקט לפרויקט אקולוגי ושונה מפרויקט בינוי‬ ‫"רגיל". לציון חיובי אולי ניתן לראות בהפרדת‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- שכונה זו היא‬ ‫מפלס הרכבים ממפלס הולכי הרגל התחלה של‬ ‫בהחלט עוף מוזר במרקם העירוני העולמי‬ ‫פיתוח בר- קיימא וחשיבה על הצורך בקיומן של‬ ‫ולעיתים היא נתפסת כסוג של קריקטורת מבנה‬ ‫מספר שכבות יחד.‬ ‫אקולוגי. בפרויקט כל מה שהוא "ירוק" ואקולוגי‬ ‫מקבל משנה תוקף ומשמעות חזקה אשר משפיעה‬ ‫5.21 שכונת ‪BedZED‬‬ ‫ישירות על החזית, החללים הפנימיים והחוץ‬ ‫הציבורי. אפקט המוזיאון בבילבאו, ספרד‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- כמו בכפר סבא גם‬ ‫מתרחש גם כאן ואלפי אנשים "עולים לרגל" כדי‬ ‫פרויקט זה נוצר על טהרת השכונה האקולוגית.‬ ‫לצפות במבנה שכל כולו מוקדש לעידוד החשיבה‬ ‫הפרויקט אוכלס ברובו על ידי אנשים אשר‬ ‫האקולוגית.‬ ‫רואים את האג'נדה האקולוגית כדרך חיים.‬ ‫עיצובו של האדריכל תורמות רבות לרוח‬ ‫אקטיבית כאשר הוא יוצר וזאת כחלק‬ ‫מהפרוגראמה מספר רב של חממות ואיזורי גידול‬ ‫ירקות, בשכונה ישנו גם סטודיו אשר בו מועברות‬ ‫סדנאות לאנשי המקום בנוגע לאורח חיים‬ ‫אקולוגי ובו ישנה פעילות משותפת בין התושבים.‬ ‫בשכונה ישנם מספר רב של שבילים להולכי רגל‬ ‫ולאופנים וחיבורים אל מערכת תחבורה ציבורית‬ ‫61‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫. 31 השוואה כוללת של התקדימים‬ ‫מכיוון שהמחקר הנ"ל מחפש להוסיף ביטוי בתקנים השונים עבור עיצוב אקולוגי‬ ‫"מתן הציון" לא נקבע על ידי החיסכון המספרי באנרגיה אלא על פי רמת עידודו‬ ‫של העיצוב האדריכלי בקידום לחשיבה אקולוגית.‬ ‫טבלה* הבוחנת את מידת קיומם של‬ ‫הקריטריונים החדשים בפרויקטים השונים *‬ ‫גרף ההשוואה‬ ‫71‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫לעצמו מבחינה כלכלית לפתח אב טיפוס חדיש‬ ‫למבנה ארגוני, עיצובי ואקולוגי של שכונה.‬ ‫השכונה הכפר סבאית נבנתה על ידי יזם פרטי‬ ‫אשר ללא עזרה משמעותית מן הרגולטורים לא‬ ‫יוכל להרשות לעצמו לפתח מודליי שכונה לא‬ ‫מוכרים וחדשניים. כל מה שהיזם יכול לעשות‬ ‫הוא לבנות ולהקים מבנים ושכונות אשר אותם‬ ‫הוא יודע לתכנן ועם אופן בנייתן הוא מסוגל‬ ‫להתמודד. כרגע הבנייה הירוקה בכפר סבא היא‬ ‫בגדר מס שפתיים והיא למעשה נתפסת יותר‬ ‫כאקט שיווקי גרידא. לא נמצא קשר ישיר בין‬ ‫המילים אשר מתארות את הפרויקט לבין האופי‬ ‫העיצובי שלו ולכן זוהי האכזבה הגדולה ביותר.‬ ‫עד 9 כאשר 9 הוא מידת קיום גבוהה ו1 נמוכה‬ ‫41. ניתוח ההשוואה‬ ‫2.41 השקט והצנוע אל מול הרועש והיומרני‬ ‫1.41 הבדלי קיצון בין השכונות‬ ‫כמעט ללא יומרה, בתקציב דל יחסית וצניעות‬ ‫שתי השכונות שהובאו כתקדים הם למעשה‬ ‫מרובה ניצב לו גן הילדים בתוך העיר הסואנת‬ ‫קיצוניות ברורות אחת אל השנייה, אך לשתיהן‬ ‫ומהווה למעשה מעין היזון חוזר לעיר הגדולה על‬ ‫דמיון משותף אשר חורג מעבר לחשיבה‬ ‫כל מרכיביה המזהמים והרועשים. ניתן לראות‬ ‫האקולוגית שהן שואפות אליו, בהצלחה זו או‬ ‫שבעזרת עיצוב מתוחכם וחשיבה שאינה‬ ‫אחרת. הדמיון הוא בהבנה של היזמים את הכח‬ ‫קונבנציונאלית ניתן להגיע לאיכויות עיצוביות –‬ ‫השיוקי שיש לבנייה הירוקה ושתי חברות היזמות‬ ‫מרחיקות לכת אשר‬ ‫לימודיות - אקולוגיות‬ ‫של שתי הפרויקטים מקדמות אתר אינטרנט‬ ‫מהוות מקור עלייה לרגל לכל אלו שחינוך‬ ‫מפותח אשר סוקר את כל פעילות השכונה,‬ ‫,ארכיטקטורה ואקולוגיה הם לחם חוקם. הבניין‬ ‫יתרונותיה ומעלותיה. ברור שהאתר של השכונה‬ ‫של אינטל חיפה יכל להיות כזה ולהוות מקור‬ ‫האנגלית הוא יותר מפותח ומושקע כיוון שזו כבר‬ ‫הסתכלות והתבוננות חשוב מעין כמותו. הבניין‬ ‫קיימת מספר שנים בעוד השכונה הכפר סבאית‬ ‫ממוקם לצידו של עורק תנועה ראשי ובדיוק‬ ‫אינה קיימת כלל, אך כבר בגלישה הראשונה ניתן‬ ‫בכניסה אל העיר כך שפעולה אקולוגית נכונה‬ ‫לזהות הבדלים מהותיים בין גישותיהם של‬ ‫יותר הייתה מעלה וחושפת את הציבור כולו‬ ‫מקימיי השכונה והאתר. השכונה האנגלית‬ ‫לנקודת המבט הירוקה. הבניין עצמו נבנה‬ ‫פותחה וקודמה על ידי אירגון רווחה אשר עוסק‬ ‫ביומרה גדולה עם תקציב רב ומסיבת השקה‬ ‫כבר כמאתיים שנה בקידום פרויקטיי בנייה‬ ‫שכללה פוליטיקאים רבים ואנשי תעשייה‬ ‫המונית. הארגון הוא בין הארגונים הוותיקים‬ ‫מכובדים. לו רק היה מרים האדריכל את הכפפה‬ ‫באנגליה בנושא הדיור ולכן הוא יכל להרשות‬ ‫אשר נזרקה לו וחושב קצת מעבר לעיצוב שאותו‬ ‫81‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫3.41 מתקן איסוף הבקבוקים כנקודת אור‬ ‫תוך מספר שנים הוצפה המדינה במתקני רשת‬ ‫ברזל גדולים הצבועים בירוק ואדום ומקושטים‬ ‫בפרחים. במספר מועט של שנים הם יחשפו את‬ ‫עולם המיחזור למדינה שלמה ויהפכו אותו‬ ‫לנושא רלוונטי. האם כל מה שאנו צריכים הוא‬ ‫בסה"כ ציור של פרח על החזית ? מעניינת‬ ‫ההשוואה בין פרויקט לאומי יותר כמו פיזור‬ ‫מתקני האיסוף לבין פרויקטים פרטיים כמו בניין‬ ‫אינטל ושכונת ‪ . OPEN‬האם המדינה והמשרד‬ ‫לאיכות הסביבה הם אירגונים יותר יצירתיים ?‬ ‫התשובה היא כמובן שלילית, ההבדל המהותי‬ ‫ביותר ביניהם היא העובדה שהמשרד לאיכות‬ ‫הסביבה הבין כי הוא חייב ליצור ולקדם מודעות‬ ‫חברתית חדשה לכן הוא התקין את מיכלי‬ ‫המיחזור ברחוב, חשופים ונגישים לכל. לכן הוא‬ ‫גם צבע אותם בצבעים ילדותיים ועיטר אותם‬ ‫בפרחים ודשא. הרעיון הוא למשוך את העין לשדר‬ ‫פתיחות אל העולם האקולוגי ולהבהיר כי הוא‬ ‫חייב להיות באחריות של כל האוכלוסיה‬ ‫מהילדים עד המבוגרים. היזם הפרטי אינו עוסק‬ ‫בחינוך אלא במיקסום רווחיו האישיים לכן אנו‬ ‫רואים ואף מרגישים את ההבדל המהותי באופן‬ ‫עיצובם של הדברים.‬ ‫91‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫51. סיכום ומבט לעתיד‬ ‫וועדת התכנון אשר התכנסה על מנת לקבוע את אמות המידה הדרושות לפיתוח בר קיימא לא‬ ‫זיהתה את הפוטנציאל אשר טמון בקשר שבין ארכיטקטורה היוצרת את הנוף האורבאני לבין‬ ‫עידוד החשיבה האקולוגית. יש אמת רבה באמירה הכללית של הוועדה אך היא ממשיכה קו‬ ‫הססני ואולי אף בנאלי וצפוי בכל הנוגע לפיתוח בר קיימא. אין העבודה מנסה לסתור את‬ ‫התקינה הקיימת להיפך, היא מציעה לשכללה ולהופכה לכלי חזק יותר אשר יוביל ליצירתם של‬ ‫מרחבים אקולוגיים אמיתיים ונכונים יותר. היווצרותם של מרחבים אלה תלויה רבות ביכולת‬ ‫שלנו להקנות ידע באמצעות עיצוב ארכיטקטוני.‬ ‫ביניין אינטל אשר נבחן בעבודה אינו מהווה שום מקור של השראה מבחינה עיצובית אקולוגית‬ ‫וזאת למרות שישנם מספר רב ביותר של תקדימים מן העולם המעוררים בהחלט את החשיבה‬ ‫והעידוד לקיומו של אורח חיים אקולוגי, מבלי להוציא ולהשקיע סכומי כסף גדולים. מתוך‬ ‫העבודה נוכחנו לראות כי במצבים שבהם הרגולטורים הממשלתיים והמקומיים מתערבים‬ ‫בנעשה תוך כדי רצון להכוונה אקולוגית של האוכלוסיה כולה נוצרים תקדימים איכותיים וברי‬ ‫השפעה. המחקר למעשה מכוון להוספת הממשק שבין החינך לארכיטקטורה וזאת יכול‬ ‫להתרחש ולהתבצע על ידי המחוקקים עצמם. הרשויות חייבות לקחת חלק ביוזמה שהחלה‬ ‫בהצהרת ריו ובאג'נדה 12 ולעודד יזמים להשקיע בארכיטקטורה ברת קיימא. כרגע‬ ‫ארכיטקטורה זו היא לרוב בגדר מהשפה ולחוץ ואין היא באמת יוצרת סביבות אשר משתלבות‬ ‫באופן טבעי ובר קיימא עם הסביבה. כל יוזמה לפיתוח אקולוגי היא מבורכת וישראל אשר‬ ‫קישתה את גגותיה בדודי שמש בהחלט מסוגלת לבצע שינויים והתאמות לרוח האקולוגית כל‬ ‫מה שצריך הוא נורמות עיצוב שיצליחו להשתמש באדריכלות ככלי המבטא בצורה הטובה‬ ‫ביותר את החשיבה האקולוגית ומעודד אותה.‬ ‫02‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫ספרותיים –‬ ‫ריינר בנהם, ארכיטקטורה בעידן המכונה הראשון הלכה ועיצוב, בית דביר, תל אביב, 8791‬ ‫ד"ר תמר אחירון-פרומקין, ד"ר רון פרומקין , אג'נדה 12 והצהרת ריו, רקע תקצירים והיבטים‬ ‫ישראלים, ירושלים, המשרד לאיכות הסביבה, 2002‬ ‫פרו"פ ערן פייטלסטון, לקראת אסקרטגיה לפיתוח בר-קיימא, המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים, 3002‬ ‫עורך אלכסנדר ברזל, עתידנו המשותף, ארולוגיה ועולם המחר, הנציבות העולמית של האו"ם לסביבה‬ ‫ופיתוח, עקד מוסד נאמן, טכניון מכון טכנולוגי לישראל, חיפה , 0991 , מקור מאנגלית 7891‬ ‫‪Ecological Education in Everyday Life, Edited by Jean-Paul Hautecoeur, UNESCO‬‬ ‫2002 , ‪Institute for Education and university of Toronto, Toronto, Canada‬‬ ‫,‪Green design from theory to practice, Jerusalem seminar in architecture, publication book‬‬ ‫9002‬ ‫אלקטרונים –‬ ‫‪http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=HomePage‬‬ ‫‪http://www.bioregional.com/what-we-do/our-work/bedzed‬‬ ‫‪http://www.tashtiot.co.il‬‬ ‫12‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬ ‫‪http://www.tezuka-arch.com/english/index.html‬‬

