SlideShare une entreprise Scribd logo
1  sur  35
Télécharger pour lire hors ligne
‫مركز أدفا ‪AdvaCenter‬‬




       ‫תקציב משרד הבינוי והשיכון‬
     ‫מאחריות מדינתית‬
‫ליד הנעלמה של השוק החופשי‬
               ‫עדי סופר ושלמה סבירסקי | נובמבר 2102‬




                           ‫תקציב‬
‫דיור‬   ‫חינוך‬     ‫בריאות‬    ‫3102‬
‫א‬
     ‫הממשלה משילה‬
        ‫מעל עצמה‬
    ‫את האחריות לדיור‬

‫2‬
‫התכווצות תקציב הבינוי והשיכון‬
    ‫הביטוי המוחשי ביותר של השלת האחריות המדינתית לדיור בר השגה‬
        ‫לכלל האוכלוסייה הוא, התכווצות תקציב משרד הבינוי והשיכון:‬
                       ‫‪é é‬תקציב המשרד קטן, במונחים ריאליים, מ-45.9 מיליארד ש"ח ב-0002‬
                                                          ‫ל-94.2 מיליארד ש"ח ב-1102;‬
                ‫‪é é‬בחישוב למשק בית, תקציב המשרד ירד משיא של 883,8 ש"ח ב-5991, בשיא‬
                ‫תקופת קליטת ההגירה ההמונית ממדינות חבר העמים, ל-031,1 ש"ח ב-1102;‬
                         ‫סכום זה קטן בכמחצית מהסכום המקביל ב-8891, לפני גל ההגירה;‬
         ‫‪é é‬ב-1102, תקציב משרד הבינוי והשיכון היווה %27.0 מתקציב המדינה, נמוך מן השיעור‬
                         ‫המקביל ב-8891 - %49.0 ונמוך בהרבה מן השיעור ב-5991 - %41.5.‬
         ‫‪é é‬בתוך תקציב משרד הבינוי והשיכון, ההקצאה למענקים התכווצה מ-30.2 מיליארד ש"ח‬
            ‫ב-0002 ל-51.0 מיליארד ש"ח ב-1102; מימון המשכנתאות התכווץ מ-47.3 מיליארד‬
        ‫ש"ח ל-21.0 מיליארד ש"ח; וההקצאה לסיוע בשכר דירה התכווצה מ-48.1 מיליארד ש"ח‬
                ‫ל-82.1 מיליארד ש"ח. זאת ועוד, מספר יחידות הדיור הציבורי התכווץ בכ-%03.‬
                    ‫‪é é‬השורה התחתונה היא שהמדינה, שבעבר ראתה עצמה אחראית לדיור בר‬
                           ‫השגה לכל, החליטה לזנוח אחריות זו ולהעבירה לידי כוחות השוק.‬
                 ‫‪é é‬כל זאת כאשר מחירי הדיור עולים ונוסקים: בין 8891 ל-1102 עלה מדד מחירי‬
                               ‫הדירות ב-%518, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-%053.‬



‫3‬
‫תקציב משרד הבינוי והשיכון:‬
                                            ‫סיפור של קיצוצים‬
             ‫תקציב משרד הבינוי והשיכון נועד לסייע לאזרחים הזקוקים לדיור,‬
               ‫אם באמצעות סיוע ישיר כמו משכנתאות, סיוע בשכ"ד, מענקים‬
                       ‫ודיור ציבורי ואם באמצעות מימון של פיתוח ופרויקטים‬
    ‫‪é é‬בין 0002 ל-1102 התכווץ תקציב המשרד, מ-45.9 מיליארד ש"ח ל-94.2 מיליארד ש"ח (במחירי 1102).‬
                                                    ‫‪é é‬ב-2102 עמד התקציב על כ-7.3 מיליארד ש"ח:‬
                                                          ‫‪é‬כ-3.1 מיליארד ש"ח סיוע בשכ"ד,‬    ‫‪é‬‬

                                                  ‫‪é‬כ-053 מיליון ש"ח מענקים וסיבסוד ריבית,‬   ‫‪é‬‬

                                                 ‫‪é‬כ-056 מיליון ש"ח מתן הלוואות למשכנתא,‬     ‫‪é‬‬

                           ‫‪é‬כ-057 מיליון ש"ח למימון פיתוח ופעילויות אחרות השייכות למשרד,‬    ‫‪é‬‬

                                                         ‫‪é‬כ-056 מיליון ש"ח לניהול ועמלות.‬   ‫‪é‬‬

                    ‫‪é é‬אגב - ספק אם סכומים אלה יוצאו במלואם. בדרך כלל מנצל משרד הבינוי והשיכון‬
                         ‫לא יותר מ-%07-%06 מתקציבו. כך למשל הצעת התקציב ל-1102 עמדה על‬
                                    ‫כ-58.3 מיליארד ש"ח ואילו בפועל הוצאו רק כ-5.2 מיליארד ש"ח.‬




