SlideShare une entreprise Scribd logo
1  sur  59
Télécharger pour lire hors ligne
‫אנטומיה‬
                                                              ‫מרצה – דquot;ר צבי נאמן‬
   ‫ממליץ על השגת הספר המומלץ בסילבוס כספרות חובה – למעשה זוהי ערכת הדרכה‬
 ‫הכוללת גם ‪ .CD‬מחשב בשם ‪ Baromir‬תיקייה בשם ‪ ,Public‬תיקיית ‪ ,Laboratory‬צבי נאמן.‬

                                                             ‫שיעור ראשון 60.01.22‬
                                                                         ‫ארגון הגוף‬
         ‫הגוף בנוי מיחידות שבנויות יחידות קטנות יותר עד שלבסוף נגיע לאטומים שבונים‬
                                                                           ‫מולקולות.‬
 ‫1. תא- ‪ Cell‬יחידה היכולה להתקיים מעצמה, והיא היחידה הקטנה ביותר בגוף, גם התא‬
                                              ‫בנוי מיחידות קטנות יותר שקריים אברונים.‬
                     ‫אברונים‬                                       ‫אברון – ‪.Organelle‬‬
                   ‫מעריכים כי בגוף יש 01 בחזקת 41 תאים וגודלם בין 03-01 מיקרומטר.‬
         ‫הגודל המינימאלי שעין יכולה לראות היא 1.0 – 2.0 מילימטר לכן לא ניתן לראות‬
                                ‫בעין בלתי מזוינת )למעט ביצית שהיא תא גדול יחסית(.‬
  ‫תאים שונים בגוף שונים זה מזה לדוגמא עצב ושריר ששונים זה מזה, כל אחד פועל ובנוי‬
                                ‫אחרת למרות שכולם תאים – התמיינות ‪.Differentiation‬‬
         ‫לכל תא במערכת מסוימת יש מבנים שאמורים לקיים את התפקיד של מערכת זו.‬

‫2. רקמה- ‪ – Tissue‬אוסף תאים דומים שמבצעים תפקיד משותף. לא כל התאים ברקמה‬
  ‫חייבים להיות זהים ורקמה יכולה להיות מורכבת מחומרים אחרים מלבד תאים חומרים‬
                                           ‫שהם חוץ תאיים –‪.Intra cellular matrix‬‬
                                                               ‫תמונה סוגי רקמות.‬
                                                         ‫בגוף ארבעה סוגי רקמות-‬
               ‫א. אפיתל- ‪ – Epithelium‬אשר תפקידה לצפות חללים שונים בגוף.‬
                                    ‫ב. חיבור – ‪ – Connective‬עצמים וסחוסים.‬
                                                          ‫ג. שריר – ‪.Muscular‬‬
                                                             ‫ד. עצב – ‪.Nerve‬‬

‫3. איבר- ‪ – Organ‬מבנה או ארגון של מספר סוגי רקמות לממנה בעל תפקיד מוגדר )לב,‬
                                               ‫כבד לבלב( שלהם תפקיד מסוים.‬

  ‫4. מערכת –‪ – System‬ארגון מסובך ביותר בכל רמות הארגון. המערכת בנויה מאוסף‬
    ‫אברים שמאפשרים לבצע תפקיד מסובך לדוגמא – מערכת נשימה, מערכת העיכול.‬

                                                                   ‫מערכות הגוף‬
  ‫א. מערכת החיפוי – ‪ – Integumentary‬מערכת שמצפה את הגוף ומבודדת אותו מהעולם‬
‫החיצון. המערכת מגנה מפני חיידקים, אנרגיות פיסיקליות כמו טמפ' וחיכוך. מרכיב עיקרי‬
    ‫הוא העור, השיער והציפורניים. למערכת תפקידים נוספים כמו ויסות חום הגוף, יצירת‬
                                                                        ‫ויטמין ‪.D‬‬

                                      ‫חטיבת תמיכה ותנועה – ‪Support and movement‬‬
                                                          ‫ב. שלד- ‪.Skeletal System‬‬
                                                      ‫ג. שרירים – ‪.Muscular System‬‬

           ‫חטיבת בקרה תקשורת ואינטגרציה- ‪Communication Control and Integration‬‬
                                                ‫ד. מערכת העצבים – ‪.Nerve System‬‬
‫ה. מערכת אנדוקרינית – ‪ Endocrine‬בקרה על ידי הורמונים שמיוצרים בנקודות מסויימות‬
                                                                           ‫בגוף.‬

                                    ‫חטיבת שינוע והגנה ‪Transportation and Defense‬‬
                                          ‫ו. מערכת הלב וכלי הדם - ‪Cardiovascular‬‬
                                              ‫ז. מערכת הלימפה- ‪lymphatic System‬‬

                                              ‫אחזקה – ‪Processing and Maintenance‬‬
                                             ‫ח. מערכת העיכול – ‪.Digestive System‬‬
                                         ‫ט. מערכת הנשימה – ‪.Respiratory System‬‬
                                                ‫י. מערכת השתן - ‪.Urinary System‬‬

                                           ‫יא. מערכת המין – ‪.Reproductive System‬‬

                                                                  ‫שקופיות הסבר.‬

                                                     ‫חללי הגוף – ‪.Body Cavities‬‬
‫מבנה שעטוף בקרום לעיתים יש בו נוזל, רב האברים הפנימיים בגוף נמצאים בתוך חללים.‬
                                                 ‫ניתן לחלק את חללי הגוף לשנים :‬
                                   ‫1. ‪ – Dorsal‬לכיוון הגב, שמחולק אף הוא לשניים:‬
                                                    ‫א. ‪ – Cranial‬חלל הגולגולת.‬
                                                      ‫ב. ‪ – Spinal‬עמוד השדרה.‬

                                 ‫2. ‪ – Ventral‬לכיוון הבטן, מחולק אף הוא לשניים:‬
                         ‫א. ‪ –Thoracic‬חלל החזה. מחולק אף הוא שלושה חללים:‬
                                         ‫• ‪ Pleura‬לכל אחת מהריאות.‬
                                          ‫• חלל הלב – ‪.Mediastinum‬‬

                                          ‫ב. ‪ – Apdominuopelvic‬חלל בטן אגן:‬
  ‫חלל הבטן – נמצאים רב חלקי מערכת העיכול, קיבה, כבד, אברי מערכת השתן‬
                                                        ‫כגון כליות, טחול,‬
                                 ‫בטן תחתונה – שלפוחית השתן ואברי המין.‬

                                                           ‫מבנה התא ‪Cytology‬‬
                                                ‫תא דומה לגוף האדם בזעיר אנפין.‬
                                                                        ‫קרום התא‬
   ‫המבנה התוחם את התא הוא קרום התא – ‪ ,Cell Membrane‬בתוך התא קיים חומר בשם‬
                                                                       ‫‪.Cytoplasm‬‬
                     ‫חלק מהאברונים בנויים מקרומים )יש גם כאלה שאינם קרומיים(.‬
 ‫לקרום חדירות בררנית - ‪ Selective‬חומרים שונים נכנסים ויוצאים מהתא בצורה מבוקרת,‬
                                                                 ‫במנגנונים שונים.‬
‫מבנה הקרום הוא שלד של מולקולות שומן שעליו מולקולות של חלבון והוא זה שמאפשר‬
                                                        ‫את החדירות הסלקטיבית.‬

                                                       ‫שיעור 2 - 6002/01/92‬
                                                 ‫ניתן לחלק את התא לשני חלקים‬
                        ‫‪ – Hydrophilic‬חוץ התא ותוך התא שהם חדירים ומומסים במים.‬
                     ‫‪ -Hydrophobic‬הזרועות של הרקמה שאינם חדירים ומומסים במים.‬
‫על גבי השלד יש חלבונים, והחלבונים עוברים מצד לצד, חלק מהחלבונים חודרים רק צד‬
                 ‫אחד, חלק מונחים. תפקיד החלבונים ליצור תעלות המעבירות חומרים.‬
   ‫מלבד השומנים והחלבונים קיימים גם סוכרים ופחמימות שבדquot;כ קשורים לחלבונים או‬
                                                                       ‫לשומנים:‬
                                         ‫גליקופרוטאינים – תלכיד של חלבון וסוכר.‬
                                            ‫גליקוליפידים – תלכיד של שומן וסוכר.‬
                       ‫בקרום יש גם שומן הקרוי כולסטרול ותפקידו לייצב את הקרום.‬




                                               ‫תפקיד החלבונים הקרומיים:‬
‫קולטן נמצא מחוץ לתא ומעורר תהליכים בתוך התא )מולקולה שנקשרת מחוץ לקרום‬        ‫1.‬
                                                                  ‫לקולטן(.‬
                                                      ‫תהליכים אנזימטיים -‬     ‫2.‬
                               ‫מעבר חומרים בין תאים ויצירת קשר בין תאים.‬      ‫3.‬
                                               ‫מעבר חומרים אל תוך התא.‬        ‫4.‬
                                             ‫מקום עגינה לחלבונים אחרים.‬       ‫5.‬
                       ‫גליקופרוטאינים – מתן אפיון לתאים – כמו קבוצות הדם.‬     ‫6.‬


                                                                  ‫מבנה האברונים‬
                                                                 ‫אברונים קרומיים‬
‫1. רשת אנדופלסמית – ‪ Endoplasmic Reticulum‬צרור שקיות קרומיות שיושבות אחת ליד‬
              ‫השנייה, הרשת נמצאת בדרquot;כ סביב הגרעין, וגם לרשת הזו שני סוגים:‬
   ‫א. רשת אדופלסמית מגורגרת – ‪ Rough‬או ‪ – RER‬גרגירים אלו נקראים ריבוזום‬
      ‫)שיכולים להיות גם חופשיים ולא רק על הרשת(. תפקידם יחד ליצור את‬
                               ‫החלבונים בתהליך התרגום מ- ‪ DNA‬לחלבון.‬
‫ב. רשת אדופלסמית חלקה – ‪ Smooth‬או ‪ – SER‬תפקידה ליצור תרכובות שומניות‬
                                                             ‫וסוכריות.‬
‫2. מערכת גולג'י – שקיות קטנות המסודרות בשורות ובקצהן יש כדורונים או שלפוחיות.‬
 ‫לכדורון קוראים ‪ .Vesicle‬תפקיד המערכת לארוז את החלבונים או החומרים שמיוצרים‬
      ‫ברשת האנדופלסמית ולעזור להוציאם החוצה, מכן נובע שיש קשר בין 2 מערכות‬
                                                                             ‫אלה.‬
       ‫החומר מצטבר בקצוות ויוצא מהשלפוחיות. החומר הנמצא בשלפוחיות נצמד אל‬
‫הקרום ונע לעבר קצה התא, ברגע שיש מגע בין שני קרומים )השלפוחית וקרום התא(‬
                                              ‫נוצרת פתיחה, והחומר יוצא מחוץ לתא.‬
                                               ‫השלבים הם: איחוי ואז פתיחה בניצב.‬
                          ‫אם הבליעה היא בליעה של חלקיק נקרא לזה – ‪Phagocytosis‬‬
                              ‫אם הבליעה היא של נוזל )מים( נקרא לזה – ‪.Pinocytosis‬‬
  ‫יש לשים לב שהשלפוחית הפכה להיות חלק מהתא, לעיתים סתם חלקים של מערכת זו‬
                           ‫יוצאים אל הקרום על מנת להגדיל את קרום התא או לחדשו.‬
                                   ‫לעיתים בגולג'י מצטברים אנזימים שיוצרים ליזוזומים.‬




      ‫3. ליזוזום – ‪ – Lysosome‬שלפוחית קטנה מלאה באנזימים ונוצרים ממערכת גולג'י.‬
  ‫האנזימים האלו מפרקים את מרכיבי התא לדוגמא פירוק חלבונים ,פירוק פחמימות,‬
     ‫שומנים חומצות גרעין. האנזימים האלו נמצאים במצב לא פעיל ומבודדים על ידי‬
                                      ‫הליזוזום היות והם מסוגלים לפרק את התא!.‬

  ‫4. מיטוכונדריון – ‪ – Mitochondria‬בנוי משני קרומים, חיצוני ופנימי. הפנימי מקופל היות‬
      ‫ועליו נעשית רב העבודה. כמו כן באברון יש ‪ .Matrix‬תפקיד האברון הוא לדאוג‬
                               ‫לתהליך הנשימה – שריפת הסוכר )גלוקוז( לאנרגיה.‬
‫תהליכי בניה שדורשים אנרגיה נקרא ‪ .Anabolism‬תהליכי פירוק נקראים ‪.Catabolism‬‬
             ‫החומר הכימי נקרא ‪ .ATP‬בקטבוליזם נוצר ‪ ATP‬שעובר לתהליכי האנבוליזם.‬
‫התהליך הכי שכיח הוא נשימה, הגלוקוז מתחמצן ומתפרק לגמרי ומכאן נוצרות מולקולות‬
                                                                        ‫של ‪.ATP‬‬

                                                                 ‫אברונים לא קרומיים‬
                ‫1. ‪ – Cytoskeleton‬שלד התא, בנוי ממבנים סיביים חלבוניים, ‪.Cell Fibers‬‬
                                     ‫א. ‪ – Microfilaments‬מחזורת כפולה דק יותר‬
                             ‫ב. ‪ – Intermediate filaments‬בנוי ממחרוזת משולשת.‬
  ‫ג. ‪ – Microtubule‬בנוי מ- 2 יחידות שונות אשר יחד מסודרות בצורת סליל ויוצרות‬
                                                     ‫צינור. והם פועלים בתנועה.‬
  ‫מערכת זו היא שלד התא וחלבונים אלו מתכווצים ולכן אברוני התא יכולים לנוע עליהם.‬
                                              ‫המערכת בגוף היא למעשה שלד ושרירים.‬




                                                            ‫שיעור 3 - 6002/11/50‬
                                                                 ‫אברון גרעין התא‬
                                                   ‫תופס בין שישית לרבע מכלל התא.‬
‫אברון קרומי העטוף בקרום כפול )פנימי וחיצוני(, בתוך הגרעין )‪ (Nucleus‬ישנו שטח הקרוי‬
                                                    ‫גרעינון ‪ Nucleolus‬שהוא כהה יותר.‬
‫בין הגרעין לגרעינון ישנו חומר הקרוי כרומטין או כמו שקוראים לו הכימאים ‪ DNA‬ובשטח‬
                                                         ‫זה מצויים גם הכרומוזומים.‬
     ‫‪ - Deoxyribonucleic Acid‬בתוך הגרעין יש מידע לגבי כל מה שהוא יודע )צבע עיניים(‬
 ‫.למעשה יש שם קוד ליצירת חלבונים על ידי התא. כאשר יהיה צורך חלבונים אלו יסונטזו‬
                                                                    ‫על פי ה- ‪.DNA‬‬
   ‫הביטוי של החומר התורשתי לא יהיה בכל התאים, הפוטנציאל יהיה אך ההוצאה לפועל‬
                    ‫לא תהיה, אלא על פי סוג התא ומיקומו )תא לבלב לא ירכיב שערה(.‬
     ‫המידע ליצירת חלבון מסויים או סט חלבונים הם קטע ‪ DNA‬מסוים הנקרא גן )‪.(Gene‬‬
 ‫ה- ‪ DNA‬נמצא בתור 32 זוגות של מולקולות כאשר במצב מסוים הן מתקצרות וזה למעשה‬
      ‫הכרומוזום. הכרומוזום הוא הגדרה מבנית שלא ניתן לראות עד שלא תהיינה חלוקות.‬




                                                                      ‫הקוד הגנטי‬
                             ‫ה- ‪ DNA‬הוא מולקולת ענק שמורכבת מ- 4 חלקים:‪. A T C G‬‬
‫החלבונים אותם יש לייצר הם פולימריים, הבנויים מחומצות אמינו, קיימות סהquot;כ 02 חומצות‬
‫אמינו כאלה. כל חומצה מקודדת על ידי שלישיית ‪ DNA‬כך שלמעשה ניתן לתרגם מחומצת‬
                                                             ‫גרעין ל- ‪ DNA‬וההיפך.‬
 ‫העתקת ‪ DNA‬אינה העתקה מדויקת אלא שעתוק ונקרא ‪ .RNA‬ה- ‪ RNA‬נשלח החוצה )‪RNA‬‬
                        ‫שליח( שיוצא החוצה ומכיל את האינפורמציה של יצירת החלבון.‬
    ‫בקרום הגרעין ישנם חורים שדרכם ה- ‪ RNA‬השליח יכול לצאת. )יצירת החלבון נעשית‬
 ‫ברשת האנדופלסמית או על גבי הריבוזום(. התהליך המתואר נקרא תרגום - ‪.Translation‬‬

                                                                  ‫מבנה ה- ‪DNA‬‬
‫סליל כפול, על כל סליל יש בסיס ומולו יש את הבסיס המקביל לו. למעשה זה אומר שכל‬
                                                        ‫המידע נמצא בגדיל אחד.‬
    ‫הצורך להכפלה מדויקת נפתר על ידי סליל כפול וכשיש צורך ליצור חלבון מסוים או‬
             ‫שעתוק ותרגום, קטע ה- ‪ DNA‬נפתח, ועל גבי הקטע הנפתח ייווצר ה- ‪.RNA‬‬
                                                           ‫ב- ‪ RNA‬במקום ‪ T‬יש ‪.U‬‬
‫סוגי ‪RNA‬‬
                                                           ‫1. ‪.Messenger RNA‬‬
                                                         ‫2. ‪ – RRNA‬ריבוזומלי.‬
                                                 ‫3. ‪ – TRNA‬מעביר – ‪.Transfer‬‬

                                                ‫שלבים ביצירת החומצה האמינית:‬
     ‫1. כרומטין מתחיל להסתדר על מצב בו ניתן להבחין בכרומוזומים ובגדילי‬
                                        ‫ה- ‪ DNA‬שנפתחים לטובת השכפול.‬
     ‫2. ה- ‪ mRNA‬יוצר את השעתוק )בדומה להרכב של הסליל המקביל( בתוך‬
        ‫גרעין התא ויוצא החוצה לכיוון הריבוזומים דרך החורים בגרעין התא.‬
   ‫3. הריבוזומים עוברים על ה- ‪ mRNA‬קוראים אותו ומתווכים בינו לבין ה-‪tRNA‬‬
            ‫אשר מכיל quot;קוראquot; )‪ (Anticodon‬ספציפי של שלישית חלקי ‪.DNA‬‬
  ‫4. - ‪ tRNA‬משאיר על שלישיית ה- ‪ DNA‬חומצה מסוימת )02 חומצות אפשריות‬
                    ‫ו- 02 סוגי ‪ .(tRNA‬לאחר מכן ה- ‪ tRNA‬עוזר את הריבוזום.‬
‫5. ריבוזום quot;קשורquot; לשרשרת של חומצות אמינו על פי מקור חלקי ה- ‪ DNA‬שהיו‬
                                                                   ‫עליו.‬




                                                                    ‫חלוקת התא‬
 ‫מתא אם אחד, נוצרים שני תאים וזהו תהליך המיטוזה. החומר האנושי צריך quot;להכפילquot; את‬
                                                          ‫עצמו בתהליך בסינטזה.‬
                                ‫התאים לא חייבים להיכנס למעגל החלוקה כל הזמן.‬
‫במידה ונדרש שתי תאי הבת יראו כמו האם, החומר התורשתי ישוכפל ל- 2. השכפול נקרא‬
                                                                           ‫‪.S‬‬




                                           ‫חלוקת תא על פי מיני זכר נקבה‬
                                               ‫מיטוזה – חלוקת תאים, ‪Mitosis‬‬
  ‫מיוזה – חלוקת הפחתה, ‪ Meiosis‬בהפרייה שתא הזרע ותא הביצית 32 זוגות, אך‬
                                   ‫בעובר יש גם רק 32 כרומוזומים ולא הכפלה.‬
                    ‫סט של כרומוזומים נקרא – ‪ Haploid‬וסט כפול נקרא ‪.Diploid‬‬
                                     ‫זוגות הכרומוזומים מחולקים בצורה הבאה:‬
                                                           ‫22-1 – ‪.Autosomes‬‬
                                               ‫32 – ‪ X – sexchromosoms‬ו- ‪.Y‬‬

  ‫דיפלואיד שלנקבה )ביצית( הוא תמיד ‪ XX‬דיפלואיד זכר )זרע( ‪ ,XY‬ולמעשה מכן‬
‫ניתן לומר שהגבר הוא שקובע את מין העובר על פי ההפלואיד אותו מקבל העובר.‬
‫אפיתל‬
‫רקמת ציפוי הכולל העור, מערכת הנשימה, מערכת העיכול השתן – כל מה שנפתח ויוצא‬
                    ‫החוצה. כמו כן ציפוי כלי הדם הוא סוג אפיתל הקרוי ‪.Endothelium‬‬
                                              ‫חייב להיות קשר בין הרקמות השונות.‬
       ‫בכל רקמה יש תאים וחומר חוץ תאי, הבנוי ממספר רכיבים שנלמד ברקמת חיבור.‬

                                                              ‫מאפייני האפיתל‬
                                   ‫1. יש בו תאים ואין בו כמעט חומר חוץ תאי.‬
                                 ‫2. האפיתל מצפה איברים מחוץ לגוף וצינורות‬
                                            ‫3. בלוטות אף הן נוצרות מאפיתל.‬
                    ‫4. באפיתל אין כלי דם ולכם הדם מתקבל מהרקמה שמתחת.‬
                              ‫5. תאי האפיתל מתבלעים ומתחדשים כל חיינו.‬

                                                          ‫לאפיתל 3 שטחים:‬
                      ‫1. השטח הפונה החוצה לכיוון החלל הפתוח של האיבר.‬
       ‫2. הפונה פנימה – לרקמה שמתחת, והוא יושב על מבנה הנקרא ‪Basement‬‬
                                                           ‫‪.Membrane‬‬
                          ‫3. והשטח של תא מול תא. שם יש קשרים בין תאים.‬


