1. מבצעים מיוחדים
עד סוף השנה!
• דגמ"ח אינדיאני
חצי גומי 6 כיסים – 53
• טריקו שרוול ארוך – 02 ₪
₪
מגף ללא כיפת מגן
במחיר מיוחד – 021
₪ כולל מע“מ
ניתן לבצע הדפס של לוגו חברה על בגדי עבודה
www.amiam.co.il
קיבוץ נגבה
3 8 3 8 8 7 7 - 4 5 0 amiam1@smile.net.il
המודעה תקפה עד 31.21.13
שבועון המושבים וההתיישבות הכפרית ˆ מס' 418 ˆ 91 בדצמבר 3102 ˆ ט"ז בטבת תשע"ד
גשם
כבד
הסערה שחלפה בשמי ישראל הותירה
בשדות, במטעים ובחממות נזקים רבים
שנאמדים ב-001 מיליון שקלים
ˆ סיון שדמון, יבל ברקאי, עמ' 41
תמיד כאן בשבילך יותר מ≠∞≥ שנה¨
עם המותגים המובילים בתחוםÆ
מגוון הרכבים
התפעוליים
הגדול בישראל
● מגוון מסלולי ליסינג מימוני אטרקטיביים
● דיגום הכלי והתאמתו לפי דרישה
● שירות אישי ומקצועי אצלך או במוסכי היבואן
הצטרף למאות לקוחות פרטיים ומסחריים¨
בוא עכשיו לסניף מטרו הקרוב וצא עם כלי חדשÆ
צחי∫ ∑∞µ≤≠∂±±∑∞π
∞≥™ππ
w w w. m e t r o . c o . i l
2. תוכן
חדשות
התחזית: אופטימית
הנחלים זורמים לאט, הימה מתמלאת
"שלא יסתובבו פה"
תושבי קדש ברנע, באר
מילכה וכמהין מקווים שלא
יעודדו כניסת פליטים
ליישוביהם
רשות ניקוז ונחלים כינרת צופה הגברה של זרימת המים בנחלים ועלייה
בשפיעת המעיינות, בעקבות המסת השלגים בימים הקרובים. מפלס
הכינרת עלה ב-41 ס"מ
6
דרור יוסף
צוות פקחי ועובדי רשות ניקוז ונחלים כי־
נרת סייר באגן ההיקוות של הכינרת לשם
בדיקת מצב הנחלים ותעלות הניקוז, בעקבות
הסערה של סוף השבוע שעבר. 41 סנטימטרים
נוספו למפלס מי הכינרת וגובה המפלס הוא
702 מטר וחסרים עוד כשני מטרים וחצי לקוהאדום העליון.
ברשות ניקוז ונחלים כינרת מוסיפים, כי
המסת השלגים בשבועות הקרובים תגרום
לעלייה משמעותית בנחלי הצפון ולעלייה
נוספת במפלס הכינרת. לאחר סוף השבוע
הגשום נמדדו בנחלי הצפון ספיקות נמוכות
של מים, ביחס לספיקות שנמדדו בתקופה
המקבילה אשתקד.
בנחל שניר (החצבאני) נמדדו ספיקות מים
של 2.2 קוב מים לשנייה בתחילת השבוע
בעוד שבשנה שעברה נאמדו 5.21 קוב. בנחל
חרמון (הבניאס) נמדדו 5.2 קוב בעוד שבשנה
מלחמה בשלג
אב ובנותיו, שחשבו
שהשאירו את מאבקי
הירושה מאחוריהם, מנסים
לצאת מהבוץ המשפחתי
21
הכינרת. חסרים כשני מטרים וחצי לקו האדום העליון
צילום: ג'סט קליק
המילים שלכם
בעיתון
קוראים יקרים,
"קו למושב" נכתב עבורכם. יש
בו מקום לתגובותיכם על הכתבות
המתפרסמות בו, למאמרי דעה,
לסיפורים ולשירים שכתבתם,
ואף לתמונות שלכדו את עיניכם
ונשמרו במצלמתכם. כתבו את
שם הצלם בשם קובץ התמונה,
חתמו על מאמרים ועל יצירות
ושלחו אל:
dror.maariv@gmail.com
דחפור בעבודות הגבהת גדת אפיק הירדן. למנוע גלישה של מים לשטחים חקלאיים צילום: תקשורות - יעל שביט
שעברה הספיקה הייתה 4 קוב לשנייה. בגשר
הפקק (הירדן), ביחס לשנה שעברה, נאמד פער
בשיעור 21 קוב לשנייה. כעת מפלס הכינרת
הוא 7.1 מטרים מעל הקו האדום התחתון ושני
מטרים וחצי מתחת לקו האדום העליון.
ברשות ניקוז ונחלים כינרת אומרים, כי
הכנת התשתיות למניעת אירועי הצפה ושיט־
פונות עתידיים לעונת החורף הקרובה סייעה
למניעת נזקים באזורים החקלאיים ובנחלים.
בין העבודות המקדימות שבוצעו: הגבהת הסו־
ללות של תעלות הירדן – המזרחית והמער־
בית, במטרה למנוע גלישה של מים לשטחים
חקלאיים וליישובים הסמוכים לאפיק הזרימה;
פינוי מכשולים, איסוף פסולת וגיזום צמחייה
בסמוך לתעלות, לאורך 61 קילומטר, על מנת
למנוע הצטברות של סחף וחסימה של התע־
לות בעת זרימה מאסיבית.
כדי לשפר את ניקוז המים משטחי החקלאות
בעמק החולה, נחפרו תעלות חדשות שאורכן
הכולל הוא שלושה קילומטרים בשטחי שמיר,
מעיין ברוך, כפר סאלד ומקומות נוספים בעמק
המתנקזים לתעלה המזרחית של הירדן.
במסגרת עבודות שבוצעו באפיקי נחלים
טבעיים בגולן ובגליל הורחבו ושוקמו אפיקי
נחלים שהוצפו בחורף שעבר ועבודות ביצור
גדות הנחלים בנקודות רגישות, שבהן קיים
חשש לסחיפה ונזק לשטחים חקלאיים סמוכים
ולתשתיות אזרחיות. על פי הודעת הרשות,
העבודות באפיקי הנחלים, ביניהם דישון, מח־
ניים, ושניר, בוצעו תוך הקפדה על שמירת
הטבע והמערכת האקולוגית בסביבתם.
צביקה סלוצקי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים
כינרת: "רק בסוף השבוע האחרון נערמו כ-07
ס"מ שלג ביישובי גליל עליון, מרום הגליל
והגולן והוזרמו 21 מיליון קוב מים לכינרת.
עם המסת השלגים תגבר הזרימה בנחלי הצפון
וזו תשפיע על עליית מפלס הכינרת". סלוצקי
מוסיף, כי עבודות השיקום, התחזוקה והפיתוח
בנחלים ותעלות המים בגליל העליון ועמק
החולה מתבצעות לאורך כל השנה במטרה
להיערך בצורה הטובה ביותר לאירועי גשם
משמעותיים.
"קשה לחזות במדויק פגעי מזג אוויר, אך
אנו עושים כמיטב יכולתנו על מנת להתכונן
לכל אירוע מראש ולתת מענה, באם יידרש,
לתושבי האזור והחקלאים גם במהלך האירו־
עים עצמם".
"קו למושב" גם באינטרנט - תנועת המושבים: ˆ www.tmoshavim.org.ilתנועת האיחוד החקלאי: www.ihaklai.org.il
■ עורך דרור יוסף
■ סגן עורך סיון שדמון
■ מנהלת עיתון עדנה זיו 2158467-30
■כתבים חני סולומון, יעקב לזר,
נחמן גלבוע, עוד אפרת חקיקת,
יבל ברקאי, עוד איילת רייך-מיכאלי,
מירי דג, זהר נוי, אבי אובליגנהרץ,
בר-כוכבא מדרשי, דפנה מאור,
יוסי ברג, טל חביב
■ דואר אלקטרוני
dror.maariv@gmail.com
■ מזכירה והפקה אסתי כלפון 8558467-30
esti.halfon@maariv.co.il
■ עוזרת הפקה מזי עזרא
■ גרפיקה מערכת שרה ראובן
■ גרפיקה מודעות ניקולאי קולניק
יועצי פרסום יעקב קניאל 0877554-450
יורם טביבי
מודעות kav_daf@maariv.co.il
המערכת והמנהלה רח’ קרליבך 2, ת”א
כל הזכויות שמורות. אין להעתיק, לתרגם, לשדר בכל אמצעי, לאחסן במאגר מידע, לפרסם או להפיץ בכל אמצעי כל חלק מן המודפס בעיתון הזה.
2 ||
31.21.91
סיימתם
לקרוא?
אנא השליכו
את הגיליון לפח
המחזור הסמוך
למקום מגוריכם.
3. חדשות סיון שדמון
שיזף יהפוך ליישוב קבע
המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה להפוך את שיזף, שעלה על הקרקע בנגב לפני
כשנה וחצי באישור המועצה האזורית, ליישוב מן המניין. ברמת נגב מרוצים, בארגונים
הירוקים פחות
שיזף, יישוב קהילתי שהוקם לפני כשנה
וחצי ומונה כע ת 51 משפחות, חילוניות ו�ד
תיות, יהפוך ליישוב קבע וכ-052 יחידות דיור
מתוכננות להיבנות בו בצפיפות של כשתיים-
שלוש יחידות לדונם. היישוב החדש נמצא
בסמוך למשרדי המועצה האזורית רמת נגב.
במועצה הארצית לתכנון ולבנייה בראשות
מנכל משרד הפנים בפועל, דר שוקי אמרד
ני, התקבלה החלטה, בהמלצת ועדת המשנה
לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנתע), לתד
מוך בהקמת היישוב שיזף בנגב, בהתאם ליזד
מת שר הפנים גדעון סער. ההצעה התקבלה
בממשלה.
המועצה קיבלה את ההחלטה ברוב קולות
לאחר ששמעה גורמים רלוונטיים ובהם ראש
המועצה האזורית, שמוליק ריפמן, שתומך
בהקמת היישוב הנמצא בסמוך למשרדי רמת
נגב. אבל יש גם מי שאינו מרוצה מההחלטה,
וערעור ראשון עליה כבר הוגש לבית המשד
פט המחוזי בבאר שבע על ידי החברה להגנת
הטבע.
העותרים טוענים, כי האישור הראשוני שניד
תן ליישוב כדי לעלות על הקרקע נועד להקים
במקום קריית חינוך, והפיכתו ליישוב קבע היא
סטייה משמעותית מהתכנית. החברה להגנת
הטבע טוענת גם, כי מדובר בקידום הקמת
יישוב חדש ודריסת רגל בשטח, בפטנט של
'כפר סטודנטים', וכי הדבר נעשה כדי לעקוף
את הסחבת שכרוכה בהקמת יישוב חדש.
