SlideShare une entreprise Scribd logo

Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham

•
•
T
Tagit Klimor
1  sur  41
Télécharger pour lire hors ligne
‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬ ‫והדר בן אברהם 153500830‬ ‫מגישות : רותם שייקר 289643660‬ ‫בין אקולוגי לטכנולוגיה – קיימות כמנוע צמיחה 319602 , אדריכלית תגית כלימור, סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬
‫1. מבוא‬ ‫בעשורים האחרונים , התעוררו קולות רבים בשיח העולמי- סביבתי שנבעו מתוך הבנה קולקטיבית‬ ‫ואינדבדואלית לצורך בפעולה סביבתית דחופה , המעלים את המחשבה על העתיד ובאחריות על הדורות‬ ‫הבאים. האתגרים בשיח הסביבתי יצרו תגובות פרגמאטיות ברמה מקומית , והתחיל ניסיון ליצור בסיס‬ ‫ל"מילון מושגים" המתאר ומנתח את הסביבה ואת אחריותו של הסובייקט בראייה לעתיד. )7991 ,‪(Helen‬‬ ‫החל משנות השבעים, חלו תמורות בתפיסת העירוניות כחלק מקולות הביקורת על השלכות המודרניזם‬ ‫ששאף לסגרגציה בין שימושים ובניסיון למצוא חלופה למודל הפרוורים והתלות הרווח ת בכלי רכב‬ ‫פרטיים. לשם כך, אומצו מודלים של "עירוב שימושים" המתייחסים לקנה מידה אנושי בשאיפה להגדיר‬ ‫מחדש את מערכות היחסים בין שימושים שונים בעיר במטרה להחיות את העיר מחדש. מתכנני ערים‬ ‫רואים במודל המערב שימושים כהכרחי ליצירת מערכת עירונית אחת דינמית. ) ,‪Roberts, Loyd- Jones‬‬ ‫7991(.‬ ‫ג'יין ג'ייקובס כותבת בספרה, "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות", שהמפתח לתכנון עירוני נמצא‬ ‫במודל המשלב שימושים ומספק שכונה חיה, בטוחה ומעניינת לתושבים. ) )1691( 8002 , ‪.(Jacobs‬‬ ‫אם כן, למודלים של עירוב שימושים השפעה נרחבת והשלכות ממשיות על חיי היום יום ועל האדריכלות.‬ ‫2‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
‫2. תוכן עניינים‬ ‫עמוד‬ ‫פרק‬ ‫2‬ ‫1.מבוא‬ ‫4‬ ‫3.הקדמה‬ ‫5‬ ‫4.עירוב שימושים- הגדרה‬ ‫5‬ ‫5.רקע תיאורטי- פיתוח בר קיימא ומודל העיר הקומפקטית‬ ‫5‬ ‫1.5 עירוב שימושים כפיתוח בר קיימא‬ ‫5‬ ‫2.5 שלושה מרכיבים לפיתוח בר קיימא‬ ‫7‬ ‫6.הבדלים במינוח- בין עירוב שימושים לשימושים מעורבים‬ ‫1.6 רגולציות ותקנות‬ ‫2.6 אירגון מרחבי‬ ‫9‬ ‫3.6 תלות בקנה מידה ומיקומם בעיר‬ ‫01‬ ‫7. התפתחות המודל לאורך ההיסטוריה‬ ‫01‬ ‫1.7 העידן העתיק‬ ‫11‬ ‫2.7 ימי הביניים‬ ‫11‬ ‫3.7 רנסנס טרום המהפכה התעשייתית‬ ‫21‬ ‫4.7 העידן התעשייתי‬ ‫31‬ ‫5.7 "איזור החל מהמהפכה התעשייתי‬ ‫31‬ ‫6.7 התפתחות הפרבר ניסיונות להכניס איכות חיים משנות‬ ‫ה02 ועד לשנות ה 07‬ ‫41‬ ‫7.7 ניו אורבניזם משנות ה 07‬ ‫41‬ ‫8.7 מאיזור לעירוב שימושים‬ ‫41‬ ‫9.7 עירוב השימושים היום –מודל חדש לקיימות‬ ‫51‬ ‫8. מאפיינים של עירוב שימושים‬ ‫51‬ ‫1.8 הגברת הצפיפות‬ ‫51‬ ‫2.8 השארת שטחים פתוחים‬ ‫51‬ ‫3.8 חיזוק מרכזי ערים‬ ‫61‬ ‫4.8 שילוב פונקציות‬ ‫61‬ ‫5.8 התערבות במבנים קיימים בסביבה העירונית‬ ‫71‬ ‫6.8 מערכות תחבורה יעילות בתכנון מוטה תחבורה‬ ‫ציבורית‬ ‫81‬ ‫7.8 עירוב שימושים כמודל דינמי‬ ‫81‬ ‫9. יתרונות של עירוב שימושים‬ ‫81‬ ‫1.9 העלאת איכות חיים ואורח חיים בריא‬ ‫91‬ ‫2.9 התאמה ורגישות לסביבה קיימת‬ ‫91‬ ‫3.9 תפקוד 42 שעות ביממה‬ ‫02‬ ‫4.9 נגישות וחשיפה עירונית‬ ‫02‬ ‫5.9 היבטים תחבורתיים‬ ‫02‬ ‫6.9 הקטנת הזיהום- שיפור תפקודים סביבתיים‬ ‫12‬ ‫7.9 שינויים חברתיים –קהילתיות והפחת בפשיעה‬ ‫22‬ ‫8.9 הגדלת שטחים ציבוריים פתוחים‬ ‫22‬ ‫01. אתגרים‬ ‫22‬ ‫1.01 קונפליקטים בין שימושים‬ ‫32‬ ‫2.01 כלכליות ורווחיות- תשואה לגודל‬ ‫42‬ ‫3.01 חוסר שביעות רצון‬ ‫52‬ ‫11. גישות שונות לעירוב שימושים ברמת העיר‬ ‫52‬ ‫1.11 השפעת הסטרוקטורה העירונית‬ ‫62‬ ‫2.11 עיקרון רשתות מרחביות‬ ‫62‬ ‫3.11 התהוות הרשת המרחבית‬ ‫62‬ ‫1.3.11 מהפכת המידע‬ ‫72‬ ‫2.3.11 לקראת עיר ברת קיימא‬ ‫82‬ ‫21. גישות שונות לעירוב שימושים – מודלים במת הבניין‬ ‫82‬ ‫1.21 עירוב שימושים ברמת הבניין‬ ‫82‬ ‫2.21 בניין כמערכת אוטונומית?‬ ‫82‬ ‫3.21 את מי הבניין משרת?‬ ‫92‬ ‫4.21 בניין כמערכת גמישה מרחבית- עקרון השלבים‬ ‫92‬ ‫31. דיון ומסקנות‬ ‫92‬ ‫תבנית לעירוב שימושים‬ ‫1.31‬ ‫13‬ ‫האם כל בנין צריך לקיים עירוב שימושים‬ ‫2.31‬ ‫23‬ ‫מגה- סטרוקטורות?‬ ‫3.31‬ ‫23‬ ‫אסתטיקה של עירוב שימושים‬ ‫4.31‬ ‫33‬ ‫צפיפות מול איכות חיים?‬ ‫5.31‬ ‫33‬ ‫השלכות עתידיות של המודלים העכשוויים‬ ‫6.31‬ ‫43‬ ‫הרשת הגלובלית כתאים של עירוב שימושים שיחליפו‬ ‫7.31‬ ‫את המרחב העירוני‬ ‫53‬ ‫41. סיכום‬ ‫63‬ ‫51. ביבליוגרפי ה ומקורות‬ ‫3‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
‫3. הקדמה‬ ‫משחר ההיסטוריה מודל עירוב שימושים אומץ על ידי מתכנני צורות התיישבות שונות, כאשר נקודת‬ ‫המפנה המשמעותית ביותר הייתה המהפכה התעשייתית במאה ה-91 , שהגדירה מחדש את יחסי‬ ‫השימושים בערים. לאורך השנים מודל עירוב שימושים התקיים תוך מגמת השתנות והתפתחות מתמדת‬ ‫כתגובה ובהתאמה לאקולוגיה התרבותית הרווחת. לאחרונה עולה דיון הבוחן מודלים עכשוויים‬ ‫המתייחסים לעיר כאל מרחב רשתי שפועל בסופר-פוזיציה ומשלב שימושים שונים המתפקדים בו זמנית.‬ ‫מודלים אלו ממחישים את העושר של החיים, מגבירים את חוויות העירוניות ויוצרים גישה נוחה למגוון‬ ‫פעילויות. מודל זה מתוכנן בקנה מידה אנושי ומציג גישה חיובית להתפתחות הקהילה , המשמר את‬ ‫מרכזי הערים ומייעד ם ל"אורגניזם חי ". עירוב שימושים מצריך חשיבה מחודשת לא רק למתכננים אלא‬ ‫לציבור כולו. תפקידו של הציבור לצרוך בפעילויות אלה כבר מלכתחילה ושאיפתם של המתכננים לתכנן‬ ‫את הלא מוכר. )6791 , ‪ .(Edmond Bacon‬במונחים אלו, היתרון של פיתוח לעירוב שימושים, מסתמן‬ ‫כשונה באופן דרמטי מהימים בהם תוכננו בניינים לצד בניינים באופן מובחן, כל אחד עם שימוש שונה‬ ‫ומטרה נפרדת הממחישים עקרון תכנוני מודרניסטי. פרויקטים אלו מציעים הרבה יותר מאשר החייאה‬ ‫מסחרית וכלכלית. באופן הולך וגובר הם מייצגים גילוי-מחדש של האורבאניות באמצעות אינטגרציה‬ ‫עשירה בין שימושים ופעילויות שתומכים אחד בשני בו זמנית, כשכל הפיתוח הזה נכלל תחת פרויקט‬ ‫אחד. )6791 ,‪. (Witherspoon, Abbett, Gladstone‬‬ ‫בעבודה נסקור את היחס המשתנה לעירוב שימושים לאורך השנים ואת מאפייני המודל, ננסה להבין כיצד‬ ‫מודל זה בא לידי ביטוי בימינו בעקבות תפיסת הרשתות המרחביות.‬ ‫ננסה לבחון אילו נושאים ברי קיימא מקדמים באמצעות מודל עירוב שימושים - הן מבחינת התפיסה‬ ‫שעומדת בבסיס ה רעיון והן מבחינת ההתפתחות העכשווית של המודל שעולה בקנה אחד עם תכנון‬ ‫מודע-סביבה. החשיבות של עירוב שימושים נוגעת לקנה מידה שונ ה ובאה לידי ביטוי ברבדים רבים של‬ ‫התייחסות עירונית. רבדים אלו יוצרים רדיוסים שונים של השפעה שמשליכים על קשרים פנימיים‬ ‫וחיצוניים של העיר.‬ ‫מתודולוגיית העבודה נסמכת על מקורות אקדמיים ופרסומים בכתבי עת עכשוויים הנוגעים לתכנון עירוני‬ ‫בר קיימא וכן על ספרות מקצועיים ותקדימים של פרויקטים בני זממנו.‬ ‫4‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
‫האו"ם הקים ועדה בינלאומית לדיון בנושאי‬ ‫4. עירוב שימושים- הגדרה‬ ‫סביבה ופיתוח, וב- 7891 ועדה זו פרסמה את‬ ‫מודל עירוב שימושים הינו תפיסה‬ ‫הדו"ח שלה, "‪ ,"Our common future‬הקרוי‬ ‫תכנונית המנסה לשלב שימושים שונים‬ ‫גם דו"ח ברונטלנד, ע"ש יושבת ראש הועדה .‬ ‫באותו תא שטח, או בשטחים סמוכים באותו‬ ‫דו"ח זה כלל לראשונה את המושג "פיתוח בר‬ ‫מרחב תכנוני. למודל זה תצורה פיזית‬ ‫קיימא".‬ ‫גמישה, והוא יכול לנוע בטווח רחב החל‬ ‫דו"ח ברונטלנד נשען על ארבעה עקרונות‬ ‫מחלל בודד בבניין, בניין או קומפלקס בקנה‬ ‫1‬ ‫ליצירת פיתוח בר-קיימא של החברה האנושית‬ ‫מידה גדול, שכונה, והתפרסות בין עירונית .‬ ‫בעולם:‬ ‫חיסול העוני בעולם, ובמיוחד בעולם‬ ‫‪‬‬ ‫השלישי, נחוץ לא רק מסיבות אנושיות‬ ‫5. רקע תיאורטי‬ ‫פיתוח בר-קיימא ומודל העיר‬ ‫אלא גם מסיבות סביבתיות .‬ ‫2‬ ‫הקומפקטית‬ ‫על העולם הראשון להקטין את צריכת‬ ‫‪‬‬ ‫המשאבים ופליטת הפסולת שלו .‬ ‫5.1 עירוב שימושים כפיתוח בר קיימא‬ ‫שיתוף פעולה בינלאומי בנושאים‬ ‫‪‬‬ ‫סביבתיים איננו אופציה אלא הכרח .‬ ‫על מנת להסביר כיצד עירוב שימושים‬ ‫שינוי לכיון של פיתוח בר-קיימא יכול‬ ‫‪‬‬ ‫מהווה פיתוח בר-קיימא, נפתח בהסברת המושג‬ ‫לקרות רק באמצעות פעילות קהילתית‬ ‫הנ"ל.‬ ‫המתייחסת ברצינות לתרבויות‬ ‫מקומיות .‬ ‫מושג זה הוא תולדה של תהליכי מודעות‬ ‫לסביבה והגנה על הסביבה שהחלו להיווצר‬ ‫בארצות אירופה וצפון אמריקה בהקשר של‬ ‫התקדמות התיעוש וכתגובה להם. בשנות ה- 07‬ ‫של המאה הקודמת, התחזקה המודעות לגידול‬ ‫בנזקים הסביבתיים ולמשבר הסביבתי העולמי.‬ ‫קבוצת מדענים ידועי שם, בהזמנת גוף מעורב‬ ‫של אנשי עסקים ומדינאים, הזמינה דו"ח‬ ‫סביבתי עולמי על הגבולות לפיתוח‬ ‫2791, ‪ .((Meadows‬הדו"ח עורר סערה בעולם‬ ‫המדעי ובמדיניות בינלאומית, בין השאר משום‬ ‫שהוא יצר קשר ברור בין עצם הפיתוח הטכנולוגי‬ ‫והזהיר‬ ‫והתעשייתי ובין נזקים סביבתיים,‬ ‫לראשונה מפני התמוטטות המערכת האקולוגית‬ ‫העולמית בעקבות פעילות האדם. בשנת 3891,‬ ‫1‬ ‫מתוך: מאמר שני בסדרה לקראת כנס מרחב‬ ‫בנושא צפיפות עירונית, 8002‬ ‫2‬ ‫דוד פרלמוטר, אביתר אראל, יצחק מאיר, יאיר‬ ‫עציון, יודן רופא, המדריך לבנייה ביו אקלימית‬ ‫בישראל, יוני 0102‬ ‫5‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
‫פעילויות ותנועות שימור ופיתוח. אולם רק‬ ‫5.2 שלושה מרכיבים לפיתוח בר‬ ‫3‬ ‫האזור המצומצם יחסית של החפיפה בין שלושת‬ ‫קיימא‬ ‫המעגלים מהווה באמת פיתוח בר-קיימא.‬ ‫קיימות הגדרות רבות לפיתוח בר-‬ ‫הגדרה שנייה: "פיתוח כלכלי השומר ומקדם את‬ ‫קיימא, אנו נתייחס ל אלו אשר בה ם קיים פירוט‬ ‫הסביבה תוך כדי שמירה וחיזוק השוויון‬ ‫ות אלו‬ ‫של שלושת מרכיבי הפיתוח. הגדר‬ ‫החברתי".‬ ‫כוללות בתוכ ן את ההבנה שפיתוח בר-קיימא‬ ‫איננו נטול התנגשויות בין ערכים שונים. מהותו‬ ‫הגדרה זו נובעת מביקורת על ההגדרה הקודמת‬ ‫של פיתוח בר-קיימא היא במציאת איזון בין‬ ‫ועל דיאגראמ ת שלושת המעגלים וטוענת‬ ‫הערכים השונים:‬ ‫שהשוויון בין שלושת המעגלים מטעה. הוא יוצר‬ ‫את הרושם שהסביבה, הכלכלה והחברה הם‬ ‫פיתוח בר-קיימא מהווה איזון בין:‬ ‫שלושה הקשרים שונים ובלתי תלויים שיש‬ ‫צורך בפיתוח כלכלי, כדי להתגבר על‬ ‫‪‬‬ ‫למצוא איזון ביניהם. בפועל, כך נטען, הסביבה‬ ‫עוני .‬ ‫מהווה את ההקשר והתנאי לקיום החברה‬ ‫צורך בהגנה סביבתית על אויר, מים,‬ ‫‪‬‬ ‫האנושית שבמסגרתה יכול להתקיים הפיתוח‬ ‫קרקע ומגוון המינים שכולנו תלויים‬ ‫,‬ ‫הכלכלי הדרוש לקיומה ולשגשוגה. על כן‬ ‫בהם בסופו של דבר.‬ ‫שמירת הסביבה ופיתוחה באופן ששומר על‬ ‫צורך בצדק חברתי וגוון תרבותי כדי‬ ‫‪‬‬ ‫העושר והמגוון של המערכת האקולוגית חייב‬ ‫לאפשר לקהילות מקומיות לפתור את‬ ‫להיות בראש סדר העדיפויות;‬ ‫העימותים הללו באופן שיביא לידי ביטוי‬ ‫שני בסדר החשיבות הוא קידום השוויון והאיזון‬ ‫את ערכיהם המיוחדים.‬ ‫החברתי, ומגבלות שתי המערכות האלה צריכות‬ ‫הגדרה זו ניתנת להצגה באופן גרפי על ידי‬ ‫לחול על המערכת הכלכלית. ניתן לייצג את‬ ‫שלושת מעגלי הפיתוח כפי שניתן לראות באיור .‬ ‫ההגדרה הזו באמצעות סכמת שלושת‬ ‫האליפסות שמוצגת באיור .‬ ‫שלושת מעגלי פיתוח בר קיימא:‬ ‫שלושת ההקשרים של פיתוח בר קיימא:‬ ‫לכל מעגל יש מטרות משלו, ואזורי החפיפה בין‬ ‫כל שלושת מעגלים מהווים סוגים שונים של‬ ‫3‬ ‫דוד פרלמוטר, אביתר אראל, יצחק מאיר, יאיר עציון, יודן‬ ‫רופא, המדריך לבנייה ביו אקלימית בישראל, יוני 0102‬ ‫6‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
‫במקומות רבים , פיתוח של עירוב שימושים הוא‬ ‫כעת עולה השאלה איזה מודל סטרוקטורלי יכול‬ ‫נסיוני‬ ‫כעת נורמה תכנונית ולא תהליך‬ ‫להשתלב בערים הקיימות ולממש את הרצון‬ ‫)0102,‪.(Foord‬‬ ‫לפיתוח בר קיימא?‬ ‫המודל הסטרוקטורלי שמשתלב עם פיתוח בר‬ ‫הוא מודל העיר‬ ‫-‬ ‫קיימא ומקדם אותו‬ ‫6. הבדלים במינוח בין-‬ ‫הקומפקטית 4 ) ‪ ,(The compact city‬המשלבת‬ ‫"עירוב שימושים" ו"שימושים‬ ‫את שלושת המרכיבים הנ"ל- סביבתיים,‬ ‫מעורבים"‬ ‫חברתיים וכלכליים . מודל זה מהווה עקרון‬ ‫בתכנון ועיצוב עירוני, שקורא לערים המעודדות‬ ‫1.6 רגולציות ותקנות‬ ‫צפיפות מגורים גבוהה ועירוב שימושי קרקע.‬ ‫המודל נשען על מערכת תחבורה ציבורית יעילה‬ ‫ההבדל בין "עירוב שימושים" ל"שימושים‬ ‫ויש לו תפרוסת עירונית המעודדת הליכה רגלית‬ ‫מעורבים" מתייחס בעיקר לארגון לקנה מידה‬ ‫ושימוש באופניים, צריכת אנרגיה נמוכה‬ ‫ומיקו ‪ o‬הפרויקט בעיר. יש מספר מדינות שקבעו‬ ‫והפחתת הזיהום. צפיפות גבוהה מעודדת מגוון‬ ‫חוקים לגבי עירוב שימושים- ברגע שמדובר‬ ‫הזדמנויות לאינטראקציה סוציאלית, כמו כן‬ ‫בפרויקט מעל 003 מ"ר הפרויקט חייב לכלול‬ ‫תחושת ביטחון. )0102 ,‪. (Dempsey‬‬ ‫עירוב שימושים. אך האם מסחר בקומת הקרקע‬ ‫מבחינה סטרוקטורלית, לעיר הקומפקטית יש‬ ‫של בניין משרדים או מגורים לצד משרדים?‬ ‫טקסטורה פנימית שונה מאוד מזו של "עיר‬ ‫מציג מודל של עירוב שימושים?‬ ‫מודרנית" טיפוסית. כיון שגרעין ההתיישבות‬ ‫בארה"ב ה "מכון לפיתוח עירוני " קבע שעירוב‬ ‫מתייחס לאופן שבו מרכיביו- אנשים, פעילויות,‬ ‫שימושים חייב לכלול שלושה שימושים או יותר‬ ‫שימושי קרקע , בניינים וחללים שזורים יחדיו‬ ‫שיגרמו לרווח בעל משמעות בעלי אינטגרציה‬ ‫)6991 ,‪.(Rowley‬‬ ‫פיזית ופונקציונאלית ושיהיו חלק מתוכנית‬ ‫מודלים של עירוב שימושים משתלבים באופן‬ ‫קוהרנטית אחת.‬ ‫טבעי ותומכים במימוש רעיון העיר הקומפקטית,‬ ‫2.6 ארגון מרחבי‬ ‫כיון שהסטרוקטורה הבסיסית של מודלים אלו‬ ‫מקיימת את השזירה בין המרכיבים השונים‬ ‫בספר ‪,Mixed Use Developments‬‬ ‫ברמות שונות של קנה מידה. ראשית התהוותו‬ ‫נכתב כי רבים מהפרויקטים הנדל"ניים מכילים‬ ‫של המודל כקונספט תכנוני הגיח לצד‬ ‫יותר משימוש אחד, אך חסרים בתוכם את‬ ‫ההתרחקות מהפונקציונליזם של ‪ CIAM‬וחיפוש‬ ‫שלושת המאפיינים שפיתוחם של עירוב‬ ‫אחר דרכים לתמוך ברעיונות של מודל העיר‬ ‫שימושים מכיל.‬ ‫הקומפקטית.‬ ‫פיתוח של "עירוב שימושים" משמעותו פרויקט‬ ‫4‬ ‫נדלנ"י בקנה מידה גדול המאופיין בשילוב של‬ ‫המונח "העיר הקומפקטית" הוטבע לראשונה‬ ‫שלושה או יותר שימושים רווחיים‬ ‫‪(George‬‬ ‫בשנת 3791 על ידי ג'ורג' דאנציג‬ ‫ופרודוקטיביים, כמו למשל דירות להשכרה,‬ ‫ותומס ל.סאטי ) ‪.(Thomas.L.Saaty‬‬ ‫)‪Dantzig‬‬ ‫משרדים, מגורים, בית מלון. במרבית‬ ‫שני מתמטיקאים שהחזון האוטופי שלהם נגזר‬ ‫הפרויקטים הנדל"ניים קיים יותר משימוש אחד,‬ ‫מהרצון לחזות בשימוש יותר יעיל במשאבים. המושג‬ ‫אך המגוון הפונקציונאלי שיש לעירוב שימושים‬ ‫כפי שהשפיע על תכנון ערים, מיוחס לג'יין ג'ייקובס‬ ‫חסר. לדוגמא , בניין מסחרי שבקומת הקרקע‬ ‫וספרה- מותן וחיהן של ערים אמריקאיות גדולות‬ ‫ממוקמות חנויות ומעליהן מגורים של בעל‬ ‫)1691(.‬ ‫העסק, בניין דירות יוקרתי עם חנויות ומשרדים‬ ‫7‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