Recommended

Computer as a tool to sustainable climate design assessment-Riziq Bishara & J...
Computer as a tool to sustainable climate design assessment-Riziq Bishara & J...Computer as a tool to sustainable climate design assessment-Riziq Bishara & J...
Computer as a tool to sustainable climate design assessment-Riziq Bishara & J...Tagit Klimor
 
Heat Islands
Heat IslandsHeat Islands
Heat IslandsTagit Klimor
 
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky IlyaNeighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky IlyaTagit Klimor
 
Registration form
Registration formRegistration form
Registration formTashtiot media
 
גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים
גלעד מרגלית ישובים אקולוגייםגלעד מרגלית ישובים אקולוגיים
גלעד מרגלית ישובים אקולוגייםTikun Olam
 
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...Tagit Klimor
 
From neglected roofs to educating roofs - Green roofs in educational building...
From neglected roofs to educating roofs - Green roofs in educational building...From neglected roofs to educating roofs - Green roofs in educational building...
From neglected roofs to educating roofs - Green roofs in educational building...NoamAusterlitz
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספרTagit Klimor
 

Recommended

Computer as a tool to sustainable climate design assessment-Riziq Bishara & J...
Computer as a tool to sustainable climate design assessment-Riziq Bishara & J...Computer as a tool to sustainable climate design assessment-Riziq Bishara & J...
Computer as a tool to sustainable climate design assessment-Riziq Bishara & J...Tagit Klimor
 
Heat Islands
Heat IslandsHeat Islands
Heat IslandsTagit Klimor
 
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky IlyaNeighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky IlyaTagit Klimor
 
Registration form
Registration formRegistration form
Registration formTashtiot media
 
גלעד מרגלית ישובים אקולוגיים
גלעד מרגלית ישובים אקולוגייםגלעד מרגלית ישובים אקולוגיים
גלעד מרגלית ישובים אקולוגייםTikun Olam
 
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...Tagit Klimor
 
From neglected roofs to educating roofs - Green roofs in educational building...
From neglected roofs to educating roofs - Green roofs in educational building...From neglected roofs to educating roofs - Green roofs in educational building...
From neglected roofs to educating roofs - Green roofs in educational building...NoamAusterlitz
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספרTagit Klimor
 
הכנס הבינלאומי ה-2 לבנייה ירוקה
הכנס הבינלאומי ה-2 לבנייה ירוקההכנס הבינלאומי ה-2 לבנייה ירוקה
הכנס הבינלאומי ה-2 לבנייה ירוקהTashtiot media
 
טכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותטכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותTagit Klimor
 
Tk tech-green-main-10-11
Tk tech-green-main-10-11Tk tech-green-main-10-11
Tk tech-green-main-10-11Tagit Klimor
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאTagit Klimor
 
מרכז ללימודי סביבה, קריית הלאום - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושלים
מרכז ללימודי סביבה, קריית הלאום - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושליםמרכז ללימודי סביבה, קריית הלאום - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושלים
מרכז ללימודי סביבה, קריית הלאום - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושליםItamar Cohen
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתTagit Klimor
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותTagit Klimor
 
דו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקה
דו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקהדו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקה
דו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקהTashtiot media
 
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימות
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימותצעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימות
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימותNoa Greenstep
 
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימות
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימותצעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימות
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימותNoa Greenstep
 
מבנייה ירוקה להתייעלות ומועילות
מבנייה ירוקה להתייעלות ומועילותמבנייה ירוקה להתייעלות ומועילות
מבנייה ירוקה להתייעלות ומועילותNoamAusterlitz
 
AUS Austerlitz Architecture - Sustainable design instructions in Mevo Carmel ...
AUS Austerlitz Architecture - Sustainable design instructions in Mevo Carmel ...AUS Austerlitz Architecture - Sustainable design instructions in Mevo Carmel ...
AUS Austerlitz Architecture - Sustainable design instructions in Mevo Carmel ...NoamAusterlitz
 
בנייה ירוקה - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושלים
בנייה ירוקה - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושליםבנייה ירוקה - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושלים
בנייה ירוקה - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושליםItamar Cohen
 
תקדים קן יינג
תקדים קן יינגתקדים קן יינג
תקדים קן יינגshanimazor
 
Netzstadt Blog
Netzstadt BlogNetzstadt Blog
Netzstadt Blogguest17b2dc
 
Netzstadt Blog
Netzstadt BlogNetzstadt Blog
Netzstadt Blogguest718123
 
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringelAesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringelTagit Klimor
 
תוכנית המו"פ האירופית ראיון עם מרסל שטאון, גלובס לתעשייה מרץ 2013
תוכנית המו"פ האירופית ראיון עם מרסל שטאון, גלובס לתעשייה מרץ 2013תוכנית המו"פ האירופית ראיון עם מרסל שטאון, גלובס לתעשייה מרץ 2013
תוכנית המו"פ האירופית ראיון עם מרסל שטאון, גלובס לתעשייה מרץ 2013ISERD Israel
 
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםדיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםTagit Klimor
 
דוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתדוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתacri009
 
רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומייםTagit Klimor
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדברTagit Klimor
 

More Related Content

Similar to Educational thinking and ecological standards - Shekar Alon

הכנס הבינלאומי ה-2 לבנייה ירוקה
הכנס הבינלאומי ה-2 לבנייה ירוקההכנס הבינלאומי ה-2 לבנייה ירוקה
הכנס הבינלאומי ה-2 לבנייה ירוקהTashtiot media
 
טכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותטכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותTagit Klimor
 
Tk tech-green-main-10-11
Tk tech-green-main-10-11Tk tech-green-main-10-11
Tk tech-green-main-10-11Tagit Klimor
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאTagit Klimor
 
מרכז ללימודי סביבה, קריית הלאום - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושלים
מרכז ללימודי סביבה, קריית הלאום - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושליםמרכז ללימודי סביבה, קריית הלאום - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושלים
מרכז ללימודי סביבה, קריית הלאום - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושליםItamar Cohen
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתTagit Klimor
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותTagit Klimor
 
דו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקה
דו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקהדו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקה
דו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקהTashtiot media
 
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימות
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימותצעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימות
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימותNoa Greenstep
 
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימות
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימותצעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימות
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימותNoa Greenstep
 
מבנייה ירוקה להתייעלות ומועילות
מבנייה ירוקה להתייעלות ומועילותמבנייה ירוקה להתייעלות ומועילות
מבנייה ירוקה להתייעלות ומועילותNoamAusterlitz
 
AUS Austerlitz Architecture - Sustainable design instructions in Mevo Carmel ...
AUS Austerlitz Architecture - Sustainable design instructions in Mevo Carmel ...AUS Austerlitz Architecture - Sustainable design instructions in Mevo Carmel ...
AUS Austerlitz Architecture - Sustainable design instructions in Mevo Carmel ...NoamAusterlitz
 
בנייה ירוקה - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושלים
בנייה ירוקה - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושליםבנייה ירוקה - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושלים
בנייה ירוקה - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושליםItamar Cohen
 
תקדים קן יינג
תקדים קן יינגתקדים קן יינג
תקדים קן יינגshanimazor
 
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringelAesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringelTagit Klimor
 
תוכנית המו"פ האירופית ראיון עם מרסל שטאון, גלובס לתעשייה מרץ 2013
תוכנית המו"פ האירופית ראיון עם מרסל שטאון, גלובס לתעשייה מרץ 2013תוכנית המו"פ האירופית ראיון עם מרסל שטאון, גלובס לתעשייה מרץ 2013
תוכנית המו"פ האירופית ראיון עם מרסל שטאון, גלובס לתעשייה מרץ 2013ISERD Israel
 
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםדיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםTagit Klimor
 
דוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתדוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתacri009
 

Similar to Educational thinking and ecological standards - Shekar Alon (20)

הכנס הבינלאומי ה-2 לבנייה ירוקה
הכנס הבינלאומי ה-2 לבנייה ירוקההכנס הבינלאומי ה-2 לבנייה ירוקה
הכנס הבינלאומי ה-2 לבנייה ירוקה
 
טכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותטכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליות
 
Tk tech-green-main-10-11
Tk tech-green-main-10-11Tk tech-green-main-10-11
Tk tech-green-main-10-11
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
 
מרכז ללימודי סביבה, קריית הלאום - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושלים
מרכז ללימודי סביבה, קריית הלאום - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושליםמרכז ללימודי סביבה, קריית הלאום - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושלים
מרכז ללימודי סביבה, קריית הלאום - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושלים
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתית
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
 
דו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקה
דו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקהדו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקה
דו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקה
 
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימות
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימותצעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימות
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימות
 
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימות
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימותצעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימות
צעד ירוק - חדשנות בחינוך לקיימות
 
מבנייה ירוקה להתייעלות ומועילות
מבנייה ירוקה להתייעלות ומועילותמבנייה ירוקה להתייעלות ומועילות
מבנייה ירוקה להתייעלות ומועילות
 
AUS Austerlitz Architecture - Sustainable design instructions in Mevo Carmel ...
AUS Austerlitz Architecture - Sustainable design instructions in Mevo Carmel ...AUS Austerlitz Architecture - Sustainable design instructions in Mevo Carmel ...
AUS Austerlitz Architecture - Sustainable design instructions in Mevo Carmel ...
 