                                               ‫עמודים 011 – 411 מהדורה חמישית.‬
                                                               ‫‪Cell reproduction‬‬
                                                                         ‫‪Mitosis‬‬
                                                                         ‫‪Meiosis‬‬

                                                       ‫שיעור 4 - 6002/11/21‬
                                                 ‫המשך חלוקת אפיתל צורת התא:‬
                                                            ‫קיימים מספר צורות:‬
                                                                 ‫1. קובייתי.‬
                                                                  ‫2. קשקשי‬
                                                                    ‫3. עמודי‬

                                                                  ‫שכבות‬   ‫מספר‬
                                                      ‫חד שכבתי ‪Simple‬‬     ‫1.‬
                                                    ‫רב שכבתי ‪Stratified‬‬   ‫2.‬
                       ‫רב שכבתי מדומה )חד שכבתי שנראה כמו רב שכבתי(.‬      ‫3.‬
‫כאשר לאפיתל יש תפקיד מסוים מבנהו יהיה בהתאם לדוגמא:‬
                        ‫אפיתל המגן מפני חיכוך האפיתל יהיה רב שכבתי קשקשי.‬    ‫1.‬
       ‫בכלי דם יהיה בדרך כלל קשקשי חד שכבתי על מנת לאפשר דיפוזיה )ריאות‬      ‫2.‬
                                                                   ‫לדוגמא(.‬
    ‫בלוטה מורכב ממספר תאים המפרישים חומר מסויים יהיה האפיתל קובייתי, גם‬      ‫3.‬
                                        ‫בתאים הסופגים יהיה האפיתל קובייתי.‬
‫בתאי ספיגה, מעבר חומר דרך האפיתל דרך התא, יש אפיתל חד שכבתי קובייתי או‬       ‫4.‬
                                                                      ‫עמודי.‬

                                           ‫קצת על בלוטות )אין לי מושג מה הקשר(.‬
                                                     ‫קיימים שני סוגים של בלוטות:‬
  ‫‪ – Exocrine‬תאי הבלוטה מפרישים והחומר יוצא מחוץ לצינור )לדוגמא רוק‬        ‫1.‬
                                                        ‫בחלל הפה(.‬
     ‫‪ -Endocrine‬חומר ההפרשה מגיע לכלי דם ומשם מטייל בגוף לדוגמא:‬           ‫2.‬
   ‫הורמונים. מנגנון הפעולה של הורמונים הוא כך שלמעשה הוא תכיר תא‬
                                               ‫מסוים ברקמה מסוימת.‬

                                                ‫בלוטות על פי צורת הפרשה:‬   ‫חלוקת‬
  ‫הפרשה ‪ – Merocrine‬כמו במערכת גולג'י ה- ‪ ,Exotisosic‬לדוגמא מערכת עיכול.‬    ‫1.‬
      ‫הפרשה ‪ - Apocrine‬חומר מצטבר באזור מסוים של התא, חלק מהתא נתלש‬         ‫2.‬
           ‫ומשתחרר החומר, למעשה גם מופרש חלק מהתא. לדוגמא חלב אם.‬
  ‫הפרשה ‪- Holocine‬התא אוגר את חומר ההפרשה עד שהוא מתפוצץ ומת וכאילו‬        ‫3.‬
                                               ‫החומר מופרש רק שהתא מת.‬
‫סוגי אפיתל‬
‫1. ‪ Keratinize‬על העור – השכבות העליונות מתות. השכבה התחתונה הבזלית, התא‬
     ‫מתחלק לשנים והתא החדש עולה מעלה. העור מכיל רקמות נוספות בנוסף‬
‫לאפיתל שבו אין כלי דם ולכן המזון והחמצן מתקבלים מלמטה והתאים הרחוקים‬
                ‫לא מוזנים ומתים. מה שנשאר מהם הוא חלבון הקרטין ‪.Keratin‬‬
‫2. ‪ - None Keratinize‬כל השכבות שלו הם תאים חיים והם מצופים ברירית )‪(Mucosa‬‬
‫על מנת שהתאים לא יתייבשו. לדוגמא אפיתל רב שכבתי קשקשי בצוואר הרחם.‬

                                          ‫‪ Inter Cellular Junction‬סוגי קשרים לתאים‬
                                         ‫1. תקשורת בין תאים – ‪Gap junctions‬‬
                                         ‫2. קשירה מכאנית טובה ‪.Demosomes‬‬
                                  ‫3. מניעת מעבר בין התאים – ‪Tight Junctions‬‬




                                    ‫רקמת חיבור – ‪Connective Tissue‬‬
                                  ‫מעט תאים והרבה חומר חוץ תאי )דם, עצם, סחוס(‬
                                                ‫החומר החוץ תאי בנוי מחומר ביניים:‬
                                                                        ‫1. מים.‬
                                                 ‫2. חומר ביניים שיוצר דמוי ג'ל.‬
                   ‫3. סיבים חלבוניים: קולגן ‪ ,Collagan‬סיבים אלסטיים, רטיקלין.‬
                  ‫איפיון של רקמת חיבור תלוי בכמויות והסוגים של החומר החוץ תאי.‬
‫חלוקת רקמות חיבור‬




                         ‫1. תמיכה - החומר החוץ תאי גם חומר ביניים וגם סיבים.‬
                                                          ‫2. נוזלי – דם ולימפה.‬
‫3. חיבור אמיתי – עיקר החומר החוץ תאי הוא סיבים חלבוניים. המחולק חלוקת משנה‬
                           ‫על פי הצפיפות, טיב הסיבים ולפי הכיווניות שלהם.‬
‫מערכת השלד – ‪Skeletal System‬‬
                    ‫בנוי מעצמות ומפרקים, ‪ Bone & Joint‬או מפרק גם קרוי ‪.Articulation‬‬

                                                                            ‫עצמות‬
                                                                 ‫תפקידי העצמות‬
                                                           ‫1. תמיכה של הגוף.‬
                                                                      ‫2. הגנה.‬
                                                                     ‫3. תנועה.‬
                                              ‫4. ‪ -Hematopoiesis‬יצירת תאי דם.‬
              ‫5. מאגר חומרים ובעיקר סידן ומינרלים אחרים כמו זרחן, עופרת וכו'.‬

                                                                     ‫מבנה העצמות‬
           ‫העצמות בגוף מחולקות ל- 4 קבוצות: ארוכות, קצרות, שטוחות, אירגולאריות.‬
                                                                     ‫ארוכות – גפיים.‬
                                             ‫גליליות קצרות – אצבעות ידיים, רגליים.‬
                                                             ‫שטוחות – גולגולת, אגן.‬
                                                                 ‫אירגולריות – חוליה.‬

                                                           ‫שיעור 5 - 6002/11/91‬
                                                                ‫מבנה עצם ארוכה‬
                                              ‫מבנה ארוך וקל בעל חוזק חומרים גבוה.‬

                                                                                  ‫•‬
                                      ‫חלל התא מכיל את המח ונקרא חלל המח.‬
                                                                                  ‫•‬
                        ‫מעל החלק שפונה למפרק יש סחוס הנקרא סחוס המפרק.‬
                                                                                  ‫•‬
‫העצם עטוף בקרום הקרוי- ‪ Periost‬שדרכו עובר הדם המיוצר בעצם החוצה, והמקום בו‬
                                                            ‫השרירים מקושרים.‬
                                                                                  ‫•‬
‫במגע אם העצם ישנם תאים ‪ – Osteoblast‬האחראים על צמיחת העצם ואיחוי של עצם.‬
                                                                                  ‫•‬
    ‫החלל גם הוא עטוף בקרום הקרוי ‪ Endosteum‬ושם תאים שיכולים לפרק או לספוג‬
                                           ‫עצם, תאים אלה נקראים ‪.Osteoclasts‬‬
                                                                                  ‫•‬
                ‫בחלל קיים מח העצם שמעל גיל 02 הופך זה לשומן ונקרא מח צהוב.‬

                                                ‫1. אפיפיזה ‪EPIPHYSIS‬‬
                                                ‫2. דיאפיזה ‪DIAPHYSIS‬‬
                              ‫3. החלל המרכזי או חלל המח- ‪.MARROW CAVITY‬‬
‫קיימים שני סוגי עצם מבחינת סוגי הרקמה מהם בנויה.‬
                                             ‫1. עצם דחוסה בחלק ה- דיאפיזה.‬
                                                     ‫2. עצם ספוגית ‪.Epiphysis‬‬




                                                ‫מבנה מיקרוסקופי של עצם דחוסה‬
                                ‫יחידת המבנה נקראת או ‪ Osteon‬או ‪.Haversian System‬‬
 ‫המייחדת את העצם לעומת כל שאר רקמות הגוף היא העובדה שעל גבי החומר החוץ תאי‬
                                               ‫מגיע סידן שהוא זה שנותן את הקשיות.‬
                       ‫תאי העצם נמצאים בתוך חורים קטנים וכך מתקיימים שם החיים.‬
‫העצם למעשה בנויה משכבות שכבות על מרכז מסויים אחד, שהחומר למעשה הוא קולגן.‬
  ‫על גבי השכבות ישנם חורים הנקראים ‪ Lacuna‬ובכל אחד מהם יש תא הנקרא ‪Osteocyte‬‬
                                                                  ‫המצוי בתוך נוזל.‬
  ‫בין התאים לחלל המרכזי ובין התאים לבין עצמם, ישנה רשת מסועפת של צינוריות דקות‬
     ‫שנקראות ‪ Canaliculum‬ומספקות את המזון והחמצן מכלי דם שנמצאים ומגיעים לחלל‬
                                                                           ‫המרכזי.‬
‫מבנה מיקרוסקופי של עצם ספוגית‬
          ‫מורכב מאוויר וחומר )ספוג( והמבנה קרוי קוריות העצם באנגלית קרוי ‪,Spongy‬‬
                      ‫בתוך האוויר יש את מח העצם האדום, ומשם מיוצר הדם כל חיינו.‬
    ‫כיוון שהעצם נבנית בצורה רציפה צפיפות הקוריות משתנה בהתאם למאמץ שמופעל.‬
                                  ‫בדquot;כ עצם ספוגית תהיה בפנים, ועצם דחוסה בהיקף.‬




                                                        ‫התפתחות העצם בעובר‬
‫בעובר בן 21 שבועות, מערכת השלד כבר מפותחת אך מסחוס ולא מעצם, הגולגולת היא‬
        ‫סיבית – רקמה קשה. עם התקדמות ההיריון הסחוס הופך לעצם בתהליך הנקרא‬
 ‫התגרמות- ‪ Ossification‬או הסתיידות )עם זאת יש סוגים שונים של הסתיידות(. גם בלידה‬
                                                ‫ישנן עצמות שלא התגרמו לחלוטין.‬
   ‫בסחוס אין כלי דם לכן תחילת ההתגרמות חייבת להיות על ידי כניסת כלי דם למבנה.‬
                    ‫החלק שהתגרם אחרון, נותר חלק המאפשר התפתחות של העצם.‬

                    ‫גודל העצם הינו יחסי לגודל, ולכן העצם גדלה גם מבפנים – בחלל.‬
        ‫מבחוץ נבנית העצם על ידי ה- ‪ Osteoblast‬ומבפנים החלל גדל על ידי ‪Osteoclast‬‬
                                            ‫שמפרק/סופג את העצם )‪(Remodeling‬‬
 ‫באנשים מבוגרים יש איזון בין צמיחה לספיגה, בילדים כמובן, הצמיחה גדולה מהספיגה.‬
‫מבנה השלד‬
                                          ‫בגוף 602 עצמות המחולקות ל- 2 חטיבות:‬
                                                   ‫1. שלד צירי ‪ 80 – Axial‬עצמות:‬
                                                  ‫א. מתוכן הגולגולת 82 עצמות:‬
                             ‫א. מתוכן קופסת המוח מורכבת מ- 8 עצמות.‬
                                                  ‫ב. עצמות הפנים 41.‬
                                                          ‫ג. אוזניים 6.‬
                                                                    ‫ב. צלעות 42.‬
                                                                    ‫ג. חוליות 42.‬
                                                     ‫ד. 2 עצמות בעמוד השדרה.‬
                                                                   ‫ה. עצם החזה.‬
                                                                       ‫ו. ‪.Hyloid‬‬

                ‫2. שלד נוסף – ‪ 126 – Appendiculum‬עצמות רובן בכפות ידיים ורגליים.‬

                                                                          ‫סוגי סחוס‬
                                                 ‫1. סחוס סיבי – קשה, בחוליות‬
                                            ‫2. סחוס אלסטי – גמיש יותר, באוזן‬
                                                   ‫3. סחוס היאליני – רך )ג'לי(.‬

                                                        ‫מפרקים - ‪Articulations‬‬
                             ‫נקודות החיבור בין העצמות, המחולקים לשלושה סוגים:‬
                                           ‫‪ – Immovable‬ללא תנועה, סיביים:‬    ‫1.‬
‫א. ‪ – Suture‬תך )קשר( חיבור הדוק עם מעט רקמה סיבית )שאריות ממה שהתפתח‬
                         ‫אצל התינוק(, דוגמא: קשרים בין עצמות הגולגולת.‬
                                            ‫ב. ‪ -Gomophosis‬מפרק שן-לסת.‬
   ‫ג. ‪ – Syndesmosis‬שתי עצמות המחוברות באמצעות רצועות )ליגמנטים( שאינן‬
                           ‫מאפשרות תנועה אחת נגד השניה – אמה, ושוק.‬

                                 ‫‪ – Slightly Movable‬תנועה מוגבלת, סחוסיים.‬       ‫2.‬
‫א. ‪ – Syncondrosis‬הקשר בין העצמות הוא באמצעות סחוס, כאשר העצמות רחוקות‬
                                                        ‫זו מזו )צלעות(.‬
  ‫ב. ‪ - Symphisis‬הקשר בין העצמות הוא באמצעות סחוס, אך העצמות קרובות, יש‬
                                                  ‫מעין דיסק של סחוס.‬

                       ‫‪ – Freely Movable‬תנועה חופשית, סינוביאליים ‪Synovial‬‬       ‫3.‬
‫עצם עליונה ותחתונה מתקרבות זו לזו וה-פריאוסיטים שלהם מתאחד. נוצרת קופסית‬
 ‫קטנה, הקופסית עצמה ‪ ,Capsule‬ובו חלל קרום סינוביאלי המצפה את החלל שנוצר‬
‫)חלל סינוביאלי(. בחלל נוזל סינוביאלי הנוזל מופרש מתאי האפיתל ומטרתו לאפשר‬
‫תנועה ללא חיכוך.‬




                                                           ‫שיעור 6 - 6002/11/62‬
 ‫בקצה העצם, הפונה למפרק יש סחוס מפרקי, פריאוסט של שתי העצמות מתחברים זה‬
 ‫לזה והם המשכיים – שיוצר חלל סינוביאלי המצופה באפיתל. מהמקום שבו נגמר סחוס‬
                                            ‫מפרקי ישנו קרום שנקרא קרום סינוביאלי.‬
‫הקרום הסינוביאלי בנוי מתאים שמפרישים נוזל סיכה לתוך החלל, מאפשר תנועה חלקה‬
                                                                       ‫ללא חיכוך.‬
‫אחת מהבעיות שקיימות היא שיש נזק ודלקת שגורמת להפרשת נוזלים שגורמת לבצקת,‬
                                        ‫שזה קורה בחלל הברך יש בעיית quot;מים בברךquot;.‬
         ‫מבנה זה הוא סכמאטי ובמפרקים שונים יש מבנים נוספים של ייצוב, הגנה וכו'.‬

                                                                       ‫ברך‬
                                         ‫1. הברך מחזיק משקל רב השעות.‬
 ‫2. סוג המפרק בברך הוא לא עלי ומכתש, אלא שני משטחים ישרים פחות או יותר.‬
                                              ‫3. המפרק לא עטוף בשרירים.‬

‫המניסקוס )קדמי ואחורי( הן לוחיות סחוס שמקטינות את החלל הסינוביאלי, הבעיה היא‬
                           ‫שהלוחית היא יחסית שבירה וחתיכת הסחוס זזה ומתבלה.‬
‫ישנן רצועות שמחזקות בין העצם העליונה והתחתונה, בברך יש גם רצועות פנימיות בתוך‬
                                                          ‫החלל לחיזוק המבנה.‬
                         ‫בברך יש עצם ‪ Patella‬פיקת הברך מגינה על העצם והמפרק.‬
             ‫סביב הברך יש 31 חללי אויר ‪ Bursa‬אשר בולמים מכות שמקבלים באיזור.‬
‫חלוקת המשנה של מפרקים סינוביאליים:‬
‫חלוקת המשנה הינה פונקציונלית, היות והתנועה החופשית לא מתאפשרת בכל הכיוונים.‬
                       ‫את המפרקים מחלקים לתתי סוגים על פי דרגת חופש הפעולה:‬
                                                          ‫1. תנועה בציר אחד – ‪.uniaxial‬‬
                                                        ‫‪ - Hinge .i‬מפרק‬
                                                 ‫‪– Pivot .ii‬מרפק, צוואר.‬
                                                           ‫2. תנועה בשני צירים – ‪Biaxial‬‬
                                       ‫‪ – Saddle .i‬אוכף, כמו באגודל.‬
                                   ‫‪ –Condyloid .ii‬לדוגמא ‪ Atlas‬ו- ‪.Axis‬‬
                                            ‫3. תנועה במספר רב של צירים – ‪.Multiaxial‬‬
                        ‫‪ – Ball and Socket .i‬עלי ומכתש, בכתף, ירך.‬
                ‫‪ – Gilding .ii‬משטח החלקה, מפרקים בין זיזי החוליות.‬
‫מערכת השרירים – ‪Muscular‬‬
     ‫גם פעימות הלב, ותנועות במערכת העיכול, שינוי הקוטר בכלי הדם, נעשות על ידי‬
                                                                ‫מערכת השרירים.‬
                                                                     ‫סוגי שרירים:‬
                                                    ‫1. שריר חלק – ‪.Smooth‬‬
                                                   ‫2. שריר עקוד – ‪.Striated‬‬
                                                     ‫3. שריר הלב – ‪.Cardiac‬‬

                                                                    ‫שרירים חלקים‬
   ‫במרכז יש גרעין, והתאים מלאים באלמנטים מתכווצים הנקראים ‪ .Myofibrils‬האלמנטים‬
                     ‫צריכים להיות בניצב לכיוון התא, על מנת לאפשר התכווצות תקינה.‬
                          ‫השם חלק הוא מכיוון שלא רואים בו איזשהו מבנה כמו בעקוד.‬
                                                ‫שרירים אלו נמצאים בארבעה מקומות:‬
‫1. דפנות אברים חלולים – כתוצאה מהתכווצות יש תנועה של מה שיש בתוך האיבר:‬
                                        ‫שלפוחית השתן, מערכת העיכול, רחם.‬
     ‫2. דפנות כלי דם – קוטר הדופן של כלי הדם ניתן לשינוי על פי הצרכים השונים.‬
                                            ‫3. עין – מיקוד העדשה, גודל האישון.‬
                                               ‫4. בסיסי השערות – הסמרת שיער.‬
  ‫המשותף לשרירים החלקים הוא שהם מעוצבבים על ידי המערכת האוטונומית ולכן אינם‬
                                                                 ‫תחת בקרה רצונית.‬
 ‫כמו כן השרירים האלו פועלים בצורה ריתמית ולא בקצב גבוה כמו פעולות שרירי השלד.‬
                      ‫שריר הלב דומה לשריר עקוד אך מפינת פעולה דומה לשריר חלק.‬

                                                           ‫שרירי השלד - עקודים‬
                               ‫שריר שקשור לעצמות ועושה את תנועות הגוף, תפקידו:‬
                                                                    ‫1. תנועה.‬
                                       ‫2. יצירת חום, הומאוסתאזיז של חום הגוף.‬
   ‫3. יציבה – גם בזמן עמידה או ישיבה מופעלים שרירים ומתכווצים לטונוס מסויים.‬

                                                                 ‫מבנה השריר‬
‫השריר בנוי מקבוצות קבוצות שעטוף במעטפת של רקמת חיבור,ובתוכו אגדים )‪(Fascicle‬‬
    ‫של סיבים )‪ (Fiber‬שעטופים גם הם ברקמת חיבור. הסיב למעשה הוא תא. המעטפת‬
                      ‫שעוטפת את השריר הופכת להיות גיד שמחבר את השריר לעצם.‬
‫סיב השריר‬
    ‫אורכו בין מילימטר אחד לארבעים מילימטר וקוטרו בין 01 ל-001 מיקרומטר.היחס בין‬
      ‫אורך לרוחב הוא 004:1 דבר שאומר שהתא מאוד חוטי וגדול, ויש לו מספר גרעינים.‬
   ‫הגרעינים גרעין נקרא נמצאים מתחת לקרום )הקרום קרוי ‪ ,(Sarcolemma‬הגרעין עטוף‬
                                                                       ‫)‪(Sarcoplasm‬‬
‫בתא יש מספר גדול של ‪ Myofibrils‬ומסודרות באותו מנך )לרוחב( כך שנראה פסים לאורך‬
                                                          ‫הסיב ולכן קוראים לו עקוב.‬
          ‫סביב כל ‪ Myofibrils‬יש רשת הבנויה מצינורות הנקראות ‪.Sarcoplasmic reticulum‬‬
                                ‫בין ‪ Myofibrils‬יש מיטוכונדריה אשר מביאות את האנרגיה.‬