‫4‬
‫תקציב משרד הבינוי והשיכון, 0002-1102‬
                                             ‫הוצאה נטו בפועל, במיליארדי ש"ח, במחירי 1102, והשינוי ב-%‬
    ‫21‬
         ‫מיליארדי ש"ח‬



                              ‫94.01‬
    ‫01‬                                                           ‫62.9‬
          ‫45.9‬
                                                ‫11.9‬
    ‫8‬


                                                                                ‫91.7‬
    ‫6‬                                                                                                                             ‫33.5‬
                                                                                                  ‫43.6‬

                                                                                                                ‫98.4‬                                               ‫57.3‬
    ‫4‬
                                                                                                                                                ‫72.4‬
                                                                                                                                                                                  ‫95.2‬

    ‫2‬                                                                                                                                                                                             ‫94.2‬


    ‫0‬
                        ‫%01‬            ‫%31-‬              ‫%2‬            ‫%22-‬             ‫%21-‬            ‫%32-‬              ‫%9‬            ‫%02-‬            ‫%21-‬             ‫%13-‬             ‫%4-‬
             ‫0002‬               ‫1002‬            ‫2002‬            ‫3002‬            ‫4002‬             ‫5002‬            ‫6002‬            ‫7002‬            ‫8002‬            ‫9002‬            ‫0102‬            ‫1102‬

                        ‫הערה: תקציב משרד הבינוי והשיכון כולל את התקציב המנהלי, תקציבי הסיוע ותקציבי השיכון והפיתוח: משרד הבינוי והשיכון (92), מענקי בינוי ושיכון (24), המרכז למיפוי ישראל (34), פיתוח (07).‬
                                   ‫מקורות: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, החשב הכללי, דין וחשבון כספי, שנים שונות; החשב הכללי, ניהול יעדי המאקרו של תקציב המדינה, קבצי ביצוע התקציב, שנים שונות.‬
‫5‬
‫סיום גל העלייה אינו מסביר את‬
                                    ‫כל ההצטמקות בתקציב‬
    ‫ההסבר הנפוץ ביותר להצטמקות תקציב הבינוי והשיכון הוא, סיום גל העלייה ההמונית ממדינות‬
                                  ‫חבר העמים, שקליטתו הצריכה בזמנו הוצאה תקציבית גדולה.‬

                                 ‫‪é é‬אלא שהסבר זה הוא חלקי בלבד: תקציב 1102 היה כמעט זהה בגודלו‬
                                         ‫הריאלי לזה של 8891 - התקציב האחרון שקדם לגל העלייה.‬
                               ‫‪é é‬זאת, בשעה שבין 8891 ל-1102 גדל מספר משקי הבית בישראל ב-%09.‬
        ‫‪é é‬בחישוב למשק בית, מדובר בירידה ריאלית של תקציב הבינוי והשיכון בכמחצית, מתקציב של 511,2‬
              ‫ש"ח למשק בית בשנת 8891, לתקציב של 031,1 ש"ח למשק בית בשנת 1102 (במחירי 1102).‬




‫6‬
‫תקציב משרד הבינוי והשיכון, 8891-1102‬
                                                       ‫הוצאה נטו בפועל, במיליארדי ש"ח, מחירי 1102‬
    ‫41‬
         ‫מיליארדי ש"ח‬



                                 ‫66.21‬
    ‫21‬


    ‫01‬

                                                                          ‫45.9‬
    ‫8‬
                                                                                                                        ‫43.6‬

    ‫6‬


    ‫4‬

             ‫74.2‬                                                                                                                                                 ‫94.2‬
    ‫2‬


    ‫0‬

             ‫8891‬                 ‫5991‬                                      ‫0002‬                                       ‫5002‬                                       ‫1102‬

                                                                                                       ‫הערה: בשנת 8891תקציב משרד הבינוי והשיכון מורכב מסעיפים 92, 34 ו- 07.‬
                             ‫מקורות: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, החשב הכללי, דין וחשבון כספי, שנים שונות; משרד האוצר, הוראות תקציב משרד הבינוי והשיכון, שנים שונות.‬
‫7‬
‫תקציב משרד הבינוי והשיכון, 8891-1102‬
                                               ‫בחישוב למשק בית הוצאה נטו בפועל, בש"ח, במחירי 1102‬




                                                 ‫883,8‬




                                                                                           ‫544,5‬



                                                                                                                                      ‫322,3‬

       ‫511,2‬

                                                                                                                                                                                 ‫031,1‬

        ‫8891‬                                      ‫5991‬                                      ‫0002‬                                       ‫5002‬                                      ‫1102‬

