1. הסלע האדום פטרה – ההוזים , החולמים , והמגשימים גירסה מעודכנת – מאי 2008 צילום ועריכה – יגאל מורג . מוזיקה – " הסלע האדום " – חיים חפר
2. אחרי שלוש עשרה שנה מאז ביקורי הראשון בפטרה שבתי וביקרתי בה . בסיס המצגת הזו ( שנבנתה בפברואר 2005 משקופיות סרוקות שצולמו עשר שנים קודם לכן ) היה אותו ביקור ב 1995, שהותיר בי רושם עז עקב הקשר הנפשי ( והפיזי ) שלי לחלק מהנופלים בשנות החמישים כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשקופית הבאה . הפעם הגעתי הרבה יותר רגוע ומשוחרר מהמטען הרגשי , חמוש בציוד צילום דיגיטלי , ויכולתי להתרכז גם בפרטים הקטנים . אני מגיש לכם מצגת משופרת ומורחבת , וגם רוצה לספר לכם שקל ונוח מאוד , גם בימים אלה ( אמצע 2008) לבקר בפטרה , כולל אפשרות לביקור בן יום אחד , שמתבצע מדי יום , ( כשנקודת המוצא היא אילת ) – עם איסוף מסודר בבוקר מפתח המלונות ( או אף שדה התעופה ), וחזרה אל המלונות לקראת ערב . צפו ותהנו - יגאל
3. בחדשים האחרונים ( אנחנו בתחילת 2005) התנהלה בעתונות מערכת עקרה וחסרת פשר של נסיון לקעקע את מיתוס ההליכות לפטרה בשנות ה 50, כולל טענה שגם רחל סבוראי ומאיר הר ציון , שהצליחו ללכת , לראות , ולחזור , בעצם בדו את הסיפור מליבם (!!!) במאמר העוסק בנושא ( מאת ידין רומן ), במגזין " ארץ וטבע " מצוטטת רחל האומרת : " אין לי בעיה אם מישהו רוצה לטעון שלא היינו בפטרה , שיבושם לו , אבל אי אפשר לדבר בבוז כזה וללעוג על חברי לנשק שנפלו בדרכם לסלע האדום ". כמי שכפסע היה בינו לבין הצטרפות לחבורת ההולכים ב 1957 ( עם רם פרגאי וחבריו ) גם אני רוצה למחות כנגד המכפישים , ולהעלות נר זיכרון להולכים ללא שוב , בחלוף כ 50 שנה מאז , ומכיוון שבניגוד להם , אני כן זכיתי , בבא היום , לבקר באתר המדהים הזה , אקח אותם , ואותכם , לביקור ב " סלע האדום " המיתולוגי ...
4. את פני הבאים לאתר פטרה מקבלים בחיוך תמונות ענק של מלך ירדן הנוכחי – עבדאללה , ואביו – חוסיין .
5. ההגעה לאתר המרכזי כרוכה בהליכה קלה , לאורכו של " הסיק ", המתקשים יכולים להעזר ב " כלי רכב " מהמיבחר הניראה מולנו ...
6. מתחילים בצעידה כאשר מול עינינו תצורות הסלע הנהדרות של אבן החול ... עוד לפני הכניסה ל " סיק " מופיעים כמה רמזים על הצפוי בהמשך , הראשונים – קברי ה " ג ' ינים " ( השדים ), שהם מהשרידים היותר קדומים של פטרה ( מאה 2 לפנה " ס ) ומטרתם " לשרת את ה " קע " ( הנפש ) העולה השמימה ", מטרה דומה ניתן לייחס גם למבנה הבא – המופיע משמאלנו והוא " קבר האובליסקים " בעל ארבעת צריחי האובליסק העולים מגגו , ומשטח " סעודות ההבראה " המשתרע למרגלותיו .
7. אנחנו בכניסה לקניון הסיק כשאת אפיק נחל מוסה חוסם סכר ( שיחזור של סכר קדום ), המפנה מי שטפונות אפשריים ימינה – אל מינהרה חצובה בסלע ( אפשר לזחול ולצלוח אותה ) וזאת כלקח משטפון שארע ב 1963, ובו טבעו למוות 23 תיירים . המים המוסטים מובלים אל תוך בקעת פטרה ושימשו למטרות השקייה וכד '.
8. ה " סיק " הינו מעוק ( קניון ) אדיר , שברובו – רוחבו אינו עולה על מטרים ספורים , וקירותיו מתנשאים לכדי 100 מ ' ומעלה . הוא מתעקל בירידה מתונה לאורך של כשני קילומטר , עד כניסתו לבקעת פטרה .
9. ה " סיק " – כל פניה חושפת מראות חדשים , צבעים חדשים , והפתעות לרב ...
10. ההליכה לאורכו של ה " סיק " הינה חוויה בפני עצמה ... אולם – כשמתקרבים אל קצה הקניון , ודרך החריץ הצר , ההולך ומתרחב ככל שמתקרבים אליו , הולך ומתגלה מבנה ה " חזנה ", או אז אין גבול להוד ולהדר ...