בנייה ירוקה - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושלים
בנייה ירוקה - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושליםבנייה ירוקה - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושלים
בנייה ירוקה - ירוק עד - איתמר כהן - מעריב - זמן ירושלים
 
תקדים קן יינג
תקדים קן יינגתקדים קן יינג
תקדים קן יינג
 
Netzstadt Blog
Netzstadt BlogNetzstadt Blog
Netzstadt Blog
 
Netzstadt Blog
Netzstadt BlogNetzstadt Blog
Netzstadt Blog
 
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringelAesthetics of green high rise buildings - gal ringel
Aesthetics of green high rise buildings - gal ringel
 
תוכנית המו"פ האירופית ראיון עם מרסל שטאון, גלובס לתעשייה מרץ 2013
תוכנית המו"פ האירופית ראיון עם מרסל שטאון, גלובס לתעשייה מרץ 2013תוכנית המו"פ האירופית ראיון עם מרסל שטאון, גלובס לתעשייה מרץ 2013
תוכנית המו"פ האירופית ראיון עם מרסל שטאון, גלובס לתעשייה מרץ 2013
 
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםדיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
 
דוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתדוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירונית
 

More from Tagit Klimor

רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומייםTagit Klimor
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדברTagit Klimor
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנויTagit Klimor
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאTagit Klimor
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםTagit Klimor
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםTagit Klimor
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםTagit Klimor
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתTagit Klimor
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתTagit Klimor
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףTagit Klimor
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםTagit Klimor
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתTagit Klimor
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםTagit Klimor
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבTagit Klimor
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאTagit Klimor
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתTagit Klimor
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטןTagit Klimor
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתTagit Klimor
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוניTagit Klimor
 
עמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירעמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירTagit Klimor
 

More from Tagit Klimor (20)

רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומיים
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדבר
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבניים
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחב
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללת
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטן
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוני
 
עמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירעמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאיר
 

