1. מאיפה זה בא ... המקור לפתגמים ומטבעות לשון ( בתנ " ך ובתלמוד )
2. הכתובת על הקיר מקור הביטוי : מקורו של הביטוי הוא בסיפור המופיע בספר דניאל שבתנ " ך . במִשתֶה שערך בֶּלְשַאצַר , מלך בבל ( בנו יורשו של נבוכדנצאר ) הופיעה לפתע כתובת בארמית ובאותיות עבריות על קיר הארמון . אף לא אחד מאורחי המשתה יכול היה לפענח את הכתובת , ובלשאצר ציווה להביא את דניאל היהודי שישב בכלא , ואשר נודע ביכולתו המאגית . דניאל קרא את הכתובת שעל הקיר : " מנא מנא תקל ופרסין ", ופיענח אותה לאמור : מָנָה האל את שנות מלכותך , שָקַל ( תקל , בארמית ) את ערכה ונמצאת חסר (= פישלתָ ) ולכן ממלכת פרס תירש את ממלכתך . ואכן , בלשאצר היה המלך האחרון של בבל , לפני שמלכותו נפלה בידי פרס ומדי . (= סוֹפָה של מלכות בבל היה כתוב על הקיר ).... ( מקור : ספר דניאל , פרק ה ') = היו סימני אזהרה מקדימים המשך ההסבר בשקפים הבאים
4. ציורו של רמברנט (1606-1669) / משתה בלשצאר ( הציור של רמברנדט ההולנדי , ע " ג עטיפת CD - האורטוריה " משתה בלשצאר " / ג ' ורג ' פרידריך הֶנדל ( בקריאה מלמעלה למטה ) מנא מנא תקל ופרסין הכתובת על הקיר = היו סימני אזהרה מקדימים The Feast of Belshazzar א א ל ר ן נ נ ק פ י מ מ ת ו ס
5. Georg Friedrich Händel BELSHAZZAR Daniel But Him, the God whose hands upholds thy life , And in whose high dispose are all thy ways , Thou hast not glorified, but hast blasphem'd . From Him the hand was sent, by His appointment These words were written : MENE, MENE, TEKEL, UPHARSIN , which I thus interpret . MENE : the God, whom thou hast dishonour'd , The days hath number'd of thy reign, and finish'd it . TEKEL : thou in the balances art weigh'd , And art found wanting . PERES : thy kingdom is divided , And to the Medes and Persians given . קטע מספר 44 מתוך האורטוריה " בלשצאר " שהלחין הנדל . ליברית Charles Jennens הקטע המדובר הכתובת על הקיר = היו סימני אזהרה מקדימים
7. זכריה , פרק ד '. ז מִי - אַתָּה הַר - הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל , לְמִישֹׁר ; וְהוֹצִיא , אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת , חֵן חֵן לָהּ . אֶבֶן הראשָה = גורם מרכזי ומשפיע . בזמן העתיק היו הקשתות בנויות מאבנים או מלבֵנים , שסותתו או נלבנו באופן שחֶלקן העליון יהיה רחב מן התחתון , כדי שיילחצו זו אל זו בכל שטחן בתוך המבנה המעוגל . אך אם בונים קשת מלבֵנים רגילות , מסדרים אותן בצורת מניפה וממלאים במֶלֶט את המרווחים שבין קצותיהן העליונים . את הקשת בונים על פני פיגום עץ , המחזיק את האבנים או הלבנים במקומן עד שתושלם מלאכת בניית הקשת והיא תוכל לשאת את עצמה . את שני חלקיה של הקשת בונים מן הבסיס כלפי אמצעה עד שהם נפגשים באבן מרכזית הנקראת אבן הרֹאשָׁה . אבן זו גדולה ובולטת משאר אבני הקשת ושונה אף בצורתה . אבן זו היא האחרונה שמניח הבנאי לאחר השלמת שני צדי הקשת . נוסף על תפקידה ההנדסי משמשת אבן הראשה כאלמנט קישוטי . מטרת הקשת היא להקל בנשיאת הקיר שמעל לפתח ( דלת או חלון ) כך שהעומס מועבר מלמעלה ומתחלק בין שני קירות מעברי הפתח .