‫דיאגרמה של ‪ ,Westmount‬מונריאל המתארת את‬ ‫בקומות הראשונות או שימושים מסחריים‬ ‫השילוב הפיסי והפונקציונאלי של מודל עירוב‬ ‫בקומת הקרקע שנמצאים ברוב בנייני משרדים‬ ‫שימושים5:‬ ‫ומגורים. סטרוקטורות מסוג זה נכנס ות תחת‬ ‫הקטגוריה של "שימושים מעורבים" להבדיל‬ ‫מפיתוח של "עירוב שימושים" שמאפייניו לעיל.‬ ‫הכותבים מסבירים כי שלושה או יותר שימושים‬ ‫רווחיים אלו בדרך כלל מרמזים על קנה מידה‬ ‫גדול, לדוגמא שטח של 000,005 רגל מרובע‬ ‫הכולל חנייה. אחת הסיבות לכך היא שפיתוח‬ ‫של עירוב שימושים מצריך שטח מספיק גדול-‬ ‫באמצעות פיתוח ורטיקאלי או אופקי, על מנת‬ ‫לאפשר תכנון אינטליגנטי שיצור את‬ ‫פיתוח המשתלב באופן קוהרנטי עם תוכנית‬ ‫האינטגרציה בין שימושים שונים. כמו כן, "מסה‬ ‫קיימת מציי ן לעיתים קרובות את הטיפולוגיה‬ ‫לעירוב‬ ‫קריטית מינימאלית" היא הכרחית‬ ‫וקנה המידה של השימושים, צפיפויות מורשות‬ ‫שימושים על מנת ליצור השפעה רחבה על‬ ‫וגורמים נוספים. תוכנית אב המעודדת פיתוח‬ ‫הציבור.‬ ‫של עירוב שימושים מצריכה מגוון גדול מאוד‬ ‫אינטגרציה משמעותית, פיזית ופונקציונאלית של‬ ‫ושיתוף פעולה גבוה מצד הגורמים הכלכליים,‬ ‫רכיבי הפרויקט יתאפיינו בשימוש קרקע‬ ‫המתכננים וניהול הרכוש. תהליך התכנון אם כן,‬ ‫אינטנסיבי הכולל דרכים בלתי מופרעות להולכי‬ ‫הוא הרבה יותר מורכב מאשר פרויקטים‬ ‫רגל. באופן פיזי, אינטגרציה זו יכולה לקבל‬ ‫נדל"ניים אחרים.‬ ‫ביטויים רבים; עירוב ורטיקאלי של רכיבי‬ ‫לא משנה מהי צורתם, הכוונה בתוכנית‬ ‫הפרויקט היוצר מגה סטרוקטורה, בתחום של‬ ‫"קוהרנטית" לפיתוח של עירוב שימושים , בדרך‬ ‫בלוק עירוני אחד. ארגון מחושב של רכיבי מפתח‬ ‫כלל מגדירה מינימום לסוגים ולקנה המידה של‬ ‫סביב מוקדים, לדוגמא גלריה של חנויות, מלון‬ ‫שימושי הקרקע, צפיפויות, ואזורים שונים באתר‬ ‫עם חצר מרכזית. חיבור הדדי של מרכיבי‬ ‫בהם פיתוחים שונים יכולים להשתלב.‬ ‫הפרויקט באמצעות רשת משוכללת המאפשרת‬ ‫פיתוח כזה מובדל מפיתוחים אחרים שאינם‬ ‫סירקולציה של הולכי רגל , לדוגמא מערכים תת‬ ‫מתוכננים, בהם השימושים לא יוצרים זיקה‬ ‫קרקעיים, שבילים וכיכרות, סדרת גשרים בין‬ ‫יזמים שונים.‬ ‫וניכרת הפעולה של מספר‬ ‫‪ ,"skyways‬שימוש נרחב‬ ‫בניינים או "‬ ‫)6791 ,‪.(Witherspoon & Abbett, Gladstone‬‬ ‫בדרגנועים, מעליות, מסועים ועוד אלמנטים‬ ‫מכאניים על מנת לאפשר תנועת הולכי רגל‬ ‫במישור הורטיקאלי והאופקי.‬ ‫מרכזי קניות גדולים, החובקים מספר פונקציות‬ ‫שאינן מגורים, באופן טיפוסי לא תוכננו באופן‬ ‫קומפקטי ומאורגן כפי שפרויקט של עירוב‬ ‫שימושים מתוכנ ן. התוצאה היא שמרכזים אלו‬ ‫מופרדים ולא יוצרים אינטגרציה, כאשר הנגישות‬ ‫5‬ ‫,‪Abbett‬‬ ‫,.‪J.P‬‬ ‫,‪Gladstone‬‬ ‫,.‪R.M‬‬ ‫העיקרית למקומות הללו, ולעיתים אף בתוכם,‬ ‫‪Witherspoon, R.E., (1976), Mixed-Use‬‬ ‫היא באמצעות המכונית.‬ ‫,‪Developments: New Ways of Land Use‬‬ ‫‪ULI-the Urban Land Institute., Washington‬‬ ‫8‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
‫לעומתם, משרדים קטנים וסדנאות עם פתחים‬ ‫3.6 תלות בקנה מידה ומיקומם בעיר‬ ‫)חלונות ודלתות( ברמת הרחוב מעודדים‬ ‫ראולי )‪ (Rowley‬כותבת במאמרה כי עירוב‬ ‫פעילות והשתתפות הולך הרגל , כמו למשל,‬ ‫שימושים מופיע בתצורות שונות . להבדיל מרמת‬ ‫רחוב המרושת בחנויות מסחר. ) ,‪MacCormac‬‬ ‫העיר בכללותה , כיון שניתן לתפוס את כל הערים‬ ‫3891(6.‬ ‫כמקיימות יחסים של עירוב שימושים בקנה‬ ‫ראולי מבחינה בין שלוש גישות בסיסיות לתחזוק‬ ‫מידה גדול.‬ ‫או קידום של עירוב שימושים:‬ ‫היא מרחיבה את ארבעת התצורות הנוספות:‬ ‫1. שימור או ייסוד של מערכות עירוב שימושים.‬ ‫2. החייאה הדרגתית ותוספת בינוי לחלקים‬ ‫1. בתוך מחוז או שכונה. 2. ברמת הרחוב או‬ ‫קיימים של העיר, כולל פיתוח של ‪ infill‬ושימוש‬ ‫חללים ציבוריים נוספים. 3 . ברמת הבניין או‬ ‫3. פיתוח כולל או‬ ‫חוזר, שימור ובינוי חדש.‬ ‫בלוק הרחוב. 4. בין בניינים בודדים.‬ ‫פיתוח חדש של אתרים גדולים.‬ ‫יש לציין כי פיתוח פרטני של עירוב שימושים‬ ‫לטענתה, מגוון של פעילויות בין רחובות וחללים‬ ‫צריך לכלול לפחות שניים מהנ"ל.‬ ‫ציבוריים יוצרים מצב מיוחד, כיון שלא מדובר רק‬ ‫במצב בו הבניינים ממוקמים אחד ליד השני‬ ‫ברחוב אלא ישנה גם חשיבות לתכנון ולרמת‬ ‫הציבוריות של הרחוב עצמו. אחת המעלות‬ ‫הנמדדות במודל לעירוב שימושים היא בהתאם‬ ‫לטווח השפעה של פעילויות אלו הנובעות‬ ‫מהתחום הציבורי של הפרויקט.‬ ‫קיימים ארבעה טיפוסי מיקום בהם ניתן למצוא‬ ‫או לקיים מצבים של עירוב שימושים: 1. מרכזי‬ ‫ערים הכוללים את הלב המסחרי והאזרחי של‬ ‫הערים 2. אזורי פנים בעיר ובאתרים של‬ ‫'‪ 'brown lands‬שבהם קיימת נטישה, אזורים‬ ‫ריקים או בנויים הזקוקים להתחדשות.‬ ‫3. פרברים או אזורים של קצה העיר‬ ‫4 . אזורים ירוקים בהם יש התרה במדיניות‬ ‫התכנון )6991 ,‪.(Rowley‬‬ ‫לטענת מקורמק, ישנם שימושים שיש להם‬ ‫אפקט מועט על החיים הציבוריים ומאידך ישנם‬ ‫כאלו הטומנים פוטנציאל משמעותי לדרבון‬ ‫פעילות עירונית. הנוכחות האנושית ומעורבותה‬ ‫, )דבר‬ ‫בערים תלויה בחלקה במאפיינים אלו‬ ‫ממנו התעלמו מתכנני הערים המודרניות(.‬ ‫אחת הדוגמאות לשימושים קיצוניים היא מגרשי‬ ‫חנייה שאינם מעניקים התייחסות לעובר האורח .‬ ‫6‬ ‫:‪ROWLEY, A. "Mixed-Use Development‬‬ ‫דוגמא נוספת היא סופר-מרקטים המסתירים את‬ ‫‪ambiguous concept, simplistic analysis and‬‬ ‫מרכולתם במעטפת הבניין ולהם התייחסות‬ ‫‪wishful thinking?", Planning practice and‬‬ ‫מועטה ברמת הרחוב.‬ ‫6991 ,79-58 ,1 .‪research, vol. 11, no‬‬ ‫9‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
‫חנות או סדנא בעלת פתחים לרחוב שהייתה‬ ‫המודל לאורך‬ ‫7. התפתחות‬ ‫ממוקמת בחלק החיצוני של הבית.‬ ‫ההיסטוריה‬ ‫בפרק זה נבחן את ההתפתחות‬ ‫8‬ ‫ההיסטורית של מודל עירוב שימושים בניסיון‬ ‫אגורה ביוון העתיקה, מאה 5 לפנה"ס‬ ‫לעקוב אחר השינויים בערים, האופן בו התפתחו‬ ‫מקנה המידה הקטן, דרך האבולוציה הטבעית‬ ‫שהובילה לחברות המאופיינות בעירוב שימושים‬ ‫בטרום עידן המהפכה התעשייתית ועד להפרדת‬ ‫השימושים באותה תקופה. נבחן את התקופה‬ ‫שלאחר המהפכה בה שינו את המדיניות כביטוי‬ ‫להתפתחות עירונית וחזרו למודל של עירוב‬ ‫שימושים )7991,‪.7(coupland‬‬ ‫7.1 העידן העתיק‬ ‫לאורך ההיסטוריה האנושית, רוב‬ ‫7.2 ימי הביניים‬ ‫ההתיישבויות הראשונות התפתחו כסביבת חיים‬ ‫מעורבת שימושים. התנועה ממקום למקום‬ ‫עם התמוטטות הממשל והתפרקותה‬ ‫התנהלה באמצעות הליכה ולעיתים נעזרו בחיות‬ ‫של האימפריה הרומית, כלכלת אירופה חזרה‬ ‫משא לצורך נשיאת סחורות. אנשים חיו‬ ‫להתבסס על חקלאות. הכפר תפקד כיחידה‬ ‫בצפיפות יחסית בשל העובדה שמרחב היומיו ם‬ ‫.‬ ‫עצמאית בה כל אזרח כלכל את צרכיו‬ ‫נמדד על פי יכולת ההליכה וקנה המידה של‬ ‫רמת עירוב השימושים היתה כפופה לגבולות‬ ‫האדם. המגורים והמסחר בעידן העתיק בדרך‬ ‫השטח של בעל המחוז.‬ ‫כלל היו ממוקמים באותו הבניין ולעיתים אף‬ ‫באותו החלל-האדם היה מייצר את מרכולתו‬ ‫בביתו ומשם גם מוכר אותה . המבנים לא חולקו‬ ‫לערים של ימי הביניים היה בתחילה מבנה דומה‬ ‫על פי שימושים שונים והשכונה הכילה מגוון של‬ ‫לכפרים. מבנה זה השתנה כאשר החלה‬ ‫שימושים. בערים המסופוטמיות )לדוגמא‬ ‫להתפתח "תעשייה" שמוקמה במרכז העיר,‬ ‫‪ (Sumer‬המקדש לא תפקד רק כמרכז הדתי‬ ‫שהיה המקום הפוטנציאלי ביותר לעידוד‬ ‫אלא גם כמרכז אדמניסטרטיבי ואכלס לצד‬ ‫המסחר כיון שתפרוסת הדרכים הייתה מעגלית.‬ ‫פעילויות דתיות גם מפגשים פוליטיים ופעילות‬ ‫עם הזמ ,ן חלה התפתחות הדרגתית בכיון של‬ ‫כלכלית. עירוב שימושים גם היה קיים ביוון‬ ‫הפרדת שימושים- כאשר אזור המסחר הופרד‬ ‫העתיקה ובערים הרומאיות- ברומא ניתן למצוא‬ ‫מאזור המגורים. התהוות שוק הסחורות גם‬ ‫את הדוגמא הטובה ביותר לעירוב שימושים:‬ ‫חיזקה את הפרדת השימושים, כיון שהיה מדובר‬ ‫בית האטריום הרומאי כלל אלטרנטיבה מסחרית‬ ‫בשוק שהכיל סחורות שונות שהובלו מעבר לים‬ ‫לבית המגורים שבו לא היו פתחי חלונות.‬ ‫או מערים שכנות והיו זקוקות לאכסון במחסנים.‬ ‫אלטרנטיבה זו נקראה ה"טברנה" ) ‪-(taberna‬‬ ‫7‬ ‫,"‪Coupland, A., "A History of Mixed Uses‬‬ ‫‪In: A. Coupland, (ed.), (1997), Reclaiming‬‬ ‫8‬ ‫-‪http://www.greeceathensaegeaninfo.com/h‬‬ ‫‪the City, mixed use development, E & FN‬‬ ‫‪maps/greek-mainland/map-athenian-agora.htm‬‬ ‫36-13 .‪spon, London-UK, pp‬‬ ‫01‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
‫מהרחובות ומוקמו במתקנים מתאימים.‬ ‫7.3 רנסנס-‬ ‫תהליכים אלו משתקפים בתוכניות "הערים‬ ‫טרום המהפכה התעשייתית‬ ‫החדשות" של התקופה- רובן בתכנון סימטרי,‬ ‫במאה ה 61, התפתח מסחר של‬ ‫)דבר‬ ‫מעגלי או בגריד. הערים היו מבוצרות‬ ‫המעמדות הגבוהים בערים. המסחר השתלב‬ ‫הדומה מאוד לחגורות הירוקות הקיימות היום (‬ ‫בתוך יחידת המגורים של הסוחר-בעל הבית:‬ ‫ולא היו יכולות להתרחב ) 6791,‪.(Procos‬‬ ‫בקומה התחתונה מוקמה החנות שתפקדה‬ ‫מהמאה ה71 , עם צמיחת הכלכלה ניתן להבחין‬ ‫כחלל מכירה וייצור בעוד שקומת המרתף‬ ‫בהתהוות של התמחויות שונות ותהליכים‬ ‫שימשה כמחסן . מאחורי החנות מוקמו המטבח,‬ ‫תעשייתיים הולכים וגוברים. חלק מתהליך‬ ‫חלל מרכזי להתכנסות המשפחה ומאחוריהן‬ ‫נרחב של‬ ‫הייצור מוקם בתוך העיר ויצר איזור‬ ‫חדרי השינה. בחלק מן הבתים המסחר היה‬ ‫פעילות תעשייתית. צמיחה כלכלית נשזרה בד‬ ‫בקומה התחתונה ויחידת המגורים בקומה‬ ‫בבד עם הצמיחה התעשייתית שעודדה‬ ‫השנייה: הפונקציות בבית נטו להיות מופרדות‬ ‫התפתחות טכנולוגית. תהליכים אלו השפיעו‬ ‫בצורה אנכית מהמלאכה והפעילות שבקומה‬ ‫ישירות על מרכזי הערים שגם הם הלכו וגדלו.‬ ‫התחתונה. האדונים ומשפחותיהם שהו בחללים‬ ‫עם שגשוג הכלכלה , החלו להישמע קולות‬ ‫בקומה התחתונה והשנייה , ואילו המשרתים‬ ‫הדורשים במרכזי הערים תרבות ופנאי. מקומות‬ ‫ישנו בקומות העליונות.‬ ‫,‬ ‫רבים הפכו לאטרקטיביים בשעות הפנאי‬ ‫בזמן שרכוש פרטי תפקד כמערכת של שימושים‬ ‫והכלכלה שלהם הייתה מושתת על תרבות זו.‬ ‫מעורבים, התהוותה תופעה בה מלאכות‬ ‫קניות הפכו לחלק פעיל במהלך היום וכל עיר‬ ‫ופעילויות דומות חוברו יחד לאזור אחד הומוגני‬ ‫אימצה לעצמה אזור שהיה מיועד פונקציות‬ ‫ויצרו תבנית אחידה של אותה פעילות. הדבר‬ ‫מסחריות ופעילות המשלבות בילוי ופנאי. שינוי‬ ‫נבע מהצורך לעודד פעילות מסחרית ונוחות‬ ‫בתפיסה זו הוביל לדרישה נוספת של מבני‬ ‫שנבעה מצורך של החלפת סחורה בין הסוחרים.‬ ‫ציבור; תיאטראות, ספריות וכדומה, שפיתח‬ ‫,61 התכנון העירוני‬ ‫לקראת סוף המאה ה‬ ‫.‬ ‫ובנה מחדש מקומות רבים בעיר‬ ‫התארגן מחדש בעקבות תמורות שחלו במסחר‬ ‫)7991,‪.(Coupland‬‬ ‫שגדל במונחים לאומיים ובינלאומיים , ובעקבות‬ ‫מתחילת המאה ה - 81 מספר האוכלוסייה גדל‬ ‫כך גם הנכסים הפכו ליחידות עצמאיות. הדוגמא‬ ‫והשפיע על ההתפתחות הקיימת. מרכזי הערים‬ ‫הטובה ביותר למעבר מערי ימי הביניים‬ ‫הפכו למרכז כלכלי-מסחרי שמטרתו לשרת את‬ ‫האוטונומיות לסטרוקטורה של חלוקת שימושים‬ ‫) 7991,‪(Coupland‬‬ ‫כלל האוכלוסייה בעיר.‬ ‫שנוכחת עד היום הן הערים האיטלקיות כגון‬ ‫התוצאה הייתה היעלמות הדרגתית של החנות‬ ‫פירנצה וונצייה שפרחו בתקופת הרנסנס‬ ‫הביתית והסדנא והחל תהליך של יוממות‬ ‫והבארוק-רוקוקו. המשפחות השליטות , בנות‬ ‫למקומות העבודה )6791,‪.(Procos‬‬ ‫המעמד הגבוה , הדירו את מגוריהן מבתי העיר,‬ ‫בהם מוקמו מחסני הסחורות והבנקים,‬ ‫7.4 העידן התעשייתי‬ ‫לארמונות שהנכיחו את היותם בעלי שליטה‬ ‫בעידן התעשייתי, התגברה הדיכוטומיה‬ ‫פוליטית וכלכלית בקהילה. הארמונות נבנו מחוץ‬ ‫בין שימושים, וחלה הבחנה גדולה בין מעמדות‬ ‫למרכז ועל כן ראשי המשפחות נהגו ליומם‬ ‫הסיבה להתגברות‬ ‫הצרכנים ליצרנים.‬ ‫למשרדיהם שבעיר. החלה להתבסס חלוקה של‬ ‫הדיכוטומיה הייתה היווצרות מעמד הבורגנות‬ ‫שימושים- למשל ייצור הזכוכית היה ממוקם באי‬ ‫ומעמד הביניים שנהגו לצרוך את מה שייצרו‬ ‫מורנו, בתי קברות בטורסלו והחלו להתהוות‬ ‫המעמדות הנמוכים יותר. ההפרדה באה לידי‬ ‫שכונות מגורים שבכל אחת מהן הייתה כיכר,‬ ‫ביטוי גם באופן פיזי באזורי מגורים ועבודה‬ ‫מזרקה, בית ספר, וכנסייה. חללים ששימשו‬ ‫נפרדים לכל פלח באוכלוסייה ) 6791,‪.(Procos‬‬ ‫להתכנסויות פוליטיות וסוציליות הוסרו‬ ‫11‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
‫7.5 "איזור"- ‪ zoning‬החל מהמהפכה‬ ‫התעשייה צרכה מקום נכבד יותר בערים.‬ ‫התעשייתית‬ ‫הצורך במבנים גדולים יותר ומשרדים תומכים‬ ‫הובילו לבניית מבנים ייעודיים לתעשייה. בערים‬ ‫איזור היא מדיניות הנוטה להבדיל‬ ‫גדולות כשאזורים אלו התרחבו באופן משמעותי,‬ ‫מקומות בשימוש מסוים ולאחד אזורים באותו‬ ‫שולבו אזורים אלו בהתחלה בין אזורי המגורים‬ ‫מקום ג יאוגרפי לאות ן מטרות שימוש‬ ‫ואט אט הפכו לאזורי עסקים המשולבים‬ ‫)7991,‪ .(Coupland‬לאחר מלחמת העולם‬ ‫בחנויות , פונקציות פנאי ושאר שירותים נלווים.‬ ‫השנייה, מרבית הארצות אימצו את פרדיגמת‬ ‫התפתחות התחבורה השפיע ה על הרחבת‬ ‫ההפרדה של פונקציות עירוניות )איזור(,‬ ‫גבולותיה של העיר. פיתוח מערכות תחבורה‬ ‫בעקבות ההשפעה של "אמנת אתונה" )3391 (‬ ‫העבודה‬ ‫אפשר לתושבים לגור רחוק ממקום‬ ‫‪CIAM‬‬ ‫שנוסחה בקונגרס הבינלאומי של‬ ‫והשירותים היומיומיים ולנוע בעיר בקלות.‬ ‫) ‪Congrès International d’Architecture‬‬ ‫‪ (Moderne‬בניצוחו של האדריכל לה קורבוזייה.‬ ‫,‬ ‫בין היתר מדובר בהפרדה של אזורי פנאי‬ ‫יצירת מרכזי הערים שאנו מכירים היום מופיע ה‬ ‫תעסוקה ומגורים כאשר החיבור ביניהם מתבצע‬ ‫לראשונה בתקופה הויקטוריאנית. עם חילופי‬ ‫במערכות תחבורה מהירות )&‪Rodenburg‬‬ ‫וגדילת האוכלוסייה בערים החל שיקום למרכזי‬ ‫)4002,‪.(Nijkamp‬‬ ‫העיר. בסוף המאה ה 81, מרכזי הערים יועדו‬ ‫לעבודה, פנאי, מוסדות ממשלתיים ופונקציות‬ ‫דגש רב הושם על איזור וסגרגציה של שימושי‬ ‫אחרות שאנו מכירים היום )7991,‪.(Coupland‬‬ ‫קרקע. הדבר נובע מרצון המתכננים לתוכניות‬ ‫מעט מאוד מהסכמות האורבאניות ניסו לשבור‬ ‫"נקיות" )מודרניזם( ולא מחשבה של גדילה‬ ‫את התהליכים המתהווים הללו. רבות מן‬ ‫נכונה על צרכי קהילה ) 6991 ,‪.(Rowley‬‬ ‫התוכניות התמקדו במאמצים לשנות את‬ ‫היחסים בין מקום העבודה למגורים )אך עדיין‬ ‫באופן נפרד( או שיפור מקום המגורים. דוגמא‬ ‫- ניסיונות‬ ‫7.6 התפתחות הפרבר‬ ‫לכך היא עיר הגנים של אבנאזר האוורד‬ ‫להכניס "איכות חיים". משנות ה 02‬ ‫)‪ (Ebenezer Howard‬שמבטאת פילוסופיה של‬ ‫ועד לשנות ה07‬ ‫חזרה לטבע. זוהי סכמה חוץ-אורבאנית של‬ ‫קהילות עובדים, כאשר מקומות העבודה‬ ‫באירופה אימצו את מודל עיר הגנים‬ ‫ממוקמים באופן קונצנטרי מסביב.‬ ‫כניסיון להתמודד עם הרעיונות האיזור, והציעו‬ ‫)6791,‪ .(Procos‬ה"איזור" נועד לשלוט על‬ ‫דרכים משופרות לתכנון אורבני המתבססות על‬ ‫סדר וארגון בערים ולהרחיק את הפונקציות הלא‬ ‫הפרדת שימושים על מנת להקטין את‬ ‫רצויות.‬ ‫הקונפליקטים בין השימושים. אדריכלים‬ ‫מודרניים, לדוגמא לה קובוזייה, הציעו תפיסה‬ ‫9‬ ‫8981 ‪Ebenezer Howard’s Garden City concept in‬‬ ‫רדיקאלית המתבססת על אותם עקרונות.‬ ‫בהצעתו לתכנון העיר פאריס, '‪,plan voisin‬‬ ‫‪Ville Voisin, Ville Contemporaine and‬‬ ‫, ‪ Ville Radieuse‬הוא הציע להרוס את מרכז‬ ‫העיר ולהחליף אותו במגדלים ובפארק‬ ‫כשהתעשייה מרוחקת מהם.‬ ‫9 63/‪http://yourdevelopment.org/factsheet/view/id‬‬ ‫21‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