        ‫בתא יש שקעים הקרואים ‪ Tubular System‬הקרובים לרשת על מנת להיות קרובים‬
 ‫ל ‪ Myofibrils‬ול- ‪) Sarcoplasmic reticulum‬במבנה של ‪ Triad‬צינור ‪ T‬באמצע ושתי צינורות‬
                                                                   ‫סארקופלזמיות(.‬
‫מבנה ‪Sarcomere - Myofibrils‬‬
‫‪ Myofibrils‬בנוי מיחידות מבנה רבות שחוזרות על עצמן, יחידה זו נקראת ‪.Sarcomere‬‬
                                  ‫קיימים שני סוגים של חוטים עדינים מחלבון:‬
                                        ‫1. ‪ – Thickfilament‬מחלבון מיאוזין‬
                                         ‫2. ‪ – Thinfilament‬מחלבון אקטין.‬




‫המיאזין והאקטין נכנסים אחד בשני, וכך נוצרת ההתכווצות וה- ‪ Sarcommere‬מתכווץ‬
‫שיעור 7 6002/21/30‬
                                            ‫מבנה מולקולרי של אקטין ומיאוזין:‬
       ‫האקטין בנוי ממחרוזת כפולה של יחידות מבנה, כל חרוז הוא מולקולה של אקטין.‬

 ‫המיוזין דמוי מקל הליכה, קו ובקצה יש וו, יחידות המבנה יושבות במקביל, והבליטה פונית‬
                               ‫החוצה, לווי הבולטים יש יכולת תנועה בזמן התכווצות.‬
                                                  ‫ב‪ Sarcomere‬שני חלבונים עיקריים‬

                                ‫‪ – Troponin‬עיגולים צהובים בשרטוט.‬           ‫1.‬
‫‪ – Tropomyosin‬חוטי בשרטוט, במצב רגיל הוא חוסם את הקשר בין אקטין‬             ‫2.‬
                                                         ‫למיאוזין.‬




                                              ‫הבסיס הכימי של התכווצות השריר‬
‫גירוי מגיע מעצב, עובר לסיב השריר קופץ לצומת עצב שריר, ונוצר שינוי של פוטנציאל על‬
‫גבי הקרום. הקרום קרוב מאוד לרשת ה-‪ .Sacroplasm‬הגירוי שמגיע על גבי מערכת ‪ T‬גורם‬
               ‫לשחרור יוני סידן מהרשת ‪ Sacroplasm‬אל הציטופלזמה ואל המיופיברילות.‬
    ‫ליוני הסידן יש זיקה אל ה‪ ,Troponin‬כאשר יוני הסידן מתקשרים אליו, חל שינוי מרחבי‬
        ‫באקטין שגורם ליצירת קשר בין האקטין למיוזין שמסובב את המערכת ומסיט את‬
                                            ‫ה- ‪ Tropomyosin‬וכך למעשה נוצר הקשר.‬




    ‫בשחרור מתרחשת פעולה הפוכה, יוני הסידן נעלמים, משנים את המרחב של האקטין‬
                                                ‫שמסתובב וכן הוא נפרד מהמיוזין.‬
                                       ‫ההתכווצות אינה חייבת להיות מקסימאלית.‬
‫ללא פירוק ‪ ATP‬לאחר שנוצר הקשר בין אקטין ומיוזין, לא ניתן לבצע את העבודה.‬
‫פעולת השריר.‬
                                         ‫1. התכווצות השריר תמיד תוצאה של גירוי.‬
                                                               ‫2. סוגי התכווצויות –‬
 ‫‪ – Tonic .a‬התכווצות המשכית חלקית. בכל רגע חלק מהסרקומרים מכווצים,‬
    ‫וכתוצאה מכך יש מתח בשריר – טונוס. התכווצות זו אינה מפיקה תנועה‬
                                                                   ‫)ערות(‬
  ‫‪ – Isotonic .b‬התכווצות שבה נמשך המתח בשריר והשריר משנה את אורכו,‬
        ‫אך לא משנה את המתח – זו ההתכווצות שמפיקה תנועה )הזזת גוף(‬
    ‫‪ – Isometric .c‬התכווצות שבה לא משתנה האורך אלה רק משתנה המתח‬
       ‫בשריר – זו התכווצות שאינה מפיקה תנועה )הליכה היא תערובת של‬
                                                   ‫איזוטוניק, ואיזומטרית(.‬
  ‫‪ – Twitch .d‬התכווצות של עשירית שנייה ויד אחריה הרפיה. לדוגמא: מצמוץ‬
                                                                    ‫העין(.‬
 ‫3. התכווצות איננה תופעה של ‪) All or none‬הכול או לא כלום(. השריר יכול להתכווץ‬
         ‫בצורה שונה ובדרגת חומר שונה. חוזק ההתכווצות תלוי במספר פרמטרים:‬
     ‫‪ .a‬אורך כללי של סיבי השריר – ככל שיש יותר סרקומרים יהיה חזק יותר.‬
                                     ‫‪ .b‬מספר הסיבים המשתתפים בתהליך.‬
    ‫‪ .c‬המצב המטבולי של הסיבים – מכיוון שיש צורך באנרגיה ‪ ,ATP‬יש למצב‬
 ‫המטבולי השלכה לגבי ההתכווצות. בפעילות מאומצת כמות הדם והחמצן‬
‫המגיעות לשריר ולעיתים הן אינן מספיקות להנעת השריר והשריר משתמש‬
                     ‫בגליקוגן שמתפרק על ידי תסיסה שממנה יצא ה- ‪.ATP‬‬
                                     ‫‪ .d‬עומס – ההתכווצות מותאמת לעומס.‬
   ‫4. השרירים יוצרים תנועה על ידי הזזת העצמות, והשריר בדquot;כ פרוקסימאלי, לפרק‬
                ‫שהוא מניע. השריר תמיד נמצא על הפרק שקרוב יותר למרכז הגוף.‬
     ‫5. השרירים בדquot;כ עובדים בקבוצות. שריר עיקרי ‪ Prime Mover‬לעומת שריר הנגדי‬
              ‫‪ .Antagonist‬לעיתים עם השריר העיקרי פועל שריר העזר – ‪.Synergist‬‬

                              ‫מערכת העיכול – ‪Digestive System‬‬
                                                                             ‫תפקיד‬
        ‫תפקיד מערכת העיכול להכין את המזון שאנו אוכלים לספיגה וניצול בתאי הגוף.‬
     ‫רב המזון הוא גם גדול פיזית וגם מסובך כימית מכדי שייכנס לתאים באופן ישיר דרך‬
                           ‫הקרום. המזון לא יכול לעבור דרך הקרומים של רירית המעי.‬
‫מערכת העיכול דואגת לפירוק מכאני ושבירה, וגם לפירוק כימי של המזון על מנת שייכנס‬
                                  ‫לתאי המעי, לזרם הדם ומשם ינוצל על ידי תאי הגוף.‬
            ‫חלק מהמערכת מבצעת את העיכול – מכני וכימי, בחלק מתבצעת הספיגה.‬
  ‫בתהליך זה יש שימוש בפעולת שרירים חלקים – דחיפת תכולת המזון. כמו כן התהליך‬
                                   ‫מבוקר על ידי הורמונים שמיוצרים במערכת העיכול.‬
                                                           ‫1. פירוק כימי ומכאני.‬
                                                                      ‫2. ספיגה.‬
                                                               ‫3. סילוק שאריות.‬
                                    ‫4. בקרה – בלוטות אנדוקריניות ואקסוקריניות.‬
                                                                       ‫5. תנועה.‬

                                                                     ‫איברי העיכול‬
‫רב האברים יוצרים צינור שתחילתו בפה וסופו בפי הטבעת. צינור זה נקרא צינור העיכול –‬
                                ‫‪ ,Gastrointestinal Tract‬לעיתים נקרא ‪.Alimentary Canal‬‬
                            ‫שאר האברים שקשורים בצינור העיכול נקראים אברי העזר.‬
‫אברי צינור העיכול‬
                                                                 ‫1. ‪ – Mouth‬פה.‬
‫2. בלוע שני חלקים – אחד קשור לחיך באף ושייך למערכת הנשימה. ואחד מתחת לחיך‬
                                                      ‫– ‪.Oropharynx‬‬
                                                           ‫3. ‪ – Esophagus‬ושט.‬
                                                            ‫4. ‪ – Stomach‬קיבה.‬
                                                    ‫5. ‪ – Small Intestine‬מעי דק.‬
                                          ‫‪ – Duodenum .a‬תרסריון.‬
                                              ‫‪ Gegumum .b‬מעי ריק.‬
                                                ‫‪ – Ileum .c‬מעי עקום.‬
                                                   ‫6. ‪ – Large Intestine‬מעי הגס‬
                                                ‫‪ -Cecum .a‬מעי אטום.‬
                               ‫‪ – Colon .b‬קולון, הוא רב המעי הגס.‬
                                               ‫‪ – Rectum .c‬חלחולת.‬
                                                          ‫7. ‪ – Anus‬פי הטבעת.‬

                                                    ‫אברי העזר – ‪Accessory Organs‬‬
                                                       ‫‪ – Teeth‬שיניים.‬     ‫1.‬
                                                       ‫‪ – Tongue‬לשון.‬      ‫2.‬
                      ‫‪ – Salivary Glandas‬יש שלושה זוגות של בלוטות רוק‬      ‫3.‬
                                              ‫‪ – Parotid .a‬קרוב לאוזן.‬
                                    ‫‪ - Sub Mandibula .b‬מתחת ללסת.‬
                                        ‫‪ – Sub Lingual .c‬מתחת ללשון.‬
                                                           ‫‪ – Liver‬כבד.‬    ‫4.‬
                                                ‫‪ – Gallbladder‬כיס מרה‬      ‫5.‬
                                                     ‫‪ - pancreas‬לבלב‬       ‫6.‬
                                                   ‫‪ - appendix‬תוספתן‬       ‫7.‬
‫שיעור 8 - 6002/21/01‬
                               ‫מבנה הרקמתי )הסטולוגי( הכללי של צינור העיכול‬
 ‫1. השכבה העוטפת את החלל, היא quot;אפיתל פלוסquot; שהוא רירית – ‪ .Mucosa‬מתחת‬
                                               ‫לאפיתל יש מעט רקמת חיבור.‬
                 ‫2. מתחת לרירית יש תת רירית – ‪ Sub Mucosa‬ובה כלי דם רבים.‬
  ‫3. ‪ – Muscularis‬שכבת שרירים. בדquot;כ שכבה זו בנויה משתי שכבות בשתי כיוונים‬
         ‫‪ .a‬שרירי רוחב פנימית – הסיבים לרוחב הצינור – ‪ Circularis‬טבעתי.‬
                           ‫‪ .b‬שרירי רוחב חיצוניים – הסיבים לאורך הצינור.‬
‫4. ‪ – Serosa‬נסיובית, שכבה העוטפת את הצינור ומגנה עליו. רמה זו המשכית לחלל‬
                                                           ‫הבטן שבו יש נוזל.‬
‫בלוטות הרוק‬
‫מפרישות כ- 59 אחוז מכמות הרוק שמופרשת בפה, שאר ה- 5 אחוזים מופרשים על ידי‬
    ‫בלוטות מקרוסקופיות הנמצאות בלחיים הדואגות ללחות הפה. עיקר ההפרשה הוא‬
               ‫משלוש זוגות של בלוטות רוק. כמות הרוק המופרשת ביממה היא ליטר‬
                                                ‫‪ -Parotid‬ליד האוזניים.‬       ‫1.‬
                                      ‫‪ – Sub Mandibular‬תת לסתיים.‬            ‫2.‬
                                          ‫‪ – Sub Lingual‬תת לשוניות.‬          ‫3.‬
       ‫ברוק יש בנוסף למים יש אנזימים )אלפא עמילז( ומולקולה סוכרית שהיא הריר.‬
                                 ‫תכולת הרוק אינה זהה בהקשר לשלושת בלוטות.‬
                   ‫ריר‬                        ‫אנזים‬
                      ‫-‬                           ‫+‬                        ‫‪Parotid‬‬
                     ‫+‬                            ‫+‬                ‫‪Sub Mandibular‬‬
                     ‫+‬                              ‫-‬                  ‫‪Sub Lingual‬‬

                   ‫הבלוטות הן אקסוקריניות שבה צינור מסויים לוקח את ההפרשה.‬
                                              ‫‪ – Parotid‬צינור ליד טוחנת עליונה.‬
                                       ‫‪ – Sub Mandibula‬בתחתית הלשון 2 זוגות‬
                      ‫‪ – Sub Lingual‬קטנות הרבה יותר, מורכב ממספר צינור אחד.‬
‫הושט - ‪Esophagus‬‬
    ‫צינור היורד מהלוע לקיבה, למעשה זה החלק הראשון של צינור העיכול שמבנהו תואר‬
   ‫קודם.האפיתל בושט קסקסי רב שכבתי מאוד עבה. עד לקיבה המזון מוצק יחסית, ולכן‬
                                      ‫מהפה ועד הקיבה יש צורך באפיתל עמיד בשחיקה.‬
  ‫מהקיבה והלאה האפיתל חד שכבתי, מכיוון שיש תאים מפרישים, ומכיוון שמדובר בחלק‬
                                                                  ‫מהצינור בספיגה.‬
                       ‫שרירי הפה הם שרירי פה שאינם חלקים )משורטטים והם רצוניים(.‬
‫שני הקצוות של צינור העיכול בעלי שליטה רצונית, רב הצינור הפעולה היא אינה רצונית –‬
      ‫שרירי חלקים והמעבר בין שני סוגי השרירים, חל המעבר. 3/2 עליונים של הושט, יש‬
          ‫שרירי שלד משורטטים, וב- 3/2 אחרים שרירים חלקים )יש שטח חפיפה מסוים(.‬
‫הושט 52 סנטימנטר יוצא מהלוע חוצה את חלל העליון של בטן – הסרעפת ונפתח בקיבה.‬
‫קיבה – ‪Stomach‬‬
     ‫הושט לא נכנס בקצה אלא באיזור צדדי של הכניסה – ‪ .Fundus‬האיזור ביציאה נקרא‬
                                      ‫‪ ,Pylorus‬ואיזור של רב הקיבה נקרא גוף הקיבה.‬
 ‫הקיבה נמצאת בצד שמאל קרוב לסרעפת, חלק מהסיבות להרגשת quot;עומסquot; אכילה היות‬
     ‫והקיבה לוחצת על הסרעפת – וכך נוצרת תחושת מלאה. הסרעפת לוחצת על הלב,‬
                                                                   ‫ונוצרת מועקה.‬
            ‫שרירי השוער – ‪ – sphincter‬איזור של שרירים טבעתיים הסוגרים את הפתח.‬
‫בפתחי אברים יש מערכות של שרירים טבעתיים quot;השוערquot;, והן נמצאות, בכניסה וביציאה.‬
    ‫שני השוערים במצב התכווצות הפוך – שאחד רפוי השני מכווץ, ובדquot;כ השוער בכניסה‬
                                        ‫נמצא באותו מצב התכווצות של שרירי האיבר.‬
                                                                         ‫לדוגמא:‬
  ‫1. באכילה הכול נכנס לקיבה, תכולת הקיבה ממשיכה במנות קטנות ולכן כל עוד‬
‫אכלנו השוער פתוח והקיבה רפויה. ביציאה מהקיבה לתרסריון – הקיבה מתכווצת‬
        ‫והשוער התחתון נפתח, ואיתו השוער העליון נסגר על מנת למנוע הקאה.‬
‫2. בשתן, פתחי כניסה בכליות, השתן מתאסף לשלפוחית ורב הזמן השוערים רפויים‬
        ‫והשלפוחית רפויה. בהשתנה השלפוחית מתכווצת והשוער התחתון נפתח‬
                                                         ‫והעליונים נסגרים.‬




              ‫בהקאה- גירוי בלוע נניח, גו הקיבה מתכווץ ללא סגירה של שוער עליון.‬
                                                     ‫היסטולוגיה של הרקמה‬
                                                                  ‫1. רירית.‬
                                                              ‫2. תת רירית.‬
                                                          ‫3. שכבת שרירים‬
                                                                 ‫4. ‪.Serosa‬‬
   ‫האפיתל חד שכבתי מעוקל כך שנוצרים תאים על פני הקיבה, באפיתל תאים מסוגים‬
                                                                          ‫שונים.‬
‫באפיתל הקיבה :‬
                            ‫1. תאים שאחראים על הפרשה של אנזימים ‪.Chief Cells‬‬
  ‫2. תאי פריאלטליים – ‪ – Parietal‬תאים המפרישים חומצה ‪ – HCL‬הידרוכלורית, חומצת‬
                        ‫מלח חזקה אשר מורידה את ה-‪ PH‬ויוצרת סביבה חומצית.‬
                        ‫3. תאי ריר – נמצאים לאורך צינור כל העיכול ומפרישים ריר.‬
 ‫4. תאי הפרשה אנדוקרינית – ישנם תאים המפרישים הורמון האחראי על בקרת פעולת‬
                                                                     ‫הקיבה.‬




‫בקיבה 3 שכבות של שרירים, נוספת שכבה פנימית – של שרירים אלכסוניים. היות והקיבה‬
                                             ‫מתכווצת בצורה אגרסיבית – לעירבוב.‬


                                                                    ‫המעי הדק‬
                                                     ‫5.2 סנטימטר ואורכו 6 מטר.‬
   ‫חלק ראשון תרסריון – צינור של 52 סנטימטר אחראי על תהליכי פירוק היות ונכנסים‬
                                                                       ‫אנזימים.‬
      ‫חלק שני ריק – יש חיבור שניתן לראות מהתרסריון – בו מתרחשת ספיגת חומרים.‬
        ‫חלק שלישי עקום – מעבר רציף עם החלק השני - בו מתרחשת ספיגת חומרים.‬
                                      ‫לאחר מכן במעי הגס נספגים המים והמלחים.‬
 ‫שטח הספיגה חייב להיות גדול ככל האפשר ולכן במעי ישנם מבנים המגדילים את שטח‬
                                     ‫הספיגה. דבר זה נעשה באמצעות מספר רמות.‬
‫שטח הפנים של המעי אינו חלק, אלא כפלים כפלים – ‪ Folds‬או ‪ ,Plica‬נראה שהוא כמו‬
                        ‫שיערות שערות ‪ Villus‬ועליהם הכפלים )שתי רמות של שטח פנים(.‬
               ‫האפיתל שבונה את המעי היא חד תאית כך שניתן לבצע ספיגת מולקולות.‬
    ‫האיזור בקרום התא שדרכו נכנסות המולקולות אף הוא בנוי מאצבעות ‪ Microvilli‬וגם זה‬
                               ‫מגדיר את שטח הפנים – לעיתים זה קרוי גם ‪.Brush Boarder‬‬
‫שטח הפנים האפקטיבי של המעי הוא פי 061 מאם הוא היה צינור חלק. שטח הספיגה הוא‬
                                                                        ‫58 מטר מרובע.‬




  ‫יש תאים שונים שמפרישים הורמונים, יש לשים לב שאין הפרשת אנזימים כי הם מגיעים‬
                                                                     ‫מהלבלב.‬
‫המעי הגס‬
    ‫הרבה יותר רחב קוטרו 6 סנטימטר, והוא קצר – בין 8.1-5.1 מטר, והוא מחולק לשני‬
                                                                            ‫חלקים:‬
                         ‫‪ – Cecum‬מתחבר למעי הדק ובו שסתום חד כיווני‬           ‫1.‬
                                          ‫‪ – Culum‬מחולק לארבעה חלקים‬          ‫2.‬
 ‫‪ .a‬עולה מחלק תחתון הימני של חלל הבטן עד הכבד – ‪.Ascending Colon‬‬
         ‫‪ .b‬עובר מצד מצד ימין לצד שמאל על הטחול – ‪.Transverse colon‬‬
                               ‫‪ .c‬יורד לאורך צד שמאל – ‪.Descending colon‬‬
                                             ‫‪ .d‬דומה ל- ~ וקרוי – ‪.Sigmoid‬‬
 ‫02 סנטימטר אחרונים הם הרקטום והקצה של הרקטום נקרא ‪.Anal canal‬‬                ‫3.‬

                                                            ‫היסטולוגיית המעי‬
                           ‫1. האפיתל ברירית – כמויות גדולות של בלוטות ריר.‬
‫2. שכבת השרירים – בניגוד למעי הדק שם שרירי האורך מקיפים סביב סביב, במעי‬
 ‫הגס שרירי האורך מסודרים ב-3 קבוצות/אגדים שלא מקיפים את כל המעי. לכן‬
                                                ‫נוצרת צורה גלית מסוימת.‬




              ‫בקצה פי הטבעת יש ורידים רבים, טחורים זה מצב של הרחבת הורידים.‬
                  ‫בפי הטבעת שני מערכות שוערים – אחת רצונית ואחת בלתי רצונית.‬
‫שיעור 9 - 6002/21/42‬
                    ‫‪ – Physiology of digestive system‬מהדורה רביעית – 367 – 177.‬
                                                          ‫‪ – Control‬לסכם מושגים.‬
                                                       ‫עיכול ספיגה – ללמוד לבד.‬

           ‫מערכת הלב וכלי הדם – ‪Cardiovascular system‬‬
                                                                              ‫כללי‬
                          ‫מערכת מניעה דם, מורכבת ממשאבת הלב וצינורות – כלי הדם.‬
  ‫הגזים מובלים דרך הדם, הדם מוביל את המזון לתאים מחזיר את הפסולת לכיוון הכליות.‬
                 ‫בדם יש אלמנטים נוספים כגון חלבונים בעלי תפקידים שונים ותאים כגון:‬
                                                                  ‫1. שורה אדומה‬
     ‫‪ .a‬תאי דם אדומים – הובלת הגזים, שקים קרומיים שבו חלבון ההמוגלובין‬
                                                    ‫שקושר את החמצן.‬
   ‫‪ –Megakaryocytes .b‬תאים גדולים והם המקור של טסיות הדם שמשתתפות‬
         ‫בתהליך ההקשה. בהקרשה משתתף גם חלבון דם הנקרא – פברן.‬
‫2. שורה לבנה – בעיקר מערכת החיסון, התאים נוצרים במערכת הלימפה ומסתובבים‬
                                                                         ‫בדם.‬
                                                           ‫‪ .a‬לימפוציטים.‬
                                                             ‫‪ .b‬מונוציטים.‬
                                                     ‫‪ .c‬פולימופונוקלארים.‬
                                                            ‫עוזרים בהגנה בפני מחלות‬

