אותה גברת בשינוי אדרת hila lazerovich

Aucune remarque pour cette diapositive

מה הקשר בין עפרון לגזר?מחדד! (קליק)לקחנו פעולה שמוכרת לנו ונתנו לה קונטקסט חדש.(קליק)
היום נדבר על אימוץ הרגלי שימוש ממשקים קיימים, לטובת ממשקים חדשיםשעצם שינוי עולם התוכן, מייצרים חווית משתמש חדשה.

לפני שנתחיל קצת עלי....

אני מומחית לאסטרטגיה ואפיון חווית משתמש משנת 2003.

שותפה בנפקא, אנחנו מובילים תוכנית ייעודית לסטרטאפים בשם UX START,
בה מגיעים אלינו יזמים בשלב הרעיון ובתום תקופת התוכנית יוצאים עם: אסטרטגיה, מיתוג, UX-UI למוצר שלהם ומצגת משקיעים.

בנוסף אני מומחית UA אנו מיזם ששואף להפוך את האינטרנט לנגיש. פיתחנו תוסף נגישות בשם ANDI UA.

אז כמו המחדד שעבר מהעפרון לגזר,בואו נבין את היתרונות בהשאלת קונבנציות בין ממשקים

מוכרות: המשתמש יודע מה עליו לעשות (קליק)אלמנט המייצר תחושת שליטה ומקדם את המשתמש בממשקאלו מבנים את הבטחון ויוצרים תחושת סיפוק.

המוכרות שוב עוברת אישוש מחדש, אבל הפעם ביחס למוצר שלי.

וחוצמזה זה מגניב!אני זוכרת את הפעם הראשונה שהשתמשתי במחדד גזר ואמרתי לעצמי "איזה מגניב שחשבו על זה".

אזו בואו נראה דוגמאות (קליק)

של שלושה ממשקים:

האחד (קליק), ימחיש איך עושים שימוש בקונבנציות מעולם האנדרואיד לשיפור הרגלי עבודה
השני (קליק), רעיון לאפליקציה שחווית המשתמש שלו, לא הצדיקה הקמה של אפליקציה ייעודית לצורכי חדירה לשוק
השלישי (קליק), תוסף נגישות שפונה לקהל הרבה יותר רחב מאנשים עם מוגבלויות.

בישקר, מפעל תעשייה ישראלי שנמכר לוורן באפט וכעת עומד בראש 50 מפעלים ברחבי העולם, פנו אלינו בכדי לאפיין מחדש את מערכת רצפת הייצור במפעלים.

התהליך הראשוני כלל 3 חלקים:1. הבנת המבנה הארגוני ברצפת הייצור
תהליך זה משמעותי בכדי לאפיין OSME = Organization Share Mind Environment

אני חייבת לציין שרק החלק הזה מצדיק הרצאה שלמה, אבל אתמקד (קליק)

הדבר הראשון שעלה מן השטח זה שבמערכת הקיימת יש יותר מידי מסכים.המעבר בין המסכים פוגע ברמת הסבלנות של העובדים וגם מונע את היכולת לקבל תמונת מצב רחבה על מרכזי העבודה.

המטרה הייתה להבין את תנאי העבודה, הצרכים, ההרגלים השונים ועוד.
וכאן השבר השני שהבנו הוא (קליק)

שהאוכלוסייה היא קיבוץ גלויות חי ונושם של עולים וישראלים ותיקים.לעובדים אין ניסיון עם מערכות מורכבות אחרות, פרט למערכת המפעל הקיימת.בניסיון להבין כיצד אפשר לגשר על מכלול הפערים (קליק)

עלינו על נקודה מעניינת בשיחה עם צוות הפיתוח של ישקר.
כל העובדים מקבלים טלפון מטעם המפעל ולכולם (קליק) מכשיר אנדרואיד.

בעקבות כך נולד קונספט היברידי של שימוש בעקרונות מעולם ה material design
ואפיון מערכת אנטרפרייז. (קליק)

התוצאה מסך ובו מיני ממשקים מעולם הקארד'ס.כמובן שעקרונות נמתחו באופן גמיש על מנת לתת מענה מיטבי לסיטואציה.

אבל הצלחנו לייצר תחושת מוכרות ולאחד בין 9 מסכים!
אתם רואים כאן מסך שנותן תמונת מצב (מבט על) על מרכזי העבודה של אחת המחלקות,
כשבמערכת הקודמת, לכל מרכז היה מסך עצמאי

גם יצרנו תמונה השוואתית מבלי לדלג כל הזמן וגם אימוץ הקארד'ס נתן למשתמשים את היכולת להתמקד במרכז ספציפי (קליק)ולבצע פעולות נקודתיות (קליק) שקשורות רק אליו, בתוך המסך הגדול.

אז מה הרווחנו מאימוץ תהליכים מעולם האנדרואיד?
(קליק) ולהקריא את המשפט.

בדוגמא הבאה נראה אפליקציה בתחום האימון שהיזמת שלה היא אישה מדהימה בשם מגי עזר, שהבינה (קליק)

שאורח החיים העמוס והלחוץ שלנו פוגע ביכולת לעבור תהליכי פיתוח עצמי בתחום האישי, זוגי או עסקיושהאימון במפגשים פרונטליים חייב להתקדם לעולם הדיגיטלי.

לא חסרות דוגמאות של טיפול פסיכולוגי שמועבר באמצעות סקייפ, דיאטות שיש להן אפליקציה ייעודית , שמחליפה את התמיכה של מפגשי הדיאטנית ועוד כך ש... (קליק)

מצד אחד מגי באה עם רעיון שעונה על צורך ייעולי ממשי שיש לו קהלומצד שני, הפתרון שלה, אימון בצ'אט, הוא לא בר-קיימא כאפליקציה סטנד אלון.
בגלל שיש אפליקציות כמו (קליק)

ווטסאפ ומסנג'ר המהוות אמצעי תקשורת פופלארי ביותר.

זה שאני רוצה להתאמן בצ'אט עם מגי והצוות שלה,לאוו דווקא אומר, שיהיה לי ערך מוסף לעשות זאת דרך האפליקציה שלה.