Educational thinking and ecological standards - Shekar Alon

  • 1. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫קריטריונים חינוכים בתקן האקולוגי‬ ‫מנחה: תגית כלימור‬ ‫מגיש: אלון שיקאר‬ ‫697104040‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 2. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫1. ראשי פרקים_______________________________________________________________2‬ ‫2. מבוא____________________________________________________________________ 3‬ ‫3. שאלת המחקר המרכזית______________________________________________________ 4‬ ‫4. נושא העבודה ומטרותיה_______________________________________________________4‬ ‫5. הבעיה הנדונה במחקר________________________________________________________ 4‬ ‫6. השערות המחקר____________________________________________________________ 4‬ ‫7. מטודולוגית העבודה__________________________________________________________4‬ ‫8. רקע לעבודה_______________________________________________________________ 5‬ ‫1.8 רקע על פיתוח עירוני בר קיימא______________________________________________5‬ ‫2.8 מדיניות פיתוח בר קיימא במגזר העירוני בישראל__________________________________6‬ ‫3.8 מדיניות פיתוח בר קיימא, נתוני מימוש________________________________________ 6‬ ‫4.8 התקן האמריקאי ‪7_________________________________________________ LEED‬‬ ‫1.4.8 הקריטריונים שנבחנים בתקן______________________________________________7‬ ‫5.8 התקן הישראלי 1825___________________________________________________ _8‬ ‫1.5.8 הקריטריונים שנבחנים בתקן______________________________________________8‬ ‫9. דיון על עידוד החשיבה האקולוגית________________________________________________8‬ ‫1.9 אקולוגיה___________________________________________________________ 8‬ ‫2.9 למידה- חיקוי _____________________________________________________ 9‬ ‫3.9 חשיפה כוללת_________________________________________________________9‬ ‫4.9 האינטרנט כתקדים לארכיטקטורה _________________________________________ _ 9‬ ‫01. סקירת תקדימים ודוגמאות לבניה ירוקה_________________________________________ _9‬ ‫1.01 פרויקט מתקן איסוף בקבוקים, ישראל _____________________________________ __01‬ ‫2.01 פרויקט מתחם גן הילדים, יפן___________________________________________ __01‬ ‫3.01 פרויקט מבנה משרדים , אינטל, חיפה ______________________________________ __11‬ ‫4.01 קמפלקס השכונות הירוקות, כפר סבא ________________________________________11‬ ‫5.01 שכונות מגורים ‪ , BedZED‬אנגליה _______________________________________ _21‬ ‫11. הצעה לקריטריונים נוספים בחקיקה הירוקה ______________________________________ 31‬ ‫21.בחינת התקדימים על בסיס הקריטריונים שהוגדרו _________________________________61-41‬ ‫31.השוואת התקדימים _________________________________________________________71‬ ‫41. ניתוח ההשוואה __________________________________________________________81‬ ‫1.41 הבדלי קיצון בין השכונות ________________________________________________81‬ ‫2.41 השקט והצנוע אל מול הרועש והיומרני _______________________________________81‬ ‫3.41 מתקן איסוף הבקבוקים כנקודת אור_______________________________________91-81‬ ‫51.סיכום ומחשבות לעתיד_______________________________________________________02‬ ‫61.רשימת מקורות ____________________________________________________________12‬ ‫2‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 3. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫2. מבוא‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים לעוד ועוד פרויקטים אדריכליים אשר חורטים על דגלם את הנושא האקולוגי.‬ ‫החיפוש אחר "הבניין הירוק" , הבניין אשר יפגע במידה המועטה ביותר בסביבתו ובנוסף יתרום תרומה‬ ‫משמעותית לחלק מן המאבק לחשיבה אקולוגית, הופכת למטרה חשובה אשר לה השלכות סביבתיות‬ ‫וחברתיות מהותיות ביותר. כמו כל זרם בעולם העיצוב גם זרם האדריכלות ברת הקיימא מנסה למצוא את‬ ‫השפה אשר תתאים לו באופן הנכון ביותר. זאת אומרת העיצוב אשר יבטא את הרעיונות האקולוגים‬ ‫וישתמש בהם כמנוף תכנוני. אסטתיקת העיצוב האקולוגי לא היתה יצירת יש מאין. האנשים אשר פיתחו‬ ‫אותה היו יועצי האקלים, המהנדסים והאדריכלים אשר נשענו על הפונקציונאליות של המערכות ההנדסיות.‬ ‫באופן המזכיר את הזרם הפוטוריסטיי אשר קידש את האסתטיקה של המכונה והשתמש בה על מנת לקדם‬ ‫את רעיונותיו המהפכניים גם האדריכלות האקולוגית לעיתים מקצינה את השימוש בתאים פוטו וולטיים,‬ ‫גגות מחופי דשא וטורבינות רוח על מנת לקדם את הרעיונות הסביבתיים אשר הם לחם חוקה.‬ ‫כל אג'נדה אדריכלית מלווה במשנה חברתית מסוימת והביטוי המבני עיצובי אמור להיות זה אשר ממחיש‬ ‫בצורה מדויקת את רעיונות הזרם, מעין מגדלור אשר מפיץ את הרעיונות החדשים בכל רחבי העיר ומשפיע‬ ‫לחיוב על תושביה. בניין אקולוגי, מלבד ההגדרות אשר מופיעות בתקנים צריך להיות גם אלמנט מחנך אשר‬ ‫עיצובו מעודד את האנשים המשתמשים בו או הנחשפים אליו ליישום אורך חיים אקולוגי זה אשר נמצא‬ ‫במשא ומתן מתמיד עם הסביבה. כיוון שבשנים הבאות העיצוב האקולוגי רק ילך ויגבר יש צורך בבחינת‬ ‫הכלים העיצוביים אשר מאפיינים את האדריכלות הירוקה ויש צורך לבחון האם הם אכן מצליחים להשפיע‬ ‫ולקרב את האוכלוסיה לאורח חיים המקיים קשר הרמוני יותר עם הסביבה.‬ ‫3. שאלות המחקר המרכזיות‬ ‫מתוך הבנת הצורך בבנייה אקולוגית וירוקה ומתוך הידיעה כי רוב האוכלוסיה התרגלה לאורח חיים אשר‬ ‫ברובה היה בזבזני ולא מתחשב בסביבה ובטבע באופן יום יומי. על הפרויקטים האקולוגים חייב להיות ערך‬ ‫נוסף מלבד היותם ידידותיים לסביבתם הם גם חייבים להיות מעין נושאי ומפיצי בשורה על מנת לאפשר‬ ‫לציבור להשתנות ולהתרגל לאורח חיים שונה מזה אשר לו הורגל עד כה. השאלות בהם המחקר נוגע:‬ ‫א. האם הקריטריונים אשר מגדירים בנייה ירוקה הם מספיקים על מנת להגדיר מבנים ירוקים גם‬ ‫כמבנים המחנכים לחשיבה אקולוגית והאם הדבר מובחן באופן עיצובם?‬ ‫ב. באיזה אופן מציעים הקריטריונים של התקינה הירוקה את האלמנט החינוכי כחלק אינטגראלי‬ ‫מהתקנים ההנדסיים?‬ ‫3‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 4. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫חינוכים, זאת אשר תקרב את האוכלוסיה אל‬ ‫4. נושא העבודה ומטרותיה‬ ‫החשיבה האקולוגית הזרה לרובנו. אנו עדים‬ ‫חדשות לבקרים לבנייתם של מבנים אשר‬ ‫מחקר זה מטרתו היא לסקור את הקריטריונים‬ ‫מוגדרים ירוקים אך רובם אינם תורמים כלל‬ ‫האקולוגים השונים המצויים בתווי התקן ולאחר‬ ‫לתרבות החשיבה האקולוגית החברתית והם‬ ‫מכן באמצעות סקירה של תקדימים מן העולם‬ ‫מכונסים בתוך עצמם בלי שום יכולת המאפשרת‬ ‫להציע קריטריונים נוספים אשר יחד עם אלו‬ ‫למתבונן או למשתמש להבין ולהפנים את מהותם‬ ‫הקיימים יצרו "חבילה" שלמה יותר המובילה‬ ‫האקולוגית. באופן זה הם מתפספסים ומחטיאים‬ ‫לעיצוב אדריכלי אשר לו הפוטנציאל למשפיע על‬ ‫את מטרתם כנושאי הבשורה האקולוגית ברת‬ ‫החשיבה האקולוגית באופן רחב יותר. המחקר‬ ‫הקיימא.‬ ‫הנ"ל מציע לשכלל את הממשק בין העיצוב‬ ‫האדריכלי לבין התהליך החינוכי שאותו עוברות‬ ‫אוכלוסיות העולם ולהפכו לחלק בלתי נפרד מן‬ ‫6. השערות המחקר‬ ‫התקינה העולמית בנושא .‬ ‫השערת המחקר היא כי ניתן להשתמש בנוף‬ ‫5. הבעיה הנדונה במחקר‬ ‫העירוני ובעיצוב הארכיטקטוני על מנת לקדם‬ ‫האם מספיקה הנחתו של תא סולארי על גגו של‬ ‫רעיונות וחשיבה אקולוגים. הקריטריונים אשר‬ ‫מבנה בכדי לחשוב כי המשתמשים בו מקיימים‬ ‫מגדירים מהי אדריכלות ירוקה ואקולוגית לוקים‬ ‫אורך חיים אקולוגי ? כיצד אנו יודעים כי מבנה‬ ‫בחוסר מסוים כיוון שהם מתייחסים בעיקר לפן‬ ‫הוא בכלל מבנה "ירוק" מלבד פרסומו של הקבלן‬ ‫ההנדסי, סטטיסטי של נושא הקיימות. אומנם‬ ‫במשרד המכירות כי בניינו אכן עומד בכל‬ ‫חשיבותם של הנושאים ההנדסים אינה מוטלת‬ ‫התקנים "הירוקים" ? ובכן, ישנן שתי בעיות‬ ‫בספק אך חוסר ההבחנה כי מבנה ירוק חייב‬ ‫שעמם מנסה להתמודד המחקר:‬ ‫לחשוף את היותו כזה וכך גם להשפיע על המרחב‬ ‫1. העובדה שאורח חיים אקולוגי הוא מצב פנימי‬ ‫במישור החינוכי היא בבחינת תעודת עניות‬ ‫למשרדים שבהם תקנות הבנייה הירוקה נכתבות.