2. מבוא
המרחב העירוני כפי שהוא נתפש כיום, ניתן לתיאור כשילוב של מערכות עירוניות שונות לכדי יצירת
מרקם עשיר של התרחשויות ואפשרויות. ככל שהמרחבים העירוניים מתפתחים כך הם נעשים מורכבים
יותר, צפופים יותר ומוגבלים מבחינת אופי ההתערבות האדריכלית האפשרית בהם.
כתוצאה מכך היכולת לבצע שינויים משמעותיים ברקמה העירונית הקיימת נהפך לתהליך מורכב וממושך
שמגביל במידה רבה את האפשרות של אזורים עירוניים להתחדש ולהתפתח.
– אחת הגישות שנועדו להתמודד עם הבעיה של חידוש מרחבים עירוניים קיימים היא הדיקור העירוני
גישה המתבססת על חיזוק הסביבה הקיימת והישענות על מערכות עירוניות קיימות לצורך יצירת שינויים
משמעותיים במרחב העירוני.
דיקור עירוני הוא מונח שנועד לתאר התערבות אדריכלית נקודתית המיועדת ליצור השפעה על המרקם
העירוני מעבר להקשר המיידי שבו היא ממוקמת. המונח השאוב מתחום הרפואה האלטרנטיבית מתבסס
על ההנחה שישנן פעולות שעצם ביצוען מסוגל לגרור בטווח זמן קצר השפעות משמעותיות החורגות
מהנקודה שבה הן בוצעו או מהרדיוס המיידי שלה.
בבסיס הדיקור העירוני נמצאת התפישה שעל ידי זיהוי המערכות העירוניות והטיפול בהן, או לחילופין
יצירת מערכות עירוניות חדשות ניתן לבצע שינויים רחבי היקף ברקמה העירונית, במהירות ובפשטות
יחסית.
מטרת העבודה היא לבחון את מהות התפישה של הדיקור העירוני ואת אפשרויות היישום שלה מתוך
בחינת סדרי הגודל של ההשפעות האדריכליות האפשריות ובדיקת הקשר בין אופי השינוי להשפעה שהוא
יוצר על המרקם העירוני.
מכלול ההתנסויות והתיאוריו ת בנושא שהחלו להצטבר בשנים האחרונות מהוות בסיס לבחינת התחום
ולהגדרת המסגרת הרעיונית שפעולות הדיקור העירוני מתקיימות בה.
2 דיקור עירוני
3. תוכן העניינים
מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ 2
הקדמה ................................ ................................ ................................ ............................. 4
התנהגות חברתית ................................ ................................ ................................ ........... 4
תפישות ותיאוריות ................................ ................................ ................................ ........... 5
כלים לבחינת הדיקור העירוני ................................ ................................ ............................. 6
בחינת אפקט הדיקור העירוני ................................ ................................ ................................. 7
מתודולוגיה ................................ ................................ ................................ ..................... 7
דיקור בסדר גודל אזורי-עירוני: "אפקט ברצלונה" ................................ .................................... 7
דיקור בסדר גודל אזורי-שכונתי: מקרה קיסנגאני. ................................ ................................. 01
דיקור בסדר גודל אזורי-מקומי: רודרפור ................................ ................................ ............. 31
דיקור בסדר גודל אישי-פרטי. "הגרילה גארדנינג"................................ ................................. 61
סיכום ................................ ................................ ................................ .............................. 02
מסקנות ................................ ................................ .............. .Error! Bookmark not defined
ביבליוגרפיה ................................ ................................ ................................ ..................... 22
רשימת תמונות ................................ ................................ .Error! Bookmark not defined
הערות ................................ ................................ ............... .Error! Bookmark not defined
3 דיקור עירוני
4. התנהגות חברתית הקדמה
קיימת תפישה סוציולוגי ת הטוענת שכחלק דיקור עירוני היא פילוסופיה תכנונית המנסה
מתבניות ההתנהגות החברתית האנושית להתמודד עם הקושי של שיטות תכנון ערים
קיימת הנטיי ה של דפוסי התנהגות להפוך מסורתיות להגיב לשינויים במרקם העירוני
לשכיחים בפרק זמן קצר למדי, כתוצאה בצורה מהירה.
מאירוע הצטברות של מספר גורמים לכדי תהליכי תכנון ערים הם ממושכים ומורכבים,
מסה קריטית המובילה לשינויים משמעותיים וגם במקרים המוצלחים שלהם טווח הזמן שבו
ורחבי היקף בתבניות חברתיות קיימות. ניתן להבחין בשינויים הוא ארוך למדי, כאשר
הגישה מוצאת באופן שבו מתפשטים רעיונות גם תהליך התכנון עצמו לוקח פרק זמן
וגישות בחברה האנושית דפוס דומה לאופן ממושך.
שבו מתפשטות מגפות. בנוסף הצורך ל"תחזק" רקמות עירוניות
הגישה מגדירה שלושה מאפיינים עיקריים קיימות ולהתאימן לשינויים מוגבלת למדי עקב
כבסיס לאופן שבו מתפשטים רעיונות בחברה המבנה המוגדר והסגור של המבנים העירוניים
האנושית: הקיימים.
1. דברים קטנים עשויים לגרור השפעה היכולת להחיות מחדש מרכזי ערים עם כך
נרחבת. מציבה בפני המתכננים אתגרים משמעותיים
2. תפישות ורעיונות הם מדבקים. הנובעים מאופי הסביבה שבה הם פועלים
3. שינויים לא מתבצעים באופן הדרגתי והכלים שעומדים לרשותם.
אלא כתוצאה ממאורע מכונן שמוביל מכיוון שבחברה המערבית כבר אין את
אליהם. האפשרות לבצע שינויים קיצוניים ברקמות
התפישה שמתבססת על תצפיות חברתיות העירוניות הבנויות הפתרון הוא חיזוק הסביבה
מתבטא בתיאורי ת החלונות השבורים שפיתח הקיימת, כאשר המטרה היא מציאת כלים
הקרימינולוג ג'ורג' קלינג הבאה לנסות לשיפור הסביבה העירונית הקיימת, סביבה
ולהסביר את הסיבות להתפתחותה של שאופייה מהווה את מוקד המשיכה העיקרי
התנהגות עבריינית באזור מסוים ובהתאם של מערכות עירוניות ואת הבסיס לתחרות
מנסה להתמודד איתן. בניהן.
הרעיון המרכזי שמעלה קלינג הוא שהיכולת הדיקור העירוני מבקש להציג גישה תכנונית
של גורמים הנתפשים כשוליים לשמש כמצע משלימה לתפישות התכנוניות המסורתיות,
להתפתחות סביבה עבריינית היא משמעותית, הנשענת על התשתיות העירוניות ועוזרת
כאשר ברגע שהגורמים האלו מופיעים באופן לשינוי הרקמה העירונית.
מהיר תתפתח בעקבותיהם סבבה עבריינית הרעיון העומד בבסיס התפישה של הדיקור
התפישה שיושמה בהצלחה בניו יורק כדרך העירוני הוא ששינויים קטנים יכולים לגרור
להתמודד עם שיעורי הפשיעה והאלימות השפעות נרחבות.
הגדולים בעיר הובילה את משטרת ניו יורק הפילוסופיה של הדיקור העירוני לא מתבססת
לרכז את מאמציה במניעת עברות פעוטות רק על התוצאה המידית של שינויים פיזיים
כגון השתנה על המדרכות והתחמקות ם בסביבה הקיימת אלא גם על היבטי
מתשלום ברכבת התחתית. חברתיים באופי ההתנהגות האנושית
את דפוסי ההתנהגות החברתיים האלו ניתן המתבטאים באופן התפשטותם רעיונות
לנצל על מנת להבין מבנים עירוניים וחברתיים ותפישות בחברה האנושית.
ולהשתמש בהם כבסיס לשינויים רחבי היקף.
4 דיקור עירוני
5. חלק בתהליך השיקום של ברצלונה בשנות ה תפישות ותיאוריות
08.
