1. ‫היצירה המקורית שבחרתי – פסל הפייטה של מיכאלאנג'לו‬
‫[‪ ; Pietà‬רחמים ]‬
‫קישור למידע על פסל הפייטה בויקיפדיה:‬
‫99%7‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%98%D7%94_(%D7%9E%D‬‬
‫)59%7‪%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%92'%D7%9C%D‬‬

2. ‫מידע על האמן ארז ישראלי:‬
‫• ארז ישראלי, יליד באר שבע, עוסק בפיסול, הדפס ומיצבי וידיאו. ישראלי הוא בוגר מכללת בית‬
‫ברל ובעל תואר שני מבצלאל. היה תלמידו ועוזרו של האמן גדעון גכטמן (2491 - 8002). בעבר‬
‫לימד בתיכון תלמה ילין וכיום מלמד בבית ברל, בסמינר הקיבוצים, במחלקה לעיצוב פנים במכללה‬
‫למינהל. עבודותיו הוצגו במוזיאונים שונים בארץ ובעולם, וגם נמצאות באוספים של מוזיאון ישראל,‬
‫מוזיאון חיפה לאמנות ועוד. במהלך הקריירה שלו זכה ישראלי בפרסים רבים כמו פרס קולינר לשנת‬
‫0102 לאמן ישראלי צעיר, פרס קרן דן סנדל וקרן משפחת סנדל לפיסול, מוזיאון תל אביב, פרס על‬
‫שם הדסה ורפאל קלצ'קין, קרן אמריקה ישראל, ופרס אמן צעיר של משרד החינוך.כאמן הוא מרבה‬
‫לעסוק בקלישאות ובנושאים רגשניים וקולקטיביים בתרבות הישראלית כמו קיטש ומוות, הנצחה, כאב‬
‫ותשוקה וזיכרון לאומי. ישראלי: "כשאמרתי שאני מטפל בנושא הזה של חיילים, באו ואמרו לי 'לא, לא‬
‫נוגעים בחיילים. לא נוגעים בדימויים האלה, זה יכול להפוך לפלקט'. עכשיו ברור שזה יכול להפוך‬
‫לפלקט, אני מודע לזה. ואני חושב שדווקא בגלל שאמרו לי שאסור, שצריך לעשות אמנות בינלאומית,‬
‫החלטתי לעשות ההפך. כלומר, להתמודד עם הדברים לטוב ולרע ולקחת סיכון" (אייגר, י.י., "מה‬
‫ישראלי בעיניך: ראיון עם ארז ישראלי", מעריב, 01/40/11).‬
‫• הטיפול של ישראלי בנושאים אלו מאיר אותם באופן חדש, לעיתים מגוחך ולעיתים מצמרר, כך שהוא‬
‫מצליח לעורר בצופה תחושות רדומות וחשיבה מחודשת על נושאים הנראים לעיתים ברורים מאליהם.‬
‫ישראלי אינו בורח מהפאתוס הטמון בנושאים אלו אלא להפך, מאדיר ומגביר אותו עד כדי הגזמה‬
‫המביאה בסופו של דבר לפירוק ושיבוש הסמל התרבותי והצגה חתרנית שלו.‬

3. ‫בחרתי שתי יצירות במדיום וידאו-ארט, של האמן ארז ישראלי, המתקשרות למוטיב הפייטה.‬
‫הראשון– "אל מלא רחמים" וידאו משנת 4002 בו הקשר קיים יותר מבחינה רעיונית – זוהי פייטה‬
‫ישראלית, שבה נראית אם הנאחזת בבנה המת, בתנועה איטית, כמו מנסה לא להיפרד ממנו, כשברקע‬
‫מתנגנת תפילת "אל מלא רחמים", הנהוגה בלוויות.‬
‫בוידאו השני "ללא כותרת" משנת 6002 הקשר נראה גם בתנוחת הבן והאם יחדיו.‬
‫האם מחזיקה את הבן בתנוחת "פייטה" ומורטת נוצות הדבוקות בשעווה אל גופו. המריטה החוזרת על‬
‫עצמה מציגה את ההשלמה של האם עם מות הבן ואת חוסר היכולת שלה להיפרד ממנו. העבודה‬
‫מתייחסת לשני מיתוסים – זה של איקרוס שנפל מן השמים ואמו ניקתה את נוצותיו לאחר שמשתה אותו‬
‫מהים, וזה של העקדה והקרבן היהודי. אלא שבעבודה זו הוחלף האב המקריב (אברהם), באם. העקדה‬
‫של ישראלי אינה דתית, אלא חילונית, והאם, בניגוד לאב, לא מוכנה להעניק את הבן לאל אלא שומרת‬
‫אותו לעצמה. על פי דברי ישראלי, מריטת הנוצות מרמזת על הכנת מרק עוף בשבת, פעולה הקשורה‬
‫אסוציאטיבית לביתיות ומשפחתיות: האם משלימה עם מות הבן, אך לא נפרדת ממנו, אלא מנסה,‬
‫באמצעות אכילתו, להשיבו אל הגוף ממנו יצא.‬
‫רוב המידע נלקח מתוך האתר:‬
‫‪http://www1.amalnet.k12.il/sites/Mifgashim/Pages/israelierez.aspx‬‬

4. ‫"אל מלא רחמים" , ארז ישראלי, פרט מתוך מיצג וידאו, 4002‬

5. ‫"ללא כותרת" , ארז ישראלי, פרט מתוך מיצג וידאו, 6002‬