2. ראשי פרקים
1. הקדמה
2. מבוא - הצגת שאלת המחקר, שיטת המחקר והשערת מחקר
3. אזורים מדורדרים בעיר
מה הם אזורים מדורדרים ומדוע זה רע לעיר? א.
הידרדרות עירונית בעולם ובישראל ב.
4. דורות של שיקום עירוני
מהו שיקום עירוני? א.
דורות של חידוש עירוני ב.
ב.1. דור ראשון: תקופת הבולדוזר – דטרמיניזם פיסי ודגש על הסביבה
הבנויה
ב.2. טרום דור שני: ג'יין ג'ייקובס
ב.3. דור שני: שיקום שכונות - גישה כוללנית עם דגש על בעיות חברתיות
ב.4. דור שלישי: החייאת שכונות, בעיקר במרכזי הערים - גישה עסקית עם
דגש על פיתוח כלכלי
5. תקדימים - דוגמאות לניסיונות חידוש עירוני בארץ ובעולם
שכונת ביצרון, תל אביב א.
שכונת שפירא, תל אביב ב.
שכונת Bed Stuyבברוקלין ג.
שכונת ,West Endבוסטון ד.
6. מסקנות וסיכום - מה הם התנאים להצלחת חידוש עירוני?
7. ביבליוגרפיה
3. 1. הקדמה
לטפל בהכל, אבל אני חושבת שיש חשיבות עבודה זו היא מטלה מסכמת בקורס "ארץ,
רבה בלהבין את התופעה, את הסיבות עיר, חי, צומח, דומם – קיימות בראייה
הגורמות לה ואת הכלים העומדים לרשות כוללת". במסגרת הקורס נדונו נושאים שונים
עיריות כיום. תחת הכותרת הכללית של "קיימות". מכיוון
יותר מכך, העבודה שלי מנסה למפות את שהקורס מיועד ברובו לאדריכלים שבינינו, נגע
התנאים בהם תהליך של התחדשות עירונית הקורס לרוב בנושאים שרלוונטיים לאדריכלים
יכול להצליח. לא בשביל לרפות את ידן של כגון בנייה שמקורה בתכנון בר קיימא,
הרשויות אלא על מנת לתת להם כלים יותר חידושים בתחום, שימוש בצמחייה והצגת
טובים לעזור לאזורים בעלי פוטנציאל, וכמעט תקדימים מן העולם. מכיוון שאני לומדת תכנון
לכולם יש פוטנציאל כלשהו. אם תדענה ערים, חיפשתי לעצמי נושא שיתאים יותר
הרשויות מהו התמהיל של אמצעים שיש לעולם המושגים שאני מגיעה ממנו וחיפשתי
להפעיל ועל אילו תנאים יש להקפיד שיהיו נושא המשלב תכנון עירוני וקיימות. נושא
קיימים בתהליך, הן תוכלנה לכלכל צעדן יותר ההתחדשות העירונית מעסיק אותי כבר
בחוכמה. תקופה ארוכה ולדעתי הוא מרתק. בעוד בנייה
אחרי שנים בהן חוו ערים גדולות בעולם, וגם של בניין "ירוק" משפיעה על הנמצאים בו, על
תל אביב, תהליך של נטישת אוכלוסיות שחשו הסביבה המקיפה אותו ברדיוס קרוב יחסית
שהעיר היא אינה מקום טוב לחיות בו לטובת ועל העלויות שהוא מייצר )או חוסך(, תהליכי
האחרונות בשנים עדים אנו הפרברים, התחדשות עירונית, או היעדרם, משפיעים על
לתהליך של עליית קרנן של הערים ומגמה של מיליוני אנשים ברחבי העולם באופן הכי מיידי
חזרה אליה )ויעידו על כך שוכרי הדירות(. שיש, בכל שעה ושעה. מחקרים רבים, חלקם
העיר נתפסת היום כמי שיכולה לספק רמת נסקרים בעבודה, חקרו את השפעת מקום
חיים גבוהה לא פחות מהפרבר ואפילו יותר המגורים ואיכותו על חיים של אדם. לעיתים,
ממנו. היא מספקת שירותי תרבות, חינוך בהשקעה מינימאלית של כספים, או אפילו רק
ופנאי שבהם מפגר אחריה הפרבר. היא גם בתכנון נכון, יכולה עירייה או רשות מקומית
נתפסת כצורת חיים ברת קיימא וחסכנית לשנות את חייו של אדם ללא היכר, רק כי
בקרקע. לכן אני חושבת שהנושא של שיפרה במקצת את השכונה בה הוא חי. הצד
התחדשות עירונית, שבלעדיו לא תוכל העיר היא העירונית ההתחדשות של השני
לשמור על מעמדה, חשוב מתמיד. ההדרדרות העירונית שבמסגרת המחקר שלי
גיליתי שבעצם מדובר בסוג של מגפה שאם
מתפשטת היא בזמן בה מטפלים לא
ומחלחלת לרבדים עמוקים יותר ויותר בשכונה
ומכאן החשיבות של הטיפול בתופעה בשלבים
הראשונים שלה. מובן שזה קשה, ואי אפשר
4. את הסיבות להצלחתו או כישלונו של תהליך 2. מבוא
ובחינה של השונה והמשותף בין המקרים. עוד בפרק זה אסקור את נושא העבודה, שיטת
נעזרתי בראיונות עם גורמים בעיריית ת"א המחקר והשאלות שעולות מן העבודה.
ובראיונות עם תושבים בשכונת ביצרון שעליה כאמור, עבודתי שואלת מה הם התנאים בהם
מבוסס אחד התקדימים שלי. התבססתי גם יכול להצליח תהליך של התחדשות עירונית.
על מחקריה של נעמי כרמון על דורות של חשוב לציין שהשאלה היא אולי מדעית, או
התחדשות עירונית, על מאמרים נוספים וגם מתיימרת להיות, אך התשובה לשאלה אינה
על אתרי דעות באינטרנט שעזרו לי לחשוף מדעית כלל. דינאמיקות עירוניות הן דבר מאוד
סיבות לכישלונם של תהליכי שיקום עירוני – אמורפי וקשה להגדרה או להוכחה. אנו יכולים
שכן היות והנושא לא מדעי, ניתן ללמוד הרבה לשאול מדוע העיר תל אביב היא עיר יותר
בשכונות שגרים אנשים של מדעות "טובה" מגבעתיים או מהרצליה ואף לנסות
ממצה אני מקווה שעבודתי המדוברות. לתת תשובות אך האמת היא בסופו של דבר
ומעניינת. כאמור מדובר בנושא חשוב מאוד בעיני המתבונן ואפילו המילה "טובה" קשה
לדעתי שטרם נחקר מספיק בארץ. השוק להגדרה שכן כל אחד מגדיר עיר "טובה"
הפרטי, שלפעמים מקשה על העירייה, יכול בצורה אחרת. לכן, קשה מאוד להגדיר מהם
דווקא לשמש לה לעזר ולכלי במאמציה והיא התנאים המדויקים והתמהיל שלהם בכל
יכולה לנצלו יותר טוב. שאלת מחקר נוספת הקשור להצלחת התחדשות עירונית. עוד
יכולה לשאול מה הם שיתופי הפעולה בין סיבה לקושי להגדרת התנאים היא שבהרבה
השוק הפרטי לרשויות ולאו דווקא עם יזמים מקרים חלות על אזורים בעיר השפעות
כפי שכבר נחקר. הבנה של "מה הציבור חיצוניות שונות ולאזור הנדון או השכונה
רוצה" יכולה להיות כלי עזר חשוב לעירייה. ואפילו לעירייה אין תמיד שליטה עליהם.
לפעמים השפעה כזו יכולה לפגוע בתהליך
התחדשות שלולא היא, היה מצליח. דוגמא
לכך נוכל לראות בתקדים על שכונת שפירא,
שאחת הבעיות בה היא ריבוי עובדים זרים.
מכיוון שרוב הנכסים בערים בישראל הם
נכסים פרטיים, יש השפעה רבה לשוק הפרטי
על מצב של שכונה או אזור ולעירייה אין תמיד
את היכולת להתמודד עם בעיות כגון כניסת
אוכלוסיות בלתי רצויות. לכן שיטת המחקר
שלי היא ראשית כל הגדרת המושג והמצב
המוביל אליו "הידרדרות עירונית", לאחר מכן
הגדרת המושג "חידוש עירוני" וההתפתחות
של חקירה כך ואחר שלו ההיסטורית
תקדימים – ארבעה במספר – בארץ ובעולם,
ומתקופות שונות, על מנת לנסות לזקק מתוכם
5. בעלי העניין )בעיקר תושבים ובעלי עסקים( על 3. אזורים מדורדרים בעיר
צרכי התכנון של מנגנוני התכנון העירוניים.