סולה-מוראלס שיצא נגד התפישות ההכרה ביכולת של הדיקור העירוני לשמש
המודרניסטיות של תכנון ערים הגדיר חמישה ככלי לתכנון עירוני נובעת מהגישה של הניו
עקרונות בסיסיים להתערבות עירונית אורבניזם התופסת את העיר כשילוב של
מערכתית: מספר מערכות המונחות אחת על גבי שניי ה
1. השפעה טריטוריאלית מעבר לנקודת ליצירת מרחב עירוני עשיר, גישה שמתייחסת
ההתערבות עצמה. לעיר, כמו שרם קולהאס מגדיר, לא כיחידה
2. מורכבות ותלות של מרכיבי המערכת שלמה וגמורה אלא כחיבור של מרחבי
אחד בשני הנוצר על ידי שילוב של פוטנציאלים שהקישור בניהם הוא מה שמעניק
רכיבים בעלי אופי זהה אך בעלי קנה לעיר את המשמעות שלה.
מידה ואופן יישום שונה. לכן על ידי הוספת שכבות נוספות לעיר או
3. קנה מידה בינוני ליישום המאפשר באמצעות טיפול במערכות הקיימות ניתן לבצע
השלמת התהליך במסגרת זמן של שינויים משמעותיים במרקם העירוני.
שנים מועטות
4. נכונות לאמץ תבניות אדריכליות הדיקור העירוני נשען על היכולת לזהות
עירוניות העשויות להיות שונות טיפולוגיות עירוניות ולהשתמש בהן כבסיס
מהתבניות של המבנים בסביבת לשינויים מבניים בסיסיים באופן שבו נתפס
התערבויות. ונחווה המרחב העירוני.
5. השקעה ציבורית משמעותית ביישום הנחת היסוד בבסיס השיטה היא שחללים
וניצול הפרוגרמה התכנונית. עירוניים שאינם מתפקדים או שאינם מוגדרים
כהלכה מהווים מעין חור ברקמה העירונית,
חמשת העקרונות האלו, שלמעשה עומדים והאופי שבו אנחנו בוחרים למלא את אותם
בבסיס התפישה של הדיקור העירוני, החורים העירוניים הוא זה שמשפיע על השינוי
מאפשרים להבין את ההקשר שבו מתקיימת העירוני.
הגישה, ואת החשיבה שעומדת מאחורי היכולת להתבסס על מבנים קיימים תוך
תהליכים מסוג זה. הגדרתם מחדש כחלק ממערכת עירונית
חדשה היא זאת שמאפשרת את היצירה של
דפוסי התנהגות עירוניים חדשים.
ההכרה בעיר כאוסף של שכבות שונות
וכתוצאה מכך היכולת מצד אחד לבצע שינויים
מערכתיים במבנה העירוני ומצד שני ליצור
פרשנות חדשה לחללים אדריכליים היא זאת
שהופכת את הדיקור העירוני לכלי תכנוני
משמעותי.
1. סקיצה כחלק מתהליך תכנון של פרויקטים הדיקור העירוני למעשה מתבסס על פעולות
אסטרטגיים בברצלונה. מדויקות ומחושבות המופעלות בנקודות שזוהו
מראש כמשמעותיות מבחינה עירונית.
לכן בחירת אופי ההתערבות ומיקומה צריכה
להיות חלק מהבנה מערכתית של המבנה המונח דיקור עירוני נטבע על ידי מנואל דה
סולה-מוראלס, מתכנן ערים ספרדי שלקח
5 דיקור עירוני
6. מהפריטים שבהן השפעה ניתנת להבחנה אך העירוני והמטרה הסופית שמבקש המתכנן
צירופם לכדי מערכת עירונית אחת מאפשר להשיג.
לייצר השפעה רחבת היקף על העיר כאשר לא מדובר בפעולות בעלות אופי אקראי
היקף ההשפעה של ההתערבויות נובע היוצרות השפעה שלא היית ה מצופה מהם
ממספרם ואופי הקישור שלהם כדי מערכת אלא להיפך, בפעולות בעלי אופי כירורגי
אחת. הבאות לטפל בנקודות שזוהו מראש
ניתן להבחין שקנה המידה של ההתערבויות כפוטנציאליות ליצירת שינוי.
נע בשני מישורים: האחד הוא הגודל הפיזי של
ההתערבות והשני הוא מספר ההתערבויות הדיקור העירוני למעשה מתבסס על שימוש
והמערכת אותה הן יוצרות. מחדש במרחבים עירוניים קיימים תוך
התאמתם להקשר נרחב במסגרת מערכתית
בהתאם לכך שתפישת הדיקור העירוני המוגדרת מראש ליצירת מערכת שתרומתה
מתבססת הן על שינוי פיזי של הסביבה גדולה מכלל חלקיה.
העירונית והן על שינוי האופן שבו נתפשת עם זאת בהתאם לכך שהדיקור העירוני הוא
הסביבה העירונית קנה המידה של פעולה הנשענת על מרקמים קיימים יש צורך
התערבויות אינו רק קנה מידה פיזי אלא גם להבין את קנה המידה וההקשר של
קנה מידה תודעתי. ההתערבות על מנת להשיג את היכולת להציב
כלומר הגודל שלפיו נמדדות ההתערבויות לא מטרות תכנוניות ולהגדיר את תחומי ההשפעה
מצוי רק בממדים הפיזיים שלהן אלא גם הרצויים של הפעולה.
ביכולת שלהן להשאיר את חותמן על סביבתן.
למרות שבאופן טבעי יש מתאם בין הגודל של
ההתערבות להשפעה שלה על הדרך שבה
כלים לבחינת הדיקור העירוני
אנחנו תופשים את המרקם העירוני הדגש
בהתערבויות הוא על היכולת שלהן לגרום לנו היכולת לאפיין סוגים שונים של דיקור עירוני
לפרש מחדש את המרחב העירוני. מתבססת על ההבחנה של מהות השינוי
שנעשה ואופי השפעתו.
ההשפעה של התערבויות תכנוניות כחלק מושג השינוי מנקודת המבט של הדיקור
מתפישה של דיקור עירוני מועצמת על ידי העירוני הוא בעל שני ערכים: הגודל הפיזי של
המערכות העירוניות שהן נקשרות אליהן או השינוי שהתבצע והמשקל העירוני של
שהן מבקשות ליצור. ההשפעה שנוצרה, כאשר השילוב של שני
לכן ניתן להרחיב את ההגדרה של פריסת הגורמים מאפשר הגדיר את מרחב ההשפעה
ההתערבויות מעבר למובן של המרחב התלת של הדיקור העירוני.
ממדי ולהתחשב בממד הזמן שעל בסיסו
מתקיימת המערכת. הפילוסופיה של הדיקור העירוני מציגה לכן
היכולת ליצור מערכת עירונית לא מתבססת מדרג של התערבויות אפשריות הנבדלות זו
רק על המיקום הפיזי בשטח של מרכיביה אלא מזאת בגודלן וברדיוס ההשפעה שלהן.
גם על האופי שבו היא נתפשת כמערכת בצידו האחד של המדרג ממוקמות התערבויות
עירונית חדשה והעקבות הפיזיים והתודעתיים תכנוניות נקודתיות בעלות נוכחות והשפעה
שהיא משאירה אחריה. במרחב שסביבן כאשר גודלו של רדיוס
ההשפעה תלוי באופיין ועוצמתן של
ההתערבויות.
בצידו השני של המדרג נמצאות התערבויות
מערכתיות כאשר אין בהכרח לכל אחד
6 דיקור עירוני
7. את שעבר על העיר ברצלונה מאז שנות ה- 08
ועד להיותה עיר בינלאומית מודל לחיקוי בכל בחינת אפקט הדיקור העירוני
תחומי העיצוב העירוני, ניתן לחלק לשלושה
מתודולוגיה
08, פרקים. הפרק הראשון היה בשנות ה-
הכלי שדרכו אנו מעוניינים לבחון את פעולת
תכנון עירוני מקיף לשיטת ה"דיקור": פרויקטים
הדיקור והשפעתו הוא "סרגל קני המידה"
קטנים עצמאיים בעשרות שטחים ציבוריים
שנותן אומדן ליחס פעולה מול השפעה לפי
פרוסים בעיר; הפרק השני הוא תולדה של
סדרי גודל מרחביים: מהגדול והמערכתי
אירוע: האולימפיאדה ב 2991 כמנוף פיתוח
ביותר – קנה המידה העירוני-אזורי, דרך קנה
עירוני; והפרק השלישי בעצם מתרחש מאז
מידה בינוני של פעולות מקומיות באזור מוגדר
האולימפיאדה ועד היום, לאחר ביסוסה של
בעיר ועד לקנה המידה הקטן ביותר לכאורה
ברצלונה כמותג עולמי ואתר תיירות מבוקש.