‬ ‫המצוי בתודעתו של האדם והוא אשר משפיע עליו‬ ‫בחיי היום יום. תודעה אקולוגית מושגת בעיקר‬ ‫על ידי חינוך עבור כל הגילאים והמגזרים. חינוך‬ ‫7. מטודולוגיית העבודה:‬ ‫זה חייב להיות מגובה על ידי הרשויות השונות‬ ‫אשר מצדן ידאגו לבנייתם של מתקנים אקולוגים‬ ‫סקירת המידע והרקע‬ ‫שונים, אשר יכניסו את המודעות האקולוגית‬ ‫- נתונים על בנייה ופיתוח בר-קיימא בארץ‬ ‫לחיינו בכל דרך אפשרית; מתקני איסוף אשפה,‬ ‫ובעולם‬ ‫שבילי אופנים, בניינים אקולוגים ועוד‬ ‫- מדיניות ישראל לפיתוח עירוני בר-קיימא‬ ‫2. אין תקינה הדורשת מפורטות להשתמש‬ ‫- מהם הקריטריונים המגדירים בנייה ירוקה‬ ‫באלמנטים האקולוגים כמחוללי העיצוב וכי אין‬ ‫- התקן האמריקאי‬ ‫דרישה לקיומו של קשר ישיר בן המשתמש לבין‬ ‫- התקן הישראלי‬ ‫הסביבה. בנייה "ירוקה" חייבת להיות מוגדרת‬ ‫ככזאת המקדמת מאפינים‬ ‫4‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 5. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫1‬ ‫1.8 רקע על פיתוח עירוני בר- קיימא‬ ‫דיון על עידוד המחשבה האקולוגית‬ ‫)פרומקין,אחירון 2002(‬ ‫- אקולוגיה‬ ‫- למידה-חיקוי‬ ‫אג'נדה 12 הינה תוכנית פעולה בין-לאומית אשר‬ ‫- חשיפה כוללת‬ ‫אותה יזם האו"ם בכנס ריו משנת 2991. התוכנית‬ ‫- האינטרנט כתקדים לארכיטקטורה‬ ‫הנפרסת על פני מאות עמודים היא תוכנית פעולה‬ ‫מקיפה להשגת פיתוח בר-קיימא בסקטורים‬ ‫סקירת דוגמאות ותקדימים לבניה ירוקה‬ ‫שונים. על פי אג'נדה 12 מדיניות התכנון צריכה‬ ‫- הצגת דוגמאות ותקדימים שונים לבנייה‬ ‫לשפר משמעותית את הממשק בן האדם לסביבתו‬ ‫ירוקה‬ ‫בתוך הישובים הקיימים ואלו שעתידים להיבנות,‬ ‫תוך מתן מענה על צרכי ההווה מבלי לפגוע‬ ‫הגדרת קריטריונים עיצוביים המגדירים בנייה‬ ‫ביכולת הדורות הבאים לענות על צרכיהם. הצעות‬ ‫ירוקה‬ ‫האג'נדה הן לחזק את הערים והישובים הגדולים,‬ ‫- ניתוח פרטי עבור כל תקדים על בסיס‬ ‫לעשותם נעימים ובטוחים יותר ליושביהם‬ ‫הקריטריונים החדשים‬ ‫ולמזער את השפעותיהם השליליות על הסביבה‬ ‫- בחינה השוואתית בין התקדימים על בסיס‬ ‫וזאת לאור העלייה הדראסטית בקצב הגידול‬ ‫הקריטריונים החדשים‬ ‫האורבאני בשנים האחרונות. הסקטור האורבני‬ ‫בעולם הולך וגדל באופן מואץ והחל משנת 8002‬ ‫ניתוח ההשוואה‬ ‫קצת יותר מ%05 אחוז מתושבי כדור הארץ חיים‬ ‫בתוך הערים. נתון זה רק מחזק את ההשפעה על‬ ‫סיכום‬ ‫החינוך והגברת המודעות הסביבתית-אקולוגית‬ ‫שיש לארכיטקטורה כיוון שהיא זאת אשר יוצרת‬ ‫8. רקע למחקר‬ ‫את הנוף האורבאני הגדל.‬ ‫הרקע למחקר מבוסס על נתוני הבנייה הירוקה‬ ‫בארץ ובעולם. והוא סוקר את הנושאים הבאים:‬ ‫רקע על פיתוח עירוני בר-קיימא‬ ‫-‬ ‫מהי מדיניות ישראל בנוגע לפיתוח עירוני‬ ‫-‬ ‫בר-קיימא?‬ ‫נתוני מימוש פיתוח בר קיימא בישראל‬ ‫-‬ ‫מהו התקן האמריקאי המגדיר בנייה‬ ‫-‬ ‫ירוקה?‬ ‫מהו התקן הישראלי?‬ ‫-‬ ‫גידול האוכלוסיה בערים לעומת הכפר‬ ‫מתוך האתר של האו"ם‬ ‫1אג'נדה 12 והצהרת ריו, רקע תקצירים והיבטים ישראלים,‬ ‫ד"ר תמר אחירון-פרומקין, ד"ר רון פרומקין, ירושלים, המשרד‬ ‫לאיכות הסביבה, 2002,‬ ‫5‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 6. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫זיהום אוויר‬ ‫הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, הגבלת‬ ‫השימוש ברכב פרטי, שילוב שימושי קרקע,‬ ‫2.8 מדיניות פיתוח בר קיימא במגזר העירוני‬ ‫2‬ ‫בישראל‬ ‫)פייטלסטון 3002(‬ ‫זיהום תעשייה‬ ‫יש לצמצם את הזיהום המקומי של כל מפעל,‬ ‫בשנת 6991 החלה להתגבש במשרד האיכות‬ ‫מערכות ביקורת וסילוק של פסולת לאתרים‬ ‫והסביבה תוכניות אסטרטגיות לפיתוח בר-קיימא‬ ‫מורשים לכך, יצירה של קרקע אטומה המונעת‬ ‫כאשר היא מבוססת ונשענת על אג'נדה 12. את‬ ‫את זיהום מיי התהום.‬ ‫העקרונות לטיפוח אקולוגי במגזר העירוני גיבשה‬ ‫קבוצת דיון אשר כללה אנשי אקדמיה, ממשלה,‬ ‫זיהום רעש‬ ‫נציגי ציבור ועוד. להלן המלצותיהם לשם השגת‬ ‫מדיניות אזורי רעש, שמירה על אזורים שקטים‬ ‫טיפוח עירוני בר-קיימא‬ ‫ובנייה בבנייה אקוסטית‬ ‫1. חיסכון במשאבים‬ ‫מיקרו אקלים‬ ‫חשוב לשמור על המיקרו אקלים העירוני ולמנוע‬ ‫קרקע‬ ‫היווצרות של "אי-חום"‬ ‫זאת אומרת חיסכון בקרקע: העלאת צפיפות‬ ‫עירוניים. זאת על ידי שילוב שטחים ירוקים‬ ‫הבינוי, ציפוף ומיחזור במרקמים קיימים, איחוד‬ ‫במרקם הבנוי, ייעור העיר, פיזור אזורי בינוי‬ ‫תשתיות, עירוב המשלב שימושי קרקע וניצול‬ ‫צפופים, שמירת זכויות סולארית וייעול השימוש‬ ‫המרחב התת קרקעי, הימי, המדברי‬ ‫באנרגיה ובוויסות האקלים בבניינים.‬ ‫מים‬ ‫ייעול השימוש במים, מחזורם ושמירה על מי‬ ‫פסולת‬ ‫התהום‬ ‫מיון הפסולת, הפחתת הכמות, שימוש חוזר, ניצול‬ ‫אנרגיה‬ ‫אנרגטי לבנייה ולתעשייה.‬ ‫ייעול הצריכה במבנים, עידוד תחבורה ציבורית‬ ‫חזות העיר אחזקת מבנים ותשתיות, מניעת‬ ‫ותכנון מערך עירוני המצמצם את הצורך בנסיעות‬ ‫שילוט פרוע, עידוד הטמנת קווי תקשורת וחשמל‬ ‫ברכב מוטורי‬ ‫בתוך הקרקע, הסתרת מתקנים שונים על‬ ‫חומרי גלם‬ ‫הבניינים, שילוב נאות של מזגנים ודודי שמש‬ ‫שימוש יעיל יותר בחומרים, פיתוח חומרים‬ ‫ושמירה וטיפוח השטחים הירוקים.‬ ‫חלופיים, ניצול פסולת למטרות בנייה ופיתוח‬ ‫שיטות בנייה שמדגישות חיסכון בחומרים‬ ‫3.8 מדיניות פיתוח בר קיימא בישראל נתוני‬ ‫ובאנרגיה.‬ ‫3‬ ‫מימוש‬ ‫2. שמירה על איכות הסביבה‬ ‫בכנס שאירגנה השנה העמותה הישראלית‬ ‫נסקרו‬ ‫קיימא‬ ‫ירוקה ובת‬ ‫לייזום בנייה‬ ‫2לקראת אסקרטגיה לפיתוח בר-קיימא, פרו"פ ערן פייטלסטון,‬ ‫3‬ ‫מתוך הפורטל הישראלי לאנרגיה ירוקה - ‪Tashtiot‬‬ ‫עמודים 94-84 ,המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים, 3002‬ ‫6‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 7. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫1.4.8 הקריטריונים שנבחנים ב- ‪LEED‬‬ ‫אתר הבנייה- בחירת האתר וניהולו במהלך הבנייה‬ ‫מהווים שיקול חשוב עבור פרויקט בר-קיימא.‬ ‫בנייה על אתר "משומש" זאת אומרת שימוש‬ ‫מחדש בקרקע בנויה ולא בקרקע חדשה ובתולית.‬ ‫בחירה זו יש בכוחה למזער את ההשפעה על‬ ‫מערכות אקולוגיות ועל נתיבי מים, היא מפחיתה‬ ‫את שחיקת הסביבה הטבעית ומקלה על איסוף‬ ‫הנגר. פיתרונות תחבורה יצירתיים יתוגמלו.‬ ‫יעילות מים- בניינים הם הצרכנים הגדולים ביותר‬ ‫של מים והמטרה היא לעודד לשימוש חכם יותר‬ ‫של מים, מבפנים ומבחוץ, צמצום כמות המים‬ ‫בשימוש מתאפשר בעיקר בזכות מיכשור והתאמות‬ ‫נכונות יותר ובחוץ על ידי עיצוב חכם יותר של‬ ‫4‬ ‫הסביבה הנופית.‬ ‫4.8 התקן האמריקאי ‪LEED‬‬ ‫המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה ‪USGBC‬‬ ‫השימוש באנרגיה- על פי נתוני מחלקת האנרגיה‬ ‫מפרסמת החל משנת 4991 את הפרמטים אשר על‬ ‫של ארצות הברית, מבנים צורכים כ%93 מצריכת‬ ‫פיהם היא יוצרת שיטת דירוג אשר מגדירה בנייה‬ ‫האנרגיה וכ%47 מצריכת החשמל.התקן מעודד‬ ‫"ירוקה". המערכת הינה בעלת הכרה בינלאומית‬ ‫מגוון רחב של אסרטגיות לניצול נכון יותר ויעיל‬ ‫והיא אשר קובעת את מידת הסמכתו של מבנה‬ ‫יותר של אנרגיה.‬ ‫כמבנה ירוק. ‪ LEED‬היא למעשה גוף מצד‬ ‫חומרים ומשאבים- במהלך שלבי הבניה ישנו בזבוז‬ ‫שלישי הבוחן האם בניין או הקהילה תוכננו ונבנו‬ ‫אדיר של אנרגיה וחומרים. המטרה היא לצמצם את‬ ‫באמצעות אסטרטגיות שנועדו לשפר את‬ ‫כמות הפסולת, למחזר חומרי בנייה ושימוש בחומרים‬ ‫הביצועים על פני כל המדדים החשובים ביותר:‬ ‫מקומיים.‬ ‫חיסכון באנרגיה, יעילות במים, הפחתת פליטת‬ ‫2‪ ,CO‬איכות הסביבה, ניצול של משאבים‬ ‫איכות הסביבה הפנימית- האדם מצוי רוב זמנו‬ ‫ורגישות ההשפעות שלנו על הסביבה. המעניין‬ ‫בתוך מבנים סגורים ובמצב זה האוויר חייב להיות‬ ‫בתקן זה היא העובדה כי הוא גמיש מספיק כדי‬ ‫גישה‬ ‫להיות‬ ‫חייבת‬ ‫ומאוורר,‬ ‫נקי‬ ‫לבחון את כל סוגי הבנייה - מסחרי, כמו גם‬ ‫לאור טבעי ומתן דגש לאכויות אקוסטיות.‬ ‫למגורים תוך כדי בחינה לאורך כל מחזור חייו של‬ ‫המבנה - תכנון הבנייה, התפעול והתחזוקה‬ ‫מיקום וקישוריות תחבורתית- ההשפעה של מבנה‬ ‫והתרומה שהוא מוסיף אל סביבתו.‬ ‫מתחילה באופן הנחתו בסביבה והאופן שעל פיו הוא‬ ‫מעודד קשרים ויחסים עם מבנים אחרים. עדיפה‬ ‫4מתוך אתר האינטרנט של המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה‬ ‫בנייה הרחוקה ממקומות הרגישים לסביבה ובנייה‬ ‫‪www.usgbc.org‬‬ ‫7‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 8. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫על הסביבה. התקן הוא וולונטרי, והמבקשים לקבל‬ ‫את ה"תו הירוק" המוענק על ידי מכון התקנים‬ ‫והמשרד להגנת הסביבה חייבים אחרי העמידה‬ ‫בתנאי החוק להוכיח שבניינם אכן עומד בדרישות‬ ‫מודעות וחינוך- המועצה לבנייה ירוקה באמריקה‬ ‫מינימום בתחומים סביבתים.‬ ‫מודעת לעובדה שבניין "ירוק" הוא כזה רק אם‬ ‫האנשים שחיים בו מקיימים אף הם אורח חיים‬ ‫אקולוגי. יש צורך בעידוד והסברה מדוע המבנה‬ ‫1.5.8 הקריטריונים שנבחנים בת"י 1825‬ ‫הנ"ל ירוק מצד היזם לתושבים.