זה פטנט שבזכותו עלו המתיישבים לשטח,
ולאחריו, 'בזכותו', החל גלגולו של עניין, עד
לכדי אישור השימוש החורג שמתואר בעתיד
רה, אמרו השבוע התובעים. החלטת ועדת
הערר נתנה גושפנקה להפיכת החוק לפלסתר,
היישוב שיזף. נלמד את העתירה, נתמודד ונתגבר
ואישרה דריסת רגל ליישוב החדש, בניגוד
לנוהל הקמת יישובים חדשים של המועצה
הארצית לתכנון ובנייה.
הקמת יישוב חדש עומדת בסתירה לכמה
ממטרותיה של תמא 53, תכנית המתאר
הארצית לבנייה, פיתוח ושימור, בהן הכווד
נת עיקר הפיתוח למרחבים עירוניים, שיפור
המרחב העירוני, עקרון צמידות הדופן, שמיד
רה על ערכי סביבה. הקמת יישוב חדש היא
אנטיתזה לעקרונות אלו, קל וחומר במרחב
בו ישנן עתודות רבות הזד
מינות לפיתוח, ביישובים
הקיימים.
במועצה האזורית רמת
נגב טוענים, כי היישוב
דווקא נמצא בתבע (תכד
נית בניין עיר) המאושרת
שכוללת אזור תעסוקה,
שטחי ציבור ומגורים ובצד
מידות לתשתיות תקשורת,
חשמל, תחבורה וביוב קייד
מות.
עוד נמסר בהודעה בתגוד
צילום: רועי רוכלין בה על העתירה לבית
המשפט: לצערנו, למדנו כבר שהמאבק
האובססיבי של גורמים בחברה להגנת הטבע
כנגד ההתיישבות היהודית ברמת הנגב הוא
חלק בלתי-נפרד ממשוכות הפיתוח שעלינו
לעבור.
כמו בעבר, כך גם הפעם נלמד את העתיד
רה, נתמודד ונתגבר, בדרך ליישום חזון פיתוח
האזור. לא ייתכן שרק בנגב לא יקומו יישובים
חדשים, וחבל שהחברה להגנת הטבע נלחמת
בכל יוזמה שכזו באשר היא – במקום לשלב
ידיים לטובת הנגב ומדינת ישראל.
היישוב איננו פוגע באתרי טבע ונוף ואנו
מאמינים, כי פוטנציאל המשיכה של היישוב
גדול בשל קרבתו לבאר שבע, והקמתו תסייע
לחיזוק מטרופולין באר שבע והנגב ולפתרון
צרכי הדיור עקב ירידת צהל לנגב.
על שאלת קו למושב, מדוע המועצה התד
נגדה בתקיפות להקמת היישוב הראל בהר
אלדד, השיבה דוברת המועצה אדווה לויד:
הגרעין עלה לנקודה שאין בה ייתכנות
תכנונית, באזור שאין בו כלל תבע. לויד
הוסיפה, כי הר אלדד הוא שטח פתוח לחלוד
טין ושיזף, לעומתו, יושב מלכתחילה באזור
מיושב.
נדחתה תביעת רמי להפסיק פלח במושב חגור
בית המשפט דחה תביעה של רשות מקרקעי ישראל נגד נכה, בדרישה להפסיק השכרת
מחסן לצד ג' ולבטל פיצול בית מגורים לשתי יחידות. דודו קוכמן: הפסקת השימוש, לפי
דרישת רמי, הייתה מביאה את בעל הנחלה לפתחה של לשכת הרווחה
בתביעה שהגישה רשות מקרקעי ישראל
(רמי) נגד בעל משק במושב חגור בגין פעיד
לות לא-חקלאית (פלח) ופיצול בית המגורים
השני לשתי יחידות דיור, בית המשפט התיר
למושבניק שמטה לחמו נגדע להשכיר מחסן
לשימוש בלתי-חקלאי.
בבית משפט השלום בראשון לציון דרשה
הרשות כי יינתן צו האוסר על בעל המשק
לבצע שימוש לא-חקלאי במקרקעין – השכד
רת מחסן שמשמש לחומרי ניקוי לצד ג'. כמו
כן, דרשה רמי צו עשה המחייב את הנתבע
להחזיר מבנה מגורים, שנבנה בהיתר ופוצל
לשתי יחידות דיור, למצב שהיה טרם הפיצול.
רמי טענה, כי העובדה (שלא הייתה במחד
לוקת) שהנתבע משכיר מחסן בשטחו לפלח
ופיצל את בית המגורים השני לשתי יחידות
דיור מהווה הפרה של הסכם המשבצת, של
החלטות מועצת מקרקעי ישראל וכן של חוק
ההתיישבות החקלאית, האוסרים שימוש לא-
חקלאי בנחלה ופיצול בית המגורים ללא הסד
כמת הרשות.
הנתבע, שיוצג על ידי עורכי הדין גד שטיד
למן וצביקה גלזר, טען כי על רמי להתחשב
4 ||
31.21.91
במצבו הכלכלי והבריאותי ובחוסר אפשרוד
תו לקיים משק חקלאי. לדבריו, במשך שנים
רבות עבד כחקלאי (במיוחד בתחום פיטום
האווזים) ובעקבות האיסור על המשך עיסוקו
העיקרי הוא אינו יכול להתפרנס מחקלאות גם
כשניסה להתפרנס בתחומים חקלאיים אחרים.
בנוסף, הנתבע טען שאינו מסוגל לעבוד בענד
פי חקלאות אחרים משום שעבר אירוע מוחי,
שהותיר אותו נכה בשיעור %19.
הנתבע נסמך בהגנתו על חוות דעת שמאי
חקלאי שקבעה, כי באזור המרכז, השטח הנדד
רש לקיום מחקלאות הוא כ-39 דונם ומאחר
שגודל השטח החקלאי העומד לרשותו הוא 42
דונם בלבד, הוא אינו יכול להתפרנס מחקלד
אות ואם התביעה תתקבל, הוא ייהפך לנתמך
סעד.
הנתבע טען, כי השימוש במקרקעין לפלח
אינו מנוגד לתבע הקיימת או למדיניות
המינהל וכי אף על פי שבגצ ביטל את האפשד
רות של בעלי המשקים להשכיר מבנים לצורד
כי פלח, אין בהחלטה למנוע מבית המשפט
בחינה של המצב האישי והתעסוקתי שלו.
השופטת דר איריס סורוקר קבעה, כי נכון
הדבר שעל הרשות לשמור על קרקעות המדיד
נה, אולם יחד עם זאת, עליה לראות גם את
היחיד ולהתחשב בצרכיו. בית המשפט קבע
שאין בפסהד של בגצ כדי לפסול באופן
מוחלט ותמידי אפשרות השכרה של מבנה
משק לפלח ואל לו למינהל לאמץ מדיניות
כללית וסתמית של הימנעות ממתן אפשרות
להשכרה לפלח, מבלי לבחון כל מקרה לגוד
פו.
בפסק הדין נקבע שרמי שגתה בכך שלא
בחנה את הנתונים שהציג בפניה הנתבע,
לפיהם מצבו האישי אינו מאפשר פרנסה
מחקלאות וכי חוות הדעת של המומחה מטד
עמו של הנתבע לא נסתרה. בית המשפט
הוסיף, כי לצד נימוקים אלו יש להתחשב
גם בכך שאילולא ההשכרה, המחסן יעמוד
בשיממונו ואילו ככל שההשכרה תימשך, גם
רמי תוכל לגבות בגינה דמי שימוש. לאור
האמור, דחה בית המשפט את תביעת המינד
הל להפסקת ההשכרה. בעניין בית המגורים
שפוצל קבע בית המשפט, כי לאור החלטה
5511 המאפשרת קיום בית שלישי בנחלה,
יגיש הנתבע בקשה להיכנס למסגרת ההחד
לטה.
דודו קוכמן, מזכל תנועת האיחוד החקלד
אי, הגיב לפסק הדין: החלטת בית המשפט
מבטאת התייחסות פרטנית ולא גישה גורפת,
כשהיא לוקחת בחשבון את מצבו של הנתבע
שהנו נכה. הפסקת השימוש, לפי דרישת רמי,
הייתה מביאה את בעל הנחלה לפתחה של
לשכת הרווחה, שכן מצבו הפיזי אינו מאפשר
לו להתפרנס מעבודה פיזית אותה עשה במרד
בית חייו, זאת עד שהידרדר מצבו הרפואי.
לטעמי, מדובר בהחלטה חשובה שראוי
כי תאומץ על ידי מי שממהרים לתבוע את
החקלאים, מבלי לקחת שיקולים פרטניים
ואנושיים המחויבים התייחסות, בדיוק כמו
במקרה הנדון. בכנסת מקיימים דיון חשוב
בנושא הפעילות הלא-חקלאית במשקים.
מדובר בסוגיה חשובה, שכן אי אפשר להפד
קיר את החקלאים שמטה לחמם נגדע לגורד
לם ו'לסנדל' אותם בהחלטות שמביאות אותם
לפת לחם. הגיעה העת שמדינת ישראל תכיר
בשינויים העוברים על המגזר החקלאי ותד
אפשר לחקלאים להתפרנס בכבוד במקום
להפכם לעבריינים.
4. חדשות סיון שדמון
היכן עובר הגבול?
חברי שלושת המושבים בסביבות כלא הפליטים חולות בפתחת ניצנה מודאגים מהקרבה
למתקן: רוצים קו אדום, גבול בינינו לבינם, כדי שלא יסתובבו פה. ארגוני זכויות אדם עתרו
לבגצ, בדרישה לבטל את התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות ודורשים צו ביניים שישהה
את המשך העברת המסתננים לחולות
ימים ספורים לאחר פתיחת מתקן הכליאה
חולות בנגב, שיכול לקלוט כ-003,3 איש,
ממשיכים תושבי המושבים המרוחקים בפתחת
ניצנה לתהות: איך השינוי הדמוגרפי שנכפה
עליהם ישפיע על חייהם? למחרת העברתם של
מאות פליטים מכלא סהרונים למתקן הפתוח,
נראו עשרות מהם מחוץ למתקן, בדרכם לבאר
שבע.
כבר בשבת ראינו עשרות מהם הולכים על
הכביש לכיוון באר שבע, מספר תושב מושב
קדש ברנע, הנמצא כמה קילומטרים מהמתקן.