                                                                        ‫מבנה הלב‬
                                              ‫שני חללי ה- ‪ Pleura‬וחלל המדיסטינום.‬
   ‫הלב נמצא באמצע חלל החזה, והוא נוטה שמאלה ולכן יוצא ששני שליש נמצאים בצד‬
                                                               ‫שמאל, ושליש בימין.‬
    ‫עצם החזה לפני, עמוד שדרה מאחריו והוא מעל הסרעפת. בין הצלע השניה והשישית‬
                                                   ‫)שימושי לדעת בזמן הגדלת הלב(.‬
      ‫אומרים כי הצורה והגודל של הלב הוא כגודל אגרוף בעליו, אך אצל תינוקות וילדים‬
  ‫צעירים הלב גדול יותר יחסית הגוף )03/1( והמבוגרים 003/1. משקל לב ממוצע הוא 522‬
                                                     ‫גרם אצל נשים, ו- 013 אצל גבר.‬


                                   ‫היסטולוגיה – מבנה השכבתי של דופן הלב‬
             ‫מעטפת הלב – ‪ Pericard‬בשתי שכבות – נותן הגנה ואפשרות פעולה חלקה.‬
                                                             ‫1. קשה מבחוץ.‬
                               ‫2. שכבה המפרישה נוזל אל הרווח )פנימי יותר(‬

                                                              ‫ללב שלוש שכבות:‬
     ‫1. חיצוני – ‪ – Epicard‬תאים שמפרישים נוזל לרווח. נוזל סיכה שתפקידו להוריד‬
                                                ‫מהחיכוך )בדומה למעטפת(.‬
        ‫2. ‪ – Myocard‬שריר הלב – השכבה הגדולה ביותר – המאפשרת התכווצות.‬
  ‫3. ‪ – Endocard‬שכבה פנימית ביותר, השם הכללי הוא ‪ Endothelium‬שהוא למעשה‬
  ‫אפיתל, והוא אינו פונה החוצה )קשקשי חד שכבתי(. אשר מצפה את כל מערכת‬
                                                                     ‫הדם.‬
‫מבנה תאי השריר‬
  ‫שריר הלב דומה לשריר חלק מבחינת פעולה ומפוספס מבחינת מבנה, השינויים משריר‬
                                                                        ‫שלד:‬
                                                    ‫1. הגרעינים במרכז התא.‬
                       ‫2. סיבי שריר הלב מפוצלים – והם מחברים בין סיב לסיב.‬




   ‫בלב ארבעה מדורים, התחתונים גדולים יותר נקראים חדרים ‪ Ventricle‬והעליונים קטנים‬
                                                             ‫יותר – עליות – ‪.Atrium‬‬
       ‫בין שמאל לימין יש מחיצה ואין מעבר ישיר בין צד ימין לצד שמאל למעשה יש שתי‬
                                  ‫משאבות נפרדות. יש מעבר בין עליה וחדר באותו צד.‬
‫החדר השמאלי דוחף לכל הגוף והימני לריאות ולכן החדר השמאלי עובד קשה יותר, ולכן‬
                                                              ‫הדופן שלו עבה יותר.‬
  ‫עובי הדפנות )שפירטנו קודם( של החדרים עבים יותר מהעליות היות והחדרים מתכווצים‬
                                                                          ‫ונמתחים.‬
‫מחזור הדם‬
                                                ‫הלב דוחף את הדם אל הגוף:‬
                       ‫1. דם יוצא מלעליה שמאלי חדר שמאלי אל הגוף.‬
                      ‫2. כלי הדם מתפצלים ומגיעים לאיזור הקטן ביותר.‬
                           ‫3. הדם חוזר לאחר שחלוף גזים, לעליה ימנית.‬
                                                           ‫4. חדר ימני.‬
                                        ‫5. ריאות - נטען מחדש בחמצן.‬
                                    ‫6. חוזר לעליה שמאלית, חדר שמאלי‬
                                                        ‫7. חוזר חלילה.‬

                                                   ‫בגוף יש שלושה כלי דם:‬
‫1. עורקים – ‪ ,Arteries‬כלי דם המובלים מהלב אל הפריפריה או מלב החוצה.‬
             ‫2. ורידים – ‪ – Veins‬כלי הדם שמובילים מהפריפריה חזרה ללב.‬
        ‫3. נימים – ‪ – Capillaries‬המקום בו מתבצע שחלוף הגזים, המזון וכו'.‬

                     ‫עורקים וורידים גדולים יחסית והנימים הם מיקרוסקופיים.‬

                                         ‫דם עורקי – דם טעון בחמצן )אדום(‬
                                          ‫דם ורידי – דם טעון ה- 2‪) CO‬כחול(‬




         ‫זאת למעט הריאות - זה הפוך – בורידים הדם עורקי ובעורק הדם ורידי.‬

                                                                ‫שסתומי הלב‬
                                                          ‫שני זוגות שסתומים:‬
                        ‫1. בין חדרים ועליות – ‪AV - Artioverticular valves‬‬
                                          ‫2. ביציאה מהחדרים לכלי הדם.‬
‫שסתומי ‪AV‬‬
  ‫נקראים גם שסתומי מפרש- נראים כמו מפרשים הקשורים במתרים לתחתית. שדם מגיע‬
    ‫מלמעלה – מפרשים יורדים וזה קורה בזמן שהחדר רפוי , שדם מגיע למלטה השסתום‬
                                                        ‫נסגר – שהחדר מתכווץ.‬
                                     ‫בצד ימין שלושה מפרשים בצד שמאל שתיים.‬
                       ‫תפקיד השסתום למנוע דם מהחדרים לעליות בזמן התכווצות.‬

                                                            ‫שסתום יציאה לגוף‬
  ‫נקראים ‪ – Semi lunar‬חצאי סהר, כיסים תפורים בתוך צינור מבפנים והפתח כלפי מעלה.‬
‫שהלב מתכווץ, הכיסים נדחפים לדפנות ועובר, שהלב מתרפה, הכיסים מתמלאים והמעבר‬
                                                                          ‫נסתם.‬
     ‫תפקיד זוג זה למנוע החזרה של דם מכלי הדם חזרה לחדרים בזמן שהחדרים רפויים.‬
‫אבי העורקים - ‪Aorta‬‬
                                                      ‫שיוצא מהחדר החדר השמאלי‬

                                                                  ‫אספקת דם ללב‬
    ‫דרך עורקים כליליים – ‪ ,Coronary Arteries‬ה- ‪ Aorta‬יוצא מחדר שמאלי ומתפצל לשני‬
                                                  ‫עורקים כליליים – מספקים דם ללב.‬
‫לכל עורק ישנם שני סעיפים וכל חדר מקבל משלושה סעיפים וכל עליה מסעיף אחד בלב‬
                                      ‫)כל אחד נותן לשני חדרים והשני לחדר +עליה(.‬
 ‫גורם מוות מספר אחד בעולם במדינות מפותחות הוא בעיות בעורקי הלב, לאחר הסתימה‬
                                              ‫אין לרקמה חמצן ונוצר אוטם שריר הלב.‬
      ‫בין סעיפי העורקים נוצרים מעברים וכלי דם שמקשרים )‪ (Anastemoses‬בניהם וכלל‬
                                          ‫שהרשת יותר מסועפת הבעיה פחות קריטית.‬
  ‫בזמן פעילות עומס לב ריאה, הגוף צריך יותר חמצן והלב עובד יותר ולכן הוא צורך יותר‬
                    ‫דם, והדרך שבה הגוף מסתגל הוא על ידי פיתוח כלי הדם הנוספים.‬
                                                                    ‫מעקף – ‪.Bypass‬‬




                                                        ‫מערכת הולכה חשמלית‬
     ‫הפקודה להתכווצות הלב נמצאת בלב עצמו, והיא כמובן חשמלית. ונוצרת בתוך הלב.‬
                                             ‫4 מבנים יוצרים ומפזרים את האימפולס:‬
‫המרכז שנותן את הפקודות להתכווצות נמצא בעליה ימנית ושמו ‪ SA Node‬לעיתים נקרא גם‬
   ‫קוצב – ‪ .Pace Maker‬הפקודה עוברת לעליות וגם למבנה אחר שנמצא בין העלייה הימני‬
                 ‫לחדר השמאלי ונקרא ‪ , AV node‬ה- ‪ AV‬מקבל את פקודה בהשהיית זמן.‬
 ‫מה- ‪ AV‬הפקודה עוברת לקבוצות סיבים )‪ (AV Bundle‬דרך המחיצה בין החדרים ובקצה יש‬
                    ‫פיצל לסיבים קטנים )‪ (Purkinji‬שנותנים את הפקודה לכל שריר הלב.‬
                               ‫בלב קודם מתכווצות העליות ואחquot;כ החדרים – לא יחד.‬
‫קצב הקוצב לא תלוי רק בו, הוא קצב בסיסי שעליו יש שינויים.‬
    ‫המרכזים החשמליים בנויים מסיבי שריר שעברו שינוי וכעת הם רק מעבירים חשמל.‬

                                                                        ‫כלי הדם‬
                                                              ‫עורקים – ‪.Anteries‬‬
                                                             ‫עורקיות – ‪Arterioles‬‬
                                                                    ‫ורידים - ‪Veins‬‬
                                                               ‫ורידונים – ‪Venules‬‬

                                                                    ‫מבנה כלי דם‬
                                                   ‫שלוש שכבות זהות בעורק והוריד.‬
 ‫1. שכבה חיצונית – רקמת חיבור אשר מגינה מבחוץ – ‪- Tunica Adventitia External‬‬
                 ‫2. ‪ – Tunica Media‬שכבת שרירים – כלי הדם ניתנים לשינוי קוטר.‬
‫3. ‪ – Tunica Interia‬שכבת ‪ Endothel‬המכילה בעיקר שכבה אחת של תאים שטוחים.‬

                                  ‫דופן העורק עבה מהוריד – המפתח של העורק קטן.‬
                           ‫בעורק שכבה הכי עבה היא שריר ובוריד השכבה החיצונית.‬
                  ‫בעורק, בשכבת השרירים יש שכבה של סיבים אלסטיים – ‪.Elastica‬‬
            ‫בורידים לאורך הדפנות מוצאים שסתומים כמו ביציאה לכלי הדם.‪Semiluna‬‬
                                 ‫העורק ישמור על צורתו ללא דם, והוריד ישתטח.‬

                                                      ‫שיעור 11 - 6002/21/13‬
                                                                  ‫מבנה נמיות‬
                                       ‫בנויות רק מ- ‪ Endothel‬חד שכבתית קשקשית‬
                           ‫המחסום חייב להיות הקטן ביותר על מנת לאפשר דיפוזיה.‬
‫ישנן נמיות שבהן יש חורים – זה למקומות שיש חדירות גבוהה מאוד – כמו בכליה.‬

     ‫איזור מיקרוסירקולציה – אספקת דם באיזור לתאי הרקמה באותו איזור.‬
‫האיזור מוזן על ידי עורקית, הניקוז על ידי ורידות. את העורקית והורידות מחברות אוסף‬
                                                                          ‫נמיות.‬
                ‫בנמיות יש למעשה גם מחומצן וגם לא – קצה עורקי וורידי בהתאם.‬
‫ישנן טבעות שריריות על העורקים במקומות ההתחברות של הנימיות – כמעין שוערים‬
                             ‫‪ – Precapillary Sphincter‬ושם יש את בקרת הדם הנימית.‬

‫אורך הנימית מילימטר אחד, נימיות כיום בכל מקום בגוף, הגיעו לחישוב שבגוף 01 בחזרת‬
                                                     ‫11. כלומר 000,001 קילומטר.‬
                                   ‫מבנה העורק הראשי – ‪ – Aurta‬אבי העורקים‬
 ‫יוצא מהחדר השמאלי כלפי מעלה, עושה קשת יורד לאורך הגוף עד למפסעה ומתפצל,‬
                                         ‫לאורך הדרך יש התפצלויות לעל האיברים‬
‫מהקשת יוצאים כלי הדם לראש והידיים, ולמטה מתפצל לשתי הגפיים.‬
     ‫העורקים שעולים כלפי מעלה נקראים – ‪ ,Carotid‬ימני ושמאלי. לאחר מכן כל ‪Carotid‬‬
   ‫מתפצל לשניים – סעיף אחד נכנס לגולגולת ונקרא ‪ , Internal Carotid‬וזה שיישאר בחוץ‬
                                             ‫ויספק דם לפנים יקרא - ‪.External Carotid‬‬
              ‫העורקים שהולכים לידיים נקראים עורקים תת בריחיים ואחquot;כ שמם משתנה.‬
          ‫יש לזכור - עורקי הריאה יוצאים מחדר הימני והוא מעביר דם ורידי עשיר ב- 2‪.CO‬‬
                       ‫ההתפצלות הראשונה היא לעורקים הכליליים שמספקים דם ללב.‬




                                           ‫וריד ראשי- ‪ – Vena Cava‬וריד נבוב‬
    ‫לוריד שני סעיפים – עליון ותחתון שמתאחדים בכניסה לעליה הימנית )מקום זה נקרא‬
                                                                        ‫‪(Sinus‬‬




                                                    ‫ההבדלים מערכת עורק וריד‬
                                                   ‫המערכת הורידית מסועפת יותר.‬
‫ישנם ורידים שטחיים יותר ועמוקים יותר, לעיתים אצל נשים יש הרחבת ורידי הרגליים אחרי‬
   ‫הריון, אחת מהדרכים הם פשוט להרוס את הורידים – ואז המסלול החיצוני ישא בעומס‬
                                                                     ‫החזרת הדם.‬
‫מחזור דם עוברי‬
                                 ‫העובר אינו נושם דרך הריאות אלא דרך השליה.‬
                                              ‫לשליה שני חלקים אימהי ועוברי.‬
‫מהעובר מגיע הדם דרך חבל הטבור, השחלוף מתבצע בשליה. מבחינה מסויימת השלייה‬
                                                   ‫בעובר דומה לריאות האדם.‬




                                                ‫חבל הטבור בעל שלושה צינורות.‬


                                                         ‫דם מחומצן מהשליה‬
                                        ‫כלי הדם נכנס לגוף ומתחבר לוריד הכבד.‬
                                                             ‫משם לוריד הראשי.‬
                                                              ‫משם לעליה ימנית.‬
                                                              ‫מעליה ימנית פיצול‬
                                 ‫בין עליה שמאלית לימנית יש חור ששם עובר הדם.‬
                                                  ‫משם לחדר שמאלי ולכל הגוף.‬

 ‫חלק מהדם לא עובר לעליה השמאלית אלא לחדר הימני וממנו לריאות – למרות שאינם‬
                                              ‫מחמצנות, הן עדיין צריכות חימצון.‬

                                                                ‫ההחזר לשליה‬
                ‫מעורקי הרגליים – מכיוון שיש שניים יש שלושה צינורות בחבל הטבור.‬

 ‫המערכת הזו פחות יעילה היות ואצל מבוגר כל הדם עובר בריאות, ואצל התינוק לא כל‬
     ‫הדם שמגיע לוריד חוזר – חלקו הולך לרגליים ולא בכל סיבוב הדם עובר בריאות.‬
‫דרגת חימצון הדם של העובר נמוכה יותר.‬
                                                                     ‫עם הלידה:‬
                                   ‫1. נסתם המעבר בין עליה שמאלית לימנית.‬
                               ‫2. חבל הטבור מתנוון וכלי הדם הופכים לחוטים.‬
      ‫עם הבכי הריאות מתחילות לעבוד, וזמן קצר לאחר הלידה מחזור הדם הופך רגיל.‬
     ‫לעיתים זה לא קורה באופן תקין, ויש דליפה מצד ימין לצד שמאל שגורמת לבעיות.‬

                                                                  ‫מנגנוני בקרה‬
                                      ‫1. בקרה כללית – מנגנונים לשמירת לחץ דם.‬
‫2. ויסות מקומי - מכיוון שאין מספיק דם לווסת מקסימום לכל האברים כל הזמן, מערכת‬
                          ‫הבקרה דואגת לספק את הדם בהתאם צרכים של הגוף.‬
‫על מנת לא לפגוע באיברים אחרים – קיימים מאגרי דם. קיימים איברים – בצד הורידי‬
 ‫של איברי הבטן והעור, שיכולים להכיל כמויות משתנות של דם – וזה מה שיספק את‬
                     ‫הדם הנוסף לאזורים שצריך – עקב פעילות תאים גדולה יותר.‬

              ‫הקצב הסופי תלוי בקוצב הלב אך יש גורמים נוספים שמשפיעים על זאת.‬
‫בגזע המוח ישנם מרכזים חיוניים – שאחראים על הפעולה הבלתי רצונית, בין היתר ישנם‬
                                               ‫שני מרכזים שקושרים לפעולת הלב:‬
         ‫1. מרכז זירוז פעולת הלב – ‪ – Cardioaccelerating Center‬דרך הסימפטטית,‬
           ‫נוירואפינפרין, ככל שיש יותר נוירוטרמסמיטורים הלב יפעל מהר יותר.‬
‫2. מרכז עיכוב פעולת הלב – ‪ – CardioInhibitory Center‬דרך הפרה-סימפטטית, ‪Ach‬‬
                                                                    ‫מעכב.‬
‫הקצב הסופי הוא קצב בסיסי – שמביא בחשבון את האימפולסים מהמערכות הנquot;ל, והוא‬
                                                    ‫קצב מאזן של האיפולסים הללו.‬
‫מרכזים גבוהים )רגשות(‬
      ‫הקצב הסופי נקבע גם בהשפעה המוח הגדול התרגשות, כעס, חרדה שמעלים את‬
                                        ‫הדופק, רווחה גורמת להורדת קצב הלב.‬
                               ‫פעילות גופנית וטמפרטורת העור מעלה את הדופק.‬

                                                    ‫בקרת לחץ דם כללית לגוף‬
                                  ‫לחץ הדם הוא פונקציה של נפח הדם בצירקולציה.‬
                                                                ‫לחץ הדם תלוי:‬
 ‫1. בלב – ‪ – Cardiac Output‬נפח הדם המוצא מהלב בדקה – הוא מכפלה של הנפח‬
                   ‫של פעימה אחת כפולה קצב– ‪Stroke Vol. * Heart Beat‬‬
 ‫קצב הפעימות ניתן לשינוי ומכאן נובע שמקצב פעילות הלב ניתן לשנות את לחץ‬
                                                                   ‫הדם.‬
         ‫גם נפח פעימה אחת ניתן לשינוי בהתאם לנפח הלב בפעימה הקודמת.‬

‫2. בכלי הדם – התנגדות היקפית – ‪ – Peripheral Resistance‬התנגדות המערכת תלויה‬
                                                           ‫בדברים הבאים:‬
                                   ‫‪ .a‬צמיגות הדם – קבוע באופן נורמלי.‬
                                            ‫‪ .b‬קוטר כלי הדם – משתנה.‬

                                                             ‫שיעור 21 - 7002/10/70‬
                                                                ‫זרימת הדם בכלי הדם‬
                   ‫חדר שמאלי, אורטה, עורקים גדולים, בינוני, עורקיקים, נמיות, ורידים.‬
                   ‫הזרימה היא עם מפל הלחצים בחדר הלחץ גבוה, ובורידים נמוך יותר.‬
                                             ‫לחץ הדם נמדד ב- ‪ ,mmGH‬מילימטר כספית.‬
                     ‫1. בחלק העורקי הגל יש שני מדדים – כשלב מתכווץ ומתרחב.‬
  ‫הירידה התלולה ביותר בלחץ היא בעורקיות, ולכן זהו המקום הטוב ביותר לבקרה‬
                                 ‫היות והעורקית משנה את קוטרה בהתאם ללחץ.‬
                                ‫‪ .a‬שיפוע תלול – שינויים יתבטאו בקיצוניות.‬
                                ‫‪ .b‬יש לבצע בקרה דווקא שיש שינויי לחצים.‬
                                                ‫2. לחץ דם ‪ – Systolic‬בזמן כיווץ הלב‬
                                          ‫3. לחץ דם ‪ -Diastolic‬בזמן התרחבות הלב.‬
                                         ‫4. מהנמיות הלחץ לא משתנה )לא מתנדנד(‬
‫5. הדם חוזר בלחצים מאוד נמוכה – כמעט 0 – הדם חוזר לעליה הימנית בלחץ אפסי.‬
   ‫הלחצים קטנים מאוד, ובהמשך נסביר, איך זה הגיוני שדם מגיע מהרגליים ללב.‬
אנטומיה  דר צבי נאמן
אנטומיה  דר צבי נאמן
אנטומיה  דר צבי נאמן
אנטומיה  דר צבי נאמן
אנטומיה  דר צבי נאמן
אנטומיה  דר צבי נאמן
אנטומיה  דר צבי נאמן
אנטומיה  דר צבי נאמן
אנטומיה  דר צבי נאמן
אנטומיה  דר צבי נאמן
אנטומיה  דר צבי נאמן
אנטומיה  דר צבי נאמן
אנטומיה  דר צבי נאמן
אנטומיה  דר צבי נאמן
אנטומיה  דר צבי נאמן
אנטומיה  דר צבי נאמן

Contenu connexe

Tendances

The President’s Speech in Cairo: A New Beginning - Hebrew
The President’s Speech in Cairo: A New Beginning - HebrewThe President’s Speech in Cairo: A New Beginning - Hebrew
The President’s Speech in Cairo: A New Beginning - HebrewObama White House
 
Best Practices Portfolio Mngt
Best Practices Portfolio MngtBest Practices Portfolio Mngt
Best Practices Portfolio MngtSTKI
 
גישת השוק החופשי לניהול גנים לאומיים ושמורות טבע אמיר שני
גישת השוק החופשי לניהול גנים לאומיים ושמורות טבע אמיר שניגישת השוק החופשי לניהול גנים לאומיים ושמורות טבע אמיר שני
גישת השוק החופשי לניהול גנים לאומיים ושמורות טבע אמיר שניAnochi.com.
 
