עובדיה אגסי (1920-1988) עלה לישראל בשנת 1950. למד באקדמיה לאמנויות יפות בבגדאד שבעיראק. השתמש באותיות מהתנ"ך כרקע לציוריו. שיטת ציור זו ייחודית לו. צילומי ציוריו מתפרסמים כאן באדיבות אספן פרטי וכל הזכויות שמורות לו. התמונות הוצגו בתערוכה בבית אריאלה שנערכה ביוזמת השחקן אריה אליאס. את התערוכה אצר דוקטור יגאל בן־נון שהוציא גם קטלוג בשם "חזיונות עובדיה" (במרץ 1987). לדבריו עשרות עבודות התנ"ך של אגסי צוירו בין 1957 לבין 1971. העבודות הוצגו גם בתערוכה במשכן הכנסת.

1. אותיות התנ " ך בציורי עובדיה אגסי עובדיה אגסי (1920-1988) עלה לישראל בשנת 1950. למד באקדמיה לאמנויות יפות בבגדאד שבעיראק . השתמש באותיות מהתנ " ך כרקע לציוריו . שיטת ציור זו ייחודית לו . צילומי ציוריו מתפרסמים כאן באדיבות אספן פרטי וכל הזכויות שמורות לו . התמונות הוצגו בתערוכה בבית אריאלה שנערכה ביוזמת השחקן אריה אליאס . את התערוכה אצר דוקטור יגאל בן־נון שהוציא גם קטלוג בשם " חזיונות עובדיה " ( במרץ 1987). לדבריו עשרות עבודות התנ " ך של אגסי צוירו בין 1957 לבין 1971. העבודות הוצגו גם בתערוכה במשכן הכנסת .

2. בציוריו , השתמש עובדיה אגסי באותיות מהתנ " ך באופן שמזכיר את האמנות של ציורי המיקרוגרפיה של אמנים יהודיים . אמנות זו החלה במאה האחת עשרה לספירה , ונמשכה ברציפות מאז ועד היום . אמני המיקרוגרפיה השתמשו באותיות מהתנ " ך במקום בקווים כדי לציית למצוות לא תעשה לך פסל ותמונה , בעוד שאגסי השתמש באותיות אלה כרקע לציור . את בד הציור הדביק אגסי על דיקט . על הבד שפך צבע בכמות גדולה ולקח חודשים עד שיבש . האותיות הן תלת ממדיות , על הגבול שבין ציור לפיסול . הן יוצרות מלים ופסוקים , ומשפיעות על הצופה גם בצורתן וגם בתוכנן . את האותיות יצר באמצעות כלי מיוחד שהכין . הכלי היה עשוי מנייר פרגמנט , שקופל בצורת קונוס חלול . את הקונוס מילא בצבע ואת הצבע סחט על הבד .

3. כתונת הפסים של יוסף מעוצבת מפסים מובלטים . ניתן להבין זאת כפירוש חדש לביטוי " כתונת פסים ". הפירוש המקובל הוא שהפסים בכתונת שהעניק יעקב לבנו האהוב יוסף היו פרושים בצבעים שונים על משטח דו - ממדי , אך איש לא דיבר עד כה על היות הפסים בולטים בתלת ממד . הכתונת מפויחת וטבולה בדם . סביבה מצטט אגסי פסוקים נבחרים מסיפור יוסף ואחיו . ( בראשית לז ). לדוגמה : בראש היצירה - " ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם ", ומשמאל - " ויחלום עוד חלום אחר ". אגסי נולד למשפחה דתית שלא קיבלה את רצונו להיות צייר , ונידתה אותו מגיל צעיר . יתכן שבחר לעסוק ביצירה זו בכתונת הפסים על רקע הדמיון בין חייו לבין חיי יוסף , " בעל החלומות ", שאף הוא נודה על ידי משפחתו . מצד שני העיסוק בתנ " ך מבטא התרפקות של אגסי על ימי ילדותו . הפסוקים סוגרים על הכתונת מארבעה כיוונים ומבליטים אותה . את ציור הכתונת קולט הצופה במהירות , אך את הטקסט עליו לפענח מלה אחר מלה . רק לאחר פענוח הטקסט – תהליך שדורש מאמץ ניכר מן הצופה , מתברר היחס בין הטקסט לבין הציור .