של פעולות יזומות של ארגונים פרטיים
ומשתמשים בסביבתם המיידית. קנה המידה
במהלך השלב ראשוני של הטרנספורמציה
יודגם ע"י תקדים שמנתח תופעה כזו,
העירונית בברצלונה, בתום תקופת שלטונו
כשבנוסף להיבט הפיזי יבחנו הקשרים
הדיקטטורי של גנרל פרנקו, הממשלה
תרבותיים - חברתיים ותודעתיים שהביאו
הדמוקרטית החדשה קידמה תכנית לפיתוח
לשינויים במרחב העירוני.
שטחים פתוחים למען הציבור. למעלה ממאה
וארבעים חללים עירוניים עוצבו לאורך שבע
שנים (8891-1891), שתרמו לשינוי נוף העיר דיקור בסדר גודל עירוני-אזורי: "אפקט
כמו גם לתדמיתה. החלוציות הייתה בעצם ברצלונה"
קידום "פרויקטים" ולא להמתין לתכנית אב אם כן נקודת הפתיחה של המחקר שלנו
כוללת, ובכך הפיתוח וההשפעה היו מהירים בניסיון להעריך כמותית איכותית ותודעתית
יותר וחופש היצירה והעיצוב היה גדול יותר; את אפקט פעולת הדיקור. בקנה המידה
כל מקום זכה לפתרון מקומי מותאם לסביבתו הגדול ביותר שנבחן בעבודה זו, קנה המידה
האישית. ניצול מחודש של הקרקע באזורי האזורי-עירוני, הפעולה היא כאמור מכלול
תעשייה, מסילות רכבת ישנות וכו ויצירת התערבויות בסדרי גודל משתנים, באזורים
מקומות חדשים - מרבית הפרויקטים היו שונים בעיר, הנובע מתכנון אסטרטגי מערכתי
בקנה מידה קטן, ללא צורך בסיבוך ותיאומים, המרשת את העיר בין שכבות קיימות לשכבות
והייתה להם השפעה על שינוי שהתחולל חדשות התואמות את היעדים האסטרטגים
מעבר לסביבתם הקרובה. על כן היוו חלק לעיר ברמת תכנית אב בעלת יעדים ומטרות,
מפרויקט עירוני רחב, ומיצבו את ברצלונה כפופה למסגרת זמן כלשהי (לרוב מספר
כמעבדה בינלאומית ללימוד עיצוב עירוני. שנים). ההחלטות למיקום הפעולות נעשות
מכיכרות חדשות ועד לפארקים נרחבים, בתחילה על מיפוי כולל וזיהוי נקודות חוזקה
למרחב הציבורי החדש תפקיד דואלי:מבני וחולשה בעיר ותרומתם לרקמה העירונית
ומשפיע. מעבר לפתרון פונקציונאלי בעיקר בזכות הקשרים ביניהם, ובינם לבין
ופרוגרמתי הם היו לסמל בעידן חדש. תחת רשת חדשה המתבססת על פוטנציאל מערכת
הסיסמא "הגלריה ברחוב" שיתפו פעולה ההתערבויות להחיות את המקום ולתרום
אדריכלים, מהנדסים ואמנים והביאו גם לתועלת מרחבית במספר רבדים (פיזי,
למעורבות התושבים. תרבותי, סביבתי, כלכלי וכו').המקרה על פיו
אנו בוחנים את הגישה הזו הוא התקדים של
העיר ברצלונה.
7 דיקור עירוני
8. הפרויקטים כאמור נעים בסדרי גודל שונים,
ניתן לבחון איכות כל אחת מהן בהסתכלות
מקומית ובתרומתן למערכת הכוללת כוחן של
ההתערבויות הוא גדול דווקא במקרים בהם
לא נדרשו שינויים גדולים במרקם הסובב את
ההתערבות כתנאי לשמירה על
איכותן.דוגמאות לדיקור בקנה מידה שכונתי
מראות עקרון זה פעמים רבות, באופן שבה
ככר קטנה, שיפוץ רחוב למדרחוב או גן 2. ככר – מרחב עירוני חדש
שכונתי מפרה את האזור ומעניק לתושביו
תהליך זה של עיצוב העיר קיבל תנופה
איכות חיים מבלי לפגוע ברקמה הקיימת.
משמעותית לאור אירוע האולימפיאדה
כמובן שישנן גם דוגמאות רבות להתערבות
בקנה מידה אזורי שנושאת באותה האחריות: ב2991, שהיווה פרויקט טרנספורמציה בקנה
מידה עירוני, מתבסס על שלושה עקרונות
לדוגמא, נושא מסילות הרכבת אשר הותירו
מובילים: בניית תשתית אופרטיבית והתקנת
"צלקות" במרחב וחלקי עיר פרומים. אחד
הפתרונות יצירתיים שתוכננו היה מחוז טלקומוניקציה במבנים ודרכים חדשות; שיקום
וטיפוח ארבעה אזורי פריפריה כמשכן סובב –
סאנטס שנותק מברצלונה. תכנון פארק
עיר לאולימפיאדה; שינוי באוריינטציה של
שיחבר בין שתי רקמות, המחוז והעיר יגביר
גישה ותיירות גם למחוז וישפר את איכות גדילת והתפתחות העיר לכיוון צפון מזרח
במקום למערב; ופיתוח חזית הים של העיר.
החיים באזור.
במקביל לשינויי האולימפיאדה, העיר קידמה
גם תכנית שיקום "העיר ההיסטוריות
הפנימית". אם כן האימפקט הגדול של הכנות
העיר לאולימפיאדה אינו מסתכם רק במתקניה
החדשים אלא בהקמתם של מוזיאונים,
תיאטראות, שיקום הנמל המסחרי והפיכתה
3. המחשה לפעילות עם שינוי סביבתי מינימאלי. כאמור ליעד תיירותי מדרגה ראשונה. אם
הטיפול במסילות הרכבת במחוז סאנטס מרחיבים את הדיון גם לפיתוחים אזוריים כגון
תחבורה בין עירונית, פיתוח רובעי עיר
דיקור בקנה מידה עירוני ניתן לראות במקרה
במפרצים וחידוש אזורי תעשייה גדולים,
שדרת הדיאגונאל: אזור ה"פורום" שהיה מה
הפרק השלישי מתאפיין יותר בפיתוח עירוני
שנקרא "בראון פילד" – אזור תעשייה והכיל
במודעות ליכולת סוציו-אקונומית, בדגש על
הרה מתקני תשתית לעיר הוזז ממקומו
כמה כללי מפתח:
והמתקנים קיבלו מענה טכנולוגי מתקדם, וכך
1. רציונליזציה של ארגון מערכת
פינה האזור שטח רב לפיתוח החוף והחזית
המרחבים הפתוחים בהתבסס על
הימית של העיר. שדרת הדיאגונאל, עורק
מערכת פארקים מבוקרת והארכת
ראשי בעיר, לראשונה הגיעה עד לקו המים,
מסלול המטרו בכדי להגביר הנגישות.
עם גישור של טיילת שכיסתה את עקבות
2. איזון בין הזהות ההיסטורית וחיזוקה
מתקני התשתית והשירותים. רובע חדש "לה
לבין התנופה האדריכלית של
רמבלאס דלה מינה" עיצב את הבינוי של
הפרויקטים החדשים.
עיצובים חדשים כמו מרכז הקונגרסים, קמפוס
3. בניית מחוזות חדשים של דיור בר
אוניברסיטה חדש, וקומפלקס מגורים תרמו
השגה.
לפיתוח ולטיפוח האזור, שעד כה נחשב לאזור
8 דיקור עירוני
9. בסיכון. חופים, גנים ומרחבים ציבוריים בודדים
נוצרו בהמשך לכך.