    ‫מקורות: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, החשב הכללי, דין וחשבון כספי, שנים שונות; משרד האוצר, הוראות תקציב משרד הבינוי והשיכון, שנים שונות; הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 1102, לוח 1.5,‬
                                                                                                                                                          ‫שנתון סטטיסטי לישראל 0991, לוח 72.2.‬
‫8‬
‫משקלו היורד של תקציב משרד‬
                             ‫הבינוי והשיכון בתקציב המדינה‬
    ‫%6‬                                                                    ‫‪é é‬הקיצוץ בתקציב משרד הבינוי והשיכון בולט על‬
                    ‫%41.5‬                                                    ‫רקע העובדה שתקציב המדינה בכללותו גדל.‬
                                                                   ‫‪é é‬בשנת 1102 היווה תקציב המשרד %27.0 מתקציב‬
    ‫%5‬
                                                              ‫המדינה, בהשוואה ל- %49.0 ב-8891, לפני גל העלייה.‬
                                                                                               ‫‪é é‬זהו ביטוי אחד של השלת האחריות‬
    ‫%4‬                                                                                              ‫הממשלתית לדיור בר השגה.‬

                                                               ‫%73.3‬
    ‫%3‬

                                                                                                            ‫%80.2‬
    ‫%2‬


    ‫%1‬                                                                                                                                                  ‫%27.0‬
     ‫%49.0‬

     ‫0‬

         ‫8891‬        ‫5991‬                                        ‫0002‬                                        ‫5002‬                                        ‫1102‬

                                                        ‫הערות: 1. תקציב משרד הבינוי והשיכון כולל את סעיפים 92, 24, 34 ו- 07. בשנת 8891 סעיף 24 נכלל בתוך סעיף 07.‬
                                                                                                                                            ‫2. הוצאה בפועל‬
                ‫מקורות: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, החשב הכללי, דין וחשבון כספי, שנים שונות; משרד האוצר, הוראות תקציב משרד הבינוי והשיכון, שנים שונות.‬
‫9‬
‫ההתכווצות התקציבית בשלושת מרכיבי‬
     ‫הסיוע העיקריים של משרד הבינוי והשיכון:‬




        ‫דיור‬        ‫סיוע‬          ‫סיוע‬
       ‫ציבורי‬       ‫בשכר‬         ‫ברכישת‬
                    ‫דירה‬          ‫דירה‬




‫01‬
‫עד שנות ה-0991, כמעט כל ממשלות ישראל ראו בבעלות על דירה‬
      ‫אחת מאבני היסוד של מדיניותן החברתית. על מנת לממש מדיניות‬
          ‫זו תיקצבה המדינה משכנתאות נוחות, מענקים וסבסוד אשראי‬
                                        ‫שאפשרו קבלת משכנתא1.‬             ‫סיוע‬
     ‫סיוע ממשלתי זה היה אחד הגורמים העיקריים לכך ששיעור הבעלות‬          ‫ברכישת‬
     ‫על דירה בישראל עלה מ-%05 בעת קום המדינה ועד לשיא של %37‬             ‫דירה‬
            ‫באמצע שנות ה-0991 וזאת תוך כדי קליטת עלייה מסיבית2.‬

     ‫לאחרונה שינו הממשלות כיוון ובמסגרת מדיניות של קיצוץ תקציבי‬
            ‫העדיפו לצמצם את הסיוע לרוכשי דירה ולהפנותם למוסדות‬
          ‫פיננסיים פרטיים. הסיוע העיקרי שנותר הוא סיוע בשכר דירה.‬

           ‫‪é é‬אחת התוצאות: שיעור הבעלות על דירה ירד עד 8002 ל-%4.663.‬




‫11‬
‫מענקים וסבסוד אשראי‬
                                       ‫תקציב מענקים לרכישת דירה וסבסוד אשראי למשכנתאות ממשלתיות, 0002-1102‬
                                                                 ‫הוצאה נטו בפועל, במיליארדי שח, במחירי 1102‬
     ‫5.2‬
                                ‫82.2‬


     ‫0.2‬
           ‫30.2‬
                                       ‫39.1‬

     ‫5.1‬
                                              ‫95.1‬


     ‫0.1‬



     ‫5.0‬                                             ‫17.0‬
                                                            ‫36.0‬
           ‫מיליארדי שח‬




                                                                    ‫13.0‬                         ‫62.0‬
                                                                                  ‫22.0‬                            ‫91.0‬           ‫32.0‬
                                                                                                                                                ‫51.0‬
      ‫0‬
                          ‫%21‬      ‫%51-‬   ‫%81-‬   ‫%55-‬   ‫%11-‬    ‫%15-‬     ‫%03-‬             ‫%12‬           ‫%82-‬             ‫%91‬            ‫%53-‬
            ‫0002‬                ‫1002‬   ‫2002‬   ‫3002‬   ‫4002‬   ‫5002‬    ‫6002‬          ‫7002‬           ‫8002‬            ‫9002‬           ‫0102‬            ‫1102‬