9. לא דובים ולא יער ספר מלכים ב ', פרק ב ' כג וַיַּעַל מִשָּׁם ( אלישע ), בֵּית - אֵל ; וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ , וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן - הָעִיר , וַיִּתְקַלְּסוּ - בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ , עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ . כד וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם , וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה ; וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים , מִן הַיַּעַר , וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם , אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים . כה וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם , אֶל - הַר הַכַּרְמֶל ; וּמִשָּׁם , שָׁב שֹׁמְרוֹן . תלמוד בבלי , מסכת סוטה : ( ויכוח על הנס המתואר לעיל ) " ותצאנה שתים דובים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים ". רב ושמואל : חד אמר : ' נס ', וחד אמר : ' נס בתוך נס '. מאן דאמר נס ( זה שאמר שהיה כאן נס ) - יער הוה דובים לא הוו ; ( יער היה , דובים לא היו ) מאן דאמר ' נס בתוך נס ' ( זה שאמר שהיה כאן ' נס בתוך נס ') - לא יער הוה ולא דובים הוו . " לא יער היה ולא דובים היו " = לא היה ולא נברא . כל אלה דברי שקר .
13. חבקוק פרק ב ', ט הוֹי , בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע -- לְבֵיתוֹ : לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ , לְהִנָּצֵל מִכַּף - רָע . י יָעַצְתָּ בֹּשֶׁת , לְבֵיתֶךָ ; קְצוֹת - עַמִּים רַבִּים , וְחוֹטֵא נַפְשֶׁךָ . יא כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק ; וְכָפִיס , מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה . אבן מקיר תזעק = קריאה נגד עוול משווע ליל שרב / ריקי גל מילים : נתן זך , לחן : מתי כספי אבן מקיר תזעק / אם עוד לא זעקה עיר תפצח בשיר / אם עוד לא שרה . תייר במלון / אישה הרה / קצין בכיר . כפיס עץ
18. נִסתַם הגולֵל = " סגר " את הענין ... בראשית , כ " ט : ג ' וְנֶאֶסְפוּ - שָׁמָּה כָל - הָעֲדָרִים , וְ גָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר , וְהִשְׁקוּ , אֶת הַצֹּאן ; וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל - פִּי הַבְּאֵר , לִמְקֹמָהּ . מחלוקת במסכת שבת . ( המון מחלוקות בגמרא .) רבי אבהו אומר שהמת שומע כל מה שאומרים בפניו למרות שניראה שהוא עוצם עיניים וכבר לא איתנו . מסתבר שהמת שומע כל מה שאומרים . ועל זה יש מחלוקת : אחד אומר שהמת שומע הכל , עד שייסתם הגולל ( שיגוללו את האבן ע " פ הקבר ) ואחד אומר שהמת שומע הכל עד שיתעכל הבשר האחרון שאכל בחייו . בָּדוּק . גמרא , מסכת שבת , פרק כ " ג : אמר רבי אבהו : כל שאומרים בפני המת יודע עד שיסתם הגולל . פליגי בה רבי חייא ורבי שמעון ברבי : חד אמר - עד שיסתם הגולל וחד אמר - עד שיתעכל הבשר . גולֵל = אבן גדולה ועגולה שהניחו בפתח המערה . אבן הגולל , בקבר נצרתי , מהמאה ה -1 לספירה .