א. מה הם אזורים מדורדרים ומדוע זה
ברמה הגלובאלית מתרחשים תהליכים נוספים
רע לעיר 1 ?
מקבילים המובילים לכרסום בכושר התחרות
גוברת ולנטייה העיר של הכלכלית
"אזורים מדורדרים" או "שכונות מצוקה"
לגלובליזציה של הנוף הפיסי והחברתי. ירידה
)מושג בו נהגו להשתמש יותר בעבר( הם
בבסיס המס, הן ברמה האזורית והן במקומית
אזורי מגורים המאופיינים במצרף של בעיות
גורמת לירידה בהיקף המימון לתשתיות
פיסיות, חברתיות וכלכליות. אזורים כאלה
בשותפויות בצורך לגידול לכך וכמענה
קיימים בכל הערים הגדולות בעולם וגם
אסטרטגיות עם המגזר הפרטי או הציבורי
בישראל.
למחצה. במקביל ניכר חוסר מחויבות של
נהוג לקשר את המושג "אזורים מדורדרים"
המגזר הפרטי למיקומים מוכתבים, וכתוצאה
עם מושג נוסף – "אובדן החיות העירונית".
מכך פעילויות כלכליות שונות יוצאות לשווקים
החיות העירונית היא מושג המבטא את
חדשים ולמקומות ייצור זולים יותר. או אז,
הדינמיות של החיים והפעילויות בעיר, את
מקומות ואזורים שלמים ננטשים ומאבדים את
הגיוון את העירוני, המקצב / הדופק
ייחודיותם וכתוצאה מכך הנוף המסחרי הופך
– הפיזית ההטרוגניות ואת והצבעוניות
לחד גוני – כלומר מורכב משימוש קרקע אחד
חברתית והכלכלית של העיר. חיות זו פוחתת
בדרך כלל ואין בו עירוב שימושים. יציאתם של
כאשר העיר מפסיקה לתפקד כמקום מפגש,
תפקודים מע"רים מהעיר מביאה להידרדרות
יורדת מעוצמתה הכלכלית והופכת להיות
מרכזים ושכונות מרכזיות מכיוון שכשאר אין
פחות אטרקטיבית מבחינה חזותית. הירידה
עירוב שימושים אוכלוסיות שלמות מדירות
בחיות העירונית מורכבת מתהליכים כלל
רגלן מהאזור ומגיעות אליו רק סוגי אוכלוסיות
ברמה גלובאליים. ותהליכים עירוניים
ספציפיות שיש להן בו עניין. בכך אובדת
העירונית קיים מעבר מתמשך מהתנהגויות
למעשה הקהילתיות השכונתית שכן הירידה
פורמאליות לבלתי פורמאליות בקרב אזרחים
בכמות הזמן בו "מבלים" בשכונה מפחיתה
המתבטאות במעורבות ציבורית גבוהה יותר
את המגע ביו האנשים, האינטראקציה וכל מה
ובמעבר לעשייה עצמאית בניגוד לתלות
שיכול להיווצר ממנה. השכונות ההטרוגניות
במנגנון העירוני. דבר זה בא לידי ביטוי
הופכות להומוגניות יותר ונוצרים בעיר "גטאות
פעילים וולונטריים, ארגונים בצמיחת
חברתיים" )שכונות המאופיינות באוכלוסיה
שכונתיים, מחאות ציבוריות , השתתפות
מבסיס אתני או מעמדי מסוים( ו/או "גטאות
המעורבות וכו'. ציבור שיתוף בתהליכי
דמוגרפיים" )הפרדה מרחבית על בסיס גיל(.
הציבורית הגדלה מגדילה את השפעתם של
הירידה בבסיס המס למימון תשתיות, חוסר
מחויבותו של המגזר הפרטי למיקום עירוני, 1 מתוך: גישות להחייאה עירונית ויישומן בתל
אביב, אליהו שטרן וחגית נעלי יוסף, בתוך תל
אובדן הייחודיות והתגברות המונופוליזציה,
אביב יפו מפרבר גנים לעיר עולם, עמ' 324 – 644
עורך ברוך קיפניס, 9002.
6. בפרק הקודם התמקדתי יותר בהגדרת יציאתם של תפקודים מע"רים מהעיר ואובדן
ההיסטורי המושג. כעת אסקור את הביטוי הקהילתיות השכונתית – כל אלה מכרסמים
שלו בארץ ובעולם. במהלך שנות ה – 02 העיר של הכלכלית התחרות בכושר
ובעיקר במחציתן השנייה איבדו רבים ממרכזי ובאטרקטיביות שלה. כתוצאה מכך ניכרת
הערים הגדולות את מעמדן המסורתי כמוקדי הזנחה של הצרכים המקומיים והעיר מאבדת
מגורים למעמד הבינוני ובינוי גבוה. תופעה זו את תפקידה כמקום מפגש. בנוסף, הגידול
מקורה ביציאה של אוכלוסיה מן המעמד בצורך לשותפויות אסטרטגיות, יציאתם של
הבינוני ומעלה אל פרברי הערים. אל מרכזי עסקים לשווקים חדשים ולמקומות ייצור זולים
המעמדות מן אוכלוסיות נכנסנו הערים יותר, החד גוניות הגוברת בנוף המסחרי,
הנמוכים יותר, דבר שהביא ליציאה נוספת של מרכזיות שכונות של הידרדרותן
המעמדות הגבוהים אל מחוץ לעיר ובעצם וההומוגניזציה החברתית והדמוגרפית הבאה
"הוריש" את המרכזים העירוניים למעמדות בעקבותיה, מחזקים את הנטייה לגלובליזציה,
החלשים. במקביל חלה ירידה בתפקידן התורמת אף היא לאיבוד מקומות מפגש,
הכלכלי של הערים והן הפכו ממרכזי ייצור ויותר מכך לאיבוד החיות העירונית. ככל
למרכזי מידע ושירות. כתוצאה מכך נוצרה שהחיות העירונית הולכת וקטנה, העיר
מציאות של אי התאמה בין מקום המגורים מאבדת עוד יותר את כושר תחרותה, בסיס
לבין מקום התעסוקה של רבים מתושבי העיר המס הולך וקטן, בד בבד עם גידול בהוצאות
שהובילה לאבטלה בעיקר בקרב התושבים על שירותי ציבור. מבחינה גיאוגרפית נוצרים
חסרי ההשכלה המתגוררים במרכזי הערים. "חורים שחורים" במרקם העירוני. "חורים
גם כאן ניתן היה לראות את "תהליך החלחול שחורים" הם בעצם אזורים אשר אנשים
כלפי מטה" המזין עצמו והופך את המצב נמנעים מלהגיע אליהם אם הם יכולים. כך
לחמור יותר ויותר. ננטשת "הזירה" לפעילות עבריינית )שכן אין
בישראל היו הסיבות שונות. עם הקמת במקום פיקוח חברתי(, רמת הביטחון האישי
המדינה והעליות השונות אשר הכפילו את של התושבים יורדת וחל תהליך של ניכור
בלבד שנים שלוש תוך אוכלוסייתה אורבני זהו תהליך המכונה בספרות "תהליך
)1591 - 8491(, היה צורך בגידול מאסיבי החלחול כלפי מטה" 2 . זהו תהליך המזין את
במלאי יחידות הדיור במדינה. גלי העלייה עצמו וברגע שהוא מתחיל קשה מאוד לעוצרו
הראשונה שוכנו במחנות עולים, במבנים ללא התערבות מסוימת. התפשטותם של
שנעזבו ע"י הצבא הבריטי, בשכונות ערביות ביבשת צפון "חורים עירוניים שחורים"
נטושות ובמעברות אשר הוקמו באזורים שונים אמריקה ובמערב אירופה הביאה לפעולות
במדינה. פיתוח שונות במגמה להחיות את הערים
בשנות ה – 05 החלה בנייה מסיבית של ככלל, או חלקים מהשכונות המדרדרות.
3
מאות אלפי יח"ד, בעיקר בשולי הערים ב. הידרדרות עירונית בעולם ובישראל
הותיקות ובעיירות הפיתוח. בשל הבנייה
המהירה נבנו דירות קטנות בשטחן ובאיכות
2 ראו נספח א'.