דוגמאות לפרויקטים נוספים שמקודמים
בשנים האלו ( 6002 ואילך) מראים על דגש
נכבד הניתן לפרויקטי מגורים ורישות חדש בין
הפרויקטים החדשים. למשל ה"גראן ויא –
זונא פראנקא":אזור החוף הדרום-מערבי של
העיר, הנמתח בין הנמל הישן לנחל
5. תכנית הפיתוח של מזרח העיר, בניסיון
הלוברגאט, תחם את אזור התעשייה
ליצור גריד חדש של בלוקי המגורים
והלוגיסטיקה של ברצלונה והופך להיות אחד
ממקבצי המגורים הגדולים בעיר.בנוסף לנמל,
מתוכננת הרחבת הרכבת המהירה לאזור
באופן שיקפיץ את הערך הכלכלי של
המטרופולין כולו.פרויקטים אורבאניים גדולים
נוספים עוד בתהליכים, כגון ה"סאוטאט
ג'ודיקאל" – קומפלקס של מוסדות חוק, ככר
6. רובע סגרארה ותוואי הרכבת המהירה אירופה ופיתוח מחוז מארינה ובו עוד 000,01
שיוצרת מרכזיות חדשה לעיר יחידות דיור. דרכים נוספות ביצירת קשרים
פיזיים בין נקודות ה"דיקור" בפרויקטים
למעשה גדולתה של שיטת הדיקור העירוני החדשים הוא פרויקט הסאגררה – הרכבת
בברצלונה ניכרת מכמה היבטים: המהירה שמשולבת בארבע שכבות עיר
שונות, ויוצרת רישות וגיאוגרפיה חדשים לעיר.
1. ריבוי התערבויות קטנות המשקמות מבנים, דיור, משרדים ומלונות ירכיבו יחד את
מערכות קיימות ויוצרות חדשות, המסה הקריטית בעיר. דרך נוספת הינה
פיזיות ותודעתיות המעלות את פארק ליניארי בשטח של למעלה מ- 5.3 ק"מ
תדמיתה של העיר בפני תושביה שישרת כחוט שדרה ל 005,8 יחידות מגורים
ומבקריה. באזורי תעשייה לשעבר ובכך יווצר חיבור
למרכז העיר בחזרה.
2. הכרה ביכולות ההליכים הנקודתיים
לאפשר שינויים בטווח זמן קצר
בהרבה מזה של תכנית מאורגנת
אחת כוללת לעיר.
3. ההתערבויות הן פונקציה של קנה
מידה וסדרי גודל, תוך מתן מענה
לפתרונות גישה ותחבורה, קשרים
פיזיים בין המרחבים שיחד יוצרים
מערך עיר מחוזק 4. אזור הפורום שעבר מהפך מאזור
תעשייה לחזית ים תיירותית
4. נתינת דגש לעיצוב עירוני (על פני
תכנון כולל) ובכך מעניק לעיר
סטאטוס אדריכלי ותיירותי, מעניק
9 דיקור עירוני
10. קונגו המערבית והמזרחית והיוותה בעבר את זהות שונה בהתאמה לכל מקום
העיר השלישית בגודלה ברפובליקה ומביא למעורבות בקרב הציבור.
הדמוקרטית של קונגו.
קיסנגאני היא עיר וכפר בו זמנית. מורכבת 5. ניצול הזדמנויות ואירועים גדולים כגון
משש קהילות גדולות המחולקות למאות האולימפיאדה לקידום אינטרסים
שכונות קטנות בעלות ייחוד היסטוריה ואופי. קהילתיים, תברואתיים, תרבותיים
וכלכליים בעיר
6. בקרה על מימוש התהליכים: שמירה
על התערבויות בקנה מידה אנושי
ובקרה על השלכות והשפעות
ההתערבויות באזורים השונים, באופן
שבו הופכת העיר ל"מעבדה
8. מבט על העיר מנהר הקונגו בינלאומית" ל"חינוך" לשיטת הדיקור
העירוני ומהווה מודל לחיקוי.
"עיר של תקווה"- ב 0991 האזור היווה
זירתם של מספר קרבות עקובים שהותירו בה
צלקות רבות הן פיזיות והן מנטאליות על
האוכלוסייה. למרות הנזקים שספגה
דיקור בסדר גודל אזורי-שכונתי: מקרה
קיסנגאני.
במלחמות, תדמיתה העירונית היא כשל ערס
תרבות בתחומיי הקולנוע הטלוויזיה מוזיקה
תקדים קיסנגאני הוא דוגמא לארכיפנקטורה
ותיאטרון. המזוהים בסגנון ייחודי מקומי
עירונית שמשלבת בתוכה שני סוגי
המתבטא גם באירועי פסטיבל רבים ומופעים
התערבויות: התערבות רשתית זמנית בקנה
קבועים בעלי אופי תרבותי חברתי.
מידה שכונתי והתערבות מוקדית קבועה בקנה
מגוונה הרחב בארכיטקטורה קולוניאלית
מידה אזורי. כל אחת מהאסטרטגיות הנ"ל
ומסורתית משווה לה יופי נוסף על נופיה
נבחרו ע"י המתכננים ליצירת אפקט שונה על
הטבעיים העשירים. העיר מכונה בימינו " City
העיר ותושביה בתוכנית המתחשבת במימד
"of Hopeאו ( Boyomaהנערה הכי יפה)
הזמן והמקום והאמצעים העומדים לרשותה.
בניגוד לכינויי העבר שלה כעיר מעונה.
הפירוט הבא יסקור בחירות אלו והשפעתם
בעוד שתושבי העיר סבלו טראומות רבות,
האזורית העכשווית על העיר ותושביה.
זהירים וסקרנים, הדור הצעיר חדור
התלהבות, דורשני ורעב ללמוד ולהביע עצמו.
רקע על היזמים
Studios Kabakoהוא מיזם מתפתח של
האמן פאוסטין לינקולה ושותפתו וירג'ינה
דופרה שהתחיל כסטודיו למשחק וריקוד ותפס
תאוצה מאז 1002 גם לתחומי אומנות אחרים.
רב ההפקות של הסטודיו מיוצרות ומוצגות 7. פסטיבל חוץ ברחובות קיסנגאני
בקיסנגאני. הסטודיו הפך לישות קטנה
להשכלה אומנותית ושיתוף המעבירה סדנאות רקע על העיר
המשכיות עבור הדור הצעיר בעיר ע"י אמנים- Kisanganiהיא עיר השוכנת בלב יערות
אורחים מקומיים לאומיים ובין לאומיים. הגשם של אפריקה. בנקודה אסטרטגית בין
01 דיקור עירוני
11. הם מצאו ערך בדו-קיום של הטמעת מרחבים
רב תחומיים קטנים במרקם המגורים כ זרז
לרישות הפעילות היצרנית של אמנים בעיר
כולה והפיכתה בכך למרכז תרבות בעל
חשיבות ראשונית ברפובליקת קונגו. אך
חשיבותם של אותם מרחבים אמנותיים
שכונתיים עבור האינדיבידואלים הפועלים
בהם נתפסת גדולה מתרומתם לתדמיתה 9. סטודיו קבאקו: מופעי במה בבאנדל,
האמנותית של העיר. תקשורת שוטפת ביניהם קיסנשזה.
בונה בסיס להדברות והכרה בין אזורים
וקהילות שונות בעיר ומחוצה לה. פעילותם המיזם שמהווה זירה פיזית ייעודית לאומנות
החברתית חותרת לעידוד יוזמות תעסוקתיות, ועבודה קהילתית ביקש לנצל את הפוטנציאל
שיתוף פעולה ומפלט אלטרנטיבי עבור כל שבפעילותו לחולל שינוי תפיסתי ותדמיתי
אחד שחפץ בו ללא אפליה מעמדית או עבור העיר כולה. החזון שלו לקינסגאני מבוסס
כלכלית. על הרצון ליצירת רשת של מוקדי אנרגיה
מחוללות שינוי עבור העיר ותושביה. מדובר
בחזון רב תחומי שכוונתו להשפיע על
אספקטים רבים בו זמנית מעבר לתחום
התרבותי: אורבאניים, סביבתיים, חברתיים,
פוליטיים, אומנותיים, פרוגרמאתיים
ומרחביים.