משפט איזבל
משפט איזבלמשפט איזבל
משפט איזבלmiri_alali
 
מצגת יאיר וצידוניה גוטליב זל
מצגת יאיר וצידוניה גוטליב זלמצגת יאיר וצידוניה גוטליב זל
מצגת יאיר וצידוניה גוטליב זלitzik46
 
Biofeedback Course September 2008 Session 2
Biofeedback Course September 2008 Session 2Biofeedback Course September 2008 Session 2
Biofeedback Course September 2008 Session 2Dr. ARNON ROLNICK
 
car accidents
car accidentscar accidents
car accidentsdorondror
 
מצגת ליום הולדת נהריה 2009
מצגת ליום הולדת נהריה 2009מצגת ליום הולדת נהריה 2009
מצגת ליום הולדת נהריה 2009Natan Rutkin
 
טבריה-סקירה כללית
טבריה-סקירה כלליתטבריה-סקירה כללית
טבריה-סקירה כלליתwatchthefly
 
מגזין פוטסטאר ישראל - גיליון מס\' 1
מגזין פוטסטאר ישראל - גיליון מס\' 1מגזין פוטסטאר ישראל - גיליון מס\' 1
מגזין פוטסטאר ישראל - גיליון מס\' 1MrStyle
 
Questions RéPonses Iw
Questions RéPonses IwQuestions RéPonses Iw
Questions RéPonses Iwastrelin
 
Scorecard Round Table Summary
Scorecard Round Table SummaryScorecard Round Table Summary
Scorecard Round Table SummarySTKI
 

Tendances (17)

The President’s Speech in Cairo: A New Beginning - Hebrew
The President’s Speech in Cairo: A New Beginning - HebrewThe President’s Speech in Cairo: A New Beginning - Hebrew
The President’s Speech in Cairo: A New Beginning - Hebrew
 
Best Practices Portfolio Mngt
Best Practices Portfolio MngtBest Practices Portfolio Mngt
Best Practices Portfolio Mngt
 
גישת השוק החופשי לניהול גנים לאומיים ושמורות טבע אמיר שני
גישת השוק החופשי לניהול גנים לאומיים ושמורות טבע אמיר שניגישת השוק החופשי לניהול גנים לאומיים ושמורות טבע אמיר שני
גישת השוק החופשי לניהול גנים לאומיים ושמורות טבע אמיר שני
 
משפט איזבל
משפט איזבלמשפט איזבל
משפט איזבל
 
מצגת יאיר וצידוניה גוטליב זל
מצגת יאיר וצידוניה גוטליב זלמצגת יאיר וצידוניה גוטליב זל
מצגת יאיר וצידוניה גוטליב זל
 
Biofeedback Course September 2008 Session 2
Biofeedback Course September 2008 Session 2Biofeedback Course September 2008 Session 2
Biofeedback Course September 2008 Session 2
 
Tel Aviv City
Tel Aviv CityTel Aviv City
Tel Aviv City
 
car accidents
car accidentscar accidents
car accidents
 
Katan 2009
Katan 2009Katan 2009
Katan 2009
 
Biofeedback 5 Temp Based Bf
Biofeedback 5 Temp Based BfBiofeedback 5 Temp Based Bf
Biofeedback 5 Temp Based Bf
 
מצגת ליום הולדת נהריה 2009
מצגת ליום הולדת נהריה 2009מצגת ליום הולדת נהריה 2009
מצגת ליום הולדת נהריה 2009
 
טבריה-סקירה כללית
טבריה-סקירה כלליתטבריה-סקירה כללית
טבריה-סקירה כללית
 
מגזין פוטסטאר ישראל - גיליון מס\' 1
מגזין פוטסטאר ישראל - גיליון מס\' 1מגזין פוטסטאר ישראל - גיליון מס\' 1
מגזין פוטסטאר ישראל - גיליון מס\' 1
 
Kook
KookKook
Kook
 
Vizo Winter08
Vizo Winter08Vizo Winter08
Vizo Winter08
 
Questions RéPonses Iw
Questions RéPonses IwQuestions RéPonses Iw
Questions RéPonses Iw
 
Scorecard Round Table Summary
Scorecard Round Table SummaryScorecard Round Table Summary
Scorecard Round Table Summary
 