בנייה ירודה. הדירות אוכלסו ברובן ע"י 3 מתוך: קידום צדק חברתי באמצעות חידוש
עירוני, יוליה זיפלינגר, עמ' 62 – 83, הטכניון,
אוכלוסיה חלשה מבחינה סוציו אקונומית 5002
7. פינוים. עוד תופעה שלילית של תהליך זה היה ומרובות ילדים. למרות התנאים הירודים
אזורים נטושים שהיו תוצאה של פרויקטים לא משפחות רבות המשיכו להתגורר בבתיהן
גמורים. קיים דיון ער על עד כמה השיקום בצפיפות גבוהה מאוד, במבנים נטושים
העירוני תורם לחיות העירונית. המצדדים וב"כיסי" מעברות בהן נתונה בעיקר אוכלוסיה
בעוד לכך חשוב מנוע שהוא טוענים חלשה. עם התחזקותן של חלק מהמשפחות
המקטרגים טוענים שהרבה פעמים הוא תורם חל תהליך של סגרגציה חברתית וכלכלית
לאוכלוסיות חזקות ממילא על גבם של כאשר המשפחות החזקות עוזבות ומשאירות
5
אוכלוסיות חלשות )ג'נטריפיקציה (. בעבר מאחוריהן את המשפחות החלשות יותר.
היה השיקום העירוני מורכב משיטות אלימות במקומן נכנסו עוד משפחות חלשות. כך נוצרו
וטוטאליות שעסקו בהרס של מבנים קיימים בכל רחבי הארץ מוקדי מצוקה כלכלית –
ובנייתם מחדש ללא התחשבות בצד החברתי חברתית, המאופיינים בתדמית שלילית, הן
תרבותי בעוד בשנים האחרונות מושם דגש על של תושבי השכונות כלפי עצמם והן של כלל
התמקדות בחידוש וחיזוק קהילות קיימות ללא אלה מגורים אזורי כלפי האוכלוסייה
הרס רב של מבנים. חידוש עירוני היום הוא ותושביהם. בשנים הבאות ובימינו אלה לובש
חלק אינטגראלי מסדר יומן של עיריות רבות תהליך ההידרדרות העירונית פנים אחרות
אשר מייצרות שיתופי פעולה עם יזמים וגלובאליות יותר כפי שתואר בפרק הקודם.
פרטיים ועסקים קטנים וגדולים אשר מסייעים 4. שיקום עירוני
להן במימושו. 4
א. מהו שיקום עירוני?
6
ב. דורות של חידוש עירוני שיקום עירוני )או חידוש עירוני( בהגדרתו
ב. 1. דור ראשון: תקופת הבולדוזר – המקורית הוא פיתוח מחדש של קרקעות
דטרמיניזם פיסי ודגש על הסביבה הבנויה באזורים של צפיפויות בינוניות וגבוהות.
כאמור, ימיו הראשונים של השיקום העירוני הביטוי המודרני לכך התחיל בסוף המאה ה –
הולכות יד ויד עם אמצעי הרס של הסביבה 91 במדינות מפותחות והפך פופולארי מאוד
הפיסית. תחילת שלב זה בשנות ה – 03 בסוף שנות ה – 04 תחת השם "בנייה
בבריטניה, שם הושמעה לראשונה הסיסמא מחדש". התהליך, שטמן בחובו פינוי בינוי של
אזורים רבים, השפיע רבות על אזורים
5 ג'נטריפיקציה ) (Gentrificationהיא תהליך עירוני- עירוניים גדולים ושיחק תפקיד משמעותי
חברתי בלתי מתוכנן של חדירת אוכלוסייה מהמעמד
הבינוני והגבוה לשכונות חלשות במרכזי ערים תוך שינוי בחייהן של ערים ובחיי תושביהן.
מתמשך של אופי השכונה. פעמים רבות מלווה בתהליך התהליך היה שנוי במחלוקת כי היה כרוך
של התחדשות פני הרחובות, שיפוץ בתים ותחלופה של
העסקים באזור.מקור המונח ג'נטרי ) (gentryהוא לפעמים בהרס של מבנים ובתי עסק והפיכת
מלטינית, מתאר מעמד בינוני-גבוה.לצד יתרונות
התהליך, המתנגדים לו מצביעים על פגיעתו במרקם מבנים פרטיים לציבוריים בעל כורחם של
החיים של קהילה שהתגוררה במשך שנים במקום,
קהילה המפורקת תרבותית וחברתית ונדחקת מסיבות בעליהם. יש הטוענים שלפעמים אף תרם
כלכליות אל מחוץ למקום מגוריה לאורך עשרות שנים.
מתוך ויקיפדיה. אזורים שהפך בכך העירונית לזחילה
מדורדרים רבים לכבישים מהירים אחרי
6 כל חלק ב' פרט לחלק על ג'יין ג'ייקובס מתוך:
מדיניות שיקום לאזורים מדורדרים – ניתוח
פתרונות שנוסו בעולם ובישראל ולקחים לעתיד, 4 מתוך: reviving America's forgotten
נעמי כרמון, עמ' 2 – 11, הטכניון, 7991. 05-04 .neighborhoods / Elise M. bright, p
8. של הגישה כך ומשום ביותר חלקית של "חיסול הסלאמס". המצדדים בשיטה זו
דטרמיניזם פיסי מוטעית ביסודה. חשו שהריסת דיור מיושן וצפוף ואספקת תנאי
ב.2. טרום דור שני: ג'יין ג'ייקובס דיור טובים יותר לתושבים תביא פתרון
לפני שנמשיך אל הדור השני של השיקום למכלול בעיות השכונה. המטרה שהציבו
העירוני, חשוב בעיניי לעצור ולספר על להרוס היתה הפרויקט מבצעי לעצמם
השפעתה הרבה של ג'יין ג'ייקובס על ולבנות לשנה יחידות 000,06-000,52
התמורות שחלו ברציונאל מאחורי הגישות 000,051-000,001 יחידות חדשות. רוב
השונות בתחום החידוש העירוני. ג'יין ג'יקובס היחידות שנהרסו היו בבניה פרטית ואילו אלו
)6002 - 6191( היתה עיתונאית שהתגוררה שנבנו הפכו לשיכונים ציבוריים. בארה"ב
שנים רמות במנהטן וחקרה בצורה לא התנהל תהליך שונה. שם רוב ההרס והפינוי
בעיר. העירוניים החיים את פורמאלית נעשה ע"י גורמים ציבוריים בעוד הבנייה
כשחשה שהתהליכים העוברים על העיר נעשתה ע"י יזמים פרטיים )בשונה מבריטניה
הרסניים בשבילה ובעצם מחסלים את סיכוייה שם נעשה הכל ע"י המדינה(. כתוצאה מכך
להיות כל מה שהיא יכולה להיות הפכה גם נהרסו הרבה יותר יחידות מאלו שנבנו שכן
להיות אקטיביסטית והיא ידועה ביותר בתור רוב הבניה החדשה היתה של מרכזי קניות או
מי שכתבה את הספר "מותן וחייהן של ערים מגורים לאוכלוסיות גבוהות וההשתתפות
גדולות באמריקה" שיצא לאור ב – 1691. הציבורית בפרויקט היתה קטנה מאוד. מה
הספר, שמסופר "מגובה המדרכה" ולא שרק הגדיל את מצוקות הדיור במדינה. גישה
ממרומי משרד התכנון, סוקר את העוולות זו ספגה ביקורות רבות במשך השנים. היא
הנעשות לעיר לפי ג'ייקובס ואת הדרכים בהן הואשמה בכך שהתעלמה מן האפקט הרגשי
ניתן לסייע לעיר להפוך למקום מגוון, עשיר, שיש לפינוי על תושבי המקום, מכך שלא יצרה
המספק אפשרויות אין סופיות והמהווה מקום פתרונות מספקים, בכך שאורך הביצוע היה
מפגש חיוני ועשיר לתושביו. בין השאר ארוך מדי ויצר אזורי רפאים ובעיקר בכך
מדברת ג''ייקובס רבות על החשיבות של שכאשר כבר סיפקה פתרונות דיור הם היו
עירוב שימושים, על איך יכולים לחיות אנשים בבניינים מרובי קומות שלא תאמו את צרכי
וכלי תחבורה בצוותא בעיר הגדולה, על התושבים. יש לומר שחלק מן הפרויקטים של
החשיבות של רחוב תוסס לתחושת הביטחון הדור הראשון היו מוצלחים ומשמשים עד היום
של תושביו ואפילו יורדת לרמה של אופי בניית ציבורים גדולים אך רוב הפרויקטים נמשכו בן
הבלוקים )קצרים( וגילי המבנים הרצויים 02 ל – 04 שנה, עלותם הכלכלית והחברתית
בשכונה )חדשים אך גם ישנים(. היתה עצומה ולפעמים עלתה על תועלתם ולכן
באופן כללי קבעה ג''יקובס 4 כללי אצבע לעיר לכל אורך הדרך ספג הפרויקט ביקורות קשות.
