SlideShare une entreprise Scribd logo
1  sur  31
Télécharger pour lire hors ligne
‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל / הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים / סמסטר א' תש"ע‬

‫קורס 319602 - בין טכנולוגיה לאקולוגיה – קיימות כמנוע צמיחה / מנחה: אדר' תגית כלימור‬




‫הפוטנציאל בשימוש עתידי במרחב‬
       ‫תכנון בר-קיימא לתנועת רכבות בעיר‬




                                            ‫מגישים: סשה בוריבקר, ויעל גרניק נסים‬




                                    ‫0‬
‫הקדמה‬
 ‫עבודה זו נכתבה מתוך הבנה כי קיימת השפעה ניכרת לשילוב רכבת במערך תנועה עירוני ולאופן‬
                                                           ‫היישום קיים פוטנציאל רחב.‬
 ‫העבודה מעלה את השאלות הנוגעות לגבי אופן הטיפול בתחבורה העירונית בכדי לשלבן בתהליך‬
  ‫הפיתוח העירוני, לשיקום שטחים, הגדלת השטחים הפתוחים ולמתן פתרונות אנרגטיים יעילים‬
                                                                   ‫וחסכוניים לסביבה.‬
    ‫עבודה זו לא באה להציע פתרונות קונקרטיים עבור מקומות כאלו ואחרים. אנו מציעים כאן‬
   ‫נקודת מבט רחבה שנועדה להסתכל אחרת על הדברים ולבחון דרכים ליישום פתרונות יעילים‬
                ‫בעיר, כאשר לתכנון ולפיתוח העירוני תפקיד מפתח בהשפעה על איכות החיים .‬




‫‪It would be difficult; indeed, to overestimate the transcendent importance of the part‬‬
‫‪the railroad has played in making the Nation what it is to-day. Perhaps it would be‬‬
‫‪within bounds to say that without railroads to bind the States into one homogeneous‬‬
‫.‪whole, the Nation never could have attained its present size and importance‬‬


                                                ‫)‪(Professor Sir Charles Frederick Carter‬‬



‫זה יהיה קשה, להעריך את החשיבות הנעלה של התפקיד שאותו מלאה הרכבת בעשיית האומה כפי שהיא‬
    ‫היום. אולי זה יהיה בגבולות המותר להגיד כי ללא השימוש במסילות הברזל בכדי לאגד אתהמדינות‬
    ‫(בתוך בריטניה) לתוך שלם אחד הומוגני, העם לא יכול היה להגיע לגודל והחשיבות הנוכחית שלו.‬


‫(פרופ' סר צ'ארלס פרדריק קרטר)‬




                                            ‫1‬
‫תוכן עניינים‬
‫........................................................................................................ 3‬   ‫1 מבוא‬
‫......................................................................... 3‬        ‫2 הצגת הנושא ומטרות העבודה‬
‫......................................................................... 4‬        ‫3 הבעיה הנדונה והרקע למחקר‬
‫המצב הקיים ........................................................................................ 4‬         ‫1.3‬
‫.............................................................................. 7‬       ‫4 שאלות המחקר המרכזיות‬
‫......................................................................... 7‬        ‫5 רקע תיאורטי ושיטת המחקר‬
‫מדיניות השימוש בתחבורה ...................................................................... 7‬               ‫1.5‬
‫שיטת המחקר..................................................................................... 31‬            ‫2.5‬
‫.......................................................................................... 31‬         ‫6 סקירת ספרות‬
‫ריכוז העקרונות לתכנון מערכות תנועה בנות קיימא לרכבות ........................... 41‬                           ‫1.6‬
‫כדאיות כלכלית וסביבתית לתכנון מערכות תנועה לרכבות בעיר ...................... 61‬                              ‫2.6‬
‫תקדימים מהעולם ............................................................................... 91‬             ‫3.6‬
‫...................................................................................... 72‬        ‫7 ממצאים ותוצאות‬
‫הכדאיות בתכנון תחנות רכבת תת-קרקעיות............................................... 72‬                        ‫1.7‬
‫........................................................................................ 92‬         ‫8 סיכום ומסקנות‬
‫......................................................................................... 03‬        ‫9 רשימת מקורות‬




                                                            ‫2‬
‫2 הצגת הנושא ומטרות‬
                                                                               ‫1 מבוא‬
                          ‫העבודה‬                 ‫במשך השנים האחרונות עולה התודעה אצל‬
‫מטרת העבודה הינה לבחון את הנושא של תכנון‬           ‫אדריכלים ומתכננים אחרים לגבי החשיבות‬
     ‫בר קיימא למערכות תנועה בעיר, בדגש על‬        ‫המכרעת לגישת תכנון נכונה למערכות התנועה‬
           ‫רכבות, תחנות רכבת ומסילות ברזל.‬         ‫בעיר. כבר לפני עשרות שנים התחילו להופיע‬
    ‫ולחפש כיצד עקרונות הקיימות נפגשים מול‬              ‫סימנים לבעיות הנובעות מעומסי תנועה‬
‫כלכליות, צרכים ואילוצים בשטח, נושאים בעלי‬           ‫והכדאיות ליצירת מערכות תנועה ציבוריות‬
    ‫השפעה חזקה על הקנה מידה העירוני ובעלי‬                               ‫נוחות ולא מזהמות.‬
     ‫יכולת להפוך מיידית את הסביבה הקרובה‬     ‫המצב הפך לכדאי לתחבורה ציבורית המשתלבת‬
                               ‫ל"ירוקה".‬       ‫באופן נכון ומלא בתכנון העירוני. חלק מאותה‬
    ‫העבודה מנתחת את הפתרונות הקיצוניים‬              ‫ראיה תומכת בעתיד עם מערכות תנועה‬
  ‫לתנועה בעיר על ידי הורדת הרכבת אל מתחת‬           ‫משוכללות וחלקה האחר בצמצום תנועה‬
    ‫לפני השטח ואילו כלים פשוטים ושיקולים‬                                ‫מוטורית ופרטית.‬
  ‫שהדבר משמש, היעילות בניצול קרקע, אנרגיה‬            ‫השיח אודות מהי תחבורה "ירוקה" , מלבד‬
‫ומשאבים, והכול למען יצירת סביבות איכותיות,‬               ‫הליכה ורכיבה על אופניים, מתייחס גם‬
    ‫שיאפשרו רמת חיים גבוהה יותר לתושביהן.‬        ‫למכאניקה, כלומר: מנועים חשמליים, מנועי גז‬
                                                       ‫ובנזין חסכוניים ופחות מזהמים, ואנרגיה‬
                                                                     ‫מתחדשת מבנזין לחשמל.‬
                                                  ‫בראיה האקולוגית, בניינים אינם עומדים עוד‬
                                                         ‫לבדם אלא ניצבים כאלמנטים חזקים‬
                                                 ‫בקומפלקס גדול, אשר כולל תשתיות, מערכות‬
                                                 ‫תנועה ומבני תמך. כל אלמנט במשוואה מחויב‬
                                                 ‫להתייחס לסביבתו ולעבוד כחלק אינטגראלי‬
                                                                                    ‫ממנה.‬
                                                ‫אנו לא יכולים עוד להתכחש למציאות הכופה‬
                                                  ‫עלינו "טיפול ירוק" לבניה ולפיתוח העירוני.‬
                                             ‫מושג שהחל כסלוגן והפך למשפט מוכר של סוכני‬
                                               ‫נדל"ן, "גם כאשר הירוק היחיד בבית זו הגינה‬
                                             ‫השכנה", התפתח ברחבי העולם כברירה טבעית,‬
                                                 ‫אשר נכנסת לחיינו ולכיסנו יותר ככל שעובר‬
                                               ‫הזמן ומציבה לנו אפשרות יחידה בלבד: לבנות‬
                                                                       ‫נכון, חכם וחסכוני.‬




                                             ‫3‬
‫תחבורה במטרה להקטין את הביקוש‬
                               ‫1‬
                                ‫לתחבורה".‬

                                    ‫זיהום אוויר‬                    ‫3 הבעיה הנדונה והרקע‬
    ‫זיהום האוויר נחקר שנים רבות והוכח כגורם‬                                             ‫למחקר‬
   ‫למספר גדול של מקרי מוות ברחבי העולם וכן‬
       ‫למחלות רבות הקשורות לנשימה, המקור‬
                                                                                     ‫המצב הקיים‬      ‫3.1‬
‫בעיקרי לזיהום האוויר המגיע מגורם אנושי הינו‬
‫דווקא מאמצעים ניידים: כלי רכב, תעופה, שייט‬                   ‫הערים בארץ, כמו בעולם כולו, נמצאות בין שתי‬
       ‫וכ"ב. עיקר המזהמים הנפלטים מאמצעי‬                     ‫מגמות תכנוניות מרכזיות: (1) התרחבות ותכנון‬
                                                                 ‫אזורים עירוניים חדשים, תוך תפיסה ופגיעה‬
   ‫תחבורה הם: גופרית דו-חמצנית (²‪ ,)SO‬פחמן‬
                                                                ‫בשטחים טבעיים המקיפים אותם; ( 2) שימור‬
           ‫חד-חמצני (‪ ,)CO‬חנקן דו-חמצני(2‪)NO‬‬
                                                                ‫איכות חיים ומניעת התדרדרותם של אזורים‬
                                      ‫ועופרת(‪.)Pb‬‬
                                                              ‫עירוניים קיימים. שני אלו דורשים לא רק מענה‬
                                                                ‫תכנוני מסורתי, בדמותם של התוויית שטחי‬
                                                                 ‫בניה חדשים, הגדרת אזורי מגורים ומסחר,‬
                                                             ‫תכנון תשתיות ועוד, אלא גם מענה נוסף, חדשני‬
                                                                    ‫יותר, כזה שיביא בחשבון גם את הנושא‬
                                                                                             ‫הסביבתי.‬
                                                                  ‫בעולם כידוע הגיעו להכרה והסכמה כללית‬
                                                             ‫שמצד אחד משאבי הטבע הולכים ומתכלים והם‬
                                                               ‫אינם "בור ללא תחתית", ואילו מצד שני הולך‬
                                                              ‫ומתגבר הגידול באוכלוסיה העירונית, שדורשת‬
                                                               ‫יותר ויותר תשתיות מודרניות עתירות אנרגיה‬
                                                             ‫ובעלות השלכות רבות יותר על הסביבה. כל אלו‬
       ‫גרף סכמתי בפוטוכימיה, המציג קשר בין הופעת‬
      ‫מזהמים שונים באוויר לשעות העומס בכבישים.‬                ‫הובילו לגישה אחרת, הדוגלת בקיימות: שימור‬
            ‫ניתן לראות כיצד בשעה 00:8 ריכוז הגזים‬               ‫המשאבים, צמצום הבזבוז ועידוד חיים ללא‬
    ‫הפחממניים מכפיל את עצמו וכיצד גז ‪ NO‬הופך ל-‬
                                                             ‫זיהום. גישה זו באה לידי ביטוי במסגרת אג'נדה‬
     ‫2‪ NO‬ובצהרים הופך לגזים מחמצנים כגון האוזון‬
                                             ‫(30).‬                                                   ‫12:‬
                                                                   ‫"עידוד תחבורה עירונית יעילה וידידותית‬
       ‫פליטות הזיהום יכולות להיות מחלקיקים‬
                                                                  ‫לסביבה בכל המדינות מצריך גישה מקיפה‬
     ‫מוצקים או נוזליים, אורגאניים או כימיים,‬
                                                                 ‫לתכנון תחבורה עירונית ולניהולה. מדינות‬
     ‫וגורמות בפיזורן באזורים מיושבים למקרי‬
                                                               ‫צריכות לאמץ תכנון תחבורה המקנה עדיפות‬
     ‫מוות, מחלות, קרינה מסוכנת ואף לשינויים‬
                                                             ‫לתחבורה ציבורית בעלת קיבולת גבוהה; לעודד‬
    ‫במערכת האקלימית המקומית, כגון: עננות,‬
                                                                ‫תחבורה לא-ממנועת על ידי אספקת נתיבים‬
                                                               ‫בטוחים לרוכבי אופניים ולהולכי רגל; ולעודד‬
                                                               ‫דפוסי פיתוח המשלבים שימושי קרקע ותכנון‬
                                                     ‫1‬
   ‫מתוך: ד"ר תמר אחירון-פרומקין וד"ר רון פרומקין,‬
‫אג'נדה 12 והצהרת ריו – רקע תקציר והיבטים ישראליים,‬
         ‫המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים, אפריל 2002.‬
                                                         ‫4‬
‫ע"פ נתוני הלמ"ס (לשנת 2002) כלי הרכב‬                 ‫ערפל, אבק ודילול כמות החמצן הקרוב לפני‬
    ‫אחראים לפליטה של %61.89 מכלל פליטת‬                                                     ‫הקרקע.‬
‫הפחמן החד חמצני בארץ; %51.55 מכלל פליטת‬                  ‫בלונדון בין ה-9-5 בדצמבר 2591 נמדדו כמויות‬
  ‫תחמוצות החנקן (%70.96 ;)‪ NOx‬מכלל פליטת‬                     ‫גדולות מאוד של גופרית וחלקיקים גדולים,‬
   ‫הפחמימנים; ו- %98.92 מכלל פליטת החומר‬                    ‫כתוצאה ממפעלים ומתנורים ביתיים שעבדו‬
‫החלקיקי המרחף בארץ. מדי שנה נמדדות מאות‬                  ‫ללא הפסקה בשל הקור הכבד. בהתאם לתנאים‬
 ‫ואלפי חריגות מן התקנים הסביבתיים שנקבעו‬                       ‫המטרואולוגיים מעל העיר, שכללו לחצים‬
  ‫בחוק כתוצאה מפליטות מזהמים מכלי רכב2.‬                 ‫גבוהים במערכת, מערבולות וראות נמוכה, פיזרו‬
 ‫כך לדוגמא, מדידות שבוצעו בתל אביב במהלך‬                    ‫את המזהמים בריכוזים גבוהים בתוך העיר‬
  ‫יום כיפור בשנת 6002, הראו כי ריכוז ה-‪3NOx‬‬                   ‫וגרמו לערפל כבד ולכ-0004 הרוגים מחנק‬
‫היה כמעט אפסי, לעומת הימים האחרים בשבוע‬                 ‫וממחלות כגון: ברונכיטיס, אסטמה ומחלות לב‬
           ‫בהם הריכוז הופיע כגבוה במיוחד.‬                ‫וריאה נוספות. חוקרים ממשיכים בימינו לברר‬
                                                            ‫האם המוות של יותר מ-0008 תושבי לונדון‬
                                                        ‫בחודשיים הבאים בתחילת 3591 קשורים לאותו‬
                                                                                              ‫האירוע.‬




     ‫מדידה בתל אביב מ-6002 המראה כי ביום כיפור‬                                ‫ה"ערפל" של לונדון,2591.‬
          ‫ריכוז הגזים ‪ NOx‬ירד קרוב לרמה אפסית.‬

                                                         ‫במדינת ישראל מהווה זיהום אוויר מתחבורה‬
                                          ‫חניה‬
                                                        ‫בעיה חמורה. בעיה זו הולכת ומחריפה כתוצאה‬
   ‫במרכזי ערים ישנה בעיה חמורה של מקומות‬                       ‫מהגידול החד הנרשם במספר כלי הרכב‬
     ‫חניה. הבעיה נמצאת כיום לפני התפוצצות,‬                                  ‫בכבישים ובהיקף הנסיעה.‬
    ‫במיוחד לאור העובדה כי ישנן יותר מכוניות‬              ‫בכבישי ישראל נעים כיום כ-שני מליון ומאתיים‬
                         ‫מאשר מקומות חניה.‬              ‫אלף כלי רכב (לשם השוואה: בשנת 0991 המספר‬
    ‫בממשלה ובעיריות בישראל הגיעו להבנה כי‬                ‫עמד על 1 מיליון כלי רכב וב-0691 על כ-07 אלף‬
   ‫המצב הגיע למבוי סתום וכי לא ניתן להמשיך‬                  ‫בלבד) הנוסעים למעלה מ- 83 מיליארד ק"מ‬
 ‫בהסדרי חנייה הקיימים ברחובות הסואנים של‬                     ‫בשנה (ע"פ נתוני הלמ"ס). הגידול המתמשך‬
‫מרכזי מטרופולין כמו תל אביב, ירושלים וחיפה.‬               ‫במספר כלי הרכב בארץ, והעלייה בסך הנסיעה‬
                                                          ‫השנתית גורמים לשחיקת התשתיות המוגבלות‬
                                                         ‫ולעליה בצפיפות בכבישים. אלה מביאים לגידול‬
                          ‫2 מתוך אתר אדם טבע ודין‬         ‫בכמויות מזהמי האוויר הנפלטים בגובה נמוך‬
                     ‫‪http://www.adamteva.org.il‬‬
                                                ‫3‬                ‫המהווים סכנה בריאותית וסביבתית.‬
‫תחמוצות חנקן מזהמות הנוצרות מבעירה לא תקינה של‬
   ‫חנקן בדלק ובאוויר וגורמות לעננה כהה המרחפת מעל‬
                                            ‫העיר.‬
                                                    ‫5‬
‫מחנייה קבועה עברו לקצרת מועד, לחניית לילה‬
       ‫ומה שצפוי בעתיד- חנייה בתשלום לדיירים.‬
    ‫מצב המחסור בחנייה לא הופיע ביום אחד אלא‬
      ‫התדרדר במשך עשרות שנים. המבנים הישנים‬
          ‫לא מסוגלים לאפשר חניה, החדשים נבנו‬
        ‫בהתעלמות מוחלטת מהצורך בשטחים אלו‬
    ‫ולבסוף בשל כמות התנועה המאסיבית הרשויות‬
     ‫נתנו תוקף להרחבת הכבישים וצמצום מקומות‬
         ‫החניה סביבם. בנוסף היזמים עצמם בעלי‬
         ‫אינטרס לנצל את השטחים היקרים לרווח‬
                          ‫נדל"ני מאשר לחנייה.‬




                                    ‫עומס תנועה‬

      ‫הנוסחה לעומסי תנועה מדברת על קיבולת של‬
      ‫כבישים לעומת כמות הרכבים בהם. התוצאה‬
          ‫העיקרית מעומסי תנועה הינה כישלון של‬
     ‫מערכת התחבורה ויצירת זיהום אויר ומטרדים‬
    ‫נוספים לסביבה כגון רעש, אבק ותאונות. הסיבה‬
        ‫העיקרית שנהג ממשיך כל יום לעמוד באותו‬
       ‫פקק נובעת מחוסר אמון במערכת התחבורה‬
         ‫הציבורית, אשר אינה מציעה לו דבר מעבר‬
      ‫לצורך הבסיסי- להגיע ממקום אחד לאחר וכל‬
                               ‫זה בעירבון מוגבל.‬
      ‫בעוד בישראל נלחמים בתופעה על ידי דיווחים‬
        ‫מהתקשורת (חלקם דיווחי שווא מכוונים),‬
    ‫במקומות שונים ברחבי העולם נוקטים בעמדות‬
      ‫ומצמצמים את כמות הרכבים באזורי העומס‬
             ‫ומציעים פתרונות תחבורתיים שונים.‬




                        ‫פתרון חניה מקורי.‬

‫6‬
‫תשתיות של תחבורה ציבורית. כמות‬
  ‫האוכלוסייה המשתמשת בשרותי תחבורה וכן‬
      ‫הצורך בהן גדל בהתמדה. הפיתרון לעליה‬
‫בביקוש חייב לשלב התייחסות סביבתית יחד עם‬                         ‫4 שאלות המחקר‬
‫חשיבה על נוחות המשתמש, כלכליות הפתרונות‬
       ‫ולשלול יחס להשפעות הסביבתיות בדלת‬                                ‫המרכזיות‬
         ‫האחורית. חשוב שהציבור ידע את כל‬               ‫מהם העקרונות בתכנון מערכת תנועה‬     ‫‪‬‬
‫המשמעויות הנלוות מפיתוח תשתיות התחבורה‬                          ‫אקולוגית/בת קיימא בעיר?‬
     ‫ומה המחיר שאנחנו משלמים עבורן בטווח‬
                                                   ‫כיצד עקרונות אלו ניתנים ליישום במערכת‬   ‫‪‬‬
                                  ‫הארוך.‬
                                                                      ‫התחבורה בישראל?‬