‫ו"כליאה" של אוכלוסיות חלשות יותר כמו עניים,‬ ‫01‬ ‫לה קורבוזיה, תכנון מרכז העיר פאריס, שנות ה –02 :‬ ‫זקנים, ילדים, ולפעמים נשים, הרס מרכז העיר‬ ‫ועסקים מקומיים. מלבד הבזבוז הרב שהדבר‬ ‫גורם, הוא גם גורם לזיהום ולטביעת רגל‬ ‫אקולוגית גדולה, וכן הוא מתפקד כמלכודת‬ ‫עוני שמקטינה את הגישה של האזרחים העניים‬ ‫יותר לחינוך ולתעסוקה . קמו קולות ביקורתיים‬ ‫רבים שביקרו את הפיתוח האנטי- עירוני של‬ ‫ארה"ב. בתחילת שנות ה 06 כתבה ג'יין גייקובס‬ ‫את הספר "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות‬ ‫גדולות " שקרא למתכננים לשקול מחדש את‬ ‫הנורמות הפרבריות.‬ ‫11‬ ‫קוריטיבה, ניו אורבניזם, שנות ה- 08 :‬ ‫בארה"ב אימצו את גורדי השחקים. הפחד‬ ‫ממגדלים החוסמים את השמש קראו לרגולציות‬ ‫מפרידות במיוחד בניו יורק. רגולציות אלו נכנסו‬ ‫לתוקף ב 6191 וקראו להגבלות גובה גורדי‬ ‫השחקים ולהפרדות בין שימושים, כשהכוונה‬ ‫היתה להרחיק אנשים מלגור ליד תעשייה וליד‬ ‫מרכזים מסחריים. מדיניות זו ייסדה את הבסיס‬ ‫למודל הפרבר הנפוץ היום בארה"ב. התחבורה‬ ‫הפרטית אפשרה לאנשים לחיות במרחק רב‬ ‫ממקום עבודתם וממרכזי התרבות והמסחר.‬ ‫7.7 "ניו אורבניזם" משנות ה07‬ ‫"עירוניות מתחדשת" היא תנועה לתכנון‬ ‫עירוני, שקמה כתגובה לפרבור ומבוססת על‬ ‫7.8 מ"איזור" לעירוב שימושים‬ ‫עקרונות תכנון עירוני הקוראים לשילוב , על מנת‬ ‫לבסס קהילות המושתתות על קנה מידה אנושי‬ ‫הכישלון של פרדיגמת האיזור, תואר‬ ‫ובר הליכה. שורשי התנועה נעוצים בשנות ה-06‬ ‫בספרה של ג'ייקובס . היא טוענת כי רבעים‬ ‫07 אך ייסודה של התנועה רק בתחילת שנות‬ ‫עירוניים צפופים ומעורבים הם יותר כלכליים‬ ‫ה08. בתקופה זו הבינו שמודל הפרבר גורם‬ ‫ומלאי חיות, יותר יציבים מבחינת סוציאלית,‬ ‫לבעיות סביבתיות חברתיות וכלכליות רבות-‬ ‫יותר תרבותיים ומעניינים מבחינה אסתטית וגם‬ ‫זלילה של שטח רב, עידוד השימוש ברכב פרטי,‬ ‫בטוחים יותר מאשר מסדרונות פרבריים בעלי‬ ‫התייקרות שירותי רשת )כמו ביוב, דואר, שיטור,‬ ‫פונקציה המשכית. פיתוח של עירוב שימושים‬ ‫חשמל(, הקטנת האפשרויות ליצירת מרחב‬ ‫מקודם באופן רשמי כחיוני ליצירה ותחזוקה של‬ ‫ציבורי ואזרחי, פגיעה בחיי הקהילה, הדרה‬ ‫סביבה עירונית חיה וברת קיימא. בהשוואה,‬ ‫פרשנים רבים מאשימים את ה"תכנון‬ ‫המודרניסטי" בהפרדת השימושים- דבר שיצר‬ ‫-‪http://www.volker‬‬ ‫01‬ ‫‪goebel.biz/LaDefenseLeCorbusier.html‬‬ ‫31‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
‫8. מאפיינים של עירוב שימושים‬ ‫את העיר המודרנית תוך הנחה כי יספיק שינוי‬ ‫צנוע במדיניות העירונית על מנת למנוע את‬ ‫8.1 הגברת צפיפות‬ ‫הבעיה בעתיד )6991 ,‪ .(Rowley‬לדבריה של‬ ‫ראולי, הקונספט החדש של עירוב שימושים‬ ‫מודלים של עירוב שימושים מעודדים‬ ‫משתמש במודל הוותיק של העיר האירופאית‬ ‫צפיפות מגורים- המהווים אלמנט בסיסי‬ ‫הדחוסה, שבא לידי ביטוי בצפיפות, ריבוי‬ ‫באידיאל של מודל העיר הקומפקטית. עקרון‬ ‫שימושים ומגוון של אוכלוסייה ותרבות.‬ ‫בסיסי זה הוגדר כמכניזם יעיל לקידום של‬ ‫)6991 ,‪ (Rowley‬מודלים של ערים בעידן‬ ‫קיימות עירונית: מעודד חיות ומגוון עירוני,‬ ‫הטרום-תעשייתי הם הרבה יותר חסכוניים‬ ‫שימוש במתקנים עירוניים ולכידות סוציאלית‬ ‫מבחינת שימושי קרקע וחסכון אנרגטי מאשר‬ ‫)0102,‪.(Foord‬‬ ‫הערים המודרניות שפותחו לאחר מכן.‬ ‫הצפיפות היא פועל יוצא של אינטנסיבות‬ ‫הפעילות ברחוב. כאשר אינטנסיביות זו תלויה‬ ‫במספר המשתמשים ובשילוב השימושים. הדבר‬ ‫7.9 עירוב שימושים היום- מודל חדש‬ ‫לא תלוי רק בתכנון העירוני אלא גם בשילוב של‬ ‫לקיימות‬ ‫כוחות כלכליים )למשל גורם כמו עליית ערך‬ ‫לדבריו של דימטרי פרוקוס‬ ‫הקרקע ככל שמתקרבים למרכז העיר(‬ ‫)6791,‪ ,(procos‬כותב הספר ‪"Mixed Land‬‬ ‫)7991,‪ .( Roberts, Lloyd-Jones‬עם זאת,‬ ‫"‪ ,Use‬ישנה חשיבות הולכת וגוברת לשמירה‬ ‫חשוב לציין כי נשמעים קולות ביקורתי ים בנוגע‬ ‫על משאבים. במובן זה, סכמות של עירוב‬ ‫להעלאת הצפיפות.‬ ‫שימושים הן בעלות יתרון ויכולות להוות מכשיר‬ ‫לדוגמא ב ‪ , Green paper‬כתב עת אשר דן‬ ‫יעיל לשמירת משאבי הקרקע. רוזנברג‬ ‫בנושאי קיימות, נכתב שרוב האנשים מעדיפים‬ ‫וניג'קאמפ )4002,‪ ( Rodenburg, Nijkamp‬גם‬ ‫לגור באזורים לא צפופים ויתרה מכך, התושבים‬ ‫הם מתייחסים לכך וכותבים כי רק לאחרונה‬ ‫בעיר מתנגדים למדיניות המעלה את הצפיפות‬ ‫הרעיון של עירוב שימושי קרקע החל להגיח‬ ‫)7991,‪.(Walker‬‬ ‫מחדש, כתגובה לתפיסת קיימות הולכת וגוברת,‬ ‫ומציגים את ההנחה הרווחת כי עירוב מולטי-‬ ‫8.2 השארת שטחים פתוחים‬ ‫פונקציונ אלי של שימושים צורך פחות קרקע‬ ‫קומיקאי אמריקאי אמר על קרקע 21:‬ ‫ומצריך פחות שימוש בתנועה רכבית וממונעת‬ ‫מאשר דפוסים מונו- פונקציונאליים של שימושי‬ ‫"…‪"They aren't making any more of‬‬ ‫קרקע. כמו כן, שימושי קרקע רבים תמיד‬ ‫מתקשרים לצפיפות גבוהה בתכנון ומקדמים את‬ ‫צורך מהותי הוא שימור שטחים פתוחים וקרקע‬ ‫המטרה העיקרית של שימור הקרקע.‬ ‫חקלאית מהחורבן שיוצרת הזחילה העירונית‬ ‫)גלישה של העיר אל הפרברים( , כמו גם הגברת‬ ‫הצפיפות בתוך הערים. פיתוח של עירוב‬ ‫שימושים יכול להיות דרך ליצירת קרקע "חדשה"‬ ‫בלי לאבד שטחים פתוחים או סינון של פונקציות‬ ‫קהילתיות .‬ ‫21‬ ‫,‪Procos, D., (1976), Mixed Land Use‬‬ ‫,.‪Dowden, Hunchinson & Ross, Inc‬‬ ‫‪Stroudsburg-Pennsylvania‬‬ ‫41‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
‫החלקים הנפרדים. פיתוח של עירוב שימושים‬ ‫הגברת הצפיפות של השימושים השונים‬ ‫מהווה מרכיב מרכזי בהתחדשות מרכזי ערים.‬ ‫וריכוזים במבנה או באזור מסויים יכול להותיר‬ ‫אך עד שנות ה 09 ) 0991(, משקיעים סירבו‬ ‫סביבם שטח פתוח שיתוכנן בהתאמה‬ ‫לקונספט של פיתוח שמערב מספר שימושים‬ ‫ובתשלובת עם הפיתוח של עירוב השימושים.‬ ‫יחד: הם ראו אותו כמסובך לניהול ויקר )פירוט‬ ‫כמו כן, ניתן היום לראות יותר ויותר פרוייקטים‬ ‫על כך בהמשך העבודה(. לאחר מכן חל שינוי‬ ‫המציעים ל"הרים" את השטחים הפתוחים‬ ‫בגישת המשקיעים כאשר החלו נסיונות לחידוש‬ ‫לגובה תוך יצירת נגישות ציבורית גבוהה‬ ‫עירוני, דבר שמשך אכלוס וגרם לכך שעירוב‬ ‫לאזורים אלו.‬ ‫.‬ ‫שימושים הפך להיות פוטנציאל להשקעה‬ ‫‪Plug-In‬‬ ‫,‪Parking‬‬ ‫‪Popular‬‬ ‫,‪Architecture‬‬ ‫5002 ‪.13((Adair& Coupland‬‬ ‫1102 ,‪: Brooklyn‬‬ ‫8.4 שילוב פונקציות‬ ‫הרעיון בו פעילויות רבות תומכות אח ת‬ ‫בשניה ונכללות תחת אותה "שמיכה‬ ‫קומפקטית", הוא שחקן חדש יחסית בפיתוח‬ ‫האורבאני של שימושי קרקע שהחל לבוא לידי‬ ‫ביטוי. ככזה, הוא מייצג תגובה ייחודית לשילוב‬ ‫של כוחות עכשווים המשפיעים על פיתוח‬ ‫התצורה האורבאנית.‬ ‫כיום ישנם מספר מקורות המשפיעים על פיתוח‬ ‫8.3 חיזוק מרכזי הערים‬ ‫של עירוב שימושים: הקריאה להתחדשות‬ ‫עירונית, ההשפעה של הערים הקיימות והפיתוח‬ ‫ג'ייקובס מדברת על כך שלעומת ימים‬ ‫של טיפוסים קרובים כמו למשל מרכז הקניות‬ ‫עברו בהם מרכזי הערים התאפיינו בעירוב גבוה‬ ‫שהתפתח לאחר מלחמת העולם ה- 2. הקונפסט‬ ‫של שימושים, היום מרכזי הערים הפכו להיות‬ ‫של עירוב שימושים אם כן, הוא הפסגה של‬ ‫בעיקר מיועדים לעבודה , ואנשים מעטים נמצאים‬ ‫מגמות אלו. הטווח הפיזי בו ממוקמים‬ ‫בהם לאחר תום יום העבודה. שימת דגש על‬ ‫פרוייקטים של עירוב שימושים נע בין תצורה של‬ ‫עירוב שימושים שיתחיל במרכז העיר נוגעת‬ ‫עירוב ורטיקלי המקיים קשרים הדדיים בין‬ ‫להשפעה ישירה על חלקים אחרים בעיר, כאשר‬ ‫השימושים, מגה סטרוקטורות, או ארגון של‬ ‫לב העיר מתנוון או מתפורר, העיר, כשכונה‬ ‫מבנים אשר מקיימים קשרי הדדיות ביניהם‬ ‫חברתית, מתחילה לסבול- אנשים שצריכים‬ ‫באמצעות פיתוח של דרכים ושטחים להולכי‬ ‫להיפגש, באמצעות פעילויות מרכזיות‬ ‫רגל, כמו כן, באחרון , שילוב של טיפולוגיות‬ ‫שמתדרדרות, אינם נפגשים עוד. רעיונות וכסף,‬ ‫מגורים שונות מבטיח שאנשים ממעמד סוציו‬ ‫שמן הדין היה שייפגשו, ואשר לעיתים קרובות‬ ‫אקונומי שונה יחיו בקרבה אחד לשני ויחלקו‬ ‫נפגשים בדרך מקרה במקום שבו יש חיוניות‬ ‫מרכזית, אינם נפגשים עוד. פערים נפתחים‬ ‫ברשתות החיים הציבוריים בעיר, והעיר אינה‬ ‫31‬ ‫מסוגלת לגשר עליהם. ללא לב חזק וכוללני נוטה‬ ‫‪UNSWORTH, R. "'City living’ and sustainable‬‬ ‫העיר להפוך לאוסף של תחומי עניין מבודדים זה‬ ‫,‪development, The experience of a UK regional city‬‬ ‫מזה. היא מגמגמת ביצירת דבר מה גדול יותר‬ ‫-527 .‪Town Planning Review, vol. 78, no. 6, pp‬‬ ‫7002 ,747‬ ‫מבחינה חברתית, תרבותית וכלכלית מסכום כל‬ ‫51‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
‫היתרון במספר גבוה של שימושים בטווח‬ ‫41.‬ ‫מרחב אחד שיצור קהילה אחת מגוונת‬ ‫הקרוב. הצפי הוא שהדבר יעודד פיתוח מוטה‬ ‫כל הפרוייקטים הללו חולקים את התכונה‬ ‫תחבורה ציבורית, יפחית את השימוש במכונית‬ ‫המשותפת של קומפקטיות בין מרכיביהם‬ ‫הפרטית ועל כן יפחית את צריכת הדלק הכוללת‬ ‫ואינטנסיביות גבוהה בקרקע. הם מצריכים ניהול‬ ‫והפליטות. תקדים חי ונושם היא בעיר פורטלנד,‬ ‫נכון של משאבים, תכנון מדוקדק, ופיתוח‬ ‫אורגון. ההשקעה הנרחבת בתשתית לתחבורה‬ ‫קוהרנטי, לעיתים לאורך תקופות זמן‬ ‫%34 מהתושבים‬ ‫ציבורית גרמה לכך ש‬ ‫& ‪Gladstone‬‬ ‫‪Abbett‬‬ ‫מתמשכות.)6791‬ ‫ישתמשו בתחבורה ציבורית כמו אוטובוס ורכבת‬ ‫‪.(&Witherspoon‬‬ ‫קלה )2991 ,‪.(Girardet‬‬ ‫8.5 התערבות במבנים קיימים‬ ‫במחקר שנעשה ב- 9891 ע"י ‪Newman and‬‬ ‫בסביבה עירונית‬ ‫‪ Kenworthy‬הם לקחו מספר ערים מרכזיות‬ ‫עירוב שימושים הוא בעל תכונה‬ ‫סביב העולם ובדקו את צריכת הנפט לנפש‬ ‫אדפטיבית לסביבה הבנויה ויש לו את היכולת‬ ‫ומצאו תבנית עקבית לפיה ככל שהצפיפויות היו‬ ‫ליצור קשרים שעד עתה לא היו קיימים במרחב‬ ‫גבוהות יותר, כך הייתה צריכה של פחות דלק‬ ‫העירוני. יותר פרוייקטים של עירוב שימושים‬ ‫לנפש. המסקנה מהמחקר שלהם, הייתה לפיכך,‬ ‫לוקחים חלק בשיקום ומחזור של סטרוקטורות‬ ‫כי הפתרון להפחתת צריכת הדלק והפליטות‬ ‫ישנות. תוך ההכרה ההולכת וגוברת ביתרונות‬ ‫הוא הקידום של ערים קומפקטיות ותכנון מוטה‬ ‫. מלבד היתרונות‬ ‫של פעולות מסוג זה‬ ‫תחבורה ציבורית. ) 6991,‪.15(Breheny‬‬ ‫החברתיים, לשימוש חוזר במבנים יש יתרונות‬ ‫גרף המתאר את היחס בין צריכת הדלק לצפיפות:‬ ‫כלכליים לעומת בנייה חדשה ) 6791 , ‪& Abbett‬‬ ‫‪.(Gladstone &Witherspoon‬‬ ‫סכמות של עירוב שימושים יכולות להשתלב‬ ‫במערך שימושים קיים באמצעות תוספת בינוי‬ ‫על מבנה או אתר קיים וכך לקיים מערכת יחסים‬ ‫הדדית בין ישן לחדש ובמידת האפשר- ליצור‬ ‫מצב ביניים הדרגתי בו הישן מוסר בהדרגה,‬ ‫ובהתאם ליכולות הכלכליות. למרות‬ ‫שהטכנולוגיה של היום מאפשרת התערבות‬ ‫מסוג זה, ביטוי נוסף ויותר "עדין" הוא "אירוח"‬ ‫של עירוב שימושים במבנה או חלל קיים עם‬ ‫מעט מאוד שינוי פיזי או כלל לא . להתערבות‬ ‫מסוג זה יש יתרון כלכלי לעומת תוספת בינוי‬ ‫חדשה )6791 ,‪.(Procos‬‬ ‫קשר נוסף בין עירוב שימושים למערכות‬ ‫תחבורה ציבורית הוא היכולת ליצור מרכזים‬ ‫8.6 מערכות תחבורה יעילות ותכנון‬ ‫סמי-עירוניים בפרברים מבוססי הרכב הפרטי,‬ ‫מוטה תחבורה ציבורית‬ ‫תוך פיתוח תשתית למערכות תחבורה ציבורית,‬ ‫אחת הסיבות הנפוצות שבעטיין‬ ‫51‬ ‫מקדמים עירוב שימושים ושימוש קומפקטי‬ ‫‪Vreeker, R., "Sustainable Urban Develoopment: The‬‬ ‫,‪Case of Mixed and Compact Land Use", In: Vreeker‬‬ ‫בערים היא על מנת להפחית יוממות ועל כן‬ ‫‪R., Deankin, M., Curwell, S., (ed.), (2009), Sustainable‬‬ ‫,‪Urban Development, Vol.3, The Toolkit for Assessment‬‬ ‫‪Routledge, Abingdon-Oxon‬‬ ‫41‬ ‫-‪http://www.mfe.govt.nz/publications/urban/value‬‬ ‫‪( urban-design-summary-jun05/html/page7.html‬‬ ‫61‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
‫קיימות דוגמאות מעטות בעולם לתהליכים מסוג‬ ‫שמטרתן לקשור את הפרבר אל העיר. ברחבי‬ ‫זה, אך הם מתחילים להתרחש- בקליפורניה,‬ ‫הפרבר ישנם אזורים בהם לא קיימים שירותי‬ ‫מרכז קניות משנות ה- 06 הוחלף במרכז של‬ ‫תחבורה ציבורית כלל. במקומות אלו קיים‬ ‫עירוב שימושים ותחנה של תחבורה ציבורית‬ ‫הפוטנציאל להקים מערכות של רכבת קלה‬ ‫)6991, ‪.(Center of livable communities‬‬ ‫)חשמלית( בתקציב סביר. אך פתרון כזה הוא‬ ‫דוגמא אף יותר מרשימה נבנתה באדיסון‬ ‫חלקי בלבד . פתרון שיכול לעודד פיתוח הוא‬ ‫)‪ (Addison‬שבדאלאס בה עיר קצה קלאסית‬ ‫הפיכת התחנות לסמי-מרכזים של עירוב‬ ‫שהייתה מוקפת במגרשי חניה , כבישים מהירים‬ ‫שימושים ובנוסף יכול לעזור במימון עצמי של‬ ‫ודרכים מאספות הפכה למרכז עיר חדש עם‬ ‫התשתיות.‬ ‫שדרת עצים ומדרכות להולכי רגל ואזורי ישיבה‬ ‫מרכזים מסוג זה הוא פיתוח שחסר באזור‬ ‫ציבוריים ) ‪Livable places update‬‬ ‫71‬ ‫אלו, פיתוח של‬ ‫הפרבר. באמצעות מערכות‬ ‫7991 ,‪.(November‬‬ ‫שירותי תחבורה ציבורית הופך ריאלי וישים.‬ ‫‪ Addison center‬כוללת‬ ‫תוכנית האב של‬ ‫הדבר מבטיח כי הרבה מאוד שירותים מקומיים‬ ‫בניינים שחזיתותיהם פונות לרחוב, גני כיס,‬ ‫יוכלו לקבל הנכחה ולהבטיח קשרי תחבורה‬ ‫חללים ציבוריים פתוחים לאירועים עירוניים‬ ‫ישירים ו יעילים מהמיני-מרכז ים שבפרבר ליעדים‬ ‫ושילוב של בינוי מגוון בין ארבע קומות סביב‬ ‫נוספים בעיר כולה. בציריך לדוגמא מקדמים את‬ ‫חצרות סמי-פרטיות, הפיתוח החדש גם כולל‬ ‫הרחבת הרכבת הקלה ופיתוח של מרכזים‬ ‫רכבת קלה שהושלמה ב- 5002. ) ,‪Newman‬‬ ‫עירוניים סביב התחנות. באותו זמן, חלה ירידה‬ ‫0002 ,‪.(Kenworthy‬‬ ‫בשימוש במכונית בעוד שהשימוש בתחבורה‬ ‫הציבורית גדל למעל 005 נסיעות לאדם בשנה-‬ ‫8.7 עירוב שימושים כמודל דינמי‬ ‫61‬ ‫המספר הכי גבוה באירופה‬ ‫האיכות של המודל הדינמי באה לידי‬ ‫לדברי הכותבים, ‪,Kenworthy & Newman‬‬ ‫ביטוי במשמעויות שונות ל משתמשים שונים,‬ ‫רבים מהפרברים שאינם צפופים, לא צריכים‬ ‫בצורה איכותית: גישה חופשית להולכי רגל )ללא‬ ‫להיבנות מחדש, אלא יכולים לאמץ סטרוקטורה‬ ‫מכוניות( למגוון פעילויות וסביבה פיזית מגוונת.‬ ‫חדשה שאינה תלויה במכונית , במידה ויתממש‬ ‫לאדריכל זוהי ה"אורבאניות". תחושת מקום בה‬ ‫פיתוח של מיני מרכז כמוקד סמוך אליהם.‬ ‫מבנים בודדים מתייחסים לפיתוח הכולל.‬ ‫מרכזים אלו יעודדו פיתוח תשתית לשבילי‬ ‫למהנדס זוהי יצירת סטרוקטורה יעילה‬ ‫אופניים ויעודדו פיתוח של תחבורה ציבורית‬ ‫המשרתת את כל מרכיבי הפרוייקט. ליזם זוהי‬ ‫לשירותים מקומיים )כמו למשל הפעלת קו פנימי‬ ‫הזדמנות לסינרגיה עם כוחות השוק הנובעת‬ ‫של מיני-אוטובוסים(.‬ ‫מעירוב עשיר של שימושים התומכים אחד בשני‬ ‫ונמתחים לאורך תקופות שונות של אקטיביות.‬ ‫לשינוי התחבורתי יתרונות נוספים כיון שיש לו‬ ‫הדינמיות הזו נובעת מריכוז ומגוון, תצורה פיזית‬ ‫פוטנציאל להפוך את הרחובות לבטוחים יותר,‬ ‫עיצוב, סירקולציה פנימית וגישה חיצונית.‬ ‫בקנה מידה אנושי ומתאימים להליכה רגלית‬ ‫ונסיעה באופניים. כמו כן, במידה ופיתוח‬ ‫תחבורתי מסוג זה יתקיים בפרברים לצד אזורים‬ ‫של קניונים ומרכזי קניות, השימוש בשטחים‬ ‫71‬ ‫,‪Vreeker‬‬ ‫,.‪R‬‬ ‫‪"Sustainable‬‬ ‫‪Urban‬‬ ‫המיועדים לחנייה יפחת ויהיה ניתן לאט לאט‬ ‫‪Develoopment: The Case of Mixed and Compact‬‬ ‫,‪Land Use", In: Vreeker, R., Deankin, M., Curwell‬‬ ‫להחזיר את השטחים הללו לציבור.‬ ‫,.‪S‬‬ ‫,).‪(ed‬‬ ‫,)9002(‬ ‫‪Sustainable‬‬ ‫‪Urban‬‬ ‫,‪Development, Vol.3, The Toolkit for Assessment‬‬ ‫‪Routledge, Abingdon-Oxon‬‬ ‫נכון לשנת 0002 שנת הוצאת הספר.‬ ‫61‬ ‫71‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham
Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham

Recommandé

Good city form
Good city formGood city form
Good city form
Ajay Hooda
 
Urban Areas: Policy, Planning and Zoning Recommendations
Urban Areas: Policy, Planning and Zoning RecommendationsUrban Areas: Policy, Planning and Zoning Recommendations
Urban Areas: Policy, Planning and Zoning Recommendations
Ar. Md Shahroz Alam
 
Urban Design Portfolio
Urban Design PortfolioUrban Design Portfolio
Urban Design Portfolio
smit_ralph
 
Urban Planning Portfolio
Urban Planning PortfolioUrban Planning Portfolio
Urban Planning Portfolio
Robert Platt
 
Image of the city, kevin lynch & case study.
Image of the city, kevin lynch & case study.Image of the city, kevin lynch & case study.
Image of the city, kevin lynch & case study.
Prasenjit Karmakar
 
City forms
City formsCity forms
City forms
Vijay Meena
 
urban design project 3
urban design project 3urban design project 3
urban design project 3
Salman Altuwariki
 
What's different between urban planning, urban design, architecture, AADI
What's different between urban planning, urban design, architecture, AADIWhat's different between urban planning, urban design, architecture, AADI
What's different between urban planning, urban design, architecture, AADI
aalliance
 

Recommandé

Good city form
Good city formGood city form
Good city form
Ajay Hooda
 
Urban Areas: Policy, Planning and Zoning Recommendations
Urban Areas: Policy, Planning and Zoning RecommendationsUrban Areas: Policy, Planning and Zoning Recommendations
Urban Areas: Policy, Planning and Zoning Recommendations
Ar. Md Shahroz Alam
 
Urban Design Portfolio
Urban Design PortfolioUrban Design Portfolio
Urban Design Portfolio
smit_ralph
 
Urban Planning Portfolio
Urban Planning PortfolioUrban Planning Portfolio
Urban Planning Portfolio
Robert Platt
 
Image of the city, kevin lynch & case study.
Image of the city, kevin lynch & case study.Image of the city, kevin lynch & case study.
Image of the city, kevin lynch & case study.
Prasenjit Karmakar
 
City forms
City formsCity forms
City forms
Vijay Meena
 
urban design project 3
urban design project 3urban design project 3
urban design project 3
Salman Altuwariki
 
What's different between urban planning, urban design, architecture, AADI
What's different between urban planning, urban design, architecture, AADIWhat's different between urban planning, urban design, architecture, AADI
What's different between urban planning, urban design, architecture, AADI
aalliance
 
Urban design Case study GOA PANJIM
Urban design Case study GOA PANJIMUrban design Case study GOA PANJIM
Urban design Case study GOA PANJIM
Lalith Aditya
 
Urban Design Definition
Urban Design DefinitionUrban Design Definition
Urban Design Definition
Alshimaa Aboelmakarem Farag
 
Elements of urban design
Elements of urban designElements of urban design
Elements of urban design
Neo Angala
 
Urban planning presentation 01
Urban planning presentation 01Urban planning presentation 01
Urban planning presentation 01
Halima A. Othman
 
Land use planning
Land use planningLand use planning
Land use planning
Tin Lagman
 
Urban design analysis, Circulation, Architecture, London, Redevelopment studies
Urban design analysis, Circulation, Architecture, London, Redevelopment studiesUrban design analysis, Circulation, Architecture, London, Redevelopment studies
Urban design analysis, Circulation, Architecture, London, Redevelopment studies
Sujeet Thakare
 
Urban Design project 1
Urban Design project 1Urban Design project 1
Urban Design project 1
Salman Altuwariki
 
Urban Planning theories and models
Urban Planning theories and modelsUrban Planning theories and models
Urban Planning theories and models
Geofrey Yator
 
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky IlyaNeighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Tagit Klimor
 
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםדיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
Tagit Klimor
 
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Tagit Klimor
 
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveldUrban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Tagit Klimor
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
Tagit Klimor
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
Tagit Klimor
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתית
Tagit Klimor
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
Tagit Klimor
 
רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומיים
Tagit Klimor
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדבר
Tagit Klimor
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
Tagit Klimor
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
Tagit Klimor
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
Tagit Klimor
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
Tagit Klimor
 

Contenu connexe

En vedette

Elements of urban design
Elements of urban designElements of urban design
Elements of urban design
Neo Angala
 

En vedette (8)

Urban design Case study GOA PANJIM
Urban design Case study GOA PANJIMUrban design Case study GOA PANJIM
Urban design Case study GOA PANJIM
 
Urban Design Definition
Urban Design DefinitionUrban Design Definition
Urban Design Definition
 
Elements of urban design
Elements of urban designElements of urban design
Elements of urban design
 
Urban planning presentation 01
Urban planning presentation 01Urban planning presentation 01
Urban planning presentation 01
 
Land use planning
Land use planningLand use planning
Land use planning
 
Urban design analysis, Circulation, Architecture, London, Redevelopment studies
Urban design analysis, Circulation, Architecture, London, Redevelopment studiesUrban design analysis, Circulation, Architecture, London, Redevelopment studies
Urban design analysis, Circulation, Architecture, London, Redevelopment studies
 
Urban Design project 1
Urban Design project 1Urban Design project 1
Urban Design project 1
 
Urban Planning theories and models
Urban Planning theories and modelsUrban Planning theories and models
Urban Planning theories and models
 

Similaire à Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham

Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky IlyaNeighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Tagit Klimor
 
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםדיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
Tagit Klimor
 
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Tagit Klimor
 
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveldUrban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Tagit Klimor
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
Tagit Klimor
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
Tagit Klimor
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתית
Tagit Klimor
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
Tagit Klimor
 

Similaire à Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham (8)

Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky IlyaNeighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
Neighborhoods Sustainable design - Borevecker Alexander & Mslovsky Ilya
 
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמנייםדיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
דיקור עירוני באמצעות אלמנטים זמניים
 
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
Future use of urban transportation corridors as a potential for future develo...
 