טובה 7 : הלקח שניתן להפיק משיטה זו: 1. בארצות
"תנאי מספר 1: הרובע, על חלקיו • דמוקרטיות, לא כדאי ולא רצוי לתכנן הריסה
השונים, ימלא יותר מפונקציה עיקרית ופינוי של שכונות עירוניות מאוכלסות, הן
אחת, ואם אפשר – יותר משתיים. מטעמים כלכליים והן מסיבות חברתיות. 2.
לצורת הבינוי ולתנאי דיור פיסיים יש אמנם
7 מתוך: מותן וחייהן של ערים גדולות באמריקה,
ג'יין ג'ייקובס, 1691, ארה"ב. השפעה על חיי אנשים אולם זו השפעה
9. הגדולות באמצע שנות השישים בערים פונקציות אלו יבטיחו נוכחות של תושבים,
בארה"ב. תגובת הממשל היתה תוכנית "ערים היוצאים מבתיהם בזמנים שונים ונמצאים
לדוגמא". התוכנית קבעה שיטה כוללנית, במקום למטרות שונות, אך כולם עשויים
במימון פדראלי גדול, לבעיות העוני של אזורי להשתמש באותם שירותים עצמם".
מצוקה בערים הגדולות. רוב הכסף הוקצה "תנאי מספר 2: ראוי שהבלוקים יהיו •
החינוך, בתחום חברתיים לפרויקטים קצרים; כלומר צמתים המאפשרים פנייה
בטיחות המקצועית, ההכשרה הבריאות, מרחוב לרחוב יהיו קרובים זה לזה".
הציבור, שירותי תרבות בילוי ועוד. מיעוטו "תנאי מספר 3: ברובע יהיו בניינים •
הוקצה לשיפורים פיסיים בתחומי הדיור מתקופות שונות ובמצבי תחזוקה שונים,
התרכזו הפיסיים השיפורים והתשתית. ובכלל זה מספר מתאים של בניינים
בשיפור הקיים והתרחקו מרעיונות של הרס ישנים".
ובנייה מחדש. התוכנית גם דרשה מהתושבים "תנאי מספר 4: ברובע יהיה ריכוז גבוה •
ומהמנהיגות המקומית שיתוף פעולה מלא, של אנשים שישהו בו למטרות שונות
ולא תמיד קיבלה אותה. התוכנית מומשה ומסיבות שונות, ובכלל זה ריכוז גבוה של
בסופו של דבר במספר רב של שכונות ויש דיירים קבועים".
האומרים שזוהי גם הסיבה לכישלונה שכן
הורחבה למספר גדול של שכונות ללא הגדלת לסיכום, ג'ייקובס היתה סנונית ראשונה ויש לה
התקציב. אך יש הטוענים שהיו לה גם מקום של כבוד במעבר משיטות של הרס
הצלחות. וכוחניות לשיטות של שיקום הקיים ושימוש
בישראל יושמה באדיקות מרובה שיטת בפוטנציאל הקיים בכל שכונה על מנת להפוך
"הערים לדוגמא" שפעלה בארה"ב. בארץ את העיר למקום בו רבים רוצים לחיות.
נקרא הפרויקט "שיקום והתחדשות השכונות
בישראל" והוא החל בשנת 6791. הוא הוכרז ב.3. דור שני: שיקום שכונות
כפרויקט לאומי, עמד בראשו סגן ראש גישה כוללנית עם דגש על בעיות חברתיות
הממשלה והשתתפו בו משרדי ממשלה רבים. מן הגישה לשינוי הובילו סיבות שתי
עוד השתתפה בפרויקט הסוכנות היהודית הדטרמיניזם הפיסי. אחת היא הביקורות
שגייסה תרומות מ"ערים תאומות" בעולם. הקשות שספגה הגישה, והשנייה היא תהליך
הפרויקט נמשך שנים רבות ובשיאו טיפל בו הבינו בעיקר בארה"ב ובבריטניה שבניגוד
ב – 09 שכונות ובהן 000,007 איש. בכל עיר לתחושות שליוו את הצמיחה הכלכלית של
במדינה נכללה לפחות שכונה אחת בפרויקט אחרי מלחמה"ע ה – 2, העוני לא עבר מן
ורבות מעיירות הפיתוח טופלו על ידו. עקרונות העולם ובפועל מיליונים רבים של אנשים חיים
הפרויקט הם: בעוני קשה. שתי הסיבות האלה הובילו את
שיקום פיסי וחברתי משולב. • לינדון גונסון להקים ב – 4691 בארה"ב את
הקצאת משאבים על פי רמת נזקקות • המשרד "להזדמנויות כלכליות" וקמו עוד
שכונתית ולא על פי נזקקות אישית או תוכניות רבות שהאמינו שעם קצת מאמץ ניתן
משפחתית. לפתור את הבעיות החברתיות הקשות. אך
הם לא הצליחו למנוע את המהומות שפרצו
10. הארגון של תהליכים אלה מתחלקת לשני עבודה עם האוכלוסייה הקיימת בסביבה •
סוגים 8 : הקיימת.
1. שותפויות אינדיבידואליות – ציבוריות. ומהחלפת תושבים מפינוי הימנעות •
2. שותפויות עסקיות – ציבוריות אוכלוסיה חלשה בחזקה.
בהם למקרים מתייחס הראשון המונח אי הריסה של מבנים קיימים. •
ההשקעות מבוצעות ע"י אנשים יחידים, משקי ביזור ושיתוף תושבים בתכנון, מימון •
בית יחידים ובעלי עסקים בשכונות ירודות וביצוע הפרויקט.
אשר זוכים לתמיכה ישירה מן הרשויות פרויקט שיקום השכונות הישראלי הוא אחד
)הלוואות, תקנות מיוחדות וכו'(. המונח השני הגדולים בעולם ולכן נחקר רבות ונעשו עליו
מתאר שת"פ מקובל בשנים האחרונות בין הרבה הערכות. מסקנותיהם היו שבמקומות
רשויות לבין גדולים פרטיים משקיעים בהם בוצע הפרויקט הוא תרם תרומה
ציבוריות, בד"כ מקומיות. בתהליך הראשון משמעותית לאיכות החיים של אוכלוסיית היעד
בנייה אחוזי "להפשיר" הרשות יכולה כפי שנמדדה באיכות שירותי הדיור, החינוך,
הנמצאים ברשותה לטובת הגדלת דירות הפנאי וכו'. בכך הוא סייע לצמצום הפער בין
ושיפוצן וכך למשוך אל השכונה אוכלוסיות הנחשבות לשכונות המטופלות השכונות
חזקות יותר אשר להם דרישות דיור מסוימות. טובות. אך לפרויקט לא היה "ערך מוסף"
הרשות רוצה לעודד משפחות צעירות עם בצורת העלאת הסטטוס של שכונות היעד –
ילדים לעבור אל השכונה ובעצם מסייעת להם כלומר הוא לא גרם לאוכלוסיות חזקות לרצות
לקבל מה שהם מחפשים. היא בתורה משפצת לעבור אליהן – והרי זה הגיוני. הרי הפרויקט
תשתיות אם יש צורך בכך ומרחיבה את הציב לעצמו יעד של אי החלפת האוכלוסייה
שירותי הציבור על מנת לשכנע את התושבים ולכן אך טבעי שזה קרה.
להישאר בשכונה ובתקווה שחבריהם יבואו ב. 4. דור שלישי: החייאת שכונות, בעיקר
אחריהם. במרכזי הערים - גישה עסקית עם דגש על
פועל יוצא מתהליך זה היא הג'נטרפיקציה פיתוח כלכלי
שכבר הוזכרה בעבודה זו . זהו תהליך שקורה בעוד שיטות הדור השני הסתמכו על מימון
ברוב השכונות שעוברות שינוי עירוני ובו ממשלתי, לשיטות הדור השלישי כבר אין את
אוכלוסיה חזקה קונה דיור מאוכלוסיה חלשה הפריבילגיה הזו. ההאטה בכלכלה העולמית
או גורמת לעליית מחירים של הדיור עד כדי משנות ה – 07 יחד עם אי ההוכחה להצלחת
נטישה של הציבור החלש. תופעה זו היא רבים מן הפרויקטים הובילו לירידה בנכונות
בעייתית ביותר מפני שקשה מאוד לשלוט בה ממשלות להשתתף בעלות הפרויקטים ויצר
כשמדובר בשוק של ידיים פרטיות ובמידה כורח בהישענות על יזמים פרטיים. לפיכך
מסויימת היא נחוצה כדי שיהיה שינוי בשכונה מתרכזות שיטות הדור השלישי במרכזי
)עד כמה שלא נעים לומר זאת(. זהו המקום הערים המדורדרים, שם יכולים היזמים להשיג
לדבר על המעבר משינוי "מלמעלה למטה" תשואה גבוהה יותר להשקעותיהם. צורת
לשינוי "מלמטה למעלה". שינוי מלמעלה
8 מתוך: בין תכנון לשווק, דניאל פלזנשטיין, עמ'
14-33.