היה קר מאוד ולא הבנתי איך הם מתכוונים
להגיע לשם, ואני חושש שלא רק על הענו
יין הפעוט הזה לא חשבו הרשויות כשהחליטו
להקים כאן מתקן כזה, הוסיף החבר, שהעדיף
לדבר בעילום שם.
בשבת, הקור העז והסכנה לחייהם גרמו למוו
עצה האזורית לשלוח אוטובוסים כדי להביא
את הולכי הרגל לבאר שבע, ומדוברות המוו
עצה נמסר, כי הביקוש להסעה היה רב. בינתו
יים, כבר מיום חמישי, תוגברה השמירה בכניו
סות ליישובים. אדווה לויד, דוברת רמת נגב,
הודיעה שהשמירה המוגברת תימשך כשבוע.
עשינו את זה כדי לראות 'מי נגד מי' ולתת
הרגשת ביטחון בהתחלה, היא מסבירה, אבל
לא נוכל להמשיך ככה לאורך זמן.
אלון צדוק, תושב קדש ברנע וחבר בוועד
ביישובו וגם בבאר מילכה, אומר שלתושבים
אין בעיה עם המתקן עצמו, אלא עם מדיניות
הממשלה. אנחנו קוראים לזה מתקן עינויים,
הוא אומר. זורקים אותם פה, לא נותנים להם
לצאת ולעבוד וגם לא שום דבר אחר. זהו
לכאורה מתקן פתוח, אבל אפילו לבאר שבע
יהיה להם קשה להגיע בין מועד החתמה אחד
לשני.
לדעתי, זה זוועתי. איך אפשר לכלוא אנו
שים ככה? אין אדם עם שכל בראש שיהיה בעד
המתקן.
לא התייעצו אתכם במשך התהליך?
בדרך כלל, המדינה לא מתעסקת אתנו ולא
משקיעה כלום, לטוב ולרע. כשסוף-סוף יש
איזה פרויקט ממשלתי, אז זה כלא לפליטים.
המועצה האזורית מעורבת ועזרה לנו להבין
ויחד אתה התנגדנו לעיר האוהלים בזמנה, וגם
למתקן הזה. אבל ההרגשה היא שלא מתייעו
צים עם התושבים, מה ששמענו בחדשות זה
מה שידענו.
ממה אתם חוששים?
החשש שלנו הוא כלפי המסתננים המסכו
נים. כשאתה דוחק בן אדם לפינה, הכול יכול
לקרות. אני לא מבין איך עושים את זה. אם
יקרה משהו זה די מובן, הרעב בא לחפש אוכל
אצל השבע. הם עצמם לא אשמים. וכמו שלא
שמים עליהם, גם לא שמים עלינו. צריך לתת
להם להשתלב במדינה ולעבוד, רק לישראלים
מותר להיות פליטים בכל העולם?.
המתקן, שנמצא -כ-007 מטר מכמהין, של�ו
שה קילומטרים וחצי מבאר מילכה וכשלושה
קילומטרים מקדש ברנע, אמור לספק ליושביו
את כל צורכיהם, כולל אוכל וקנטינה. אבל
אנשי כמהין אינם מוציאים מכלל אפשרות
שהפליטים יחפשו גם מקום להתרענן ולצאת
ויבואו לקנות במכולת המקומית, למשל.
כרגע, אין שום פעילות מיוחדת כהכנה
להתנפלות אפשרית של לקוחות עם טעם אחר
מהרגיל. יש אצלנו הרבה יזמות מסחריות,
אבל אני מקוה שלא יהיו יזמות שיעודדו כניו
סת פליטים ליישוב שלנו, אומר תושב כמהין
שביקש לשמור על אנונימיות. אנחנו מודו
אגים משוטטות של הפליטים, ולא משנה אם
זה אמריקנים, סודנים או סינים. המתקן אמור
לשעמם אותם, ואנחנו דואגים שהם יבואו
מסתננים בדרך. השופט הנדל הורה למדינה להגיב לבקשה לצו ביניים בתוך עשרה ימים צילום: נירה מדר
6 ||
31.21.91
החשש שלנו הוא כלפי המסתננים
המסכנים. כשאתה דוחק בן אדם לפינה,
הכול יכול לקרות. אני לא מבין איך עושים
את זה. אם יקרה משהו זה די מובן, הרעב
בא לחפש אוכל אצל השבע. הם עצמם לא
אשמים. וכמו שלא שמים עליהם, גם לא
שמים עלינו
אלינו כדי להפיג את השעמום.
מה שקורה עכשיו זה לא מדד, השאלה היא
איך זה יתפתח ומה יקרה עוד חצי שנה, כשיהיו
עשרת אלפים כלואים. אנחנו רוצים קו אדום,
גבול בינינו לבינם, כדי שלא יסתובבו פה ולא
יקנו פה ולא כלום.
עתירה לביטול
התיקון לחוק
ביום ראשון הגישו ארגוני זכויות אדם עתיו
רה דחופה לבגצ, בדרישה לבטל את התיקון
החדש לחוק למניעת הסתננות שאושר בשבוע
שעבר. הארגונים טוענים, כי התיקון החדש
אינו עומד בעקרונות שהתוו שופטי בית
המשפט העליון בפסיקתם האחרונה בעניין זה,
ואף מהווה הסדר חמור יותר מהתיקון הקודם
שנפסל. לפיכך, קוראים הארגונים לדיון דחוף
בעתירה וכן דורשים מתן צו ביניים שישהה
את המשך העברתם של מבקשי מקלט למתקן
השהייה חולות.
לפי החוק החדש, תקופת החזקתם של מסו
תננים לא-חוקיים במשמורת ללא משפט,
כלומר במתקן שהייה סגור, לא תימשך יותר
משנה, והוקם מתקן שהייה פתוח שבו ישהו כ
0003,3 מסתננים בלתי חוקיים. המדינה ת�ת
חייב לספק למסתננים המוחזקים במתקן את
צורכיהם הפיזיים: לינה, מזון, שתייה וצורכי
בריאות בסיסיים.
בעתירה נמתחת ביקורת חריפה על התנהלות
המדינה מאז פסיקת בגצ, ונטען כי התיקון
החדש כלל אינו תואם את רוח פסיקה זו: בית
המשפט עמד על כך שרוב האנשים שהחוק חל
עליהם אינם בני גירוש לעת הזו... חלק משוו
פטי ההרכב קראו למציאת פתרונות אנושיים
והולמים. חלקם סברו שזו עשויה להיות שעתה
היפה של המדינה שתשכיל למצוא פתרונות
הומאניים למבקשי המקלט...
ומה בחרו המשיבים לעשות? הדרך בה
בחרו המשיבים לכבד את פסק הדין הייתה
לעכב ככל שיעלה בידם את שחרורם של מי
שאמורים היו להשתחרר בהתאם לפסק הדין,
ולהעביר חקיקת בזק שתעקר את פסק הדין
מתוכן. לא פתרונות הומאניים, לא פתרונות
יצירתיים ולא שעתה היפה של המדינה. עוד
מאותו הדבר, ואף גרוע מכך....
במגישי העתירה: האגודה לזכויות האזרח,
המוקד לפליטים ומהגרים, התכנית לזכויות
פליטים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת
תל אביב והקליניקה לזכויות מהגרים, והעו
תירה הוגשה גם בשמם של הארגונים א.ס.ף
– ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישו
ראל, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם והמרכז
לקידום פליטים אפריקאים, וכן בשמם של שני
מבקשי מקלט אזרחי מאריתראה, אשר הוחזקו
עד לאחרונה במתקן כליאה סהרונים ובסוף
השבוע האחרון הועברו למתקן חולות הסמוך
לו.
עורכי הדין המייצגים את העותרים טוענים,
כי התיקון מקנה סמכות להחזיק את מי שלא
ניתן לגרשם ב'מרכז שהייה' ללא הגבלת זמן,
ללא עילות שחרור וללא ביקורת שיפוטית
יזומה. 'מרכז שהייה' מנוהל על ידי שירות
בתי הסוהר, ואת ההבדלים בינו לבין כלא
קשה למצוא... זהו בית סוהר, שנועד לשבור
את רוחם, על מנת לאנוס אותם לומר כי הם
'מסכימים' ללכת לכל מקום שיוגד להם, גם
אם נשקפת להם שם סכנה.
מעבר לכך, בעתירה נטען עוד, כי ההרתו
עה אשר לשמה כביכול חוקק התיקון מספקת
מענה לבעיה שאינה קיימת, משום שמבקשי
מקלט חדשים אינם מגיעים לישראל: על פי
פרסומי רשות האוכלוסין וההגירה, בשלושת
החודשים האחרונים מאז ניתן פסק הדין נכנסו
לישראל ארבעה גברים סודנים בלבד.
בבקשה למתן צו ביניים נכתב, כי הממשלה
החליטה על הקמת מרכז שהייה כבר לפני
יותר משלוש שנים, וחרף זאת לא ראתה בו כל
צורך עד ליום שבו פסק בית המשפט על התיו
קון הקודם. דחיפות החקיקה והקמת המתקן
מלמדות שהקמתו והפעלתו לא נבעו משיקוו
לים ענייניים, כי אם מרצון להימנע משחרורם
של הכלואים לחופשי, בניגוד לפסק הדין.
לאור כל זאת, העותרים טוענים כי התיקון
החדש, בדומה לתיקון הקודם, מצוי מחוץ
לגבולות החוקתיים ואינו מתיישב עם העקו
רונות שקבע בית המשפט העליון, עד שאין
מנוס מלהורות על בטלותו. השופט הנדל
הורה למשיבים להגיש תגובתם לבקשה לצו
ביניים בתוך עשרה ימים.
5. חדשות
חיים ילין: בחרתי לפנות את הכיסא
ככל הנראה, הרקע להתפטרות של ילין הוא רפורמה שהציע: העברת קרקעות
מקיבוצים למושבים. הרפורמה נתקלה בהתנגדות של הקיבוצים ושל המושבים,
לרבות של סגנו מאיר יפרח, שבו תולה ילין את הסיבה לצעדו המפתיע
נחמן גלבוע
שבועיים לאחר שהודיע במפתיע על החלו
טתו לפרוש מתפקיד ראש המועצה האזורית
אשכול בחודש מארס הקרוב, נראה שחיים
ילין אינו מתכוון לחזור בו מהחלטתו, גם
לאחר ישיבת מליאת המועצה בנושא. בתגובה
לפנייתנו אמר ילין, כי מדובר בעניין פנימי
של המועצה האזורית אשכול, ולכן הוא אינו
מעוניין להתראיין בנושא. את מה שיש לי
לומר אני מפרסם באיגרת השבועית לתושבי
המועצה”, הוסיף.