אנטומיה דר צבי נאמן

  • 1. ‫אנטומיה‬ ‫מרצה – דquot;ר צבי נאמן‬ ‫ממליץ על השגת הספר המומלץ בסילבוס כספרות חובה – למעשה זוהי ערכת הדרכה‬ ‫הכוללת גם ‪ .CD‬מחשב בשם ‪ Baromir‬תיקייה בשם ‪ ,Public‬תיקיית ‪ ,Laboratory‬צבי נאמן.‬ ‫שיעור ראשון 60.01.22‬ ‫ארגון הגוף‬ ‫הגוף בנוי מיחידות שבנויות יחידות קטנות יותר עד שלבסוף נגיע לאטומים שבונים‬ ‫מולקולות.‬ ‫1. תא- ‪ Cell‬יחידה היכולה להתקיים מעצמה, והיא היחידה הקטנה ביותר בגוף, גם התא‬ ‫בנוי מיחידות קטנות יותר שקריים אברונים.‬ ‫אברונים‬ ‫אברון – ‪.Organelle‬‬ ‫מעריכים כי בגוף יש 01 בחזקת 41 תאים וגודלם בין 03-01 מיקרומטר.‬ ‫הגודל המינימאלי שעין יכולה לראות היא 1.0 – 2.0 מילימטר לכן לא ניתן לראות‬ ‫בעין בלתי מזוינת )למעט ביצית שהיא תא גדול יחסית(.‬ ‫תאים שונים בגוף שונים זה מזה לדוגמא עצב ושריר ששונים זה מזה, כל אחד פועל ובנוי‬ ‫אחרת למרות שכולם תאים – התמיינות ‪.Differentiation‬‬ ‫לכל תא במערכת מסוימת יש מבנים שאמורים לקיים את התפקיד של מערכת זו.‬ ‫2. רקמה- ‪ – Tissue‬אוסף תאים דומים שמבצעים תפקיד משותף. לא כל התאים ברקמה‬ ‫חייבים להיות זהים ורקמה יכולה להיות מורכבת מחומרים אחרים מלבד תאים חומרים‬ ‫שהם חוץ תאיים –‪.Intra cellular matrix‬‬ ‫תמונה סוגי רקמות.‬ ‫בגוף ארבעה סוגי רקמות-‬ ‫א. אפיתל- ‪ – Epithelium‬אשר תפקידה לצפות חללים שונים בגוף.‬ ‫ב. חיבור – ‪ – Connective‬עצמים וסחוסים.‬ ‫ג. שריר – ‪.Muscular‬‬ ‫ד. עצב – ‪.Nerve‬‬ ‫3. איבר- ‪ – Organ‬מבנה או ארגון של מספר סוגי רקמות לממנה בעל תפקיד מוגדר )לב,‬ ‫כבד לבלב( שלהם תפקיד מסוים.‬ ‫4. מערכת –‪ – System‬ארגון מסובך ביותר בכל רמות הארגון. המערכת בנויה מאוסף‬ ‫אברים שמאפשרים לבצע תפקיד מסובך לדוגמא – מערכת נשימה, מערכת העיכול.‬ ‫מערכות הגוף‬ ‫א. מערכת החיפוי – ‪ – Integumentary‬מערכת שמצפה את הגוף ומבודדת אותו מהעולם‬ ‫החיצון. המערכת מגנה מפני חיידקים, אנרגיות פיסיקליות כמו טמפ' וחיכוך. מרכיב עיקרי‬ ‫הוא העור, השיער והציפורניים. למערכת תפקידים נוספים כמו ויסות חום הגוף, יצירת‬ ‫ויטמין ‪.D‬‬ ‫חטיבת תמיכה ותנועה – ‪Support and movement‬‬ ‫ב. שלד- ‪.Skeletal System‬‬ ‫ג. שרירים – ‪.Muscular System‬‬ ‫חטיבת בקרה תקשורת ואינטגרציה- ‪Communication Control and Integration‬‬ ‫ד. מערכת העצבים – ‪.Nerve System‬‬
  • 2. ‫ה. מערכת אנדוקרינית – ‪ Endocrine‬בקרה על ידי הורמונים שמיוצרים בנקודות מסויימות‬ ‫בגוף.‬ ‫חטיבת שינוע והגנה ‪Transportation and Defense‬‬ ‫ו. מערכת הלב וכלי הדם - ‪Cardiovascular‬‬ ‫ז. מערכת הלימפה- ‪lymphatic System‬‬ ‫אחזקה – ‪Processing and Maintenance‬‬ ‫ח. מערכת העיכול – ‪.Digestive System‬‬ ‫ט. מערכת הנשימה – ‪.Respiratory System‬‬ ‫י. מערכת השתן - ‪.Urinary System‬‬ ‫יא. מערכת המין – ‪.Reproductive System‬‬ ‫שקופיות הסבר.‬ ‫חללי הגוף – ‪.Body Cavities‬‬ ‫מבנה שעטוף בקרום לעיתים יש בו נוזל, רב האברים הפנימיים בגוף נמצאים בתוך חללים.‬ ‫ניתן לחלק את חללי הגוף לשנים :‬ ‫1. ‪ – Dorsal‬לכיוון הגב, שמחולק אף הוא לשניים:‬ ‫א. ‪ – Cranial‬חלל הגולגולת.‬ ‫ב. ‪ – Spinal‬עמוד השדרה.‬ ‫2. ‪ – Ventral‬לכיוון הבטן, מחולק אף הוא לשניים:‬ ‫א. ‪ –Thoracic‬חלל החזה. מחולק אף הוא שלושה חללים:‬ ‫• ‪ Pleura‬לכל אחת מהריאות.‬ ‫• חלל הלב – ‪.Mediastinum‬‬ ‫ב. ‪ – Apdominuopelvic‬חלל בטן אגן:‬ ‫חלל הבטן – נמצאים רב חלקי מערכת העיכול, קיבה, כבד, אברי מערכת השתן‬ ‫כגון כליות, טחול,‬ ‫בטן תחתונה – שלפוחית השתן ואברי המין.‬ ‫מבנה התא ‪Cytology‬‬ ‫תא דומה לגוף האדם בזעיר אנפין.‬ ‫קרום התא‬ ‫המבנה התוחם את התא הוא קרום התא – ‪ ,Cell Membrane‬בתוך התא קיים חומר בשם‬ ‫‪.Cytoplasm‬‬ ‫חלק מהאברונים בנויים מקרומים )יש גם כאלה שאינם קרומיים(.‬ ‫לקרום חדירות בררנית - ‪ Selective‬חומרים שונים נכנסים ויוצאים מהתא בצורה מבוקרת,‬ ‫במנגנונים שונים.‬ ‫מבנה הקרום הוא שלד של מולקולות שומן שעליו מולקולות של חלבון והוא זה שמאפשר‬ ‫את החדירות הסלקטיבית.‬ ‫שיעור 2 - 6002/01/92‬ ‫ניתן לחלק את התא לשני חלקים‬ ‫‪ – Hydrophilic‬חוץ התא ותוך התא שהם חדירים ומומסים במים.‬ ‫‪ -Hydrophobic‬הזרועות של הרקמה שאינם חדירים ומומסים במים.‬
  • 3. ‫על גבי השלד יש חלבונים, והחלבונים עוברים מצד לצד, חלק מהחלבונים חודרים רק צד‬ ‫אחד, חלק מונחים. תפקיד החלבונים ליצור תעלות המעבירות חומרים.‬ ‫מלבד השומנים והחלבונים קיימים גם סוכרים ופחמימות שבדquot;כ קשורים לחלבונים או‬ ‫לשומנים:‬ ‫גליקופרוטאינים – תלכיד של חלבון וסוכר.‬ ‫גליקוליפידים – תלכיד של שומן וסוכר.‬ ‫בקרום יש גם שומן הקרוי כולסטרול ותפקידו לייצב את הקרום.‬ ‫תפקיד החלבונים הקרומיים:‬ ‫קולטן נמצא מחוץ לתא ומעורר תהליכים בתוך התא )מולקולה שנקשרת מחוץ לקרום‬ ‫1.‬ ‫לקולטן(.‬ ‫תהליכים אנזימטיים -‬ ‫2.‬ ‫מעבר חומרים בין תאים ויצירת קשר בין תאים.‬ ‫3.‬ ‫מעבר חומרים אל תוך התא.‬ ‫4.‬ ‫מקום עגינה לחלבונים אחרים.‬ ‫5.‬ ‫גליקופרוטאינים – מתן אפיון לתאים – כמו קבוצות הדם.‬ ‫6.‬ ‫מבנה האברונים‬ ‫אברונים קרומיים‬ ‫1. רשת אנדופלסמית – ‪ Endoplasmic Reticulum‬צרור שקיות קרומיות שיושבות אחת ליד‬ ‫השנייה, הרשת נמצאת בדרquot;כ סביב הגרעין, וגם לרשת הזו שני סוגים:‬ ‫א. רשת אדופלסמית מגורגרת – ‪ Rough‬או ‪ – RER‬גרגירים אלו נקראים ריבוזום‬ ‫)שיכולים להיות גם חופשיים ולא רק על הרשת(. תפקידם יחד ליצור את‬ ‫החלבונים בתהליך התרגום מ- ‪ DNA‬לחלבון.‬ ‫ב. רשת אדופלסמית חלקה – ‪ Smooth‬או ‪ – SER‬תפקידה ליצור תרכובות שומניות‬ ‫וסוכריות.‬
  • 4. ‫2. מערכת גולג'י – שקיות קטנות המסודרות בשורות ובקצהן יש כדורונים או שלפוחיות.‬ ‫לכדורון קוראים ‪ .Vesicle‬תפקיד המערכת לארוז את החלבונים או החומרים שמיוצרים‬ ‫ברשת האנדופלסמית ולעזור להוציאם החוצה, מכן נובע שיש קשר בין 2 מערכות‬ ‫אלה.‬ ‫החומר מצטבר בקצוות ויוצא מהשלפוחיות. החומר הנמצא בשלפוחיות נצמד אל‬ ‫הקרום ונע לעבר קצה התא, ברגע שיש מגע בין שני קרומים )השלפוחית וקרום התא(‬ ‫נוצרת פתיחה, והחומר יוצא מחוץ לתא.‬ ‫השלבים הם: איחוי ואז פתיחה בניצב.‬ ‫אם הבליעה היא בליעה של חלקיק נקרא לזה – ‪Phagocytosis‬‬ ‫אם הבליעה היא של נוזל )מים( נקרא לזה – ‪.Pinocytosis‬‬ ‫יש לשים לב שהשלפוחית הפכה להיות חלק מהתא, לעיתים סתם חלקים של מערכת זו‬ ‫יוצאים אל הקרום על מנת להגדיל את קרום התא או לחדשו.‬ ‫לעיתים בגולג'י מצטברים אנזימים שיוצרים ליזוזומים.‬ ‫3. ליזוזום – ‪ – Lysosome‬שלפוחית קטנה מלאה באנזימים ונוצרים ממערכת גולג'י.‬ ‫האנזימים האלו מפרקים את מרכיבי התא לדוגמא פירוק חלבונים ,פירוק פחמימות,‬ ‫שומנים חומצות גרעין. האנזימים האלו נמצאים במצב לא פעיל ומבודדים על ידי‬ ‫הליזוזום היות והם מסוגלים לפרק את התא!.‬ ‫4. מיטוכונדריון – ‪ – Mitochondria‬בנוי משני קרומים, חיצוני ופנימי. הפנימי מקופל היות‬ ‫ועליו נעשית רב העבודה. כמו כן באברון יש ‪ .Matrix‬תפקיד האברון הוא לדאוג‬ ‫לתהליך הנשימה – שריפת הסוכר )גלוקוז( לאנרגיה.‬
  • 5. ‫תהליכי בניה שדורשים אנרגיה נקרא ‪ .Anabolism‬תהליכי פירוק נקראים ‪.Catabolism‬‬ ‫החומר הכימי נקרא ‪ .ATP‬בקטבוליזם נוצר ‪ ATP‬שעובר לתהליכי האנבוליזם.‬ ‫התהליך הכי שכיח הוא נשימה, הגלוקוז מתחמצן ומתפרק לגמרי ומכאן נוצרות מולקולות‬ ‫של ‪.ATP‬‬ ‫אברונים לא קרומיים‬ ‫1. ‪ – Cytoskeleton‬שלד התא, בנוי ממבנים סיביים חלבוניים, ‪.Cell Fibers‬‬ ‫א. ‪ – Microfilaments‬מחזורת כפולה דק יותר‬ ‫ב. ‪ – Intermediate filaments‬בנוי ממחרוזת משולשת.‬ ‫ג. ‪ – Microtubule‬בנוי מ- 2 יחידות שונות אשר יחד מסודרות בצורת סליל ויוצרות‬ ‫צינור. והם פועלים בתנועה.‬ ‫מערכת זו היא שלד התא וחלבונים אלו מתכווצים ולכן אברוני התא יכולים לנוע עליהם.‬ ‫המערכת בגוף היא למעשה שלד ושרירים.‬ ‫שיעור 3 - 6002/11/50‬ ‫אברון גרעין התא‬ ‫תופס בין שישית לרבע מכלל התא.‬ ‫אברון קרומי העטוף בקרום כפול )פנימי וחיצוני(, בתוך הגרעין )‪ (Nucleus‬ישנו שטח הקרוי‬ ‫גרעינון ‪ Nucleolus‬שהוא כהה יותר.‬
  • 6. ‫בין הגרעין לגרעינון ישנו חומר הקרוי כרומטין או כמו שקוראים לו הכימאים ‪ DNA‬ובשטח‬ ‫זה מצויים גם הכרומוזומים.‬ ‫‪ - Deoxyribonucleic Acid‬בתוך הגרעין יש מידע לגבי כל מה שהוא יודע )צבע עיניים(‬ ‫.למעשה יש שם קוד ליצירת חלבונים על ידי התא. כאשר יהיה צורך חלבונים אלו יסונטזו‬ ‫על פי ה- ‪.DNA‬‬ ‫הביטוי של החומר התורשתי לא יהיה בכל התאים, הפוטנציאל יהיה אך ההוצאה לפועל‬ ‫לא תהיה, אלא על פי סוג התא ומיקומו )תא לבלב לא ירכיב שערה(.‬ ‫המידע ליצירת חלבון מסויים או סט חלבונים הם קטע ‪ DNA‬מסוים הנקרא גן )‪.(Gene‬‬ ‫ה- ‪ DNA‬נמצא בתור 32 זוגות של מולקולות כאשר במצב מסוים הן מתקצרות וזה למעשה‬ ‫הכרומוזום. הכרומוזום הוא הגדרה מבנית שלא ניתן לראות עד שלא תהיינה חלוקות.‬ ‫הקוד הגנטי‬ ‫ה- ‪ DNA‬הוא מולקולת ענק שמורכבת מ- 4 חלקים:‪. A T C G‬‬ ‫החלבונים אותם יש לייצר הם פולימריים, הבנויים מחומצות אמינו, קיימות סהquot;כ 02 חומצות‬ ‫אמינו כאלה. כל חומצה מקודדת על ידי שלישיית ‪ DNA‬כך שלמעשה ניתן לתרגם מחומצת‬ ‫גרעין ל- ‪ DNA‬וההיפך.‬ ‫העתקת ‪ DNA‬אינה העתקה מדויקת אלא שעתוק ונקרא ‪ .RNA‬ה- ‪ RNA‬נשלח החוצה )‪RNA‬‬ ‫שליח( שיוצא החוצה ומכיל את האינפורמציה של יצירת החלבון.‬ ‫בקרום הגרעין ישנם חורים שדרכם ה- ‪ RNA‬השליח יכול לצאת. )יצירת החלבון נעשית‬ ‫ברשת האנדופלסמית או על גבי הריבוזום(. התהליך המתואר נקרא תרגום - ‪.Translation‬‬ ‫מבנה ה- ‪DNA‬‬ ‫סליל כפול, על כל סליל יש בסיס ומולו יש את הבסיס המקביל לו. למעשה זה אומר שכל‬ ‫המידע נמצא בגדיל אחד.‬ ‫הצורך להכפלה מדויקת נפתר על ידי סליל כפול וכשיש צורך ליצור חלבון מסוים או‬ ‫שעתוק ותרגום, קטע ה- ‪ DNA‬נפתח, ועל גבי הקטע הנפתח ייווצר ה- ‪.RNA‬‬ ‫ב- ‪ RNA‬במקום ‪ T‬יש ‪.U‬‬
  • 7. ‫סוגי ‪RNA‬‬ ‫1. ‪.Messenger RNA‬‬ ‫2. ‪ – RRNA‬ריבוזומלי.‬ ‫3. ‪ – TRNA‬מעביר – ‪.Transfer‬‬ ‫שלבים ביצירת החומצה האמינית:‬ ‫1. כרומטין מתחיל להסתדר על מצב בו ניתן להבחין בכרומוזומים ובגדילי‬ ‫ה- ‪ DNA‬שנפתחים לטובת השכפול.‬ ‫2. ה- ‪ mRNA‬יוצר את השעתוק )בדומה להרכב של הסליל המקביל( בתוך‬ ‫גרעין התא ויוצא החוצה לכיוון הריבוזומים דרך החורים בגרעין התא.‬ ‫3. הריבוזומים עוברים על ה- ‪ mRNA‬קוראים אותו ומתווכים בינו לבין ה-‪tRNA‬‬ ‫אשר מכיל quot;קוראquot; )‪ (Anticodon‬ספציפי של שלישית חלקי ‪.DNA‬‬ ‫4. - ‪ tRNA‬משאיר על שלישיית ה- ‪ DNA‬חומצה מסוימת )02 חומצות אפשריות‬ ‫ו- 02 סוגי ‪ .(tRNA‬לאחר מכן ה- ‪ tRNA‬עוזר את הריבוזום.‬ ‫5. ריבוזום quot;קשורquot; לשרשרת של חומצות אמינו על פי מקור חלקי ה- ‪ DNA‬שהיו‬ ‫עליו.‬ ‫חלוקת התא‬ ‫מתא אם אחד, נוצרים שני תאים וזהו תהליך המיטוזה. החומר האנושי צריך quot;להכפילquot; את‬ ‫עצמו בתהליך בסינטזה.‬ ‫התאים לא חייבים להיכנס למעגל החלוקה כל הזמן.‬
  • 8. ‫במידה ונדרש שתי תאי הבת יראו כמו האם, החומר התורשתי ישוכפל ל- 2. השכפול נקרא‬ ‫‪.S‬‬ ‫חלוקת תא על פי מיני זכר נקבה‬ ‫מיטוזה – חלוקת תאים, ‪Mitosis‬‬ ‫מיוזה – חלוקת הפחתה, ‪ Meiosis‬בהפרייה שתא הזרע ותא הביצית 32 זוגות, אך‬ ‫בעובר יש גם רק 32 כרומוזומים ולא הכפלה.‬ ‫סט של כרומוזומים נקרא – ‪ Haploid‬וסט כפול נקרא ‪.Diploid‬‬ ‫זוגות הכרומוזומים מחולקים בצורה הבאה:‬ ‫22-1 – ‪.Autosomes‬‬ ‫32 – ‪ X – sexchromosoms‬ו- ‪.Y‬‬ ‫דיפלואיד שלנקבה )ביצית( הוא תמיד ‪ XX‬דיפלואיד זכר )זרע( ‪ ,XY‬ולמעשה מכן‬ ‫ניתן לומר שהגבר הוא שקובע את מין העובר על פי ההפלואיד אותו מקבל העובר.‬
  • 9. ‫אפיתל‬ ‫רקמת ציפוי הכולל העור, מערכת הנשימה, מערכת העיכול השתן – כל מה שנפתח ויוצא‬ ‫החוצה. כמו כן ציפוי כלי הדם הוא סוג אפיתל הקרוי ‪.Endothelium‬‬ ‫חייב להיות קשר בין הרקמות השונות.‬ ‫בכל רקמה יש תאים וחומר חוץ תאי, הבנוי ממספר רכיבים שנלמד ברקמת חיבור.‬ ‫מאפייני האפיתל‬ ‫1. יש בו תאים ואין בו כמעט חומר חוץ תאי.‬ ‫2. האפיתל מצפה איברים מחוץ לגוף וצינורות‬ ‫3. בלוטות אף הן נוצרות מאפיתל.‬ ‫4. באפיתל אין כלי דם ולכם הדם מתקבל מהרקמה שמתחת.‬ ‫5. תאי האפיתל מתבלעים ומתחדשים כל חיינו.‬ ‫לאפיתל 3 שטחים:‬ ‫1. השטח הפונה החוצה לכיוון החלל הפתוח של האיבר.‬ ‫2. הפונה פנימה – לרקמה שמתחת, והוא יושב על מבנה הנקרא ‪Basement‬‬ ‫‪.Membrane‬‬ ‫3. והשטח של תא מול תא. שם יש קשרים בין תאים.‬ ‫עמודים 011 – 411 מהדורה חמישית.‬ ‫‪Cell reproduction‬‬ ‫‪Mitosis‬‬ ‫‪Meiosis‬‬ ‫שיעור 4 - 6002/11/21‬ ‫המשך חלוקת אפיתל צורת התא:‬ ‫קיימים מספר צורות:‬ ‫1. קובייתי.‬ ‫2. קשקשי‬ ‫3. עמודי‬ ‫שכבות‬ ‫מספר‬ ‫חד שכבתי ‪Simple‬‬ ‫1.‬ ‫רב שכבתי ‪Stratified‬‬ ‫2.‬ ‫רב שכבתי מדומה )חד שכבתי שנראה כמו רב שכבתי(.‬ ‫3.‬
  • 10. ‫כאשר לאפיתל יש תפקיד מסוים מבנהו יהיה בהתאם לדוגמא:‬ ‫אפיתל המגן מפני חיכוך האפיתל יהיה רב שכבתי קשקשי.‬ ‫1.‬ ‫בכלי דם יהיה בדרך כלל קשקשי חד שכבתי על מנת לאפשר דיפוזיה )ריאות‬ ‫2.‬ ‫לדוגמא(.‬ ‫בלוטה מורכב ממספר תאים המפרישים חומר מסויים יהיה האפיתל קובייתי, גם‬ ‫3.‬ ‫בתאים הסופגים יהיה האפיתל קובייתי.‬ ‫בתאי ספיגה, מעבר חומר דרך האפיתל דרך התא, יש אפיתל חד שכבתי קובייתי או‬ ‫4.‬ ‫עמודי.‬ ‫קצת על בלוטות )אין לי מושג מה הקשר(.‬ ‫קיימים שני סוגים של בלוטות:‬ ‫‪ – Exocrine‬תאי הבלוטה מפרישים והחומר יוצא מחוץ לצינור )לדוגמא רוק‬ ‫1.‬ ‫בחלל הפה(.‬ ‫‪ -Endocrine‬חומר ההפרשה מגיע לכלי דם ומשם מטייל בגוף לדוגמא:‬ ‫2.‬ ‫הורמונים. מנגנון הפעולה של הורמונים הוא כך שלמעשה הוא תכיר תא‬ ‫מסוים ברקמה מסוימת.‬ ‫בלוטות על פי צורת הפרשה:‬ ‫חלוקת‬ ‫הפרשה ‪ – Merocrine‬כמו במערכת גולג'י ה- ‪ ,Exotisosic‬לדוגמא מערכת עיכול.‬ ‫1.‬ ‫הפרשה ‪ - Apocrine‬חומר מצטבר באזור מסוים של התא, חלק מהתא נתלש‬ ‫2.‬ ‫ומשתחרר החומר, למעשה גם מופרש חלק מהתא. לדוגמא חלב אם.‬ ‫הפרשה ‪- Holocine‬התא אוגר את חומר ההפרשה עד שהוא מתפוצץ ומת וכאילו‬ ‫3.‬ ‫החומר מופרש רק שהתא מת.‬
  • 11. ‫סוגי אפיתל‬ ‫1. ‪ Keratinize‬על העור – השכבות העליונות מתות. השכבה התחתונה הבזלית, התא‬ ‫מתחלק לשנים והתא החדש עולה מעלה. העור מכיל רקמות נוספות בנוסף‬ ‫לאפיתל שבו אין כלי דם ולכן המזון והחמצן מתקבלים מלמטה והתאים הרחוקים‬ ‫לא מוזנים ומתים. מה שנשאר מהם הוא חלבון הקרטין ‪.Keratin‬‬ ‫2. ‪ - None Keratinize‬כל השכבות שלו הם תאים חיים והם מצופים ברירית )‪(Mucosa‬‬ ‫על מנת שהתאים לא יתייבשו. לדוגמא אפיתל רב שכבתי קשקשי בצוואר הרחם.‬ ‫‪ Inter Cellular Junction‬סוגי קשרים לתאים‬ ‫1. תקשורת בין תאים – ‪Gap junctions‬‬ ‫2. קשירה מכאנית טובה ‪.Demosomes‬‬ ‫3. מניעת מעבר בין התאים – ‪Tight Junctions‬‬ ‫רקמת חיבור – ‪Connective Tissue‬‬ ‫מעט תאים והרבה חומר חוץ תאי )דם, עצם, סחוס(‬ ‫החומר החוץ תאי בנוי מחומר ביניים:‬ ‫1. מים.‬ ‫2. חומר ביניים שיוצר דמוי ג'ל.‬ ‫3. סיבים חלבוניים: קולגן ‪ ,Collagan‬סיבים אלסטיים, רטיקלין.‬ ‫איפיון של רקמת חיבור תלוי בכמויות והסוגים של החומר החוץ תאי.‬
  • 12. ‫חלוקת רקמות חיבור‬ ‫1. תמיכה - החומר החוץ תאי גם חומר ביניים וגם סיבים.‬ ‫2. נוזלי – דם ולימפה.‬ ‫3. חיבור אמיתי – עיקר החומר החוץ תאי הוא סיבים חלבוניים. המחולק חלוקת משנה‬ ‫על פי הצפיפות, טיב הסיבים ולפי הכיווניות שלהם.‬
  • 13. ‫מערכת השלד – ‪Skeletal System‬‬ ‫בנוי מעצמות ומפרקים, ‪ Bone & Joint‬או מפרק גם קרוי ‪.Articulation‬‬ ‫עצמות‬ ‫תפקידי העצמות‬ ‫1. תמיכה של הגוף.‬ ‫2. הגנה.‬ ‫3. תנועה.‬ ‫4. ‪ -Hematopoiesis‬יצירת תאי דם.‬ ‫5. מאגר חומרים ובעיקר סידן ומינרלים אחרים כמו זרחן, עופרת וכו'.‬ ‫מבנה העצמות‬ ‫העצמות בגוף מחולקות ל- 4 קבוצות: ארוכות, קצרות, שטוחות, אירגולאריות.‬ ‫ארוכות – גפיים.‬ ‫גליליות קצרות – אצבעות ידיים, רגליים.‬ ‫שטוחות – גולגולת, אגן.‬ ‫אירגולריות – חוליה.‬ ‫שיעור 5 - 6002/11/91‬ ‫מבנה עצם ארוכה‬ ‫מבנה ארוך וקל בעל חוזק חומרים גבוה.‬ ‫•‬ ‫חלל התא מכיל את המח ונקרא חלל המח.‬ ‫•‬ ‫מעל החלק שפונה למפרק יש סחוס הנקרא סחוס המפרק.‬ ‫•‬ ‫העצם עטוף בקרום הקרוי- ‪ Periost‬שדרכו עובר הדם המיוצר בעצם החוצה, והמקום בו‬ ‫השרירים מקושרים.‬ ‫•‬ ‫במגע אם העצם ישנם תאים ‪ – Osteoblast‬האחראים על צמיחת העצם ואיחוי של עצם.‬ ‫•‬ ‫החלל גם הוא עטוף בקרום הקרוי ‪ Endosteum‬ושם תאים שיכולים לפרק או לספוג‬ ‫עצם, תאים אלה נקראים ‪.Osteoclasts‬‬ ‫•‬ ‫בחלל קיים מח העצם שמעל גיל 02 הופך זה לשומן ונקרא מח צהוב.‬ ‫1. אפיפיזה ‪EPIPHYSIS‬‬ ‫2. דיאפיזה ‪DIAPHYSIS‬‬ ‫3. החלל המרכזי או חלל המח- ‪.MARROW CAVITY‬‬