11. נראה שכולם מרוויחים מפרויקטים אלה אבל הרשות שמובילה שינוי הוא למטה
התושבים? בד"כ הם לא נפגעים מה עם העירונית 9 . אין זה אומר שהדבר מתבצע
ישירות כי הפרויקטים ממוקמים בשטחים בכפייה שכן זה כמעט בלתי אפשרי. הכוונה
נטושים. אך הם גם לא מרוויחים תועלת היא שהעירייה מסמנת את השכונה כמקום
ישירה. לעיתים היזם מחוייב להעסיק חלק בעל פוטנציאל ומספקת את הכלים לשיפור
מהתושבים או להקים בתמורה פארק או הדיור, אם הציבור רוצה בכך )דוגמת אחוזי
מבנה ציבור אך הסכמים אלה בעייתיים בנייה והלוואות(. גם כאשר יוזמה זו מתקבלת
לעיתים מבחינה אתית ויש ערים בהן הם בברכה וממומשת, אין זה מספיק בכדי להביא
אסורים לחלוטין )לונדון לדוגמא(. רוב מי ל"חידוש" השכונה. התושבים נדרשים ליותר
01
טוען שהם בעיקר שבחן פרויקטים מסוג זה מזה. חידוש שכונה יעיל יתרחש כאשר
מגדילים את הפער בין מי שיש לו לבין מי בנקודה מסוימת, "נקודת המפנה" יעבור
שאין לו. יש הטוענים שפיתוח מסוג זה מוביל השינוי להיות "מלמטה למעלה". כלומר, לחץ
ל"ערי קונפליקט" ו"ערים שסועות". של התושבים, חדשים וישנים, על הרשות
לבצע שיפורים בשכונה )תשתיות, מבני ציבור
5. תקדימים - דוגמאות לניסיונות וכו'(. שינוי זה הוא מאוד חשוב והרשויות
צריכות שהוא יקרה. זה מצביע על כך
חידוש עירוני בארץ ובעולם
שבשכונה יש אוכלוסיה שחשוב לה מה קורה
בפרק זה אסקור כמה דוגמאות בארץ ובעולם
בה והיא גם מתכוונת להישאר בה. חוק חשוב
של ניסיונות חידוש עירוני. מטרת פרק זה היא
לשכונות טובות הוא – יש לשאוף לאחוז גבוה
לנסות ולברור מתוך תקדימי העבר )וההווה(
כאמור, בשכונה. קבועה אוכלוסיה של
את התנאים בהם מצליח תהליך כזה. מכיוון
אוכלוסיה קבועה מושקעת נפשית בשכונה
ותלויים מדעיים אינם אלה שתהליכים
ולכן היא גם לא תיתן לה להידרדר. היא
במאפייניו הייחודיים של האזור ובנסיבות
מבצעת פיקוח חברתי, היא מפעילה לחץ על
המשתנות באופן תמידי, מסקנותיי לא יהיו
העירייה להשקיע בה משאבים והיא יוצרת
מדעיות גם כן. הן יהיו יותר בגדר הנחה. שכן
סביבה יציבה ומשתפת פעולה. בהמשך נראה
גם היום קשה להגיד שבאזור מסויים תהליך
כמה זה חשוב.
לא הגיע לכלל מיצוי בגלל סיבה זו הוא אחרת.
בתהליך השני מדובר בדרך כלל בפרויקטים
שכונה או אזור הם יצורים חיים ודינאמיים
אלה דגל". "פרויקטי המכונים גדולים
והם סכום התושבים, העסקים, הגנים, בתי
מתמקמים כמעט תמיד בלב העיר והם כוללים
הספר שלהם, בתי הקפה ושאר המרכיבים
קניוני ענק, מרכזי כנסים, מלונות ולעיתים
היוצרים ביחד אזור בו אנשים חיים ופועלים.
מגורי יוקרה. הרבה מהפרויקטים האלה
קשה לדעת בוודאות מהן הסיבות לאי הצלחתו
מצליחים מאוד, מושכים קונים ועסקים,
של תהליך או הצלחתו. לכן אנסה למצוא
מקומיים ותיירים, מוסיפים תוספת משמעותית
תנאים שסביר שיביאו להצלחתו של תהליך או
למסים המקומיים ומעלים את יוקרת העיר.
שקיימת הנחה שכבר הביאו בעבר להצלחתו
9 הקטע על שינוי מלמעלה למטה / מלמטה למעלה
01
מתוך: שיקום שכונות בישראל, נעמי כרמון, ע"מ מתוך ראיון עם אדר' אודי כרמלי מצוות מזרח
403 - 433 בעיריית ת"א
12. של תהליך או שבהעדרם תהליך כשל. אך
כאמור לא אוכל להגיד בוודאות שבהיעדרם או
בקיומם תלוי התהליך.
13. תוכניות רבות חלות על השכונה. הראשונה
11
שהחלה "לתת את הדין" על איכויות המבנים 5. א. ביצרון )תל אביב(
אושרה ב - 2591. ב - 2891 ביוזמה של
עיריית ת"א )קרי תכנון "מלמעלה למטה"(
אושרה תוכנית 4012 עבור שכונת ביצרון
בנייה זכויות הקנתה התוכנית בלבד.
להרחבת דיור והכתיבה שמירה על סגנון
אדריכלי אחיד בשכונה באמצעות הנחיות
עיצוב. תוכנית הרחבה נוספת )3932( אושרה
ב - 0991. בפועל יכלה כל יח"ד להרחיב בין שכונת ביצרון נוסדה ב – 0591 על אדמות
001 - 04 מ"ר. המושבה הטמפלרית שרונה עבור פליטי
הספר שעזבו את מגוריהם על גבול יפו עקב
המלחמה. אדמותיה שימשו לגידולי בננות
וגידולי שדה. השכונה מחולקת לאזור מגורים
ולאזור תעסוקה, תעשייה ומשרדים. ביניהם
מפרידה שדרות ההשכלה )שדרת עצים
ארוכה החוצה את השכונה מצפון לדרום(.
רצועת המבנים לאורך גבולה המזרחי מכילה
בינוי טורי מדורג. מרכז השכונה מכיל בניינים
משיחות שערכתי עם חברי צוות התכנון דו משפחתיים בני קומה אחת עד שתיים
בעירייה ועם תושבים בשכונה עולה שלא ורשת הדרכים משלבת סמטאות להולכי רגל
רבים ממשו את זכויות ההרחבה )כרגע באזור בלבד. בגבולה הדרומי קיים חלק מובחן של
ה – %03 וההרחבות ממשיכות( אך זה בניינים בני שלוש קומות. לשכונה יתרונות
הספיק על מנת למשוך מספיק אוכלוסיה בולטים: צמודי קרקע )בעיר שכמעט ואין בה
חדשה לשכונה. השינוי חל ב"נקודת המפנה" צמודי קרקע(, קרובה מאוד למרכז ת"א אך
– הרגע בו התושבים מתאגדים ומגיעים ללא "הרעש של העיר", יושבת על צירים
בדרישות לעירייה )מעבר לתכנון "מלמטה ראשיים )איילון, יגאל אלון, דרך השלום(.
למעלה"(. בלחץ התושבים שופרו התשתיות, בשכונה התגוררה במשך שנים אוכלוסיה
שופצה כליל שדרות ההשכלה )כחלק מתב"ע ותיקה ממעמד סוציו אקונומי נמוך והשכונה
מס' 3401 שחלה על אזור התעסוקה נחשבה כמקום בעל סטטוס נמוך. חשוב לציין
ששינתה את יעוד המקום מתעשייה לתעסוקה שהשכונה צמודה לשכונה נוספת, רמת
ומגורים ו"מנקה" את האזור משימושים לא ישראל, שמאפייניה דומים או קשים יותר
ידידותיים כגון מוסכים ומפעלים( ובית הספר )בניינים באיכות ירודה יותר, אוכלוסייה
נקודת החוזק של עובר הרחבה. קרי, "בעייתית" יותר(.