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveldUrban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
Urban acupuncture. yair meler, rotem seri & aya rozenveld
 
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועיםתכנון מקיים מבוסס ביצועים
תכנון מקיים מבוסס ביצועים
 
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימאערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
ערוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא
 
תכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתיתתכנון שכונות בראייה סביבתית
תכנון שכונות בראייה סביבתית
 
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימאאדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
אדריכלות דיגיטאלית כמנוע לתכנון בר קיימא
 

Plus de Tagit Klimor

רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומיים
Tagit Klimor
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדבר
Tagit Klimor
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
Tagit Klimor
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
Tagit Klimor
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
Tagit Klimor
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
Tagit Klimor
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
Tagit Klimor
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
Tagit Klimor
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
Tagit Klimor
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
Tagit Klimor
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
Tagit Klimor
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבניים
Tagit Klimor
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחב
Tagit Klimor
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללת
Tagit Klimor
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטן
Tagit Klimor
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
Tagit Klimor
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוני
Tagit Klimor
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספר
Tagit Klimor
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
Tagit Klimor
 
עמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירעמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאיר
Tagit Klimor
 

Plus de Tagit Klimor (20)

רבדים מקומיים
רבדים מקומייםרבדים מקומיים
רבדים מקומיים
 
סדקים במדבר
סדקים במדברסדקים במדבר
סדקים במדבר
 
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוישילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במקום בנוי
 
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימאחומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
חומרי בנייה הנדסיים בראי בר קיימא
 
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים
 
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקייםניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים
 
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירוניתבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית
 
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופיתמערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - שילוב ברקמה בנויה ובסביבה הנופית
 
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופףציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
ציפוף טבע עירוני - בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף
 
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדברייםתכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
תכנון מרחבים ציבוריים באזורים מדבריים
 
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירוניתדיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
דיקור עירוני ככלי להתחדשות עירונית
 
החייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבנייםהחייאת מרקמים אורבניים
החייאת מרקמים אורבניים
 
צפיפות ומרחב
צפיפות ומרחבצפיפות ומרחב
צפיפות ומרחב
 
קיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללתקיימות בראייה כוללת
קיימות בראייה כוללת
 
המצפה הקטן
המצפה הקטןהמצפה הקטן
המצפה הקטן
 
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכתקיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
קיימות עירונית - מורכבות ודינמיות מתמשכת
 
שרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירונישרותי המערכת של הטבע העירוני
שרותי המערכת של הטבע העירוני
 
הקורס והספר
הקורס והספרהקורס והספר
הקורס והספר
 
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימותלקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
לקראת אדריכלות מקיימת - עתיד הקיימות
 
עמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאירעמוד מצל מאיר
עמוד מצל מאיר
 

Mix use planning as a generator to sustainable development rotem shaiker & hadar ben- avraham