  • 14. ‫קיימים שני סוגי עצם מבחינת סוגי הרקמה מהם בנויה.‬ ‫1. עצם דחוסה בחלק ה- דיאפיזה.‬ ‫2. עצם ספוגית ‪.Epiphysis‬‬ ‫מבנה מיקרוסקופי של עצם דחוסה‬ ‫יחידת המבנה נקראת או ‪ Osteon‬או ‪.Haversian System‬‬ ‫המייחדת את העצם לעומת כל שאר רקמות הגוף היא העובדה שעל גבי החומר החוץ תאי‬ ‫מגיע סידן שהוא זה שנותן את הקשיות.‬ ‫תאי העצם נמצאים בתוך חורים קטנים וכך מתקיימים שם החיים.‬ ‫העצם למעשה בנויה משכבות שכבות על מרכז מסויים אחד, שהחומר למעשה הוא קולגן.‬ ‫על גבי השכבות ישנם חורים הנקראים ‪ Lacuna‬ובכל אחד מהם יש תא הנקרא ‪Osteocyte‬‬ ‫המצוי בתוך נוזל.‬ ‫בין התאים לחלל המרכזי ובין התאים לבין עצמם, ישנה רשת מסועפת של צינוריות דקות‬ ‫שנקראות ‪ Canaliculum‬ומספקות את המזון והחמצן מכלי דם שנמצאים ומגיעים לחלל‬ ‫המרכזי.‬
  • 15. ‫מבנה מיקרוסקופי של עצם ספוגית‬ ‫מורכב מאוויר וחומר )ספוג( והמבנה קרוי קוריות העצם באנגלית קרוי ‪,Spongy‬‬ ‫בתוך האוויר יש את מח העצם האדום, ומשם מיוצר הדם כל חיינו.‬ ‫כיוון שהעצם נבנית בצורה רציפה צפיפות הקוריות משתנה בהתאם למאמץ שמופעל.‬ ‫בדquot;כ עצם ספוגית תהיה בפנים, ועצם דחוסה בהיקף.‬ ‫התפתחות העצם בעובר‬ ‫בעובר בן 21 שבועות, מערכת השלד כבר מפותחת אך מסחוס ולא מעצם, הגולגולת היא‬ ‫סיבית – רקמה קשה. עם התקדמות ההיריון הסחוס הופך לעצם בתהליך הנקרא‬ ‫התגרמות- ‪ Ossification‬או הסתיידות )עם זאת יש סוגים שונים של הסתיידות(. גם בלידה‬ ‫ישנן עצמות שלא התגרמו לחלוטין.‬ ‫בסחוס אין כלי דם לכן תחילת ההתגרמות חייבת להיות על ידי כניסת כלי דם למבנה.‬ ‫החלק שהתגרם אחרון, נותר חלק המאפשר התפתחות של העצם.‬ ‫גודל העצם הינו יחסי לגודל, ולכן העצם גדלה גם מבפנים – בחלל.‬ ‫מבחוץ נבנית העצם על ידי ה- ‪ Osteoblast‬ומבפנים החלל גדל על ידי ‪Osteoclast‬‬ ‫שמפרק/סופג את העצם )‪(Remodeling‬‬ ‫באנשים מבוגרים יש איזון בין צמיחה לספיגה, בילדים כמובן, הצמיחה גדולה מהספיגה.‬
  • 16. ‫מבנה השלד‬ ‫בגוף 602 עצמות המחולקות ל- 2 חטיבות:‬ ‫1. שלד צירי ‪ 80 – Axial‬עצמות:‬ ‫א. מתוכן הגולגולת 82 עצמות:‬ ‫א. מתוכן קופסת המוח מורכבת מ- 8 עצמות.‬ ‫ב. עצמות הפנים 41.‬ ‫ג. אוזניים 6.‬ ‫ב. צלעות 42.‬ ‫ג. חוליות 42.‬ ‫ד. 2 עצמות בעמוד השדרה.‬ ‫ה. עצם החזה.‬ ‫ו. ‪.Hyloid‬‬ ‫2. שלד נוסף – ‪ 126 – Appendiculum‬עצמות רובן בכפות ידיים ורגליים.‬ ‫סוגי סחוס‬ ‫1. סחוס סיבי – קשה, בחוליות‬ ‫2. סחוס אלסטי – גמיש יותר, באוזן‬ ‫3. סחוס היאליני – רך )ג'לי(.‬ ‫מפרקים - ‪Articulations‬‬ ‫נקודות החיבור בין העצמות, המחולקים לשלושה סוגים:‬ ‫‪ – Immovable‬ללא תנועה, סיביים:‬ ‫1.‬ ‫א. ‪ – Suture‬תך )קשר( חיבור הדוק עם מעט רקמה סיבית )שאריות ממה שהתפתח‬ ‫אצל התינוק(, דוגמא: קשרים בין עצמות הגולגולת.‬ ‫ב. ‪ -Gomophosis‬מפרק שן-לסת.‬ ‫ג. ‪ – Syndesmosis‬שתי עצמות המחוברות באמצעות רצועות )ליגמנטים( שאינן‬ ‫מאפשרות תנועה אחת נגד השניה – אמה, ושוק.‬ ‫‪ – Slightly Movable‬תנועה מוגבלת, סחוסיים.‬ ‫2.‬ ‫א. ‪ – Syncondrosis‬הקשר בין העצמות הוא באמצעות סחוס, כאשר העצמות רחוקות‬ ‫זו מזו )צלעות(.‬ ‫ב. ‪ - Symphisis‬הקשר בין העצמות הוא באמצעות סחוס, אך העצמות קרובות, יש‬ ‫מעין דיסק של סחוס.‬ ‫‪ – Freely Movable‬תנועה חופשית, סינוביאליים ‪Synovial‬‬ ‫3.‬ ‫עצם עליונה ותחתונה מתקרבות זו לזו וה-פריאוסיטים שלהם מתאחד. נוצרת קופסית‬ ‫קטנה, הקופסית עצמה ‪ ,Capsule‬ובו חלל קרום סינוביאלי המצפה את החלל שנוצר‬ ‫)חלל סינוביאלי(. בחלל נוזל סינוביאלי הנוזל מופרש מתאי האפיתל ומטרתו לאפשר‬
  • 17. ‫תנועה ללא חיכוך.‬ ‫שיעור 6 - 6002/11/62‬ ‫בקצה העצם, הפונה למפרק יש סחוס מפרקי, פריאוסט של שתי העצמות מתחברים זה‬ ‫לזה והם המשכיים – שיוצר חלל סינוביאלי המצופה באפיתל. מהמקום שבו נגמר סחוס‬ ‫מפרקי ישנו קרום שנקרא קרום סינוביאלי.‬ ‫הקרום הסינוביאלי בנוי מתאים שמפרישים נוזל סיכה לתוך החלל, מאפשר תנועה חלקה‬ ‫ללא חיכוך.‬ ‫אחת מהבעיות שקיימות היא שיש נזק ודלקת שגורמת להפרשת נוזלים שגורמת לבצקת,‬ ‫שזה קורה בחלל הברך יש בעיית quot;מים בברךquot;.‬ ‫מבנה זה הוא סכמאטי ובמפרקים שונים יש מבנים נוספים של ייצוב, הגנה וכו'.‬ ‫ברך‬ ‫1. הברך מחזיק משקל רב השעות.‬ ‫2. סוג המפרק בברך הוא לא עלי ומכתש, אלא שני משטחים ישרים פחות או יותר.‬ ‫3. המפרק לא עטוף בשרירים.‬ ‫המניסקוס )קדמי ואחורי( הן לוחיות סחוס שמקטינות את החלל הסינוביאלי, הבעיה היא‬ ‫שהלוחית היא יחסית שבירה וחתיכת הסחוס זזה ומתבלה.‬ ‫ישנן רצועות שמחזקות בין העצם העליונה והתחתונה, בברך יש גם רצועות פנימיות בתוך‬ ‫החלל לחיזוק המבנה.‬ ‫בברך יש עצם ‪ Patella‬פיקת הברך מגינה על העצם והמפרק.‬ ‫סביב הברך יש 31 חללי אויר ‪ Bursa‬אשר בולמים מכות שמקבלים באיזור.‬
  • 18. ‫חלוקת המשנה של מפרקים סינוביאליים:‬ ‫חלוקת המשנה הינה פונקציונלית, היות והתנועה החופשית לא מתאפשרת בכל הכיוונים.‬ ‫את המפרקים מחלקים לתתי סוגים על פי דרגת חופש הפעולה:‬ ‫1. תנועה בציר אחד – ‪.uniaxial‬‬ ‫‪ - Hinge .i‬מפרק‬ ‫‪– Pivot .ii‬מרפק, צוואר.‬ ‫2. תנועה בשני צירים – ‪Biaxial‬‬ ‫‪ – Saddle .i‬אוכף, כמו באגודל.‬ ‫‪ –Condyloid .ii‬לדוגמא ‪ Atlas‬ו- ‪.Axis‬‬ ‫3. תנועה במספר רב של צירים – ‪.Multiaxial‬‬ ‫‪ – Ball and Socket .i‬עלי ומכתש, בכתף, ירך.‬ ‫‪ – Gilding .ii‬משטח החלקה, מפרקים בין זיזי החוליות.‬
  • 19. ‫מערכת השרירים – ‪Muscular‬‬ ‫גם פעימות הלב, ותנועות במערכת העיכול, שינוי הקוטר בכלי הדם, נעשות על ידי‬ ‫מערכת השרירים.‬ ‫סוגי שרירים:‬ ‫1. שריר חלק – ‪.Smooth‬‬ ‫2. שריר עקוד – ‪.Striated‬‬ ‫3. שריר הלב – ‪.Cardiac‬‬ ‫שרירים חלקים‬ ‫במרכז יש גרעין, והתאים מלאים באלמנטים מתכווצים הנקראים ‪ .Myofibrils‬האלמנטים‬ ‫צריכים להיות בניצב לכיוון התא, על מנת לאפשר התכווצות תקינה.‬ ‫השם חלק הוא מכיוון שלא רואים בו איזשהו מבנה כמו בעקוד.‬ ‫שרירים אלו נמצאים בארבעה מקומות:‬ ‫1. דפנות אברים חלולים – כתוצאה מהתכווצות יש תנועה של מה שיש בתוך האיבר:‬ ‫שלפוחית השתן, מערכת העיכול, רחם.‬ ‫2. דפנות כלי דם – קוטר הדופן של כלי הדם ניתן לשינוי על פי הצרכים השונים.‬ ‫3. עין – מיקוד העדשה, גודל האישון.‬ ‫4. בסיסי השערות – הסמרת שיער.‬ ‫המשותף לשרירים החלקים הוא שהם מעוצבבים על ידי המערכת האוטונומית ולכן אינם‬ ‫תחת בקרה רצונית.‬ ‫כמו כן השרירים האלו פועלים בצורה ריתמית ולא בקצב גבוה כמו פעולות שרירי השלד.‬ ‫שריר הלב דומה לשריר עקוד אך מפינת פעולה דומה לשריר חלק.‬ ‫שרירי השלד - עקודים‬ ‫שריר שקשור לעצמות ועושה את תנועות הגוף, תפקידו:‬ ‫1. תנועה.‬ ‫2. יצירת חום, הומאוסתאזיז של חום הגוף.‬ ‫3. יציבה – גם בזמן עמידה או ישיבה מופעלים שרירים ומתכווצים לטונוס מסויים.‬ ‫מבנה השריר‬ ‫השריר בנוי מקבוצות קבוצות שעטוף במעטפת של רקמת חיבור,ובתוכו אגדים )‪(Fascicle‬‬ ‫של סיבים )‪ (Fiber‬שעטופים גם הם ברקמת חיבור. הסיב למעשה הוא תא. המעטפת‬ ‫שעוטפת את השריר הופכת להיות גיד שמחבר את השריר לעצם.‬
  • 20. ‫סיב השריר‬ ‫אורכו בין מילימטר אחד לארבעים מילימטר וקוטרו בין 01 ל-001 מיקרומטר.היחס בין‬ ‫אורך לרוחב הוא 004:1 דבר שאומר שהתא מאוד חוטי וגדול, ויש לו מספר גרעינים.‬ ‫הגרעינים גרעין נקרא נמצאים מתחת לקרום )הקרום קרוי ‪ ,(Sarcolemma‬הגרעין עטוף‬ ‫)‪(Sarcoplasm‬‬ ‫בתא יש מספר גדול של ‪ Myofibrils‬ומסודרות באותו מנך )לרוחב( כך שנראה פסים לאורך‬ ‫הסיב ולכן קוראים לו עקוב.‬ ‫סביב כל ‪ Myofibrils‬יש רשת הבנויה מצינורות הנקראות ‪.Sarcoplasmic reticulum‬‬ ‫בין ‪ Myofibrils‬יש מיטוכונדריה אשר מביאות את האנרגיה.‬ ‫בתא יש שקעים הקרואים ‪ Tubular System‬הקרובים לרשת על מנת להיות קרובים‬ ‫ל ‪ Myofibrils‬ול- ‪) Sarcoplasmic reticulum‬במבנה של ‪ Triad‬צינור ‪ T‬באמצע ושתי צינורות‬ ‫סארקופלזמיות(.‬
  • 21. ‫מבנה ‪Sarcomere - Myofibrils‬‬ ‫‪ Myofibrils‬בנוי מיחידות מבנה רבות שחוזרות על עצמן, יחידה זו נקראת ‪.Sarcomere‬‬ ‫קיימים שני סוגים של חוטים עדינים מחלבון:‬ ‫1. ‪ – Thickfilament‬מחלבון מיאוזין‬ ‫2. ‪ – Thinfilament‬מחלבון אקטין.‬ ‫המיאזין והאקטין נכנסים אחד בשני, וכך נוצרת ההתכווצות וה- ‪ Sarcommere‬מתכווץ‬
  • 22. ‫שיעור 7 6002/21/30‬ ‫מבנה מולקולרי של אקטין ומיאוזין:‬ ‫האקטין בנוי ממחרוזת כפולה של יחידות מבנה, כל חרוז הוא מולקולה של אקטין.‬ ‫המיוזין דמוי מקל הליכה, קו ובקצה יש וו, יחידות המבנה יושבות במקביל, והבליטה פונית‬ ‫החוצה, לווי הבולטים יש יכולת תנועה בזמן התכווצות.‬ ‫ב‪ Sarcomere‬שני חלבונים עיקריים‬ ‫‪ – Troponin‬עיגולים צהובים בשרטוט.‬ ‫1.‬ ‫‪ – Tropomyosin‬חוטי בשרטוט, במצב רגיל הוא חוסם את הקשר בין אקטין‬ ‫2.‬ ‫למיאוזין.‬ ‫הבסיס הכימי של התכווצות השריר‬ ‫גירוי מגיע מעצב, עובר לסיב השריר קופץ לצומת עצב שריר, ונוצר שינוי של פוטנציאל על‬ ‫גבי הקרום. הקרום קרוב מאוד לרשת ה-‪ .Sacroplasm‬הגירוי שמגיע על גבי מערכת ‪ T‬גורם‬ ‫לשחרור יוני סידן מהרשת ‪ Sacroplasm‬אל הציטופלזמה ואל המיופיברילות.‬ ‫ליוני הסידן יש זיקה אל ה‪ ,Troponin‬כאשר יוני הסידן מתקשרים אליו, חל שינוי מרחבי‬ ‫באקטין שגורם ליצירת קשר בין האקטין למיוזין שמסובב את המערכת ומסיט את‬ ‫ה- ‪ Tropomyosin‬וכך למעשה נוצר הקשר.‬ ‫בשחרור מתרחשת פעולה הפוכה, יוני הסידן נעלמים, משנים את המרחב של האקטין‬ ‫שמסתובב וכן הוא נפרד מהמיוזין.‬ ‫ההתכווצות אינה חייבת להיות מקסימאלית.‬ ‫ללא פירוק ‪ ATP‬לאחר שנוצר הקשר בין אקטין ומיוזין, לא ניתן לבצע את העבודה.‬
  • 23. ‫פעולת השריר.‬ ‫1. התכווצות השריר תמיד תוצאה של גירוי.‬ ‫2. סוגי התכווצויות –‬ ‫‪ – Tonic .a‬התכווצות המשכית חלקית. בכל רגע חלק מהסרקומרים מכווצים,‬ ‫וכתוצאה מכך יש מתח בשריר – טונוס. התכווצות זו אינה מפיקה תנועה‬ ‫)ערות(‬ ‫‪ – Isotonic .b‬התכווצות שבה נמשך המתח בשריר והשריר משנה את אורכו,‬ ‫אך לא משנה את המתח – זו ההתכווצות שמפיקה תנועה )הזזת גוף(‬ ‫‪ – Isometric .c‬התכווצות שבה לא משתנה האורך אלה רק משתנה המתח‬ ‫בשריר – זו התכווצות שאינה מפיקה תנועה )הליכה היא תערובת של‬ ‫איזוטוניק, ואיזומטרית(.‬ ‫‪ – Twitch .d‬התכווצות של עשירית שנייה ויד אחריה הרפיה. לדוגמא: מצמוץ‬ ‫העין(.‬ ‫3. התכווצות איננה תופעה של ‪) All or none‬הכול או לא כלום(. השריר יכול להתכווץ‬ ‫בצורה שונה ובדרגת חומר שונה. חוזק ההתכווצות תלוי במספר פרמטרים:‬ ‫‪ .a‬אורך כללי של סיבי השריר – ככל שיש יותר סרקומרים יהיה חזק יותר.‬ ‫‪ .b‬מספר הסיבים המשתתפים בתהליך.‬ ‫‪ .c‬המצב המטבולי של הסיבים – מכיוון שיש צורך באנרגיה ‪ ,ATP‬יש למצב‬ ‫המטבולי השלכה לגבי ההתכווצות. בפעילות מאומצת כמות הדם והחמצן‬ ‫המגיעות לשריר ולעיתים הן אינן מספיקות להנעת השריר והשריר משתמש‬ ‫בגליקוגן שמתפרק על ידי תסיסה שממנה יצא ה- ‪.ATP‬‬ ‫‪ .d‬עומס – ההתכווצות מותאמת לעומס.‬ ‫4. השרירים יוצרים תנועה על ידי הזזת העצמות, והשריר בדquot;כ פרוקסימאלי, לפרק‬ ‫שהוא מניע. השריר תמיד נמצא על הפרק שקרוב יותר למרכז הגוף.‬ ‫5. השרירים בדquot;כ עובדים בקבוצות. שריר עיקרי ‪ Prime Mover‬לעומת שריר הנגדי‬ ‫‪ .Antagonist‬לעיתים עם השריר העיקרי פועל שריר העזר – ‪.Synergist‬‬ ‫מערכת העיכול – ‪Digestive System‬‬ ‫תפקיד‬ ‫תפקיד מערכת העיכול להכין את המזון שאנו אוכלים לספיגה וניצול בתאי הגוף.‬ ‫רב המזון הוא גם גדול פיזית וגם מסובך כימית מכדי שייכנס לתאים באופן ישיר דרך‬ ‫הקרום. המזון לא יכול לעבור דרך הקרומים של רירית המעי.‬ ‫מערכת העיכול דואגת לפירוק מכאני ושבירה, וגם לפירוק כימי של המזון על מנת שייכנס‬ ‫לתאי המעי, לזרם הדם ומשם ינוצל על ידי תאי הגוף.‬ ‫חלק מהמערכת מבצעת את העיכול – מכני וכימי, בחלק מתבצעת הספיגה.‬ ‫בתהליך זה יש שימוש בפעולת שרירים חלקים – דחיפת תכולת המזון. כמו כן התהליך‬ ‫מבוקר על ידי הורמונים שמיוצרים במערכת העיכול.‬ ‫1. פירוק כימי ומכאני.‬ ‫2. ספיגה.‬ ‫3. סילוק שאריות.‬ ‫4. בקרה – בלוטות אנדוקריניות ואקסוקריניות.‬ ‫5. תנועה.‬ ‫איברי העיכול‬ ‫רב האברים יוצרים צינור שתחילתו בפה וסופו בפי הטבעת. צינור זה נקרא צינור העיכול –‬ ‫‪ ,Gastrointestinal Tract‬לעיתים נקרא ‪.Alimentary Canal‬‬ ‫שאר האברים שקשורים בצינור העיכול נקראים אברי העזר.‬
  • 24. ‫אברי צינור העיכול‬ ‫1. ‪ – Mouth‬פה.‬ ‫2. בלוע שני חלקים – אחד קשור לחיך באף ושייך למערכת הנשימה. ואחד מתחת לחיך‬ ‫– ‪.Oropharynx‬‬ ‫3. ‪ – Esophagus‬ושט.‬ ‫4. ‪ – Stomach‬קיבה.‬ ‫5. ‪ – Small Intestine‬מעי דק.‬ ‫‪ – Duodenum .a‬תרסריון.‬ ‫‪ Gegumum .b‬מעי ריק.‬ ‫‪ – Ileum .c‬מעי עקום.‬ ‫6. ‪ – Large Intestine‬מעי הגס‬ ‫‪ -Cecum .a‬מעי אטום.‬ ‫‪ – Colon .b‬קולון, הוא רב המעי הגס.‬ ‫‪ – Rectum .c‬חלחולת.‬ ‫7. ‪ – Anus‬פי הטבעת.‬ ‫אברי העזר – ‪Accessory Organs‬‬ ‫‪ – Teeth‬שיניים.‬ ‫1.‬ ‫‪ – Tongue‬לשון.‬ ‫2.‬ ‫‪ – Salivary Glandas‬יש שלושה זוגות של בלוטות רוק‬ ‫3.‬ ‫‪ – Parotid .a‬קרוב לאוזן.‬ ‫‪ - Sub Mandibula .b‬מתחת ללסת.‬ ‫‪ – Sub Lingual .c‬מתחת ללשון.‬ ‫‪ – Liver‬כבד.‬ ‫4.‬ ‫‪ – Gallbladder‬כיס מרה‬ ‫5.‬ ‫‪ - pancreas‬לבלב‬ ‫6.‬ ‫‪ - appendix‬תוספתן‬ ‫7.‬
  • 25. ‫שיעור 8 - 6002/21/01‬ ‫מבנה הרקמתי )הסטולוגי( הכללי של צינור העיכול‬ ‫1. השכבה העוטפת את החלל, היא quot;אפיתל פלוסquot; שהוא רירית – ‪ .Mucosa‬מתחת‬ ‫לאפיתל יש מעט רקמת חיבור.‬ ‫2. מתחת לרירית יש תת רירית – ‪ Sub Mucosa‬ובה כלי דם רבים.‬ ‫3. ‪ – Muscularis‬שכבת שרירים. בדquot;כ שכבה זו בנויה משתי שכבות בשתי כיוונים‬ ‫‪ .a‬שרירי רוחב פנימית – הסיבים לרוחב הצינור – ‪ Circularis‬טבעתי.‬ ‫‪ .b‬שרירי רוחב חיצוניים – הסיבים לאורך הצינור.‬ ‫4. ‪ – Serosa‬נסיובית, שכבה העוטפת את הצינור ומגנה עליו. רמה זו המשכית לחלל‬ ‫הבטן שבו יש נוזל.‬
  • 26. ‫בלוטות הרוק‬ ‫מפרישות כ- 59 אחוז מכמות הרוק שמופרשת בפה, שאר ה- 5 אחוזים מופרשים על ידי‬ ‫בלוטות מקרוסקופיות הנמצאות בלחיים הדואגות ללחות הפה. עיקר ההפרשה הוא‬ ‫משלוש זוגות של בלוטות רוק. כמות הרוק המופרשת ביממה היא ליטר‬ ‫‪ -Parotid‬ליד האוזניים.‬ ‫1.‬ ‫‪ – Sub Mandibular‬תת לסתיים.‬ ‫2.‬ ‫‪ – Sub Lingual‬תת לשוניות.‬ ‫3.‬ ‫ברוק יש בנוסף למים יש אנזימים )אלפא עמילז( ומולקולה סוכרית שהיא הריר.‬ ‫תכולת הרוק אינה זהה בהקשר לשלושת בלוטות.‬ ‫ריר‬ ‫אנזים‬ ‫-‬ ‫+‬ ‫‪Parotid‬‬ ‫+‬ ‫+‬ ‫‪Sub Mandibular‬‬ ‫+‬ ‫-‬ ‫‪Sub Lingual‬‬ ‫הבלוטות הן אקסוקריניות שבה צינור מסויים לוקח את ההפרשה.‬ ‫‪ – Parotid‬צינור ליד טוחנת עליונה.‬ ‫‪ – Sub Mandibula‬בתחתית הלשון 2 זוגות‬ ‫‪ – Sub Lingual‬קטנות הרבה יותר, מורכב ממספר צינור אחד.‬
  • 27. ‫הושט - ‪Esophagus‬‬ ‫צינור היורד מהלוע לקיבה, למעשה זה החלק הראשון של צינור העיכול שמבנהו תואר‬ ‫קודם.האפיתל בושט קסקסי רב שכבתי מאוד עבה. עד לקיבה המזון מוצק יחסית, ולכן‬ ‫מהפה ועד הקיבה יש צורך באפיתל עמיד בשחיקה.‬ ‫מהקיבה והלאה האפיתל חד שכבתי, מכיוון שיש תאים מפרישים, ומכיוון שמדובר בחלק‬ ‫מהצינור בספיגה.‬ ‫שרירי הפה הם שרירי פה שאינם חלקים )משורטטים והם רצוניים(.‬ ‫שני הקצוות של צינור העיכול בעלי שליטה רצונית, רב הצינור הפעולה היא אינה רצונית –‬ ‫שרירי חלקים והמעבר בין שני סוגי השרירים, חל המעבר. 3/2 עליונים של הושט, יש‬ ‫שרירי שלד משורטטים, וב- 3/2 אחרים שרירים חלקים )יש שטח חפיפה מסוים(.‬ ‫הושט 52 סנטימנטר יוצא מהלוע חוצה את חלל העליון של בטן – הסרעפת ונפתח בקיבה.‬