ילין, חבר קיבוץ בארי, סיים לפני שנה
תקופת כהונה ראשונה בתפקיד ראש המוו
עצה, ונבחר לכהונה שנייה ברוב מוחץ של
%19 מתושבי המועצה. את החלטתו, לסיים
את תפקידו כעבור שנה בלבד, נימק בחילוקי
דעות מהותיים עם סגנו מטעם המושבים, מאיר
יפרח, ממושב אוהד. לפני שבועיים הודיע ילין
על החלטתו לראשי המחלקות במועצה, וזמן
קצר לאחר מכן המריא עם הנשיא שמעון פרס
לביקור במקסיקו. כשהבין שהשמועה פשטה
במועצה, פרסם את החלטתו באיגרת השבוו
עית לתושבים.
באיגרת טען ילין, כי יפרח מונע ממנו לפו
עול ולקדם מיזמים במועצה, ויוצר אווירה
עכורה בקרב ההנהלה. הוא הוסיף, כי במצב
שנוצר הוא אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו
כלפי הבוחרים. בהרכב הנוכחי, אני לא רואה
דרך לקדם את המועצה ולבצע פרויקטים.
באתי לתפקיד כדי להילחם עבור התושבים
ועבור האזור. אין לי כוונה להשקיע אנרגיות
במלחמות עם הסגן, שפוגעות בבריאות שלי
ומונעות ממני לממש את פוטנציאל העשייה
במועצה.
במועצה האזורית אשכול, שבה 41 קיבוצים
ו-71 מושבים ויישובים קהילתיים, חלקם ממפוני
פתחת רפיח, חבל ימית וגוש קטיף, נהוג שהמגזר
המושבי בוחר סגן בשכר לאחר בחירת ראש המוו
עצה, שעד היום היה חבר מאחד הקיבוצים. ילין
ניסה, ללא הצלחה, להציע לשנות את הנוהג הזה,
בטענה שבמבנה הארגוני הזה מובנה קונפליקט
שמאפשר לסגן להתנהג כאופוזיציה ולא מחייב
אותו לפעול למען כל התושבים. מאיר בחר
להדגיש שוב ושוב, גם בדבריו וגם במעשיו, את
ההפרדה בין מושבים לקיבוצים, כתב ילין. סגן
ראש המועצה אמור לפעול לרווחת כלל התושו
בים, ולא רק עבור מי שהצביע ובחר בו. על פי
תפיסתי, הוא בחר בפוליטיקה ישנה, המפלגת בין
קיבוצים למושבים. אני לא יכול ולא מוכן לקחת
חלק בגישה סקטוריאלית שמונעת ממני להוביל
את המועצה קדימה, להישגים חדשים. אין לי
כוונה להוביל מלחמת אחים פנימית, ולכן בחרתי
לפנות את הכיסא.
ילין הוסיף, כי קיבל את החלטתו לאחר שניסו
יונות הגישור בינו לבין סגנו לא צלחו. הוא לא
פירט אילו מיזמים נתונים במחלוקת בינו לבין
סגנו, אך על אחד מהם אפשר ללמוד מקריאה
8 ||
31.21.91
בגיליון האחרון של עיתון המועצה, 232. כתבה
מקיפה מספרת על סערת הרוחות במועצה,
בעקבות פרוגרמת הקרקעות שהציג ילין בעיתון
הקודם, אשר מטרתה לאזן בין הצמיחה הדמוו
גרפית ביישובי המועצה לבין אמצעי הייצור
הנדרשים ובהם קרקע ומים. על פי תכניתו של
ילין, שנעשתה בשיתוף ראש האגף האסטרטגי
במועצה, בועז קרצ'מר, מקיבוץ צאלים, ומתכו
ננת ממשרד החקלאות, ייקבעו יעדי צמיחה לכל
יישובי המועצה, ובסופו של דבר, יועברו בשלב
האחרון, -ב-5302, קרקעות ומים מצהל ומקיב�ו
צים שלא יעמדו ביעדי הצמיחה לידי המושבים.
מי שמכיר את המועצה האזורית אשכול יודע,
שבצד המערבי של כבי ש 232 נמצאים רוב הק�י
בוצים, ובהם מספר קיבוצים בתת-אכלוס וקיבוו
צים שבהם מספר נמוך של חברים לעומת מספר
הנחלות שלהם. בצד המזרחי נמצאים המושבים,
ובהם מושבים משגשגים כמו עין הבשור, שכבר
הגיעו למיצוי הנחלות שברשותם, ועדיין קיים
ביקוש גבוה להצטרף אליהם. עד היום הובע
חשש בתנועה הקיבוצית מפני צעד כפוי שייו
עשה על ידי משרד החקלאות, להעברת אמצעי
ייצור מקיבוצים בתת-אכלוס ליישובים אחרים.
ההצעה של ילין מהווה צעד נועז, דווקא ביזמת
ראש מועצה חבר קיבוץ, ובכל זאת היא נתקלה
בהסתייגות, לא רק בקיבוצים אלא גם במושבים
וגם מפי סגנו של ילין, מאיר יפרח.
יפרח טען בכתבה, כי התכנית דווקא מגביו
לה את ההתפתחות של מושב כמו עין הבשור,
שזקוק לתוספת קרקעות ומים כבר עכשיו ולא
בעו ד 22 שנים, וכי החלטות על העברת קר�ק
עות צריכות להיקבע על ידי מוסדות המדינה
ולא על ידי המועצה האזורית.
בתגובות להחלטת ההתפטרות של ילין, שהתו
פרסמו בעיתון המועצה, הביעו תושבים רבים אכו
זבה וביקורת רבה. ציפינו ממנו למנהיגות אחרת,
מנהיגות שפותרת בעיות ולא מחזירה אותן אל
הציבור. בחרנו בחיים מתוך אמון, שגם אם יהיו
תקלות ומשברים הוא יידע להתמודד איתם,
צוטט אחד התושבים. רצינו מאוד בהצלחתו של
חיים, אבל כרגע נראה שבקושי הראשון שהוא
נתקל בו, הוא הפנה גב לבוחרים שלו. במצב שנוו
צר ספק רב אם ניתן יהיה לשקם את מעמדו, אמר
אחר. חלק מהאנשים טענו, כי לא ברור למה ראש
המועצה הוא זה שמתפטר ולא סגנו.
בדיון שהתקיים במליאת המועצה לפני כשבוו
עיים על התפטרותו של ילין, ובו השמיעו נציו
גי הקיבוצים וגם נציגי המושבים דברים קשים
ונוקבים נגד החלטתו של ילין. מאיר יפרח טען
באותה ישיבה, כי ידוע לו על מעשים לא כשרים
של ילין, והוא שוקל לפרסם אותם בבוא העת
לתושבים. גרסתו של ילין לדברים התפרסמה
באיגרת לתושבים ביום חמישי שאחרי הישיבה.
ביום שני הגעתי למליאת המועצה שהתקייו
מה שלא מן המניין, כותב ילין. היה לי חשוב
לדווח למליאה על החלטתי, ולכן היה לי חשוב
לקיים ישיבה ביום שבו חזרתי. הייתה השתתו
פות רחבה, כאשר מלבד חברי המליאה הגיעו
גם הרבה נציגים מהיישובים השונים. מן הראוי
היה, שאנשי המליאה ישמעו ממני את הדברים
לפני שהוצאתי את האיגרת לציבור. פעלתי
אחרת ואני מתנצל על כך. עדכנתי שבכוונתי
להישאר בתפקיד עד מארס, על מנת לסיים את
כל הפרויקטים ואת כל הבאת התקציבים שעו
ליהם התחייבתי לאגפי המועצה.
על השמועות על מניעיו להתפטר הוא כותב:
שמעתי הרבה שמועות על עצמי מאז שחזו
רתי. חשוב לי להבהיר, שלא שמור לי 'ג’וב'
לא במשרד ראש הממשלה ולא בבית הנשיא...
שיתפתי אתכם בכנות ובפתיחות במה שעובר
עליי ובסיבות לעזיבתי, ואני עומד מאחורי מה
שכתבתי. אני עוזב את המועצה בכאב עמוק,
מתוך דאגה לעתיד הניהולי שלה. אני יודע
שהרבה אנשים, גם הקרובים אליי, מאוכזבים
ואולי גם כועסים. לרגע לא חשבתי שהצעד
הזה יביא לי אהדה ופופולאריות, וזו לא הייתה
המטרה. הייתי שמח להמשיך ולקדם את אשו
כול. זאת גם הייתה הסיבה שבגללה ניגשתי
לקדנציה נוספת. אבל הסיטואציה שאני נמצא
בה במועצה קשה לי ברמה האישית, ולמרות
חיים ילין. חילוקי דעות עם הסגן
שאני ראש המערכת – ידיי כבולות. לאחר
שניסיתי לפתור את הדברים במספר דרכים,
ללא הצלחה, החלטתי לפרוש מן התפקיד.
מאיר יפרח אומר בתגובה: חיים ילין אמר
שהסיבה להתפטרות שלו היא חילוקי דעות
עם הסגן, אבל חילוקי דעות כאלה ניתן לברר
במליאת המועצה ובהנהלה. אני לא חושב שזו
סיבה להתפטרות. אולי יש לו מניעים אחרים
או דברים אחרים שהוא יודע, ואת זה צריך
לשאול אותו. צר לי על ההחלטה שלו. האמת
היא, שהוא לא קיבל אותי מההתחלה בשיתוף
פעולה מלא, וגם לא שינה את דעתו במהלך
ניסיונות הגישור שנעשו מטעם המועצות האו
זוריות, שאליהם הגעתי בראש פתוח וחשבתי
שהעניינים מסתדרים. לצערי, הוא הפתיע את
כולם והודיע על החלטתו להתפטר. אני חושב
שאין יותר מה להתעסק עם הגימיק הזה, וצו
ריך להמשיך לדרך חדשה.
יפרח הודיע, כי אין בדעתו להתמודד על
ראשות המועצה האזורית אשכול, במהלך
הבחירות שיתקיימו תוך 06 יום ממועד כניסת
ההתפטרות של ילין לתוקף.
לירון שפירא פרש מהמירוץ
הקיבוצניקים מול המושבניק: שני
המועמדים לראשות מגידו מעין השופט,
שפירא וחולבסקי, משתפים פעולה מול
נחמיה רייבי ממדרך עוז
יבל ברקאי
אנחת רווחה נפלטה בקרב חברי הקיבוצים במועצה אזורית מגידו לאחר שנודע שהמועמדים
שפירא וחולבסקי, חברי אותו קיבוץ, החליטו לאחד את השורות מול נחמיה רייבי ממדרך עוז.
חנן ארז (הזורע), ראש המועצה המכהן, יפרוש מתפקידו לאחר עשר שנות כהונה.