                                                                       ‫מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, החשב הכללי, דין וחשבון כספי, שנים שונות.‬
‫21‬
‫משכנתאות‬
                                ‫בשנים האחרונות חלה ירידה של עשרות אחוזים‬
                                         ‫במספר נוטלי ההלוואות הממשלתיות‬
                               ‫‪é é‬בקרב העולים הירידה נובעת הן מקיטון בממדי העלייה והן מקיצור‬
                                                   ‫תקופת הזכאות (ב-4002) מ-51 ל-01 שנים4.‬
     ‫‪é é‬בקרב האזרחים הוותיקים יותר הירידה נובעת מהחמרה בקריטריונים, מביטול מענקים וסיבסודים‬
                  ‫הנלווים למשכנתאות ומשחיקה באטרקטיביות של תנאי המשכנתאות המוכוונות.‬
                ‫‪é é‬בבנקי משכנתאות מסחריים, הדרישות להון ראשוני גבוה מרפה את ידיהם של רבים.‬
                           ‫‪é é‬בנוסף חשוב לציין, שהתקציב המיועד למשכנתאות איננו הוצאה בלתי‬
                                ‫חוזרת: הוא חוזר לקופת המדינה במסגרת תשלום המשכנתאות.‬




‫31‬
‫הלוואות ממשלתיות לרכישת דירה 0002-1102‬
                                                               ‫הוצאה בפועל, במיליארדי שח, במחירי 1102‬
     ‫5.4‬
                               ‫69.3‬
     ‫0.4‬

     ‫47.3 5.3‬                         ‫63.3‬
                                               ‫52.3‬
     ‫0.3‬
                                                        ‫21.3‬
     ‫5.2‬
                                                                 ‫71.2‬
     ‫0.2‬
                                                                              ‫31.2‬
                                                                                           ‫79.1‬
     ‫5.1‬

     ‫0.1‬                                                                                                   ‫92.1‬
           ‫מיליארדי שח‬




                                                                                                                          ‫55.0‬
     ‫5.0‬
                                                                                                                                          ‫32.0‬           ‫21.0‬
      ‫0‬
                          ‫%6‬      ‫%51-‬   ‫%3-‬      ‫%4-‬      ‫%13-‬         ‫%2-‬        ‫%7-‬            ‫%43-‬           ‫%75-‬            ‫%95-‬           ‫%64-‬
             ‫0002‬              ‫1002‬   ‫2002‬     ‫3002‬     ‫4002‬     ‫5002‬         ‫6002‬         ‫7002‬           ‫8002‬            ‫9002‬           ‫0102‬            ‫1102‬


                                                                                ‫מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, החשב הכללי, דין וחשבון כספי, שנים שונות.‬
‫41‬
‫סוג הסיוע המועדף בשנים האחרונות על ממשלות ישראל הוא הסיוע‬
     ‫בשכר דירה. ב-1102 היווה סעיף זה כ-%15 מהוצאות המשרד - לעומת‬
        ‫%91 ב-0002 ו-%7 ב-88915. עם זאת גם תקציב הסיוע בשכר דירה‬
         ‫צומצם בין השנים 0002 ל-1102 ב-%13 לערך (במונחים ריאליים).‬        ‫סיוע‬
            ‫ב-3002 קוצץ הסיוע מ-071,1 שח לחודש ל-635 שח לחודש‬
                                                                          ‫בשכר‬
             ‫עבור משפחות ותיקות שהתחילו לקבל סיוע משנה זו. בשנת‬           ‫דירה‬
           ‫4002 הוחמרו הקריטריונים לזכאות לוותיקים וצומצמה הזכאות‬
             ‫לסיוע לעולים חדשים מ-01 שנים ל-7 שנים6. כל זאת בעשור‬
              ‫שבו רכישת דירה הפכה משימה קשה יותר למשפחות רבות,‬
                    ‫ובעשור בו שיעור העוני בישראל עלה מ-%71 ל-%02.‬

             ‫בעקבות תנועת המחאה החברתית והמלצות ועדת טרכטנברג,‬
              ‫העלתה הממשלה את תקציב הסיוע בשכר דירה ב-061 מיליון‬
            ‫שח. זהו שינוי חשוב אך אין בו די כדי לענות על הצרכים. נציין‬
               ‫כי משרד הבינוי והשיכון דרש תוספת של 054 מיליון שח על‬
                      ‫מנת להחזיר את הסיוע לרמתו הריאלית בשנת 20027.‬




‫51‬
‫תקציב הסיוע בשכר דירה, 0002-1102‬
                                                        ‫הוצאה נטו בפועל, במיליארדי שח, במחירי 1102‬
     ‫5.2‬


                               ‫00.2‬
     ‫0.2‬
                                        ‫49.1‬
           ‫48.1‬
                                               ‫58.1‬
     ‫5.1‬                                                                                                 ‫93.1‬
                                                        ‫05.1‬         ‫84.1‬                 ‫13.1‬

                                                                                                                         ‫33.1‬            ‫13.1‬
     ‫0.1‬                                                                                                                                                ‫82.1‬
                                                                            ‫91.1‬



     ‫5.0‬
           ‫מיליארדי שח‬




      ‫0‬
                          ‫%9‬      ‫%3-‬      ‫%5-‬      ‫%91-‬       ‫%1-‬      ‫%02-‬      ‫%01‬              ‫%6‬            ‫%5-‬             ‫%1-‬             ‫%3-‬
             ‫0002‬              ‫1002‬     ‫2002‬     ‫3002‬   ‫4002‬         ‫5002‬   ‫6002‬          ‫7002‬           ‫8002‬            ‫9002‬           ‫0102‬            ‫1102‬