                                                  ‫מהן אפשרויות היישום והכדאיות של פיתוח‬    ‫‪‬‬
                                                   ‫בר קיימא למערכות התנועה בישראל? מהן‬
          ‫מדיניות השימוש בתחבורה‬       ‫5.1‬                       ‫הגישות הקיימות בנושא?‬
      ‫לתשתיות התחבורה יתרונות רבים, היא‬               ‫האם הראיה האקולוגית יכולה לתמוך‬      ‫‪‬‬
    ‫מאפשרת ניידות ותנועה לשם הגעה לעבודה‬             ‫בהורדת רכבות אל מתחת לקרקע והאם‬
       ‫ולצורך פעילויות פנאי. לאוכלוסיה ברוב‬        ‫היא רואה כדאיות במעשה? והאם קיימות‬
    ‫המדינות המתועשות ישנה אפשרות בחירה‬                             ‫חלופות עדיפות יותר?‬
      ‫גדולה יותר מבעבר באשר לבחירת מקום‬
 ‫מגוריהם ביחס למרחק ממקום עבודתם. ישנה‬
      ‫גישה לפעילות רחבה יותר ויותר זמן פנוי‬             ‫5 רקע תיאורטי ושיטת‬
‫לפעילויות פנאי. חשיבות נוספת ומרכזית קשורה‬
         ‫לכל נושא המסחר, הנגישות והמהירות‬
                                                                            ‫המחקר‬
  ‫שמתאפשרת אודות לתשתיות התחבורה. ניתן‬                  ‫נושא התחבורה והסביבה נמצא לאחרונה‬
 ‫להעביר סחורה ממקום למקום בזמנים קצרים‬                  ‫בקדמת הבמה. בעבר הדאגות בתחום היו‬
                                 ‫וביעילות.‬         ‫קשורות למטרדי רעש, צפיפות בכבישים, ניתוק‬
       ‫למרות כל היתרונות שקיימים בתשתיות‬          ‫הקהילה ואיבוד שטחים לטובת אוטוסטראדות,‬
  ‫התחבורה ישנו גם תג מחיר. חלק מן העלויות‬          ‫מסילות רכבת ועוד. כיום הדאגות התרחבו כדי‬
     ‫נלקחות בחשבון ונתמכות ע"י נותני שרותי‬             ‫להכיל את ההשפעה של משאבים ההולכים‬
 ‫התחבורה והמשתמשים בשירותים הנ"ל. שאר‬                   ‫ומדלדלים, זיהום האוויר ומטרדים שונים‬
   ‫העלויות , ובעיקר אלו הקשורות באספקטים‬          ‫הנובעים מעומסי תנועה וכדומה. ישנן פעילויות‬
      ‫סביבתיים לרוב לא נלקחים בחשבון ולא‬          ‫כלכליות אשר מציעות יתרונות חברתיים באופן‬
   ‫מובאים בקבלת החלטות חשובות הקשורות‬             ‫בולט, במסגרת נוחות וחיסכון בזמן ובמחיר של‬
      ‫בתכנון תחבורה. חשוב לציין שכל הנושא‬             ‫כל הבעיות והנזקים שנגרמים ע"י השימוש‬
   ‫הסביבתי אינו משתקף במחיר. ישנן מערכות‬           ‫ופיתוח התחבורה שלעיתים פוגעת בצורה גסה‬
 ‫תחבורה שנראות על פניו אידיאליות למשתמש‬                                           ‫בסביבה.‬
    ‫אך טומנות בתוכן תג מחיר סביבתי גדול.‬           ‫הרקע לבעיות בנושא התחבורה והסביבה נובע‬
                                                   ‫מכך שיש מעט מדי השקעה ומחשבה על פיתוח‬

                                              ‫7‬
‫ההשפעות הסביבתיות. בהתמקדות בהתגלמות‬                                               ‫תשתיות‬
  ‫הבעיה בעצם מתעלמים מהסיבות לבעיה, שהן‬
                  ‫ביסודן פוליטיות וכלכליות.‬         ‫תכנון תשתיות תחבורה מצריך מחשבה מעמיקה‬
                                                      ‫ומקיפה ועלולות להיות לו השפעות מרחיקות‬
                                                      ‫לכת סביבתיות. יש לקחת בחשבון לא רק את‬
                                                    ‫השלב של השימוש לאחר הבניה אלא להתייחס‬
                                                        ‫לכל השלבים, כל תהליך הבניה וגם כאשר‬
                                                    ‫המערכת מסיימת את תפקידה. מה ניתן לעשות‬
                                                       ‫עם התשתית, יש צורך בראיה של מעגל חיים‬
                                                          ‫שלם בהקשר של עלות ויתרונות בשימוש.‬
                                                    ‫הבעיות עולות בגלל הקושי בחיזוי כל היתרונות‬
                                                    ‫והבעיות הסביבתיות שעלולות להיווצר בעקבות‬
‫מדיניות סביבתית ב-7002, ניוקאסל, אנגליה: כחלק‬
    ‫מקמפיין להקטין את כמות הפחמן ע"י העדפת‬                            ‫שימוש בתשתיות או בנייתן.‬
‫נסיעה ברכבת על פני טיסות, הנהלת התחנה כיסתה‬
         ‫את רציפי הבטון בשטיחי דשא מלאכותי.‬          ‫בעשרים השנים האחרונות נעשה ניסיון להגדיר‬
                                                           ‫עקרונות לתכנון תחבורה תוך התחשבות‬
‫מדיניות תכנון תחבורה צריכה לכלול בתוכה את‬
                                                       ‫מקסימאלית בסביבה. ישנם ארבעה עקרונות‬
‫האספקטים הטובים ביותר עבור צמיחה כלכלית‬
                                                                                      ‫מרכזיים:‬
    ‫ובאותה נשימה להבטיח יתרונות סביבתיים‬
                                                        ‫א. חשיבה מקדימה על הקשר שבין שימוש‬
 ‫רחבים. תכנון אסטרטגי מצריך הבנה של בעיות‬
                                                      ‫בקרקע ותחבורה תוך מאמץ להקטין ככל‬
   ‫סביבתיות ותפיסה חדה של טרנדים עתידיים‬
                                                        ‫שניתן השפעות סביבתיות לוקאליות על‬
 ‫במדיניות סביבתית ורגולציה. לספקי השירותים‬
                                                                                 ‫התושבים.‬
    ‫של התחבורה הציבורית הדבר הכרחי לעתיד‬
    ‫החברה וחיוניותה, והדבר נכון גם לממשלות‬             ‫ב. מאמץ לגרום לשינוי תפיסתי של אנשים-‬
‫שיכולות לבנות תמיכה של הבוחרים עם מדיניות‬             ‫פחות שימוש בתחבורה ציבורית מזהמת,‬
                  ‫סביבתית רצינית ומכובדת.‬               ‫עדיפות לתכנון מוקדם ותמיכה כספית.‬
      ‫הבעיה עם הדאגה הסביבתית שהיא אינה‬                  ‫ג. הגבלת תנועת המכוניות באזורים בעלי‬
 ‫עומדת בקנה אחד עם המטרות של ארגונים או‬               ‫רגישות סביבתית גבוהה, במטרה להקטין‬
   ‫חברות למכור יותר מכוניות או יותר כרטיסים‬              ‫את כמות הפליטות ולאפשר גישה רק‬
    ‫לתחבורה ציבורית. הפרדוקס הזה קיים בכל‬                 ‫לאזורים שהגישה אליהם הכרחית.‬
                                      ‫מקום.‬         ‫ד. התייחסות לגלובליזציה של הבעיה- העמדת‬
                                                     ‫בעיות הזיהום והשימוש במשאבים שאינם‬
     ‫יעילות בניצול קרקע למערכות תנועה‬
                                                            ‫מתחדשים על סדר היום של גופים‬
     ‫ככל שעובר הזמן, מבינים יותר כי מצבה של‬                     ‫סביבתיים ורשויות מקומיות.‬
    ‫מערכת תחבורה המבוססת על רכב פרטי ילך‬
    ‫ויחמיר משנה לשנה. בתוך הערים המצב גרוע‬
                                                                         ‫פוליטיקה וכלכליות‬
      ‫עוד יותר בגלל מחסור בחנייה, זיהום אוויר‬
 ‫ותחבורה ציבורית זוחלת התקועה בפקקים כמו‬             ‫רבים מהאמצעים המקומיים מעודדים הוצאה‬
       ‫שאר המכוניות. תחבורה ציבורית עירונית‬             ‫של פעילויות מחוץ למרכזי הערים ונסיעות‬
‫מהירה, בנתיבים נפרדים, המקושרת לרכבות בין‬                ‫ארוכות יותר. סיבות אלו הביאו להגדלת‬
                                                ‫8‬
‫עירוניות יכולה לחלץ אותנו מהפקק האינסופי‬
                                                                          ‫ומזיהום האוויר הנוצר ממנו.‬
                                                         ‫המחסור בשטחים לבניה בעיר גורם לחיפוש אחר‬
                                                           ‫פתרונות לבניה צפופה מאי פעם, צמצום שטחי‬
                                                           ‫חניות, הורדת כבישים למנהרות תת קרקעיות‬
                                                             ‫ועוד, אולם את הכבישים ממשיכים להרחיב‬
                                                             ‫מתוך ראייה שגויה כי הורדת התנועה מתחת‬
                                                            ‫לאדמה הינה בעלת תג מחיר בלתי אפשרי וכי‬
‫פרויקט "החפירה הגדולה, בוסטון ארה"ב- לפני ואחרי.‬
                                                               ‫הפתרון לפקקים הינו יותר נתיבים ליותר‬
                                                                                            ‫מכוניות.‬
                    ‫שילוב בין מערכות תנועה‬                   ‫כאשר מאפשרים לתחבורה ציבורית תנועה‬
   ‫לפי דוגמת מערכת התחבורה בעיר קוריטיבה,‬                  ‫בנתיבים יעודים לה, יש להמשיך לטפל בכביש‬
    ‫הוחלט להקים פרויקט דומה בבוגוטה, בירת‬                   ‫ולצמצם אותו. רכבת קלה ונתיבים ציבוריים‬
       ‫קולומביה. היום זו מערכת ‪ 4 BRT‬הגדולה‬               ‫מהירים חייבים לכלול שירות רחב יותר, הכולל‬
     ‫בעולם, ובשעת העומס פועלים בה כ- 0001‬                 ‫נסיעה נוחה, מרווחת, מהירה ומדויקת- כל אלו‬
  ‫אוטובוסים בו זמנית. המערך של האוטובוסים‬                ‫יובילו לכך שרוחב הכביש לא ישתנה אלא אפילו‬
          ‫בעיר בנוי על קווי הסעה עיקריים ועל‬                                ‫יצומצם, והפקקים ייעלמו.‬
        ‫אוטובוסים ירוקים המאספים בשכונות‬                    ‫בתכנון תנועה בעיר, צוות המתכננים חייבים‬
   ‫ומוליכים אל הקווים העיקריים. באוטובוסים‬                ‫לראות את הקרקע כאזור מחייה יקר ערך ובעל‬
                    ‫הירוקים הנסיעה בחינם.‬                 ‫עדיפות. הפתרון בניצול קרקע נכון הינו העמדת‬
       ‫הנוסעים משלמים על הנסיעה במתקנים‬                    ‫כלל השיקולים יחד, תוך הגדרת סדרי עדיפות‬
‫אוטומטיים בכניסה לתחנה ולא לנהג האוטובוס‬                  ‫בניהם ובעיקר הטמעת השינוי בתפיסה- הצורך‬
    ‫ולכן העלייה לאוטובוס מהירה מאד. מפלס‬                 ‫בהרבה שטחים אינו לכלי רכב אלא לבני האדם.‬
  ‫התחנה זהה למפלס דלתות האוטובוסים, וזה‬
‫מאפשר כניסה זורמת ונוחה גם עם עגלות ילדים‬                       ‫בשנת 0591 בעיר בוסטון, שתוכננה כעיר‬
 ‫וגם לנכים בכיסאות גלגלים. בתחנות מרכזיות‬                  ‫אירופאית, הרסו 63 בניינים בכדי לבנות כביש‬
   ‫יש מתקנים משוכללים לאחסון אופניים, עם‬                 ‫מהיר עילי, מתוך ראייה כי יפנה את שטחי העיר.‬
                 ‫שמירה ופיקוח וללא תשלום.‬                   ‫בעקבות מחקר שנערך בארצות הברית ב-4791‬
‫לפני הקמת המערכת בבוגוטה נסיעה של 03 ק"מ‬                  ‫(‪ )The transportation Review‬ובלחץ התושבים,‬
    ‫ארכה כשעתיים. זמן הנסיעה היום התקצר‬                     ‫החל פרויקט להורדת הכביש מתחת לאדמה‬
                              ‫לפחות מחצי.‬                 ‫ולווה באהדה בכל רחבי העולם. הרעש, הזיהום‬
                                                         ‫והחסימה לקו החוף הביאו את המדינה להשקיע‬
                                                         ‫בפרויקט של למעלה מ-01 מיליארד דולר, הכולל‬
                                                          ‫מגורים, מסחר, שטחי ציבור ופארקים נרחבים.‬
                                                           ‫הפרויקט שכינויו "החפירה הגדולה" ( ‪The Big‬‬
     ‫4 מערכת הסעה המונית מהירה המשתמשת בתשתית‬             ‫‪ )Dig‬הסתיים ב-6002 ומאז משמש כדוגמא חיה‬
        ‫כביש במקום במסילות ברזל. מאחר שעלות סלילת‬
 ‫קילומטר כביש נמוכה בהרבה מעלות בניית מסילות, ניתן‬           ‫למתכננים רבים ליכולת שיקום שטח עירוני.‬
‫להקים במהירות ובזול מערכת הסעה דמוית רכבת תחתית‬
                     ‫המבוססת על כבישים ואוטובוסים.‬

                                                     ‫9‬
‫הצורך להחזיק רכב פרטי הינו מצומצם מאוד‬                      ‫תנועה במרכזי ערים, באזורי מגורים‬
‫ונועד לנסיעות ארוכות. באזורים פחות מרכזיים‬                                                ‫ובפרברים‬
    ‫עיקר בעיית הנתונה מסתכמת במטרדי רעש‬
 ‫ואבק, המלווים בענני פיח מרכבים ישנים (ללא‬                ‫אחד המאפיינים הראשיים של המרקם העירוני‬
 ‫מערכות מסננות) ובקול נמוך מרכבים כבדים5.‬                  ‫הינו הקנה מידה של הכבישים, המכתיבים את‬
‫במרכזי הערים ניתן לצמצם את שטחי הכבישים‬                      ‫המרחק בין חזיתות הבניינים. אולם קיימים‬
    ‫מבלי לפגוע בתחבורה העירונית, ולהפוך את‬                      ‫גורמים נוספים לרוחב הרחוב, כגון גובהי‬
     ‫אזורי המטרד הגדולים למדרכות, כיכרות‬                  ‫הבניינים וזכויות השמש שהם מקבלים, אך אין‬
‫סואנות עם מזרקות מים לאנשים ולא למכוניות.‬                ‫חולקים על מרחבים גדולים, היכולים לשמש גם‬
                                                            ‫כמדרכות רחבות עם שטחי צמחיה, מקומות‬
‫כבר עשרות שנים קיימת תודעה לתכנון להוצאת‬                        ‫ישיבה חיצוניים לבתי הקפה ומסלולים‬
     ‫מערכות תנועה ראשיות אל מחוץ למרכזי‬                     ‫לאופניים. השטח הנותר, ברוחבו המינימאלי‬
     ‫הערים, על ידי בניית כבישי טבעת מהירים‬               ‫הדרוש יהפוך לנתיבי תחבורה ציבורית של רכבת‬
  ‫מסביב למרכז- הטבעת החיצונית היא הרחבה‬                  ‫קלה, אוטובוסים, מוניות ואלטרנטיבות נוספות,‬
    ‫והמהירה יותר. העיר מוסקווה שתוכננה על‬                 ‫ללא אפשרות חנייה על הרחוב. מתחת לכבישים‬
  ‫רעיון זה עדיין מתקשה בעומסי תנועה במרכז‬                    ‫הסואנים, בעומק האדמה יופעלו קווי רכבת‬
‫אך אין ספק בכך שרוב התנועה הכבדה מתבצעת‬                  ‫תחתית והרחובות הצרים מסביב ישרתו להולכי‬
                              ‫בטבעת החיצונית.‬                ‫רגל בלבד. המבנה הבסיסי והפשוט הזה של‬
                                                          ‫כביש רחב בעיר הינו צורת מבט שונה, המציעה‬
    ‫בלונדון, פותחה תחבורה ציבורית משוכללת‬                  ‫תכנון עירוני חכם לאזורים קיימים והחדשים‬
‫לאחר שהבינו כי אין די כבישים, מקומות חנייה‬                 ‫המתפתחים, אשר יכולים למנוע עומס תנועה‬
  ‫ואין די אוויר נקי כדי לאפשר למכוניות לזהם,‬                 ‫ולהציע במקום כלים להתמודדות יצירתית.‬
   ‫כך הוחלט שלא ניתן לאפשר לכל תושב לנסוע‬                ‫שטח הקרקע במרכזי הערים יקר, מחיר הקרקע‬
   ‫ברכב פרטי. דבר דומה קרה בלוס אנג'לס, אך‬                    ‫הממוצע במרכז תל אביב היום מגיע לכ-02‬
  ‫שם הוחלט באופן מיידי לאפשר לנסוע אך ורק‬                         ‫מיליון שקל לדונם בודד. בנוסף למחיר‬
      ‫לרכבים העומדים בתקן לצמצום הזיהום‬                  ‫ולהתנגדות התושבים, אשר מתחילים ללמוד על‬
    ‫הסביבתי. בניו-יורק לעומת זאת חל איסור‬                  ‫דרכים אחרות לחיות טוב, הפתרונות לפקקים‬
      ‫להיכנס למרכזים הסואנים עם פחות מ-3‬                     ‫על ידי הרחבת הכביש והוספת נתיבים אינם‬
‫נוסעים ברכב פרטי, וכן הגבלות נוספות על כמות‬                    ‫רלוונטיים. מהנדסים ואדריכלים הבינו כי‬
‫הימים המותרים לרכב של תושב מסוים במהלך‬                    ‫הגדלת הכביש רק תגדיל את נפח התנועה. כיום‬
                                     ‫השבוע.‬                ‫הגדלת רוחב הכבישים מתבצעת רק באזורים‬
                                                              ‫בהם שווי הקרקע נמוכה ואף אפסית, כגון‬
                                 ‫כבישי אגרה‬                ‫כבישים בין עירוניים ואזורי פרברים, בהם לא‬
                                                          ‫קיימת מערכת תחבורה ציבורית הנותנת מענה.‬
 ‫כבישי אגרה הם כבישים שהשימוש בהם כרוך‬
                                                               ‫גם היום ישנם ישובים רבים בישראל בהם‬
 ‫בתשלום. הם מהווים פתרון תחבורתי בתשלום‬
                                                             ‫התחבורה הציבורית היחידה הינה אוטובוס‬
                                                                                  ‫אחד או שניים ביום.‬
   ‫קול בעוצמות נמוכות מאוד הנוצר מכלי רכב כבדים,‬
                                                ‫5‬           ‫באזורי מגורים במרכזי הערים, היכן שקיימת‬
 ‫הוכח כיוצר תחושות דיכאון וחרדה אצל אנשים, גם אלו‬
      ‫הגרים במרחק של עשרות ומאות מטרים מהכביש.‬           ‫נגישות למסחר, תעסוקה ושירותים שונים ברגל,‬
                                                    ‫01‬
‫ג. מגורים בעלי צפיפות נמוכה- פרברים הדורשים‬         ‫לשעות העומס ולצמצום משך הנסיעה. הם‬
   ‫מערכת תחבורה ציבורית מהירה לעיר כגון‬              ‫נועדו, בין היתר, להסטת עומסי התנועה‬
                               ‫מיניבוסים.‬              ‫מכבישים שאינם כבישי אגרה. האגרה‬
                                                 ‫המשולמת משמשת, לבדה או ביחד עם אמצעי‬
                                                ‫מימון אחרים, לתחזוקתו של הכביש ולפיתוחו,‬
                                               ‫או לשם השבת ההשקעה שהשקיע מפעיל הכביש‬
                                                  ‫בהקמתו. הרעיון העומד בבסיסה של השיטה,‬
                                                 ‫הוא שנטל מימונו של הכביש מוטל באופן ישיר‬
                                                           ‫על אלה שעושים בו שימוש בפועל.‬
                                                    ‫שיטה זו נהוגה במדינות רבות בעולם כגון‬
                                                 ‫איטליה, שוויץ, צרפת ועוד. בישראל מופעלים‬
                                                 ‫מספר כבישי אגרה: כביש 6, מנהרות הכרמל‬
                                                                   ‫והנתיב המהיר בכביש 1.‬

                                                                   ‫חלוקה לאזורי תנועה‬

                                               ‫קיימת חשיבות לחלק את העיר כאשר מתכננים‬
                                                    ‫את מערך התנועה שלה. ישנו הבדל באופן‬
                                                        ‫התנועה בין האזורים השונים, בין אלו‬
                                                  ‫המשרתים את העיר- תשתיות ותעשיה, ואלו‬
                                                   ‫המאפשרים חיים ופנאי- מגורים, תעסוקה,‬
                                                                              ‫פארקים וכו'.‬
                                                 ‫בכדי שמערכת תחבורה ציבורית תוכל לעבוד‬
                                                ‫ביעילות בעיר, עליה להתאים עצמה לפעילויות‬
                                                  ‫העיר ולחלקיה. העיר צריכה לכלול מערכות‬
                                                ‫פנימיות ומערכות חיצוניות, מהירות ואיטיות,‬
                                                                             ‫ביום ובלילה.‬
                                                       ‫לכל סביבה נדרשת מערכת תנועה שונה‬
                                                                  ‫המותאמת לתנאי המקום:‬
                                               ‫א. מגדלים במרכז העיר- יחידות מגורים, משרדים,‬
                                                ‫בתי קפה וחנויות, מלווה בצורך תחבורתי גבוה,‬
                                                   ‫בפתרונות תחבורה ובשטח גדול להולכי רגל,‬
                                                ‫מוגבל ברוחב הכביש ובכמות התנועה הפרטית.‬
                                                   ‫ב. אזורי מגורים ומסחר בעלי צפיפות בינונית‬
                                               ‫הגובלים במרכז- מלווה במקומות מסחר קטנים‬
                                                 ‫ובצורך לתחבורה ציבורית מהירה המתחברת‬
                                                                                   ‫למרכז.‬