במוצאי שבת, בשעה 03:32 ואחרי סבב שיחות שנמשך כמה ימים, הודיע לירון שפירא על
איחוד כוחות עם איציק חולבסקי, שניהם מעין השופט, במאבק על ראשות המועצה האזורית.
מולם מתמודד נחמיה רייבי ממושב מדרך עוז.
על פי אחת ההשערות, אם ייבחר חולבסקי הוא ימנה את לירון שפירא, מנהל היחידה הסו
ביבתית במועצה האזורית לסגנו, אולם חולבסקי מכחיש: אני לא מאשר את תפקיד הסגן.
לירון חברי יקבל, אם אבחר, תפקיד מרכזי בהנהגת המועצה האזורית.
נראה שהחלטתו של שפירא לא לרוץ לראשות המועצה האזורית נובעת מסקר שתוצאותיו
לא התפרסמו עד כה, וכאן חלקן מובא לראשונה, שבו המועמד קיבל -כ-%02 מתמיכת מ�ש
תתפי הסקר. בין הנשאלים, חולבסקי היה המוביל עם יותר מ-%04 ובמקום השני היה נחמיה
רייבי עם פחות מ-%04.
המאבק במועצה האזורית הוא כרגע בין המועמד הקיבוצי והמועמד המושבי, וחלק מן
התומכים טרם החליטו. רייבי הביא למסע הבחירות את קשריו עם חברי מפלגתו לשעבר,
הליכוד (היום הוא בקדימה), חלקם היום שרים וחכים, חולבסקי הביא לקמפיין את קשריו
האמיצים עם מנהיג מפלגת העבודה יצחק (בוז'י) הרצוג, שפירא אומץ על ידי מפלגת יש
עתיד ואל המועצה הוא הביא את סגן שר האוצר מיקי לוי ואת שר המדע והטכנולוגיה יעקב
פרי. החל מהשבוע, שפירא חבר לחולבסקי.
ביום רביעי הקרוב יידעו במגידו מי יהיה ראש המועצה האזורית שיחליף את חנן ארז,
המסיים שתי קדנציות. ארז תמך בחודש האחרון בשני מועמדים, בתחילה ברייבי ואחר כך
גם בחולבסקי.
6. חדר אורחים
כתובת לשליחת מאמרים: dror.maariv@gmail.com
הגשם נחוץ לחקלאים היום, תמיכה
ממשלתית תבטיח את עתידם
חברי המושב תבעו,
השופט קבע שישלמו
כל מדינות העולם המערבי המתקדמות מעודדות את החקלאים,
מסבסדות את המוצרים החקלאיים וכך הן מוזילות את המחיר
לצרכן. אם בישראל לא יכירו בחקלאות כנכס חיוני למדינה
ולתושבים, ניאלץ בעתיד לקצוץ לסלט מלפפונים מירדן ועגבניות
מערב הסעודית
בית המשפט המחוזי בנצרת: מושב מעונה
לא יפצה בני זוג, חברי המושב, שתבעו 572
אלף שקלים. השופט פסק שהבוררות לפיה
הוגשה התביעה התיישנה, וחייב את התובעים
בתשלום הוצאות משפט
יאיר מנע
הגשמים שיורדים בימים האחו
רונים גורמים לאמצעי התקשורת
לצטט את החקלאים ששמחים, כי
הגשמים הרי חוסכים להם את עלוו
יות ההשקיה. אכן, סיבה למסיבה.
האמת היא שלנו, חקלאי ישראל,
אין יותר מדי סיבות לשמוח. לפני כמה ימים נשאלו
תי האם כדאי בכלל לעסוק בחקלאות בישראל בכלל,
ובדרום והנגב בפרט?
התשובה לשאלה כזו פשוטה מאוד. אמנם בימינו
אלה, שבהם הכל נמדד במיקסום רווחים מהיר ובמעו
בר לפרויקט המניב הבא, נהוג להסתכל על כל עסק
דרך החור שבגרוש, בחקלאות – זה לא תמיד נכון.
למה? כי השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא לא
האם כדאי לעסוק בחקלאות בישראל, אלא האם מדיו
נת ישראל רוצה שיהיו חקלאות וחקלאים בישראל? זו
השאלה האמיתית.
בכל מדינות העולם המערבי המתקדמות, אם זה
במדינות החברות -ב- OECDובארצות הברית, נק�ו
דת המוצא לבחינת ערך החקלאות היא ההכרה בכך
שהחקלאות היא נכס אסטרטגי וחיוני למדינה ולו
תושבים. לכן, מדינות אלה מעודדות את החקלאים,
מסבסדות את המוצרים החקלאיים וכך הן מוזילות
את המחיר לצרכן ושומרות על רמה נמוכה של יוקר
המחיה.
בנוסף, הן מעניקות תנאים נוחים להמשך העיסוק
בחקלאות ומכירות בערך של תרומת החקלאות לסביו
בה ירוקה. אצלנו, בכל משרדי הממשלה שעוסקים
בתחום בישראל, קיים ליקוי מאורות גורף כמעט
והדבר מעמיד את עתיד החקלאות בישראל בסימן
שאלה גדול. על ההבדל הרב בינינו ובין המדינות
המתקדמות מעידים המספרים הבאים: האיחוד האיו
רופי מסבסד את התוצרת החקלאית ואת מוצרי המזון
החיוניים של מדינות אירופה ב-06 מיליארד יורו
לשנה ומוזיל בכך את מחיר המוצרים לצרכן בשיעור
%42. בישראל, הסבסוד הוא אפס!
יתרה מזו, בשקלול כלל ההקלות לחקלאים מתגלה
שהמדינות המפותחות בעולם תומכות בכסף בכל
חקלאי שלהן בשיעורים הבאים, ואלה רק דוגמאות
ספורות: נורבגיה – 64 אלף דולר, איסלנד – 53 אלף
דולר, יפן – 82 אלף דולר, ארהב - 22 אלף דולר,
האיחוד האירופי - (בממוצע) 81 אלף דולר, קנדה –
21 אלף דולר, ואילו בישראל – כ-000,5 דולר בלבד.
התמיכות הללו מעידות, יותר מכל דבר אחר, על
הערך העצום שמוצאות המדינות המתפתחות בערך
חקלאות בכלל, הרבה מעבר לעובדה שהענף מייצר
מזון.
אם ימשיכו ההתעלמות ואף ההתנכרות השלטונית
מצורכי החקלאים והחקלאות בכלל, לא ירחק היום
שבו ניאלץ לקצוץ לסלט המשפחתי מלפפונים מירדן
ועגבניות מערב הסעודית. האם לכך שואפים להו
גיע מקבלי ההחלטות במדינה? ראש הממשלה ושריו
הבכירים אומרים, לא אחת, שישראל חייבת לסמוך
רק עצמה ולא על אחרים. האמירה הזו, אסור לה
שתיאמר רק בהיבטים צבאיים וביטחוניים, היא נכוו
נה שבעתיים כשמדברים על יכולתנו בתחום הביטו
חון הכלכלי הבסיסי ביותר – עצמאות באספקת מזון
לאוכלוסייה שחיה במדינה.
הכותב הוא מנכל חברת מושבי הנגב
גשם שוטף השבוע. החקלאים מרוצים, אבל האמת שאין לנו יותר מדי סיבות לשמוח
01 ||
31.21.91
צילום: אדי ישראל
עוד איתן מימוני
בני זוג חברי מושב מעונה מבקשים מבית המשו
פט המחוזי בנצרת להשלים פסק בורר מראשית שנות
ה-0002, שקבע כי בני הזוג והמושב יסכימו על הפיצוי
שישולם להם בגין המחוברים אשר היו בקרקע, שפינה
המושב לצורך הרחבתו.
בראשית שנות -ה-0002 נתגלע סכסוך בין מושב מע�ו
נה לבין חברי המושב, שמעון ומרים דוידה, בנוגע לשימוש של בני הזוג
בשטחי המרעה של המושב. ליבת הסכסוך היא דרישת המושב לפנות את
הזוג מאותם שטחים לצורך הרחבת המושב, ושווי הפיצוי של של הזוג בגין
המחוברים השייכים להם על הקרקע.
הצדדים הסכימו, כי המחלוקת ביניהם תוכרע בבוררות והבורר פסק, כי
המושב יפצה את הזוג דוידה בגין המחוברים שעל הקרקע, לפי הסכם ביו
ניהם, וישלם להם 02 אלף שקלים נוספים. כמו כן, נקבע כי כל קרקע אשר
אינה מוחזקת או מעובדת תועמד לרשותו של הזוג.
בפנייתו לבית המשפט בנצרת, שבו ישב השופט יונתן אברהם, ביקש הזוג
לאשר את פסק הבורר ולהשלים את סעיף הפיצוי המוסכם בין הצדדים,
שעליו לא הגיעו הצדדים להסכמה. לדעת הזוג, סכום הפיצוי ההולם נאמד
ב-572 אלף שקלים. הזוג טוען, כי אין מקום להעלות טענת התיישנות
במקרה זה, שהרי פסק הבורר כבר ניתן, ודינו כדין מעשה בית דין וכפסק
דין לכל דבר ועניין, ולכן נותר לבית המשפט רק לאשרו ולהשלימו.
אף אם חלה התיישנות על פסק הבורר, לדעת ביהמש, הזוג טוען שפסק
הבורר ייסד להם עילת תביעה נפרדת, אשר טרם חלפה התקופה להתייו
שנותה, שבע שנים, שכן יש למנותה מן המועד שבה הופרה ההתחייבות
לקיים את פסק הבורר.
מנגד, טוען המושב, כי הבקשה לאישור ולהשלמת פסק הבורר הוגשה 11
שנים לאחר מתן החלטת הבורר, ולכן היא התיישנה ובטלה.
ראשית, ביהמש דן בטענת ההתיישנות אשר העלה המושב, ודוחה את
טענת הזוג לפיה פסק הבורר הוא פסק דין לכל דבר ועניין. השופט אברהם
מבהיר, כי פסק הבורר הופך לפסד רק לאחר אישורו עי ביהמש ומדגיש,
שלא יעלה על הדעת כי פסק בורר, אשר מעמדו אינו חזק יותר מפסק דין,
לא יתיישן כלל בעוד פסק דין חלוט, אשר מעמדו חזק יותר מפסק בוררות,
התיישן.
בנוסף, דוחה ביהמש את טענת הזוג לפיה פסק הבורר יוצר מעשה בית
דין, ומציין, כי אין לטענה זו הקשר לעניין ההתיישנות, אלא לעניין אחר,
שבו פסק הבורר מונע את המשך הוויכוח בין הצדדים, משום שהוא מעשה
בית דין, אך אינו מונע התיישנות.