השכונה היא בכך שרוב האוכלוסייה המקורית
או דורות ההמשך שלה נשארו בשכונה. זה 11 מתוך ראיון עם אדר' אודי כרמלי מצוות מזרח
בעיריית ת"א
איפשר לשמור על קשר רציף עם העירייה
14. מרבית האוכלוסייה ברמה חברתית כלכלית שנשמר עד היום וזה שמר על אופייה הייחודי
נמוכה עד בינונית. רוב קרקעות השכונה הינן של השכונה – מעין מושב בתוך העיר. )צמודי
בבעלות פרטית, אך במרכזה מצויה חלקה קרקע, מיעוט רכבים, גינות כיס קטנות(. עוד
גדולה של 341 דונם מושע )בעלות משותפת סיבה להצלחה היא היותה של עיריית ת"א
בה אין יכולת לייחד חלק מסויים בקרקע לכל תהליך משאבים. עמידה ובעלת עירייה
אחד ואחד מהבעלים(. מרבית החלקות החידוש כמעט ולא הסתמך בכלל על יזמים
בשכונה הינן בגודל של רבע דונם, שבמהלך פרטיים מתוך החלטה עקרונית של העירייה.
השנים פוצלו חלקן לחלקות משנה המגיעות כתוצאה מהשינויים עלו באופן דרמטי מחירי
אף לגודל של שמינית הדונם. הנכסים בשכונה )בשנתיים האחרונות עלייה
בשנת 1691 הוכנה תכנית מפורטת לשכונה של 21 %03(. תופעת הג'נטריפירציה אינה
ששמרה על קנה המידה האנושי והאינטימי היא האוכלוסייה רוב כאמור גדולה.
הקיים וטיפחה את טיפולוגית החצרות תוך האוכלוסייה המקורית אך ברור שבחלקה
שימור אופייה הנמוך והצפוף. 03 שנה בדיוק התופעה מתרחשת ואולי אף תיגדל.
לאחר מכן הוכנה תכנית לחלקה הצפוני של
31
השכונה, שהתירה הגבהה לחמש קומות 5. ב. שכונת שפירא )תל אביב(
ובמקביל הגבילה את הצפיפות המותרת
למגרש. הסדרת "הבלאגן" שהתרחש במהלך
השנים בחלקת המושע היה הנושא של תכנית
שהוכנה על ידי עיריית תל אביב בשנת 7991.
שטרן אלי הגיש 6002 ובשנת
)"סביבותכנון"( בהזמנת עיריית תל אביב את
תכנית האב לשכונה .
התוכנית, שנעשתה במסגרת שיתוף ציבור
מאסיבי הציגה לעצה מטרות וחלופות ובסופו השכונה משתרעת על שטח של 036 דונם
של תהליך נבחרה חלופה נבחרת בשם "כפר מדרום לתחנה המרכזית של תל אביב בין
עירוני" שלדעת התוכנית משיגה בצורה הרחובות דרך סלמה מצפון ודרך קיבוץ גלויות
התוכנית. מטרות את האופטימאלית מדרום. היא נוסדה בשנת 4291 ונכון לשנת
עקרונותיה הן: 5002 התגוררו בה 0058 נפשות. השכונה
השכונה תהווה מרחב קומפקטי ונטול • היא בעיקר שכונת מגורים הכוללת תושבים
תנועה. ותיקים )מרביתם מהעדה הבוכרית(, עולים
קרקע שימושי מגוון יהיה בשכונה • חדשים, אוכלוסייה צעירה ומשכילה )חלקם
במרחבי הליכה קצרים. אמנים(, מהגרי עבודה ומשת"פים ערבים.
השכונה תציע תמהיל דיור מגוון וצורות •
21
מגוונות של בעלות דיור הנותנים מענה http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=s
2034411_22100102kira
לאוכלוסיה המגוונת.
31 מתוך אליהו שטרן וחגית נעלי ו -
http://www.notes.co.il/Jacobson/63666.asp
15. סיבה נוספת היא האוכלוסייה המקומית. מעורבות בעלת תהיה האוכלוסייה •
משפט מסכם מכתבה על השכונה : "המחירים חברתית וקהילתית ערה.
עולים והשקט מזמין, אבל השכנים הם עדיין יהיה בה ובסביבתה היצע תעסוקה מגוון, •
41
נרקומנים וזונות" . בשכונה עדיין יש אחוז האוכלוסייה תהיה מעורבת בגיל ובמעמד
ושל מהגרי עבודה אשר גבוה של פשע חברתי – כלכלי.
נדחקים אליה משאר שכונות העיר בהם מחירי השכונה תציע סביבה חיצונית ייחודית •
השכירות מאמירים אל מחוץ ליכולתם. רבים מעוצבת ונעימה עם מוקד מפגש מרכזי.
תולים את אי "התרוממותה" של השכונה יישמרו אופי המרקם הבנוי ומופנמות •
בהרכב האוכלוסייה ובתחושת חוסר הביטחון השכונה.
51
בשכונה מדובר בנוסף, בה . הקיימת מאמץ רב יופנה לחיזוק הקהילתיות. •
שנכנסה אל התהליך במצב די ירוד ולא הגיע אין ספק שאכן השכונה עברה שינוי. עם
לסף שינוי מספיק כדי "לעלות על הרדאר של השנים גובר העניין בה ומגרשים שפעם נמכרו
העירייה". שלל סיבות הובילו לכך כפי בה ב – 000,008 דולר נמכרים היום בכמעט
שציינתי. ייתכן והשכונה עוד תגיע לכך שכן 2 מליון דולר. אמנים רבים, אדריכלים
כמות השטחים הפנויים בת"א הולכת וקטנה ומעצבים עברו לגור בה ותשומת הלב אליה
ולשכונה יש פוטנציאל אדיר בתחום צמודי רק גוברת, במיוחד עקב ההתעוררות של
הקרקע וה"אוירה הכפרית". בכל מקרה – שכונת פלורנטין הסמוכה שבה המחירים עלו
לדעת תושביה ולדעת העירייה, כרגע זה לא אף יותר. אך קיימת תחושה שלא זה התינוק
קורה. אליו פיללו ושהשכונה עדיין אינה ממצה את
יכולתה. יש לכך כמה סיבות אפשרויות.
אחת מהן היא שהתוכנית האחרונה שנעשתה
לשכונה פשוט אינה מתאימה לה ולוקה בחסר.
התוכנית אינה ממוקדת מספיק, הציבה
לעצמה יעדים רבים מדי ולבסוף השאירה
אחריה רק מסמך מדיניות ולא בנתה מנגנונים
מתאימים ליישומה. בנוסף היא לא יצרה
מספיק הסכמים עם יזמים פרטיים שיסייעו לה
לבצע את המשימות. לכן היא נאלצת להישען
על משאבים ציבוריים אשר לא תמיד קיימים.
התוכנית נעשתה בתהליך שיתוף ציבור גדול
כאמור ואי יישומה הותיר רבים מהתושבים
מאוכזבים וללא אמון במערכת. עוד נאמר על
התוכנית שבמסווה של שיתוף ציבור היא
41
סיפקה חלופות פטרנליסטיות שאינן מתאימות
.895/040/2http://www.nrg.co.il/online/16/ART
html לשכונה ושקול התושבים לא באמת בא לידי
ביטוי בתוכנית.
51 מתוך ראיון עם אדר' אודי כרמלי מצוות מזרח
בעיריית ת"א
16. 61
תעסוקה בעוד שהעיר ניו יורק היתה שקועה – 5. ג. שכונת ) Bed Stuyברוקלין(
בכל מקרה במיתון באותה עת וחוותה בעיות
תפקוד קשות בכל הקשור לשירותים ציבוריים,
תעסוקת תושביה והתמודדות עם פשע. יציאת
רבים מתושביה לשכונות פרבריות יצרה
שכונות "גטואיות" המובחנות מבחינה גזעית.
בד סטאיי היתה אחת מהן. בשנות ה – 06
וה - 07 אחוזי הפשע געו בשכונה ומהומות על
רקע גזעי ואתני היו דבר שבשגרה. היא המלא בשמה או סטאיי בד שכונת
הושוותה להארלם ברמת האלימות באותם Bedford – Stuyvesantהוקמה ב – 0391
שנים. ב – 4691 עקב ירי של שוטר בצעיר ראשוני ארה"ב. יורק, ניו בברוקלין,
אפרו אמריקאי פשטו המהומות הגדולות המתגוררים בה היו אפרו אמריקאים שהיגרו
ביותר בהארלם אשר התפשטו לבד סטאיי אליה מהארלם הצפופה שבמנהטן בעקבות קו
ויצרו גל של ביזה של עסקים קטנים, מרביתם רכבת שנבנה אליה. הם חיפשו בה אפשרויות
של יהודים. באופן כללי, היחסים הקשים בין דיור מגוונות יותר. השכונה מורכבת מארבעה
האוכלוסייה ומשטרת נ"י עוברים כחוט השני אזורים קטנים יותר:
בחיי השכונה לאורך השנים. ב – 7791 ,Bedford Stuyvesant ,heights
התרחשה הפסקת החשמל הגדולה ביותר ocean hill, weeksvilleאשר אותם חוצה
בעיר. כתוצאה מכך שוב התרחשו גלי ביזה רחוב המסחר הראשי – .Fulton
ברחבי נ"י. הקשה שבהם התרחש בבד עם השנים הפכה השכונה לפרבר שינה לאלה
סטאיי. 431 חניות נשדדו, 54 מהן הוצתו. הגרים בה אך עובדים במנהטן או במרכז
השינוי החל בשנת 0002 אז החל תהליך ברוקלין וחוזרים אליה רק כדי לישון. אחרי
ג'נטריפיקציה. 2 סיבות לכך: מלאי נאה של מלחמת העולם השנייה והירידה בביקוש
דירות שהוגדרו דיור בהישג יד שוחרר לשוק אפרו אליה נהרו חקלאיים, לעובדים
)בתי אבן נאים בשדרות נאות( וירידה ניכרת אמריקאים רבים שהעדיפו אותה על הארלם.