                                          ‫11‬
‫הנסיעה מלוחות סולאריים ושבשבות היושבות‬
         ‫על גגות הקרונות ועל המסילה עצמה.‬                                         ‫שינוי תפיסתי‬
     ‫בהולנד קיים אחוז השימוש הגדול ביותר‬
                                                      ‫גם לאחר שהגיעו למסקנה כי תחבורה ציבורית‬
 ‫באופניים בעולם: כ-%82 מכל הנסיעות במדינה‬
                                                          ‫עדיפה, עדיין קיימת מחלוקת בנוגע לפתרון‬
                      ‫נעשות על ידי אופניים.‬
                                                     ‫העדיף בערים בישראל: רכבת קלה או אוטובוס,‬
                ‫שימוש בתחבורה ציבורית‬                    ‫האם קיימת חלופה טובה יותר? זולה יותר?‬
                                                      ‫והאם כדאי לבצע פתרונות הנדסיים מסובכים,‬
‫חשיבות התחבורה הציבורית אינה מוטלת בספק‬                ‫כגון רכבת תחתית בכדי להגדיל את השטחים‬
      ‫ועיקרה צמצום התנועה הפרטית להקטנת‬                                          ‫הפתוחים בעיר.‬
    ‫מטרדים של רעש, זיהום ועוד, ובעיקר בכדי‬            ‫לרכבת קלה יש תדמית אלגנטית ולאוטובוסים‬
    ‫לשפר את איכות החיים בסביבה. התחבורה‬              ‫יש תדמית עממית ומיוזעת, אך מה משניהם הוא‬
‫הציבורית אינה יכולה להעניק עוד שירות בסיסי‬               ‫הפתרון התחבורתי המתאים לארץ? השורה‬
 ‫בלבד לנוסע, אלא בכדי להילחם בנוחות המציע‬            ‫התחתונה אומרת שמערך אוטובוסים מהיר הוא‬
 ‫רכב פרטי על התחבורה להעניק דברים נוספים,‬               ‫פתרון זול בהרבה, הניתן ליישום מהיר, ויכול‬
       ‫כגון: נוחות, יעילות ופתרונות נקודתיים.‬         ‫לשמש חלופה כמעט מלאה לשימוש ברכב פרטי‬
  ‫הכלכליות של אותם שינויים ופתרונות תתבטא‬                                                    ‫בעיר.‬
            ‫בהגדלת כמות הנוסעים לאורך זמן.‬
  ‫בעירחיפה פועל קו אוטובוס מספר 002, העובר‬
    ‫בין מקומות הבילוי העיקריים לבין השכונות‬
  ‫השונות בעיר ומאפשר לבליינים לחזור הביתה‬
     ‫בנוחות ומונע את הצורך ב"נהג תורן" שלא‬
       ‫שותה. הקו פועל במשך כל שעות הלילה,‬
      ‫הצעירים מדווחים שהאוטובוסים מלאים‬
         ‫והרבה הורים ישנים טוב יותר בלילה.‬

                             ‫גישה חברתית‬                     ‫האם פתרון של רכבת קלה מתאים לישראל?‬

         ‫שינוי תפיסתי באופן השימוש בתחבורה‬
                                                                        ‫תחבורה שאינה מזהמת‬
   ‫וההסתמכות על מערכות מסוימות יכול להניב‬
‫פירות ולצמצם את הפגיעה הסביבתית במימדים‬                  ‫כיום קיימות טכנולוגיות רחבות לאפשרויות‬
‫עצומים. השינוי יכול להופיע בצורות רבות, כגון:‬           ‫תנועה ללא בנזין. הפתרונות לצמצום העופרת‬
    ‫קהילות חברתיות לצמצום השימוש ברכבים‬                   ‫בבנזין והרכבים ההיברידיים ייעלמו בעתיד‬
    ‫מזהמים, פרסום והסברה סביבתית, נסיעות‬               ‫ויוחלפו ברכבי החשמל וגז הקיימים, באופניים‬
        ‫חינם, שיתוף רכבים ומגורים ללא רכב.‬           ‫ובהליכה. האמצעים הזמינים היום כוללים מגוון‬
                                                     ‫רחב של פתרונות חשמליים מאופניים ועד רכבות‬
     ‫מאז שנת 1991 הנסיעה בתחבורה ציבורית‬
                                                          ‫אקספרס, וככל שמתקדם הזמן הטכנולוגיה‬
  ‫בהולנד חופשית לכל הסטודנטים. דבר שהביא‬
                                                            ‫מאפשרת עוצמה ומהירות, נוחות, חסכון‬
‫להגדלת השימוש בתחבורה ציבורית באופן ניכר.‬
                                                      ‫וצמצום, וכן אנרגיה זמינה וזולה. בין התכנונים‬
  ‫בעצם בהפיכת הנסיעה בתחבורה ציבורית ללא‬
                                                       ‫הקיימים- רכבת המסוגלת להפיק חשמל בזמן‬
                                                ‫21‬
‫ג. בחינת אופן יישומן של תחנות רכבת בנות קיימא‬             ‫תשלום הביא אנשים להסתמך בתחבורה‬
  ‫תת קרקעיות לעומת מערכות בנות קיימא על‬            ‫הציבורית לנסיעות ארוכות יותר (ויקרות יותר),‬
                                   ‫הקרקע.‬                 ‫אך הכדאיות לתרומה הסביבתית נתפסה‬
   ‫ד. בחינה של תקדימים מישראל ומהעולם לאופן‬              ‫כחיובית הרבה יותר. מאז יצאה התקנה,‬
    ‫יישום עקרונות התכנון באופן מלא או חלקי,‬         ‫התחבורה ציבורית של הולנד, שהינה איכותית‬
       ‫וזאת על מנת ללמוד על הישימות ושיטות‬            ‫וזולה גם למי שאינו סטודנט, הביאה אפילו‬
        ‫המימוש של עקרונות לתכנון בר-קיימא‬          ‫לצמצום השימוש באופניים, דבר שאולי ומעמיד‬
                                 ‫לתחבורה.‬                          ‫סתירה לאמירה האקולוגית.‬

  ‫ה. סיכום המלצות לאופן יישום העקרונות לתכנון‬                                       ‫גישה ירוקה‬
                ‫בר-קיימא לתחבורה בישראל.‬
                                                        ‫כיום שטחי התנועה עצמם נתפסים כבעלי‬
                                                     ‫פוטנציאל נדל"ני לרווחת העיר בדמות שטחים‬
             ‫סקירת ספרות‬                 ‫6‬              ‫ירוקים, המקטינים רעש, זיהום ואיי חום,‬
                                                           ‫ויוצרים מיקרו אקלים ונוף עירוני נעים‬
    ‫פרק זה יתמקד בסקירה של מספר עקרונות‬
     ‫תכנוניים ועיצובים אשר תומכים בסביבות‬
     ‫עירוניות מושכות, מצליחות ובנות-קיימא,‬
  ‫במטרה לעודד את ההבנה שעקרונות תכנוניים‬
    ‫בסיסיים יכולים לתרום תרומה משמעותית‬
   ‫ליצירת סביבה עירונית איתנה שבה יש מקום‬
        ‫לשיטות ההקמה ולטכנולוגיות החדשות‬
                                                      ‫מסילה ירוקה בעיר קג'ושימה ביפן. הדשא אסתטי,‬
                              ‫שמתפתחות.‬                      ‫מפחית את הרעש ה עירוני ומונע איי חום.‬
   ‫נקודת המפנה להבנה של סביבה עירונית, היא‬         ‫יותר. שדירה ירוקה מצידי הכביש, מלבד יכולת‬
     ‫הבנה שבמידה רבה סביבה זו נגזרת מאופן‬          ‫ייצור החמצן, יכולה לשמש גם כקרקע מחלחלת‬
 ‫התנועה של התחבורה, אנשים וסחורות במרחב.‬            ‫למי גשם, אזורי פנאי, משחקים וכאזורי מפגש‬
‫ברגע שאמצעי התנועה משתנים, משתנה גם אופי‬            ‫מוצללים לתושבים, במיוחד לאקלים בישראל.‬
‫הפעילות של האנשים והתנועה במרחב. לגורמים‬                ‫בנוסף, ברחבי העולם נהוג לנצל את שטחי‬
       ‫אלו השלכות ישירות על התכנון, הפיתוח‬          ‫מסילות הרכבת בתוך העיר למדשאות ירוקות.‬
               ‫והתחדשות של סביבות עירוניות.‬
    ‫במאה ה-02 הרכב הפרטי שינה לחלוטין את‬                                    ‫שיטת המחקר‬          ‫5.2‬
  ‫מבנה העירוניות. מקומות עבודה, פנאי וקניות‬
                                                    ‫בהתאם לסקירה הקצרה של הרקע התיאורטי,‬
  ‫הוצאו הרחק ממרכזי הערים ואזורי המגורים‬
                                                   ‫שיטת המחקר בעבודה זו תתבסס על העקרונות‬
   ‫והועברו לאזורים מרוחקים הנגישים אך ורק‬
                                                                                   ‫הבאים:‬
‫ברכב. הרחובות תוכננו בהתאם לתנועת מהירות‬
                                                   ‫א. לימוד של העקרונות לתכנון בר-קיימא לתחבורה‬
   ‫הרכבים, והבניינים נסוגו מהמדרכות על מנת‬
                                                                               ‫בסביבה אורבאנית.‬
                        ‫לפנות מקום לחניות.‬
  ‫כיום עמלים בערים הגדולות על החזרת הסדר‬              ‫ב. בחינת אופן יישומם של העקרונות על מערכת‬
‫הישן- הוצאת הרכב מחוץ למרכזי הערים ועיבוי‬             ‫תחבורה של רכבות והכלכליות הנובעת מכך.‬


                                              ‫31‬
‫הנסיעה, תמורה כספית, שירות טוב, אבטחה,‬             ‫המגורים והמסחר, פינוי פקקי התנועה וצמצום‬
                             ‫גמישות ועוד.‬                                        ‫רוחב הכבישים.‬
   ‫התקשורת עם הנוסע צריכה להיות במשך כל‬
‫הנסיעה ולכלול מידע כללי המאפשר תכנון בזמן‬            ‫6.1 עקרונות לתכנון מערכות תנועה בנות קיימא‬
      ‫אמת, כולל שירותים, שיבושי תנועה, זמני‬                                              ‫לרכבות‬
                 ‫נסיעה, צריכות ופליטות פחמן.‬        ‫העקרונות לתכנון בר קיימא מסמלים ערכי יסוד‬
                                                            ‫לפיתוח מערכות תחבורה העונים לצרכי‬
     ‫קירבה של תשתיות הרכבת לאנשים‬
                                                      ‫הנוסעים מבלי להתפשר על האיכות החיים של‬
   ‫נגישות וקירבה לתחנה תגביר משמעותית את‬                                               ‫העתיד.‬
   ‫השימוש ברכבת. מקומות חניה רבים בסביבת‬                   ‫מטרת העקרונות להוות חלק בלתי נפרד‬
  ‫התחנה יקטינו את הרכבים על הכביש העירוני,‬             ‫מתרבות הנסיעה, התעשייה והצריכה, לעמוד‬
 ‫תחנות במרחקי הליכה קצרים (רצוי עד 005 מ')‬                ‫בתהליך קבלת ההחלטות תוך התחשבות‬
  ‫יקטינו את כמות המכוניות שבהחזקת תושבים‬                    ‫במערכת כולה ובמחזור החיים השלם.‬
                                 ‫ברדיוס זה.‬           ‫העקרונות חייבים להיות מאוזנים עם הסביבה‬
  ‫הרכבת מהווה אמצעי גישה לתעסוקה, שירותי‬                   ‫ודרישותיה, כחלק מהשלם, בכדי להשיג‬
 ‫בריאות ופעילות פנאי עבור אנשים רבים. חייבת‬                ‫מערכת תחבורה בת קיימא אשר תתרום‬
‫להיות נגישות לכל אלו ולכל אחד, במיוחד לבעלי‬           ‫לשגשוג, רווחה ותרומה לבריאות של כדוה"א.‬
‫יכולת נגישות נמוכה כגון קשישים, נכים והורים‬               ‫זוהי האחריות של חברות הרכבות ורכבת‬
                           ‫עם ילדים קטנים.‬          ‫ישראל, לאמץ וליישם את העקרונות הללו בתוך‬
       ‫ישנה חשיבות גבוה לזמינות של מידע על‬           ‫הארגונים שלהם וכחלק חשוב בתכנון הפריסה‬
   ‫שירותים לפני ובמהלך הנסיעה, כמו כן עלות‬                                          ‫העתידית.‬
     ‫הכרטיס חייב להיות במסגרת תקציב של‬
   ‫השכבה הענייה בעיר. הדברים האלו חייבים‬                                   ‫דו שיח עם הנוסעים‬
     ‫להיות מותאמים ל-4 הקבוצות הנוסעים:‬
                                                    ‫יצירת תרבות נסיעה בה קיימת תשתית מירבית‬
  ‫עסקים, פנאי, בעלי מטען כבד ושאר הנוסעים‬
                                                        ‫לנוחות הנוסעים, מקום להטעין מחשב נייד,‬
 ‫היומיומיים. מלבד ההגעה ליעד, איש העסקים‬
                                                          ‫לקרוא ספר, לישון ולנהל שיחות טלפון עם‬
       ‫רוצה לעבוד ללא הפרעות, הילדים רוצים‬
                                                     ‫המשרד יכולים לענות לדרישות וציפיות הנוסע.‬
       ‫להשתעשע ומי שבדרך לשדה התעופה עם‬
                                                       ‫העמדת הנוסע במקום המאפשר לו התנהלות‬
‫מזוודות כבדות ירצה להניח אותן למשך הנסיעה‬
                                                         ‫לוגיסטית, נוחות ואפשרות לביצוע בחירות,‬
 ‫מבלי לגרום הפרעה למסדרון הנוסעים או לאלו‬
                                                       ‫מסוגלים להפוך נסיעה לחוויה אופטימאלית.‬
                            ‫היושבים לצידו.‬
                                                    ‫הקשר עם הנוסע צריך להתחיל מהכניסה לתחנה‬
    ‫אותו נוסע ירצה גם להגיע לנמל כמה שיותר‬
                                                    ‫ועד היציאה מהתחנה, זה כולל את המעבר הנוח,‬
    ‫קרוב ועדיף מבלי להיעזר בתחבורה נוספת,‬
                                                         ‫הבידוק הביטחוני, זמני יציאה וכו'. היכולת‬
  ‫ועדיף שיהיה לו אפשרות לממשק עם המערכת‬
                                                           ‫להקשיב לנוסע תניב את התשובות לצרכי‬
      ‫של שדה התעופה, לנוחות המקסימאלית.‬
                                                                                   ‫הפיתוח העתידי.‬
            ‫יצירת מערכת תנועה כוללנית‬                     ‫שני הנושאים החשובים ביותר לנוסע הינם‬
                                                         ‫אמינות ובטיחות. מעבר לכך ישנם: שירות,‬
                                                           ‫תדירות, מהירות, דייקנות, איכות ונוחות‬
                                               ‫41‬
‫ישנו יתרון גדול לעיר בעלת מערכת תנועה‬
                                                     ‫ציבורית המאפשרת להגיע ממקום למקום מהר,‬
                                                      ‫באמצעות שילוב בין מערכות תחבורה, ספקים‬
                                                                                 ‫ומערכת נגישה.‬
                                                         ‫רכבת יכולה לספק חלק משמעותי במערכת‬
                                                      ‫כזאת, אך אין לה יכולת למלא קנה מידה קטן,‬
                    ‫פקקים וללא צורך בחנייה.‬                 ‫בין דלת לדלת, ולכן קיים צורך במערכת‬
                                                          ‫משולבת אשר תהיה נקודת החוזק בנסיעה‬
           ‫עמדת השכרת אופניים בתל-אביב, 1102.‬
                                                        ‫חסכונית הדוגלת בקיימות. לשם כך יש לתאם‬
                                                            ‫בין הרכבות לרשויות המקומיות ולספקי‬
   ‫הכרטיס החכם "רב קו" נכנס לשימוש עיקרי‬
                                                      ‫התחבורה האחרים, שיעבדו בסנכרון מלא למען‬
    ‫באוטובוסים בישראל מתחילת 0102, לאחר‬
                                                         ‫צרכי הנוסע, החל מהמערכות שדרכן הנוסע‬
    ‫הצלחה בלונדון, הוא מאפשר להחליף קווים‬
                                                         ‫מתכנן את המסע ועד הקישוריות בגמר כל‬
   ‫בקלות וחוסך כסף לנוסע המתמיד, ובתקווה‬
                                                     ‫נסיעה. כל אמצעי חייב להוכיח כי הוא המתאים‬
       ‫שבעתיד גם יחליף את כרטיסי הנייר של‬
                                                           ‫ביותר לקנה מידה שהוא משרת- אין טעם‬
                                     ‫הרכבות.‬
                                                          ‫באוטובוס ל-002 איש באזור של 001 או 05‬
                                                                                         ‫נוסעים.‬
 ‫כל הדברים שתוארו כאן אינם מהווים תחליף‬
                                                      ‫החשיבה הזו צריכה להתחיל מהממשלה על ידי‬
‫לעירוב שימושים ועידוד ליצירת מקומות עבודה‬
                                                       ‫תכנון ופיתוח תשתיות התחבורה בעתיד, כולל‬
   ‫הקרובים למגורים, להקטנת מספר הנוסעים‬
                                                           ‫מסירת מידע וקביעת התעריפים לנסיעות.‬
 ‫לעומת הולכי הרגל, עירוב שימושים יוצר גיוון‬
                                                     ‫למרות התחרות בין ספקי התחבורה ויכולתה של‬
     ‫ואפשרויות חדשות לשוק העבודה המקומי‬
                                                       ‫הממשלה להכריחן לבצע תיאום, בין אם לבדן‬
    ‫ומנצל את הרגליים- החיסכון אנרגיה היעיל‬
                                                                           ‫או באמצעות ספק צד ג'.‬
                                    ‫ביותר.‬
                                                        ‫נסיעה "טובה" תוגדר על ידי הנוסע רק בסוף,‬
                 ‫הקטנת הפגיעה בסביבה‬                 ‫לאחר שהייתה לו חניה, השירות בתחנה היה נוח‬
                                                       ‫ונעים, המידע שקיבל סיפק אותו והנסיעה לא‬
 ‫תפעול ותחזוקת הרכבות חייב לעבוד כמו עסק,‬              ‫התעכבה. אין ספק שקשה לרצות את כולם אך‬
‫אשר משפר עצמו ובכך מגדיל יעילות ומקטין את‬               ‫יש צורך להכיר במושג "הקילומטר האחרון"‬
    ‫ההשפעות הסביבתיות. ההשפעות העיקריות‬               ‫בכדי לשפר את חוויית הנסיעה הכוללת. הנושא‬
 ‫הנובעות מרכבות הן: שימוש באנרגיה כתוצאה‬             ‫מתחיל להאיץ בדמות כרטיסים חכמים ואתרים‬
  ‫משינוי אקלימי, רעש ורעידות, פסולת וזיהום,‬           ‫ברשת המשלבים מידע מגוון של חברות שונות.‬
   ‫צריכה וייצור, פליטת מזהמים לאוויר, פגיעה‬               ‫בסוף חודש אפריל 0102 התחיל פרויקט של‬
  ‫בצמחים ובבעלי החיים ותפיסת שטחי קרקע.‬              ‫עיריית תל-אביב להשכרת אופניים ברחבי העיר,‬
 ‫כל ההשפעות האלו ניתנים לצמצום ואף ביטול‬                ‫כולל 02 תחנות בשלב הראשון, בניהם תחנות‬
    ‫באמצעות יישום שורה של שינויים תכנוניים‬               ‫הרכבת, ובעתיד יוקמו למעלה מ-001 תחנות‬
‫וטכנולוגיים לאורך המסילה, בתחנות ובקרונות‬                  ‫נוספות. אדם היוצא מהרכבת יכול לשכור‬
       ‫עצמם. ניתן לבחור חומרים טובים יותר,‬                 ‫אופניים (גם חשמליים) ולהגיע ליעדו ללא‬
  ‫הניתנים למחזור מלא ומזהמים פחות, מערכת‬
   ‫שריפת דלק יעילה יותר או מערכת חשמלית,‬
                                                ‫51‬
‫יביאו חסכון ויכולים להבטיח חזון ירוק בעתיד,‬              ‫אפילו סוג הבד שעל המושבים ולוח ההפעלה‬
 ‫אך בטווח הארוך אין אנו יודעים כיצד התנאים‬                                             ‫שבקטר.‬
‫החברתיים, הכלכליים והאקלים ישפיעו עליהם.‬
                                                                        ‫תמיכה בכלכלה העירונית‬
                                   ‫שקיפות‬                 ‫לרכבות מקדם כלכלי גבוה, על ידי שיפור‬
    ‫יצירת מאגרי מידע שקופים והקמת קהילות‬               ‫הפרודוקטיביות והתחרות המקומית. קיימים‬
   ‫לייעוץ ולשיפור המערך העתידי יכולים ליצור‬                  ‫שווקים מרכזים במדינה: אזורים פנים‬
 ‫אמינות גבוהה. נתינת אפשרות לציבור, לראות,‬                ‫עירוניים, מסדרונות בין עירוניים וקצוות‬
      ‫ולפקח יביא צעד נוסף בהתקדמות לקראת‬                ‫המקשרות אל מחוץ למדינה, כגון נמלים. לכל‬
                                  ‫הקיימות.‬             ‫אחד מהשווקים הללו יש תפקיד חשוב: להיות‬
 ‫שוק הרכבות מכיר את הצורך לערב בעלי מניות‬             ‫אמין, נגיש ובעל יכולת גבוהה לצמיחה כלכלית.‬
‫ואת הרשויות בתכנון האסטרטגי העתידי, יצירת‬                   ‫עלות הפעלת הרכבת חייבת להיות נמוכה‬
  ‫תרבות לשיתוף דומה עם הנוסעים ושאר בעלי‬               ‫מהרווחים שלה בשווקים, לכן החשיפה צריכה‬
     ‫האינטרס חשובים לא פחות. שקיפות לגבי‬                 ‫להיות למגוון רחב של שווקים מלבד נוסעים‬
   ‫החלטות, ביצועים והתקדמות, הינה קריטית‬               ‫רגילים, כגון מטען סחורות לתעשייה בשיתוף‬
      ‫מפני שיכולתה להביא אהדה ולהעניק את‬                                     ‫הובלה עם הנמלים.‬
       ‫הפתרונות התכנוניים, גם על ידי צמצום‬             ‫בתוך העיר התפקיד קצת שונה ועיקרו הגדלת‬
                   ‫החסמים הבירוקראטיים.‬             ‫מספר הנוסעים, בעיקר על חשבון רכבים פרטיים‬
                                                    ‫ואוטובוסים. בתוך הקרונות ניתן לאפשר עבודה,‬
  ‫כדאיות כלכלית וסביבתית לתכנון מערכות‬          ‫קשר אינטרנט ופרסום מוצרים, בדגש על תוצרת 6.2‬
                     ‫תנועה לרכבות בעיר‬                                                ‫מקומית.‬
  ‫הרכבות שנולדו לקצר מרחקים בין ערים הפכו‬
       ‫לגדולות ומהירות יותר וכעת הן משלבות‬                                    ‫תכנון נכון לתשתיות‬
‫פתרונות תנועה במרכזי ערים ובפרברים, בשילוב‬            ‫תשתיות טובות הן גם חוסכות יותר וגם יעילות‬
‫עם מערכות תנועה אחרות: אוטובוסים, מכוניות‬               ‫יותר. מאחר ותשתיות הרכבת נבנות בתקצוב‬
                                ‫והולכי רגל.‬            ‫ציבורי, היא חייבת להצדיק את המחיר בעיקר‬
    ‫לעומת הרכבת הבינעירונית הגדולה, רכבות‬               ‫בחיסכון לטווח הארוך. אין כלכליות בתכנון‬
    ‫קלות ותחתיות (מטרו) נועדו לשחרר עומסי‬               ‫תשתיות בטכנולוגיה ישנה או בחוסר סנכרון‬
  ‫תנועה בעורקים הראשיים במרכזי הערים, על‬             ‫לתשתיות אחרות. אם אפשר תוך כידי לשפר את‬
   ‫ידי צמצום מספר הרכבים וכן האוטובוסים‬               ‫התשתיות העירוניות אז הדבר חייב להיעשות.‬
      ‫בכביש, בנוסף לצמצום משמעותי בזיהום‬                  ‫התכנון צריך להתחשב בתהליכים שקורים‬
       ‫האוויר הנובע מפליטות פחמן מהרכבים‬                 ‫מסביב. אם המטרה של הממשלה להפחית‬
   ‫העומדים. החיסרון בחניה בעיר הינו אספקט‬            ‫פליטות פחמן, אז התכנון חייב לכלול זאת כערך‬
                   ‫נוסף שהרכבת באה לטפל.‬                                                  ‫גבוה.‬
‫תחנות מרכזיות צפויות להיכנס בפיתוח מרכזים‬                ‫כמו כן התכנון חייב לקחת בחשבון שינויים‬
    ‫עירוניים גדולים וצפופים ואלו יתמקדו ויהוו‬                ‫עתידיים, היכולים להיווצר עוד טרם גמר‬
‫כאמצעי המגביר את החיבור בין פעילויות שונות‬           ‫התכנון. הכלכליות בנושא איננה ממוטלת בספק-‬
                      ‫של תנועה ופיתוח עירוני.‬            ‫מאחר והתשתיות מהוות כ-%09 מן הפיתוח.‬
                                                      ‫הפתרונות לתכנון ושיפור תשתיות לפי הקיימות,‬
                                                ‫61‬
‫שדרוג לתשתיות העירוניות, אחרת הגישה אליהן‬
        ‫בנפרד תעלה כפול. הדבר נכון לפרויקט‬               ‫בעיר קיים ממשק עם 3 סוגים של מערכות‬
     ‫המטרונית בחיפה ולפרויקט הרכבת הקלה‬                                               ‫רכבת:‬
      ‫בירושלים, אשר בו השקיע העירייה מאות‬               ‫א. רכבת לטווח ארוך- אשר משולבת עם רכבת‬
       ‫מיליונים בשדרוג כל התשתיות שבתוואי‬                                ‫אקספרס בתוך העיר.‬
                                   ‫החפירה.‬          ‫ב. רכבת עילית/תחתית בתחומי המחוז- משרת את‬
   ‫מחקרים שונים בעולם הראו כי במדינות בהן‬                    ‫המרחקים בין מרכז העיר לפרבריה.‬
  ‫הוקמו קווי רכבת מהירה, עלות הנדל"ן קפצה‬
                                                          ‫ג. רכבת פנים עירונית- נוסעת בגבולות העיר‬
  ‫בקשר ישיר לסביבת התחנה, בזמן שבאזורים‬
                                                                   ‫וכוללת רכבת קלה, מטרו ועוד.‬
    ‫הרחוקים יותר לא השתנו המחירים. רכבת‬
   ‫במהירות גבוהה מושכת אנשים מכל תחומי‬
                                                          ‫חשוב להכיר בעובדה שתחבורה היא חלק‬
 ‫החיים: נוסעים עסקיים , תיירים ואחרים, אשר‬
                                                        ‫אינטגראלי מכל מערכת של כלכלה מודרנית‬
    ‫להם עניין משותף- להגיע מהר ובנוחות, לכן‬
                                                            ‫והשימוש בתחבורה גדל עם התרחבות‬
‫לעיתים הם יעדיפו רכבת מהירה על פני תחבורה‬
                                                     ‫האוכלוסייה ועם השינויים שחלים בה מבחינה‬
                      ‫אחרת, כולל מטוסים.‬
                                                           ‫כלכלית. כמובן שישנם גורמים אחרים,‬
‫על פי סקר שנערך על ידי חברת ההנדסה והייעוץ‬
                                                      ‫פוליטיים וחברתיים, אך הנוסע הפשוט תמיד‬
‫הקליפורנית ‪ ,HNTB‬האדם הממוצע שנדרש לבצע‬               ‫יעמיד את הצורך שלו בתחבורה אל מול המצב‬
‫נסיעה בין 058-051 קילומטרים בארצות-הברית‬            ‫הכלכלי, כפי שיבחר בין רכב פרטי מסוים לאחר‬
      ‫יבחר ברכבת על פני טיסה או רכב פרטי.‬            ‫כן יבחר בתחבורה ציבורית מסוימת המתאימה‬
                                                     ‫לו, כסכימה של עלות אל מול תועלת. הקמת קו‬
 ‫הרכבת המהירה החוץ עירונית הפכה למתחרה‬              ‫רכבת תמיד תהווה עלויות גבוהות יותר מהקמת‬
       ‫קיצונית אל מול טיסות לטווחים קצרים,‬                      ‫כביש עם מערכת היסעים מסוימת.‬
‫הנפוצות באירופה ובשאר העולם, על ידי צמצום‬
    ‫כמות הדלק וזמן הנסיעה ככל שהטכנולוגיה‬           ‫הורדת קו רכבת מתחת לקרקע, תהיה זולה יותר‬
   ‫מתפתחת. מלבד ישראל- אם וכאשר יבנה קו‬              ‫ממנהרה לרכבים, בהתאם לגודל החפירה, כפי‬
                             ‫הרכבת לאילת.‬           ‫שמנהרות לרכבים מכילות לרוב שני נתיבים לכל‬
‫טיסות פנים הפכו לצפופות, זמני המתנה לקראת‬            ‫כיוון (נתיב נסיעה ונתיב עקיפה או חילוץ) ובכך‬
  ‫טיסה ולאחריה יכולים להיות לעיתים כאורך‬                 ‫גודל המנהרות יצריכו כמות חפירה כפולה‬
  ‫הטיסה ויותר, בעוד שהרכבת מציעה פתרונות‬                                   ‫מאשר מנהלה לרכבת.‬
         ‫נוחים יותר, זולים יותר ומהירים יותר‬              ‫חישובים כלכליים צריכים לקחת בחשבון‬
  ‫למרחקים עד 056 ק"מ, ובכך גוזלת את נוסעי‬               ‫נושאים רבים, החל מעלויות התכנון, הבניה,‬
‫הטיסות. בנוסף, סטטיסטיקות מראות כי טיסת‬              ‫ההפעלה והתחזוקה, אך גם את הנזק הסביבתי‬
‫פנים בבריטניה מייצרת כמות פחמן פי 5 מאשר‬               ‫שנגרם לטווח הקצר והארוך. החשיבה לטווח‬
                      ‫אותו המסע ברכבת.‬                ‫ארוך על ההשפעות הסביבתיות של התחבורה‬
                                                    ‫היא הכרחית ועל ידי תכנון נכון ומודע להן, ניתן‬
 ‫רכבות מהירות הנכנסות לתחומי העיר התחילו‬                          ‫להוזיל עלויות בצורה משמעותית.‬
‫להופיע משנות ה-05, כדוגמת טוקאידו אקספרס‬               ‫פרויקטים גדולים בנושא תשתיות, כגון רכבת‬
      ‫(‪ )Tokaido Express‬הנקראת גם "טוקאידו‬          ‫קלה בעיר, תמיד יעדיפו לכלול בתכולת העבודות‬