5. ביצירה זו מאייר עובדיה אגסי את הפרק הקצר ( בן תשעה פסוקים ) תהילים קל ” ז . האיור כולל שלושה מרכיבים שכל אחד מהם מלמד על התעניינות האמן בתחום נפרד : פסוקים – התעניינות בתנ " ך . נהרות בבל – התעניינות בחוויות ילדותו בעיראק . הפרת והחידקל מצוירים כמו במפה ומשמשים כגבול בין יחידות הטקסט . אריה מכונף – התעניינות במיתולוגיה ובארכיאולוגיה מקראית . כאן במבט מהצד נראים שני אריות . יתכן שהם ניצבים משני צדי מפתן של מקדש בבבל . מימין אותיות הפסוק ( תהילים קלז , ה ) שמתחיל במלים " אם אשכחך ירושלים ". אגסי כותב את האותיות לפי אילוצי המקום הפנוי בציור , לדוגמה : תדבק ל שוני לח כי אם ל משמאל במאונך הפסוקים ( תהילים קלז , ח - ט ) המתחילים במלים " בת בבל השדודה " ומסתיימים במלים הקשות : " אשרי שיאחז וינפץ את עוללייך אל הסלע " תוכן פסוק זה השפיע ככל הנראה על הצבע האדום , צבע הדם , השולט ביצירה כולה . ראוי לזכור שאגסי עלה ארצה מבבל ( עיראק ) כשהיה כבר כבן שלושים , ומראה הפרת והחידקל היה מוכר לו מחוויה אישית .

6. שימו לב לדמיון ( למשל בזנב ) בין בעל החיים המכונף שנתגלה בארמון סרגון בעיראק , לבין העתקו הכפול ביצירתו של אגסי . התמונה מועתקת מן הערך " כרוב " בויקיפדיה באדיבות Jastrow . באותו ערך גם נכתב כי אריות או שוורים מכונפים שימשו כעיטור על קירות ודלתות ... כשומרים בשני צדי הכניסה למקדשים במסופוטמיה .

7. למרות שבמחצית העליונה של היצירה מצויירת המרכבה , שמתוארת בספר יחזקאל בפרק א , הפסוקים שמתחתיה אינם עוסקים בה כלל . הם כתובים ברצף , אך הם לקוחים מפרקים שונים בספר יחזקאל . חלקם ( למעלה ) עוסק בתוכחה ( פרקים ג , ו , ז ) ואילו חלקם ( למטה ) עוסק בנחמה ( פרקים יא , טז ). בתוך הפסוקים תחובים דימויים כגון חצר בית המקדש שחזה יחזקאל ועליו המלה " ירושלם ", כדים , מגש , קרני שור , פני חיה , עמודי מקדשים , פסלי אנשים שעומדים בפרופיל , אחד מהם נושא ידיו לשמיים . למטה בצד שמאל מצויר איש עומד שידיו משולבות על חזהו .

8. בשליש העליון של התמונה אגסי מצטט ( הכיתוב במאוזן ) מנחמיה פרקים א - ב . הכיתוב אופף איור לסיפור על בואו של נחמיה לארמון בשושן הבירה בתוקף תפקידו כמשקה למלך , בעת שהשגל ישבה לימינו של המלך ( פרק ב פסוק ו ). בציור שמתחת , לכל רוחב הבד , נראה נחמיה כשהוא יוצא מפרס לכיוון ארץ ישראל מלווה באנשי צבא ( פרק ב פסוק ט ). בשליש האמצעי של בציור אגסי מצטט ( הכיתוב במאונך ) מנחמיה ( פרק ב פסוק יג ואילך ) פסוקים שעוסקים בבניין חומת ירושלים , והאיור , בהתאם , מציג מימין פועלים ( רצפים ) שבונים את החומה ביום ( שמש גדולה מאחוריהם ) ולצדם , משמאל , השומרים בלילה ( לאור הכוכבים שמעליהם ) ככתוב בפרק ד , טז : הָיוּ - לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר , וְהַיּוֹם מְלָאכָה . בשליש התחתון הכיתוב ( מפרק ב , יח ואילך - המשך של נושא בניית החומה ) אופף שורת לוויים מנגנים בתופים ובחצוצרות . על הבמה המוגבהת עומד עזרא הקורא בתורה בהשראת פסוק ד מפרק ח : וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר , עַל - מִגְדַּל - עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר

9. בחלק התחתון של התמונה מאייר עובדיה אגסי בצדודית את יעקב ( ישראל ) אבינו כשהוא מברך את אפרים ומנשה . מנשה הבכור כורע לימין סבו ומסתיר את אפרים הצעיר שכורע לצדו . יעקב כבד - הראייה משכל את ידיו ומברך בימינו את אפרים . פסוקים נבחרים תוך הסיפור המקראי אופפים את הדמויות ממותניהן ומעלה . הקריאה מתחילה מן הפינה הימנית התחתונה במאונך כלפי מעלה , ומשם במאוזן כלפי שמאל . הפסוקים יוצרים אשליה של תלת ממד , ונדמה שהדמויות נמצאות בתוך חלל מקורה . הפסוקים הם מבראשית מז , מח . יעקב יושב בישיבה מזרחית ברגליים יחפות . עיניו עצומות . זקנו הלבן מגיע עד לרצפה . אגסי , כמנהגו , מוסיף לאיור הברקה מקורית : מנשה ואפרים לבושים בסגנון מצרי .