                                                                               ‫מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, החשב הכללי, דין וחשבון כספי, שנים שונות.‬
‫61‬
‫דיור ציבורי הוא אמצעי‬
                  ‫סיוע ממשלתי מרכזי בכל‬
                  ‫הנוגע לישראלים נזקקים‬
                                                                             ‫דיור‬
        ‫‪é é‬ב-21 השנים האחרונות קטן מלאי הדירות הציבוריות בכ-%03. בעקבות‬     ‫ציבורי‬
       ‫ביצוע חלקי של חוק הדיור הציבורי משנת 8991 נמכרו יחידות רבות של‬
       ‫דיור ציבורי, בעיקר לשוכניהן, אך דירות חדשות כמעט ולא נקנו או נבנו.‬
      ‫בשנת 9991 היו כ-000,801 דירות בדיור הציבורי. עד אוגוסט 1102 נמכרו‬
     ‫כ- 005,73 מדירות אלו, ונכון לשנת 1102 מספר הדירות עמד על 005,578.‬
             ‫‪é é‬במקביל להקטנת מלאי הדירות, הוקשחו התנאים לזכאות ומספר‬
        ‫הזכאים צומצם. גם כך ישנו מחסור בדירות: בשנת 1102 המתינו בתור‬
          ‫לדירה 043,2 משקי בית זכאים, להם נמצאו רק 313 דירות שהתפנו.‬
           ‫‪é é‬בשנת 2102 הציע חבר הכנסת דוד אזולאי כי %5 מהדירות הנבנות‬
        ‫על קרקע שמשווק מינהל מקרקעי ישראל יוקצו לדיור ציבורי. חוק זה‬
         ‫עשוי להגדיל את מלאי הדירות בדיור הציבורי בצורה מתונה (כ-005,1‬
        ‫דירות בשנה) תוך יצירת תמהיל חברתי ראוי בשכונות חדשות (להבדיל‬
         ‫משכונות שנבנו במלואן לדיור ציבורי) וכל זאת ללא הוצאה תקציבית‬
       ‫נוספת, אלא על חשבון הכנסות נמוכות יותר בעתיד של מנהל מקרקעי‬
            ‫ישראל. ביולי 2102 נפלה ההצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה9.‬


‫71‬
‫בעוד תקציב הסיוע בדיור מצטמק,‬
                                     ‫מחירי הדירות נוסקים‬
                               ‫התכווצותו של תקציב הבינוי והשיכון היא משמעותית‬
                                     ‫במיוחד על רקע העלייה במחירי הדיור בישראל‬

     ‫בין 8891 ל-1102 עלו מחירי הדירות בישראל ב-%518 - פי שניים ויותר מן העלייה שנרשמה באותן‬
                                                    ‫שנים במדד המחירים לצרכן - %053 בלבד01.‬

          ‫במלים אחרות - דיור קשה היום להשגה הרבה יותר מבעבר הלא רחוק - אך הסיוע הממשלתי‬
                                                                        ‫התכווץ עד מאוד.‬

        ‫ההתכווצות בתקציב הבינוי והשיכון מזמן אינה נובעת עוד מסיומו של גל העלייה והיא בולטת‬
     ‫במיוחד על רקע הצורך הגובר לסיוע בדיור הנובע מהעלייה במחירי הדירות. מדובר בתהליך מתמשך‬
              ‫שבמסגרתו ממשלות ישראל השילו מעל עצמן את אחריותן לדיור עבור כלל הישראלים.‬




‫81‬
‫מדד מחירי הדירות לעומת‬
                              ‫מדד המחירים לצרכן 8891-1102‬
     ‫000,1‬                                                                                                     ‫8891=001‬
      ‫009‬

      ‫008‬

      ‫007‬
                                                                  ‫מדד מחירי הדירות‬
      ‫006‬

      ‫005‬

      ‫004‬

      ‫003‬                                                                    ‫מדד המחירים לצרכן‬

      ‫002‬

      ‫001‬

        ‫0‬

         ‫8891‬   ‫0991‬   ‫2991‬   ‫4991‬   ‫6991‬   ‫8991‬   ‫0002‬        ‫2002‬            ‫4002‬           ‫6002‬            ‫8002‬           ‫0102‬


                                                    ‫מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך הלמס, שנתון סטטיסטי לישראל 2102, לוחות 1.31 ו-8.31.‬
‫91‬
‫ב‬
        ‫נדלון‬
     ‫סוגיית הדיור‬