10. סטודיו קבאקו: חזרות חוץ למופע "עוד, הארכיטקט Bärbel Müllerוהאמן Faustin
עוד, עוד" בהשתתפות הקהל. Linyekulaחלקו רצון משותף לביזור מרכזי
תרבות עירוניים ברחבי העיר. בשיתוף עם
לינקולה מתאר תהליך זה כתהליך של "ריפוי Studios Kabakoב 9002 הם ניתחו וניסחו
יצירתי" שהוחרב לדבריו באפריקה ע"י שיטות התערבות באסטרטגית הדיקור
קולוניאליזם רצח עם ומלחמה. העירוני לבניית 3 מרכזי תרבות ייחודיים
רעיון הביזוריות חיוני להבנת אופן פעילותו של המותאמים לאופי האורבאני של קיסנגאני.
הסטודיו בכל הרמות. מהנאת הפרט לתרומה רובד נוסף של התוכנית המתמקד בהטמעת
השכונתית לעיצוב אופייה העירוני של הפעילות בעומק רקמת המגורים כחלק בלתי
קיסנגאני והשפעות כלל ארציות ובינלאומיות נפרד מחיי השכונה. שילוב אסטרטגיות אלו
שיכולות לבוא בעקבותיו. הסטודיו סבור הוא שלדבריהם יחולל את השינוי הרצוי עבור
שביסוס העיר כמרכז תרבות שני לבירה ישים העיר.
עיר פרובנציאלית זו "על המפה".
)8002 :(Linyekula גישת הדיקור המבוזר
אסטרטגית הפעולה של הסטודיו העלתה
מחזון למעשה שאלות לגבי זמניותם וגמישותם של המרחבים
החזון החדש חייב את הסטודיו שבמקור יועד הא ורבניים בעיר וההשלכות הדינמיות של
להיות "מקום מנטאלי" לממש ולארגן את פעילות מרושתת על הרובד התרבותי חברתי
המרחב הפיזי לפעולתו. ופיזי בעיר.
11 דיקור עירוני
12. העיר. כמו רשת הפעילות השכונתית, כל אחד
ממרכזי התרבות נתפס כתשתית, כמרחב
גשמי, כחלל חברתי, כדוגמה ומחווה לקהילה
בתוכה הוא נטמע:
Elisabeth Tambwe, Concerto 11.
pour corps bruyants
הסטודיו הקדיש עצמו לגיוון תחומי ומרחבי
פעילותו, שגם מגיב לחוסר בתשתית
12. סימון אתרי ההתערבות המוקדית על המוסדית תרבותית בעיר. זאת במטרה להגיע
מפת קיסנגאני. למחוזות וקהילות שונים ברחביה- גם למשוללי
הפריבילגיה.
1. במקיסטו המרכז האדמיניסטרטיבי
והכלכלי של העיר, המרכז מעוצב להוות
"When you connect the dots, you
נקודת הציון של סטודיו קבקו כזירה לתצוגת
עבודה. במה לתקשורת בין העיר והעולם. .”begin healing or appeasing the “body
מרחב שפתוח לעיר ומזמין אותה פנימה. שם )9002 (Muller
יתקיימו אירועים קונצרטים והקרנות. שלט "Cities like Accra or Kinshasa, Kumasi
הפרסומת של העיר המשתקפת
-or Kisangani, can - despite all large
בארכיטקטורה שלו.
scale transformations -still be
characterized by the presence of
עיצוב מרכז ההופעות במקיסטו של .muller small-scale appropriations of urban
/"space. These “points"/ "waypoints
"acupuncture points” exist in time and
space. They operate relationally and
reactively, and induce radiating effects
with minimal gestures. Thereby, they
create networks of characteristic
13. הופעה מוזיקאלית מטעם סטודיו קבאקו energy levels with catalytic effects on
במסגרת פסטיבל שנתי בקיסנגאני. the urban fabric. Primarily of a
commercial nature, they are located in
2. המרכז השני ממוקם במחוז המרוחק של
סימי-סימי, קרוב לנהר הקונגו, שם הסטודיו the programmatic field between
רכש שטח של כ 0003 מר. המרחב נתפס production and consumption. (Muller
כחלל לשיתוף בין אינדיבידואלים מתחומי )9002
תרבות שונים: אמנים, פילוסופים, מחזאים,
שחקנים, כוריאוגרפים, רקדנים, מוזיקאים, התערבות מוקדית ארוכת טווח
הוא מכיל מגורי אמנים מדענים וכו'.
וסטודיואים לחזרות, הקלטות ועריכות המוקף בשילוב כוחות עם משרדי ,Mullerשלושה
בטבע. המטרה היא לספק סביבה רב תחומית מוסדות תרבות חדשים שונים במהותם תוכננו
לניסוי המושכת אמנים אינדיבידואלים לחקור לייצג ולאכלס את הפעילות האמנותית של כלל
ולעבוד בצורה ריכוזית ללא היסח דעת.
21 דיקור עירוני
13. חלל "דמוי בועה" היכן ש"ניתן לסגור דלת"
)9002 :(Linyekula
3. המרכז השלישי ממוקם בלבונגה, המחוז
המאוכלס ביותר של קיסנגאני, הממוקם בגדה
השמאלית של נהר הקונגו. ישנו רצון עז לגעת
בפריפריה הזו, המיותמת תשתיות ונתפסת
כאחת שנשכחה ע"י רשות העירייה. הסטודיו
14. סדנת קולנוע (משמאל) וחדר חזרות
מבקש לעבוד עם קבוצות נבחרות באוכלוסיה
(מימין) של סטודיו קבאקו בחללי מגורים
זו, כדי לתת חיסיון לרעיון ששינוי צריך לבוא
שכורים.
מבפנים.
הרעיון הוא לעודד יצרנות סוציו-פוליטית,
זוהי גישה יותר מופעית ופחות ארכיטקטונית אינטלקטואלית, וארטיסטית בתוכנית של
של הדיקור העירוני שמדגימה את הפוטנציאל סדנאות, מפגשים, הקרנות ועוד. האומנות כאן
של השימוש באומנויות כנקודת פתיחה מיועדת לשרת כ"גשר לדבר על דברים אחרים
שסובבים אותנו" )8002 :(Linyekula
להתחברות לעיר בקנה מידה גדול יותר
מיקומו הנבחר של מרכז זה הוא במבנה
ברשת ראשונית של קשרים חברתיים. קולוניאלי נטוש במטרה משנית להחיותו כנק'
ציון מחודשת בעיר.
בכל אחד מ 3 המצבים הא ורבניים שינוי דרך
דיקור בסדר גודל מקומי-אזורי: רודרפור העיסוק האומנותי יושג כפי שהוא משתקף
בפעולות מרחביות בקנה מידה מוגבל.
תקדים רודרפור הוא דוגמא לדיקור בקנה האפשרות והצורך של התניידות ומעגליות בין
מידה קטן מקומי שמעגלי השפעתו רבים מקומות שונים מציעה את ההזדמנות לעבוד
וגדולים מתחומי הכפר הקטן בו נהגה. כן הוא על לוחות זמנים שונים בו זמנית: פרויקטים
מציג את אפשרויות ההשפעה של מופע רחבים ויוזמות ספונטניות יותר יכולים
להתרחש בבת אחת, משפיעים אחד על
אדריכלי בעיצובו ובתכנים הנמזגים לתוכו האחר ויוצרים אפקטים סינרגטיים.
מעבר למענה על צרכים מקומיים.
דיקור עירוני מתוך הכרח
METI school- Rudrapur Bangladesh ללא תנאי עבודה בקיסנגאני סטודיו קבקו
2004-2006 Anna Heringer נאלץ להעריך מחדש את מיקומיו המרחביים
והפרוגראמות המיושמות ולבחון פרמטרים
קיימים אורבאניים פוליטיים כלכליים
וחברתיים.
בניית המרכזים מוגדר כתהליך ארוך טווח ועד
אז "הסטודיו עובד במעין מצב הישרדותי"
.)9002 :(Linyekula
במשך תקופה זו משרד, בית וכנסיה,
מושכרים בשכונות קיסנגאני משמשים
לסדנאות, אדמיניסטרציה, חזרות או הקלטות
ומדי פעם לפעם העיר עצמה הופכת לבמת
המופע.