10. עובדיה אגסי מעתיק בנאמנות את סמלי השבטים המקובלים באמנות היודאיקה מזה דורות רבים ( ראובן = פרח הדודאים , שמעון = חומה , לוי = חושן , יהודה = גור אריה ...) אך מעצב את סמלו של שבט יששכר באופן חריג : בדרך כלל מייצג את שבט יששכר ציור של חמור בהשראת הפסוק " יששכר חמור גרם " ( בראשית מט , יד ), אך אגסי נצמד לחלקה השני של הברכה ליששכר : " ויט שכמו לסבול " ( בראשית מט , טו ), ומצייר סבל שנושא שק על גבו . ליצירה יש אופי דקורטיבי : סמלו של כל שבט מופיע בתוך משושה שעשוי מקווים קטנים ועדינים . גודלם של כל המשושים אחיד . המשושה הסמל והמלים מובלטים ואילו הרקע חלק . היצירה כולה בצבע בז ומשובצות בה אבנים טובות על רקע חום . כל סמל מלווה בחלקי פסוקים מברכת יעקב לשבטים ( בראשית מט ). חריג נוסף ממסורת היודאיקה הוא הטקסט שגולש בין סמלי שמעון ולוי ומאחד אותם , כפי שהם מאוחדים בברכת יעקב : " שמעון ולוי אחים ".

11. דמותו של משה רבנו תופסת את רוב שטחו של הציור . הקדשת מקום כה רב לדמות אחת מלמדת על החשיבות הרבה שהיוצר והעם מייחסים לו . הפסוקים האופפים את משה לקוחים מהפרק העוסק בעשרת הדברות ( דברים ו , ד - ט ) . בידו האחת משה אוחז את לוחות הברית כאשר הדברות מסומנות עליהם , כמקובל , באותיות א - י . על רקע החשיבות שמייחס אגסי לאותיות בתוך פסוקים ביצירותיו , האותיות על לוחות הברית מקבלות משמעות מיוחדת , כי הן עומדות לעצמן ומסמלות את עשרת הדברות כמספרים . במסורת היהודית אותיות מחליפות את הספרות בחישובי החשבון , וכידוע מעשר הספרות הראשונות ניתן להרכיב כל מספר , וביהדות המספרים כאותיות הם כאבני היסוד שמהן מורכב כל עולם . בידו השנייה אוחז משה במטה ששימש אותו בנסים שונים . רגליו של משה יחפות כאילו מאז נס הסנה (" של נעליך מעל רגליך ") עוד לא נעל את נעליו . שתי אלומות אור מעל לראשו של משה מזכירות את תרגום הוולגטה לפסוק " קרן עור פניו " ( שמות לד כט ). תרגום זה מתייחס למלה " קרן " כאל איבר בגוף ולא כאל קרן אור . כך גם שתי קרניים קטנות יוצאות מראש הפסל הידוע " משה " מאת מיכלאנג ' לו בואונרוטי , שנוצר בסביבות 1515, ונראה שאגסי רומז אליו .

12. היצירה נחלקת לשני חלקים מרכזיים : האחד בצבע לבן , במרכז , בצורת טרפז שממנו יוצא משולש , כך שחלקו העליון מזכיר מגן דוד . השני בהיקף בצבע חום . בחלק הלבן כתובים פסוקים מנאום בלעם . בחלק החום כתובים פסוקים שמהווים רקע לנאום זה ( במדבר כא , כב ). החלק הלבן נראה שקוע בעוד החלק החום נראה מוגבה . על גבי הטרפז הלבן מובלטים 12 משולשים מחוספסים שמסמלים את שבטי ישראל הפרושים למרגלות ההר אשר ממנו נושא בלעם את נאומו . המשולשים ממחישים גם את המלה " אוהל " שבפסוק " מה טובו אוהליך ". מתחת לטרפז הלבן מצויר מזבח ( אחד משבעת המזבחות הנזכרים בפרק כג פסוק א )

13. עובדיה אגסי נקרא על שמו של עובדיה הנביא , ולכן אך טבעי הוא שמתוך עשרות היצירות שבהן התייחס לתנ " ך הקדיש אחת לנביא שעל שמו הוא נקרא . היצירה משמשת כאיור שממחיש באופן ויזואלי את הנאמר באחד הפסוקים ( יח ) שבספר עובדיה . המחשה זו מהווה פירוש מקורי של הצייר לאותו פסוק . וְהָיָה בֵית - יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה , וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ , וְדָלְקוּ בָהֶם , וַאֲכָלוּם אחת הדמויות מייצגת את בית יעקב , השניה את בית יוסף , והשלישית את בית עשו . הצבעים הבולטים ביצירה הם צבעי האש : צהוב ( במרכז ) ואדום ( מסביב ) ביצירה מצוטטים שמונה פסוקים מתוך עשרים ואחד הפסוקים שבספר עובדיה :

14. מצגת מאת זאב ברקן © 2010 למידע נוסף : הבלוג של זאב ברקן : השפעת התנ " ך על חיי היום יום בישראל http://tanakhblogger.blogspot.com / תיקייה בפליקר ובה צילומי יצירות של עובדיה אגסי http://www.flickr.com/photos/zeevveez/sets/72157624319853227/