באחוזי הפשע שנבעה משיפור בתפקוד בתיה היו בעיקר בתי עץ שהוחלפו מאוחר
וירידה העיר בכל שהתרחש המשטרה בימינו שהפכו חומים אבן לבתי יותר
בצריכת סמים קשים ברמה הלאומית. ב – לפופולאריים מאוד. יש הרואים בה המכה
5002 העירייה עיצבה את הרחוב הראשי - ) (Meccaהשחורה של ברוקלין, כפי שהארלם
פולטון כ"אזור השפעה" וריכזה בו כוחות נתפסת בניו יורק. בשנים שאחרי מלחמה"ע
משטרה רבים על מנת להופכו לבטוח ודרכו השנייה החלו לצוץ בעיות בשכונה. רבים
את השכונה כולה. תוך שנה ירדו אחוזי הפשע מהתושבים החדשים שהגיעו מאזורים לא
ב – %51. למרות זאת תדמית השכונה עדיין עירוניים לא מצאו את מקומם מבחינת
נשארה גרועה. אך אז התגייסה הקהילה
המקומית לקמפיין תדמיתי שקיבל את השם: 61
,"Bed-Styu and proud of it " 08%2http://en.wikipedia.org/wiki/Bedford%E
%93Stuyvesant,_Brooklyn
במסגרתו גם צוירו ציורי קיר ענקיים על קירות
17. מפרץ קטן. האדריכל צ'ארלס בולפינץ' תכנן ש"נותנים כבוד" לדמויות מפתח שהתגוררו
חלקים גדולים מהווסט אנד ורבים מציוני בשכונה. בנוסף מתרחשים אירועים קהילתיים
הדרך שעיצב עדיין קיימים )השוק, ביה"ח רבים בשכונה אשר התושבים מקווים שגם
וכו'(. יתרמו לשיפור תדמיתה. כתוצאה השכונה
נהיית הרבה יותר מגוונת בתושביה. גרה בה
היום גם חלק מהאוכלוסייה המקורית, גם
אפרו אמריקאים שהגיעו ממקומות מחוץ
לארה"ב וגם סטודנטים. רמות ההכנסה גם
מגוונות יותר. תופעת הג'נטריפיקציה לא
היתה מאסיבית כמו שהתושבים חששו
הוא עיצב מבני אבן גדולים שהכילו בתוכם שיקרה וכמו שקרה בהרבה שכונות "שחורות"
חצרות. בנייה זו משכה אוכלוסיה עשירה בנ"י מפני שהרבה מהדיירים החדשים תפסו
לשכונה וב – 0181 השכונה היתה מלאה שטחים ריקים או נטושים. כתוצאה מהשינויים
ועו"ד. סוחרים עשירים, עסקים באנשי שעברו על השכונה עברו רחובות המסחר
בתחילת המאה ה – 91 החלו להיכנס לשכונה עסקים, נוספו שבמסגרתו נוסף שדרוג
אוכלוסיות של אפרו אמריקאים. הציבור שירותים ומשרות לתושבי השכונה וכמו כן
העשיר שגר במקום היה בעד ביטול העבדות שופרו התשתיות. נכסים רבים עוברים שיפוץ
באותם ימים, גישה שעודדה את כניסתם ואחוזי הפשע ירדו ב – %07 מאז 4991.
בעיקר הצמודות, ולשכונות לשכונה תהליך הכניסה של אוכלוסיות חזקות נמשך
.Beacon Hillגם אחרי ,south slope וגם מיתוג השכונה מחדש כאזור של חנויות
מלחמת האזרחים נשארה השכונה מוקד ומסעדות. מאפיות קפה בתי בגדים,
חשוב לאוכלוסיה האפרו אמריקאית – אחת
71
השכונות היחידות בהן נשמע קולה. עם 5. ד. ) West Endבוסטון(
השנים נהייתה השכונה שכונת מהגרים בעוד
מעמד הביניים העשיר יחסית, נוטש אותה. אך
רוב הציבור האפרו אמריקאי נשאר ולכן עדיין
נשארה מגוונות באוכלוסייתה. היא הורכבה
מאמריקאים, יוונים, אירים, לבנונים, איטלקים,
יהודים ועוד. עם השנים הפכה הקהילה שכונה בבוסטון שתחילת ימיה בסוף המאה
האירית לבולטת ביותר. בחצי השני של המאה ה - 81, תחילת המאה ה - 91 אז עברו אליה
ה - 91 הגיעה לשיאה עם 000,32 תושבים. אוכלוסיות משכונות Boston waterfront
אז חל שינוי במבנה הדתי של השכונה. ו – North Endשהפכו צפופות מדי. באותם
כנסיות פרוטסטנטיות פינו מקומן לקתוליות ימים השכונה היתה מופרדת משאר העיר ע"י
ובתי כנסת. אחרי מלחמה"ע השנייה עלה
אחוז היהודים שחיפשו בה מקלט מרדיפה 71 מתוך
בארצות המוצא שלהם. אחוז האירים החל http://en.wikipedia.org/wiki/West_End,_Bosto
n
יורד. היהודים הקימו מבני ציבור ודת רבים.
18. תרמה לתפיסה הרעה של השכונה על מנת חלקם שרדו עד היום. הפוליטיקה של ראש
להצדיק מהלכיה. רוב המפונים לא קיבלו את העיר באותם ימים דחפה רבים מתושבי העיר
מלוא השווי של הנכסים שנקנו מהם ונאלצו אל הפרברים והותירה את העיר במצב
לרדת ברמת חייהם ולשלם שכ"ד גבוה יותר. מדורדר. לאחר שחל שינוי פרסונאלי ברשות
%04 מהם הוגדרו כמי שעבר תהליך של העיר החל תהליך שיקום. יש הטוענים שדווקא
אבל. התהליך גרם לשאט נפש כללית שכונת ווסט אנד נשארה שכונה "טובה" ולא
מתהליכי חידוש עירוני בבוסטון בכלל. היה צורך בשיקומה אך בשנת 0591 התהליך
אך היום המצב שונה. השכונה משנה פניה יצא אל הדרך בכל זאת. מגמת העירייה היתה
והפכה לבעלת מגוון סוגי דיור ויש בה מערכת להיכנס לשכונות שהוגדרו "סלאמס" ולבנות
עירוב שימושים הנחשבת טובה מאוד. הרבה בהם פרויקטים של דיור על מנת להגדיל את
נקודות ציון )בניינים מיוחדים( ששרדו את בסיס המס של העירייה. הפרויקט הגיע אל
תהליך החידוש הכושל שופצו והם משמשים הווסט אנד בשנת 35 ותושביו שוכנעו שהם
עדות לשכונה שהיתה פעם. הפרויקטים גרים במבנים שאינם עומדים בתקנות מכבי
משמשות עדיין בזמנו שנבנו החדשים לטובתם הם החדשים והפרויקטים אש
אוכלוסיות חזקות אך יש ניסיונות חוזרים ושיישורינו בהם דירות עבורם. אך בפועל,
ונשנים לשוב ולייצר את אותה תחושת בפעולה שאי אפשר לכנותה בשם אחר מלבד
קהילתיות שפעם היתה. שיטוח, פונו 0072 משפחות, נבנו 774 יח"ד
6. מסקנות ורבים מהתושבים לא יכלו לחזור מטעמים של
ההידרדרות מושג את שסקרנו לאחר עלות גבוהה מדי או חוסר מקום. ב – 7591
העירונית, את ההיסטוריה שלו בעולם ובארץ נערך שימוע בהשתתפות 002 תושבים
וארבעה תקדימים של חידוש עירוני, שניים והמגמה היתה גורפת כנגד הפרויקט. הוקם
בארץ ושניים בעולם הגיע העת לניסיון להבין גם ועד תושבים להגנת השכונה, יש האומרים
מה הם התנאים לחידוש עירוני. אעשה זאת מגורים היתה התוצאה מדי. שמאוחר
דרך סקירת התקדימים. ביצרון היא דוגמא במחירים גבוהים, מרכזי קניות וחניונים
לתהליך חידוש עירוני שמוגדר מוצלח. הוא השכונה של הקודמת הצורה במקום
מוגדר מוצלח גם ע"י תושביו היום וגם ע"י שהורכבה מטורי בניינים נמוכים.