  • 1. ‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬ ‫והדר בן אברהם 153500830‬ ‫מגישות : רותם שייקר 289643660‬ ‫בין אקולוגי לטכנולוגיה – קיימות כמנוע צמיחה 319602 , אדריכלית תגית כלימור, סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬
  • 2. ‫1. מבוא‬ ‫בעשורים האחרונים , התעוררו קולות רבים בשיח העולמי- סביבתי שנבעו מתוך הבנה קולקטיבית‬ ‫ואינדבדואלית לצורך בפעולה סביבתית דחופה , המעלים את המחשבה על העתיד ובאחריות על הדורות‬ ‫הבאים. האתגרים בשיח הסביבתי יצרו תגובות פרגמאטיות ברמה מקומית , והתחיל ניסיון ליצור בסיס‬ ‫ל"מילון מושגים" המתאר ומנתח את הסביבה ואת אחריותו של הסובייקט בראייה לעתיד. )7991 ,‪(Helen‬‬ ‫החל משנות השבעים, חלו תמורות בתפיסת העירוניות כחלק מקולות הביקורת על השלכות המודרניזם‬ ‫ששאף לסגרגציה בין שימושים ובניסיון למצוא חלופה למודל הפרוורים והתלות הרווח ת בכלי רכב‬ ‫פרטיים. לשם כך, אומצו מודלים של "עירוב שימושים" המתייחסים לקנה מידה אנושי בשאיפה להגדיר‬ ‫מחדש את מערכות היחסים בין שימושים שונים בעיר במטרה להחיות את העיר מחדש. מתכנני ערים‬ ‫רואים במודל המערב שימושים כהכרחי ליצירת מערכת עירונית אחת דינמית. ) ,‪Roberts, Loyd- Jones‬‬ ‫7991(.‬ ‫ג'יין ג'ייקובס כותבת בספרה, "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות", שהמפתח לתכנון עירוני נמצא‬ ‫במודל המשלב שימושים ומספק שכונה חיה, בטוחה ומעניינת לתושבים. ) )1691( 8002 , ‪.(Jacobs‬‬ ‫אם כן, למודלים של עירוב שימושים השפעה נרחבת והשלכות ממשיות על חיי היום יום ועל האדריכלות.‬ ‫2‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  • 3. ‫2. תוכן עניינים‬ ‫עמוד‬ ‫פרק‬ ‫2‬ ‫1.מבוא‬ ‫4‬ ‫3.הקדמה‬ ‫5‬ ‫4.עירוב שימושים- הגדרה‬ ‫5‬ ‫5.רקע תיאורטי- פיתוח בר קיימא ומודל העיר הקומפקטית‬ ‫5‬ ‫1.5 עירוב שימושים כפיתוח בר קיימא‬ ‫5‬ ‫2.5 שלושה מרכיבים לפיתוח בר קיימא‬ ‫7‬ ‫6.הבדלים במינוח- בין עירוב שימושים לשימושים מעורבים‬ ‫1.6 רגולציות ותקנות‬ ‫2.6 אירגון מרחבי‬ ‫9‬ ‫3.6 תלות בקנה מידה ומיקומם בעיר‬ ‫01‬ ‫7. התפתחות המודל לאורך ההיסטוריה‬ ‫01‬ ‫1.7 העידן העתיק‬ ‫11‬ ‫2.7 ימי הביניים‬ ‫11‬ ‫3.7 רנסנס טרום המהפכה התעשייתית‬ ‫21‬ ‫4.7 העידן התעשייתי‬ ‫31‬ ‫5.7 "איזור החל מהמהפכה התעשייתי‬ ‫31‬ ‫6.7 התפתחות הפרבר ניסיונות להכניס איכות חיים משנות‬ ‫ה02 ועד לשנות ה 07‬ ‫41‬ ‫7.7 ניו אורבניזם משנות ה 07‬ ‫41‬ ‫8.7 מאיזור לעירוב שימושים‬ ‫41‬ ‫9.7 עירוב השימושים היום –מודל חדש לקיימות‬ ‫51‬ ‫8. מאפיינים של עירוב שימושים‬ ‫51‬ ‫1.8 הגברת הצפיפות‬ ‫51‬ ‫2.8 השארת שטחים פתוחים‬ ‫51‬ ‫3.8 חיזוק מרכזי ערים‬ ‫61‬ ‫4.8 שילוב פונקציות‬ ‫61‬ ‫5.8 התערבות במבנים קיימים בסביבה העירונית‬ ‫71‬ ‫6.8 מערכות תחבורה יעילות בתכנון מוטה תחבורה‬ ‫ציבורית‬ ‫81‬ ‫7.8 עירוב שימושים כמודל דינמי‬ ‫81‬ ‫9. יתרונות של עירוב שימושים‬ ‫81‬ ‫1.9 העלאת איכות חיים ואורח חיים בריא‬ ‫91‬ ‫2.9 התאמה ורגישות לסביבה קיימת‬ ‫91‬ ‫3.9 תפקוד 42 שעות ביממה‬ ‫02‬ ‫4.9 נגישות וחשיפה עירונית‬ ‫02‬ ‫5.9 היבטים תחבורתיים‬ ‫02‬ ‫6.9 הקטנת הזיהום- שיפור תפקודים סביבתיים‬ ‫12‬ ‫7.9 שינויים חברתיים –קהילתיות והפחת בפשיעה‬ ‫22‬ ‫8.9 הגדלת שטחים ציבוריים פתוחים‬ ‫22‬ ‫01. אתגרים‬ ‫22‬ ‫1.01 קונפליקטים בין שימושים‬ ‫32‬ ‫2.01 כלכליות ורווחיות- תשואה לגודל‬ ‫42‬ ‫3.01 חוסר שביעות רצון‬ ‫52‬ ‫11. גישות שונות לעירוב שימושים ברמת העיר‬ ‫52‬ ‫1.11 השפעת הסטרוקטורה העירונית‬ ‫62‬ ‫2.11 עיקרון רשתות מרחביות‬ ‫62‬ ‫3.11 התהוות הרשת המרחבית‬ ‫62‬ ‫1.3.11 מהפכת המידע‬ ‫72‬ ‫2.3.11 לקראת עיר ברת קיימא‬ ‫82‬ ‫21. גישות שונות לעירוב שימושים – מודלים במת הבניין‬ ‫82‬ ‫1.21 עירוב שימושים ברמת הבניין‬ ‫82‬ ‫2.21 בניין כמערכת אוטונומית?‬ ‫82‬ ‫3.21 את מי הבניין משרת?‬ ‫92‬ ‫4.21 בניין כמערכת גמישה מרחבית- עקרון השלבים‬ ‫92‬ ‫31. דיון ומסקנות‬ ‫92‬ ‫תבנית לעירוב שימושים‬ ‫1.31‬ ‫13‬ ‫האם כל בנין צריך לקיים עירוב שימושים‬ ‫2.31‬ ‫23‬ ‫מגה- סטרוקטורות?‬ ‫3.31‬ ‫23‬ ‫אסתטיקה של עירוב שימושים‬ ‫4.31‬ ‫33‬ ‫צפיפות מול איכות חיים?‬ ‫5.31‬ ‫33‬ ‫השלכות עתידיות של המודלים העכשוויים‬ ‫6.31‬ ‫43‬ ‫הרשת הגלובלית כתאים של עירוב שימושים שיחליפו‬ ‫7.31‬ ‫את המרחב העירוני‬ ‫53‬ ‫41. סיכום‬ ‫63‬ ‫51. ביבליוגרפי ה ומקורות‬ ‫3‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  • 4. ‫3. הקדמה‬ ‫משחר ההיסטוריה מודל עירוב שימושים אומץ על ידי מתכנני צורות התיישבות שונות, כאשר נקודת‬ ‫המפנה המשמעותית ביותר הייתה המהפכה התעשייתית במאה ה-91 , שהגדירה מחדש את יחסי‬ ‫השימושים בערים. לאורך השנים מודל עירוב שימושים התקיים תוך מגמת השתנות והתפתחות מתמדת‬ ‫כתגובה ובהתאמה לאקולוגיה התרבותית הרווחת. לאחרונה עולה דיון הבוחן מודלים עכשוויים‬ ‫המתייחסים לעיר כאל מרחב רשתי שפועל בסופר-פוזיציה ומשלב שימושים שונים המתפקדים בו זמנית.‬ ‫מודלים אלו ממחישים את העושר של החיים, מגבירים את חוויות העירוניות ויוצרים גישה נוחה למגוון‬ ‫פעילויות. מודל זה מתוכנן בקנה מידה אנושי ומציג גישה חיובית להתפתחות הקהילה , המשמר את‬ ‫מרכזי הערים ומייעד ם ל"אורגניזם חי ". עירוב שימושים מצריך חשיבה מחודשת לא רק למתכננים אלא‬ ‫לציבור כולו. תפקידו של הציבור לצרוך בפעילויות אלה כבר מלכתחילה ושאיפתם של המתכננים לתכנן‬ ‫את הלא מוכר. )6791 , ‪ .(Edmond Bacon‬במונחים אלו, היתרון של פיתוח לעירוב שימושים, מסתמן‬ ‫כשונה באופן דרמטי מהימים בהם תוכננו בניינים לצד בניינים באופן מובחן, כל אחד עם שימוש שונה‬ ‫ומטרה נפרדת הממחישים עקרון תכנוני מודרניסטי. פרויקטים אלו מציעים הרבה יותר מאשר החייאה‬ ‫מסחרית וכלכלית. באופן הולך וגובר הם מייצגים גילוי-מחדש של האורבאניות באמצעות אינטגרציה‬ ‫עשירה בין שימושים ופעילויות שתומכים אחד בשני בו זמנית, כשכל הפיתוח הזה נכלל תחת פרויקט‬ ‫אחד. )6791 ,‪. (Witherspoon, Abbett, Gladstone‬‬ ‫בעבודה נסקור את היחס המשתנה לעירוב שימושים לאורך השנים ואת מאפייני המודל, ננסה להבין כיצד‬ ‫מודל זה בא לידי ביטוי בימינו בעקבות תפיסת הרשתות המרחביות.‬ ‫ננסה לבחון אילו נושאים ברי קיימא מקדמים באמצעות מודל עירוב שימושים - הן מבחינת התפיסה‬ ‫שעומדת בבסיס ה רעיון והן מבחינת ההתפתחות העכשווית של המודל שעולה בקנה אחד עם תכנון‬ ‫מודע-סביבה. החשיבות של עירוב שימושים נוגעת לקנה מידה שונ ה ובאה לידי ביטוי ברבדים רבים של‬ ‫התייחסות עירונית. רבדים אלו יוצרים רדיוסים שונים של השפעה שמשליכים על קשרים פנימיים‬ ‫וחיצוניים של העיר.‬ ‫מתודולוגיית העבודה נסמכת על מקורות אקדמיים ופרסומים בכתבי עת עכשוויים הנוגעים לתכנון עירוני‬ ‫בר קיימא וכן על ספרות מקצועיים ותקדימים של פרויקטים בני זממנו.‬ ‫4‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  • 5. ‫האו"ם הקים ועדה בינלאומית לדיון בנושאי‬ ‫4. עירוב שימושים- הגדרה‬ ‫סביבה ופיתוח, וב- 7891 ועדה זו פרסמה את‬ ‫מודל עירוב שימושים הינו תפיסה‬ ‫הדו"ח שלה, "‪ ,"Our common future‬הקרוי‬ ‫תכנונית המנסה לשלב שימושים שונים‬ ‫גם דו"ח ברונטלנד, ע"ש יושבת ראש הועדה .‬ ‫באותו תא שטח, או בשטחים סמוכים באותו‬ ‫דו"ח זה כלל לראשונה את המושג "פיתוח בר‬ ‫מרחב תכנוני. למודל זה תצורה פיזית‬ ‫קיימא".‬ ‫גמישה, והוא יכול לנוע בטווח רחב החל‬ ‫דו"ח ברונטלנד נשען על ארבעה עקרונות‬ ‫מחלל בודד בבניין, בניין או קומפלקס בקנה‬ ‫1‬ ‫ליצירת פיתוח בר-קיימא של החברה האנושית‬ ‫מידה גדול, שכונה, והתפרסות בין עירונית .‬ ‫בעולם:‬ ‫חיסול העוני בעולם, ובמיוחד בעולם‬ ‫‪‬‬ ‫השלישי, נחוץ לא רק מסיבות אנושיות‬ ‫5. רקע תיאורטי‬ ‫פיתוח בר-קיימא ומודל העיר‬ ‫אלא גם מסיבות סביבתיות .‬ ‫2‬ ‫הקומפקטית‬ ‫על העולם הראשון להקטין את צריכת‬ ‫‪‬‬ ‫המשאבים ופליטת הפסולת שלו .‬ ‫5.1 עירוב שימושים כפיתוח בר קיימא‬ ‫שיתוף פעולה בינלאומי בנושאים‬ ‫‪‬‬ ‫סביבתיים איננו אופציה אלא הכרח .‬ ‫על מנת להסביר כיצד עירוב שימושים‬ ‫שינוי לכיון של פיתוח בר-קיימא יכול‬ ‫‪‬‬ ‫מהווה פיתוח בר-קיימא, נפתח בהסברת המושג‬ ‫לקרות רק באמצעות פעילות קהילתית‬ ‫הנ"ל.‬ ‫המתייחסת ברצינות לתרבויות‬ ‫מקומיות .‬ ‫מושג זה הוא תולדה של תהליכי מודעות‬ ‫לסביבה והגנה על הסביבה שהחלו להיווצר‬ ‫בארצות אירופה וצפון אמריקה בהקשר של‬ ‫התקדמות התיעוש וכתגובה להם. בשנות ה- 07‬ ‫של המאה הקודמת, התחזקה המודעות לגידול‬ ‫בנזקים הסביבתיים ולמשבר הסביבתי העולמי.‬ ‫קבוצת מדענים ידועי שם, בהזמנת גוף מעורב‬ ‫של אנשי עסקים ומדינאים, הזמינה דו"ח‬ ‫סביבתי עולמי על הגבולות לפיתוח‬ ‫2791, ‪ .((Meadows‬הדו"ח עורר סערה בעולם‬ ‫המדעי ובמדיניות בינלאומית, בין השאר משום‬ ‫שהוא יצר קשר ברור בין עצם הפיתוח הטכנולוגי‬ ‫והזהיר‬ ‫והתעשייתי ובין נזקים סביבתיים,‬ ‫לראשונה מפני התמוטטות המערכת האקולוגית‬ ‫העולמית בעקבות פעילות האדם. בשנת 3891,‬ ‫1‬ ‫מתוך: מאמר שני בסדרה לקראת כנס מרחב‬ ‫בנושא צפיפות עירונית, 8002‬ ‫2‬ ‫דוד פרלמוטר, אביתר אראל, יצחק מאיר, יאיר‬ ‫עציון, יודן רופא, המדריך לבנייה ביו אקלימית‬ ‫בישראל, יוני 0102‬ ‫5‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  • 6. ‫פעילויות ותנועות שימור ופיתוח. אולם רק‬ ‫5.2 שלושה מרכיבים לפיתוח בר‬ ‫3‬ ‫האזור המצומצם יחסית של החפיפה בין שלושת‬ ‫קיימא‬ ‫המעגלים מהווה באמת פיתוח בר-קיימא.‬ ‫קיימות הגדרות רבות לפיתוח בר-‬ ‫הגדרה שנייה: "פיתוח כלכלי השומר ומקדם את‬ ‫קיימא, אנו נתייחס ל אלו אשר בה ם קיים פירוט‬ ‫הסביבה תוך כדי שמירה וחיזוק השוויון‬ ‫ות אלו‬ ‫של שלושת מרכיבי הפיתוח. הגדר‬ ‫החברתי".‬ ‫כוללות בתוכ ן את ההבנה שפיתוח בר-קיימא‬ ‫איננו נטול התנגשויות בין ערכים שונים. מהותו‬ ‫הגדרה זו נובעת מביקורת על ההגדרה הקודמת‬ ‫של פיתוח בר-קיימא היא במציאת איזון בין‬ ‫ועל דיאגראמ ת שלושת המעגלים וטוענת‬ ‫הערכים השונים:‬ ‫שהשוויון בין שלושת המעגלים מטעה. הוא יוצר‬ ‫את הרושם שהסביבה, הכלכלה והחברה הם‬ ‫פיתוח בר-קיימא מהווה איזון בין:‬ ‫שלושה הקשרים שונים ובלתי תלויים שיש‬ ‫צורך בפיתוח כלכלי, כדי להתגבר על‬ ‫‪‬‬ ‫למצוא איזון ביניהם. בפועל, כך נטען, הסביבה‬ ‫עוני .‬ ‫מהווה את ההקשר והתנאי לקיום החברה‬ ‫צורך בהגנה סביבתית על אויר, מים,‬ ‫‪‬‬ ‫האנושית שבמסגרתה יכול להתקיים הפיתוח‬ ‫קרקע ומגוון המינים שכולנו תלויים‬ ‫,‬ ‫הכלכלי הדרוש לקיומה ולשגשוגה. על כן‬ ‫בהם בסופו של דבר.‬ ‫שמירת הסביבה ופיתוחה באופן ששומר על‬ ‫צורך בצדק חברתי וגוון תרבותי כדי‬ ‫‪‬‬ ‫העושר והמגוון של המערכת האקולוגית חייב‬ ‫לאפשר לקהילות מקומיות לפתור את‬ ‫להיות בראש סדר העדיפויות;‬ ‫העימותים הללו באופן שיביא לידי ביטוי‬ ‫שני בסדר החשיבות הוא קידום השוויון והאיזון‬ ‫את ערכיהם המיוחדים.‬ ‫החברתי, ומגבלות שתי המערכות האלה צריכות‬ ‫הגדרה זו ניתנת להצגה באופן גרפי על ידי‬ ‫לחול על המערכת הכלכלית. ניתן לייצג את‬ ‫שלושת מעגלי הפיתוח כפי שניתן לראות באיור .‬ ‫ההגדרה הזו באמצעות סכמת שלושת‬ ‫האליפסות שמוצגת באיור .‬ ‫שלושת מעגלי פיתוח בר קיימא:‬ ‫שלושת ההקשרים של פיתוח בר קיימא:‬ ‫לכל מעגל יש מטרות משלו, ואזורי החפיפה בין‬ ‫כל שלושת מעגלים מהווים סוגים שונים של‬ ‫3‬ ‫דוד פרלמוטר, אביתר אראל, יצחק מאיר, יאיר עציון, יודן‬ ‫רופא, המדריך לבנייה ביו אקלימית בישראל, יוני 0102‬ ‫6‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  • 7. ‫במקומות רבים , פיתוח של עירוב שימושים הוא‬ ‫כעת עולה השאלה איזה מודל סטרוקטורלי יכול‬ ‫נסיוני‬ ‫כעת נורמה תכנונית ולא תהליך‬ ‫להשתלב בערים הקיימות ולממש את הרצון‬ ‫)0102,‪.(Foord‬‬ ‫לפיתוח בר קיימא?‬ ‫המודל הסטרוקטורלי שמשתלב עם פיתוח בר‬ ‫הוא מודל העיר‬ ‫-‬ ‫קיימא ומקדם אותו‬ ‫6. הבדלים במינוח בין-‬ ‫הקומפקטית 4 ) ‪ ,(The compact city‬המשלבת‬ ‫"עירוב שימושים" ו"שימושים‬ ‫את שלושת המרכיבים הנ"ל- סביבתיים,‬ ‫מעורבים"‬ ‫חברתיים וכלכליים . מודל זה מהווה עקרון‬ ‫בתכנון ועיצוב עירוני, שקורא לערים המעודדות‬ ‫1.6 רגולציות ותקנות‬ ‫צפיפות מגורים גבוהה ועירוב שימושי קרקע.‬ ‫המודל נשען על מערכת תחבורה ציבורית יעילה‬ ‫ההבדל בין "עירוב שימושים" ל"שימושים‬ ‫ויש לו תפרוסת עירונית המעודדת הליכה רגלית‬ ‫מעורבים" מתייחס בעיקר לארגון לקנה מידה‬ ‫ושימוש באופניים, צריכת אנרגיה נמוכה‬ ‫ומיקו ‪ o‬הפרויקט בעיר. יש מספר מדינות שקבעו‬ ‫והפחתת הזיהום. צפיפות גבוהה מעודדת מגוון‬ ‫חוקים לגבי עירוב שימושים- ברגע שמדובר‬ ‫הזדמנויות לאינטראקציה סוציאלית, כמו כן‬ ‫בפרויקט מעל 003 מ"ר הפרויקט חייב לכלול‬ ‫תחושת ביטחון. )0102 ,‪. (Dempsey‬‬ ‫עירוב שימושים. אך האם מסחר בקומת הקרקע‬ ‫מבחינה סטרוקטורלית, לעיר הקומפקטית יש‬ ‫של בניין משרדים או מגורים לצד משרדים?‬ ‫טקסטורה פנימית שונה מאוד מזו של "עיר‬ ‫מציג מודל של עירוב שימושים?‬ ‫מודרנית" טיפוסית. כיון שגרעין ההתיישבות‬ ‫בארה"ב ה "מכון לפיתוח עירוני " קבע שעירוב‬ ‫מתייחס לאופן שבו מרכיביו- אנשים, פעילויות,‬ ‫שימושים חייב לכלול שלושה שימושים או יותר‬ ‫שימושי קרקע , בניינים וחללים שזורים יחדיו‬ ‫שיגרמו לרווח בעל משמעות בעלי אינטגרציה‬ ‫)6991 ,‪.(Rowley‬‬ ‫פיזית ופונקציונאלית ושיהיו חלק מתוכנית‬ ‫מודלים של עירוב שימושים משתלבים באופן‬ ‫קוהרנטית אחת.‬ ‫טבעי ותומכים במימוש רעיון העיר הקומפקטית,‬ ‫2.6 ארגון מרחבי‬ ‫כיון שהסטרוקטורה הבסיסית של מודלים אלו‬ ‫מקיימת את השזירה בין המרכיבים השונים‬ ‫בספר ‪,Mixed Use Developments‬‬ ‫ברמות שונות של קנה מידה. ראשית התהוותו‬ ‫נכתב כי רבים מהפרויקטים הנדל"ניים מכילים‬ ‫של המודל כקונספט תכנוני הגיח לצד‬ ‫יותר משימוש אחד, אך חסרים בתוכם את‬ ‫ההתרחקות מהפונקציונליזם של ‪ CIAM‬וחיפוש‬ ‫שלושת המאפיינים שפיתוחם של עירוב‬ ‫אחר דרכים לתמוך ברעיונות של מודל העיר‬ ‫שימושים מכיל.‬ ‫הקומפקטית.‬ ‫פיתוח של "עירוב שימושים" משמעותו פרויקט‬ ‫4‬ ‫נדלנ"י בקנה מידה גדול המאופיין בשילוב של‬ ‫המונח "העיר הקומפקטית" הוטבע לראשונה‬ ‫שלושה או יותר שימושים רווחיים‬ ‫‪(George‬‬ ‫בשנת 3791 על ידי ג'ורג' דאנציג‬ ‫ופרודוקטיביים, כמו למשל דירות להשכרה,‬ ‫ותומס ל.סאטי ) ‪.(Thomas.L.Saaty‬‬ ‫)‪Dantzig‬‬ ‫משרדים, מגורים, בית מלון. במרבית‬ ‫שני מתמטיקאים שהחזון האוטופי שלהם נגזר‬ ‫הפרויקטים הנדל"ניים קיים יותר משימוש אחד,‬ ‫מהרצון לחזות בשימוש יותר יעיל במשאבים. המושג‬ ‫אך המגוון הפונקציונאלי שיש לעירוב שימושים‬ ‫כפי שהשפיע על תכנון ערים, מיוחס לג'יין ג'ייקובס‬ ‫חסר. לדוגמא , בניין מסחרי שבקומת הקרקע‬ ‫וספרה- מותן וחיהן של ערים אמריקאיות גדולות‬ ‫ממוקמות חנויות ומעליהן מגורים של בעל‬ ‫)1691(.‬ ‫העסק, בניין דירות יוקרתי עם חנויות ומשרדים‬ ‫7‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  • 8. ‫דיאגרמה של ‪ ,Westmount‬מונריאל המתארת את‬ ‫בקומות הראשונות או שימושים מסחריים‬ ‫השילוב הפיסי והפונקציונאלי של מודל עירוב‬ ‫בקומת הקרקע שנמצאים ברוב בנייני משרדים‬ ‫שימושים5:‬ ‫ומגורים. סטרוקטורות מסוג זה נכנס ות תחת‬ ‫הקטגוריה של "שימושים מעורבים" להבדיל‬ ‫מפיתוח של "עירוב שימושים" שמאפייניו לעיל.