כשדן ביהמש בטענתם החלופית של בני הזוג, לפיה על ההתיישנות
להימנות מיום הפרת ההתחייבות, ומציין כי בעיונו במסמכים אשר הגישו
הצדדים לא נמצא תאריך שבו הופרה ההתחייבות, ועל כן נראה, כי יש
לקבוע שהפרת קיום החיוב התקיימה ביום שבו הובהר לצדדים בבירור, כי
לא עלה בידם להסכים על גובה הפיצוי.
לכן, השופט קובע, כי המועד שבו הופרה ההתחייבות הוא 52 ביוני 1002
(1002.6.52), 11 ימים לאחר מתן פסק הבורר. ביום זה, מסביר ביהמש,
שלח המושב מכתב לשמעון ובו הבהיר, כי על אף פסיקת הבורר – אין
המושב חייב פיצוי כספי לעניין המחוברים אשר בקרקע. ביהמש פוסק, כי
מרוץ ההתיישנות החל ביום זה ומציין, כי גם שמעון שלח למושב מכתב
בשנת 3002 ובו טרוניה מפורשת על אי תשלום הפיצויים. בהתאם לכך,
מבהיר ביהמש, כי חלפו תשע שנים מעת הפרת ההתחייבות, לכל הפחות,
ולכן חלה התיישנות במקרה דנן ובקשת השלמת פסק הבורר נדחית.
ביהמש דוחה את בקשת בני הזוג להשלמת פסק הבורר וקובע, כי אין על
המושב לפצות את בני הזוג בגין המחוברים לקרקע המחלוקת. בנוסף, קובע
ביהמש, כי בני הזוג ישלמו למושב 000,5 שקלים בגין הוצאות משפט.
7. בסימן שאלה
עו”ד איילת רייך-מיכאלי
כתובת לשאלותיכם
dror.maariv@gmail.com
שלום בית
עו”ד אפרת חקיקת
כתובת לשאלותיכם
efrat@hakikat.co.il
בחירות במושב
משפחה במצור
כיצד נקבע מי החברים שייצגו את המושב במועצה
האזורית? עדכון מבית המשפט: האם מתקיימים יחסי
עובד-מעביד בין אגודה שיתופית לחבריה?
סוף שבוע של משפחתיות, מרק וקרבות שלג הפך
למלחמה קרה בכל החזיתות
במושב שלי מתחרות
שתי רשימות של מועמדים
למליאת המועצה בבחירות
האזוריות,
למועצות
שיתקיימו ב-42 בדצמבר.
כיצד נקבעים המועמדים
שייצגו את המושב
במועצה?
חישוב תוצאות הבחירות מושתת על
ארבעה מספרי יסוד (סעיף 412 לצו המועצות
המקומיות): כלל הקולות הכשרים שקיבלו
כל הרשימות ביחד; מספר המנדטים –
מספר נציגי יישוב למליאת המועצה; מודד
– המספר השלם (המנה) שמתקבל מחילוק
המספר הכולל של הקולות הכשרים במספר
המנדטים; עודף קולות – הפרש בין מספר
הקולות הכשרים למספר המתקבל מהכפלת
המודד במספר הנציגים שזכתה בו הרשימה.
אם יישוב זכאי לבחור נציג אחד למועצה,
תזכה בנציג האמור רשימת המועמדים
שקיבלה את המספר הגדול ביותר של קולות
כשרים. אם שתי רשימות או יותר קיבלו מספר
קולות שווה והוא המספר הגדול ביותר של
קולות כשרים, ייקבע נציג היישוב במועצה
על פי תוצאות הגרלה שתערוך לאלתר ועדת
הבחירות בין הרשימות האמורות, בפיקוחו
של מנהל הבחירות.
אם יישוב זכאי לבחור יותר מנציג אחד
למועצה, ייקבעו תוצאות הבחירות באזור
כך: כל רשימה תזכה במספר נציגים במועצה
כמספר השלם המתקבל מחילוק מספר
הקולות הכשרים שהרשימה קיבלה, במודד;
הנציגים הנותרים לאחר קביעת מספר
הנציגים יתחלקו בין רשימות המועמדים לפי
סדר גודלם של עודפי הקולות שהן קיבלו.
אם שתי רשימות או יותר קיבלו עודפי
קולות שווים ואין מספר הנציגים הנותרים
מספיק לחלוקה לכולן, תיקבע חלוקת נציגים
אלה בהגרלה שתערוך ועדת הבחירות
לאלתר, בפיקוחו של מנהל הבחירות.
עדכון: יחסי עבודה
במושב שיתופי שבו
הונהג שכר דיפרנציאלי
ההלכה הפסוקה קובעת, כי
לא מתקיימים יחסי עובד-
מעביד בין אגודה שיתופית,
כדוגמת קיבוץ מסורתי,
לחבריה. כלל זה יפה גם
למושב שיתופי מסורתי, אשר
עקרונותיו והתנהלותו דומים
לעקרונות קיבוץ מסורתי.
בתי המשפט חזרו על הלכה
זו לאורך שנים, אולם כפי
שהובא בפני קוראי מדור זה
לפני מספר חודשים, בהחלטה
שניתנה ב-81 באפריל 3102
21 ||
סטה בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (כבוד
הנשיאה ורד שפר) מהלכה זו.
במשפט נדונה תביעתו של חבר קיבוץ,
אשר עבד במשך שנים רבות כמנהל המדגה
של הקיבוץ. עד שנת 1002 היה הקיבוץ
שיתופי לכל דבר. בשנת 2002 הוחלט על
שינוי מהותי באורחות החיים של הקיבוץ ובין
השאר, הונהג שכר דיפרנציאלי. בתהליך
השינוי נעשה מכרז לתפקיד מנהל המדגה,
והתובע נבחר שוב לתפקיד. בשנת 1102
פיטרה הנהלת הקיבוץ את מנהל המדגה
מתפקידו, והוא הגיש תביעה.
תחילה, נדונה שאלת קיומם של יחסי עובד-
מעביד בין התובע לקיבוץ ובית הדין קבע,
כי לאור השינויים המקיפים שחלו באורחות
החיים של הקיבוצים המתחדשים, ובעיקר
לאור השכר הדיפרנציאלי ששולם לתובע
על פי הערכת שווי העבודה, יש להכיר
בקיומם של יחסי עובד-מעביד בין החבר
לבין הקיבוץ.
על החלטה זו הקיבוץ ערער בבית הדין
הארצי לעבודה. בפסק דין שניתן לאחרונה
ממש, ב-3 בדצמבר, קיבל בית הדין הארצי
את הערעור וקבע, כי לא התקיימו יחסי עובד-
מעביד בין המשיב, חבר הקיבוץ, למערערים,
הקיבוץ והמדגה. ראשית, ציין בית הדין כי
יש לראות בקיבוץ ובמדגה כישות אחת, היא
למעשה הקיבוץ כאגודה שיתופית. עוד קבע
בית הדין, כי גם לגבי קיבוץ מתחדש קיימת
חובת עבודה אינהרנטית של חבר הקיבוץ
כלפי הקיבוץ שבו הוא חבר. בנסיבות אלו,
במסגרת האגודה השיתופית נקבע, כי אין
יחסי עובד-מעביד בין חבר הקיבוץ לקיבוץ,
שכן עבודתו בקיבוץ מתקיימת מכוח חברותו
באגודה השיתופית.
עוד קבע בית הדין, כי השינויים שחלו
בקיבוץ והפיכתו לקיבוץ מתחדש לא שינו,
גם מבחינת תקנון הקיבוץ, את היחס בינו
לבין חבריו. על פי התקנון, אין כל כוונה
של שינוי היחסים בין הקיבוץ והענפים לבין
החברים, ולכן קובע בית הדין, כי ההתקשרות
שבין המשיב לבין הקיבוץ נעשתה מתוקף
היותו חבר קיבוץ, ולא עובד של הקיבוץ.
כאמור, הכרעתו של בית הדין הארצי יפה
גם לעניין העדרם של יחסי עבודה במושב
שיתופי שאורחות חייו
השתנו.
קלפי. חישוב התוצאות מושתת על
ארבעה מספרי יסוד צילום: מיכל ארבל
31.21.91
הכותבת, ממשרד עורכי
דין וגישור “איילת רייך”,
עוסקת באגודות שיתו־
פיות, בתחום המסחרי-
חקלאי ובליטיגציה. המי־
דע כללי בלבד ואינו חוות
דעת או ייעוץ מוסמכים.
ואז עלו וצפו כל הזרמים העכורים, סיפר לי
האב בטלפון.
הראשונה הייתה יעל, שהתחילה לקטר על
הבית שלהם בחצר. כאילו אני הכרחתי אותה
לגור שם... ואז הן התחילו לריב. מאיפה זה
בא? לא סגרנו הכול לפני חודשיים?. עוד
קצת עידוד ותחקור מצדי והסיפור התבהר:
האב אכן ראה בהסכם פתרון צודק ומקובל,
אך כל אחת מהבנות, למרות שלא הביעו
התנגדות מפורשת במפגשינו, פיתחה כנראה
נקודת מבט חד-צדדית, קצת קורבנית. יעל,
מתברר, חשה מקופחת על שתיאלץ להמשיך
לגור במחסן המשופץ עו ד 01-51 שנים, כא�ו
רך יתרת חיי אביה. ואף על פי שקיבלה לידיה
נכס רציני, הוא לא ימומש מבחינתה עוד
הרבה שנים קדימה. מיכל, לעומתה, פיתחה
כעס גדול על אחותה ועל אביה, שהונו
אותה וקנו אותה בנזיד עדשים, לדבריה.
מתיאוריו של האב הבנתי שסוף השבוע הפך
למלחמה קרה בכל החזיתות. מה אני יכולה
להוסיף? מבחינה משפטית, הכול סגור וחתום
ואין לי כאן תפקיד, אבל מבחינה משפחתית
ולמען שלוות הנפש, אנחנו חייבים לזכור
שהכול תלוי בנקודת המבט. ונקודת מבט היא
עניין סובייקטיבי כל כך, שאם אנחנו רוצים
להקשיב באמת לאחר, להבין אותו, ולנסות
לגשר – אנחנו חייבים לפעמים לשנות את
זווית הראייה, לנסות לראות את המציאות
מבעד לעיניו של האדם האהוב שמולנו.
מנקודת מבטה, מיכל הבכורה רואה את
המחסן המשופץ כארמון של ממש, ואת
הערך הכלכלי הגלום במשק – ככרטיס זכייה
בלוטו. יעל מצדה אינה יכולה ללכת למכולת
עם הערך הפוטנציאלי העתידי, וביום-יום
שלה היא מרגישה שהיא גרה בתנאים-לא-
תנאים, בעוד אחותה קיבלה פיצוי כספי משו
מעותי שבו היא יכולה לעשות קפיצת מדרגה
כלכלית של ממש.