‫02‬
‫הבנייה החדשה עם הפנים כלפי מעלה‬
           ‫מרגע שהשליטה בתחום הדיור הועברה מידי המדינה לידי‬
      ‫כוחות השוק, הפעילות החלה נוטה בכיוון הקונים בעלי הממון:‬
                  ‫דירות יוקרה, דירות להשקעה, דירות לתושבי חול‬
     ‫‪é é‬שטח ממוצע (ברוטו) של דירה חדשה עלה מ-341 מר בשנת 0002 ל-871 מר ב-1102.‬
     ‫משקלן של דירות בנות 5 חדרים ומעלה עלה מ-%2.93 מכלל הבנייה ב-0002 ל-%8.35‬
                ‫ב-1102, בעוד שמשקל הדירות בנות 3 חדרים ומטה ירד מ-%2.02 ל-%7.8.‬
     ‫‪é é‬בו בזמן, שיעור הבעלות על דירה של כלל משקי הבית ירד, מ-%0.37 ב-5991 ל-%4.66‬
        ‫ב-8002. הירידה הגדולה ביותר נרשמה בקרב משפחות במעמד הבינוני (ראה להלן).‬


       ‫כוחות השוק - משפחות החפצות במגורי “יוקרה, קבלנים המבקשים להגדיל‬
      ‫את רווחיהם, רשויות מקומיות החפצות בהגדלת ההכנסות מארנונה, משקיעים‬
          ‫הרוצים “לעשות מכה ותושבי חול המשלבים “ציונות ועסקים - כל אלה‬
                    ‫מנווטים את הבנייה הרחק מן הצרכים של מרבית האוכלוסייה.‬




‫12‬
‫ירידה בשיעור משקי הבית מהמעמד‬
                       ‫הבינוני הגרים בדירה שבבעלותם‬
                                  ‫‪é é‬המפקד של 5991 מצא כי %37 ממשקי הבית גרו בדירה שבבעלותם.‬
                                             ‫המפקד של 8002 מצא כי השיעור ירד ל-%4.66 בלבד.‬
                  ‫‪é é‬סקרי הוצאות משקי הבית של הלמס מעלים כי הירידה המשמעותית ביותר בבעלות על‬
                  ‫דירה נרשמה בקרב מעמד הביניים - עשירונים 5, 6 ו-7: ירידה מ-%4.77 ב-0002 ל-%1.27‬
                      ‫ב-0102. בשאר העשירונים, גבוהים ונמוכים כאחד, לא נרשמו שינויים משמעותיים11.‬
     ‫‪é é‬מה ההסבר לכך? הסבר אפשרי אחד הוא שהמעמד הנמוך נהנה מפרוייקטים וכלי סיוע יעודיים (לחרדים,‬
        ‫מתנחלים, דיירי הדיור הציבורי), המעמד הגבוה מסתדר גם כך, ואילו מעמד הביניים מתקשה להסתדר.‬
                      ‫‪é é‬הסבר אפשרי נוסף הוא שמעמד הביניים תלוי יותר מאחרים במיקום התעסוקה - וזו‬
                                   ‫מצוייה בעיקר באזורים שבהם הדיור התייקר בשיעור גבוה מהממוצע.‬
                    ‫‪é é‬לבסוף, ייתכן גם שהמעמד הבינוני, יותר משהוא נהנה מחלחול כלפי מטה של העושר‬
                    ‫שנוצר בישראל בעשורים האחרונים הוא סובל מחלחול כלפי מטה של תודעת העושר,‬
                    ‫מה שגורם לו להעדיף שלא לרכוש דירה צנועה או מרוחקת ולהמתין עד שיוכל לרכוש‬
                     ‫דירה המתאימה לסטנדרטים החדשים והגבוהים יותר שנקבעים בשוק הדיור. רמז לכך‬
                           ‫ניתן למצוא בעובדה ששטח הדירות שנבנו בעשר האחרון גדל בממוצע ב-%42.‬




‫22‬
‫שיעור משקי הבית הגרים בדירה בבעלותם‬
                            ‫כלל האוכלוסיה וממוצע עשירונים 5,6 ו-7 בשנים 0002-0102‬
     ‫08‬
          ‫אחוזים‬




     ‫87‬

     ‫67‬                                                 ‫עשירונים 5, 6, 7‬

     ‫47‬

     ‫27‬

     ‫07‬

     ‫86‬
                                                         ‫סך כל האוכלוסיה‬
     ‫66‬

     ‫46‬

           ‫0002‬      ‫1002‬   ‫2002‬   ‫3002‬   ‫4002‬   ‫5002‬      ‫6002‬         ‫7002‬             ‫8002‬             ‫9002‬            ‫0102‬


                                                              ‫מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך הלמס, סקר הוצאות משק הבית, שנים שונות.‬
‫32‬
‫שטח הדירה הממוצעת גדל‬
       ‫באופן מפתיע, במקביל לציבור הולך וגדל שאינו יכול לרכוש דירה במחירים המאמירים, הדירות‬
      ‫החדשות הנבנות בישראל הולכות וגדלות. על פי נתוני הלמס ומשרד הבינוי והשיכון שטח הדירה‬
                                   ‫הממוצעת שנבנית בישראל גדל בעשור האחרון ביותר מ-%42.‬
           ‫מר‬