‬ ‫הכותבים מסבירים כי שלושה או יותר שימושים‬ ‫רווחיים אלו בדרך כלל מרמזים על קנה מידה‬ ‫גדול, לדוגמא שטח של 000,005 רגל מרובע‬ ‫הכולל חנייה. אחת הסיבות לכך היא שפיתוח‬ ‫של עירוב שימושים מצריך שטח מספיק גדול-‬ ‫באמצעות פיתוח ורטיקאלי או אופקי, על מנת‬ ‫לאפשר תכנון אינטליגנטי שיצור את‬ ‫פיתוח המשתלב באופן קוהרנטי עם תוכנית‬ ‫האינטגרציה בין שימושים שונים. כמו כן, "מסה‬ ‫קיימת מציי ן לעיתים קרובות את הטיפולוגיה‬ ‫לעירוב‬ ‫קריטית מינימאלית" היא הכרחית‬ ‫וקנה המידה של השימושים, צפיפויות מורשות‬ ‫שימושים על מנת ליצור השפעה רחבה על‬ ‫וגורמים נוספים. תוכנית אב המעודדת פיתוח‬ ‫הציבור.‬ ‫של עירוב שימושים מצריכה מגוון גדול מאוד‬ ‫אינטגרציה משמעותית, פיזית ופונקציונאלית של‬ ‫ושיתוף פעולה גבוה מצד הגורמים הכלכליים,‬ ‫רכיבי הפרויקט יתאפיינו בשימוש קרקע‬ ‫המתכננים וניהול הרכוש. תהליך התכנון אם כן,‬ ‫אינטנסיבי הכולל דרכים בלתי מופרעות להולכי‬ ‫הוא הרבה יותר מורכב מאשר פרויקטים‬ ‫רגל. באופן פיזי, אינטגרציה זו יכולה לקבל‬ ‫נדל"ניים אחרים.‬ ‫ביטויים רבים; עירוב ורטיקאלי של רכיבי‬ ‫לא משנה מהי צורתם, הכוונה בתוכנית‬ ‫הפרויקט היוצר מגה סטרוקטורה, בתחום של‬ ‫"קוהרנטית" לפיתוח של עירוב שימושים , בדרך‬ ‫בלוק עירוני אחד. ארגון מחושב של רכיבי מפתח‬ ‫כלל מגדירה מינימום לסוגים ולקנה המידה של‬ ‫סביב מוקדים, לדוגמא גלריה של חנויות, מלון‬ ‫שימושי הקרקע, צפיפויות, ואזורים שונים באתר‬ ‫עם חצר מרכזית. חיבור הדדי של מרכיבי‬ ‫בהם פיתוחים שונים יכולים להשתלב.‬ ‫הפרויקט באמצעות רשת משוכללת המאפשרת‬ ‫פיתוח כזה מובדל מפיתוחים אחרים שאינם‬ ‫סירקולציה של הולכי רגל , לדוגמא מערכים תת‬ ‫מתוכננים, בהם השימושים לא יוצרים זיקה‬ ‫קרקעיים, שבילים וכיכרות, סדרת גשרים בין‬ ‫יזמים שונים.‬ ‫וניכרת הפעולה של מספר‬ ‫‪ ,"skyways‬שימוש נרחב‬ ‫בניינים או "‬ ‫)6791 ,‪.(Witherspoon & Abbett, Gladstone‬‬ ‫בדרגנועים, מעליות, מסועים ועוד אלמנטים‬ ‫מכאניים על מנת לאפשר תנועת הולכי רגל‬ ‫במישור הורטיקאלי והאופקי.‬ ‫מרכזי קניות גדולים, החובקים מספר פונקציות‬ ‫שאינן מגורים, באופן טיפוסי לא תוכננו באופן‬ ‫קומפקטי ומאורגן כפי שפרויקט של עירוב‬ ‫שימושים מתוכנ ן. התוצאה היא שמרכזים אלו‬ ‫מופרדים ולא יוצרים אינטגרציה, כאשר הנגישות‬ ‫5‬ ‫,‪Abbett‬‬ ‫,.‪J.P‬‬ ‫,‪Gladstone‬‬ ‫,.‪R.M‬‬ ‫העיקרית למקומות הללו, ולעיתים אף בתוכם,‬ ‫‪Witherspoon, R.E., (1976), Mixed-Use‬‬ ‫היא באמצעות המכונית.‬ ‫,‪Developments: New Ways of Land Use‬‬ ‫‪ULI-the Urban Land Institute., Washington‬‬ ‫8‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  • 9. ‫לעומתם, משרדים קטנים וסדנאות עם פתחים‬ ‫3.6 תלות בקנה מידה ומיקומם בעיר‬ ‫)חלונות ודלתות( ברמת הרחוב מעודדים‬ ‫ראולי )‪ (Rowley‬כותבת במאמרה כי עירוב‬ ‫פעילות והשתתפות הולך הרגל , כמו למשל,‬ ‫שימושים מופיע בתצורות שונות . להבדיל מרמת‬ ‫רחוב המרושת בחנויות מסחר. ) ,‪MacCormac‬‬ ‫העיר בכללותה , כיון שניתן לתפוס את כל הערים‬ ‫3891(6.‬ ‫כמקיימות יחסים של עירוב שימושים בקנה‬ ‫ראולי מבחינה בין שלוש גישות בסיסיות לתחזוק‬ ‫מידה גדול.‬ ‫או קידום של עירוב שימושים:‬ ‫היא מרחיבה את ארבעת התצורות הנוספות:‬ ‫1. שימור או ייסוד של מערכות עירוב שימושים.‬ ‫2. החייאה הדרגתית ותוספת בינוי לחלקים‬ ‫1. בתוך מחוז או שכונה. 2. ברמת הרחוב או‬ ‫קיימים של העיר, כולל פיתוח של ‪ infill‬ושימוש‬ ‫חללים ציבוריים נוספים. 3 . ברמת הבניין או‬ ‫3. פיתוח כולל או‬ ‫חוזר, שימור ובינוי חדש.‬ ‫בלוק הרחוב. 4. בין בניינים בודדים.‬ ‫פיתוח חדש של אתרים גדולים.‬ ‫יש לציין כי פיתוח פרטני של עירוב שימושים‬ ‫לטענתה, מגוון של פעילויות בין רחובות וחללים‬ ‫צריך לכלול לפחות שניים מהנ"ל.‬ ‫ציבוריים יוצרים מצב מיוחד, כיון שלא מדובר רק‬ ‫במצב בו הבניינים ממוקמים אחד ליד השני‬ ‫ברחוב אלא ישנה גם חשיבות לתכנון ולרמת‬ ‫הציבוריות של הרחוב עצמו. אחת המעלות‬ ‫הנמדדות במודל לעירוב שימושים היא בהתאם‬ ‫לטווח השפעה של פעילויות אלו הנובעות‬ ‫מהתחום הציבורי של הפרויקט.‬ ‫קיימים ארבעה טיפוסי מיקום בהם ניתן למצוא‬ ‫או לקיים מצבים של עירוב שימושים: 1. מרכזי‬ ‫ערים הכוללים את הלב המסחרי והאזרחי של‬ ‫הערים 2. אזורי פנים בעיר ובאתרים של‬ ‫'‪ 'brown lands‬שבהם קיימת נטישה, אזורים‬ ‫ריקים או בנויים הזקוקים להתחדשות.‬ ‫3. פרברים או אזורים של קצה העיר‬ ‫4 . אזורים ירוקים בהם יש התרה במדיניות‬ ‫התכנון )6991 ,‪.(Rowley‬‬ ‫לטענת מקורמק, ישנם שימושים שיש להם‬ ‫אפקט מועט על החיים הציבוריים ומאידך ישנם‬ ‫כאלו הטומנים פוטנציאל משמעותי לדרבון‬ ‫פעילות עירונית. הנוכחות האנושית ומעורבותה‬ ‫, )דבר‬ ‫בערים תלויה בחלקה במאפיינים אלו‬ ‫ממנו התעלמו מתכנני הערים המודרניות(.‬ ‫אחת הדוגמאות לשימושים קיצוניים היא מגרשי‬ ‫חנייה שאינם מעניקים התייחסות לעובר האורח .‬ ‫6‬ ‫:‪ROWLEY, A. "Mixed-Use Development‬‬ ‫דוגמא נוספת היא סופר-מרקטים המסתירים את‬ ‫‪ambiguous concept, simplistic analysis and‬‬ ‫מרכולתם במעטפת הבניין ולהם התייחסות‬ ‫‪wishful thinking?", Planning practice and‬‬ ‫מועטה ברמת הרחוב.‬ ‫6991 ,79-58 ,1 .‪research, vol. 11, no‬‬ ‫9‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  • 10. ‫חנות או סדנא בעלת פתחים לרחוב שהייתה‬ ‫המודל לאורך‬ ‫7. התפתחות‬ ‫ממוקמת בחלק החיצוני של הבית.‬ ‫ההיסטוריה‬ ‫בפרק זה נבחן את ההתפתחות‬ ‫8‬ ‫ההיסטורית של מודל עירוב שימושים בניסיון‬ ‫אגורה ביוון העתיקה, מאה 5 לפנה"ס‬ ‫לעקוב אחר השינויים בערים, האופן בו התפתחו‬ ‫מקנה המידה הקטן, דרך האבולוציה הטבעית‬ ‫שהובילה לחברות המאופיינות בעירוב שימושים‬ ‫בטרום עידן המהפכה התעשייתית ועד להפרדת‬ ‫השימושים באותה תקופה. נבחן את התקופה‬ ‫שלאחר המהפכה בה שינו את המדיניות כביטוי‬ ‫להתפתחות עירונית וחזרו למודל של עירוב‬ ‫שימושים )7991,‪.7(coupland‬‬ ‫7.1 העידן העתיק‬ ‫לאורך ההיסטוריה האנושית, רוב‬ ‫7.2 ימי הביניים‬ ‫ההתיישבויות הראשונות התפתחו כסביבת חיים‬ ‫מעורבת שימושים. התנועה ממקום למקום‬ ‫עם התמוטטות הממשל והתפרקותה‬ ‫התנהלה באמצעות הליכה ולעיתים נעזרו בחיות‬ ‫של האימפריה הרומית, כלכלת אירופה חזרה‬ ‫משא לצורך נשיאת סחורות. אנשים חיו‬ ‫להתבסס על חקלאות. הכפר תפקד כיחידה‬ ‫בצפיפות יחסית בשל העובדה שמרחב היומיו ם‬ ‫.‬ ‫עצמאית בה כל אזרח כלכל את צרכיו‬ ‫נמדד על פי יכולת ההליכה וקנה המידה של‬ ‫רמת עירוב השימושים היתה כפופה לגבולות‬ ‫האדם. המגורים והמסחר בעידן העתיק בדרך‬ ‫השטח של בעל המחוז.‬ ‫כלל היו ממוקמים באותו הבניין ולעיתים אף‬ ‫באותו החלל-האדם היה מייצר את מרכולתו‬ ‫בביתו ומשם גם מוכר אותה . המבנים לא חולקו‬ ‫לערים של ימי הביניים היה בתחילה מבנה דומה‬ ‫על פי שימושים שונים והשכונה הכילה מגוון של‬ ‫לכפרים. מבנה זה השתנה כאשר החלה‬ ‫שימושים. בערים המסופוטמיות )לדוגמא‬ ‫להתפתח "תעשייה" שמוקמה במרכז העיר,‬ ‫‪ (Sumer‬המקדש לא תפקד רק כמרכז הדתי‬ ‫שהיה המקום הפוטנציאלי ביותר לעידוד‬ ‫אלא גם כמרכז אדמניסטרטיבי ואכלס לצד‬ ‫המסחר כיון שתפרוסת הדרכים הייתה מעגלית.‬ ‫פעילויות דתיות גם מפגשים פוליטיים ופעילות‬ ‫עם הזמ ,ן חלה התפתחות הדרגתית בכיון של‬ ‫כלכלית. עירוב שימושים גם היה קיים ביוון‬ ‫הפרדת שימושים- כאשר אזור המסחר הופרד‬ ‫העתיקה ובערים הרומאיות- ברומא ניתן למצוא‬ ‫מאזור המגורים. התהוות שוק הסחורות גם‬ ‫את הדוגמא הטובה ביותר לעירוב שימושים:‬ ‫חיזקה את הפרדת השימושים, כיון שהיה מדובר‬ ‫בית האטריום הרומאי כלל אלטרנטיבה מסחרית‬ ‫בשוק שהכיל סחורות שונות שהובלו מעבר לים‬ ‫לבית המגורים שבו לא היו פתחי חלונות.‬ ‫או מערים שכנות והיו זקוקות לאכסון במחסנים.‬ ‫אלטרנטיבה זו נקראה ה"טברנה" ) ‪-(taberna‬‬ ‫7‬ ‫,"‪Coupland, A., "A History of Mixed Uses‬‬ ‫‪In: A. Coupland, (ed.), (1997), Reclaiming‬‬ ‫8‬ ‫-‪http://www.greeceathensaegeaninfo.com/h‬‬ ‫‪the City, mixed use development, E & FN‬‬ ‫‪maps/greek-mainland/map-athenian-agora.htm‬‬ ‫36-13 .‪spon, London-UK, pp‬‬ ‫01‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  • 11. ‫מהרחובות ומוקמו במתקנים מתאימים.‬ ‫7.3 רנסנס-‬ ‫תהליכים אלו משתקפים בתוכניות "הערים‬ ‫טרום המהפכה התעשייתית‬ ‫החדשות" של התקופה- רובן בתכנון סימטרי,‬ ‫במאה ה 61, התפתח מסחר של‬ ‫)דבר‬ ‫מעגלי או בגריד. הערים היו מבוצרות‬ ‫המעמדות הגבוהים בערים. המסחר השתלב‬ ‫הדומה מאוד לחגורות הירוקות הקיימות היום (‬ ‫בתוך יחידת המגורים של הסוחר-בעל הבית:‬ ‫ולא היו יכולות להתרחב ) 6791,‪.(Procos‬‬ ‫בקומה התחתונה מוקמה החנות שתפקדה‬ ‫מהמאה ה71 , עם צמיחת הכלכלה ניתן להבחין‬ ‫כחלל מכירה וייצור בעוד שקומת המרתף‬ ‫בהתהוות של התמחויות שונות ותהליכים‬ ‫שימשה כמחסן . מאחורי החנות מוקמו המטבח,‬ ‫תעשייתיים הולכים וגוברים. חלק מתהליך‬ ‫חלל מרכזי להתכנסות המשפחה ומאחוריהן‬ ‫נרחב של‬ ‫הייצור מוקם בתוך העיר ויצר איזור‬ ‫חדרי השינה. בחלק מן הבתים המסחר היה‬ ‫פעילות תעשייתית. צמיחה כלכלית נשזרה בד‬ ‫בקומה התחתונה ויחידת המגורים בקומה‬ ‫בבד עם הצמיחה התעשייתית שעודדה‬ ‫השנייה: הפונקציות בבית נטו להיות מופרדות‬ ‫התפתחות טכנולוגית. תהליכים אלו השפיעו‬ ‫בצורה אנכית מהמלאכה והפעילות שבקומה‬ ‫ישירות על מרכזי הערים שגם הם הלכו וגדלו.‬ ‫התחתונה. האדונים ומשפחותיהם שהו בחללים‬ ‫עם שגשוג הכלכלה , החלו להישמע קולות‬ ‫בקומה התחתונה והשנייה , ואילו המשרתים‬ ‫הדורשים במרכזי הערים תרבות ופנאי. מקומות‬ ‫ישנו בקומות העליונות.‬ ‫,‬ ‫רבים הפכו לאטרקטיביים בשעות הפנאי‬ ‫בזמן שרכוש פרטי תפקד כמערכת של שימושים‬ ‫והכלכלה שלהם הייתה מושתת על תרבות זו.‬ ‫מעורבים, התהוותה תופעה בה מלאכות‬ ‫קניות הפכו לחלק פעיל במהלך היום וכל עיר‬ ‫ופעילויות דומות חוברו יחד לאזור אחד הומוגני‬ ‫אימצה לעצמה אזור שהיה מיועד פונקציות‬ ‫ויצרו תבנית אחידה של אותה פעילות. הדבר‬ ‫מסחריות ופעילות המשלבות בילוי ופנאי. שינוי‬ ‫נבע מהצורך לעודד פעילות מסחרית ונוחות‬ ‫בתפיסה זו הוביל לדרישה נוספת של מבני‬ ‫שנבעה מצורך של החלפת סחורה בין הסוחרים.‬ ‫ציבור; תיאטראות, ספריות וכדומה, שפיתח‬ ‫,61 התכנון העירוני‬ ‫לקראת סוף המאה ה‬ ‫.‬ ‫ובנה מחדש מקומות רבים בעיר‬ ‫התארגן מחדש בעקבות תמורות שחלו במסחר‬ ‫)7991,‪.(Coupland‬‬ ‫שגדל במונחים לאומיים ובינלאומיים , ובעקבות‬ ‫מתחילת המאה ה - 81 מספר האוכלוסייה גדל‬ ‫כך גם הנכסים הפכו ליחידות עצמאיות. הדוגמא‬ ‫והשפיע על ההתפתחות הקיימת. מרכזי הערים‬ ‫הטובה ביותר למעבר מערי ימי הביניים‬ ‫הפכו למרכז כלכלי-מסחרי שמטרתו לשרת את‬ ‫האוטונומיות לסטרוקטורה של חלוקת שימושים‬ ‫) 7991,‪(Coupland‬‬ ‫כלל האוכלוסייה בעיר.‬ ‫שנוכחת עד היום הן הערים האיטלקיות כגון‬ ‫התוצאה הייתה היעלמות הדרגתית של החנות‬ ‫פירנצה וונצייה שפרחו בתקופת הרנסנס‬ ‫הביתית והסדנא והחל תהליך של יוממות‬ ‫והבארוק-רוקוקו. המשפחות השליטות , בנות‬ ‫למקומות העבודה )6791,‪.(Procos‬‬ ‫המעמד הגבוה , הדירו את מגוריהן מבתי העיר,‬ ‫בהם מוקמו מחסני הסחורות והבנקים,‬ ‫7.4 העידן התעשייתי‬ ‫לארמונות שהנכיחו את היותם בעלי שליטה‬ ‫בעידן התעשייתי, התגברה הדיכוטומיה‬ ‫פוליטית וכלכלית בקהילה. הארמונות נבנו מחוץ‬ ‫בין שימושים, וחלה הבחנה גדולה בין מעמדות‬ ‫למרכז ועל כן ראשי המשפחות נהגו ליומם‬ ‫הסיבה להתגברות‬ ‫הצרכנים ליצרנים.‬ ‫למשרדיהם שבעיר. החלה להתבסס חלוקה של‬ ‫הדיכוטומיה הייתה היווצרות מעמד הבורגנות‬ ‫שימושים- למשל ייצור הזכוכית היה ממוקם באי‬ ‫ומעמד הביניים שנהגו לצרוך את מה שייצרו‬ ‫מורנו, בתי קברות בטורסלו והחלו להתהוות‬ ‫המעמדות הנמוכים יותר. ההפרדה באה לידי‬ ‫שכונות מגורים שבכל אחת מהן הייתה כיכר,‬ ‫ביטוי גם באופן פיזי באזורי מגורים ועבודה‬ ‫מזרקה, בית ספר, וכנסייה. חללים ששימשו‬ ‫נפרדים לכל פלח באוכלוסייה ) 6791,‪.(Procos‬‬ ‫להתכנסויות פוליטיות וסוציליות הוסרו‬ ‫11‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  • 12. ‫7.5 "איזור"- ‪ zoning‬החל מהמהפכה‬ ‫התעשייה צרכה מקום נכבד יותר בערים.‬ ‫התעשייתית‬ ‫הצורך במבנים גדולים יותר ומשרדים תומכים‬ ‫הובילו לבניית מבנים ייעודיים לתעשייה. בערים‬ ‫איזור היא מדיניות הנוטה להבדיל‬ ‫גדולות כשאזורים אלו התרחבו באופן משמעותי,‬ ‫מקומות בשימוש מסוים ולאחד אזורים באותו‬ ‫שולבו אזורים אלו בהתחלה בין אזורי המגורים‬ ‫מקום ג יאוגרפי לאות ן מטרות שימוש‬ ‫ואט אט הפכו לאזורי עסקים המשולבים‬ ‫)7991,‪ .(Coupland‬לאחר מלחמת העולם‬ ‫בחנויות , פונקציות פנאי ושאר שירותים נלווים.‬ ‫השנייה, מרבית הארצות אימצו את פרדיגמת‬ ‫התפתחות התחבורה השפיע ה על הרחבת‬ ‫ההפרדה של פונקציות עירוניות )איזור(,‬ ‫גבולותיה של העיר. פיתוח מערכות תחבורה‬ ‫בעקבות ההשפעה של "אמנת אתונה" )3391 (‬ ‫העבודה‬ ‫אפשר לתושבים לגור רחוק ממקום‬ ‫‪CIAM‬‬ ‫שנוסחה בקונגרס הבינלאומי של‬ ‫והשירותים היומיומיים ולנוע בעיר בקלות.‬ ‫) ‪Congrès International d’Architecture‬‬ ‫‪ (Moderne‬בניצוחו של האדריכל לה קורבוזייה.‬ ‫,‬ ‫בין היתר מדובר בהפרדה של אזורי פנאי‬ ‫יצירת מרכזי הערים שאנו מכירים היום מופיע ה‬ ‫תעסוקה ומגורים כאשר החיבור ביניהם מתבצע‬ ‫לראשונה בתקופה הויקטוריאנית. עם חילופי‬ ‫במערכות תחבורה מהירות )&‪Rodenburg‬‬ ‫וגדילת האוכלוסייה בערים החל שיקום למרכזי‬ ‫)4002,‪.(Nijkamp‬‬ ‫העיר. בסוף המאה ה 81, מרכזי הערים יועדו‬ ‫לעבודה, פנאי, מוסדות ממשלתיים ופונקציות‬ ‫דגש רב הושם על איזור וסגרגציה של שימושי‬ ‫אחרות שאנו מכירים היום )7991,‪.(Coupland‬‬ ‫קרקע. הדבר נובע מרצון המתכננים לתוכניות‬ ‫מעט מאוד מהסכמות האורבאניות ניסו לשבור‬ ‫"נקיות" )מודרניזם( ולא מחשבה של גדילה‬ ‫את התהליכים המתהווים הללו. רבות מן‬ ‫נכונה על צרכי קהילה ) 6991 ,‪.(Rowley‬‬ ‫התוכניות התמקדו במאמצים לשנות את‬ ‫היחסים בין מקום העבודה למגורים )אך עדיין‬ ‫באופן נפרד( או שיפור מקום המגורים. דוגמא‬ ‫- ניסיונות‬ ‫7.6 התפתחות הפרבר‬ ‫לכך היא עיר הגנים של אבנאזר האוורד‬ ‫להכניס "איכות חיים". משנות ה 02‬ ‫)‪ (Ebenezer Howard‬שמבטאת פילוסופיה של‬ ‫ועד לשנות ה07‬ ‫חזרה לטבע. זוהי סכמה חוץ-אורבאנית של‬ ‫קהילות עובדים, כאשר מקומות העבודה‬ ‫באירופה אימצו את מודל עיר הגנים‬ ‫ממוקמים באופן קונצנטרי מסביב.‬ ‫כניסיון להתמודד עם הרעיונות האיזור, והציעו‬ ‫)6791,‪ .(Procos‬ה"איזור" נועד לשלוט על‬ ‫דרכים משופרות לתכנון אורבני המתבססות על‬ ‫סדר וארגון בערים ולהרחיק את הפונקציות הלא‬ ‫הפרדת שימושים על מנת להקטין את‬ ‫רצויות.‬ ‫הקונפליקטים בין השימושים. אדריכלים‬ ‫מודרניים, לדוגמא לה קובוזייה, הציעו תפיסה‬ ‫9‬ ‫8981 ‪Ebenezer Howard’s Garden City concept in‬‬ ‫רדיקאלית המתבססת על אותם עקרונות.‬ ‫בהצעתו לתכנון העיר פאריס, '‪,plan voisin‬‬ ‫‪Ville Voisin, Ville Contemporaine and‬‬ ‫, ‪ Ville Radieuse‬הוא הציע להרוס את מרכז‬ ‫העיר ולהחליף אותו במגדלים ובפארק‬ ‫כשהתעשייה מרוחקת מהם.‬ ‫9 63/‪http://yourdevelopment.org/factsheet/view/id‬‬ ‫21‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  • 13. ‫ו"כליאה" של אוכלוסיות חלשות יותר כמו עניים,‬ ‫01‬ ‫לה קורבוזיה, תכנון מרכז העיר פאריס, שנות ה –02 :‬ ‫זקנים, ילדים, ולפעמים נשים, הרס מרכז העיר‬ ‫ועסקים מקומיים. מלבד הבזבוז הרב שהדבר‬ ‫גורם, הוא גם גורם לזיהום ולטביעת רגל‬ ‫אקולוגית גדולה, וכן הוא מתפקד כמלכודת‬ ‫עוני שמקטינה את הגישה של האזרחים העניים‬ ‫יותר לחינוך ולתעסוקה . קמו קולות ביקורתיים‬ ‫רבים שביקרו את הפיתוח האנטי- עירוני של‬ ‫ארה"ב. בתחילת שנות ה 06 כתבה ג'יין גייקובס‬ ‫את הספר "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות‬ ‫גדולות " שקרא למתכננים לשקול מחדש את‬ ‫הנורמות הפרבריות.