15. בי"ס METIברודרפור (חזית מזרחית)
רקע על הכפרים בבנגדלאש
"עם יותר מ 0001 תושבים לקילומטר מרובע
בנגלדש היא אחת הארצות הצפופות בעולם.
קרוב ל 3/2 מהאוכלוסייה מתפרנסת
31 דיקור עירוני
14. ממחסור בהשכלה, הרינגר החליטה ב 4002 מחקלאות, עם זאת שיעור הילודה הגבוה
לעצב לרודפור בי"ס כעבודת התזה שלה. מצביע על מחסור הולך וגבר במשאבי קרקע
דיספיקהה כבר פעלו בכפר בשלוחת בי"ס לצורך אורח החיים החקלאי המקובל. המחסור
קטנה אך בתנאים לא מספקים והכינה כבר בקרקע והעוני הקשה גורמים לקבוצות גדולות
תוכניות להרחבת השלוחה כשהרינגר פנתה של תושבי הכפרים להגר אל הערים. ריכוז
אל סוכנות METIהמשויכת להם עם הרעיון תצורת המגורים הקיימת וחיזוק הכלכלות
העיצובי שלה. המקומיות בכפרים יכול לעזור להקל על
הדחק של קהילות הכפר, אך יוזמות המכוונות
לסיוע בתחומים אלו לרב נתקלות במכשולים
מצד מסורות הבניה המקומית ודלילות
התעסוקה באזורים אלו. " (לפיק).
רקע על המתכננים
ב7991 אנה הרינגר, צעירה אוסטרית, לקחה
חלק בתוכנית התנדבותית ממשלתית
,Dipshikhaששיכנה אותה למשך שנה בכפר
קטן (רודרפור מונה כ 0051 תושבים) בצפון
17. תמונת שיעור שגרתי לדור הצעיר ע"פ בנגדלש. דיפשיקהה היא תוכנית ששמה לה
שיטת ( METIבקומה העליונה של מטרה לפתח תוכניות פעולה בתחומי
ביה"ס). הבריאות, החינוך, ההכנסה והחקלאות
בבנגלדש, והשפיעה על הרינגר לשוב אל
METI (modern education and training רודרפור כסטודנטית לארכיטקטורה, גם לאחר
)instituteהיא סוכנות חינוכית לקידום יכולות סיומה. ב 2002 הרינגר ושישה סטודנטים
ועניין אינדיבידואליים בשיטות לימוד לא נוספים חקרו לעומק את המבנה הכלכלי של
קונבנציונליות. תרומתם לכפר שמה דגש על רודרפור והצביעו על מספר בעיות עיקריות.
סיפוק כלים וטכנולוגיות מודרניות בתחום
הרפואה, החינוך, הבניה והחקלאות לשיפור
תנאי המחיה הפיזיים והכלכליים בו עבור הדור
הצעיר כמו גם הדור המבוגר. ביה"ס METI
הפך לנקודת ציון חשובה ומקום מפגש עבור
התושבים וילדיהם ומופע חיובי שנגזר בחלקו
מהעיצוב הייחודי ותהליך הבנייה עצמו.
ארכיפנקטורה מעשית
מסורות הבניה באדמה המקובלות ברודפור
לוקות בחסרונות רבים על אף יתרונותיהם
הסביבתיים. קירות דקים מדי, בנייה ללא 16. תוכנית הכפר שנוסחה ע"י הסטודנטים
יסודות, גגות ארעיים.. מאפיינים אלו הביאו
למצב שרבים ממבני הכפר מציעים תנאי הבעיה העיקרית שאובחנה הייתה מיעוט
מחיה ירודים ואף מסוכנים לתושביו ובנאים הקרקע לצורכי חקלאות, שהיא מקור ההכנסה
מקומיים החלו פונים לשיטות בניה מודרניות היחידי בכפר. מהכרותה עם מאגר
בבטון ולבנים. הרינגר ראתה ערך רב בחיזוק ההזדמנויות הדל של התושבים הנגרם
מוטיב הבנייה באדמה לקידום המודעות
41 דיקור עירוני
15. הסביבתית והסגנון מקומי של הכפר. היא
בקומת הקרקע על קירותיה העבים ממוקמות ניצלה את משימתה ליבוא ידע לכפר גם
שלוש כיתות לימוד שלכל אחת גישה משלה בתחום הבניה ולשלבו בתהליך הבנייה עצמו.
לחוץ ולמערכת מערות "אורגניות" הקבועות היא בחרה באופן מחושב לאמץ שיטות בנייה
בחלקן האחורי. עיצוב הפנים הרך של חללים מסורתיות ושדרוגן בבניית ביה"ס תוך שימוש
אלו מיועד למגע, להשענות, למפלט לחיפוש בכוח עבודה מקומי והכשרתם ליצירת תחושת
והתבודדות של יחיד או קבוצה. הקומה שייכות וגאווה מקומית עם האייקון החדש.
העליונה בניגוד חד לתחתונה פתוחה וקלה. באסטרטגיה זו סיפקה מקור ראשוני להשכלת
הפתחים בקירות הבמבוק מאפשרים מבט על אנשי המלאכה המקומיים בתחום טכנולוגיות
הסביבה והכפר, החלל הפתוח מאפשר שטח הבנייה, מקור הכנסה זמני נוסף ותקדים
לתנועה או התכנסויות גדולות. משחקי או וצל לבנייה מתקדמת בשיטות המקובלות.
בין קני הבמבוק מוסיפים טקסטורה ועושר
לחלל. עליה מתווסף אלמנט של צבעוניות עיצוב מתחשב צרכים
פנימית המתקבלת משימוש בטקסטילים רבים הארכיטקטורה של בית הספר החדש
ורב גוניים המשווים לחלל אוירה קלילה מתחשבת באותם צרכי למידה מיוחדים
ומשעשעת המשקפת את אופי ביה"ס. שנוקט בהם מוסד ה .METIהעיצוב הפשוט
יחסית מספק חללי חינוך שונים ומגוונים
למפגשי למידה בעלי אופי שונה, משחק
והתכנסות.
19. חללים דמויי מערות בקומת הקרקע של
ביה"ס.
בניה בת קיימא
יסודות המבנה הוקמו משכבת לבנים משוקעת
המצופה בטיח צמנטי. לבנים בבנגאלדש ה ן
מוצר נפוץ בתעשייה המקומית בהיעדר
משאבי אבן עודפים בשימוש באנשי מקצוע
מקומיים.
מרכיב מהותי בתהליך הבנייה היה קורס
איטום רטיבות שהועבר למשתתפים בבניה. 18. חתך (למעלה) ותוכנית של קומת הקרקע
(למטה) של המבנה.
51 דיקור עירוני
16. כחלק מקונספט שלם של בניה בת-קיימא
המתבטאת גם בהופעתו החזותית של
המבנה.
תחת סוגית הדיקור העירוני הוא מייצג דוגמה
יפה לעבודת תכנון מרוכזת שמנצלת במחושב
את מירב אפשרויות ההשפעה שלה על
הסביבה. החל מבניית קשרי עבודה בין
מקומיים לגורמי חוץ, האזנה קשובה לצרכים
של סביבת התכנון, יצירת אייקון ותקדים גם
ברמה המקומית וגם ברמה הבינלאומית, 20. תמונה מתהליך הבנייה: שימוש במשק
שימוש מכוון בשלבי הבנייה כאקט מחולל חי, חומרים ואנשי מלאכה מקומיים.
נוסף וכולי. שיוכו הכפול לקהילה המקומית
ולארגונים בינלאומיים נותן לו מעמד תקדימי הקירות התומכים נבנו בשיטה דמוית" Cob
גדול בהרבה בשיח האדריכלי מהאימפקט "wallingהמשתמשת בתערובת של אדמה
המצומצם המתקבל בד"כ עבור מופעו של קש ומים ליצירת מבנים ברי-קיימא בעלי רמת
מבנה בודד וזיכה אותו בפרסום רב. מבנה זה בידוד ויציבות גבוהות מאד. הבנייה בשיטה זו
זכה בפרס ה ARלארכיטקטורה פורצת נעשית ביד בשכבות ובמהלכה אף נעשה
ב6002 ובפרס ה AGA KHANב 7002 כן שימוש במשק חי מקומי ליצור התערובות.