11. אל חזנה – אוצר המלך המפואר והמוכר ביותר מבין קברי פטרה , חזיתו מתנשאת לגובה של כ 40 מטר , ופניו למזרח , בעוד שכל קברי הנבטים פונים מערבה – אל השמש השוקעת , מכאן מסיקים שקבר זה מאוחר קצת יותר , עם השפעה רומית והוא בן סוף המאה הראשונה לספ '. וזה הרגע לומר מילה על בוני המקום – הנבטים . הנבטים היו שבטים נודדים שהתארגנו ועלו לגדולה בערך במאה השלישית לפנה " ס , ונבלעו ע " י השלטון הרומי בסוף המאה הראשונה לספירה . הם שלטו בסחר הבשמים והתבלינים , התנהלו לאורך " דרך הבשמים " העתיקה שהוליכה מדרום ערב לנמל עזה , בו הועלו הסחורות על אוניות והפליגו לרומא ואחיותיה . הם הקימו לאורך דרך זו עשרות רבות של חאנים ונקודות משמר , חלקם בתחום ירדן של היום , וחלקם - כמו עבדת , ממשית ועוד - בתחומי מדינת ישראל . פטרה היתה בירתם בתקופה מסוימת , ובה ניבנו מקדשיהם , ובעיקר " ארמונות הקבורה " שכולם נחצבו בסלע " אבן החול הנובית " הרכה יחסית , והשתמרו עד ימינו . ואולם - פטרה שבה אנו מבקרים כיום הינה בעצם " נקרופוליס ", כלומר " עיר מתים ", רב המבנים המפוארים החצובים בסלע הינם מבני קבורה או מבני פולחן , ואילו בתי התושבים הפשוטים לא ממש ניראים כיום , ואיננו יודעים הרבה על אורחות חייהם .
12. מבט מקרוב על כרכוב המבנה המכיל סממנים הלניסטיים , כמו כותרות העמודים והפיתוחים למיניהם .
13. מימין – מעלות הכניסה אל תוך מבנה ה " חזנה " משמאל – מבט ממבואת המבנה אל פתח ה " סיק ", ממנו הגחנו לפני דקות ספורות . למטה – איש " משטרת התירות " של פטרה .
14. מעט הלאה ממבנה החזנה , משני צידיו של הנחל – הפסאדות . אלו הן חזיתות ענקיות , מוחלקות ומגולפות , אשר אין מאחוריהן מבנה כלשהו , וכל כולן בא להדגיש את יופיו של הסלע , הטקסטורה שלו , ויכולתם של אמני החציבה הנבטים .
15.
16. התיאטרון של פטרה , שגם הוא חצוב כולו בסלע , הינו תיאטרון בסגנון יווני אופייני , ואולם צורת הבמה שלו מלמדת שהוא ניבנה כניראה בתקופה הרומית ( מאה 2 לספ '), על כך שהתיאטרון מאוחר מן הקברים , ניתן ללמוד גם מן העובדה שבעת בנייתו , נהרסו קברים , או נישארו " תלויים באויר ", כפי שרואים בקיר האחורי שלו . אזור הבמה
17. האזור כאן מלא במערות קטנות ולא מפוארות מבחינת החציבה , אבל יצירות הטבע עצמו מופלאות ומדהימות .
18. עכשיו מתרחב הנחל , כאשר כל הקיר המזרחי שלו מהוקצע ומגולף , וחושף מערכת מבנים אדירי מימדים אליהם אנו מטפסים כדי להכירם מקרוב . אך לפני כן , הבה נזהה אותם אחד אחד : הימני – " קבר הכד ". אחריו – " קבר המשי ". בהמשך – " הקבר הקורינתי ", והאחרון משמאל – " הארמון ".
19. קבר " הכד " אנו מעפילים אליו בגרם מדרגות מהודר במיוחד , ומגיעים אל המשטח הענק המשתרע לרגליו .
20. כך ניראית חזית המבנה . וכך ניראה החלל הפנימי שלו , ותקרתו .
21. עכשיו אנחנו מול חזיתו של " קבר המשי ", ככל שמתקרבים אליו , הולכים ומתוודעים לציורי החול שנתנו לו את שמו .
22. כתף אל כתף ניצבים שני הקברים הבאים : הימני – " הקבר הקורינתי " – בעל העמודים , וארבעת ה " צריחים " העולים מגגו
23. והשמאלי – " הארמון ", גם הוא משופע בעמודים מגולפים הן בקומה התחתונה , והן בזו העליונה . שיני הזמן נגסו בחזיתות מפוארות אלו אך אין בכך כדי לפגום בעוצמה האדירה , ושימו לב ליצורים הקטנים המהלכים למטה וממחישים את גובהו של המבנה , שכולו חצוב בסלע .
24. וגם כאן – ציורי הקירות מרהיבי עין בסילסוליהם וצבעוניותם .
25. אל מול קיר הקברים , ממערב לו , נפתח ואדי מוסה והופך לבקעה רחבה , הערוץ הראשי פונה שמאלה ולאורכו נימצאים שרידי קרדו ( דרך ראשית סלולה עם טורי עמודים מצידיה ) רומי נהדר , משמאלו נימפאון ( מתקן מים / מזרקה ) מהודר ועוד . הקרדו הנימפאון
26. עוד בהמשך – מקדש " קצר אל בינת ", בן המאה השניה , ומאחוריו הקיר המערבי של בקעת פטרה , מכאן יוצאים עוד כמה שבילים לאתרים נוספים , אנחנו בוחרים בשביל מדרגות חצוב וטוב , ומעפילים בעזרתו אל הרמה למפגש עם קבר נוסף – א ' דיר