‬ ‫11‬ ‫קוריטיבה, ניו אורבניזם, שנות ה- 08 :‬ ‫בארה"ב אימצו את גורדי השחקים. הפחד‬ ‫ממגדלים החוסמים את השמש קראו לרגולציות‬ ‫מפרידות במיוחד בניו יורק. רגולציות אלו נכנסו‬ ‫לתוקף ב 6191 וקראו להגבלות גובה גורדי‬ ‫השחקים ולהפרדות בין שימושים, כשהכוונה‬ ‫היתה להרחיק אנשים מלגור ליד תעשייה וליד‬ ‫מרכזים מסחריים. מדיניות זו ייסדה את הבסיס‬ ‫למודל הפרבר הנפוץ היום בארה"ב. התחבורה‬ ‫הפרטית אפשרה לאנשים לחיות במרחק רב‬ ‫ממקום עבודתם וממרכזי התרבות והמסחר.‬ ‫7.7 "ניו אורבניזם" משנות ה07‬ ‫"עירוניות מתחדשת" היא תנועה לתכנון‬ ‫עירוני, שקמה כתגובה לפרבור ומבוססת על‬ ‫7.8 מ"איזור" לעירוב שימושים‬ ‫עקרונות תכנון עירוני הקוראים לשילוב , על מנת‬ ‫לבסס קהילות המושתתות על קנה מידה אנושי‬ ‫הכישלון של פרדיגמת האיזור, תואר‬ ‫ובר הליכה. שורשי התנועה נעוצים בשנות ה-06‬ ‫בספרה של ג'ייקובס . היא טוענת כי רבעים‬ ‫07 אך ייסודה של התנועה רק בתחילת שנות‬ ‫עירוניים צפופים ומעורבים הם יותר כלכליים‬ ‫ה08. בתקופה זו הבינו שמודל הפרבר גורם‬ ‫ומלאי חיות, יותר יציבים מבחינת סוציאלית,‬ ‫לבעיות סביבתיות חברתיות וכלכליות רבות-‬ ‫יותר תרבותיים ומעניינים מבחינה אסתטית וגם‬ ‫זלילה של שטח רב, עידוד השימוש ברכב פרטי,‬ ‫בטוחים יותר מאשר מסדרונות פרבריים בעלי‬ ‫התייקרות שירותי רשת )כמו ביוב, דואר, שיטור,‬ ‫פונקציה המשכית. פיתוח של עירוב שימושים‬ ‫חשמל(, הקטנת האפשרויות ליצירת מרחב‬ ‫מקודם באופן רשמי כחיוני ליצירה ותחזוקה של‬ ‫ציבורי ואזרחי, פגיעה בחיי הקהילה, הדרה‬ ‫סביבה עירונית חיה וברת קיימא. בהשוואה,‬ ‫פרשנים רבים מאשימים את ה"תכנון‬ ‫המודרניסטי" בהפרדת השימושים- דבר שיצר‬ ‫-‪http://www.volker‬‬ ‫01‬ ‫‪goebel.biz/LaDefenseLeCorbusier.html‬‬ ‫31‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  • 14. ‫8. מאפיינים של עירוב שימושים‬ ‫את העיר המודרנית תוך הנחה כי יספיק שינוי‬ ‫צנוע במדיניות העירונית על מנת למנוע את‬ ‫8.1 הגברת צפיפות‬ ‫הבעיה בעתיד )6991 ,‪ .(Rowley‬לדבריה של‬ ‫ראולי, הקונספט החדש של עירוב שימושים‬ ‫מודלים של עירוב שימושים מעודדים‬ ‫משתמש במודל הוותיק של העיר האירופאית‬ ‫צפיפות מגורים- המהווים אלמנט בסיסי‬ ‫הדחוסה, שבא לידי ביטוי בצפיפות, ריבוי‬ ‫באידיאל של מודל העיר הקומפקטית. עקרון‬ ‫שימושים ומגוון של אוכלוסייה ותרבות.‬ ‫בסיסי זה הוגדר כמכניזם יעיל לקידום של‬ ‫)6991 ,‪ (Rowley‬מודלים של ערים בעידן‬ ‫קיימות עירונית: מעודד חיות ומגוון עירוני,‬ ‫הטרום-תעשייתי הם הרבה יותר חסכוניים‬ ‫שימוש במתקנים עירוניים ולכידות סוציאלית‬ ‫מבחינת שימושי קרקע וחסכון אנרגטי מאשר‬ ‫)0102,‪.(Foord‬‬ ‫הערים המודרניות שפותחו לאחר מכן.‬ ‫הצפיפות היא פועל יוצא של אינטנסיבות‬ ‫הפעילות ברחוב. כאשר אינטנסיביות זו תלויה‬ ‫במספר המשתמשים ובשילוב השימושים. הדבר‬ ‫7.9 עירוב שימושים היום- מודל חדש‬ ‫לא תלוי רק בתכנון העירוני אלא גם בשילוב של‬ ‫לקיימות‬ ‫כוחות כלכליים )למשל גורם כמו עליית ערך‬ ‫לדבריו של דימטרי פרוקוס‬ ‫הקרקע ככל שמתקרבים למרכז העיר(‬ ‫)6791,‪ ,(procos‬כותב הספר ‪"Mixed Land‬‬ ‫)7991,‪ .( Roberts, Lloyd-Jones‬עם זאת,‬ ‫"‪ ,Use‬ישנה חשיבות הולכת וגוברת לשמירה‬ ‫חשוב לציין כי נשמעים קולות ביקורתי ים בנוגע‬ ‫על משאבים. במובן זה, סכמות של עירוב‬ ‫להעלאת הצפיפות.‬ ‫שימושים הן בעלות יתרון ויכולות להוות מכשיר‬ ‫לדוגמא ב ‪ , Green paper‬כתב עת אשר דן‬ ‫יעיל לשמירת משאבי הקרקע. רוזנברג‬ ‫בנושאי קיימות, נכתב שרוב האנשים מעדיפים‬ ‫וניג'קאמפ )4002,‪ ( Rodenburg, Nijkamp‬גם‬ ‫לגור באזורים לא צפופים ויתרה מכך, התושבים‬ ‫הם מתייחסים לכך וכותבים כי רק לאחרונה‬ ‫בעיר מתנגדים למדיניות המעלה את הצפיפות‬ ‫הרעיון של עירוב שימושי קרקע החל להגיח‬ ‫)7991,‪.(Walker‬‬ ‫מחדש, כתגובה לתפיסת קיימות הולכת וגוברת,‬ ‫ומציגים את ההנחה הרווחת כי עירוב מולטי-‬ ‫8.2 השארת שטחים פתוחים‬ ‫פונקציונ אלי של שימושים צורך פחות קרקע‬ ‫קומיקאי אמריקאי אמר על קרקע 21:‬ ‫ומצריך פחות שימוש בתנועה רכבית וממונעת‬ ‫מאשר דפוסים מונו- פונקציונאליים של שימושי‬ ‫"…‪"They aren't making any more of‬‬ ‫קרקע. כמו כן, שימושי קרקע רבים תמיד‬ ‫מתקשרים לצפיפות גבוהה בתכנון ומקדמים את‬ ‫צורך מהותי הוא שימור שטחים פתוחים וקרקע‬ ‫המטרה העיקרית של שימור הקרקע.‬ ‫חקלאית מהחורבן שיוצרת הזחילה העירונית‬ ‫)גלישה של העיר אל הפרברים( , כמו גם הגברת‬ ‫הצפיפות בתוך הערים. פיתוח של עירוב‬ ‫שימושים יכול להיות דרך ליצירת קרקע "חדשה"‬ ‫בלי לאבד שטחים פתוחים או סינון של פונקציות‬ ‫קהילתיות .‬ ‫21‬ ‫,‪Procos, D., (1976), Mixed Land Use‬‬ ‫,.‪Dowden, Hunchinson & Ross, Inc‬‬ ‫‪Stroudsburg-Pennsylvania‬‬ ‫41‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  • 15. ‫החלקים הנפרדים. פיתוח של עירוב שימושים‬ ‫הגברת הצפיפות של השימושים השונים‬ ‫מהווה מרכיב מרכזי בהתחדשות מרכזי ערים.‬ ‫וריכוזים במבנה או באזור מסויים יכול להותיר‬ ‫אך עד שנות ה 09 ) 0991(, משקיעים סירבו‬ ‫סביבם שטח פתוח שיתוכנן בהתאמה‬ ‫לקונספט של פיתוח שמערב מספר שימושים‬ ‫ובתשלובת עם הפיתוח של עירוב השימושים.‬ ‫יחד: הם ראו אותו כמסובך לניהול ויקר )פירוט‬ ‫כמו כן, ניתן היום לראות יותר ויותר פרוייקטים‬ ‫על כך בהמשך העבודה(. לאחר מכן חל שינוי‬ ‫המציעים ל"הרים" את השטחים הפתוחים‬ ‫בגישת המשקיעים כאשר החלו נסיונות לחידוש‬ ‫לגובה תוך יצירת נגישות ציבורית גבוהה‬ ‫עירוני, דבר שמשך אכלוס וגרם לכך שעירוב‬ ‫לאזורים אלו.‬ ‫.‬ ‫שימושים הפך להיות פוטנציאל להשקעה‬ ‫‪Plug-In‬‬ ‫,‪Parking‬‬ ‫‪Popular‬‬ ‫,‪Architecture‬‬ ‫5002 ‪.13((Adair& Coupland‬‬ ‫1102 ,‪: Brooklyn‬‬ ‫8.4 שילוב פונקציות‬ ‫הרעיון בו פעילויות רבות תומכות אח ת‬ ‫בשניה ונכללות תחת אותה "שמיכה‬ ‫קומפקטית", הוא שחקן חדש יחסית בפיתוח‬ ‫האורבאני של שימושי קרקע שהחל לבוא לידי‬ ‫ביטוי. ככזה, הוא מייצג תגובה ייחודית לשילוב‬ ‫של כוחות עכשווים המשפיעים על פיתוח‬ ‫התצורה האורבאנית.‬ ‫כיום ישנם מספר מקורות המשפיעים על פיתוח‬ ‫8.3 חיזוק מרכזי הערים‬ ‫של עירוב שימושים: הקריאה להתחדשות‬ ‫עירונית, ההשפעה של הערים הקיימות והפיתוח‬ ‫ג'ייקובס מדברת על כך שלעומת ימים‬ ‫של טיפוסים קרובים כמו למשל מרכז הקניות‬ ‫עברו בהם מרכזי הערים התאפיינו בעירוב גבוה‬ ‫שהתפתח לאחר מלחמת העולם ה- 2. הקונפסט‬ ‫של שימושים, היום מרכזי הערים הפכו להיות‬ ‫של עירוב שימושים אם כן, הוא הפסגה של‬ ‫בעיקר מיועדים לעבודה , ואנשים מעטים נמצאים‬ ‫מגמות אלו. הטווח הפיזי בו ממוקמים‬ ‫בהם לאחר תום יום העבודה. שימת דגש על‬ ‫פרוייקטים של עירוב שימושים נע בין תצורה של‬ ‫עירוב שימושים שיתחיל במרכז העיר נוגעת‬ ‫עירוב ורטיקלי המקיים קשרים הדדיים בין‬ ‫להשפעה ישירה על חלקים אחרים בעיר, כאשר‬ ‫השימושים, מגה סטרוקטורות, או ארגון של‬ ‫לב העיר מתנוון או מתפורר, העיר, כשכונה‬ ‫מבנים אשר מקיימים קשרי הדדיות ביניהם‬ ‫חברתית, מתחילה לסבול- אנשים שצריכים‬ ‫באמצעות פיתוח של דרכים ושטחים להולכי‬ ‫להיפגש, באמצעות פעילויות מרכזיות‬ ‫רגל, כמו כן, באחרון , שילוב של טיפולוגיות‬ ‫שמתדרדרות, אינם נפגשים עוד. רעיונות וכסף,‬ ‫מגורים שונות מבטיח שאנשים ממעמד סוציו‬ ‫שמן הדין היה שייפגשו, ואשר לעיתים קרובות‬ ‫אקונומי שונה יחיו בקרבה אחד לשני ויחלקו‬ ‫נפגשים בדרך מקרה במקום שבו יש חיוניות‬ ‫מרכזית, אינם נפגשים עוד. פערים נפתחים‬ ‫ברשתות החיים הציבוריים בעיר, והעיר אינה‬ ‫31‬ ‫מסוגלת לגשר עליהם. ללא לב חזק וכוללני נוטה‬ ‫‪UNSWORTH, R. "'City living’ and sustainable‬‬ ‫העיר להפוך לאוסף של תחומי עניין מבודדים זה‬ ‫,‪development, The experience of a UK regional city‬‬ ‫מזה. היא מגמגמת ביצירת דבר מה גדול יותר‬ ‫-527 .‪Town Planning Review, vol. 78, no. 6, pp‬‬ ‫7002 ,747‬ ‫מבחינה חברתית, תרבותית וכלכלית מסכום כל‬ ‫51‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  • 16. ‫היתרון במספר גבוה של שימושים בטווח‬ ‫41.‬ ‫מרחב אחד שיצור קהילה אחת מגוונת‬ ‫הקרוב. הצפי הוא שהדבר יעודד פיתוח מוטה‬ ‫כל הפרוייקטים הללו חולקים את התכונה‬ ‫תחבורה ציבורית, יפחית את השימוש במכונית‬ ‫המשותפת של קומפקטיות בין מרכיביהם‬ ‫הפרטית ועל כן יפחית את צריכת הדלק הכוללת‬ ‫ואינטנסיביות גבוהה בקרקע. הם מצריכים ניהול‬ ‫והפליטות. תקדים חי ונושם היא בעיר פורטלנד,‬ ‫נכון של משאבים, תכנון מדוקדק, ופיתוח‬ ‫אורגון. ההשקעה הנרחבת בתשתית לתחבורה‬ ‫קוהרנטי, לעיתים לאורך תקופות זמן‬ ‫%34 מהתושבים‬ ‫ציבורית גרמה לכך ש‬ ‫& ‪Gladstone‬‬ ‫‪Abbett‬‬ ‫מתמשכות.)6791‬ ‫ישתמשו בתחבורה ציבורית כמו אוטובוס ורכבת‬ ‫‪.(&Witherspoon‬‬ ‫קלה )2991 ,‪.(Girardet‬‬ ‫8.5 התערבות במבנים קיימים‬ ‫במחקר שנעשה ב- 9891 ע"י ‪Newman and‬‬ ‫בסביבה עירונית‬ ‫‪ Kenworthy‬הם לקחו מספר ערים מרכזיות‬ ‫עירוב שימושים הוא בעל תכונה‬ ‫סביב העולם ובדקו את צריכת הנפט לנפש‬ ‫אדפטיבית לסביבה הבנויה ויש לו את היכולת‬ ‫ומצאו תבנית עקבית לפיה ככל שהצפיפויות היו‬ ‫ליצור קשרים שעד עתה לא היו קיימים במרחב‬ ‫גבוהות יותר, כך הייתה צריכה של פחות דלק‬ ‫העירוני. יותר פרוייקטים של עירוב שימושים‬ ‫לנפש. המסקנה מהמחקר שלהם, הייתה לפיכך,‬ ‫לוקחים חלק בשיקום ומחזור של סטרוקטורות‬ ‫כי הפתרון להפחתת צריכת הדלק והפליטות‬ ‫ישנות. תוך ההכרה ההולכת וגוברת ביתרונות‬ ‫הוא הקידום של ערים קומפקטיות ותכנון מוטה‬ ‫. מלבד היתרונות‬ ‫של פעולות מסוג זה‬ ‫תחבורה ציבורית. ) 6991,‪.15(Breheny‬‬ ‫החברתיים, לשימוש חוזר במבנים יש יתרונות‬ ‫גרף המתאר את היחס בין צריכת הדלק לצפיפות:‬ ‫כלכליים לעומת בנייה חדשה ) 6791 , ‪& Abbett‬‬ ‫‪.(Gladstone &Witherspoon‬‬ ‫סכמות של עירוב שימושים יכולות להשתלב‬ ‫במערך שימושים קיים באמצעות תוספת בינוי‬ ‫על מבנה או אתר קיים וכך לקיים מערכת יחסים‬ ‫הדדית בין ישן לחדש ובמידת האפשר- ליצור‬ ‫מצב ביניים הדרגתי בו הישן מוסר בהדרגה,‬ ‫ובהתאם ליכולות הכלכליות. למרות‬ ‫שהטכנולוגיה של היום מאפשרת התערבות‬ ‫מסוג זה, ביטוי נוסף ויותר "עדין" הוא "אירוח"‬ ‫של עירוב שימושים במבנה או חלל קיים עם‬ ‫מעט מאוד שינוי פיזי או כלל לא . להתערבות‬ ‫מסוג זה יש יתרון כלכלי לעומת תוספת בינוי‬ ‫חדשה )6791 ,‪.(Procos‬‬ ‫קשר נוסף בין עירוב שימושים למערכות‬ ‫תחבורה ציבורית הוא היכולת ליצור מרכזים‬ ‫8.6 מערכות תחבורה יעילות ותכנון‬ ‫סמי-עירוניים בפרברים מבוססי הרכב הפרטי,‬ ‫מוטה תחבורה ציבורית‬ ‫תוך פיתוח תשתית למערכות תחבורה ציבורית,‬ ‫אחת הסיבות הנפוצות שבעטיין‬ ‫51‬ ‫מקדמים עירוב שימושים ושימוש קומפקטי‬ ‫‪Vreeker, R., "Sustainable Urban Develoopment: The‬‬ ‫,‪Case of Mixed and Compact Land Use", In: Vreeker‬‬ ‫בערים היא על מנת להפחית יוממות ועל כן‬ ‫‪R., Deankin, M., Curwell, S., (ed.), (2009), Sustainable‬‬ ‫,‪Urban Development, Vol.3, The Toolkit for Assessment‬‬ ‫‪Routledge, Abingdon-Oxon‬‬ ‫41‬ ‫-‪http://www.mfe.govt.nz/publications/urban/value‬‬ ‫‪( urban-design-summary-jun05/html/page7.html‬‬ ‫61‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬
  • 17. ‫קיימות דוגמאות מעטות בעולם לתהליכים מסוג‬ ‫שמטרתן לקשור את הפרבר אל העיר. ברחבי‬ ‫זה, אך הם מתחילים להתרחש- בקליפורניה,‬ ‫הפרבר ישנם אזורים בהם לא קיימים שירותי‬ ‫מרכז קניות משנות ה- 06 הוחלף במרכז של‬ ‫תחבורה ציבורית כלל. במקומות אלו קיים‬ ‫עירוב שימושים ותחנה של תחבורה ציבורית‬ ‫הפוטנציאל להקים מערכות של רכבת קלה‬ ‫)6991, ‪.(Center of livable communities‬‬ ‫)חשמלית( בתקציב סביר. אך פתרון כזה הוא‬ ‫דוגמא אף יותר מרשימה נבנתה באדיסון‬ ‫חלקי בלבד . פתרון שיכול לעודד פיתוח הוא‬ ‫)‪ (Addison‬שבדאלאס בה עיר קצה קלאסית‬ ‫הפיכת התחנות לסמי-מרכזים של עירוב‬ ‫שהייתה מוקפת במגרשי חניה , כבישים מהירים‬ ‫שימושים ובנוסף יכול לעזור במימון עצמי של‬ ‫ודרכים מאספות הפכה למרכז עיר חדש עם‬ ‫התשתיות.‬ ‫שדרת עצים ומדרכות להולכי רגל ואזורי ישיבה‬ ‫מרכזים מסוג זה הוא פיתוח שחסר באזור‬ ‫ציבוריים ) ‪Livable places update‬‬ ‫71‬ ‫אלו, פיתוח של‬ ‫הפרבר. באמצעות מערכות‬ ‫7991 ,‪.(November‬‬ ‫שירותי תחבורה ציבורית הופך ריאלי וישים.‬ ‫‪ Addison center‬כוללת‬ ‫תוכנית האב של‬ ‫הדבר מבטיח כי הרבה מאוד שירותים מקומיים‬ ‫בניינים שחזיתותיהם פונות לרחוב, גני כיס,‬ ‫יוכלו לקבל הנכחה ולהבטיח קשרי תחבורה‬ ‫חללים ציבוריים פתוחים לאירועים עירוניים‬ ‫ישירים ו יעילים מהמיני-מרכז ים שבפרבר ליעדים‬ ‫ושילוב של בינוי מגוון בין ארבע קומות סביב‬ ‫נוספים בעיר כולה. בציריך לדוגמא מקדמים את‬ ‫חצרות סמי-פרטיות, הפיתוח החדש גם כולל‬ ‫הרחבת הרכבת הקלה ופיתוח של מרכזים‬ ‫רכבת קלה שהושלמה ב- 5002. ) ,‪Newman‬‬ ‫עירוניים סביב התחנות. באותו זמן, חלה ירידה‬ ‫0002 ,‪.(Kenworthy‬‬ ‫בשימוש במכונית בעוד שהשימוש בתחבורה‬ ‫הציבורית גדל למעל 005 נסיעות לאדם בשנה-‬ ‫8.7 עירוב שימושים כמודל דינמי‬ ‫61‬ ‫המספר הכי גבוה באירופה‬ ‫האיכות של המודל הדינמי באה לידי‬ ‫לדברי הכותבים, ‪,Kenworthy & Newman‬‬ ‫ביטוי במשמעויות שונות ל משתמשים שונים,‬ ‫רבים מהפרברים שאינם צפופים, לא צריכים‬ ‫בצורה איכותית: גישה חופשית להולכי רגל )ללא‬ ‫להיבנות מחדש, אלא יכולים לאמץ סטרוקטורה‬ ‫מכוניות( למגוון פעילויות וסביבה פיזית מגוונת.‬ ‫חדשה שאינה תלויה במכונית , במידה ויתממש‬ ‫לאדריכל זוהי ה"אורבאניות". תחושת מקום בה‬ ‫פיתוח של מיני מרכז כמוקד סמוך אליהם.‬ ‫מבנים בודדים מתייחסים לפיתוח הכולל.‬ ‫מרכזים אלו יעודדו פיתוח תשתית לשבילי‬ ‫למהנדס זוהי יצירת סטרוקטורה יעילה‬ ‫אופניים ויעודדו פיתוח של תחבורה ציבורית‬ ‫המשרתת את כל מרכיבי הפרוייקט. ליזם זוהי‬ ‫לשירותים מקומיים )כמו למשל הפעלת קו פנימי‬ ‫הזדמנות לסינרגיה עם כוחות השוק הנובעת‬ ‫של מיני-אוטובוסים(.‬ ‫מעירוב עשיר של שימושים התומכים אחד בשני‬ ‫ונמתחים לאורך תקופות שונות של אקטיביות.‬ ‫לשינוי התחבורתי יתרונות נוספים כיון שיש לו‬ ‫הדינמיות הזו נובעת מריכוז ומגוון, תצורה פיזית‬ ‫פוטנציאל להפוך את הרחובות לבטוחים יותר,‬ ‫עיצוב, סירקולציה פנימית וגישה חיצונית.‬ ‫בקנה מידה אנושי ומתאימים להליכה רגלית‬ ‫ונסיעה באופניים. כמו כן, במידה ופיתוח‬ ‫תחבורתי מסוג זה יתקיים בפרברים לצד אזורים‬ ‫של קניונים ומרכזי קניות, השימוש בשטחים‬ ‫71‬ ‫,‪Vreeker‬‬ ‫,.‪R‬‬ ‫‪"Sustainable‬‬ ‫‪Urban‬‬ ‫המיועדים לחנייה יפחת ויהיה ניתן לאט לאט‬ ‫‪Develoopment: The Case of Mixed and Compact‬‬ ‫,‪Land Use", In: Vreeker, R., Deankin, M., Curwell‬‬ ‫להחזיר את השטחים הללו לציבור.‬ ‫,.‪S‬‬ ‫,).‪(ed‬‬ ‫,)9002(‬ ‫‪Sustainable‬‬ ‫‪Urban‬‬ ‫,‪Development, Vol.3, The Toolkit for Assessment‬‬ ‫‪Routledge, Abingdon-Oxon‬‬ ‫נכון לשנת 0002 שנת הוצאת הספר.‬ ‫61‬ ‫71‬ ‫עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא‬