ממשקים בסרטי מדע בדיוני לא יוצרו על מנת להיבדק, להיחקר, לעבור מבדקי שמישות ולצלוח את מבחן המציאות.ובכל זאת בתור אנשי חוויית משתמש אנחנו מנתחים אותם לפי הכלים המקובלים ורוצים ללמוד מהם. האם כל מה שעובד טוב בקולנוע יעבוד טוב במציאות?האם סרטי מדע בדיוני חוזים את התקדמות הטכנולוגיה?
עד היום הכרנו גואיהיום אני רוצה להכיר לכם מונח חדש - פואי
לפואי יש שני פירושים -פנטזי יוזר אינטרפייס
ופייק יוזר אינטרפייס.ונשאלת השאלה, האם בתור אנשי חוויית משתמש יש לנו מה ללמוד ממשקים מזוייפים שאין להם משתמשים אמיתיים?
אני רוצה להתחיל עם סרט המדע הבדיוני הראשון שיצא ב1902מסע לירחכל הסרט באורך של כמה דקות. בסרט רואים משלחת של אנשים שיוצאים מכדור הארץ לירח.שימו לב איך הם נכנסים לחללית, סוגרים בעצמם את הדלת שלה,החללית די כבדה ולכן הם צריכים לפחות 10 אנשים שידחפו אותה לתוך התותח שישגר אותה לירחכמובן שעדיף לעשות את זה מעל לגגות הבתים על מנת לקבל עוד יתרון גובה
התמונה הזאת היא מהסרט מטרופוליס משנת 1927הסרט מדבר על עיר מהעתידפה בתמונה רואים את ג'ו מנסה להוציא שיחת וידאו, הוא מחייג 4 ספרות כדי להגיע ליעדלוקח לו כמה שניות לכוון את התמונה על המסך, וכמובן שהוא צריך שפורפרת כדי להוציא את השיחה
השינוי שראינו, מאוד ברור לנו כשרואים מה קרה באותה תקופה.בשנת 60 אנחנו יכולים לראות איך נראה מחשב במעבדה של איי.בי.אם – ממשק עמוס מלא כפתורים, מכוונים וחוגות. הכל תלת מימדי ומכני.בשנת 83 אייץ'פי השיקה את מחשב הטאץ' הראשון שהיווה כמובן השפעה לממשק החדש בסטאר טרק.-אמנם ממשקים בסרטי מדע בדיוני הם מזוייפיםאבל לא תלושים מהמציאות ואפילו שואבים ממנה השראה ולכן יש מה ללמוד מהם.
בסטאר טרק הראשון משנת 68 –רואים לוח ניווט עם כפתורים צבעוניים, תלת מימדיים עם נורות צבעוניות, ללא טיפוגרפיה והממשק די עמוסכמעט 20 שנה אחרי –אותו לוח ניווט הפך להיות שטוח, כפתורי טאץ' עם פינות עגולות. נוסף צג דיגיטלי וטיפוגרפיה ליד הכפתורים.
בסטאר טרק הראשון משנת 68 –רואים לוח ניווט עם כפתורים צבעוניים, תלת מימדיים עם נורות צבעוניות, ללא טיפוגרפיה והממשק די עמוסכמעט 20 שנה אחרי –אותו לוח ניווט הפך להיות שטוח, כפתורי טאץ' עם פינות עגולות. נוסף צג דיגיטלי וטיפוגרפיה ליד הכפתורים.
הממשקים בסרטי המדע הבדיוני לא מסתפקים בהתבססות על המציאות, הם גם לוקחים אותה עוד צעד קדימה ומשפיעים על המציאות בחזרה.
כשהסרט האי יצא בשנת 2005,ממשק טאץ היה כבר קיים ומוכרבסרט לקחו אותו צעד אחד קדימה לשולחן מולטי טאץ שמותאם למספר משתמשים.
הפתעה הפתעה –שנתיים אחר כך מייקרוסופט יוצאת עם ה-סרפס שלהשגם הוא שולחן מולטי שמותאם לכמה משתמשים
המפה של אקס מן שרואים בסרט, עשויה ממאות פינים קטנים שמחליפים צורה לפי אזורים שונים.את המפה הזאת ראה עובד במחלקת המפות הטופוגרפיות של צבא ארה"ב והיא נתנה לו רעיון
עד אז המפות הטופוגרפיות היו מכינים מפה ייחודית לכל אזור, לא הכי אידיאלי, בעיקר שצריך לשלוח מפות שונות לשטחהטכנולוגיה החדשה שהוא נחשף אליה בסרט מאפשרת להשתמש במשטח אחד שמחליף את פני השטח שלו, הוא אפילו שדרג אותה עם מקרן שצובע את פני השטח.