זכה ב 7002 בתחרות הבינלאומית לעיצוב הקומה השנייה גם כן נבנתה בחומרים
בבמבוק כעיצוב בעל חזון לקיום אקולוגי. מופע טבעיים מקומיים מתכלים במבנה רשת ארבע-
עלייתו של פרויקט זה יצר סביבו מעגלי שכבתי של קורות במבוק ביניהם מוקמו חוסמי
השפעה רבים במגוון תחומים מרגע הגייתו רוח מחומרים דומים. מבנה זה תומך בגג
לגמר בנייתו והרבה לאחריה. בין השפעותיו מתכת קל ומשופע לניקוז מי הגשמים המצופה
של דיקור אדריכלי זה ניתן למנות השפעות ברעפי עץ כשכבת גימור ובידוד מפני קרינה.
בתחום החינוך, התרבות, החברה, הכלכלה, בניית בית הספר נעשתה בשילוב כוחות בין
קיימות ועיצוב בשיח האדריכלי, רפואה ועוד. גורמים מקומיים וחיצוניים. בעוד שטכנולוגיות
השפעות שתהליך פריצתן היה קצר כדי מס' ומתכננים סופקו ע"י תעשיות מגרמניה
שנים בודדות ורדיוס התפרסותן רחב הן ואוסטריה, עיצוב המבנה ובנייתו נעשו ע"י
במרחב והן בזמן הרבה מעבר לתחומי הכפר. אנשי מקצוע מקומיים ונוסחו תוך כדי תהליך
הבנייה.
דיקור בסדר גודל אישי-פרטי. "הגרילה
גארדנינג"
עד כה סקרנו פעולות מקומיות מול
מערכתיות, ברובן יזומות "מלמעלה למטה",
או לפחות בתיאום הרשויות ובמהלכים שקיבלו
עוגן כזה או אחר בתכנון העירוני. בחלק זה,
הבוחן את קנה המידה ה"קטן" ביותר מבחינת 21. חזיתות מזרח ומערב (חזית "ירוקה") של
סדר גודל הפעולה הראשונית, המאפיין המבנה.
העיקרי הוא הפעילות היזומה "מלמטה".
פעילים בודדים או ארגונים פרטיים, שפועלים תקדים זה מלמד רבות אודות עבודת צוות,
כדי לקדם אג'נדות חברתיות / קהילתיות / פתרונות יצירתיים וניצול משאבים מקומיים
61 דיקור עירוני
17. חדשים וטיפוח (ובכך קריאה חדשה של אקולוגיות / כלכליות ועוד, בעלות השפעה על
המקום וייעודו). מרבית הפעולות נעשות העיצוב העירוני ברמה הפיזית והתודעתית.
בשעת לילה, כראוי לארגון מחתרתי. מה גם כאן סדרי הגודל של ההתערבויות משתנה,
שמעורר התייחסות לתופעה היא מידת את חלקן הארגון או המשתמש מקדם כעניין
ההשפעה שיש ל"פעילויות הדיקור" של ציבורי שעל הרשויות לקדם ואת חלקן מיישם
הארגון על מודעות הציבור לנושאים סביבתיים בעצמו. הדוגמא עליה נרחיב כאן היא מתחום
בעירם ולריבוי הפעילויות וקני המידה שלהם ה"חקלאות העירונית", תחום שצבר
כתוצאה מגיוס בלתי נפסק של מתנדבים פופולאריות בשנים האחרונות לאור עליית
חדשים כתוצאה מחשיפה וניהול הארגון המודעות לשמירה על הסביבה והדרישה
ברשת האינטרנט. התופעה קיימת מזה 04 לקיום איכות חיים בערים. מדובר על ארגון
שנה. עדות ראשונה לפעילות הארגון נראית הגרילה גארדנינג – תופעה שהפכה ממקומית
ב3791 בניו יורק כאשר קבוצת מתנדבים לעולמית בזכות ניהולה דרך רשת האינטרנט
04 שנה הפכו שטח פרטי לגן ציבורי. מזה וחשיפתה בכלי התקשורת ומפה לאוזן.
שהגן מטופח ומטופל ע"י מתנדבים ונשמר הגרילה גארדנינג הוא ארגון חברתי-קהילתי
בתצורתו הנוכחית. כיום יש נציגויות מקומיות למטרות אקולוגיות (ופוליטיות) באופן
של הארגון בלמעלה משלושים מדינות בעולם. מחתרתי. הארגון מייצג עצמו במונחים
הנציגויות אחראיות על קידום האג'נדה צבאיים, מתוך השקפה פרו-אקטיביסטית
החברתית-אקולוגית-פוליטית במישור החינוכי מהפכנית, של מעורבות פעילה ומחתרתית
(חינוך למסורת המגנה על הסביבה) ובמישור להשבת הסדר על כנו, בהקשר זה במצב
האקטיבי: "מפקדה" פיזית האמונה על הסביבתי-קהילתי בעיר. זהו ארגון פעיל
אספקת ציוד, ארגון מפגשים ופעילויות הגינון שהוקם על ידי מתנדבים אשר פועלים במרחב
באזורים מוזנחים בלילות. קנה המידה של העיר ומשנים בשיטת הדיקור העירוני את פני
הפעילויות משתנה: החל מעידוד החקלאות העיר על ידי פעולות קטנות מפוזרות במרחב.
האישית בקרב תושבי העיר, באופן פרטני השכבה הפיזית של פיזור הפעילויות במרחב,
העלאת מודעות הציבור לגינון וטיפוח הגינות וכמותן, יחד עם שכבה נוספת, תודעתית
האישיות שבסביבה הפרטית של כל בית, לחקלאות עירונית ולאיכות הסביבה, יוצרת
וכלה בפעילות בקנה מידה גלובלי ובייזום "יום מערכת חדשה בהשענות על הקודמת, מעין
הגרילה גארדנינג הבינלאומי" ובו גויסו פעילים רישות נוסף המציע קריאה חדשה של המרחב
מכל העולם ומתנדבים שאינם חלק מהארגון העירוני. פעולות ההתערבות נעשות ללא
לקחת חלק בפעילויות למען הסביבה כמו גם אישור הרשויות כמחאה חברתית על כך
במחאות והפגנות כנגד הרשויות אשר שהרשויות אינם פועלות בעצמן לטובת איכות
מזניחות נושאים אלה. דוגמאות לפעילויות החיים והמרחבים הירוקים שבעיר. לאמיתו
בקנה מידה שכונתי או אזורי במקומות שונים של דבר, הארגון מוגדר רשמית באופן הבא:
בעולם: "מבצע" שנקרא " ,"pure Genius " גינון גרילה הינו גינון בשטח של רשות או של
התרחש במאי 6991 בדרום לונדון כאשר 005 אדם אחר ללא רשותו".לארגון יש נציגויות
פעילים פלשו לשטח של מפעל גינס במחאה מקומיות בערים השונות, ואלה כוללות מגוון
חברתית על הניצול המושחת של הקרקע רב של משתתפים ומניעים, מהחקלאי הערכי
לטובת מפעלים במקום לטובת פתרונות הפועל לטיפוח הסביבה ועד לפוליטיקאי
למצוקת הדיור הגדולה בעיר. הפעילים השואף ליצור שינוי דרך פעולה ישירה. לנ"ל
31 דונם והתגוררו השתלטו על שטח של יש השלכה על זכויות קרקע ורפורמות קרקע.