19. שִבְעָה מדורי גיהינום = ייסורים קשים דוד המלך הזכיר 8 פעמים את המילה " בני ". בתלמוד הבבלי ( מסכת " סוטה ", פרק א ', דף י ') מתנהל דיון סביב ה " שמיניה " הזו ...: ( בארמית ) - " תנא דבי רבי ישמעאל .... הני תמניא בני למה שבעה דאסקיה משבעה מדורי גיהנם "... אלה ה -8 " בני ", למה ? שבעה – שהעלהו ( את אבשלום ) משבעה מדורי גיהינום . איך שִבְעה ? מאיפה זה בא ?... [ והפעם השמינית ] יש אומרים שבה קירב את ראשו לגופו , ויש אומרים שבה הביאו לעולם הבא ). מעלית מהגיהינום ( ישראליפט ) שְאוֹל אבדון באר שחת טיט היון שערי מוות שערי צלמוות גיהינום 1 2 3 4 5 6 7 שמואל ב פרק יט - וַיִּרְגַּז הַמֶּלֶךְ , וַיַּעַל עַל - עֲלִיַּת הַשַּׁעַר -- וַיֵּבְךְּ ; וְכֹה אָמַר בְּלֶכְתּוֹ , בְּנִי אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלוֹם , מִי - יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ , אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי . ב וַיֻּגַּד , לְיוֹאָב : הִנֵּה הַמֶּלֶךְ בֹּכֶה וַיִּתְאַבֵּל , עַל - אַבְשָׁלוֹם . ג וַתְּהִי הַתְּשֻׁעָה בַּיּוֹם הַהוּא , לְאֵבֶל -- לְכָל - הָעָם : כִּי - שָׁמַע הָעָם , בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר , נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ , עַל - בְּנוֹ . ד וַיִּתְגַּנֵּב הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא , לָבוֹא הָעִיר : כַּאֲשֶׁר יִתְגַּנֵּב , הָעָם הַנִּכְלָמִים -- בְּנוּסָם , בַּמִּלְחָמָה . ה וְהַמֶּלֶךְ לָאַט אֶת - פָּנָיו , וַיִּזְעַק הַמֶּלֶךְ קוֹל גָּדוֹל : בְּנִי , אַבְשָׁלוֹם , אַבְשָׁלוֹם , בְּנִי בְנִי . { ס } 1 2 3 4 5 7 8 6
20. שָׂם נפשׁו בְכַפּוׁ שופטים , פרק י " ב : ג וָאֶרְאֶה כִּי - אֵינְךָ מוֹשִׁיעַ , וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי וָאֶעְבְּרָה אֶל - בְּנֵי עַמּוֹן , וַיִּתְּנֵם יְהוָה , בְּיָדִי . שמואל א ', פרק כ " ח : כא וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל - שָׁאוּל , וַתֵּרֶא כִּי - נִבְהַל מְאֹד ; וַתֹּאמֶר אֵלָיו , הִנֵּה שָׁמְעָה שִׁפְחָתְךָ בְּקוֹלֶךָ , וָאָשִׂים נַפְשִׁי בְּכַפִּי , וָאֶשְׁמַע אֶת - דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי . = סיכן את חייו " שם נפשו בכפו " - מתאר אדם שמחזיק את חייו בידיו , ומוכן לתת אותם ברגע שיתבקש . הִשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד , חֵרֶף נַפְשׁוֹ לָמוּת , הֶעֱמִיד אֶת עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה .
21. בְּ רֵיש גַלֵי = ביָד רמה , בפַרהֶסיָה שמות , פרק י " ד טקסט בעברית טקסט בארמית ( תרגום אונקלוס )
22. כִּבְשַת הָרָש לעג לרש לקחת מהעני את המעט שיש לו שמואל ב ', י " ב : וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת - נָתָן , אֶל - דָּוִד ; וַיָּבֹא אֵלָיו , וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת , אֶחָד עָשִׁיר , וְאֶחָד רָאשׁ . ב לְעָשִׁיר , הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹד . ג וְלָרָשׁ אֵין כֹּל , כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה , וַיְחַיֶּהָ , וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם בָּנָיו יַחְדָּו ; מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה , וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב , וַתְּהִי - לוֹ , כְּבַת . ד וַיָּבֹא הֵלֶךְ , לְאִישׁ הֶעָשִׁיר , וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ , לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ ; וַיִּקַּח , אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ , וַיַּעֲשֶׂהָ , לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו . ה וַיִּחַר - אַף דָּוִד בָּאִישׁ , מְאֹד ; וַיֹּאמֶר , אֶל נָתָן , חַי יְהוָה , כִּי בֶן - מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת . ו וְאֶת - הַכִּבְשָׂה , יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם : עֵקֶב , אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת - הַדָּבָר הַזֶּה , וְעַל , אֲשֶׁר לֹא חָמָל . נתן הנביא מושל משל לדוד המלך על אודות הרש וכבשתו שנגזלה ממנו ... והנמשל הוא דוד המלך שלקח את בת שבע , ( הַכִּבשָה ) אשת אוריה החיתי ( הרש ). צער מזויף משלי , פרק ה ': ה ' לֹעֵג לָרָשׁ , חֵרֵף עֹשֵׂהוּ ; שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה . נוהג באופן שיש בו כדי להזכיר לחלש את חולשותיו .
23. דְמָעוֹת שָליש דִּמְעוֹת תַּנִּין = הַעֲמָדַת פָּנִים שֶׁל הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעַר הַזּוּלַת , דְּמָעוֹת שֶׁאֵינָן דְּמָעוֹת שֶׁל צַעַר . " דמעות תנין " הוא מטבע לשון המציין צער מזויף . המקור : לתנינים , כמו לכמה מיני זוחלים , ציפורים ויונקים אחרים יש קרום מתחת לעפעף התחתון , מעין עפעף שלישי שקוף המגן על הקרנית בעת ציד מתחת למים . מתחת לקרום הזה הנקרא " קרום מצמוץ " או Nictitating membrane יש בלוטת דמעות שתפקידה לסכך את תנועתו . ההפרשה של הבלוטה הזו ניגרת החוצה כאשר התנין על היבשה וקרום המצמוץ פתוח ( זה המצב בו פוגשים בדרך כלל בני אדם בתנינים ). זאת בשל העובדה שהתנינים מפרישים מעיניהם נוזל דמוי דמעות , אך לא מתוך צער , אלא בכדי לנקות את עיניהם . תהילים , פרק פ ': יב ': מִי מָדַד בְּ שָׁעֳל וֹ מַיִם , וְשָׁמַיִם בַּ זֶּרֶת תִּכֵּן , וְכָל בַּ שָּׁלִשׁ , עֲפַר הָאָרֶץ ; וְשָׁקַל בַּ פֶּלֶס הָרִים , וּגְבָעוֹת בְּ מֹאזְנָיִם . שָליש = כלי מדידה . כָּל = מָדַד . דְמָעוֹת תנין צער אמיתי פסוק עם מגוון כלי מדידה תהילים , פרק פ ': ו ': הֶאֱכַלְתָּם , לֶחֶם דִּמְעָה ; וַתַּשְׁקֵמוֹ , בִּ דְמָעוֹת שָׁלִישׁ . בכי אמיתי . צער אמיתי . דמעות אמיתיות . בכי תמרורים . צער מזויף
24. קוּפָּה של שְרָצים תלמוד בבלי , מסכת יומא , פרק ב ( דף כ " ב ): אמר שמואל : מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול ? מפני שלא היה בו שום דופי . דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק : " אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו שאם תזוח דעתו עליו אומרין לו חזור לאחוריך ". קופה = תיבה . שרצים = דבר טומאה , חטא . מאחוריו = בעברו . ברזומה שלו ... אין ממנים מנהיג לציבור אלא אם כן אין עברו טהור (= קופת שרצים תלויה לו מאחוריו ). כדי שאם יתחיל לנהוג ביהירות , יוכלו להזכיר לו את חטאיו . = מלא חטאים ...