קבענו פגישה נוספת לשבוע הבא ובה
ננסה ללבן שוב את הדברים, החזיקו אצבו
עות למשפחת אביחי ולי, שנצליח ליישר את
ההדורים.
סוף השבוע האחרון ריתק
את כולנו למסך הטלוויזיה.
בעצם, לא את כולנו, רק
את מי שהיה ספון בביו
תו עם חשמל וחימום... מי
שלא היה בגשם, בברד ובו
קור במציאות. לא הצלחתי
להתיק את העיניים ממראה
הרחובות המושלגים, מכבישי ירושלים וצפת
החסומים, מהשיטפונות במדבר יהודה – מכאן
הכול נראה מסעיר ומרגש. כבר ביום ראשון
קיבלתי טלפון שהזכיר לי את המרחק הבלו
תי-נתפס בין סרט למציאות.
אבל נחזור לתחילת הסיפור: לפני כחודו
שיים סיימתי תהליך של הסכם הורשה עם
משפחת אביחי, במושב בהרי ירושלים. זה
לא היה קשה במיוחד, ונראה היה שהגענו
להסכמה מלאה בלי הרבה כעסים ומתחים.
במשפחה אב מבוגר ושתי בנות נשואות, האם
נפטרה לפני כשנה. לאור ניסיון מר בעבר
הרחוק במשפחתה של אשתו המנוחה – הנו
חלה הועברה לגיסו, אחי אשתו, ללא כל פיו
צוי לאחיות, כי כך היה מקובל – האב החליט
להסדיר את ענייני הרכוש שלו בעודו בחיים.
החיים קצרים, הוא אמר, אני רוצה לסדר
הכול בעודי בחיים וכוחי במותניי.
לאחר כמה שיחות ומפגשים הוחלט שהבת
הצעירה, יעל, תקבל את המשק. יעל, בעלה
ושני ילדיהם הקטנים מתגוררים בשנים
אחרונות במחסן גדול במשק, ששופץ והוו
סב למגורים. התחלנו בהעברה מסודרת של
המשק על שמה של יעל, כמתנה מהאב אליה
בחיים. הבת הבכורה, מיכל, שחיה כבר עשר
שנים עם משפחתה בחיפה במצב כלכלי
מצוין, קיבלה מאביה סכום כסף משמעותי
במתנה, שהוערך והוסכם כפיצוי ראוי על
חלקה ברכוש האב.
עם חתימת ההסכם נראו כולם שלמים עם
ההחלטות: הבכורה קיבלה סכום נאה, הצעירה
קיבלה את המשק ובינתיים, תמשיך לחיות
בבית המחסן שלה, והאב יחיה את חייו ויחזיק
בבית המשפחה עד יומו האחרון.
ואז הגיעה הסופה. כולם התכוננו אליה,
הכותבת, עורכת דין ונוטריון משנת
במידה זו או אחרת, וגם משפחת אביחי עשתה
0002, עוסקת ביצירת הסדרים משפחתיים
את הנדרש. שתי הבנות ומשפחותיהן נפגשו
בערב חמישי בבית המשפחה, אצל האב, במו
טרה להעביר יחד סוף שבוע של
משפחתיות, מרק וקרבות שלג, אבל
דבר לא התרחש כמתוכנן.
כבר בלילה שבין חמישי לשיו
שי נחסם כביש הגישה אל המושב
ובמהלך יום שישי פסק זרם החשו
מל. הקור הביא את כולם להצטופף
יחד בסלון. בהתחלה, היו התרגשות
ומהומה עליזה על המזרנים שנפרו
סו, אבל ככל שחלפו השעות הסלון
הקטן הפך לטעון ונפיץ יותר ויותר.
בשעות הלילה, כשהעליצות שככה
והילדים נרדמו, נשארנו חמשת מלחמת שלג. האב אכן ראה בהסכם פתרון צודק, אך כל
צילום: מרים צחי
המבוגרים במטבח, שיחה לאור נרות. אחת מהבנות הרגישה קרבן
8. גשם כבד
טרקטור מפנה את
השלג. כמובן שבעבר
היו מקרים רבים של
שלג רציני, אבל אני לא
זוכר מקרה כזה
צילום: אמתי סוסנוביץ'
נזקי הסופה לחקלאים:
כ-001 מיליון שקלים
בחדר המצב של קנט התקבלו מאות רבות של דיווחים של חקלאים על נזקים ומספר
מעריכי הנזק בשטח תוגבר. יישובים רבים נותרו מספר ימים ללא חשמל, לולים קרסו
והוצפו, פרות מתו מקור, מכות ברד בגויאבות, באפרסק ובשסק. משרד החקלאות אישר
ייבוא ללא מכס של מלפפונים מירדן
סיון שדמון, יבל ברקאי
הסערה שהתחוללה בסוף השבוע שעבר
ברחבי הארץ גרמה לחקלאים נזקים
המוערכים ב-001 מיליון שקלים על ידי
קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות.
בחדר המצב שפתחה החברה התקבלו
מאות דיווחים של חקלאים על נזק. על
פי הודעת הקרן, מערך השמאים שיצ־
או לשטח כדי לאמוד את הנזקים תוגבר
ובחברה מעריכים, כי רק בימים הקרו־
בים יתאפשר לאמוד במדויק את היקף
הפגיעה.
מנתונים ראשוניים עולה, כי נזקים
כבדים נגרמו לגידולי ירקות בשטחים
פתוחים ובכללם תפוחי אדמה, בצל וגי־
דולי עלים כגון חסה וכרוב וכן גידולי
תבלין. עיקר הנזק נגרם באזור מרכז
הארץ ודרומה, כתוצאה מהברד.
הרוחות העזות גרמו לנפילה ולפתיחה
של חממות רבות בכל רחבי הארץ. נזק
רב נגרם לחממות ולגידולים שונים כמו
41 ||
31.21.91
פרחים וירקות ובכללם עגבניות ופ־
לפלים. בנוסף, הברד הכבד ונזקי הסופה
פגעו קשות גם בפרדסים ובמטעי אבוק־
דו בכל רחבי הארץ. מרב הנזק נגרם
מפגיעה של הברד בפירות וכן מהרוחות
החזקות שגרמו לנשירת הפירות ולשבי־
רת עצים.
גם בענף הלול נגרמו נזקים כבדים וב־
עיקר קריסת לולים בצפון הארץ, כתו־
צאה מהשלגים וכן מהצפות של לולים.
יחד עם זאת, בקנט אומרים כי עיקר
הנזק צפוי מהקרה שפקדה בלילה שלא־
חר סוף השבוע אזורים רבים בארץ, אולם
את היקף הנזק שגרמה יתאפשר לאמוד
בהמשך, משום שבישראל מצפים לקרה
נוספת בלילות הקרובים. מבחינת נזקי
מזג האוויר, הקרה גורמת בדרך כלל לנ־
זקים הקשים ביותר. בקנט מזכירים, כי
בקרה שהתרחשה ב-8002 פיצתה החברה
את המגדלים בכחצי מיליארד שקלים.
מנכל משרד החקלאות ופיתוח הכפר,
רמי כהן, שוחח במהלך סוף השבוע עם
מנהלי המחוזות של המשרד ועם אנשי
מפתח בענף החקלאות כדי לאמוד את
היקף הנזקים לחקלאות. בבוקר יום רא־
שון התקיימה ישיבת להערכת המצב ול־
גיבוש הצעדים הדרושים לטיפול בבע־
יות שיתעוררו בקרב החקלאים.
על פי אומדן משרד החקלאות, נזקי
הסופה לענף החקלאות נאמדים כבר
בעשרות מיליוני שקלים וזהו אומדן
ראשוני שעלה בהערכת המצב שקיים
המנכל. במשרד החקלאות התקבלו
מאות פניות מהחקלאים ברחבי הארץ
במהלך סוף השבוע ונכון לשעה זו מס־
תמן, כי עיקר הבעיה נמצא בגידולי
השדה בשטחים הפתוחים במרכז הארץ
בשל הקרה.
במשרד החקלאות עוקבים אחרי תחזית
מזג האוויר והעריכו, כי אם הטמפרטו־
רות ירדו מתחת לאפס ביממה העוקבת,
היקף הנזקים היה עלול לגדול משמעו־
תית. במשקים רבים בצפון הארץ נרש־
מו שיבושים באספקת החשמל וכתוצאה
מכך נפגעה פעילות הלולים והרפתות.
במשרד משבחים את ההיערכות המוקד־
מת של רשויות הניקוז בכל רחבי הארץ
שמנעה הצפות והתקלות בהיקף משמ־
עותי.
בעקבות הסופה של הימים האחרונים,
אמר מזכל התאחדות חקלאי ישראל,
אבשלום (אבו) וילן: חקלאי ישראל
מברכים על גשמי הברכה, אשר מסייעים
לגידולי החורף, אך כבר כעת, אנו יוד־
עים שהסופה של הימים האחרונים הו־
בילה לנזקים רבים גם בתחום החקלאות:
מטעים ועצים נפגעו ונזקי הברד פגעו
בגידולים ובחממות.
אני קורא לחקלאים שספגו נזקים לפ־
נות בהקדם לקרן נזקי הטבע, ולהעביר
9. מידע על היקף הפגיעה. בעוד מספר
ימים נשב עם משרד החקלאות לביצוע
הערכת מצב לנזקים, במידה ואלו גבו־
הים מהיקף הביטוחים, ייתכן ויהיה צורך
בהכרזה ממלכתית על אסון טבע.
כמו כן, ייתכן ובימים הקרובים תהיה
בעיה באספקת פירות וירקות, הבע־
יה תהיה נקודתית וזמנית, ואני בטוח,
כי חקלאי ישראל יפעלו להחזרת מלאי
התוצרת בהקדם האפשרי.
על מנת להתגבר על המחסור הק־
יים והצפוי בירקות טריים ולמנוע זי־
נוק במחיריהם בעקבות הסופה, משרד
החקלאות אישר ייבוא ללא מכס של
מלפפונים מירדן ובימים הקרובים צפו־
יים להינתן אישורים לייבוא עגבניות
וקישואים, בהתאם להתפתחויות. כך
הוחלט בהערכת המצב שקיים מנכל
משרד החקלאות, רמי כהן, עם הנהלת
המשרד.
רמי כהן: משרד החקלאות ממשיך
לעקוב אחרי המצב בשטח ונערך למנוע
את המחסור ואת הזינוק במחירי הירקות
והפרות הטריים, תוך שמירה על המגד־
לים המקומיים.