                                               ‫71‬
‫לפיתוח מסחר, מגורים ותעסוקה בסביבתה וכן‬              ‫שינקנסן", אשר חיברה באפקטיביות רבה בין‬
 ‫עירוב שימושים בשטחי הקרקע. תחנות גדולות‬                ‫הערים בחופה המזרחי של יפן. מאוחר יותר‬
    ‫יכולות לתמוך בקהילה המקומית, לפתח את‬           ‫הרכבות המהירות עברו לאירופה, תחילה בצרפת‬
‫אזורן ולעודד צמיחה להמרצת הכלכלה באזורים‬            ‫והיום רשת יורוסטאר (‪ )Eurostar‬המקשרת בין‬
 ‫שעשויים להיות חלש ים על ידי חיזוק הגרעינים‬         ‫לונדון, פריס ובריסל דרך רשת גשרים ומנהרות‬
                                  ‫המקומיים.‬            ‫וגורמת לפגיעה בעסקי טיסות הפנים על ידי‬
                                                                 ‫הורדה של %36 מכמות הנוסעים.‬
  ‫למרות שהתפיסה וההבנה השתנתה עם הזמן,‬                ‫רכבות מהירות מחברות ערים ומטרופולינים‬
   ‫הקשרים בין תחבורה ואיכות סביבה מוכרים‬              ‫וביכולתן להקטין מרחקים ולהפוך מרחבים‬
 ‫זמן רב. הדאגות הסביבתיות המסורתיות ברובן‬                                  ‫עצומים לרשת אחת.‬
       ‫נשארות ברמה המקומית ולרוב נופלות על‬
    ‫מתכננים העוסקים בתכנון נקודתי. כיום אנו‬        ‫האפקט הכלכלי של הרכבת המהירה בעיר הביא‬
  ‫נמצאים בעידן שבו ההשפעה של התחבורה על‬                    ‫את העמותה הבריטית "‪"Green Gauge‬‬
   ‫הסביבה המקומית התרחבה וזוקפת לעצמה‬                ‫(בתרגום: מדד ירוק , עמותה ללא מטרות רווח‬
       ‫הרבה יותר נושאים עקרוניים הקשורים‬                ‫למחקר ולקידום רכבות מהירות בבריטניה)‬
          ‫למערכת האקולוגית הגלובלית. נושא‬              ‫לפרסם מאמר בשם: "רכבות מהירות, פיתוח‬
 ‫ההתחממות הגלובאלית, החור באוזון ונושאים‬              ‫וחידוש של ערים". בין האמירות הנוקשות של‬
 ‫סביבתיים נוספים, הינם ניתנים לפתרון עוצמתי‬         ‫המאמר רשום: "ברור כי שירותי רכבת מהירה,‬
   ‫כאשר מדובר במערכת מאסיבית כמו רכבות,‬                 ‫עם כל הקווים המהירים המקושרים אליה,‬
     ‫אשר בהעדפתה על ידי כמות נוסעים גדולה‬              ‫יכולים לשמש כגורם מרכזי בהתפתחות של‬
‫בהרבה מכל רכב אחר, תקטין את כמות הרכבים‬                       ‫כלכלת העיר, התומכת בפיתוח העיר‬
 ‫על הכביש יחד עם הזיהום והפגיעה הסביבתית,‬                 ‫ובהתחדשות של האזורים המוזנחים בה.‬
      ‫שתהיה בשליטה הדוקה יותר תחת ארגון‬            ‫הצמיחה בתחבורה מהירה לאורך יבשת אירופה‬
              ‫המנסה להרוויח אהדה מנוסעיו.‬          ‫וההתאמה בהתרחבות הכלכלית של ערים שונות‬
                                                        ‫לאורך המסלול, בכמה מדינות במהלך שני‬
     ‫האפשרויות לפיתוח תחנות רכבת‬          ‫6.2.1‬
                                                    ‫העשורים האחרונים, הראו כמה באמת עוצמתי‬
                        ‫בנות קיימא בישראל‬                                             ‫6‬
                                                                                          ‫כלי זה."‬
 ‫בנוסף לעובדה שהנדל"ן מגיב בתשואות באופן‬
‫ישיר למיקום תחנת רכבת חדשה, כפי שקרה עם‬              ‫ניתן לאמר כי פיתוח מסילות לרכבות מהירות‬
    ‫תחנות הרכבת בתל אביב, קיימים פתרונות‬               ‫יוביל מיידית לפיתוח עירוני עוצמתי ברמות‬
     ‫נוספים להפוך את תחנת הרכבת ל"ירוקה".‬            ‫שונות, במיוחד בערים גדולות ומפותחות היכן‬
    ‫העובדה שתחנות הרכבת בארץ יוצרות הגנה‬            ‫שימוקמו התחנות הראשיות וגם באזורי תחנות‬
  ‫מינימאלית הדרושה מפני אלמנטי הטבע, כגון‬               ‫הביניים, היכן שיושבות קהילות הפרברים.‬
 ‫גשם ושמש, מראה על תחילת חשיבה סביבתית‬                ‫תחנות רכבת חדשות תהינה בעלות פוטנציאל‬
   ‫המגיעה מחוסר כדאיות לסגור תחנות ולשלב‬
  ‫מערכות מיזוג-אויר מכאניות. הבעיה מתחילה‬
 ‫כאשר האוורור הטבעי הנעים בקיץ הופך לרציף‬          ‫‪6 Greengauge 21: HIGH SPEED TRAINS AND THE‬‬
                                                   ‫‪DEVELOPMENT AND REGENERATION‬‬
‫החשוף לרוחות קרות בחורף. תחנת רכבת בתנאי‬           ‫.6002 ‪OF CITIES, June‬‬

                                              ‫81‬
‫ובנייה בת קיימא, אך יוכלו תוך כדי לעודד‬             ‫אקלים של ישראל אינה חייבת להיות סגורה‬
  ‫פעילות סביבתית בקרבת תחנות אלה ולמשוך‬                  ‫ומוטמנת בקרקע, כפי שקורה בהרבה ערים‬
‫מגוון רחב יותר של אוכלוסיות לשימוש ברכבת.‬                ‫מושלגות באירופה וכדוגמת תחנות הרכבת‬
                                                         ‫נתב"ג ומודיעין, אלא יכולה ליהנות מויסות‬
                          ‫6.3 תקדימים מהעולם‬           ‫אקלים טבעי, גם לשטחי המשרדים הפנימיים‬
                                 ‫קוריטיבה‬                   ‫בתחנה, הדבר דורש רק השקעה בתכנון.‬
                                                       ‫תחנה ידידותית למשתמש מקטינה את הצורך‬
‫קוריטיבה, בירת מדינת פרנה שבברזיל, היא עיר‬                ‫של הנוסע בתחבורה מזהמת על ידי הצעות‬
 ‫שאוכלוסייתה גדלה בעשרות השנים האחרונות‬                    ‫המעודדות חשיבה סביבתית, כגון השכרת‬
    ‫במהירות עצומה. מאוכלוסייה של 003 אלף‬                 ‫אופניים בין תחנה לתחנה- פרויקט שהתחיל‬
 ‫תושבים ב- 0591 היא הגיעה לאוכלוסייה של כ-‬                  ‫לפעול ביוזמת עיריית תל אביב. קשר של‬
       ‫8.1 מיליון תושבים כיום. אף על פי כן לא‬            ‫תחבורה ירוקה לרכבת, כגון שבילי אופניים‬
‫קיימות בקוריטיבה בעיות התחבורה האופייניות‬             ‫ושבילי הליכה נוחים בקרבה לתחנה יקטינו את‬
  ‫לערים גדולות בשל העובדה כי התחבורה בעיר‬             ‫הצורך ברכב ובאמצעים אחרים ויציעו פתרונות‬
        ‫מסתמכת על תחבורה ציבורית יעילה על‬            ‫טובים יותר למרחק בין הרכבת למקום העבודה.‬
                                    ‫הקרקע.‬             ‫שטח תחנת הרכבת הינו בעל פוטנציאל לשטח‬
 ‫מרכז העיר של קוריטיבה אינו פקוק במכוניות,‬                ‫פרסומי גם בנושאי הסביבה: כיצד לצמצם‬
  ‫התנועה בכבישים זורמת בחופשיות בכל שעות‬             ‫צריכה ולמחזר. התחנה כמוקד לפעילות הסברה‬
       ‫היממה, התחבורה הציבורית נזקקת רק‬              ‫ולימוד של ארגונים סביבתיים, תוך פעילות למען‬
    ‫לתמיכה מועטה של השלטונות ורמת זיהום‬                   ‫הקהילות ואותם המוקדים שאינם בקרבת‬
 ‫האוויר בעיר נמוכה מאוד ביחס לכל עיר בעולם‬                                               ‫התחנה.‬
  ‫בקנה מידה דומה. סיבה זו מביאה אדריכלים,‬
 ‫מתכננים אחרים וראשי ערים לבקר בה כל שנה‬                 ‫רכבת ישראל, כתוצאה ממודעות סביבתית‬
   ‫בכדי ללמוד כיצד להפוך עיר נכשלת ומזוהמת‬            ‫הגדלה בגופים ציבוריים גדולים, כדוגמת חברת‬
         ‫לפנינה האקולוגית של העולם המערבי.‬               ‫החשמל, התחילה לאחרונה תכנית לשימוש‬
                                                     ‫בחומרים ממוחזרים בכמה אופנים: מחזור חצץ‬
      ‫"עיר אינה בעיה אלא פתרון" (ראש העיר‬            ‫שלא ראוי למסילה אשר עובר לשימוש בתעלות,‬
        ‫לשעבר של קוריטיבה אדר' ג'ימי לרנר)‬           ‫שימוש חוזר בפסי הברזל, ריסוק אדנים, הוצאת‬
    ‫חשיבותה של התחבורה הציבורית בעיר רבה‬             ‫הברזל וגריסת הבטון לצורך פיזור בתעלות. כמו‬
     ‫במיוחד לאור העובדה שקוריטיבה היא עיר‬                 ‫כן, בתחנות עצמן מתחילות להופיע עמדות‬
‫במדינה מתפתחת, על כן לרבים מן התושבים אין‬             ‫למחזור בקבוקי פלסטיק ופחיות, בנוסף לנייר.‬
‫כלל רכב פרטי והם תלויים בתחבורה הציבורית‬
 ‫בכדי להגיע ממקום מגוריהם למקום עבודתם.‬                   ‫היתרונות של פיתוח כלכלי בעקבות הקמת‬
‫לכן הפעולות שניתן היה לנקוט בהן מתוך ראיה‬                 ‫רכבות מהירות, יעילות וחסכוניות, יכולים‬
‫"ירוקה" נדרשו להיות זולות מאוד וכן מהירות,‬               ‫להתחיל כבר עכשיו. השקעות בתחום תכנון‬
 ‫מחשש להתערבות רשויות יתר על המידה- דבר‬                 ‫התחנה יכולים להיות מידיים גם ולהביא את‬
    ‫שיכל לסקל ניסיונות קריטיים להצלת העיר‬             ‫הרכבת המהירה לקהילות החלשות. תכניות אב‬
               ‫מהזיהום הכבד בו היא שרויה.‬             ‫ותכניות בניין העיר עם הגדרות שימושי הקרקע‬
                                                     ‫אולי יצטרכו להתעדכן ולעודד תמריצים לפיתוח‬
                                                ‫91‬
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim
Future use of urban transportation corridors as a potential for future development   sasha boriviker & yael garnik nisim

Contenu connexe

Similaire à Future use of urban transportation corridors as a potential for future development sasha boriviker & yael garnik nisim

אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאTagit Klimor
 
Designing The City Final
Designing The City FinalDesigning The City Final
Designing The City Finalkhourys
 
Designing The City
Designing The CityDesigning The City
Designing The Cityguest81706b
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאTagit Klimor
 
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveldUrban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveldTagit Klimor
 
טכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותטכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותTagit Klimor
 
Morphological nets for resilience and sustainable cities noy lazarovich & b...
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & b...Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & b...
Morphological nets for resilience and sustainable cities noy lazarovich & b...Tagit Klimor
 
Morphological nets for resilience and sustainable cities noy lazarovich & b...
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & b...Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & b...
Morphological nets for resilience and sustainable cities noy lazarovich & b...tk20
 
דו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקה
דו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקהדו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקה
דו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקהTashtiot media
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםTagit Klimor
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספרTagit Klimor
 
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדודתכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדודMerhavMIU
 
Campus-City - TAU Students architectural design projects
Campus-City - TAU Students architectural design projectsCampus-City - TAU Students architectural design projects
Campus-City - TAU Students architectural design projectsNoamAusterlitz
 
טביעת הרגל האקולוגית של בניה - סקירת גורמים שניתן לכלול במודל כלכלי להערכת הש...
טביעת הרגל האקולוגית של בניה - סקירת גורמים שניתן לכלול במודל כלכלי להערכת הש...טביעת הרגל האקולוגית של בניה - סקירת גורמים שניתן לכלול במודל כלכלי להערכת הש...
טביעת הרגל האקולוגית של בניה - סקירת גורמים שניתן לכלול במודל כלכלי להערכת הש...Jonathan Heyman
 
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lot...
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lot...Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lot...
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lot...Tagit Klimor
 
Tk tech-green-biblio-10-11
Tk tech-green-biblio-10-11Tk tech-green-biblio-10-11
Tk tech-green-biblio-10-11Tagit Klimor
 
Tk tech-green-main-10-11
Tk tech-green-main-10-11Tk tech-green-main-10-11
Tk tech-green-main-10-11Tagit Klimor
 

Similaire à Future use of urban transportation corridors as a potential for future development sasha boriviker & yael garnik nisim (20)

אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
 
Designing The City Final
Designing The City FinalDesigning The City Final
Designing The City Final
 
Designing The City
Designing The CityDesigning The City
Designing The City
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
 
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveldUrban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
 
טכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליותטכנולוגיה מקומיות וגלובליות
טכנולוגיה מקומיות וגלובליות
 
Morphological nets for resilience and sustainable cities noy lazarovich & b...
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & b...Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & b...
Morphological nets for resilience and sustainable cities noy lazarovich & b...
 