‬ ‫אנרגיה- שימוש אלימי נכון כולל ניתוחים‬ ‫חדשנות בתכנון- ניתן עבור פרויקטים אשר‬ ‫אקלימיים באתר, שימוש בפתרונות פאסיביים,‬ ‫מספקים טכנולוגיות חדשות וחדישות על מנת‬ ‫תאורה טבעית , בידוד נכון וכו'‬ ‫לשפר את ביצועי הבניין הרבה מעבר לדרישות‬ ‫התקן.‬ ‫קרקע- ציפוף מקסימאלי בהתאם לתב"ע, עירוב‬ ‫שימושים ומירוב השימוש בקרקע )חניונים וחדרי‬ ‫אזורי עדיפות- התקן קובע בכל אזור את האזורים‬ ‫שירות תת קרקעיים(, שימור הקרקע ומניעת‬ ‫אשר פיתוח ובנייה בו הם עדיפים ויסיעו לפיתוחו‬ ‫זיהומה‬ ‫של האזור כולו.‬ ‫מים, שפכים וניקוז- חיסכון במים שפירים,‬ ‫מיחזור מים אפורים, פיתרונות לאגירת ני נגר‬ ‫ומניעה של פגיעה במערכות ניקוז טבעיות.‬ ‫נושאים סביבתיים נוספים- מחזור פסולת‬ ‫הבנייה, מתקני מיחזור, מתן פיתרונות איוורור,‬ ‫חסימת רעש, בניית מתקני אופנים וכו'‬ ‫9. דיון על עידוד המחשבה האקולוגית‬ ‫1.9 אקולוגיה‬ ‫5‬ ‫5.8 התקן הישראלי‬ ‫אקולוגיה הוא תחום מדעי הבוחן את מערכות‬ ‫היחסים, הקשרים וההשפעה ההדדית אשר‬ ‫בשנת 5002 נכנס לתוקפו תקן לבנייה ירוקה בארץ‬ ‫קיימת בין כל מרכיביה של הסביבה. החינוך‬ ‫שמספרו 1825 ושמו "בניינים שפגיעתם בסביבה‬ ‫לחשיבה אקולוגית הוא למעשה חינוך אשר‬ ‫פחותה". מטרתו של התקן היא להפחית את‬ ‫מעודד את האדם להבין כי הוא חלק מתוך‬ ‫ההשפעות השליליות של מבנים ושל תהליך הבנייה‬ ‫מכלול גדול של מרכיבים וכי לכל פעולה של אחד‬ ‫ישנה תגובה אצל האחר והדבר מתייחס הן‬ ‫5 מתוך התקן הישראלי 1825, ביניינים שפגיעתם בסביבה‬ ‫לתגובה פיזיולוגית והן לתגובה פסיכולוגית.‬ ‫פחותה,5002‬ ‫8‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 9. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫ברעיון האקולוגי ועידודו לכך הוא בעל חשיבות‬ ‫מכרעת ועליונה כיון שהם עדין לא הורגלו לאורח‬ ‫חיים בזבזני או לא מתחשב בסביבה. השפעה‬ ‫חיובית עליהם תיהיה נקודת מפנה בכל הנוגע‬ ‫לקיימות.‬ ‫4.9 האינטרנט כתקדים לארכיטקטורה‬ ‫האינטרנט הוא לא רק מקור למידע אלא מקור‬ ‫שבאמצעותו מתפתחים להם גם מודלים‬ ‫חברתיים חדשניים. המגולמים על ידי רשתות‬ ‫חברתיות , עזרה הדדית, אפשרות לפיתוח אישי ,‬ ‫ייעוץ והכוונה זמינים ועוד. מובן שאתרי‬ ‫2.9 למידה – חיקוי‬ ‫האינטרנט הווירטואליים הם מתקדמים מספר‬ ‫מונים מאתרי הבנייה הארכיטקטונים הפיסיים‬ ‫על פי התאוריה אשר מוצגת בספרה של סוזן‬ ‫אך אולי על האדריכלות ללמוד גם מן העולם‬ ‫בלקמור, מכונת הממים 6 )9991,‪(Blackmore‬‬ ‫הווירטואלי ועל הקשרים שהוא מאפשר ומקיים‬ ‫ההבדל המשמעותי ביותר בין בני האדם לשאר‬ ‫בתוך המרחב הפנימי שבו. גם בארכיטקטוה יש‬ ‫יצורים חיים אחרים היא יכולת החיקוי שלנו.‬ ‫מקום לפיתוח סכמות חשיבה חדשות אשר יעודדו‬ ‫החיקוי הוא הדרך שבה אנו למדים, מעבירים‬ ‫לאקולוגיה ויבואו לידי ביטוי גם באופן העיצוב.‬ ‫מידע וידע ובעזרתו מחשבות עוברות, נפוצות‬ ‫סכמות אשר ייצרו מצבים חדשים המובילים‬ ‫ומשתכפלות מאחד לשני. הלימוד של האג'נדה‬ ‫לנקודות קשר וחיבור בין האדם לחברו ולסביבתו‬ ‫האקולוגית חייב להתבסס בין השאר על חיקוי‬ ‫לפיכך יש צורך מהותי בעידוד קריטריונים‬ ‫01 סקירת תקדימים ודוגמאות לבנייה ירוקה‬ ‫עיצוביים מסוימים מוך מחשבה שאלו יובילו‬ ‫לחשיפה לקיימות ולהפנמה של החשיבה‬ ‫פרק זה יסקור מספר דוגמאות מן העולם אשר‬ ‫האקולוגית אשר אמורה ללוות אותנו לאורך כל‬ ‫מציגות נקודות קצה שונות באופן עיצובן וגישתן‬ ‫ציר חיינו ולחלחל אל כל אספקט שלו.‬ ‫לנושא פיתוח בר-קיימא. כאמור, במחקר זה אין‬ ‫אני מעוניין לנתח את התקדימים השונים תחת‬ ‫הקריטריונים אשר אותם מגדירים ה‪ LEED‬או‬ ‫3.9 חשיפה כוללת‬ ‫ת"י 1825 אלא בניתוח על פי קריטריונים נוספים‬ ‫אשר יסייעו להרחיב את אופן עיצובה של‬ ‫העיצוב המעודד לחשיבה אקולוגית חייב לפנות‬ ‫הארכיטקטורה כך שתשפיע למעשה על החינוך‬ ‫לכולם קטנים כמו גדולים. מתוך האמונה‬ ‫והחשיבה האקולוגית לכל סוגי האוכלוסיה .‬ ‫האקולוגית כי כולנו מרכיבים בתוך המערכת‬ ‫תחילה אסקור את התקדימים בקצרה ולאחר‬ ‫הסביבתית. יתרה מכך אולי שיתוף הדור הצעיר‬ ‫מכן אערוך ביניהם השוואה וזאת על בסיס‬ ‫השאלות הבאות:‬ ‫6מכונת הממים, סוזן בלקמור,כינרת זמורה ביתן,אור‬ ‫יהודה,ישראל,9002 , נכתב מבקור באנגלית 9991‬ ‫9‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 10. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫כיצד ובאיזה אופן השפה העיצובית סייעה‬ ‫-‬ ‫למשתמש ליצור "אקט" פרו-סביבתי ?‬ ‫האם העיצוב חושף את מהות האוביקט או‬ ‫-‬ ‫המבנה ?‬ ‫האם נוצרת סביבה חינוכית על ידי הפרויקט?‬ ‫-‬ ‫האם קיים שיתוף פעולה בין משתמשי‬ ‫-‬ ‫הפרויקט לבין אנשים מבחוץ?‬ ‫ישנם מגוון רחב של מתקני מיחזור אך‬ ‫כולם מעוצבים על פי אותו בסיס , צבעים‬ ‫ילדותיים, שקיפות ולמנטים מן הטבע‬ ‫7‬ ‫1.01 פרויקט מתקני מחזור בקבוקים – ישראל‬ ‫2.01 פרויקט מתחם גן ילדים‬ ‫בשנת 9991 הוכנס לתוקפו חוק הפיקדון לבקבוקי‬ ‫משקה ומאז למעשה החלה מהפכה של ממש‬ ‫‪Fuji kindergarten‬‬ ‫שם:‬ ‫בתחום המיחזור בארץ. הציבור הופתע לגלות כי‬ ‫ישנן איכויות גם באסטטיקה של הזבל אפילו אם‬ ‫‪Tachikawa, Japan‬‬ ‫מיקום:‬ ‫זה מצוי לו בתוך מתקנים גדולים באמצע הרחוב.‬ ‫‪Tezuka Architects‬‬ ‫ארכיטקט:‬ ‫בכל הארץ נפרסו להן תחנות איסוף עבור בקבוקי‬ ‫7002‬ ‫שנה‬ ‫פלסטיק אך ניכר לראות כי מעבר‬ ‫לפונקציונאליות הספציפית שלהם הפכו מתקני‬ ‫פרויקט שהחל עם שימורם של שלושה עצים‬ ‫האיסוף לאלמנט בעל נוכחות אסטטית גבוהה‬ ‫עתיקים התפתח לכדי גן ילדים אשר מנסח‬ ‫ובעל השפעה רבה בנוף העירוני.‬ ‫למעשה מחדש מהו חינוך לחשיבה אקולגית‬ ‫וחברתית. גני הילדים הם למעשה חלל אליפטי‬ ‫אחד ללא כל מחיצה בין כיתה לכיתה. הרעיון‬ ‫אשר מבטל את ההפרדה בין התלמידים הוא גם‬ ‫זה אשר מעודד אותם לעשייה משותפת ולקיחת‬ ‫אחריות כלפי סביבתם. בעזרת פיתרונות פשוטים‬ ‫ופואטים מצליחים הארכיטקטים לגרום לילדים‬ ‫להבין מהי המשמעות של בזבוז מים וחשמל, כמו‬ ‫גם את המשמעות של שמירה על הטבע הקיים,‬ ‫8‬ ‫טיפוחו ושימוש מחודש בו.‬ ‫גרף כמות מחזור בקבוקים‬ ‫7מתוך האתר של המשרד לאיכות הסביבה‬ ‫8‬ ‫מתוך האתר של המשרד /‪www.tezuka-arch.com‬‬ ‫‪www.sviva.gov.il‬‬ ‫01‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 11. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫הדמיית הפרויקט , במציאות אין באמת‬ ‫עצים‬ ‫מבט עילי אל עבר גג הגן‬ ‫4.01 קומפלקס השכונות הירוקות בכפר סבא‬ ‫3.01 פרויקט בניין משרדים‬ ‫שכונת ‪OPEN‬‬ ‫שם:‬ ‫בית אינטל‬ ‫שם :‬ ‫כפר סבא , ישראל‬ ‫מיקום:‬ ‫מרכז תעשיות מדע, חיפה, ישראל‬ ‫מיקום :‬ ‫רם סגל‬ ‫ארכיטקט:‬ ‫דגן מושלי‬ ‫ארכיטקט :‬ ‫תחת בנייה‬ ‫שנה:‬ ‫8002‬ ‫שנה:‬ ‫75‬ ‫מספר יח"ד:‬ ‫בית הפיתוח החדש של חברת אינטל מוגדר כיום‬ ‫השכונה הירוקה בכפר סבא הוכרה על ידי משרד‬ ‫כאחד מבנייני המשרדים הבודדים אשר קיבלו‬ ‫הפנים "כשכונה ירוקה" הראשונה והיחידה‬ ‫את התקן האמריקאי לבנייה ירוקה ‪.LEED‬‬ ‫בארץ. עם אמנה סביבתית, המחייבת ומעניקה‬ ‫דוברי החברה ציינו כי בניין ירוק זה משקף‬ ‫לתושבי השכונה סביבה עם איכות חיים יחודית‬ ‫נאמנה את מהותה של חברת אינטל אשר שואפת‬ ‫בנוף הבנייה בישראל. פרויקט "השכונה הירוקה"‬ ‫לקידמה ומצוינות 9 . המבנה ממקם צפונית‬ ‫יתחלק לשני אזורים בעיר וסה"כ עתידים‬ ‫למבנה נוסף וותיק יותר של החברה וביניהם ומעל‬ ‫להיבנות בו כ0005 יח"ד שטחי מסחר ותעסוקה 01 .‬ ‫לכביש מחבר גשר. אופי המבנה הוא כאופיו של‬ ‫מבנה משרדים ארץ ישראלי טיפוסי.‬ ‫01מתוך האתר של הפרויקט‬ ‫/‬ ‫‪www.gavriely.com/Projects/Open/New_Appartment‬‬ ‫‪s_Kfar-Saba.shtml‬‬ ‫9מתוך האתר של חברת אינטל, ישראל ‪://www.intel.com‬‬ ‫11‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 12. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫הקהילה בשכונה מעסיקה על בסיס קבע אדם‬ ‫מקצועי אשר יעביר סדנאות בנוגע לחיים בעלי‬ ‫11‬ ‫מודעות אקולוגים ויסייע בכל הנוגע לנושא זה.‬ ‫מתוך אתר המכירות , העלים בקדמת‬ ‫התמונה אינם מעידים על הפריקט‬ ‫מבט עילי אל השכונה מכיוון דרום‬ ‫5.01 שכונת מגורים באנגליה‬ ‫מבט אל הטיפול העיצובי של הארובות‬ ‫שכונת ‪BedZED‬‬ ‫שם:‬ ‫‪Hackbridge, London, England‬‬ ‫מיקום:‬ ‫‪Bill Dunster‬‬ ‫ארכיטקט:‬ ‫2002‬ ‫שנה:‬ ‫99‬ ‫מספר יחידות דיור:‬ ‫זוהי השכונה הגדולה ביותר באנגליה אשר אינה‬ ‫צורכת כמעט שום אנרגיה המופקת מחומרים‬ ‫מתקלים. היא הוקמה על ידי ארגון רווחה פרטי‬ ‫וזאת מנת ליצור קהילה משגשגת שבה אנשים‬ ‫יכולים להנות מאיכות חיים גבוהה תוך כדי‬ ‫שמירה מקסימאלית על משאבי הטבע. השכונה‬ ‫נבנתה בעזרת חומרים ממוחזרים ועיצובה הוא‬ ‫מונחה אקלים. קיימים בה גם תשתיות של‬ ‫מיחזור: מים , אשפה ואוכל כמו גם תשתית‬ ‫לתחבורה חשמלית ואזורי פעילות ציבוריים בהם‬ ‫11 מתוך האתר של שכונת המגורים/‪www.bioregional.com‬‬ ‫21‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 13. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫2. שקיפותו, נראותו ונגישותו של הפן האקולוגי‬ ‫בעיצוב -‬ ‫על מנת להפוך את החשיבה האקולוגית לנחלת‬ ‫הכלל על העיצוב האדריכלי לחשוף, להנגיש‬ ‫ולאפשר את ההתבוננות בתהליכים ברי הקיימא.‬ ‫לדוגמא מיקום פחי המחזור בקדמת המבנה ולא‬ ‫באזור מבודד, חשיפת מערכות למחזור מים,‬ ‫עידוד ההנחה כי זבל יכול להיות אסטטי, שימוש‬ ‫במסלולי ההליכה ובפעילות היום יומית בכדי‬ ‫לחשוף ולקדם את הפיתוח האקולוגי.‬ ‫3. עיצוב המבליט את החשיבה האקולוגית -‬ ‫11. הצעה לקריטריונים נוספים בתקינה הירוקה‬ ‫לאחר מלחמת העולם השניה החלה להתפתח‬ ‫להלן קריטריונים עיצוביים אשר על פיהם יתבצע‬ ‫בעולם אג'נדה אדריכלית המשתמשת בחומר כפי‬ ‫הניתוח הפרטי של כל תקדים כמו גם ההשוואה‬ ‫שהוא וחושפת את תכונותיו האמיתיות. זוג‬ ‫בין התקדימים.‬ ‫האדריכלים הבריטים אליסון ופיטר סמית'סון‬ ‫הציעו לראשונה להפוך את הצנרת, הלבנים,‬ ‫1. עיצוב מעודד לאקטיביזם אקולוגי –‬ ‫הקונסטרוקציה לאלמנטיים עיצוביים לכל דבר‬ ‫כך על פיהם תודגש האמת הפנימית של החומר‬ ‫בסעיף מודעות וחינוך מתוך התקן האמריקאי‬ ‫יחד עם רעיונותיהם בנושא ההתפקחות של‬ ‫מצוין כי מבנה "ירוק" הוא גם כזה רק עם‬ ‫האנושות לאחר המלחמה. האג'נדה ה"ירוקה"‬ ‫האנשים שחיים בו מקיימים אף הם אורח חיים‬ ‫חייבת גם היא לקבל ביטוי עיצובי משלה והיא‬ ‫אקולוגי. עיצוב אשר מעודד אקטיביות אקולוגית‬ ‫חייבת לחשוף את עצמה באופן אשר יבליט את‬ ‫הינו עיצוב אשר משאיר מרווח של התערבות‬ ‫משנתה. דוגמא לכך היא שימוש במערכות‬ ‫ליישום אקולוגי עבור התושב או המשתמש .‬ ‫סולאריות כחלק מן העיצוב, שימוש בפחי‬ ‫לדוגמא: חממה לכל משפחה, יצירת מערכות‬ ‫המחזור כחלק אינטגראלי מן החזית, שימוש‬ ‫ספורט כחלק מהעיצוב הכולל, אלמנטי מיחזור‬ ‫בגראפיקה ספציפית הפונה אל הילדים‬ ‫שונים ונגישים וכו'. בנוסף עיצוב זה הוא גם כזה‬ ‫והמבוגרים וכו'.‬ ‫אשר ממחיש את ההיתכנות וההטבות שעולות‬ ‫מתוך האקטיביזם, לדוגמאת אלמנט אשר מודיע‬ ‫כמה אנרגיה נחסכה היום על ידי המשתמש או על‬ ‫ידי הבניין כולו.‬ ‫31‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 14. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫פתחים דבר שמאפשר לקבוצת אנשים למחזר‬ ‫יחד.‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- מתקן‬ ‫אמת החומר כמחולל עיצוב ואמירה חברתית‬ ‫האיסוף הינו שקוף לחלוטין והעיצוב בו‬ ‫‪Smithdon High School Alison and‬‬ ‫מבליט את המהות שלשמה הוא הוקם.‬ ‫, ‪Norfolk, HunstantonPeter Smithson‬‬ ‫4591-9491‬ ‫פעולת המיחזור מונצחת והיא מהדהדת‬ ‫ומשפיעה על הסביבה. ישנו שימוש חכם‬ ‫באסטטיקה שטמונה באשפה.‬ ‫21. בחינת התקדימים על בסיס הקריטריונים‬ ‫2.21 גן הילדים ‪:Fuji kindergarten‬‬ ‫שהוגדרו :‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- כמעט בכל פינה בגן‬ ‫הילדים ניתן למצוא כיצד רעיון אקולוגי נלמד או‬ ‫1.21 מתקני איסוף הבקבוקים :‬ ‫מתאפשר בעזרת כלים עיצוביים וכיצד העיצוב‬ ‫מעודד את הילדים לאקטיביזם אקולוגי.‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- המתקנים הופכים‬ ‫התהליך שאותו ביקשו האדריכלים לייצר הם‬ ‫את האדם לחלק בלתי נפרד מן התהליכים‬ ‫תהליכים של סיבה ותוצאה זאת אומרת‬ ‫הסביבתיים אשר מתרחשים בעולמנו‬ ‫שהילדים לומדים כי כל פעולה שהם יבצעו תהיה‬ ‫והופכים אותו ממשתמש צרכן פסיבי ליצרן‬ ‫ברת השפעה על הסביבה.‬ ‫חומר גלם אקטיבי. הפעולה הפשוטה‬ ‫שטמונה במיחזור הבקבוק יש בה אלמנט‬ ‫מספר דוגמאות לכך בפרויקט‬ ‫חינוכי מובהק אשר מעודד חיקוי חיובי של‬ ‫- הפעלת תאורה באופן אישי – בימים בהם יש‬ ‫התושבים.‬ ‫צורך להדליק אור מלאכותי אין הגננות אלו‬ ‫שעושות זאת אלה הילדים. מעל לפינתו של כל‬ ‫2. שקיפות, נראות ונגישות- ההחלטה למקם‬ ‫ילד ישנה מנורה עם חוט, כך שכל ילד אחראי‬ ‫את מתקני המיחזור כחלק אינטגראלי מן‬ ‫להדליק ולכבות את האור.‬ ‫הרחוב היא גם זאת אשר תרמה באופן‬ ‫- שטיפת הכלים – באזור החצר ישנם ברזיות‬ ‫החשוב ביותר לשינוי התפיסתי האקולוגי‬ ‫קטנות אשר מאפשרות לילדים לקחת חלק פעיל‬ ‫ולשינוי הרגלי הרתיעה שלנו משימוש‬ ‫בתהליך שטיפת הכלים.‬ ‫בחומרים ממוחזרים וממיחזור. המתקן הופך‬ ‫- קוביות משחק – קוביות העץ משמשות למשחק,‬ ‫את פעולת המחזור לפשוטה ויעילה. ישנם‬ ‫לאיחסון וליצירת חללים פנימיים. גם כאן‬ ‫מספר רב של מקנים ובכל אחד מהם מספר‬ ‫41‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 15. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫שונים בכל רחבי הארץ. דוגמא לכך לא ניתן‬ ‫למצוא בבניינה החדש. הבניין מציג אומנם‬ ‫נתונים מרשימים בחיסכון אנרגיה ומים אך הוא‬ ‫- גג משופע – הגג המשופע מעט, הנראה כמסלול‬ ‫אינו מעודד שום הליך של אקטיביות אקולוגית.‬ ‫ריצה, גורם לכך שילדי הגן ירוצו כמעט פי שלושה‬ ‫כאן אנו לא רואים ולא מרגישים את העידוד‬ ‫מילדי גן רגיל.‬ ‫לחשיבה האקולוגית שיוצר המבנה.‬ ‫- עצים וטבע – העצים אשר שומרו הפכו להיות‬ ‫אלמנט מחולל בתכנון האדריכלי , ייתרה מכך הם‬ ‫2. שקיפות, נראות ונגישות- הבניין ממוקם על‬ ‫מאפשרים לילדים שהייה ומשחק עליהם ואיתם.‬ ‫עורק תחבורה ראשי באזור חשוב ומרכזי בעיר‬ ‫חיפה. כמעט לכל מי שמגיע אל העיר הייתה‬ ‫ההזדמנות לראות ולהפנים מהי אותה רוח בנייה‬ ‫אקולוגית. לצערי, האדם הרגיל אינו מסוגל‬ ‫להבחין במהומה אקולוגית כיוון שזו לא באה‬ ‫לידי ביטוי בשום אופן בעיצוב הבניין והוא נדמה‬ ‫כבניין משרדים ישראלי רגיל.‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- כמופיע בסעיף‬ ‫2. שקיפות, נראות ונג סיבה -ותוצאה כמחולללמעשה‬ ‫ישות המבנה הוא עיצוב‬ ‫הקודם אין בדיוק אמירה חזקה בכל הנוגע‬ ‫גג משופע על עמודים כאשר כל הקירות מסביב‬ ‫לתכנון ה"ירוק" לכאורה שעל פי בנוי המבנה.‬ ‫עשויים מזכוכית. מצב זה מאפשר שקיפות כמעט‬ ‫מלאה לכל התהליכים אשר מתרחשים בגן.‬ ‫הילדים מודעים ומבינים וחווים את הרעיונות‬ ‫4.21 שכונת ‪ OPEN‬כפר סבא‬ ‫האקולוגים אשר הופכים להיות חלק מחייהם בגן‬ ‫ולא רק דרך מערך שיעור או פלאקט.‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- מתוך ההדמיות ותוכניות‬ ‫הפרויקט נדמה כי המתכננים השאירו הרבה שטח‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- העץ שנשמר על‬ ‫בעל פיתוח נופי. בנוסף מתעתדת העירייה להוסיף‬ ‫צמרתו, ענפיו וגזעו הפך להיות אלמנט מרכזי‬ ‫בשכונה גם מסלול לרכיבת אופניים ועמדות‬ ‫וחשוב. הילדים משחקים עליו , הוא יוצר מערכת‬ ‫לטעינת כלי רכב חשמליים. לשטח, למסלול‬ ‫אקלימית נוחה יותר, הוא משמש לאזור מעבר של‬ ‫ולעמדות הטעינה יש פוטציאל להיהפך לאקט של‬ ‫רוח וסביבו מאורגנת גם החצר הפנימית. אזורי‬ ‫אקטיביות אקולוגית אך זאת טרם הוצגה בעיצוב‬ ‫ניקוז המים מהגג נשפכים לתוך אדניות עם‬ ‫הפרויקט. לצערי לא הוצגה אג'נדה עיצובית‬ ‫צמחים , תלולית של אדמה משמשת למשחק כמו‬ ‫כוללת אשר מעודדת לחשיבה אקולוגית, אך‬ ‫גם למעבר מן הגג. העיצוב האדריכלי מדגיש את‬ ‫ישנה הפרדה מפלסית בין התנועה הרכבית לבין‬ ‫ההתייחסות אל הגן כחלק מן מערכת אקולוגית‬ ‫התנועה הרגלית ולכך ערך אקולוגי מסוים.‬ ‫גדולה ומעביר רעיון זה אל כל המשתמשים.‬ ‫2. שקיפות, נראות ונגישות- ההדמיות מראות‬ ‫3.21 בית אינטל‬ ‫מבנה מגורים סטאנדרטי ולא נראו אלמנטים‬ ‫אשר מצביעים על חשיבה אקולוגית ועידודה.‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- בפועל אינטל היא חברה‬ ‫בנוסף לא תוכננה שום התייחסות אל כיווני‬ ‫אשר כן מארגנת ומפעילה מייזמים חברתיים‬ ‫51‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 16. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫כך שהשימוש בכלי רכב הפך להיות שולי או‬ ‫באמצעות "מועדוני רכב" אשר משאילים רכבים‬ ‫בעת הצורך. מתקני מיחזור וייצור קומפוסט‬ ‫נמצאים כחלק אינטגראלי מעיצוב השכונה.‬ ‫2. שקיפות, נראות ונגישות-כמעט וכל חומרי‬ ‫ישנה חשיבה מסוימת על הפרדת המפלסים‬ ‫הבנייה אשר שימשו לבנייתו של המבנה הם‬ ‫בין התנועה הרכבית לתנועה של הולכי‬ ‫הרגל‬ ‫תוצרי מיחזור, כל אלמנט מחולל אנרגיה נראה‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- כיוון שאין‬ ‫גלוי, מערכות מחזור וסינון המים כמו גם מיכלי‬ ‫הבדלים בן החזיתות השונות וכיוון שלא הוצגו‬ ‫המחזור הם נגישים ומשמשים באופן מהיר ויעיל‬ ‫אלמנטי המחזור קשה להבין מה הופך את‬ ‫את התושבים.‬ ‫הפרויקט לפרויקט אקולוגי ושונה מפרויקט בינוי‬ ‫"רגיל". לציון חיובי אולי ניתן לראות בהפרדת‬ ‫3. הבלטת החשיבה האקולוגית- שכונה זו היא‬ ‫מפלס הרכבים ממפלס הולכי הרגל התחלה של‬ ‫בהחלט עוף מוזר במרקם העירוני העולמי‬ ‫פיתוח בר- קיימא וחשיבה על הצורך בקיומן של‬ ‫ולעיתים היא נתפסת כסוג של קריקטורת מבנה‬ ‫מספר שכבות יחד.