     ‫091‬

     ‫081‬                      ‫שטח דירה ממוצע‬                                                                                                          ‫181‬
                             ‫בשנים 0002-1102‬                                                                                          ‫871‬                              ‫871‬
                                                                                                                      ‫571‬
     ‫071‬
                             ‫התחלת בניה, במר‬                                                        ‫861‬
                                                                                     ‫561‬
     ‫061‬
                                                        ‫751‬         ‫651‬
     ‫051‬                                     ‫151‬
                       ‫941‬        ‫051‬
     ‫041‬    ‫341‬

     ‫031‬

     ‫021‬

     ‫011‬
                  ‫%4‬         ‫%1‬         ‫%1‬         ‫%4‬         ‫%1-‬            ‫%6‬               ‫%2‬              ‫%4‬               ‫%2‬              ‫%2‬              ‫%2-‬
            ‫0002‬       ‫1002‬       ‫2002‬       ‫3002‬       ‫4002‬        ‫5002‬            ‫6002‬             ‫7002‬            ‫8002‬            ‫9002‬            ‫0102‬            ‫1102‬
                                                                                                              ‫הערות: 1. לא כולל בניה עצמית שבדרך כלל מעלה את השטח הממוצע.‬
                                                         ‫2. חישוב שטח הדירה הינו ברוטו וכולל שטח לשימוש משותף בבניינים בני שתי קומות או יותר, כדוגמת חניון או לובי.‬
                                                                                           ‫מקור: משרד הבינוי והשיכון, האגף למידע וניתוח כלכלי, חוברת רבעונית יוני 2102, לוח א4.‬
‫42‬
‫יותר חדרים לפחות אנשים‬
            ‫בעשור האחרון חלה עליה מתמדת בבניה של דירות בנות חמישה, שישה‬
              ‫חדרים ויותר, וזאת במקביל לירידה בבניה של דירות בינוניות וקטנות‬

      ‫‪é é‬בשנת 7002 עלה בפעם הראשונה אחוז התחלות הבניה של דירות בנות 5 חדרים ומעלה אל מעל ל-%05.‬
      ‫‪é é‬ב-1102, משקלן של דירות בנות 3 חדרים בתוך סך הבנייה עמד על %7.8, בהשוואה למעלה מ-%02 בשנת‬
                ‫0002. זהו צימצום של יותר ממחצית בתוך עשור. שיעור התחלות הבנייה של דירות בינוניות‬
         ‫(4 חדרים) קטן במעט בעוד ששיעור הבנייה של דירות גדולות - 5 חדרים ומעלה - גדל ביותר מ-%73.‬


                          ‫התחלות בניה לפי מספר חדרים, 0002-1102, באחוזים מסך הבניה בכל שנה‬
     ‫0002‬   ‫1002‬   ‫2002‬     ‫3002‬   ‫4002‬   ‫5002‬   ‫6002‬           ‫7002‬           ‫8002‬           ‫9002‬           ‫0102‬           ‫1102‬
                                                                                                                                               ‫3‬
     ‫9.01 3.31 7.21 4.81 9.41 0.61 2.02‬                           ‫7.9‬            ‫8.6‬            ‫8.6‬            ‫2.6‬            ‫7.8‬          ‫חדרים‬
                                                                                                                                           ‫ומטה‬
                                                                                                                                               ‫4‬
     ‫5.73 5.93 3.63 7.53 2.83 4.14 3.93 5.34 0.04 1.44 4.24 5.04‬                                                                           ‫חדרים‬

                                                                                                                                              ‫5‬
     ‫8.35 4.45 9.65 4.75 9.15 7.74 3.74 7.34 6.14 0.14 6.14 2.93‬                                                                          ‫חדרים‬
                                                                                                                                          ‫ומעלה‬
                                                                                                                             ‫הערה: לא כולל בניה עצמית.‬
                                                 ‫מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד הבינוי והשיכון, האגף למידע וניתוח כלכלי, חוברת רבעונית, יוני 2102.‬




‫52‬
‫התחלות בניה לפי מספר חדרים, 0002-1102‬
          ‫אחוזים‬                                                             ‫באחוזים מסך הבניה בכל שנה‬


     ‫07‬

                                                                                  ‫5 חדרים ומעלה‬
     ‫06‬


     ‫05‬


     ‫04‬
                                                                ‫4 חדרים‬
     ‫03‬


     ‫02‬


     ‫01‬
                                         ‫3 חדרים ומטה‬
     ‫0‬

             ‫0002‬   ‫1002‬   ‫2002‬   ‫3002‬    ‫4002‬   ‫5002‬          ‫6002‬            ‫7002‬           ‫8002‬            ‫9002‬            ‫0102‬            ‫1102‬

                                                                                                                              ‫הערה: לא כולל בניה עצמית.‬
                                                  ‫מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד הבינוי והשיכון, האגף למידע וניתוח כלכלי, חוברת רבעונית, יוני 2102.‬
‫62‬
‫מדוע הדירות גדלות?‬
          ‫כיצד זה שבתקופה בה מחירי הדירות גבוהים ממילא ומעבר להישג ידם של רבים, ממשיכים‬
          ‫הקבלנים לבנות דירות יותר גדולות ויותר יקרות? ומדוע אין בונים דירות קטנות ברות השגה?‬
         ‫ההסבר העיקרי טמון בכך שבניגוד למדינה, המחוייבת למצוא מענה לכלל האוכלוסייה, השוק‬
                 ‫החופשי חופשי מהתחייבויות שכאלה ויכול לפעול לטובת בעלי הממון. כך, למשל*:‬