Netzstadt Blog
Netzstadt BlogNetzstadt Blog
Netzstadt Blog
 
Netzstadt Blog
Netzstadt BlogNetzstadt Blog
Netzstadt Blog
 
Morphological nets for resilience and sustainable cities noy lazarovich & b...
Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & b...Morphological nets for resilience and sustainable cities   noy lazarovich & b...
Morphological nets for resilience and sustainable cities noy lazarovich & b...
 
דו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקה
דו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקהדו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקה
דו"ח בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקה
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספר
 
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדודתכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד
 
Campus-City - TAU Students architectural design projects
Campus-City - TAU Students architectural design projectsCampus-City - TAU Students architectural design projects
Campus-City - TAU Students architectural design projects
 
טביעת הרגל האקולוגית של בניה - סקירת גורמים שניתן לכלול במודל כלכלי להערכת הש...
טביעת הרגל האקולוגית של בניה - סקירת גורמים שניתן לכלול במודל כלכלי להערכת הש...טביעת הרגל האקולוגית של בניה - סקירת גורמים שניתן לכלול במודל כלכלי להערכת הש...
טביעת הרגל האקולוגית של בניה - סקירת גורמים שניתן לכלול במודל כלכלי להערכת הש...
 
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lot...
Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lot...Water resources planning and management in urban realm   na'ama blonder & lot...
Water resources planning and management in urban realm na'ama blonder & lot...
 
Tk tech-green-biblio-10-11
Tk tech-green-biblio-10-11Tk tech-green-biblio-10-11
Tk tech-green-biblio-10-11
 
כיכר רבין
כיכר רביןכיכר רבין
כיכר רבין
 
Tk tech-green-main-10-11
Tk tech-green-main-10-11Tk tech-green-main-10-11
Tk tech-green-main-10-11
 

Plus de Tagit Klimor

רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומייםTagit Klimor
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדברTagit Klimor
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנויTagit Klimor
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאTagit Klimor
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםTagit Klimor
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםTagit Klimor
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתTagit Klimor
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתTagit Klimor
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףTagit Klimor
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםTagit Klimor
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתTagit Klimor
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםTagit Klimor
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבTagit Klimor
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתTagit Klimor
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטןTagit Klimor
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתTagit Klimor
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוניTagit Klimor
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותTagit Klimor
 
עמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירעמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירTagit Klimor
 
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםדיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםTagit Klimor
 

Plus de Tagit Klimor (20)

רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומיים
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדבר
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבניים
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחב
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללת
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטן
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוני
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
 
עמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירעמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאיר
 
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםדיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
 

Future use of urban transportation corridors as a potential for future development sasha boriviker & yael garnik nisim