העירייה. יתכן ואלו שנאלצו לעזוב את השכונה תהליך החידוש בשכונה ספג ביקורות רבות.
יסכימו פחות עם התיזה הזו אבל אחת המרכזית ביניהן היא כאמור שהשכונה, לדעת
המסקנות של העבודה שלי היא שמינון מסויים תושביה, לא היתה צריכה לעבור תהליך
הכרחי הוא הג'נטריפיקציה תהליך של חידוש ולא הוגדרה בעיניהם כ"סלאמס".
להצלחת התהליך. אבל שוב, יש חשיבות להפך, היתה בה תחושת קהילתיות חזקה.
גדולה למינון. הסיבה המרכזית להצלחת בעיניי היתה כ"סלאמס" שלה התפיסה
התהליך בביצרון היא שהמינון היה נמוך. רוב חיזוק קיבלה והיא עשירות אוכלוסיות
האוכלוסייה המקורית נשארה במקום, נכנסה ממדיניות העירייה שהיתה כנראה מנותקת
גם אוכלוסיה חזקה והן מצליחות לחיות ביחד מהמציאות ונגועה בשיקולים פוליטיים יותר
ולהיות גוף מאוחד מול העירייה. נכונות מהכול. יותר מכך, העירייה, ע"י פעולות
מסוימות, כגון אי איסוף מכוון של אשפה,
19. הקרקע היו עולים, אוכלוסיות אלה לא היו העירייה להשקיע בשכונה ולהקשיב לתושביה
נמצאות בשכונה אך כאמור זה לא קרה. היא סיבה נוספת להצלחת התהליך. צוות
ובסופו של דבר השכונה לא התקדמה מספיק התכנון בעירייה מדווח על שיתוף פעולה פורה
בעצמה כדי שהעירייה תחל להשקיע בה. עם התושבים שנמשך כבר 02 שנה בקירוב.
בשורה התחתונה מדובר בתוכנית שלא בשכונה רחבה תכנון עבודת הושקעה
התאימה לשכונה ולא היתה בנויה בצורה ומיליונים של שקלים הושקעו בשיפור תשתיות
נכונה. היו חסרים בה מנגנוני הביצוע שהם השכונה, כאמור ללא הסתמכות על יזמים
עוד שהשכונה ייתכן לתוכנית. קריטיים פרטיים. זוהי פריבילגיה שלא קיימת בהרבה
תתרומם, כי התנאים קיימים, אך זה ידרוש שכונות ורשויות. חשוב לציין שעוגת התקציב
השקעה גדולה של העירייה ומחויבות של של העירייה היא מוגבלת. היא משקיעה
התושבים. תקציבים באזורים שהיא מאמינה שניתן
בד סטאיי היא דוגמא קלאסית לתכנון לעשות בהם שינוי אמיתי וגם שתקבל תשואה
מלמעלה למטה ולהתערבות עירונית. נראה על השקעותיה בדמות מיסים. סיבה נוספת
שהמצב היה שם כל כך גרוע שהדרך היחידה להצלחת התהליך היא היתרונות הפיסיים של
היתה התערבות עירונית. בד סטאי נהנתה גם השכונה שלא ניתן להתווכח איתם – מיקום
מהתערבות ישירה בשכונה וגם משינויים מרכזי, בנייה צמודת קרקע, ותכנון ששם את
כלליים שעברו על נ"י באותה תקופה. הולך הרגל לפני המכונית.
ההתערבות בשוק הדיור היתה התערבות בשכונת שפירא היה המצב שונה. אמנם
ישירה שהובילה לתהליך ג'נטריפיקציה לא נעשה מאמץ גדול לעבוד ביחד עם התושבים
גדול שהוביל לכניסת אוכלוסיה חדשה, לרוב ולנסות לנתח את הצרכים שלהם ולמצוא
לא על חשבון הישנה. ההתמקדות בהעלאת פתרון שיתאים להם אבל בשורה התחתונה,
רמת הביטחון בשכונה היתה חלק ממגמה החלופה שנבחרה לא התאימה לתושבים וזה
כללית בנ"י שהיתה באותן שנים אחת מהערים מעיד על האינטגריטי של התוכנית ועל
האלימות בעולם. אך בכל מקרה, ברור התושבים תחושות שבה. הבעיתיות
שהיתה פה החלטה עירונית להתמקד בשכונה שמדברות על התנשאות, פטרנליסטיות וחוסר
וחשיבה אסטרטגית שהניחה שיש לדאוג קודם אמון במערכת שנובע בעיקר מהעובדה
לביטחון ברחוב הראשי ושאם הוא יהיה בטוח, שהתוכנית לא מתקדמת, מקשים מאוד על
התחושה "תחלחל" גם לרחובות האחרים. שיפור המצב בשכונה. כבר למדנו שהתושבים
שינויים במגמות הסמים הקשים בעיר היא גם המקומיים הם הכח המניע הגדול ביותר
תופעה חיצונית שבד סטאיי נהנתה ממנה. אך והחשוב ביותר לשינוי עירוני. חרף התנאים
כאמור, ראינו שזה לא הספיק. היה צורך גם הפיסיים הטובים של השכונה קרי מגוון סוגי
ובהתארגנות התושבים של במעורבות דיור, מיקום יחסית מרכזי ונגיש והאווירה
קהילתית על מנת להביא את בד סטאיי הכפרית, היא נאלצת להתמודד עם תופעות
למקום בו היא נמצאת היום. פעולות של שלא תמיד נמצאות בשליטה כמו ריכוז גדול
תושבים שאכפת להם משכונת המגורים של עובדים זרים ואוכלוסיה של משתפי פעולה
שלהם הן אלה שעשו את השינוי בסטטוס )משת"פים(. ייתכן מאוד שאם מצב השכונה
השכונה ותרמו תרומה ניכרת. שוב אנחנו היה משתפר כפי שהתוכנית צפתה וערכי
20. 6. תכנון נכון ואמיתי של גורמי התכנון שמבין רואים שילוב של כל התנאים החשובים
את צרכי התושבים ומייצר כלים ומנגנונים שמביא להצלחת התהליך.
להוצאת התוכנית אל הפועל. ווסט אנד הוא דוגמא לתהליך שהצליח חרף
7. הבנה שהתהליך הוא ארוך ויש לטפח התערבות עירונית. ווסט אנד עברה תהליך
אותו כל העת. אופייני מאוד לתקופת הבולדוזר. פעולות
8. הרבה מזל – מגמות חיצוניות בדרך כלל אלימות, פיסיות בעיקרן, שאינן לוקחות
הן בלתי נשלטות. דעותיהם השכונה, תושבי את בחשבון
וצרכיהם וגישה שטוענת שבנייני המגורים הם
חזות הכל. ניפטר מה"סלאמס" והכל יסתדר.
גרוע יותר הוא שבשכונה הזו לא היה בכלל
צורך בתהליך הזה שכן רבים מתושבי השכונה
הגדירו אותה טובה כבר לפני התהליך.
לשכונה לקח שנים רבות להתאושש מתהליך
הקשה והמיותר שעבר עליה ורק בשנים
האחרונות היא מתחילה להתאושש. כמה זה
אירוני שנקודות החוזק של השכונה הם דווקא
המבנים שמוגדרים "ציוני דרך" שנבנו עוד
בטרם תהליך החידוש. השכונה מתרוממת
היום הודות לשינוי בגישות התכנון והודות
למגמות השוק שמכירות בנכסי השכונה. רבים
מתושבי השכונה שפונו ממנה לא חזרו אליה
לעולם והם נושאים איתם מטענים עד היום –
עדות להשפעה שיש למקום המגורים של
אנשים על חייהם.
לסיכום:
התנאים להצלחת תהליך התחדשות עירונית:
1. פוטנציאל פיסי ברור.
2. שמירה על רוב האוכלוסייה הקודמת.
3. שינוי חלק מהאוכלוסייה לאוכלוסיה חזקה
יותר מהקודמת.
4. קיומה של קהילה, המורכבת מנציגי כל
מהשכונה לה שאכפת האוכלוסיות,
ופועלת לשיפורה.
5. נכונות של הרשות המקומית להשקיע
בשכונה ויכולות פיננסיות מסוימות / יכולת
לשתף פעולה על יזמים חיצוניים.