  • 28. ‫קיבה – ‪Stomach‬‬ ‫הושט לא נכנס בקצה אלא באיזור צדדי של הכניסה – ‪ .Fundus‬האיזור ביציאה נקרא‬ ‫‪ ,Pylorus‬ואיזור של רב הקיבה נקרא גוף הקיבה.‬ ‫הקיבה נמצאת בצד שמאל קרוב לסרעפת, חלק מהסיבות להרגשת quot;עומסquot; אכילה היות‬ ‫והקיבה לוחצת על הסרעפת – וכך נוצרת תחושת מלאה. הסרעפת לוחצת על הלב,‬ ‫ונוצרת מועקה.‬ ‫שרירי השוער – ‪ – sphincter‬איזור של שרירים טבעתיים הסוגרים את הפתח.‬ ‫בפתחי אברים יש מערכות של שרירים טבעתיים quot;השוערquot;, והן נמצאות, בכניסה וביציאה.‬ ‫שני השוערים במצב התכווצות הפוך – שאחד רפוי השני מכווץ, ובדquot;כ השוער בכניסה‬ ‫נמצא באותו מצב התכווצות של שרירי האיבר.‬ ‫לדוגמא:‬ ‫1. באכילה הכול נכנס לקיבה, תכולת הקיבה ממשיכה במנות קטנות ולכן כל עוד‬ ‫אכלנו השוער פתוח והקיבה רפויה. ביציאה מהקיבה לתרסריון – הקיבה מתכווצת‬ ‫והשוער התחתון נפתח, ואיתו השוער העליון נסגר על מנת למנוע הקאה.‬ ‫2. בשתן, פתחי כניסה בכליות, השתן מתאסף לשלפוחית ורב הזמן השוערים רפויים‬ ‫והשלפוחית רפויה. בהשתנה השלפוחית מתכווצת והשוער התחתון נפתח‬ ‫והעליונים נסגרים.‬ ‫בהקאה- גירוי בלוע נניח, גו הקיבה מתכווץ ללא סגירה של שוער עליון.‬ ‫היסטולוגיה של הרקמה‬ ‫1. רירית.‬ ‫2. תת רירית.‬ ‫3. שכבת שרירים‬ ‫4. ‪.Serosa‬‬ ‫האפיתל חד שכבתי מעוקל כך שנוצרים תאים על פני הקיבה, באפיתל תאים מסוגים‬ ‫שונים.‬
  • 29. ‫באפיתל הקיבה :‬ ‫1. תאים שאחראים על הפרשה של אנזימים ‪.Chief Cells‬‬ ‫2. תאי פריאלטליים – ‪ – Parietal‬תאים המפרישים חומצה ‪ – HCL‬הידרוכלורית, חומצת‬ ‫מלח חזקה אשר מורידה את ה-‪ PH‬ויוצרת סביבה חומצית.‬ ‫3. תאי ריר – נמצאים לאורך צינור כל העיכול ומפרישים ריר.‬ ‫4. תאי הפרשה אנדוקרינית – ישנם תאים המפרישים הורמון האחראי על בקרת פעולת‬ ‫הקיבה.‬ ‫בקיבה 3 שכבות של שרירים, נוספת שכבה פנימית – של שרירים אלכסוניים. היות והקיבה‬ ‫מתכווצת בצורה אגרסיבית – לעירבוב.‬ ‫המעי הדק‬ ‫5.2 סנטימטר ואורכו 6 מטר.‬ ‫חלק ראשון תרסריון – צינור של 52 סנטימטר אחראי על תהליכי פירוק היות ונכנסים‬ ‫אנזימים.‬ ‫חלק שני ריק – יש חיבור שניתן לראות מהתרסריון – בו מתרחשת ספיגת חומרים.‬ ‫חלק שלישי עקום – מעבר רציף עם החלק השני - בו מתרחשת ספיגת חומרים.‬ ‫לאחר מכן במעי הגס נספגים המים והמלחים.‬ ‫שטח הספיגה חייב להיות גדול ככל האפשר ולכן במעי ישנם מבנים המגדילים את שטח‬ ‫הספיגה. דבר זה נעשה באמצעות מספר רמות.‬
  • 30. ‫שטח הפנים של המעי אינו חלק, אלא כפלים כפלים – ‪ Folds‬או ‪ ,Plica‬נראה שהוא כמו‬ ‫שיערות שערות ‪ Villus‬ועליהם הכפלים )שתי רמות של שטח פנים(.‬ ‫האפיתל שבונה את המעי היא חד תאית כך שניתן לבצע ספיגת מולקולות.‬ ‫האיזור בקרום התא שדרכו נכנסות המולקולות אף הוא בנוי מאצבעות ‪ Microvilli‬וגם זה‬ ‫מגדיר את שטח הפנים – לעיתים זה קרוי גם ‪.Brush Boarder‬‬ ‫שטח הפנים האפקטיבי של המעי הוא פי 061 מאם הוא היה צינור חלק. שטח הספיגה הוא‬ ‫58 מטר מרובע.‬ ‫יש תאים שונים שמפרישים הורמונים, יש לשים לב שאין הפרשת אנזימים כי הם מגיעים‬ ‫מהלבלב.‬
  • 31. ‫המעי הגס‬ ‫הרבה יותר רחב קוטרו 6 סנטימטר, והוא קצר – בין 8.1-5.1 מטר, והוא מחולק לשני‬ ‫חלקים:‬ ‫‪ – Cecum‬מתחבר למעי הדק ובו שסתום חד כיווני‬ ‫1.‬ ‫‪ – Culum‬מחולק לארבעה חלקים‬ ‫2.‬ ‫‪ .a‬עולה מחלק תחתון הימני של חלל הבטן עד הכבד – ‪.Ascending Colon‬‬ ‫‪ .b‬עובר מצד מצד ימין לצד שמאל על הטחול – ‪.Transverse colon‬‬ ‫‪ .c‬יורד לאורך צד שמאל – ‪.Descending colon‬‬ ‫‪ .d‬דומה ל- ~ וקרוי – ‪.Sigmoid‬‬ ‫02 סנטימטר אחרונים הם הרקטום והקצה של הרקטום נקרא ‪.Anal canal‬‬ ‫3.‬ ‫היסטולוגיית המעי‬ ‫1. האפיתל ברירית – כמויות גדולות של בלוטות ריר.‬ ‫2. שכבת השרירים – בניגוד למעי הדק שם שרירי האורך מקיפים סביב סביב, במעי‬ ‫הגס שרירי האורך מסודרים ב-3 קבוצות/אגדים שלא מקיפים את כל המעי. לכן‬ ‫נוצרת צורה גלית מסוימת.‬ ‫בקצה פי הטבעת יש ורידים רבים, טחורים זה מצב של הרחבת הורידים.‬ ‫בפי הטבעת שני מערכות שוערים – אחת רצונית ואחת בלתי רצונית.‬
  • 32. ‫שיעור 9 - 6002/21/42‬ ‫‪ – Physiology of digestive system‬מהדורה רביעית – 367 – 177.‬ ‫‪ – Control‬לסכם מושגים.‬ ‫עיכול ספיגה – ללמוד לבד.‬ ‫מערכת הלב וכלי הדם – ‪Cardiovascular system‬‬ ‫כללי‬ ‫מערכת מניעה דם, מורכבת ממשאבת הלב וצינורות – כלי הדם.‬ ‫הגזים מובלים דרך הדם, הדם מוביל את המזון לתאים מחזיר את הפסולת לכיוון הכליות.‬ ‫בדם יש אלמנטים נוספים כגון חלבונים בעלי תפקידים שונים ותאים כגון:‬ ‫1. שורה אדומה‬ ‫‪ .a‬תאי דם אדומים – הובלת הגזים, שקים קרומיים שבו חלבון ההמוגלובין‬ ‫שקושר את החמצן.‬ ‫‪ –Megakaryocytes .b‬תאים גדולים והם המקור של טסיות הדם שמשתתפות‬ ‫בתהליך ההקשה. בהקרשה משתתף גם חלבון דם הנקרא – פברן.‬ ‫2. שורה לבנה – בעיקר מערכת החיסון, התאים נוצרים במערכת הלימפה ומסתובבים‬ ‫בדם.‬ ‫‪ .a‬לימפוציטים.‬ ‫‪ .b‬מונוציטים.‬ ‫‪ .c‬פולימופונוקלארים.‬ ‫עוזרים בהגנה בפני מחלות‬ ‫מבנה הלב‬ ‫שני חללי ה- ‪ Pleura‬וחלל המדיסטינום.‬ ‫הלב נמצא באמצע חלל החזה, והוא נוטה שמאלה ולכן יוצא ששני שליש נמצאים בצד‬ ‫שמאל, ושליש בימין.‬ ‫עצם החזה לפני, עמוד שדרה מאחריו והוא מעל הסרעפת. בין הצלע השניה והשישית‬ ‫)שימושי לדעת בזמן הגדלת הלב(.‬ ‫אומרים כי הצורה והגודל של הלב הוא כגודל אגרוף בעליו, אך אצל תינוקות וילדים‬ ‫צעירים הלב גדול יותר יחסית הגוף )03/1( והמבוגרים 003/1. משקל לב ממוצע הוא 522‬ ‫גרם אצל נשים, ו- 013 אצל גבר.‬ ‫היסטולוגיה – מבנה השכבתי של דופן הלב‬ ‫מעטפת הלב – ‪ Pericard‬בשתי שכבות – נותן הגנה ואפשרות פעולה חלקה.‬ ‫1. קשה מבחוץ.‬ ‫2. שכבה המפרישה נוזל אל הרווח )פנימי יותר(‬ ‫ללב שלוש שכבות:‬ ‫1. חיצוני – ‪ – Epicard‬תאים שמפרישים נוזל לרווח. נוזל סיכה שתפקידו להוריד‬ ‫מהחיכוך )בדומה למעטפת(.‬ ‫2. ‪ – Myocard‬שריר הלב – השכבה הגדולה ביותר – המאפשרת התכווצות.‬ ‫3. ‪ – Endocard‬שכבה פנימית ביותר, השם הכללי הוא ‪ Endothelium‬שהוא למעשה‬ ‫אפיתל, והוא אינו פונה החוצה )קשקשי חד שכבתי(. אשר מצפה את כל מערכת‬ ‫הדם.‬
  • 33. ‫מבנה תאי השריר‬ ‫שריר הלב דומה לשריר חלק מבחינת פעולה ומפוספס מבחינת מבנה, השינויים משריר‬ ‫שלד:‬ ‫1. הגרעינים במרכז התא.‬ ‫2. סיבי שריר הלב מפוצלים – והם מחברים בין סיב לסיב.‬ ‫בלב ארבעה מדורים, התחתונים גדולים יותר נקראים חדרים ‪ Ventricle‬והעליונים קטנים‬ ‫יותר – עליות – ‪.Atrium‬‬ ‫בין שמאל לימין יש מחיצה ואין מעבר ישיר בין צד ימין לצד שמאל למעשה יש שתי‬ ‫משאבות נפרדות. יש מעבר בין עליה וחדר באותו צד.‬ ‫החדר השמאלי דוחף לכל הגוף והימני לריאות ולכן החדר השמאלי עובד קשה יותר, ולכן‬ ‫הדופן שלו עבה יותר.‬ ‫עובי הדפנות )שפירטנו קודם( של החדרים עבים יותר מהעליות היות והחדרים מתכווצים‬ ‫ונמתחים.‬
  • 34. ‫מחזור הדם‬ ‫הלב דוחף את הדם אל הגוף:‬ ‫1. דם יוצא מלעליה שמאלי חדר שמאלי אל הגוף.‬ ‫2. כלי הדם מתפצלים ומגיעים לאיזור הקטן ביותר.‬ ‫3. הדם חוזר לאחר שחלוף גזים, לעליה ימנית.‬ ‫4. חדר ימני.‬ ‫5. ריאות - נטען מחדש בחמצן.‬ ‫6. חוזר לעליה שמאלית, חדר שמאלי‬ ‫7. חוזר חלילה.‬ ‫בגוף יש שלושה כלי דם:‬ ‫1. עורקים – ‪ ,Arteries‬כלי דם המובלים מהלב אל הפריפריה או מלב החוצה.‬ ‫2. ורידים – ‪ – Veins‬כלי הדם שמובילים מהפריפריה חזרה ללב.‬ ‫3. נימים – ‪ – Capillaries‬המקום בו מתבצע שחלוף הגזים, המזון וכו'.‬ ‫עורקים וורידים גדולים יחסית והנימים הם מיקרוסקופיים.‬ ‫דם עורקי – דם טעון בחמצן )אדום(‬ ‫דם ורידי – דם טעון ה- 2‪) CO‬כחול(‬ ‫זאת למעט הריאות - זה הפוך – בורידים הדם עורקי ובעורק הדם ורידי.‬ ‫שסתומי הלב‬ ‫שני זוגות שסתומים:‬ ‫1. בין חדרים ועליות – ‪AV - Artioverticular valves‬‬ ‫2. ביציאה מהחדרים לכלי הדם.‬
  • 35. ‫שסתומי ‪AV‬‬ ‫נקראים גם שסתומי מפרש- נראים כמו מפרשים הקשורים במתרים לתחתית. שדם מגיע‬ ‫מלמעלה – מפרשים יורדים וזה קורה בזמן שהחדר רפוי , שדם מגיע למלטה השסתום‬ ‫נסגר – שהחדר מתכווץ.‬ ‫בצד ימין שלושה מפרשים בצד שמאל שתיים.‬ ‫תפקיד השסתום למנוע דם מהחדרים לעליות בזמן התכווצות.‬ ‫שסתום יציאה לגוף‬ ‫נקראים ‪ – Semi lunar‬חצאי סהר, כיסים תפורים בתוך צינור מבפנים והפתח כלפי מעלה.‬ ‫שהלב מתכווץ, הכיסים נדחפים לדפנות ועובר, שהלב מתרפה, הכיסים מתמלאים והמעבר‬ ‫נסתם.‬ ‫תפקיד זוג זה למנוע החזרה של דם מכלי הדם חזרה לחדרים בזמן שהחדרים רפויים.‬
  • 36. ‫אבי העורקים - ‪Aorta‬‬ ‫שיוצא מהחדר החדר השמאלי‬ ‫אספקת דם ללב‬ ‫דרך עורקים כליליים – ‪ ,Coronary Arteries‬ה- ‪ Aorta‬יוצא מחדר שמאלי ומתפצל לשני‬ ‫עורקים כליליים – מספקים דם ללב.‬ ‫לכל עורק ישנם שני סעיפים וכל חדר מקבל משלושה סעיפים וכל עליה מסעיף אחד בלב‬ ‫)כל אחד נותן לשני חדרים והשני לחדר +עליה(.‬ ‫גורם מוות מספר אחד בעולם במדינות מפותחות הוא בעיות בעורקי הלב, לאחר הסתימה‬ ‫אין לרקמה חמצן ונוצר אוטם שריר הלב.‬ ‫בין סעיפי העורקים נוצרים מעברים וכלי דם שמקשרים )‪ (Anastemoses‬בניהם וכלל‬ ‫שהרשת יותר מסועפת הבעיה פחות קריטית.‬ ‫בזמן פעילות עומס לב ריאה, הגוף צריך יותר חמצן והלב עובד יותר ולכן הוא צורך יותר‬ ‫דם, והדרך שבה הגוף מסתגל הוא על ידי פיתוח כלי הדם הנוספים.‬ ‫מעקף – ‪.Bypass‬‬ ‫מערכת הולכה חשמלית‬ ‫הפקודה להתכווצות הלב נמצאת בלב עצמו, והיא כמובן חשמלית. ונוצרת בתוך הלב.‬ ‫4 מבנים יוצרים ומפזרים את האימפולס:‬ ‫המרכז שנותן את הפקודות להתכווצות נמצא בעליה ימנית ושמו ‪ SA Node‬לעיתים נקרא גם‬ ‫קוצב – ‪ .Pace Maker‬הפקודה עוברת לעליות וגם למבנה אחר שנמצא בין העלייה הימני‬ ‫לחדר השמאלי ונקרא ‪ , AV node‬ה- ‪ AV‬מקבל את פקודה בהשהיית זמן.‬ ‫מה- ‪ AV‬הפקודה עוברת לקבוצות סיבים )‪ (AV Bundle‬דרך המחיצה בין החדרים ובקצה יש‬ ‫פיצל לסיבים קטנים )‪ (Purkinji‬שנותנים את הפקודה לכל שריר הלב.‬ ‫בלב קודם מתכווצות העליות ואחquot;כ החדרים – לא יחד.‬
  • 37. ‫קצב הקוצב לא תלוי רק בו, הוא קצב בסיסי שעליו יש שינויים.‬ ‫המרכזים החשמליים בנויים מסיבי שריר שעברו שינוי וכעת הם רק מעבירים חשמל.‬ ‫כלי הדם‬ ‫עורקים – ‪.Anteries‬‬ ‫עורקיות – ‪Arterioles‬‬ ‫ורידים - ‪Veins‬‬ ‫ורידונים – ‪Venules‬‬ ‫מבנה כלי דם‬ ‫שלוש שכבות זהות בעורק והוריד.‬ ‫1. שכבה חיצונית – רקמת חיבור אשר מגינה מבחוץ – ‪- Tunica Adventitia External‬‬ ‫2. ‪ – Tunica Media‬שכבת שרירים – כלי הדם ניתנים לשינוי קוטר.‬ ‫3. ‪ – Tunica Interia‬שכבת ‪ Endothel‬המכילה בעיקר שכבה אחת של תאים שטוחים.‬ ‫דופן העורק עבה מהוריד – המפתח של העורק קטן.‬ ‫בעורק שכבה הכי עבה היא שריר ובוריד השכבה החיצונית.‬ ‫בעורק, בשכבת השרירים יש שכבה של סיבים אלסטיים – ‪.Elastica‬‬ ‫בורידים לאורך הדפנות מוצאים שסתומים כמו ביציאה לכלי הדם.‪Semiluna‬‬ ‫העורק ישמור על צורתו ללא דם, והוריד ישתטח.‬ ‫שיעור 11 - 6002/21/13‬ ‫מבנה נמיות‬ ‫בנויות רק מ- ‪ Endothel‬חד שכבתית קשקשית‬ ‫המחסום חייב להיות הקטן ביותר על מנת לאפשר דיפוזיה.‬
  • 38. ‫ישנן נמיות שבהן יש חורים – זה למקומות שיש חדירות גבוהה מאוד – כמו בכליה.‬ ‫איזור מיקרוסירקולציה – אספקת דם באיזור לתאי הרקמה באותו איזור.‬ ‫האיזור מוזן על ידי עורקית, הניקוז על ידי ורידות. את העורקית והורידות מחברות אוסף‬ ‫נמיות.‬ ‫בנמיות יש למעשה גם מחומצן וגם לא – קצה עורקי וורידי בהתאם.‬
  • 39. ‫ישנן טבעות שריריות על העורקים במקומות ההתחברות של הנימיות – כמעין שוערים‬ ‫‪ – Precapillary Sphincter‬ושם יש את בקרת הדם הנימית.‬ ‫אורך הנימית מילימטר אחד, נימיות כיום בכל מקום בגוף, הגיעו לחישוב שבגוף 01 בחזרת‬ ‫11. כלומר 000,001 קילומטר.‬ ‫מבנה העורק הראשי – ‪ – Aurta‬אבי העורקים‬ ‫יוצא מהחדר השמאלי כלפי מעלה, עושה קשת יורד לאורך הגוף עד למפסעה ומתפצל,‬ ‫לאורך הדרך יש התפצלויות לעל האיברים‬
  • 40. ‫מהקשת יוצאים כלי הדם לראש והידיים, ולמטה מתפצל לשתי הגפיים.‬ ‫העורקים שעולים כלפי מעלה נקראים – ‪ ,Carotid‬ימני ושמאלי. לאחר מכן כל ‪Carotid‬‬ ‫מתפצל לשניים – סעיף אחד נכנס לגולגולת ונקרא ‪ , Internal Carotid‬וזה שיישאר בחוץ‬ ‫ויספק דם לפנים יקרא - ‪.External Carotid‬‬ ‫העורקים שהולכים לידיים נקראים עורקים תת בריחיים ואחquot;כ שמם משתנה.‬ ‫יש לזכור - עורקי הריאה יוצאים מחדר הימני והוא מעביר דם ורידי עשיר ב- 2‪.CO‬‬ ‫ההתפצלות הראשונה היא לעורקים הכליליים שמספקים דם ללב.‬ ‫וריד ראשי- ‪ – Vena Cava‬וריד נבוב‬ ‫לוריד שני סעיפים – עליון ותחתון שמתאחדים בכניסה לעליה הימנית )מקום זה נקרא‬ ‫‪(Sinus‬‬ ‫ההבדלים מערכת עורק וריד‬ ‫המערכת הורידית מסועפת יותר.‬ ‫ישנם ורידים שטחיים יותר ועמוקים יותר, לעיתים אצל נשים יש הרחבת ורידי הרגליים אחרי‬ ‫הריון, אחת מהדרכים הם פשוט להרוס את הורידים – ואז המסלול החיצוני ישא בעומס‬ ‫החזרת הדם.‬
  • 41. ‫מחזור דם עוברי‬ ‫העובר אינו נושם דרך הריאות אלא דרך השליה.‬ ‫לשליה שני חלקים אימהי ועוברי.‬ ‫מהעובר מגיע הדם דרך חבל הטבור, השחלוף מתבצע בשליה. מבחינה מסויימת השלייה‬ ‫בעובר דומה לריאות האדם.‬ ‫חבל הטבור בעל שלושה צינורות.‬ ‫דם מחומצן מהשליה‬ ‫כלי הדם נכנס לגוף ומתחבר לוריד הכבד.‬ ‫משם לוריד הראשי.‬ ‫משם לעליה ימנית.‬ ‫מעליה ימנית פיצול‬ ‫בין עליה שמאלית לימנית יש חור ששם עובר הדם.‬ ‫משם לחדר שמאלי ולכל הגוף.‬ ‫חלק מהדם לא עובר לעליה השמאלית אלא לחדר הימני וממנו לריאות – למרות שאינם‬ ‫מחמצנות, הן עדיין צריכות חימצון.‬ ‫ההחזר לשליה‬ ‫מעורקי הרגליים – מכיוון שיש שניים יש שלושה צינורות בחבל הטבור.‬ ‫המערכת הזו פחות יעילה היות ואצל מבוגר כל הדם עובר בריאות, ואצל התינוק לא כל‬ ‫הדם שמגיע לוריד חוזר – חלקו הולך לרגליים ולא בכל סיבוב הדם עובר בריאות.‬
  • 42. ‫דרגת חימצון הדם של העובר נמוכה יותר.‬ ‫עם הלידה:‬ ‫1. נסתם המעבר בין עליה שמאלית לימנית.‬ ‫2. חבל הטבור מתנוון וכלי הדם הופכים לחוטים.‬ ‫עם הבכי הריאות מתחילות לעבוד, וזמן קצר לאחר הלידה מחזור הדם הופך רגיל.‬ ‫לעיתים זה לא קורה באופן תקין, ויש דליפה מצד ימין לצד שמאל שגורמת לבעיות.‬ ‫מנגנוני בקרה‬ ‫1. בקרה כללית – מנגנונים לשמירת לחץ דם.‬ ‫2. ויסות מקומי - מכיוון שאין מספיק דם לווסת מקסימום לכל האברים כל הזמן, מערכת‬ ‫הבקרה דואגת לספק את הדם בהתאם צרכים של הגוף.‬ ‫על מנת לא לפגוע באיברים אחרים – קיימים מאגרי דם. קיימים איברים – בצד הורידי‬ ‫של איברי הבטן והעור, שיכולים להכיל כמויות משתנות של דם – וזה מה שיספק את‬ ‫הדם הנוסף לאזורים שצריך – עקב פעילות תאים גדולה יותר.‬ ‫הקצב הסופי תלוי בקוצב הלב אך יש גורמים נוספים שמשפיעים על זאת.‬ ‫בגזע המוח ישנם מרכזים חיוניים – שאחראים על הפעולה הבלתי רצונית, בין היתר ישנם‬ ‫שני מרכזים שקושרים לפעולת הלב:‬ ‫1. מרכז זירוז פעולת הלב – ‪ – Cardioaccelerating Center‬דרך הסימפטטית,‬ ‫נוירואפינפרין, ככל שיש יותר נוירוטרמסמיטורים הלב יפעל מהר יותר.‬ ‫2. מרכז עיכוב פעולת הלב – ‪ – CardioInhibitory Center‬דרך הפרה-סימפטטית, ‪Ach‬‬ ‫מעכב.‬ ‫הקצב הסופי הוא קצב בסיסי – שמביא בחשבון את האימפולסים מהמערכות הנquot;ל, והוא‬ ‫קצב מאזן של האיפולסים הללו.‬
  • 43. ‫מרכזים גבוהים )רגשות(‬ ‫הקצב הסופי נקבע גם בהשפעה המוח הגדול התרגשות, כעס, חרדה שמעלים את‬ ‫הדופק, רווחה גורמת להורדת קצב הלב.‬ ‫פעילות גופנית וטמפרטורת העור מעלה את הדופק.‬ ‫בקרת לחץ דם כללית לגוף‬ ‫לחץ הדם הוא פונקציה של נפח הדם בצירקולציה.‬ ‫לחץ הדם תלוי:‬ ‫1. בלב – ‪ – Cardiac Output‬נפח הדם המוצא מהלב בדקה – הוא מכפלה של הנפח‬ ‫של פעימה אחת כפולה קצב– ‪Stroke Vol. * Heart Beat‬‬ ‫קצב הפעימות ניתן לשינוי ומכאן נובע שמקצב פעילות הלב ניתן לשנות את לחץ‬ ‫הדם.‬ ‫גם נפח פעימה אחת ניתן לשינוי בהתאם לנפח הלב בפעימה הקודמת.‬ ‫2. בכלי הדם – התנגדות היקפית – ‪ – Peripheral Resistance‬התנגדות המערכת תלויה‬ ‫בדברים הבאים:‬ ‫‪ .a‬צמיגות הדם – קבוע באופן נורמלי.‬ ‫‪ .b‬קוטר כלי הדם – משתנה.‬ ‫שיעור 21 - 7002/10/70‬ ‫זרימת הדם בכלי הדם‬ ‫חדר שמאלי, אורטה, עורקים גדולים, בינוני, עורקיקים, נמיות, ורידים.‬ ‫הזרימה היא עם מפל הלחצים בחדר הלחץ גבוה, ובורידים נמוך יותר.‬ ‫לחץ הדם נמדד ב- ‪ ,mmGH‬מילימטר כספית.‬ ‫1. בחלק העורקי הגל יש שני מדדים – כשלב מתכווץ ומתרחב.‬ ‫הירידה התלולה ביותר בלחץ היא בעורקיות, ולכן זהו המקום הטוב ביותר לבקרה‬ ‫היות והעורקית משנה את קוטרה בהתאם ללחץ.‬ ‫‪ .a‬שיפוע תלול – שינויים יתבטאו בקיצוניות.‬ ‫‪ .b‬יש לבצע בקרה דווקא שיש שינויי לחצים.‬ ‫2. לחץ דם ‪ – Systolic‬בזמן כיווץ הלב‬ ‫3. לחץ דם ‪ -Diastolic‬בזמן התרחבות הלב.‬ ‫4. מהנמיות הלחץ לא משתנה )לא מתנדנד(‬ ‫5. הדם חוזר בלחצים מאוד נמוכה – כמעט 0 – הדם חוזר לעליה הימנית בלחץ אפסי.‬ ‫הלחצים קטנים מאוד, ובהמשך נסביר, איך זה הגיוני שדם מגיע מהרגליים ללב.‬