  • 1. ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל / הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים / סמסטר א' תש"ע‬ ‫קורס 319602 - בין טכנולוגיה לאקולוגיה – קיימות כמנוע צמיחה / מנחה: אדר' תגית כלימור‬ ‫הפוטנציאל בשימוש עתידי במרחב‬ ‫תכנון בר-קיימא לתנועת רכבות בעיר‬ ‫מגישים: סשה בוריבקר, ויעל גרניק נסים‬ ‫0‬
  • 2. ‫הקדמה‬ ‫עבודה זו נכתבה מתוך הבנה כי קיימת השפעה ניכרת לשילוב רכבת במערך תנועה עירוני ולאופן‬ ‫היישום קיים פוטנציאל רחב.‬ ‫העבודה מעלה את השאלות הנוגעות לגבי אופן הטיפול בתחבורה העירונית בכדי לשלבן בתהליך‬ ‫הפיתוח העירוני, לשיקום שטחים, הגדלת השטחים הפתוחים ולמתן פתרונות אנרגטיים יעילים‬ ‫וחסכוניים לסביבה.‬ ‫עבודה זו לא באה להציע פתרונות קונקרטיים עבור מקומות כאלו ואחרים. אנו מציעים כאן‬ ‫נקודת מבט רחבה שנועדה להסתכל אחרת על הדברים ולבחון דרכים ליישום פתרונות יעילים‬ ‫בעיר, כאשר לתכנון ולפיתוח העירוני תפקיד מפתח בהשפעה על איכות החיים .‬ ‫‪It would be difficult; indeed, to overestimate the transcendent importance of the part‬‬ ‫‪the railroad has played in making the Nation what it is to-day. Perhaps it would be‬‬ ‫‪within bounds to say that without railroads to bind the States into one homogeneous‬‬ ‫.‪whole, the Nation never could have attained its present size and importance‬‬ ‫)‪(Professor Sir Charles Frederick Carter‬‬ ‫זה יהיה קשה, להעריך את החשיבות הנעלה של התפקיד שאותו מלאה הרכבת בעשיית האומה כפי שהיא‬ ‫היום. אולי זה יהיה בגבולות המותר להגיד כי ללא השימוש במסילות הברזל בכדי לאגד אתהמדינות‬ ‫(בתוך בריטניה) לתוך שלם אחד הומוגני, העם לא יכול היה להגיע לגודל והחשיבות הנוכחית שלו.‬ ‫(פרופ' סר צ'ארלס פרדריק קרטר)‬ ‫1‬
  • 3. ‫תוכן עניינים‬ ‫........................................................................................................ 3‬ ‫1 מבוא‬ ‫......................................................................... 3‬ ‫2 הצגת הנושא ומטרות העבודה‬ ‫......................................................................... 4‬ ‫3 הבעיה הנדונה והרקע למחקר‬ ‫המצב הקיים ........................................................................................ 4‬ ‫1.3‬ ‫.............................................................................. 7‬ ‫4 שאלות המחקר המרכזיות‬ ‫......................................................................... 7‬ ‫5 רקע תיאורטי ושיטת המחקר‬ ‫מדיניות השימוש בתחבורה ...................................................................... 7‬ ‫1.5‬ ‫שיטת המחקר..................................................................................... 31‬ ‫2.5‬ ‫.......................................................................................... 31‬ ‫6 סקירת ספרות‬ ‫ריכוז העקרונות לתכנון מערכות תנועה בנות קיימא לרכבות ........................... 41‬ ‫1.6‬ ‫כדאיות כלכלית וסביבתית לתכנון מערכות תנועה לרכבות בעיר ...................... 61‬ ‫2.6‬ ‫תקדימים מהעולם ............................................................................... 91‬ ‫3.6‬ ‫...................................................................................... 72‬ ‫7 ממצאים ותוצאות‬ ‫הכדאיות בתכנון תחנות רכבת תת-קרקעיות............................................... 72‬ ‫1.7‬ ‫........................................................................................ 92‬ ‫8 סיכום ומסקנות‬ ‫......................................................................................... 03‬ ‫9 רשימת מקורות‬ ‫2‬
  • 4. ‫2 הצגת הנושא ומטרות‬ ‫1 מבוא‬ ‫העבודה‬ ‫במשך השנים האחרונות עולה התודעה אצל‬ ‫מטרת העבודה הינה לבחון את הנושא של תכנון‬ ‫אדריכלים ומתכננים אחרים לגבי החשיבות‬ ‫בר קיימא למערכות תנועה בעיר, בדגש על‬ ‫המכרעת לגישת תכנון נכונה למערכות התנועה‬ ‫רכבות, תחנות רכבת ומסילות ברזל.‬ ‫בעיר. כבר לפני עשרות שנים התחילו להופיע‬ ‫ולחפש כיצד עקרונות הקיימות נפגשים מול‬ ‫סימנים לבעיות הנובעות מעומסי תנועה‬ ‫כלכליות, צרכים ואילוצים בשטח, נושאים בעלי‬ ‫והכדאיות ליצירת מערכות תנועה ציבוריות‬ ‫השפעה חזקה על הקנה מידה העירוני ובעלי‬ ‫נוחות ולא מזהמות.‬ ‫יכולת להפוך מיידית את הסביבה הקרובה‬ ‫המצב הפך לכדאי לתחבורה ציבורית המשתלבת‬ ‫ל"ירוקה".‬ ‫באופן נכון ומלא בתכנון העירוני. חלק מאותה‬ ‫העבודה מנתחת את הפתרונות הקיצוניים‬ ‫ראיה תומכת בעתיד עם מערכות תנועה‬ ‫לתנועה בעיר על ידי הורדת הרכבת אל מתחת‬ ‫משוכללות וחלקה האחר בצמצום תנועה‬ ‫לפני השטח ואילו כלים פשוטים ושיקולים‬ ‫מוטורית ופרטית.‬ ‫שהדבר משמש, היעילות בניצול קרקע, אנרגיה‬ ‫השיח אודות מהי תחבורה "ירוקה" , מלבד‬ ‫ומשאבים, והכול למען יצירת סביבות איכותיות,‬ ‫הליכה ורכיבה על אופניים, מתייחס גם‬ ‫שיאפשרו רמת חיים גבוהה יותר לתושביהן.‬ ‫למכאניקה, כלומר: מנועים חשמליים, מנועי גז‬ ‫ובנזין חסכוניים ופחות מזהמים, ואנרגיה‬ ‫מתחדשת מבנזין לחשמל.‬ ‫בראיה האקולוגית, בניינים אינם עומדים עוד‬ ‫לבדם אלא ניצבים כאלמנטים חזקים‬ ‫בקומפלקס גדול, אשר כולל תשתיות, מערכות‬ ‫תנועה ומבני תמך. כל אלמנט במשוואה מחויב‬ ‫להתייחס לסביבתו ולעבוד כחלק אינטגראלי‬ ‫ממנה.‬ ‫אנו לא יכולים עוד להתכחש למציאות הכופה‬ ‫עלינו "טיפול ירוק" לבניה ולפיתוח העירוני.‬ ‫מושג שהחל כסלוגן והפך למשפט מוכר של סוכני‬ ‫נדל"ן, "גם כאשר הירוק היחיד בבית זו הגינה‬ ‫השכנה", התפתח ברחבי העולם כברירה טבעית,‬ ‫אשר נכנסת לחיינו ולכיסנו יותר ככל שעובר‬ ‫הזמן ומציבה לנו אפשרות יחידה בלבד: לבנות‬ ‫נכון, חכם וחסכוני.‬ ‫3‬
  • 5. ‫תחבורה במטרה להקטין את הביקוש‬ ‫1‬ ‫לתחבורה".‬ ‫זיהום אוויר‬ ‫3 הבעיה הנדונה והרקע‬ ‫זיהום האוויר נחקר שנים רבות והוכח כגורם‬ ‫למחקר‬ ‫למספר גדול של מקרי מוות ברחבי העולם וכן‬ ‫למחלות רבות הקשורות לנשימה, המקור‬ ‫המצב הקיים‬ ‫3.1‬ ‫בעיקרי לזיהום האוויר המגיע מגורם אנושי הינו‬ ‫דווקא מאמצעים ניידים: כלי רכב, תעופה, שייט‬ ‫הערים בארץ, כמו בעולם כולו, נמצאות בין שתי‬ ‫וכ"ב. עיקר המזהמים הנפלטים מאמצעי‬ ‫מגמות תכנוניות מרכזיות: (1) התרחבות ותכנון‬ ‫אזורים עירוניים חדשים, תוך תפיסה ופגיעה‬ ‫תחבורה הם: גופרית דו-חמצנית (²‪ ,)SO‬פחמן‬ ‫בשטחים טבעיים המקיפים אותם; ( 2) שימור‬ ‫חד-חמצני (‪ ,)CO‬חנקן דו-חמצני(2‪)NO‬‬ ‫איכות חיים ומניעת התדרדרותם של אזורים‬ ‫ועופרת(‪.)Pb‬‬ ‫עירוניים קיימים. שני אלו דורשים לא רק מענה‬ ‫תכנוני מסורתי, בדמותם של התוויית שטחי‬ ‫בניה חדשים, הגדרת אזורי מגורים ומסחר,‬ ‫תכנון תשתיות ועוד, אלא גם מענה נוסף, חדשני‬ ‫יותר, כזה שיביא בחשבון גם את הנושא‬ ‫הסביבתי.‬ ‫בעולם כידוע הגיעו להכרה והסכמה כללית‬ ‫שמצד אחד משאבי הטבע הולכים ומתכלים והם‬ ‫אינם "בור ללא תחתית", ואילו מצד שני הולך‬ ‫ומתגבר הגידול באוכלוסיה העירונית, שדורשת‬ ‫יותר ויותר תשתיות מודרניות עתירות אנרגיה‬ ‫ובעלות השלכות רבות יותר על הסביבה. כל אלו‬ ‫גרף סכמתי בפוטוכימיה, המציג קשר בין הופעת‬ ‫מזהמים שונים באוויר לשעות העומס בכבישים.‬ ‫הובילו לגישה אחרת, הדוגלת בקיימות: שימור‬ ‫ניתן לראות כיצד בשעה 00:8 ריכוז הגזים‬ ‫המשאבים, צמצום הבזבוז ועידוד חיים ללא‬ ‫הפחממניים מכפיל את עצמו וכיצד גז ‪ NO‬הופך ל-‬ ‫זיהום. גישה זו באה לידי ביטוי במסגרת אג'נדה‬ ‫2‪ NO‬ובצהרים הופך לגזים מחמצנים כגון האוזון‬ ‫(30).‬ ‫12:‬ ‫"עידוד תחבורה עירונית יעילה וידידותית‬ ‫פליטות הזיהום יכולות להיות מחלקיקים‬ ‫לסביבה בכל המדינות מצריך גישה מקיפה‬ ‫מוצקים או נוזליים, אורגאניים או כימיים,‬ ‫לתכנון תחבורה עירונית ולניהולה. מדינות‬ ‫וגורמות בפיזורן באזורים מיושבים למקרי‬ ‫צריכות לאמץ תכנון תחבורה המקנה עדיפות‬ ‫מוות, מחלות, קרינה מסוכנת ואף לשינויים‬ ‫לתחבורה ציבורית בעלת קיבולת גבוהה; לעודד‬ ‫במערכת האקלימית המקומית, כגון: עננות,‬ ‫תחבורה לא-ממנועת על ידי אספקת נתיבים‬ ‫בטוחים לרוכבי אופניים ולהולכי רגל; ולעודד‬ ‫דפוסי פיתוח המשלבים שימושי קרקע ותכנון‬ ‫1‬ ‫מתוך: ד"ר תמר אחירון-פרומקין וד"ר רון פרומקין,‬ ‫אג'נדה 12 והצהרת ריו – רקע תקציר והיבטים ישראליים,‬ ‫המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים, אפריל 2002.‬ ‫4‬
  • 6. ‫ע"פ נתוני הלמ"ס (לשנת 2002) כלי הרכב‬ ‫ערפל, אבק ודילול כמות החמצן הקרוב לפני‬ ‫אחראים לפליטה של %61.89 מכלל פליטת‬ ‫הקרקע.‬ ‫הפחמן החד חמצני בארץ; %51.55 מכלל פליטת‬ ‫בלונדון בין ה-9-5 בדצמבר 2591 נמדדו כמויות‬ ‫תחמוצות החנקן (%70.96 ;)‪ NOx‬מכלל פליטת‬ ‫גדולות מאוד של גופרית וחלקיקים גדולים,‬ ‫הפחמימנים; ו- %98.92 מכלל פליטת החומר‬ ‫כתוצאה ממפעלים ומתנורים ביתיים שעבדו‬ ‫החלקיקי המרחף בארץ. מדי שנה נמדדות מאות‬ ‫ללא הפסקה בשל הקור הכבד. בהתאם לתנאים‬ ‫ואלפי חריגות מן התקנים הסביבתיים שנקבעו‬ ‫המטרואולוגיים מעל העיר, שכללו לחצים‬ ‫בחוק כתוצאה מפליטות מזהמים מכלי רכב2.‬ ‫גבוהים במערכת, מערבולות וראות נמוכה, פיזרו‬ ‫כך לדוגמא, מדידות שבוצעו בתל אביב במהלך‬ ‫את המזהמים בריכוזים גבוהים בתוך העיר‬ ‫יום כיפור בשנת 6002, הראו כי ריכוז ה-‪3NOx‬‬ ‫וגרמו לערפל כבד ולכ-0004 הרוגים מחנק‬ ‫היה כמעט אפסי, לעומת הימים האחרים בשבוע‬ ‫וממחלות כגון: ברונכיטיס, אסטמה ומחלות לב‬ ‫בהם הריכוז הופיע כגבוה במיוחד.‬ ‫וריאה נוספות. חוקרים ממשיכים בימינו לברר‬ ‫האם המוות של יותר מ-0008 תושבי לונדון‬ ‫בחודשיים הבאים בתחילת 3591 קשורים לאותו‬ ‫האירוע.‬ ‫מדידה בתל אביב מ-6002 המראה כי ביום כיפור‬ ‫ה"ערפל" של לונדון,2591.‬ ‫ריכוז הגזים ‪ NOx‬ירד קרוב לרמה אפסית.‬ ‫במדינת ישראל מהווה זיהום אוויר מתחבורה‬ ‫חניה‬ ‫בעיה חמורה. בעיה זו הולכת ומחריפה כתוצאה‬ ‫במרכזי ערים ישנה בעיה חמורה של מקומות‬ ‫מהגידול החד הנרשם במספר כלי הרכב‬ ‫חניה. הבעיה נמצאת כיום לפני התפוצצות,‬ ‫בכבישים ובהיקף הנסיעה.‬ ‫במיוחד לאור העובדה כי ישנן יותר מכוניות‬ ‫בכבישי ישראל נעים כיום כ-שני מליון ומאתיים‬ ‫מאשר מקומות חניה.‬ ‫אלף כלי רכב (לשם השוואה: בשנת 0991 המספר‬ ‫בממשלה ובעיריות בישראל הגיעו להבנה כי‬ ‫עמד על 1 מיליון כלי רכב וב-0691 על כ-07 אלף‬ ‫המצב הגיע למבוי סתום וכי לא ניתן להמשיך‬ ‫בלבד) הנוסעים למעלה מ- 83 מיליארד ק"מ‬ ‫בהסדרי חנייה הקיימים ברחובות הסואנים של‬ ‫בשנה (ע"פ נתוני הלמ"ס). הגידול המתמשך‬ ‫מרכזי מטרופולין כמו תל אביב, ירושלים וחיפה.‬ ‫במספר כלי הרכב בארץ, והעלייה בסך הנסיעה‬ ‫השנתית גורמים לשחיקת התשתיות המוגבלות‬ ‫ולעליה בצפיפות בכבישים. אלה מביאים לגידול‬ ‫2 מתוך אתר אדם טבע ודין‬ ‫בכמויות מזהמי האוויר הנפלטים בגובה נמוך‬ ‫‪http://www.adamteva.org.il‬‬ ‫3‬ ‫המהווים סכנה בריאותית וסביבתית.‬ ‫תחמוצות חנקן מזהמות הנוצרות מבעירה לא תקינה של‬ ‫חנקן בדלק ובאוויר וגורמות לעננה כהה המרחפת מעל‬ ‫העיר.‬ ‫5‬
  • 7. ‫מחנייה קבועה עברו לקצרת מועד, לחניית לילה‬ ‫ומה שצפוי בעתיד- חנייה בתשלום לדיירים.‬ ‫מצב המחסור בחנייה לא הופיע ביום אחד אלא‬ ‫התדרדר במשך עשרות שנים. המבנים הישנים‬ ‫לא מסוגלים לאפשר חניה, החדשים נבנו‬ ‫בהתעלמות מוחלטת מהצורך בשטחים אלו‬ ‫ולבסוף בשל כמות התנועה המאסיבית הרשויות‬ ‫נתנו תוקף להרחבת הכבישים וצמצום מקומות‬ ‫החניה סביבם. בנוסף היזמים עצמם בעלי‬ ‫אינטרס לנצל את השטחים היקרים לרווח‬ ‫נדל"ני מאשר לחנייה.‬ ‫עומס תנועה‬ ‫הנוסחה לעומסי תנועה מדברת על קיבולת של‬ ‫כבישים לעומת כמות הרכבים בהם. התוצאה‬ ‫העיקרית מעומסי תנועה הינה כישלון של‬ ‫מערכת התחבורה ויצירת זיהום אויר ומטרדים‬ ‫נוספים לסביבה כגון רעש, אבק ותאונות. הסיבה‬ ‫העיקרית שנהג ממשיך כל יום לעמוד באותו‬ ‫פקק נובעת מחוסר אמון במערכת התחבורה‬ ‫הציבורית, אשר אינה מציעה לו דבר מעבר‬ ‫לצורך הבסיסי- להגיע ממקום אחד לאחר וכל‬ ‫זה בעירבון מוגבל.‬ ‫בעוד בישראל נלחמים בתופעה על ידי דיווחים‬ ‫מהתקשורת (חלקם דיווחי שווא מכוונים),‬ ‫במקומות שונים ברחבי העולם נוקטים בעמדות‬ ‫ומצמצמים את כמות הרכבים באזורי העומס‬ ‫ומציעים פתרונות תחבורתיים שונים.‬ ‫פתרון חניה מקורי.‬ ‫6‬
  • 8. ‫תשתיות של תחבורה ציבורית. כמות‬ ‫האוכלוסייה המשתמשת בשרותי תחבורה וכן‬ ‫הצורך בהן גדל בהתמדה. הפיתרון לעליה‬ ‫בביקוש חייב לשלב התייחסות סביבתית יחד עם‬ ‫4 שאלות המחקר‬ ‫חשיבה על נוחות המשתמש, כלכליות הפתרונות‬ ‫ולשלול יחס להשפעות הסביבתיות בדלת‬ ‫המרכזיות‬ ‫האחורית. חשוב שהציבור ידע את כל‬ ‫מהם העקרונות בתכנון מערכת תנועה‬ ‫‪‬‬ ‫המשמעויות הנלוות מפיתוח תשתיות התחבורה‬ ‫אקולוגית/בת קיימא בעיר?‬ ‫ומה המחיר שאנחנו משלמים עבורן בטווח‬ ‫כיצד עקרונות אלו ניתנים ליישום במערכת‬ ‫‪‬‬ ‫הארוך.‬ ‫התחבורה בישראל?‬ ‫מהן אפשרויות היישום והכדאיות של פיתוח‬ ‫‪‬‬ ‫בר קיימא למערכות התנועה בישראל? מהן‬ ‫מדיניות השימוש בתחבורה‬ ‫5.1‬ ‫הגישות הקיימות בנושא?‬ ‫לתשתיות התחבורה יתרונות רבים, היא‬ ‫האם הראיה האקולוגית יכולה לתמוך‬ ‫‪‬‬ ‫מאפשרת ניידות ותנועה לשם הגעה לעבודה‬ ‫בהורדת רכבות אל מתחת לקרקע והאם‬ ‫ולצורך פעילויות פנאי. לאוכלוסיה ברוב‬ ‫היא רואה כדאיות במעשה? והאם קיימות‬ ‫המדינות המתועשות ישנה אפשרות בחירה‬ ‫חלופות עדיפות יותר?‬ ‫גדולה יותר מבעבר באשר לבחירת מקום‬ ‫מגוריהם ביחס למרחק ממקום עבודתם. ישנה‬ ‫גישה לפעילות רחבה יותר ויותר זמן פנוי‬ ‫5 רקע תיאורטי ושיטת‬ ‫לפעילויות פנאי. חשיבות נוספת ומרכזית קשורה‬ ‫לכל נושא המסחר, הנגישות והמהירות‬ ‫המחקר‬ ‫שמתאפשרת אודות לתשתיות התחבורה. ניתן‬ ‫נושא התחבורה והסביבה נמצא לאחרונה‬ ‫להעביר סחורה ממקום למקום בזמנים קצרים‬ ‫בקדמת הבמה. בעבר הדאגות בתחום היו‬ ‫וביעילות.‬ ‫קשורות למטרדי רעש, צפיפות בכבישים, ניתוק‬ ‫למרות כל היתרונות שקיימים בתשתיות‬ ‫הקהילה ואיבוד שטחים לטובת אוטוסטראדות,‬ ‫התחבורה ישנו גם תג מחיר. חלק מן העלויות‬ ‫מסילות רכבת ועוד. כיום הדאגות התרחבו כדי‬ ‫נלקחות בחשבון ונתמכות ע"י נותני שרותי‬ ‫להכיל את ההשפעה של משאבים ההולכים‬ ‫התחבורה והמשתמשים בשירותים הנ"ל. שאר‬ ‫ומדלדלים, זיהום האוויר ומטרדים שונים‬ ‫העלויות , ובעיקר אלו הקשורות באספקטים‬ ‫הנובעים מעומסי תנועה וכדומה. ישנן פעילויות‬ ‫סביבתיים לרוב לא נלקחים בחשבון ולא‬ ‫כלכליות אשר מציעות יתרונות חברתיים באופן‬ ‫מובאים בקבלת החלטות חשובות הקשורות‬ ‫בולט, במסגרת נוחות וחיסכון בזמן ובמחיר של‬ ‫בתכנון תחבורה. חשוב לציין שכל הנושא‬ ‫כל הבעיות והנזקים שנגרמים ע"י השימוש‬ ‫הסביבתי אינו משתקף במחיר. ישנן מערכות‬ ‫ופיתוח התחבורה שלעיתים פוגעת בצורה גסה‬ ‫תחבורה שנראות על פניו אידיאליות למשתמש‬ ‫בסביבה.‬ ‫אך טומנות בתוכן תג מחיר סביבתי גדול.‬ ‫הרקע לבעיות בנושא התחבורה והסביבה נובע‬ ‫מכך שיש מעט מדי השקעה ומחשבה על פיתוח‬ ‫7‬
  • 9. ‫ההשפעות הסביבתיות. בהתמקדות בהתגלמות‬ ‫תשתיות‬ ‫הבעיה בעצם מתעלמים מהסיבות לבעיה, שהן‬ ‫ביסודן פוליטיות וכלכליות.‬ ‫תכנון תשתיות תחבורה מצריך מחשבה מעמיקה‬ ‫ומקיפה ועלולות להיות לו השפעות מרחיקות‬ ‫לכת סביבתיות. יש לקחת בחשבון לא רק את‬ ‫השלב של השימוש לאחר הבניה אלא להתייחס‬ ‫לכל השלבים, כל תהליך הבניה וגם כאשר‬ ‫המערכת מסיימת את תפקידה. מה ניתן לעשות‬ ‫עם התשתית, יש צורך בראיה של מעגל חיים‬ ‫שלם בהקשר של עלות ויתרונות בשימוש.‬ ‫הבעיות עולות בגלל הקושי בחיזוי כל היתרונות‬ ‫והבעיות הסביבתיות שעלולות להיווצר בעקבות‬ ‫מדיניות סביבתית ב-7002, ניוקאסל, אנגליה: כחלק‬ ‫מקמפיין להקטין את כמות הפחמן ע"י העדפת‬ ‫שימוש בתשתיות או בנייתן.‬ ‫נסיעה ברכבת על פני טיסות, הנהלת התחנה כיסתה‬ ‫את רציפי הבטון בשטיחי דשא מלאכותי.‬ ‫בעשרים השנים האחרונות נעשה ניסיון להגדיר‬ ‫עקרונות לתכנון תחבורה תוך התחשבות‬ ‫מדיניות תכנון תחבורה צריכה לכלול בתוכה את‬ ‫מקסימאלית בסביבה. ישנם ארבעה עקרונות‬ ‫האספקטים הטובים ביותר עבור צמיחה כלכלית‬ ‫מרכזיים:‬ ‫ובאותה נשימה להבטיח יתרונות סביבתיים‬ ‫א. חשיבה מקדימה על הקשר שבין שימוש‬ ‫רחבים. תכנון אסטרטגי מצריך הבנה של בעיות‬ ‫בקרקע ותחבורה תוך מאמץ להקטין ככל‬ ‫סביבתיות ותפיסה חדה של טרנדים עתידיים‬ ‫שניתן השפעות סביבתיות לוקאליות על‬ ‫במדיניות סביבתית ורגולציה. לספקי השירותים‬ ‫התושבים.‬ ‫של התחבורה הציבורית הדבר הכרחי לעתיד‬ ‫החברה וחיוניותה, והדבר נכון גם לממשלות‬ ‫ב. מאמץ לגרום לשינוי תפיסתי של אנשים-‬ ‫שיכולות לבנות תמיכה של הבוחרים עם מדיניות‬ ‫פחות שימוש בתחבורה ציבורית מזהמת,‬ ‫סביבתית רצינית ומכובדת.‬ ‫עדיפות לתכנון מוקדם ותמיכה כספית.‬ ‫הבעיה עם הדאגה הסביבתית שהיא אינה‬ ‫ג. הגבלת תנועת המכוניות באזורים בעלי‬ ‫עומדת בקנה אחד עם המטרות של ארגונים או‬ ‫רגישות סביבתית גבוהה, במטרה להקטין‬ ‫חברות למכור יותר מכוניות או יותר כרטיסים‬ ‫את כמות הפליטות ולאפשר גישה רק‬ ‫לתחבורה ציבורית. הפרדוקס הזה קיים בכל‬ ‫לאזורים שהגישה אליהם הכרחית.‬ ‫מקום.‬ ‫ד. התייחסות לגלובליזציה של הבעיה- העמדת‬ ‫בעיות הזיהום והשימוש במשאבים שאינם‬ ‫יעילות בניצול קרקע למערכות תנועה‬ ‫מתחדשים על סדר היום של גופים‬ ‫ככל שעובר הזמן, מבינים יותר כי מצבה של‬ ‫סביבתיים ורשויות מקומיות.‬ ‫מערכת תחבורה המבוססת על רכב פרטי ילך‬ ‫ויחמיר משנה לשנה. בתוך הערים המצב גרוע‬ ‫פוליטיקה וכלכליות‬ ‫עוד יותר בגלל מחסור בחנייה, זיהום אוויר‬ ‫ותחבורה ציבורית זוחלת התקועה בפקקים כמו‬ ‫רבים מהאמצעים המקומיים מעודדים הוצאה‬ ‫שאר המכוניות. תחבורה ציבורית עירונית‬ ‫של פעילויות מחוץ למרכזי הערים ונסיעות‬ ‫מהירה, בנתיבים נפרדים, המקושרת לרכבות בין‬ ‫ארוכות יותר. סיבות אלו הביאו להגדלת‬ ‫8‬