25. ניצחו אֶרְאֶלים את המְצוּקים כך נהוג לכתוב בראש מודעת אֶבל של פטירת אדם גדול . אֶרְאֶלים = מלאכי שמים . מְצוּקים = צוקים / סלעים / עמודים אגדיים המחזיקים את העולם ... = צדיקים . הפתגם מציג תמונת קרב : מלאכי שמים נלחמים בגדולי האומה וגוברים עליהם , ובניצחונם לוקחים עמם את הנפטר . שימוש ראשון נעשה בפתגם זה במות רבי יהודה הנשיא , ובמקום לומר " רבי מת " – אמרו : " ניצחו אראלים את המצוקים ונישבה ארון הקודש ". ואם נגענו במצוקים ... מָצוֹק = צרה , מצוקה . מָצוּק = סלע . תהילים , קי " ט : קמב צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם ; וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת . קמג צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי ; מִצְו ֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי . שמואל א ', פרק י " ד : ד וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת , אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר עַל - מַצַּב פְּלִשְׁתִּים שֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה , וְשֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה ; וְשֵׁם הָאֶחָד בּוֹצֵץ , וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה . ה הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפוֹן , מוּל מִכְמָשׂ ; וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב , מוּל גָּבַע . = הצדיקים נכנעו למלאכי שמים
26. חומֶץ בן יַיִן = רשע בן צדיק דוגמא לחומץ בן יין גמרא , תלמוד בבלי , מסכת בבא מציעא , דף פ " ג עמ ' ב : אתיוה לרבי אלעזר ברבי שמעון וקא תפיס גנבי ואזיל . שלח ליה ר ' יהושע בן קרחה : " חומץ בן יין ! עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה " (?) שלח ליה : ' קוצים אני מכלה מן הכרם '. שלח ליה : ' יָבֹא בעל הכרם ויכלה את קוציו '. יומא חד פגע ביה ההוא כובס . קרייה : ' חומץ בן יין '. רבי אליעזר , בנו של רבי שמעון , היה לוכד גנבים . ( כולל יהודים גנבים ). ר ' יהושוע בן קרחה שלח לו מסר : חומץ בן יין שכמוך !!! עד מתי אתה מסגיר יהודים להריגה ? ענה לו : אני מכלה את הרעים מבין הטובים . ענה לו ר ' יהושוע : תשאיר את המלאכה לבעל הכרם – לאלוהים ... יום אחד פגש בו כובס וקרא לו : " חומץ בן יין "... ( והסיפור ממשיך ..) ארמית עברית
27. נִקְטַע בְּאִבּוׁ איוב , פרק ח ' - יא הֲיִגְאֶה גֹּמֶא , בְּלֹא בִצָּה ; יִשְׂגֶּה אָחוּ בְלִי מָיִם . יב עֹדֶנּוּ בְ אִבּוֹ , לֹא יקָּטֵף ; וְלִפְנֵי כָל חָצִיר יִיבָשׁ . = נקטע בראשיתו ישעיהו , פרק מ " ט - י א אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי , לִרְאוֹת בְּ אִבֵּי הַנָּחַל ; לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן , הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים . . לִבּוֹ - לֵב אִבּוֹ - אֵב אֵב = צמח צעיר . צמחים צעירים שאלה : האם יכול גמא לצמוח בלי מים ?.. תשובה : הצמח יבש בצעירותו ..
28. ניעֵר חוֹצְנוֹ נחמיה , פרק ה ' - יג גַּם חָצְנִי נָעַרְתִּי , וָאֹמְרָה כָּכָה יְנַעֵר הָאֱלֹהִים אֶת כָּל הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִבֵּיתוֹ וּמִיגִיעוֹ , וְכָכָה יִהְיֶה נָעוּר וָרֵק . = הסיר מעליו את האחריות חוצן = חיק . אומר נחמיה : מי שלא יקיים את דבר האלוהים , ינוער , ירוּקן מתוכֶן . אלוהים יסיר את אחריותו מעל אדם זה . ישעיהו , פרק מ " ט - כב כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה , הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל גּוֹיִם יָדִי וְאֶל עַמִּים אָרִים נִסִּי ; וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּ חֹצֶן , וּבְנֹתַיִךְ עַל כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה .
29. נשיאים ורוח – וגשם אַיִן . משלי , כ " ה - יד נְשִׂיאִים וְרוּחַ , וְגֶשֶׁם אָיִן - אִישׁ מִתְהַלֵּל , בְּמַתַּת שָׁקֶר . = דברי סרק . נשיאים = עננים . בקיצור ... חלי סלוצקי ודני רופ ... אל יתהלל חוגֵר כִּמְפַתֵחַ שמואל א ', פרק כ ': יא וַיַּעַן מֶלֶךְ - יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַּבְּרוּ , אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ . = הלל רק לאחר השלמת המשימה . חוגר = החוגר עליו את אפוד הקרב בטרם יציאתו למלחמה . מְפַתֵחַ = המתיר את אפוד הקרב בחזרתו מהמלחמה .
36. בלא כָּחָל ובלא שָרָק = הבאת הדברים כמות שהם . מסכת כתובות , פרק ב ' – כי אתא רב דימי אמר : הכי משרו קמי כַּלְתָא בְּמַעְרְבָא : ' לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן '. כשבא רב דימי אמר : כך היו שרים לפני הכלה במערב ( בארץ ישראל ): לא כחל ( אינה צריכה כחל ) ולא שרק ( צבע אדום לפנים ) ולא פרכוס , ויעלת חן ! כחל = צבע אדום . שרק – צבע אדום ( צבע ענבי שורק – גפן שענביה אדומים ).
37. תלמוד בבלי , מסכת גיטין , דף ס " ז אִיסִי בֶּן יְהוּדָה הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָן שֶׁל חֲכָמִים : ר " מ חכם וסופר . ר ' יהודה חכם לכשירצה . ר ' טרפון גל של אגוזין . ר ' ישמעאל חנות מיוזנת . ר ' עֲקִיבָא - אוֹצָר בָּלוּם . ... מִשְׁנַת ר ' אר ' יוחנן בן נורי קופת הרוכלים . רבי אלעזר בן עזריה קופה של בשמים . משנת ר ' אליעזר בן יעקב קב ונקי . ר ' יוסי נמוקו עמו . אוצָר בָּלוּם = כינוי לאדם בעל ידע רחב אוצר רחב של ידע , הבָּלוּם ( דחוס , עצור , סגור ) בראש החכם .
38. פּוֹסֵחַ על שתי הסעִפִּים = מתלבט מלכים א ', פרק י " ח – כ וַיִּשְׁלַח אַחְאָב , בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ; וַיִּקְבֹּץ אֶת - הַנְּבִיאִים , אֶל הַר הַכַּרְמֶל . כא וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם , וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים - אִם יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו , וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו ; לא מדובר ב סְעיף ( זכר ) אלא ב סָעֵף = מחשבה . שתי סעפים = שתי מחשבות . איוב , פרק ד ' יג בִּ שְׂעִפִּים , מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה ; בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה , עַל - אֲנָשִׁים . מחשבות סיפור אליהו ונביאי הבעל : עד מתי תתלבטו בין האמונה באלוהים לאמונה באלילים ?
39. טָמַן יָדוֹ בַּצַּלָּחַת = ישב בחיבוק ידיים מודה ועוזב - ירוחם = יש לסלוח לחוטא שעזב את דרכו הרעה משלי , פרק כ " ח מְכַסֶּה פְשָׁעָיו , לֹא יַצְלִיחַ ; וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם . משלי , פרק כ " ו טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת ; נִלְאָה , לַהֲשִׁיבָהּ אֶל - פִּיו . מילון אבן שושן : צלחת : 1) קערה שטוחה או עמוקה . צלחת : 2) כיס בבגד .