זהו האלמ-"2001 האודיסאה לחלל", משנת 68כל הממשק מסתכם בעין אחת שממוקמת על עדשה ויודעת לתקשר עם בני אדםקיובריק סיפק לממשק יכולות אנושיות שמתבטאות בסרט ע"י קול ובכך חסך פתרון ויזואלי מורכב.
האנשה – ייחוס תכונות אנושיות לכל מי שאינו אדם.זהו אחד הפתרונות המוכרים בסרטי מדע בדיוני ליצירת תחושה של ממשק אנטיליגנטיהרעיון עובד על העקרון שכשאנחנו רואים משהו שמתנהג באופן אנושי, אנחנו מייד מייחסים לו אינטיליגנציה אנושית.
סירי היא דוגמא לממשק שמשתמש בתכונה הזאת במציאות.אבל אנושיות לא חייבת לבוא לידי ביטוי בקול למשל, היא יכולה לבוא לידי ביטוי באופן מתוחכם יותר –בחיקוי התנהגות אנושית.
אז אנחנו יודעים שממשקים בסרטי מדע בדיוני מתבססים על המציאות ואפילו מותחים את הגבולות.אבל חשוב לזכור שממשק בסרט מדע בדיוני הוא עוד שחקן שעוזר לקדם את העלילה.כשמעצבים ממשק לקולנוע חושבים בראש ובראשונה על התפקיד בסרט ולא על השמישות.אז ממה צריך להיזהר?קטע קצר מהסרט מיינוריטי ריפורטאנחנו רואים פה את הממשק המרשים, כולם אוהבים את הממשק הזה, ממשק מתקדם שפועל בעזרת מחוות ידייםוטום קרוז מתפעל אותו היטבמה שלא רואים זה כמה טייקים לקח לצלם את הסצינות פשוט כי טום קרוז התעייף מלנופף את הידיים גבוה באויר לזמן ממושך
אז אנחנו יודעים שממשקים בסרטי מדע בדיוני מתבססים על המציאות ואפילו מותחים את הגבולות.אבל חשוב לזכור שממשק בסרט מדע בדיוני הוא עוד שחקן שעוזר לקדם את העלילה.כשמעצבים ממשק לקולנוע חושבים בראש ובראשונה על התפקיד בסרט ולא על השמישות.אז ממה צריך להיזהר?קטע קצר מהסרט מיינוריטי ריפורטאנחנו רואים פה את הממשק המרשים, כולם אוהבים את הממשק הזה, ממשק מתקדם שפועל בעזרת מחוות ידייםוטום קרוז מתפעל אותו היטבמה שלא רואים זה כמה טייקים לקח לצלם את הסצינות פשוט כי טום קרוז התעייף מלנופף את הידיים גבוה באויר לזמן ממושך
לדברים מסויימים הוא דווקא כן עובד
עוד ממשק מדהים אנחנו רואים בסרט איירון מן 2רוברט דאוני ג'וניר משתמש במסכים שקופים ענקיים באמצעות מחוות.בקולנוע יש לממשק הזה עדך מוסף, מלבד היותו חדשני, הוא מאפשר זוית צילום נוספת לפנים של השחקן והצופים רואים את הבעת הפנים שלו בזמן שהוא מפעיל את הממשק.הבעיה מתגלה כשמנסים להשתמש בממשק כזה במציאות ומבינים שאין לנו שליטה על הרקע ולכן מה שמוצג עליו עלול להיטמע והממשק מאבד מהשימושיות שלוץ
בלי שנרגיש כבר פתיחנו ציפייה מסויימת לממשקים עתידנייםלא תמיד אנחנו מכירים את הסרט אבל מיד נזהה שמדובר בממשק מסרט מדע בדיונילא סתםמסתבר שיש קונבנציות ברורות כשמעצבים ממשק לסרט מדע בדיוני
כריס נוסל ונתן שנדרוף שני מאפיינים חובבי סרטי מדע בדיוני עשו מחקר מעמיק על הנושא פה אנחנו שמים לב שלרוב הממשקים יהיו זוהרים בצבעים לא טבעיים
נבחרת הפונטים של הפואי – הלוטיקה ויורודטיל - מובילים
הנה חלק ממה שדיברנו עליו היום – אפשר להתרשם שהחוקיות הזאת עובדת.
בלי שנרגיש כבר פתיחנו ציפייה מסויימת לממשקים עתידנייםלא תמיד אנחנו מכירים את הסרט אבל מיד נזהה שמדובר בממשק מסרט מדע בדיונילא סתםמסתבר שיש קונבנציות ברורות כשמעצבים ממשק לסרט מדע בדיוני
לרוב, הממשק יהיה - כחול
סרטי מדע בדיוני יכולים לבדר אותנו ונותנים לנו הצצה לעבר העתיד.אבל בעיקר נותנים לנו את האפשרות להחליט אם באמת ככה אנחנו רוצים שהעתיד יראה בסופו של דבר, ולכן הם מקור טוב לקבל השראה.תודה.