  • 10. ‫עירוניות יכולה לחלץ אותנו מהפקק האינסופי‬ ‫ומזיהום האוויר הנוצר ממנו.‬ ‫המחסור בשטחים לבניה בעיר גורם לחיפוש אחר‬ ‫פתרונות לבניה צפופה מאי פעם, צמצום שטחי‬ ‫חניות, הורדת כבישים למנהרות תת קרקעיות‬ ‫ועוד, אולם את הכבישים ממשיכים להרחיב‬ ‫מתוך ראייה שגויה כי הורדת התנועה מתחת‬ ‫לאדמה הינה בעלת תג מחיר בלתי אפשרי וכי‬ ‫פרויקט "החפירה הגדולה, בוסטון ארה"ב- לפני ואחרי.‬ ‫הפתרון לפקקים הינו יותר נתיבים ליותר‬ ‫מכוניות.‬ ‫שילוב בין מערכות תנועה‬ ‫כאשר מאפשרים לתחבורה ציבורית תנועה‬ ‫לפי דוגמת מערכת התחבורה בעיר קוריטיבה,‬ ‫בנתיבים יעודים לה, יש להמשיך לטפל בכביש‬ ‫הוחלט להקים פרויקט דומה בבוגוטה, בירת‬ ‫ולצמצם אותו. רכבת קלה ונתיבים ציבוריים‬ ‫קולומביה. היום זו מערכת ‪ 4 BRT‬הגדולה‬ ‫מהירים חייבים לכלול שירות רחב יותר, הכולל‬ ‫בעולם, ובשעת העומס פועלים בה כ- 0001‬ ‫נסיעה נוחה, מרווחת, מהירה ומדויקת- כל אלו‬ ‫אוטובוסים בו זמנית. המערך של האוטובוסים‬ ‫יובילו לכך שרוחב הכביש לא ישתנה אלא אפילו‬ ‫בעיר בנוי על קווי הסעה עיקריים ועל‬ ‫יצומצם, והפקקים ייעלמו.‬ ‫אוטובוסים ירוקים המאספים בשכונות‬ ‫בתכנון תנועה בעיר, צוות המתכננים חייבים‬ ‫ומוליכים אל הקווים העיקריים. באוטובוסים‬ ‫לראות את הקרקע כאזור מחייה יקר ערך ובעל‬ ‫הירוקים הנסיעה בחינם.‬ ‫עדיפות. הפתרון בניצול קרקע נכון הינו העמדת‬ ‫הנוסעים משלמים על הנסיעה במתקנים‬ ‫כלל השיקולים יחד, תוך הגדרת סדרי עדיפות‬ ‫אוטומטיים בכניסה לתחנה ולא לנהג האוטובוס‬ ‫בניהם ובעיקר הטמעת השינוי בתפיסה- הצורך‬ ‫ולכן העלייה לאוטובוס מהירה מאד. מפלס‬ ‫בהרבה שטחים אינו לכלי רכב אלא לבני האדם.‬ ‫התחנה זהה למפלס דלתות האוטובוסים, וזה‬ ‫מאפשר כניסה זורמת ונוחה גם עם עגלות ילדים‬ ‫בשנת 0591 בעיר בוסטון, שתוכננה כעיר‬ ‫וגם לנכים בכיסאות גלגלים. בתחנות מרכזיות‬ ‫אירופאית, הרסו 63 בניינים בכדי לבנות כביש‬ ‫יש מתקנים משוכללים לאחסון אופניים, עם‬ ‫מהיר עילי, מתוך ראייה כי יפנה את שטחי העיר.‬ ‫שמירה ופיקוח וללא תשלום.‬ ‫בעקבות מחקר שנערך בארצות הברית ב-4791‬ ‫לפני הקמת המערכת בבוגוטה נסיעה של 03 ק"מ‬ ‫(‪ )The transportation Review‬ובלחץ התושבים,‬ ‫ארכה כשעתיים. זמן הנסיעה היום התקצר‬ ‫החל פרויקט להורדת הכביש מתחת לאדמה‬ ‫לפחות מחצי.‬ ‫ולווה באהדה בכל רחבי העולם. הרעש, הזיהום‬ ‫והחסימה לקו החוף הביאו את המדינה להשקיע‬ ‫בפרויקט של למעלה מ-01 מיליארד דולר, הכולל‬ ‫מגורים, מסחר, שטחי ציבור ופארקים נרחבים.‬ ‫הפרויקט שכינויו "החפירה הגדולה" ( ‪The Big‬‬ ‫4 מערכת הסעה המונית מהירה המשתמשת בתשתית‬ ‫‪ )Dig‬הסתיים ב-6002 ומאז משמש כדוגמא חיה‬ ‫כביש במקום במסילות ברזל. מאחר שעלות סלילת‬ ‫קילומטר כביש נמוכה בהרבה מעלות בניית מסילות, ניתן‬ ‫למתכננים רבים ליכולת שיקום שטח עירוני.‬ ‫להקים במהירות ובזול מערכת הסעה דמוית רכבת תחתית‬ ‫המבוססת על כבישים ואוטובוסים.‬ ‫9‬
  • 11. ‫הצורך להחזיק רכב פרטי הינו מצומצם מאוד‬ ‫תנועה במרכזי ערים, באזורי מגורים‬ ‫ונועד לנסיעות ארוכות. באזורים פחות מרכזיים‬ ‫ובפרברים‬ ‫עיקר בעיית הנתונה מסתכמת במטרדי רעש‬ ‫ואבק, המלווים בענני פיח מרכבים ישנים (ללא‬ ‫אחד המאפיינים הראשיים של המרקם העירוני‬ ‫מערכות מסננות) ובקול נמוך מרכבים כבדים5.‬ ‫הינו הקנה מידה של הכבישים, המכתיבים את‬ ‫במרכזי הערים ניתן לצמצם את שטחי הכבישים‬ ‫המרחק בין חזיתות הבניינים. אולם קיימים‬ ‫מבלי לפגוע בתחבורה העירונית, ולהפוך את‬ ‫גורמים נוספים לרוחב הרחוב, כגון גובהי‬ ‫אזורי המטרד הגדולים למדרכות, כיכרות‬ ‫הבניינים וזכויות השמש שהם מקבלים, אך אין‬ ‫סואנות עם מזרקות מים לאנשים ולא למכוניות.‬ ‫חולקים על מרחבים גדולים, היכולים לשמש גם‬ ‫כמדרכות רחבות עם שטחי צמחיה, מקומות‬ ‫כבר עשרות שנים קיימת תודעה לתכנון להוצאת‬ ‫ישיבה חיצוניים לבתי הקפה ומסלולים‬ ‫מערכות תנועה ראשיות אל מחוץ למרכזי‬ ‫לאופניים. השטח הנותר, ברוחבו המינימאלי‬ ‫הערים, על ידי בניית כבישי טבעת מהירים‬ ‫הדרוש יהפוך לנתיבי תחבורה ציבורית של רכבת‬ ‫מסביב למרכז- הטבעת החיצונית היא הרחבה‬ ‫קלה, אוטובוסים, מוניות ואלטרנטיבות נוספות,‬ ‫והמהירה יותר. העיר מוסקווה שתוכננה על‬ ‫ללא אפשרות חנייה על הרחוב. מתחת לכבישים‬ ‫רעיון זה עדיין מתקשה בעומסי תנועה במרכז‬ ‫הסואנים, בעומק האדמה יופעלו קווי רכבת‬ ‫אך אין ספק בכך שרוב התנועה הכבדה מתבצעת‬ ‫תחתית והרחובות הצרים מסביב ישרתו להולכי‬ ‫בטבעת החיצונית.‬ ‫רגל בלבד. המבנה הבסיסי והפשוט הזה של‬ ‫כביש רחב בעיר הינו צורת מבט שונה, המציעה‬ ‫בלונדון, פותחה תחבורה ציבורית משוכללת‬ ‫תכנון עירוני חכם לאזורים קיימים והחדשים‬ ‫לאחר שהבינו כי אין די כבישים, מקומות חנייה‬ ‫המתפתחים, אשר יכולים למנוע עומס תנועה‬ ‫ואין די אוויר נקי כדי לאפשר למכוניות לזהם,‬ ‫ולהציע במקום כלים להתמודדות יצירתית.‬ ‫כך הוחלט שלא ניתן לאפשר לכל תושב לנסוע‬ ‫שטח הקרקע במרכזי הערים יקר, מחיר הקרקע‬ ‫ברכב פרטי. דבר דומה קרה בלוס אנג'לס, אך‬ ‫הממוצע במרכז תל אביב היום מגיע לכ-02‬ ‫שם הוחלט באופן מיידי לאפשר לנסוע אך ורק‬ ‫מיליון שקל לדונם בודד. בנוסף למחיר‬ ‫לרכבים העומדים בתקן לצמצום הזיהום‬ ‫ולהתנגדות התושבים, אשר מתחילים ללמוד על‬ ‫הסביבתי. בניו-יורק לעומת זאת חל איסור‬ ‫דרכים אחרות לחיות טוב, הפתרונות לפקקים‬ ‫להיכנס למרכזים הסואנים עם פחות מ-3‬ ‫על ידי הרחבת הכביש והוספת נתיבים אינם‬ ‫נוסעים ברכב פרטי, וכן הגבלות נוספות על כמות‬ ‫רלוונטיים. מהנדסים ואדריכלים הבינו כי‬ ‫הימים המותרים לרכב של תושב מסוים במהלך‬ ‫הגדלת הכביש רק תגדיל את נפח התנועה. כיום‬ ‫השבוע.‬ ‫הגדלת רוחב הכבישים מתבצעת רק באזורים‬ ‫בהם שווי הקרקע נמוכה ואף אפסית, כגון‬ ‫כבישי אגרה‬ ‫כבישים בין עירוניים ואזורי פרברים, בהם לא‬ ‫קיימת מערכת תחבורה ציבורית הנותנת מענה.‬ ‫כבישי אגרה הם כבישים שהשימוש בהם כרוך‬ ‫גם היום ישנם ישובים רבים בישראל בהם‬ ‫בתשלום. הם מהווים פתרון תחבורתי בתשלום‬ ‫התחבורה הציבורית היחידה הינה אוטובוס‬ ‫אחד או שניים ביום.‬ ‫קול בעוצמות נמוכות מאוד הנוצר מכלי רכב כבדים,‬ ‫5‬ ‫באזורי מגורים במרכזי הערים, היכן שקיימת‬ ‫הוכח כיוצר תחושות דיכאון וחרדה אצל אנשים, גם אלו‬ ‫הגרים במרחק של עשרות ומאות מטרים מהכביש.‬ ‫נגישות למסחר, תעסוקה ושירותים שונים ברגל,‬ ‫01‬
  • 12. ‫ג. מגורים בעלי צפיפות נמוכה- פרברים הדורשים‬ ‫לשעות העומס ולצמצום משך הנסיעה. הם‬ ‫מערכת תחבורה ציבורית מהירה לעיר כגון‬ ‫נועדו, בין היתר, להסטת עומסי התנועה‬ ‫מיניבוסים.‬ ‫מכבישים שאינם כבישי אגרה. האגרה‬ ‫המשולמת משמשת, לבדה או ביחד עם אמצעי‬ ‫מימון אחרים, לתחזוקתו של הכביש ולפיתוחו,‬ ‫או לשם השבת ההשקעה שהשקיע מפעיל הכביש‬ ‫בהקמתו. הרעיון העומד בבסיסה של השיטה,‬ ‫הוא שנטל מימונו של הכביש מוטל באופן ישיר‬ ‫על אלה שעושים בו שימוש בפועל.‬ ‫שיטה זו נהוגה במדינות רבות בעולם כגון‬ ‫איטליה, שוויץ, צרפת ועוד. בישראל מופעלים‬ ‫מספר כבישי אגרה: כביש 6, מנהרות הכרמל‬ ‫והנתיב המהיר בכביש 1.‬ ‫חלוקה לאזורי תנועה‬ ‫קיימת חשיבות לחלק את העיר כאשר מתכננים‬ ‫את מערך התנועה שלה. ישנו הבדל באופן‬ ‫התנועה בין האזורים השונים, בין אלו‬ ‫המשרתים את העיר- תשתיות ותעשיה, ואלו‬ ‫המאפשרים חיים ופנאי- מגורים, תעסוקה,‬ ‫פארקים וכו'.‬ ‫בכדי שמערכת תחבורה ציבורית תוכל לעבוד‬ ‫ביעילות בעיר, עליה להתאים עצמה לפעילויות‬ ‫העיר ולחלקיה. העיר צריכה לכלול מערכות‬ ‫פנימיות ומערכות חיצוניות, מהירות ואיטיות,‬ ‫ביום ובלילה.‬ ‫לכל סביבה נדרשת מערכת תנועה שונה‬ ‫המותאמת לתנאי המקום:‬ ‫א. מגדלים במרכז העיר- יחידות מגורים, משרדים,‬ ‫בתי קפה וחנויות, מלווה בצורך תחבורתי גבוה,‬ ‫בפתרונות תחבורה ובשטח גדול להולכי רגל,‬ ‫מוגבל ברוחב הכביש ובכמות התנועה הפרטית.‬ ‫ב. אזורי מגורים ומסחר בעלי צפיפות בינונית‬ ‫הגובלים במרכז- מלווה במקומות מסחר קטנים‬ ‫ובצורך לתחבורה ציבורית מהירה המתחברת‬ ‫למרכז.‬ ‫11‬
  • 13. ‫הנסיעה מלוחות סולאריים ושבשבות היושבות‬ ‫על גגות הקרונות ועל המסילה עצמה.‬ ‫שינוי תפיסתי‬ ‫בהולנד קיים אחוז השימוש הגדול ביותר‬ ‫גם לאחר שהגיעו למסקנה כי תחבורה ציבורית‬ ‫באופניים בעולם: כ-%82 מכל הנסיעות במדינה‬ ‫עדיפה, עדיין קיימת מחלוקת בנוגע לפתרון‬ ‫נעשות על ידי אופניים.‬ ‫העדיף בערים בישראל: רכבת קלה או אוטובוס,‬ ‫שימוש בתחבורה ציבורית‬ ‫האם קיימת חלופה טובה יותר? זולה יותר?‬ ‫והאם כדאי לבצע פתרונות הנדסיים מסובכים,‬ ‫חשיבות התחבורה הציבורית אינה מוטלת בספק‬ ‫כגון רכבת תחתית בכדי להגדיל את השטחים‬ ‫ועיקרה צמצום התנועה הפרטית להקטנת‬ ‫הפתוחים בעיר.‬ ‫מטרדים של רעש, זיהום ועוד, ובעיקר בכדי‬ ‫לרכבת קלה יש תדמית אלגנטית ולאוטובוסים‬ ‫לשפר את איכות החיים בסביבה. התחבורה‬ ‫יש תדמית עממית ומיוזעת, אך מה משניהם הוא‬ ‫הציבורית אינה יכולה להעניק עוד שירות בסיסי‬ ‫הפתרון התחבורתי המתאים לארץ? השורה‬ ‫בלבד לנוסע, אלא בכדי להילחם בנוחות המציע‬ ‫התחתונה אומרת שמערך אוטובוסים מהיר הוא‬ ‫רכב פרטי על התחבורה להעניק דברים נוספים,‬ ‫פתרון זול בהרבה, הניתן ליישום מהיר, ויכול‬ ‫כגון: נוחות, יעילות ופתרונות נקודתיים.‬ ‫לשמש חלופה כמעט מלאה לשימוש ברכב פרטי‬ ‫הכלכליות של אותם שינויים ופתרונות תתבטא‬ ‫בעיר.‬ ‫בהגדלת כמות הנוסעים לאורך זמן.‬ ‫בעירחיפה פועל קו אוטובוס מספר 002, העובר‬ ‫בין מקומות הבילוי העיקריים לבין השכונות‬ ‫השונות בעיר ומאפשר לבליינים לחזור הביתה‬ ‫בנוחות ומונע את הצורך ב"נהג תורן" שלא‬ ‫שותה. הקו פועל במשך כל שעות הלילה,‬ ‫הצעירים מדווחים שהאוטובוסים מלאים‬ ‫והרבה הורים ישנים טוב יותר בלילה.‬ ‫גישה חברתית‬ ‫האם פתרון של רכבת קלה מתאים לישראל?‬ ‫שינוי תפיסתי באופן השימוש בתחבורה‬ ‫תחבורה שאינה מזהמת‬ ‫וההסתמכות על מערכות מסוימות יכול להניב‬ ‫פירות ולצמצם את הפגיעה הסביבתית במימדים‬ ‫כיום קיימות טכנולוגיות רחבות לאפשרויות‬ ‫עצומים. השינוי יכול להופיע בצורות רבות, כגון:‬ ‫תנועה ללא בנזין. הפתרונות לצמצום העופרת‬ ‫קהילות חברתיות לצמצום השימוש ברכבים‬ ‫בבנזין והרכבים ההיברידיים ייעלמו בעתיד‬ ‫מזהמים, פרסום והסברה סביבתית, נסיעות‬ ‫ויוחלפו ברכבי החשמל וגז הקיימים, באופניים‬ ‫חינם, שיתוף רכבים ומגורים ללא רכב.‬ ‫ובהליכה. האמצעים הזמינים היום כוללים מגוון‬ ‫רחב של פתרונות חשמליים מאופניים ועד רכבות‬ ‫מאז שנת 1991 הנסיעה בתחבורה ציבורית‬ ‫אקספרס, וככל שמתקדם הזמן הטכנולוגיה‬ ‫בהולנד חופשית לכל הסטודנטים. דבר שהביא‬ ‫מאפשרת עוצמה ומהירות, נוחות, חסכון‬ ‫להגדלת השימוש בתחבורה ציבורית באופן ניכר.‬ ‫וצמצום, וכן אנרגיה זמינה וזולה. בין התכנונים‬ ‫בעצם בהפיכת הנסיעה בתחבורה ציבורית ללא‬ ‫הקיימים- רכבת המסוגלת להפיק חשמל בזמן‬ ‫21‬
  • 14. ‫ג. בחינת אופן יישומן של תחנות רכבת בנות קיימא‬ ‫תשלום הביא אנשים להסתמך בתחבורה‬ ‫תת קרקעיות לעומת מערכות בנות קיימא על‬ ‫הציבורית לנסיעות ארוכות יותר (ויקרות יותר),‬ ‫הקרקע.‬ ‫אך הכדאיות לתרומה הסביבתית נתפסה‬ ‫ד. בחינה של תקדימים מישראל ומהעולם לאופן‬ ‫כחיובית הרבה יותר. מאז יצאה התקנה,‬ ‫יישום עקרונות התכנון באופן מלא או חלקי,‬ ‫התחבורה ציבורית של הולנד, שהינה איכותית‬ ‫וזאת על מנת ללמוד על הישימות ושיטות‬ ‫וזולה גם למי שאינו סטודנט, הביאה אפילו‬ ‫המימוש של עקרונות לתכנון בר-קיימא‬ ‫לצמצום השימוש באופניים, דבר שאולי ומעמיד‬ ‫לתחבורה.‬ ‫סתירה לאמירה האקולוגית.‬ ‫ה. סיכום המלצות לאופן יישום העקרונות לתכנון‬ ‫גישה ירוקה‬ ‫בר-קיימא לתחבורה בישראל.‬ ‫כיום שטחי התנועה עצמם נתפסים כבעלי‬ ‫פוטנציאל נדל"ני לרווחת העיר בדמות שטחים‬ ‫סקירת ספרות‬ ‫6‬ ‫ירוקים, המקטינים רעש, זיהום ואיי חום,‬ ‫ויוצרים מיקרו אקלים ונוף עירוני נעים‬ ‫פרק זה יתמקד בסקירה של מספר עקרונות‬ ‫תכנוניים ועיצובים אשר תומכים בסביבות‬ ‫עירוניות מושכות, מצליחות ובנות-קיימא,‬ ‫במטרה לעודד את ההבנה שעקרונות תכנוניים‬ ‫בסיסיים יכולים לתרום תרומה משמעותית‬ ‫ליצירת סביבה עירונית איתנה שבה יש מקום‬ ‫לשיטות ההקמה ולטכנולוגיות החדשות‬ ‫מסילה ירוקה בעיר קג'ושימה ביפן. הדשא אסתטי,‬ ‫שמתפתחות.‬ ‫מפחית את הרעש ה עירוני ומונע איי חום.‬ ‫נקודת המפנה להבנה של סביבה עירונית, היא‬ ‫יותר. שדירה ירוקה מצידי הכביש, מלבד יכולת‬ ‫הבנה שבמידה רבה סביבה זו נגזרת מאופן‬ ‫ייצור החמצן, יכולה לשמש גם כקרקע מחלחלת‬ ‫התנועה של התחבורה, אנשים וסחורות במרחב.‬ ‫למי גשם, אזורי פנאי, משחקים וכאזורי מפגש‬ ‫ברגע שאמצעי התנועה משתנים, משתנה גם אופי‬ ‫מוצללים לתושבים, במיוחד לאקלים בישראל.‬ ‫הפעילות של האנשים והתנועה במרחב. לגורמים‬ ‫בנוסף, ברחבי העולם נהוג לנצל את שטחי‬ ‫אלו השלכות ישירות על התכנון, הפיתוח‬ ‫מסילות הרכבת בתוך העיר למדשאות ירוקות.‬ ‫והתחדשות של סביבות עירוניות.‬ ‫במאה ה-02 הרכב הפרטי שינה לחלוטין את‬ ‫שיטת המחקר‬ ‫5.2‬ ‫מבנה העירוניות. מקומות עבודה, פנאי וקניות‬ ‫בהתאם לסקירה הקצרה של הרקע התיאורטי,‬ ‫הוצאו הרחק ממרכזי הערים ואזורי המגורים‬ ‫שיטת המחקר בעבודה זו תתבסס על העקרונות‬ ‫והועברו לאזורים מרוחקים הנגישים אך ורק‬ ‫הבאים:‬ ‫ברכב. הרחובות תוכננו בהתאם לתנועת מהירות‬ ‫א. לימוד של העקרונות לתכנון בר-קיימא לתחבורה‬ ‫הרכבים, והבניינים נסוגו מהמדרכות על מנת‬ ‫בסביבה אורבאנית.‬ ‫לפנות מקום לחניות.‬ ‫כיום עמלים בערים הגדולות על החזרת הסדר‬ ‫ב. בחינת אופן יישומם של העקרונות על מערכת‬ ‫הישן- הוצאת הרכב מחוץ למרכזי הערים ועיבוי‬ ‫תחבורה של רכבות והכלכליות הנובעת מכך.‬ ‫31‬
  • 15. ‫הנסיעה, תמורה כספית, שירות טוב, אבטחה,‬ ‫המגורים והמסחר, פינוי פקקי התנועה וצמצום‬ ‫גמישות ועוד.‬ ‫רוחב הכבישים.‬ ‫התקשורת עם הנוסע צריכה להיות במשך כל‬ ‫הנסיעה ולכלול מידע כללי המאפשר תכנון בזמן‬ ‫6.1 עקרונות לתכנון מערכות תנועה בנות קיימא‬ ‫אמת, כולל שירותים, שיבושי תנועה, זמני‬ ‫לרכבות‬ ‫נסיעה, צריכות ופליטות פחמן.‬ ‫העקרונות לתכנון בר קיימא מסמלים ערכי יסוד‬ ‫לפיתוח מערכות תחבורה העונים לצרכי‬ ‫קירבה של תשתיות הרכבת לאנשים‬ ‫הנוסעים מבלי להתפשר על האיכות החיים של‬ ‫נגישות וקירבה לתחנה תגביר משמעותית את‬ ‫העתיד.‬ ‫השימוש ברכבת. מקומות חניה רבים בסביבת‬ ‫מטרת העקרונות להוות חלק בלתי נפרד‬ ‫התחנה יקטינו את הרכבים על הכביש העירוני,‬ ‫מתרבות הנסיעה, התעשייה והצריכה, לעמוד‬ ‫תחנות במרחקי הליכה קצרים (רצוי עד 005 מ')‬ ‫בתהליך קבלת ההחלטות תוך התחשבות‬ ‫יקטינו את כמות המכוניות שבהחזקת תושבים‬ ‫במערכת כולה ובמחזור החיים השלם.‬ ‫ברדיוס זה.‬ ‫העקרונות חייבים להיות מאוזנים עם הסביבה‬ ‫הרכבת מהווה אמצעי גישה לתעסוקה, שירותי‬ ‫ודרישותיה, כחלק מהשלם, בכדי להשיג‬ ‫בריאות ופעילות פנאי עבור אנשים רבים. חייבת‬ ‫מערכת תחבורה בת קיימא אשר תתרום‬ ‫להיות נגישות לכל אלו ולכל אחד, במיוחד לבעלי‬ ‫לשגשוג, רווחה ותרומה לבריאות של כדוה"א.‬ ‫יכולת נגישות נמוכה כגון קשישים, נכים והורים‬ ‫זוהי האחריות של חברות הרכבות ורכבת‬ ‫עם ילדים קטנים.‬ ‫ישראל, לאמץ וליישם את העקרונות הללו בתוך‬ ‫ישנה חשיבות גבוה לזמינות של מידע על‬ ‫הארגונים שלהם וכחלק חשוב בתכנון הפריסה‬ ‫שירותים לפני ובמהלך הנסיעה, כמו כן עלות‬ ‫העתידית.‬ ‫הכרטיס חייב להיות במסגרת תקציב של‬ ‫השכבה הענייה בעיר. הדברים האלו חייבים‬ ‫דו שיח עם הנוסעים‬ ‫להיות מותאמים ל-4 הקבוצות הנוסעים:‬ ‫יצירת תרבות נסיעה בה קיימת תשתית מירבית‬ ‫עסקים, פנאי, בעלי מטען כבד ושאר הנוסעים‬ ‫לנוחות הנוסעים, מקום להטעין מחשב נייד,‬ ‫היומיומיים. מלבד ההגעה ליעד, איש העסקים‬ ‫לקרוא ספר, לישון ולנהל שיחות טלפון עם‬ ‫רוצה לעבוד ללא הפרעות, הילדים רוצים‬ ‫המשרד יכולים לענות לדרישות וציפיות הנוסע.‬ ‫להשתעשע ומי שבדרך לשדה התעופה עם‬ ‫העמדת הנוסע במקום המאפשר לו התנהלות‬ ‫מזוודות כבדות ירצה להניח אותן למשך הנסיעה‬ ‫לוגיסטית, נוחות ואפשרות לביצוע בחירות,‬ ‫מבלי לגרום הפרעה למסדרון הנוסעים או לאלו‬ ‫מסוגלים להפוך נסיעה לחוויה אופטימאלית.‬ ‫היושבים לצידו.‬ ‫הקשר עם הנוסע צריך להתחיל מהכניסה לתחנה‬ ‫אותו נוסע ירצה גם להגיע לנמל כמה שיותר‬ ‫ועד היציאה מהתחנה, זה כולל את המעבר הנוח,‬ ‫קרוב ועדיף מבלי להיעזר בתחבורה נוספת,‬ ‫הבידוק הביטחוני, זמני יציאה וכו'. היכולת‬ ‫ועדיף שיהיה לו אפשרות לממשק עם המערכת‬ ‫להקשיב לנוסע תניב את התשובות לצרכי‬ ‫של שדה התעופה, לנוחות המקסימאלית.‬ ‫הפיתוח העתידי.‬ ‫יצירת מערכת תנועה כוללנית‬ ‫שני הנושאים החשובים ביותר לנוסע הינם‬ ‫אמינות ובטיחות. מעבר לכך ישנם: שירות,‬ ‫תדירות, מהירות, דייקנות, איכות ונוחות‬ ‫41‬