במשרד החקלאות ימשיכו בתיאום
הפעולות מול ארגוני החקלאים לטי־
פול בבעיות שיתעוררו בקרב החקל־
אים, בשיתוף הקרן לנזקי הטבע, הזרוע
הביצועית של משרד החקלאות ופיתוח
הכפר לנושא זה.
לדברי איציק כהן, מנכל ארגון מגדלי
הפירות, אין סיבה לעליית מחירי פירות
בעקבות הסערה: תפוחים, ענבי מאכל,
אגסים, אפרסמונים וזנים נוספים נקטפו
בקיץ ומשווקים מקירור. החקלאים כבר
קיבלו את התמורה עבור הפירות וכל
עלייה במחירם היא משחק של גורמים
בשרשרת השיווק כדי להרוויח מהסערה,
ללא כל הצדקה.
הבננות הן הפרי היחיד שאינו משווק
מקירור, אך האזורים בהם נמצאים המ־
טעים, שהם בגובה נמוך לאורך החוף או
בעמק הירדן, לא נפגעו ממזג האוויר. גם
מחיר פירות ההדר לא אמור להיות מו־
שפע ממזג האוויר, אמר כהן.
חקלאים ממקומות שונים בארץ שעמם
דיברנו סיפרו לנו על ההשפעה של הסו־
פה על החיים במושב ועל ענפי החקל־
אות שבהם הם עוסקים. דוד עגיל ממושב
דלתון, מגדל מטילות: יש נזקים. מעט
סככות שקרסו, כמה עצים שנפלו, נכנסו
מים ללולים והאבוס נרטב ולכן המכונות
לא פיזרו אותו כמו שצריך.
עודד מבית חנן: הייתי בירושלים,
אבל שמעתי שכאן היה ברד כבד מאוד.
לפרדסים בטוח יש נזקים, פה ושם נפלו
עצים, בלולים יש ירידות בהטלה.
גבי דרכי מאמציה: כמה עגלים ופרות
מתו מהקור. היו גם שיטפונות כמובן וכ־
ביש אחד, דרך פטרולים של הצבא, נסחף
מהזרימה, וגם כמה עצים נפלו. אבל לא
היו נפגעים בגוף.
בריס ברוך מעין עירון, מגדל עגלים,
אמר שהייתה הפסקת חשמל שנמשכה
חמש דקות ובמושב אין נזקים. כנראה
שלקח זמן עד שהנזקים התגלו, כי גל
פוקס, חבר באותו מושב, סיפר בתחילת
השבוע: היום גילינו מכות ברד בגוי־
אבות, באפרסק ובשסק, אבל קשה לה־
עריך כמה זה יהיה ניכר בפרי השנה. גם
להעריך את הנזק של הלילות בהם היי־
תה קרה ייקח עוד זמן. באפרסק, למשל,
רק אחרי חודש נדע.
אנחנו פורסים את היריעות מעל
העצים רק אחרי הגשם הראשון והפעם
הגשם הראשון הגיע עם ברד, כך שזה
הפתיע אותנו והעצים חטפו את הברד
ישירות. אנחנו מודאגים, אבל כל שנה
זה קורה דברים כאלה. עדיין קשה להע־
ריך מה הנזק.
אפרים שור מכפר אביב: נפלו כמה
עצים והשביתו חשמל לחלק מהכפר
לכמה שעות. חברת החשמל מגיעים לג־
זום וגוזמים ענף וחצי ובסוף, זה מה שקו־
רה. מזלנו שגזמנו בעצמנו עצים מעל קו
המתח המרכזי.
רונן פורמן מגן חיים, שמגדל תות שדה
בחממות, מדווח על אבדן של כ-%03
מהפרי עקב הסופה: לא יכולנו לפתוח
את פתחי האוורור בחממות, כי הרוח
הייתה מעיפה את כל החממה אתה. אר־
בעה ימים הפרי עמד ללא אוורור ונו־
צרה לחות שגרמה לריקבון. מלי ברוש
מגן חיים: בבתי המגורים לא היו נזקים
ובפרדסים, מלבד דרכי עפר שבין הח־
לקות שנפגעו, לא היו נזקים.
איפה הייתה הפסקה
ממושכת בזרם החשמל?
מלבד ירושלים ושכונותיה, יישובי
סובב ירושלים ויהודה ושומרון סבלו
מתקלות בזרימת החשמל. מושבים רבים
נותרו ללא חימום ובהם אדורה, תלם,
חממות שקרסו. לא יכולנו
לפתוח את פתחי האוורור
בחממות, כי הרוח הייתה
מעיפה את כל החממה אתה
צילום: אילן מרדכי
אנחנו פורסים את היריעות מעל העצים רק אחרי
הגשם הראשון והפעם הגשם הראשון הגיע עם
ברד, כך שזה הפתיע אותנו והעצים חטפו את
הברד ישירות. אנחנו מודאגים, אבל כל שנה זה
קורה דברים כאלה. עדיין קשה להעריך מה הנזק
אורה, כרמל, מעון, נווה אילן, יד השמו־
נה ואורה. באזור הצפון לא היה חשמל
בתחילת השבוע במושבים: מירון, דלתון,
דובב, עלמה, יראון, ביריה, פרוד, שפר,
כפר הנשיא, שמאי גוש חלב, בר-יוחאי,
קלע, ספסופה, עין אביב, אביבים, שפר,
יראון ואמירים. באזור השרון: מושב
חרות. באזור המרכז: נווה ירק, חשמו־
נאים, נוף איילון, נחלים ומזור. בדרום:
יכיני ותקומה.
באזור הנגב והדרום אירעו פגיעות
רבות ברשת החשמל עקב מזג האוויר
הסוער והרוחות העזות, צוותי חברת
החשמל עבדו שם בכוחות מתוגברים
ונתקלו במכשולים רבים בדרכם לתי־
קון הנזקים (הצפות, בוץ טובעני, כבי־
שים חסומים). במועצה האזורית אשכול
הודיעו יעל אדר, מנהלת אגף החינוך,
וחיים ילין, ראש המועצה, להורי ילדי
הגנים ותלמידי בתי הספר שביום שישי,
31 בדצמבר, לא יתקיימו לימודים בשל
חסימות כבישים, הצפות בכבישים ובח־
לק ממוסדות החינוך, נפילת עצים על
כבישים ועל מבנים, הפסקות חשמל,
נזילות בחלק מן המבנים, חפצים שניש־
אים ברוח ועוד.
במוסדות החינוך במועצה – יובלי הב־
שור, ניצני אשכול, נועם נצרים, בחינוך
המיוחד ובכל גני הילדים במועצה לא
התקיימו לימודים. מערכת הפעוטונים
פעלה כרגיל.
במושב השיתופי יד השמונה במועצה
אזורית מטה יהודה (ליד נווה אילן), שבו
גרים יוצאי פינלנד, בילו הפנסיונרים
ריטווה וחנוך מעוז שני לילות רומנ־
טיים לאור נרות, בעקבות הפסקת החש־
מל הארוכה. ריטווה מעוז: החשמל חזר
במוצאי שבת, ב-00:22. מבחינת חימום
לא הייתה לנו בעיה, כי יש לנו אח של
עצים. זה הציל אותנו. על האח חיממ־
נו מים ועם זה התקלחנו. במושב נערם
שלג בגובה 04 סמ והרבה ענפים נשברו
מכובד השלג. גם אצלנו בחצר, עץ לימון
ועץ זית נפגעו.
יעקב איבגי ממושב אביבים בכביש
הצפון, שמגדל מטילות ומטעי נשירים,
אגסים ושיזף סיני, מספר לנו בהתרגשות:
ביום ראשון, בשעה 03:81, לפני שעה
וחצי, חזר החשמל למושב אחרי 65 שעות
רצופות של עלטה. כמובן שבעבר היו
מקרים רבים של שלג רציני, אבל אני לא
זוכר מקרה כזה, שהחשמל לא דלק כל כך
הרבה ימים. היה מדכא לראות את הכפר
הלבנוני מרון א-ראס שמולנו שהחשמל
בו דולק בלי הפרעה. אשתי ז'קלין קפאה
מקור והבוקר הבאתי אותה לצמת כוח כדי
קצת 'להפשיר' במלון בטבריה.
איך התגברתם על הקור?
היינו בבית, התכרבלנו בשמיכות פוך.
בשישי אכלנו ארוחת ערב לאור נרות.
מה קרה בלול שלך?
בגלל שלא הייתה תאורת לילה הת־
רנגולות לא אכלו מספיק שעות וירדו
ב-%05 בכמות הטלת הביצים.
היו מקרים של סכנת חיים במושב?
שני ילדים הכחילו מהקור ורכב הצלה
מיוחד לקח אותם לקרובי משפחה בחצור
הגלילית.
מדא בסערה
פינוי דחוף בבית זית
מתנדב מגן דוד אדום פילס את דרכו עד שהגיע
לחולה אונקולוגי במושב ופינה אותו לבית החולים
רונן מורן, עובד בחברת היי-טק ומתנדב מזה שנים במרחב ירקון של מדא, בחר להעביר את סוף
השבוע האחרון בקור המקפיא של ירושלים, והתגייס כדי לסייע בהצלת חיים. רונן עלה לירושלים
ביום שישי, בסביבות השעה 00:11 בבוקר, והגיע עם מתנדבים רבים ללטרון, שם המתין לאישור
להתחיל את הדרך אל העיר המושלגת. לאחר שעות של המתנה מורטת עצבים, הגיע האישור
המיוחד ובשעה 00:91 בערב הגיעה המשלחת לירושלים באמצעות כלי רכב צבאיים.
רונן, כמו שאר מתנדבי מדא שהיו במשלחת, צוות לאמבולנס ומאותו רגע – העבודה לא פסקה.
העבודה הייתה מטורפת, כמעט ללא הפסקה. מקרה אחרי מקרה. חלק מהעבודה הייתה רפואית
וחלק היה מתן סיוע הומניטרי למשפחות ללא חשמל וללא מזון. בשני המקרים, הרגשתי שאנחנו
ממש מצילים חיים, מספר רונן.
גם למושב בית זית הגיע צוות האמבולנס שאליו חבר רונן. הזעיק אותנו חולה מבית זית. ניסינו
להגיע ליישוב, אבל הישוב נצור לחלוטין והכביש חסום על ידי עצים שנפלו. בעזרת אחד השכנים
שיצא מהבית עם מסור חשמלי ניסרנו את העצים כדי שנוכל לנוע עד לחולה, שהיה זקוק לפינוי
דחוף לבית החולים, בשל היותו חולה אונקולוגי.
31.21.91
|| 51