במקום במשך 5 חודשים עד שפונו בכוח.זוהי הקרקעות עליהן "משתלטים" הפעילים הן
דוגמא שמדגישה לא רק את כמות הפעילים לרוב קרקעות מוזנחות ע"י בעליהן הרשמיים
הרבה שגויסה, אלא גם את האפקט של ואותן הם מחיים ע"י גינון, שתילת צמחים
71 דיקור עירוני
18. האמצעים". שהרי לפעולות ה"דיקור" של פעילותם במישור החברתי בהקשר הסביבתי
הארגון, בין אם הן נעשות בשטחו של והתהודה של אקט כזה בהיבטי תכנון ועיצוב
המתנדב ושכנו והשטח הציבורי המשותף להם עירוני. פעילות נוספת התרחשה ביולי 6991
ובין אם נעשות באישון לילה בהפיכת קרקע בקופנהגן ונקראה "מבצע גן בלילה אחד" –
בבעלות העירייה למדרחוב וגן ציבורי לפי מבצע מרובה משתתפים ועל כן נחשב בקנה
השקפתם הרדיקאלית. לא רק בהיבט החוקי מידה גדול (בבחינת רדיוס ההשפעה של
אלא גם בהיבט העיצוב העירוני, שהרי אם כל הדיקור על המרחב) משום אלף מתנדבים
משתמש ישנה חלקים בעיר כראות עיניו לפי שלקחו חלק בהפיכת מקטע במרכז העיר
האינטרס האישי וגם הקהילתי – איך הדבר למדרחוב וגן במהלך לילה שלם. ניתן לראות
ישפיע על פני העיר, תדמיתה ועיצובה? דוגמאות גם בארץ, אם כי ההתעוררות טרם
הגיעה למחוזותינו בעוצמה המגייסת
מתנדבים רבים או פעילות רחבה, אך היא
משפיעה על המודעות בחוגים הרלוונטיים
והפעילויות כוללות גינון בגינות קהילתיות אשר
נזנחו וכעת הן "מוחזרות לתושבי השכונה".
הגרילה גארדנינג כיום מנוהל באתר
האינטרנט הרשמי של הארגון, המאפשר
חשיפה לפעילויות הארגון ולפרסומים
בתקשורת אודותיו, גיוס כספים ותרומות כמו
גם שיתוף ידע שימושי בחקלאות, בשיטת
"עשה זאת בעצמך" ואנקדוטות נוספות
שמראות כי הכוח והיכולת לשינוי יכולות להיות
בידי כל אדם ולא רק בהכוונה מערכתית של
השלטון.
badili 23. מתוך אתר האינטרנט של
" ,"badolaהאתר המקומי של הגרילה
גרדנינג בטורינו, איטליה
קיימים ארגונים רבים נוספים, חברתיים או
סביבתיים, ותופעות דומות באזורים שונים
בעולם, של התארגנות "עממית" שמנוהלת
במישור הווירטואלי ומיושמת בפרקטיקה 22. מתוך אתר האינטרנט: "כיצד להכין
בלתי-אמצעית (גם על כך הינה אקולוגית פצצות זרעים"
בגישתה, ולא רק משום התוצאה אליה
מייעדים) להשגת מטרות אקולוגיות כמובן שנשאלת שאלת הלגיטימציה לפעילויות
וקהילתיות. אופן פעולתן היא המחשת אלה תחת הסיסמא "המטרה מקדשת את
81 דיקור עירוני
19. התיאוריה של הדיקור העירוני, ותוצאתן
בשטח, ביצירת המרחבים החדשים והקשרים
ביניהם היוצרים שכבה נוספת לעיר, הם אלה
שמשקפים את מידת השפעתן של פעולות
אלה, הן ברדיוס המיידי של אזור ההתערבות
והן ברדיוס רחב בהרבה.
91 דיקור עירוני
20. הרשת אפקטיבית למדי תחת תנאי כורח של
חוסר אמצעים או כשגורם הזמן והנגישות הם סיכום ומסקנות
דגשים עיקרים במטרות התכנון. אך נבחין כי שיטת הדיקור העירוני היא גישה שרואה
פריסה מערכתית של אקט הדיקור נזילה בתכנון כלי מהותי בחילול שינויים פיזיים
למדי. ניתן למזג פעולות דיקור גדולות וקטנות, ותפיסתיים במרחב האנושי. אך שלא
יחידות או מרובות, בתכנון שאופיו מרושת ככקודמותיה, גישה זו שואפת למציאת דרכים
ומורכב הרבה יותר מפעולה בודדת בזמן חדשות לחולל שינויים מהירים יותר, ממוקדים
ובמרחב. נבחין בתכנונים מורכבים אלו יותר ואחראיים יותר לתוצאות. לשם כך היא
בדוגמאות קיסנגאני וברצלונה בהם תפקידו בוחנת את תופעת השינויים עצמה בעיניים
של דיקור בודד יכול להוות שלב בתוכנית חברתיות ומאפיינת את התפשטותם של
ארוכת טווח ורבת מוקדים לשם יצירת אפקט רעיונות ותפיסות בחברה כחלק מהותי
ראשוני ותקדים או תשתית להתפתחותן של בתהליך השינוי. תפקידו הראשוני של אקט
נקודות דיקור נוספות סביבו. הבחנו בגישה זו ההתערבות תחת גישה זו הוא לאו דווקא
גם בתקדים קיסנגאני אך בעוד שבברצלונה הופעתו האדריכלית אלא יכולתו להוות מאורע
אופי ההתערבויות שם דגש על טיפוח המרקם מזעזע ביחס לסביבת התערבותו. כוחו של
הפיזי תפקודי של העיר תקדים קיסנגאני מביא הזעזוע לעורר השראה ולערער תפיסות
בדוגמתו גישה להתערבות חברתית תרבותית קיימות מיידי בניגוד לתהליכי הסתגלות ארוכי
בחיי העיר. הרצון לחולל שינוי בשורש טווח ומעורר עניין סביבו בקנה מידה רחב
ההתנהגות החברתית בפני עצמו שם בסימן יותר. ממקום הגדרתה של ההתערבות
שאלה את חשיבותו של המופע הגשמי של כמופע, אין רואה גישה זו בקנה המידה הפיזי
ההתערבות. מהי התערבות תכנונית למטרה של ההתערבות מדד ישיר למידת השפעתה,
זו? מהם הכלים לחולל מהפך חשיבתי אלא במידת נגיעתה במערכות הקיימות
בחברה? היכן מתחילה והיכן נגמרת הנגיעה סביבה: פיזית, חברתית תרבותית, כלכלית
במערכת החברתית הקיימת במקרה זה ומהו פוליטית וכו'. בסקר התקדימים שנערך
טווח פעולתה במימד הזמן? מתקדים זה בעבודה זו נגענו במס' גישות שונות לנגיעה
למדנו כי שינויים גדולים יכולים לבוא במידה במרחב האנושי. בכולן ניתן היה להבחין
רבה גם ממעשים מינימליים כהתמקמויות במעמד המיוחד שניתן לאפיון המערכות
ארעיות של פעילויות במרקם השכונתי. גם הקיימות ע"מ להתחבר אליהן ולהשפיע על
בתקדים רודרפור הבחנו בכלים תעסוקתיים התנהלותן. עם זאת דרכי הדיקור הן רבות
זמניים של שיתוף הציבור בתהליך הבניה ושונות במאפייניהן. הבחנו בהתערבויות
כדרך נוספת להשפעה על המערכת ממוקדות כגון ברודרפור שבהן מרוכזים
החברתית הקיימת. התקדים הקיצוני ביותר מאמצי התכנון בנקודה בודדה במרחב. בגישה
אולי להמחשת הגישה המינימליסטית זו מטרת ההתערבות היא יצירת תקדים
להתערבות היא הגרילה גרדנינג. בתקדים זה ואייקון סביבתי לחילול השינוי התפיסתי.
הבחנו בתופעת הדיקור בצורתו המופשטת במקרה זה להופעתו הפיזית של הדיקור יש
הגולמית ביותר כתופעה חברתית חסרת השפעה רבה כמו גם לפרוגרמה התכנונית
מקום, חסרת גורמים מתכננים קבועים, חסרת ע"מ להפוך נקודה זו לבעלת חשיבות אמיתית
מסגרת זמן קבועה ואף השפעה קבועה על במרחב. גישה אחרת לפריסת פעולות הדיקור
המרחב. גישה זו מבוססת גרידא על עקרון הגישה הרשתית מערכתית כבדוגמת ברצלונה
התפשטותם של רעיונות ותפיסות במארג שמפזרת את מוקדי ההתערבות ברשת של
החברתי כמצע לגדילתה. רעיונות שביטוים התערבויות קטנות שהקשרים ביניהן מייצרים
בעל יכולת לפרוץ את גבולות צורתם את האפקט הגדול הרצוי מעבר להשפעות
המופשטת ואף לבוא לידי ביטוי מוחשי קטנות מקומיות של כל התערבות. שיטת
02 דיקור עירוני