  • 16. ‫ישנו יתרון גדול לעיר בעלת מערכת תנועה‬ ‫ציבורית המאפשרת להגיע ממקום למקום מהר,‬ ‫באמצעות שילוב בין מערכות תחבורה, ספקים‬ ‫ומערכת נגישה.‬ ‫רכבת יכולה לספק חלק משמעותי במערכת‬ ‫כזאת, אך אין לה יכולת למלא קנה מידה קטן,‬ ‫פקקים וללא צורך בחנייה.‬ ‫בין דלת לדלת, ולכן קיים צורך במערכת‬ ‫משולבת אשר תהיה נקודת החוזק בנסיעה‬ ‫עמדת השכרת אופניים בתל-אביב, 1102.‬ ‫חסכונית הדוגלת בקיימות. לשם כך יש לתאם‬ ‫בין הרכבות לרשויות המקומיות ולספקי‬ ‫הכרטיס החכם "רב קו" נכנס לשימוש עיקרי‬ ‫התחבורה האחרים, שיעבדו בסנכרון מלא למען‬ ‫באוטובוסים בישראל מתחילת 0102, לאחר‬ ‫צרכי הנוסע, החל מהמערכות שדרכן הנוסע‬ ‫הצלחה בלונדון, הוא מאפשר להחליף קווים‬ ‫מתכנן את המסע ועד הקישוריות בגמר כל‬ ‫בקלות וחוסך כסף לנוסע המתמיד, ובתקווה‬ ‫נסיעה. כל אמצעי חייב להוכיח כי הוא המתאים‬ ‫שבעתיד גם יחליף את כרטיסי הנייר של‬ ‫ביותר לקנה מידה שהוא משרת- אין טעם‬ ‫הרכבות.‬ ‫באוטובוס ל-002 איש באזור של 001 או 05‬ ‫נוסעים.‬ ‫כל הדברים שתוארו כאן אינם מהווים תחליף‬ ‫החשיבה הזו צריכה להתחיל מהממשלה על ידי‬ ‫לעירוב שימושים ועידוד ליצירת מקומות עבודה‬ ‫תכנון ופיתוח תשתיות התחבורה בעתיד, כולל‬ ‫הקרובים למגורים, להקטנת מספר הנוסעים‬ ‫מסירת מידע וקביעת התעריפים לנסיעות.‬ ‫לעומת הולכי הרגל, עירוב שימושים יוצר גיוון‬ ‫למרות התחרות בין ספקי התחבורה ויכולתה של‬ ‫ואפשרויות חדשות לשוק העבודה המקומי‬ ‫הממשלה להכריחן לבצע תיאום, בין אם לבדן‬ ‫ומנצל את הרגליים- החיסכון אנרגיה היעיל‬ ‫או באמצעות ספק צד ג'.‬ ‫ביותר.‬ ‫נסיעה "טובה" תוגדר על ידי הנוסע רק בסוף,‬ ‫הקטנת הפגיעה בסביבה‬ ‫לאחר שהייתה לו חניה, השירות בתחנה היה נוח‬ ‫ונעים, המידע שקיבל סיפק אותו והנסיעה לא‬ ‫תפעול ותחזוקת הרכבות חייב לעבוד כמו עסק,‬ ‫התעכבה. אין ספק שקשה לרצות את כולם אך‬ ‫אשר משפר עצמו ובכך מגדיל יעילות ומקטין את‬ ‫יש צורך להכיר במושג "הקילומטר האחרון"‬ ‫ההשפעות הסביבתיות. ההשפעות העיקריות‬ ‫בכדי לשפר את חוויית הנסיעה הכוללת. הנושא‬ ‫הנובעות מרכבות הן: שימוש באנרגיה כתוצאה‬ ‫מתחיל להאיץ בדמות כרטיסים חכמים ואתרים‬ ‫משינוי אקלימי, רעש ורעידות, פסולת וזיהום,‬ ‫ברשת המשלבים מידע מגוון של חברות שונות.‬ ‫צריכה וייצור, פליטת מזהמים לאוויר, פגיעה‬ ‫בסוף חודש אפריל 0102 התחיל פרויקט של‬ ‫בצמחים ובבעלי החיים ותפיסת שטחי קרקע.‬ ‫עיריית תל-אביב להשכרת אופניים ברחבי העיר,‬ ‫כל ההשפעות האלו ניתנים לצמצום ואף ביטול‬ ‫כולל 02 תחנות בשלב הראשון, בניהם תחנות‬ ‫באמצעות יישום שורה של שינויים תכנוניים‬ ‫הרכבת, ובעתיד יוקמו למעלה מ-001 תחנות‬ ‫וטכנולוגיים לאורך המסילה, בתחנות ובקרונות‬ ‫נוספות. אדם היוצא מהרכבת יכול לשכור‬ ‫עצמם. ניתן לבחור חומרים טובים יותר,‬ ‫אופניים (גם חשמליים) ולהגיע ליעדו ללא‬ ‫הניתנים למחזור מלא ומזהמים פחות, מערכת‬ ‫שריפת דלק יעילה יותר או מערכת חשמלית,‬ ‫51‬
  • 17. ‫יביאו חסכון ויכולים להבטיח חזון ירוק בעתיד,‬ ‫אפילו סוג הבד שעל המושבים ולוח ההפעלה‬ ‫אך בטווח הארוך אין אנו יודעים כיצד התנאים‬ ‫שבקטר.‬ ‫החברתיים, הכלכליים והאקלים ישפיעו עליהם.‬ ‫תמיכה בכלכלה העירונית‬ ‫שקיפות‬ ‫לרכבות מקדם כלכלי גבוה, על ידי שיפור‬ ‫יצירת מאגרי מידע שקופים והקמת קהילות‬ ‫הפרודוקטיביות והתחרות המקומית. קיימים‬ ‫לייעוץ ולשיפור המערך העתידי יכולים ליצור‬ ‫שווקים מרכזים במדינה: אזורים פנים‬ ‫אמינות גבוהה. נתינת אפשרות לציבור, לראות,‬ ‫עירוניים, מסדרונות בין עירוניים וקצוות‬ ‫ולפקח יביא צעד נוסף בהתקדמות לקראת‬ ‫המקשרות אל מחוץ למדינה, כגון נמלים. לכל‬ ‫הקיימות.‬ ‫אחד מהשווקים הללו יש תפקיד חשוב: להיות‬ ‫שוק הרכבות מכיר את הצורך לערב בעלי מניות‬ ‫אמין, נגיש ובעל יכולת גבוהה לצמיחה כלכלית.‬ ‫ואת הרשויות בתכנון האסטרטגי העתידי, יצירת‬ ‫עלות הפעלת הרכבת חייבת להיות נמוכה‬ ‫תרבות לשיתוף דומה עם הנוסעים ושאר בעלי‬ ‫מהרווחים שלה בשווקים, לכן החשיפה צריכה‬ ‫האינטרס חשובים לא פחות. שקיפות לגבי‬ ‫להיות למגוון רחב של שווקים מלבד נוסעים‬ ‫החלטות, ביצועים והתקדמות, הינה קריטית‬ ‫רגילים, כגון מטען סחורות לתעשייה בשיתוף‬ ‫מפני שיכולתה להביא אהדה ולהעניק את‬ ‫הובלה עם הנמלים.‬ ‫הפתרונות התכנוניים, גם על ידי צמצום‬ ‫בתוך העיר התפקיד קצת שונה ועיקרו הגדלת‬ ‫החסמים הבירוקראטיים.‬ ‫מספר הנוסעים, בעיקר על חשבון רכבים פרטיים‬ ‫ואוטובוסים. בתוך הקרונות ניתן לאפשר עבודה,‬ ‫כדאיות כלכלית וסביבתית לתכנון מערכות‬ ‫קשר אינטרנט ופרסום מוצרים, בדגש על תוצרת 6.2‬ ‫תנועה לרכבות בעיר‬ ‫מקומית.‬ ‫הרכבות שנולדו לקצר מרחקים בין ערים הפכו‬ ‫לגדולות ומהירות יותר וכעת הן משלבות‬ ‫תכנון נכון לתשתיות‬ ‫פתרונות תנועה במרכזי ערים ובפרברים, בשילוב‬ ‫תשתיות טובות הן גם חוסכות יותר וגם יעילות‬ ‫עם מערכות תנועה אחרות: אוטובוסים, מכוניות‬ ‫יותר. מאחר ותשתיות הרכבת נבנות בתקצוב‬ ‫והולכי רגל.‬ ‫ציבורי, היא חייבת להצדיק את המחיר בעיקר‬ ‫לעומת הרכבת הבינעירונית הגדולה, רכבות‬ ‫בחיסכון לטווח הארוך. אין כלכליות בתכנון‬ ‫קלות ותחתיות (מטרו) נועדו לשחרר עומסי‬ ‫תשתיות בטכנולוגיה ישנה או בחוסר סנכרון‬ ‫תנועה בעורקים הראשיים במרכזי הערים, על‬ ‫לתשתיות אחרות. אם אפשר תוך כידי לשפר את‬ ‫ידי צמצום מספר הרכבים וכן האוטובוסים‬ ‫התשתיות העירוניות אז הדבר חייב להיעשות.‬ ‫בכביש, בנוסף לצמצום משמעותי בזיהום‬ ‫התכנון צריך להתחשב בתהליכים שקורים‬ ‫האוויר הנובע מפליטות פחמן מהרכבים‬ ‫מסביב. אם המטרה של הממשלה להפחית‬ ‫העומדים. החיסרון בחניה בעיר הינו אספקט‬ ‫פליטות פחמן, אז התכנון חייב לכלול זאת כערך‬ ‫נוסף שהרכבת באה לטפל.‬ ‫גבוה.‬ ‫תחנות מרכזיות צפויות להיכנס בפיתוח מרכזים‬ ‫כמו כן התכנון חייב לקחת בחשבון שינויים‬ ‫עירוניים גדולים וצפופים ואלו יתמקדו ויהוו‬ ‫עתידיים, היכולים להיווצר עוד טרם גמר‬ ‫כאמצעי המגביר את החיבור בין פעילויות שונות‬ ‫התכנון. הכלכליות בנושא איננה ממוטלת בספק-‬ ‫של תנועה ופיתוח עירוני.‬ ‫מאחר והתשתיות מהוות כ-%09 מן הפיתוח.‬ ‫הפתרונות לתכנון ושיפור תשתיות לפי הקיימות,‬ ‫61‬
  • 18. ‫שדרוג לתשתיות העירוניות, אחרת הגישה אליהן‬ ‫בנפרד תעלה כפול. הדבר נכון לפרויקט‬ ‫בעיר קיים ממשק עם 3 סוגים של מערכות‬ ‫המטרונית בחיפה ולפרויקט הרכבת הקלה‬ ‫רכבת:‬ ‫בירושלים, אשר בו השקיע העירייה מאות‬ ‫א. רכבת לטווח ארוך- אשר משולבת עם רכבת‬ ‫מיליונים בשדרוג כל התשתיות שבתוואי‬ ‫אקספרס בתוך העיר.‬ ‫החפירה.‬ ‫ב. רכבת עילית/תחתית בתחומי המחוז- משרת את‬ ‫מחקרים שונים בעולם הראו כי במדינות בהן‬ ‫המרחקים בין מרכז העיר לפרבריה.‬ ‫הוקמו קווי רכבת מהירה, עלות הנדל"ן קפצה‬ ‫ג. רכבת פנים עירונית- נוסעת בגבולות העיר‬ ‫בקשר ישיר לסביבת התחנה, בזמן שבאזורים‬ ‫וכוללת רכבת קלה, מטרו ועוד.‬ ‫הרחוקים יותר לא השתנו המחירים. רכבת‬ ‫במהירות גבוהה מושכת אנשים מכל תחומי‬ ‫חשוב להכיר בעובדה שתחבורה היא חלק‬ ‫החיים: נוסעים עסקיים , תיירים ואחרים, אשר‬ ‫אינטגראלי מכל מערכת של כלכלה מודרנית‬ ‫להם עניין משותף- להגיע מהר ובנוחות, לכן‬ ‫והשימוש בתחבורה גדל עם התרחבות‬ ‫לעיתים הם יעדיפו רכבת מהירה על פני תחבורה‬ ‫האוכלוסייה ועם השינויים שחלים בה מבחינה‬ ‫אחרת, כולל מטוסים.‬ ‫כלכלית. כמובן שישנם גורמים אחרים,‬ ‫על פי סקר שנערך על ידי חברת ההנדסה והייעוץ‬ ‫פוליטיים וחברתיים, אך הנוסע הפשוט תמיד‬ ‫הקליפורנית ‪ ,HNTB‬האדם הממוצע שנדרש לבצע‬ ‫יעמיד את הצורך שלו בתחבורה אל מול המצב‬ ‫נסיעה בין 058-051 קילומטרים בארצות-הברית‬ ‫הכלכלי, כפי שיבחר בין רכב פרטי מסוים לאחר‬ ‫יבחר ברכבת על פני טיסה או רכב פרטי.‬ ‫כן יבחר בתחבורה ציבורית מסוימת המתאימה‬ ‫לו, כסכימה של עלות אל מול תועלת. הקמת קו‬ ‫הרכבת המהירה החוץ עירונית הפכה למתחרה‬ ‫רכבת תמיד תהווה עלויות גבוהות יותר מהקמת‬ ‫קיצונית אל מול טיסות לטווחים קצרים,‬ ‫כביש עם מערכת היסעים מסוימת.‬ ‫הנפוצות באירופה ובשאר העולם, על ידי צמצום‬ ‫כמות הדלק וזמן הנסיעה ככל שהטכנולוגיה‬ ‫הורדת קו רכבת מתחת לקרקע, תהיה זולה יותר‬ ‫מתפתחת. מלבד ישראל- אם וכאשר יבנה קו‬ ‫ממנהרה לרכבים, בהתאם לגודל החפירה, כפי‬ ‫הרכבת לאילת.‬ ‫שמנהרות לרכבים מכילות לרוב שני נתיבים לכל‬ ‫טיסות פנים הפכו לצפופות, זמני המתנה לקראת‬ ‫כיוון (נתיב נסיעה ונתיב עקיפה או חילוץ) ובכך‬ ‫טיסה ולאחריה יכולים להיות לעיתים כאורך‬ ‫גודל המנהרות יצריכו כמות חפירה כפולה‬ ‫הטיסה ויותר, בעוד שהרכבת מציעה פתרונות‬ ‫מאשר מנהלה לרכבת.‬ ‫נוחים יותר, זולים יותר ומהירים יותר‬ ‫חישובים כלכליים צריכים לקחת בחשבון‬ ‫למרחקים עד 056 ק"מ, ובכך גוזלת את נוסעי‬ ‫נושאים רבים, החל מעלויות התכנון, הבניה,‬ ‫הטיסות. בנוסף, סטטיסטיקות מראות כי טיסת‬ ‫ההפעלה והתחזוקה, אך גם את הנזק הסביבתי‬ ‫פנים בבריטניה מייצרת כמות פחמן פי 5 מאשר‬ ‫שנגרם לטווח הקצר והארוך. החשיבה לטווח‬ ‫אותו המסע ברכבת.‬ ‫ארוך על ההשפעות הסביבתיות של התחבורה‬ ‫היא הכרחית ועל ידי תכנון נכון ומודע להן, ניתן‬ ‫רכבות מהירות הנכנסות לתחומי העיר התחילו‬ ‫להוזיל עלויות בצורה משמעותית.‬ ‫להופיע משנות ה-05, כדוגמת טוקאידו אקספרס‬ ‫פרויקטים גדולים בנושא תשתיות, כגון רכבת‬ ‫(‪ )Tokaido Express‬הנקראת גם "טוקאידו‬ ‫קלה בעיר, תמיד יעדיפו לכלול בתכולת העבודות‬ ‫71‬
  • 19. ‫לפיתוח מסחר, מגורים ותעסוקה בסביבתה וכן‬ ‫שינקנסן", אשר חיברה באפקטיביות רבה בין‬ ‫עירוב שימושים בשטחי הקרקע. תחנות גדולות‬ ‫הערים בחופה המזרחי של יפן. מאוחר יותר‬ ‫יכולות לתמוך בקהילה המקומית, לפתח את‬ ‫הרכבות המהירות עברו לאירופה, תחילה בצרפת‬ ‫אזורן ולעודד צמיחה להמרצת הכלכלה באזורים‬ ‫והיום רשת יורוסטאר (‪ )Eurostar‬המקשרת בין‬ ‫שעשויים להיות חלש ים על ידי חיזוק הגרעינים‬ ‫לונדון, פריס ובריסל דרך רשת גשרים ומנהרות‬ ‫המקומיים.‬ ‫וגורמת לפגיעה בעסקי טיסות הפנים על ידי‬ ‫הורדה של %36 מכמות הנוסעים.‬ ‫למרות שהתפיסה וההבנה השתנתה עם הזמן,‬ ‫רכבות מהירות מחברות ערים ומטרופולינים‬ ‫הקשרים בין תחבורה ואיכות סביבה מוכרים‬ ‫וביכולתן להקטין מרחקים ולהפוך מרחבים‬ ‫זמן רב. הדאגות הסביבתיות המסורתיות ברובן‬ ‫עצומים לרשת אחת.‬ ‫נשארות ברמה המקומית ולרוב נופלות על‬ ‫מתכננים העוסקים בתכנון נקודתי. כיום אנו‬ ‫האפקט הכלכלי של הרכבת המהירה בעיר הביא‬ ‫נמצאים בעידן שבו ההשפעה של התחבורה על‬ ‫את העמותה הבריטית "‪"Green Gauge‬‬ ‫הסביבה המקומית התרחבה וזוקפת לעצמה‬ ‫(בתרגום: מדד ירוק , עמותה ללא מטרות רווח‬ ‫הרבה יותר נושאים עקרוניים הקשורים‬ ‫למחקר ולקידום רכבות מהירות בבריטניה)‬ ‫למערכת האקולוגית הגלובלית. נושא‬ ‫לפרסם מאמר בשם: "רכבות מהירות, פיתוח‬ ‫ההתחממות הגלובאלית, החור באוזון ונושאים‬ ‫וחידוש של ערים". בין האמירות הנוקשות של‬ ‫סביבתיים נוספים, הינם ניתנים לפתרון עוצמתי‬ ‫המאמר רשום: "ברור כי שירותי רכבת מהירה,‬ ‫כאשר מדובר במערכת מאסיבית כמו רכבות,‬ ‫עם כל הקווים המהירים המקושרים אליה,‬ ‫אשר בהעדפתה על ידי כמות נוסעים גדולה‬ ‫יכולים לשמש כגורם מרכזי בהתפתחות של‬ ‫בהרבה מכל רכב אחר, תקטין את כמות הרכבים‬ ‫כלכלת העיר, התומכת בפיתוח העיר‬ ‫על הכביש יחד עם הזיהום והפגיעה הסביבתית,‬ ‫ובהתחדשות של האזורים המוזנחים בה.‬ ‫שתהיה בשליטה הדוקה יותר תחת ארגון‬ ‫הצמיחה בתחבורה מהירה לאורך יבשת אירופה‬ ‫המנסה להרוויח אהדה מנוסעיו.‬ ‫וההתאמה בהתרחבות הכלכלית של ערים שונות‬ ‫לאורך המסלול, בכמה מדינות במהלך שני‬ ‫האפשרויות לפיתוח תחנות רכבת‬ ‫6.2.1‬ ‫העשורים האחרונים, הראו כמה באמת עוצמתי‬ ‫בנות קיימא בישראל‬ ‫6‬ ‫כלי זה."‬ ‫בנוסף לעובדה שהנדל"ן מגיב בתשואות באופן‬ ‫ישיר למיקום תחנת רכבת חדשה, כפי שקרה עם‬ ‫ניתן לאמר כי פיתוח מסילות לרכבות מהירות‬ ‫תחנות הרכבת בתל אביב, קיימים פתרונות‬ ‫יוביל מיידית לפיתוח עירוני עוצמתי ברמות‬ ‫נוספים להפוך את תחנת הרכבת ל"ירוקה".‬ ‫שונות, במיוחד בערים גדולות ומפותחות היכן‬ ‫העובדה שתחנות הרכבת בארץ יוצרות הגנה‬ ‫שימוקמו התחנות הראשיות וגם באזורי תחנות‬ ‫מינימאלית הדרושה מפני אלמנטי הטבע, כגון‬ ‫הביניים, היכן שיושבות קהילות הפרברים.‬ ‫גשם ושמש, מראה על תחילת חשיבה סביבתית‬ ‫תחנות רכבת חדשות תהינה בעלות פוטנציאל‬ ‫המגיעה מחוסר כדאיות לסגור תחנות ולשלב‬ ‫מערכות מיזוג-אויר מכאניות. הבעיה מתחילה‬ ‫כאשר האוורור הטבעי הנעים בקיץ הופך לרציף‬ ‫‪6 Greengauge 21: HIGH SPEED TRAINS AND THE‬‬ ‫‪DEVELOPMENT AND REGENERATION‬‬ ‫החשוף לרוחות קרות בחורף. תחנת רכבת בתנאי‬ ‫.6002 ‪OF CITIES, June‬‬ ‫81‬
  • 20. ‫ובנייה בת קיימא, אך יוכלו תוך כדי לעודד‬ ‫אקלים של ישראל אינה חייבת להיות סגורה‬ ‫פעילות סביבתית בקרבת תחנות אלה ולמשוך‬ ‫ומוטמנת בקרקע, כפי שקורה בהרבה ערים‬ ‫מגוון רחב יותר של אוכלוסיות לשימוש ברכבת.‬ ‫מושלגות באירופה וכדוגמת תחנות הרכבת‬ ‫נתב"ג ומודיעין, אלא יכולה ליהנות מויסות‬ ‫6.3 תקדימים מהעולם‬ ‫אקלים טבעי, גם לשטחי המשרדים הפנימיים‬ ‫קוריטיבה‬ ‫בתחנה, הדבר דורש רק השקעה בתכנון.‬ ‫תחנה ידידותית למשתמש מקטינה את הצורך‬ ‫קוריטיבה, בירת מדינת פרנה שבברזיל, היא עיר‬ ‫של הנוסע בתחבורה מזהמת על ידי הצעות‬ ‫שאוכלוסייתה גדלה בעשרות השנים האחרונות‬ ‫המעודדות חשיבה סביבתית, כגון השכרת‬ ‫במהירות עצומה. מאוכלוסייה של 003 אלף‬ ‫אופניים בין תחנה לתחנה- פרויקט שהתחיל‬ ‫תושבים ב- 0591 היא הגיעה לאוכלוסייה של כ-‬ ‫לפעול ביוזמת עיריית תל אביב. קשר של‬ ‫8.1 מיליון תושבים כיום. אף על פי כן לא‬ ‫תחבורה ירוקה לרכבת, כגון שבילי אופניים‬ ‫קיימות בקוריטיבה בעיות התחבורה האופייניות‬ ‫ושבילי הליכה נוחים בקרבה לתחנה יקטינו את‬ ‫לערים גדולות בשל העובדה כי התחבורה בעיר‬ ‫הצורך ברכב ובאמצעים אחרים ויציעו פתרונות‬ ‫מסתמכת על תחבורה ציבורית יעילה על‬ ‫טובים יותר למרחק בין הרכבת למקום העבודה.‬ ‫הקרקע.‬ ‫שטח תחנת הרכבת הינו בעל פוטנציאל לשטח‬ ‫מרכז העיר של קוריטיבה אינו פקוק במכוניות,‬ ‫פרסומי גם בנושאי הסביבה: כיצד לצמצם‬ ‫התנועה בכבישים זורמת בחופשיות בכל שעות‬ ‫צריכה ולמחזר. התחנה כמוקד לפעילות הסברה‬ ‫היממה, התחבורה הציבורית נזקקת רק‬ ‫ולימוד של ארגונים סביבתיים, תוך פעילות למען‬ ‫לתמיכה מועטה של השלטונות ורמת זיהום‬ ‫הקהילות ואותם המוקדים שאינם בקרבת‬ ‫האוויר בעיר נמוכה מאוד ביחס לכל עיר בעולם‬ ‫התחנה.‬ ‫בקנה מידה דומה. סיבה זו מביאה אדריכלים,‬ ‫מתכננים אחרים וראשי ערים לבקר בה כל שנה‬ ‫רכבת ישראל, כתוצאה ממודעות סביבתית‬ ‫בכדי ללמוד כיצד להפוך עיר נכשלת ומזוהמת‬ ‫הגדלה בגופים ציבוריים גדולים, כדוגמת חברת‬ ‫לפנינה האקולוגית של העולם המערבי.‬ ‫החשמל, התחילה לאחרונה תכנית לשימוש‬ ‫בחומרים ממוחזרים בכמה אופנים: מחזור חצץ‬ ‫"עיר אינה בעיה אלא פתרון" (ראש העיר‬ ‫שלא ראוי למסילה אשר עובר לשימוש בתעלות,‬ ‫לשעבר של קוריטיבה אדר' ג'ימי לרנר)‬ ‫שימוש חוזר בפסי הברזל, ריסוק אדנים, הוצאת‬ ‫חשיבותה של התחבורה הציבורית בעיר רבה‬ ‫הברזל וגריסת הבטון לצורך פיזור בתעלות. כמו‬ ‫במיוחד לאור העובדה שקוריטיבה היא עיר‬ ‫כן, בתחנות עצמן מתחילות להופיע עמדות‬ ‫במדינה מתפתחת, על כן לרבים מן התושבים אין‬ ‫למחזור בקבוקי פלסטיק ופחיות, בנוסף לנייר.‬ ‫כלל רכב פרטי והם תלויים בתחבורה הציבורית‬ ‫בכדי להגיע ממקום מגוריהם למקום עבודתם.‬ ‫היתרונות של פיתוח כלכלי בעקבות הקמת‬ ‫לכן הפעולות שניתן היה לנקוט בהן מתוך ראיה‬ ‫רכבות מהירות, יעילות וחסכוניות, יכולים‬ ‫"ירוקה" נדרשו להיות זולות מאוד וכן מהירות,‬ ‫להתחיל כבר עכשיו. השקעות בתחום תכנון‬ ‫מחשש להתערבות רשויות יתר על המידה- דבר‬ ‫התחנה יכולים להיות מידיים גם ולהביא את‬ ‫שיכל לסקל ניסיונות קריטיים להצלת העיר‬ ‫הרכבת המהירה לקהילות החלשות. תכניות אב‬ ‫מהזיהום הכבד בו היא שרויה.‬ ‫ותכניות בניין העיר עם הגדרות שימושי הקרקע‬ ‫אולי יצטרכו להתעדכן ולעודד תמריצים לפיתוח‬ ‫91‬