‬ ‫אקולוגי. בפרויקט כל מה שהוא "ירוק" ואקולוגי‬ ‫מקבל משנה תוקף ומשמעות חזקה אשר משפיעה‬ ‫5.21 שכונת ‪BedZED‬‬ ‫ישירות על החזית, החללים הפנימיים והחוץ‬ ‫הציבורי. אפקט המוזיאון בבילבאו, ספרד‬ ‫1. אקטיביזם אקולוגי- כמו בכפר סבא גם‬ ‫מתרחש גם כאן ואלפי אנשים "עולים לרגל" כדי‬ ‫פרויקט זה נוצר על טהרת השכונה האקולוגית.‬ ‫לצפות במבנה שכל כולו מוקדש לעידוד החשיבה‬ ‫הפרויקט אוכלס ברובו על ידי אנשים אשר‬ ‫האקולוגית.‬ ‫רואים את האג'נדה האקולוגית כדרך חיים.‬ ‫עיצובו של האדריכל תורמות רבות לרוח‬ ‫אקטיבית כאשר הוא יוצר וזאת כחלק‬ ‫מהפרוגראמה מספר רב של חממות ואיזורי גידול‬ ‫ירקות, בשכונה ישנו גם סטודיו אשר בו מועברות‬ ‫סדנאות לאנשי המקום בנוגע לאורח חיים‬ ‫אקולוגי ובו ישנה פעילות משותפת בין התושבים.‬ ‫בשכונה ישנם מספר רב של שבילים להולכי רגל‬ ‫ולאופנים וחיבורים אל מערכת תחבורה ציבורית‬ ‫61‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 17. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫. 31 השוואה כוללת של התקדימים‬ ‫מכיוון שהמחקר הנ"ל מחפש להוסיף ביטוי בתקנים השונים עבור עיצוב אקולוגי‬ ‫"מתן הציון" לא נקבע על ידי החיסכון המספרי באנרגיה אלא על פי רמת עידודו‬ ‫של העיצוב האדריכלי בקידום לחשיבה אקולוגית.‬ ‫טבלה* הבוחנת את מידת קיומם של‬ ‫הקריטריונים החדשים בפרויקטים השונים *‬ ‫גרף ההשוואה‬ ‫71‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 18. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫לעצמו מבחינה כלכלית לפתח אב טיפוס חדיש‬ ‫למבנה ארגוני, עיצובי ואקולוגי של שכונה.‬ ‫השכונה הכפר סבאית נבנתה על ידי יזם פרטי‬ ‫אשר ללא עזרה משמעותית מן הרגולטורים לא‬ ‫יוכל להרשות לעצמו לפתח מודליי שכונה לא‬ ‫מוכרים וחדשניים. כל מה שהיזם יכול לעשות‬ ‫הוא לבנות ולהקים מבנים ושכונות אשר אותם‬ ‫הוא יודע לתכנן ועם אופן בנייתן הוא מסוגל‬ ‫להתמודד. כרגע הבנייה הירוקה בכפר סבא היא‬ ‫בגדר מס שפתיים והיא למעשה נתפסת יותר‬ ‫כאקט שיווקי גרידא. לא נמצא קשר ישיר בין‬ ‫המילים אשר מתארות את הפרויקט לבין האופי‬ ‫העיצובי שלו ולכן זוהי האכזבה הגדולה ביותר.‬ ‫עד 9 כאשר 9 הוא מידת קיום גבוהה ו1 נמוכה‬ ‫41. ניתוח ההשוואה‬ ‫2.41 השקט והצנוע אל מול הרועש והיומרני‬ ‫1.41 הבדלי קיצון בין השכונות‬ ‫כמעט ללא יומרה, בתקציב דל יחסית וצניעות‬ ‫שתי השכונות שהובאו כתקדים הם למעשה‬ ‫מרובה ניצב לו גן הילדים בתוך העיר הסואנת‬ ‫קיצוניות ברורות אחת אל השנייה, אך לשתיהן‬ ‫ומהווה למעשה מעין היזון חוזר לעיר הגדולה על‬ ‫דמיון משותף אשר חורג מעבר לחשיבה‬ ‫כל מרכיביה המזהמים והרועשים. ניתן לראות‬ ‫האקולוגית שהן שואפות אליו, בהצלחה זו או‬ ‫שבעזרת עיצוב מתוחכם וחשיבה שאינה‬ ‫אחרת. הדמיון הוא בהבנה של היזמים את הכח‬ ‫קונבנציונאלית ניתן להגיע לאיכויות עיצוביות –‬ ‫השיוקי שיש לבנייה הירוקה ושתי חברות היזמות‬ ‫מרחיקות לכת אשר‬ ‫לימודיות - אקולוגיות‬ ‫של שתי הפרויקטים מקדמות אתר אינטרנט‬ ‫מהוות מקור עלייה לרגל לכל אלו שחינוך‬ ‫מפותח אשר סוקר את כל פעילות השכונה,‬ ‫,ארכיטקטורה ואקולוגיה הם לחם חוקם. הבניין‬ ‫יתרונותיה ומעלותיה. ברור שהאתר של השכונה‬ ‫של אינטל חיפה יכל להיות כזה ולהוות מקור‬ ‫האנגלית הוא יותר מפותח ומושקע כיוון שזו כבר‬ ‫הסתכלות והתבוננות חשוב מעין כמותו. הבניין‬ ‫קיימת מספר שנים בעוד השכונה הכפר סבאית‬ ‫ממוקם לצידו של עורק תנועה ראשי ובדיוק‬ ‫אינה קיימת כלל, אך כבר בגלישה הראשונה ניתן‬ ‫בכניסה אל העיר כך שפעולה אקולוגית נכונה‬ ‫לזהות הבדלים מהותיים בין גישותיהם של‬ ‫יותר הייתה מעלה וחושפת את הציבור כולו‬ ‫מקימיי השכונה והאתר. השכונה האנגלית‬ ‫לנקודת המבט הירוקה. הבניין עצמו נבנה‬ ‫פותחה וקודמה על ידי אירגון רווחה אשר עוסק‬ ‫ביומרה גדולה עם תקציב רב ומסיבת השקה‬ ‫כבר כמאתיים שנה בקידום פרויקטיי בנייה‬ ‫שכללה פוליטיקאים רבים ואנשי תעשייה‬ ‫המונית. הארגון הוא בין הארגונים הוותיקים‬ ‫מכובדים. לו רק היה מרים האדריכל את הכפפה‬ ‫באנגליה בנושא הדיור ולכן הוא יכל להרשות‬ ‫אשר נזרקה לו וחושב קצת מעבר לעיצוב שאותו‬ ‫81‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 19. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫3.41 מתקן איסוף הבקבוקים כנקודת אור‬ ‫תוך מספר שנים הוצפה המדינה במתקני רשת‬ ‫ברזל גדולים הצבועים בירוק ואדום ומקושטים‬ ‫בפרחים. במספר מועט של שנים הם יחשפו את‬ ‫עולם המיחזור למדינה שלמה ויהפכו אותו‬ ‫לנושא רלוונטי. האם כל מה שאנו צריכים הוא‬ ‫בסה"כ ציור של פרח על החזית ? מעניינת‬ ‫ההשוואה בין פרויקט לאומי יותר כמו פיזור‬ ‫מתקני האיסוף לבין פרויקטים פרטיים כמו בניין‬ ‫אינטל ושכונת ‪ . OPEN‬האם המדינה והמשרד‬ ‫לאיכות הסביבה הם אירגונים יותר יצירתיים ?‬ ‫התשובה היא כמובן שלילית, ההבדל המהותי‬ ‫ביותר ביניהם היא העובדה שהמשרד לאיכות‬ ‫הסביבה הבין כי הוא חייב ליצור ולקדם מודעות‬ ‫חברתית חדשה לכן הוא התקין את מיכלי‬ ‫המיחזור ברחוב, חשופים ונגישים לכל. לכן הוא‬ ‫גם צבע אותם בצבעים ילדותיים ועיטר אותם‬ ‫בפרחים ודשא. הרעיון הוא למשוך את העין לשדר‬ ‫פתיחות אל העולם האקולוגי ולהבהיר כי הוא‬ ‫חייב להיות באחריות של כל האוכלוסיה‬ ‫מהילדים עד המבוגרים. היזם הפרטי אינו עוסק‬ ‫בחינוך אלא במיקסום רווחיו האישיים לכן אנו‬ ‫רואים ואף מרגישים את ההבדל המהותי באופן‬ ‫עיצובם של הדברים.‬ ‫91‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 20. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫51. סיכום ומבט לעתיד‬ ‫וועדת התכנון אשר התכנסה על מנת לקבוע את אמות המידה הדרושות לפיתוח בר קיימא לא‬ ‫זיהתה את הפוטנציאל אשר טמון בקשר שבין ארכיטקטורה היוצרת את הנוף האורבאני לבין‬ ‫עידוד החשיבה האקולוגית. יש אמת רבה באמירה הכללית של הוועדה אך היא ממשיכה קו‬ ‫הססני ואולי אף בנאלי וצפוי בכל הנוגע לפיתוח בר קיימא. אין העבודה מנסה לסתור את‬ ‫התקינה הקיימת להיפך, היא מציעה לשכללה ולהופכה לכלי חזק יותר אשר יוביל ליצירתם של‬ ‫מרחבים אקולוגיים אמיתיים ונכונים יותר. היווצרותם של מרחבים אלה תלויה רבות ביכולת‬ ‫שלנו להקנות ידע באמצעות עיצוב ארכיטקטוני.‬ ‫ביניין אינטל אשר נבחן בעבודה אינו מהווה שום מקור של השראה מבחינה עיצובית אקולוגית‬ ‫וזאת למרות שישנם מספר רב ביותר של תקדימים מן העולם המעוררים בהחלט את החשיבה‬ ‫והעידוד לקיומו של אורח חיים אקולוגי, מבלי להוציא ולהשקיע סכומי כסף גדולים. מתוך‬ ‫העבודה נוכחנו לראות כי במצבים שבהם הרגולטורים הממשלתיים והמקומיים מתערבים‬ ‫בנעשה תוך כדי רצון להכוונה אקולוגית של האוכלוסיה כולה נוצרים תקדימים איכותיים וברי‬ ‫השפעה. המחקר למעשה מכוון להוספת הממשק שבין החינך לארכיטקטורה וזאת יכול‬ ‫להתרחש ולהתבצע על ידי המחוקקים עצמם. הרשויות חייבות לקחת חלק ביוזמה שהחלה‬ ‫בהצהרת ריו ובאג'נדה 12 ולעודד יזמים להשקיע בארכיטקטורה ברת קיימא. כרגע‬ ‫ארכיטקטורה זו היא לרוב בגדר מהשפה ולחוץ ואין היא באמת יוצרת סביבות אשר משתלבות‬ ‫באופן טבעי ובר קיימא עם הסביבה. כל יוזמה לפיתוח אקולוגי היא מבורכת וישראל אשר‬ ‫קישתה את גגותיה בדודי שמש בהחלט מסוגלת לבצע שינויים והתאמות לרוח האקולוגית כל‬ ‫מה שצריך הוא נורמות עיצוב שיצליחו להשתמש באדריכלות ככלי המבטא בצורה הטובה‬ ‫ביותר את החשיבה האקולוגית ומעודד אותה.‬ ‫02‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬
  • 21. ‫סמסטר א' תש"ע 0102-9002‬ ‫ארץ, עיר, חי, צומח – קיימות בראיה כוללת | מנחה: תגית כלימור |‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫ספרותיים –‬ ‫ריינר בנהם, ארכיטקטורה בעידן המכונה הראשון הלכה ועיצוב, בית דביר, תל אביב, 8791‬ ‫ד"ר תמר אחירון-פרומקין, ד"ר רון פרומקין , אג'נדה 12 והצהרת ריו, רקע תקצירים והיבטים‬ ‫ישראלים, ירושלים, המשרד לאיכות הסביבה, 2002‬ ‫פרו"פ ערן פייטלסטון, לקראת אסקרטגיה לפיתוח בר-קיימא, המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים, 3002‬ ‫עורך אלכסנדר ברזל, עתידנו המשותף, ארולוגיה ועולם המחר, הנציבות העולמית של האו"ם לסביבה‬ ‫ופיתוח, עקד מוסד נאמן, טכניון מכון טכנולוגי לישראל, חיפה , 0991 , מקור מאנגלית 7891‬ ‫‪Ecological Education in Everyday Life, Edited by Jean-Paul Hautecoeur, UNESCO‬‬ ‫2002 , ‪Institute for Education and university of Toronto, Toronto, Canada‬‬ ‫,‪Green design from theory to practice, Jerusalem seminar in architecture, publication book‬‬ ‫9002‬ ‫אלקטרונים –‬ ‫‪http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=HomePage‬‬ ‫‪http://www.bioregional.com/what-we-do/our-work/bedzed‬‬ ‫‪http://www.tashtiot.co.il‬‬ ‫12‬ ‫|‬ ‫אלון שיקאר‬ ‫|‬ ‫קריטריונים חינוכיים בתקן האקולוגי‬ ‫‪http://www.tezuka-arch.com/english/index.html‬‬