     ‫‪é é‬הרשויות המקומיות מעדיפות למשוך אוכלוסיה “חזקה המשלמת ארנונה גבוהה ומקדמת את תדמית העיר;‬
     ‫‪é é‬הקבלנים מעדיפים פרויקטים ממותגים, המגדילים את שיעור הרווח שלהם, את התדמית שלהם ואת נוחות‬
                                                                              ‫הבנייה והעסקאות;‬
          ‫‪é é‬הרוכשים מכוונים גבוה - גם אם זה מקשה עליהם. בניגוד לטענה הנפוצה כי העושר זולג כלפי מטה,‬
        ‫מה שזולג הוא דווקא הציפיות לחיי עושר, אך כנראה שדי בכך כדי לדחוף רבים להיכנס לחובות עמוקים‬
           ‫על מנת להימנות עם האוכלוסייה “החזקה ובכך לאפשר לכאורה לילדיהם סיכויי קידום טובים יותר.‬
        ‫‪é é‬תושבי חוץ ומשקיעים מגדילים גם הם את הביקוש לדירות יוקרה. למעשה, השוק “מעדיף לבנות דירות‬
                                              ‫מפוארות לתושבי חוץ מאשר לספק בתים לתושבי המדינה.‬




                     ‫*חלק קטן מההסבר מצוי בדרישות רגולטוריות להגדלת שטח החניה והמרחב המשותף, אך הגידול בשטח הדירות‬
                                   ‫החדשות מתרחש לאורך כל העשור והוא אינו תופעה חד פעמית הקשורה בשינוי תקנות הבניה.‬



‫72‬
‫רוכשי דירות מחול‬
       ‫לפי נתוני חברת החשמל בשנת 1102 עמדו בישראל 558,64 דירות ריקות. בירושלים לבדה בשנת‬
      ‫6002 עמדו כ-000,5-000,7 דירות ריקות מתוך כ-000,71 דירות בבעלות תושבי חוץ, רובן באזורים‬
     ‫המבוקשים ביותר בלב העיר. בתל אביב עומדות כ-007,4 דירות ריקות, רובן קרובות לים או במגדלי‬
                                                                                      ‫יוקרה21.‬

       ‫המחיר הממוצע של דירות הנרכשות על ידי תושבי חול כפול כמעט מן המחיר הממוצע לדירות‬
                                                                   ‫הנרכשות עי ישראלים31.‬

                       ‫נתונים אלו יכולים לספק הסבר חלקי לשיעורן הגבוה של דירות יוקרה חדשות.‬

     ‫מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר החל ב-6002 לאסוף נתונים על רוכשי דירות שאינם תושבי‬
       ‫ישראל. הנתונים מראים כי בשנים האחרונות, מאז פרוץ המשבר הפיננסי העולמי, נרשמה ירידה‬
                                                         ‫בקניית דירות בישראל עי תושבי חוץ.‬




‫82‬
‫ג‬
     ‫אפשר אחרת‬



‫92‬
‫דיור בר השגה לכל‬
     ‫משבר הדיור בישראל הוא תוצר של מהפך במדיניות הממשלתית - את מקומה של המדיניות‬
          ‫רבת-השנים, שהציבה בראש סולם העדיפויות המדינתי דיור בר השגה לכל, תפסה גישה‬
                ‫המפקידה את הדיור בידי כוחות השוק ומותירה בידי המדינה את תפקיד הוויסות.‬

               ‫כיום רואה עצמו משרד הבינוי והשיכון בעיקר כמי שאחראי להנעת המגזר העסקי‬
         ‫להרחיב את היצע הדירות והרבה פחות כבעל אחריות כוללת לדיור נאות עבור כל אזרחי‬
                ‫ישראל. כך למשל, בהצעת התקציב לשנים 1102-2102 נאמר במפורש כי פעילות‬
           ‫המשרד מכוונת בעיקר לשיווק קרקעות במטרה ליצור תנאים להרחבת היצע הדיור41.‬
          ‫אלא שכפי שראינו, כאשר הבנייה נתונה באופן בלעדי בידי כוחות השוק, התוצאה היא‬
              ‫התרכזות השוק בבנייה של דירות גדולות ויקרות העונות לציפיות הגדלות של בעלי‬
             ‫הכנסות גבוהות, תוך זניחת הצרכים של המעמד הבינוני ושל בעלי הכנסות נמוכות.‬




‫03‬
‫מן הראוי היה שהממשלה תאמץ את ההצהרות של משרד השיכון עצמו,‬
                                    ‫שכאמור, אינן תואמות עוד את הנעשה בפועל:‬


      ‫“דירה נאותה לכל משפחה במחיר סביר ובשכונה‬
      ‫הולמת. כל משפחה בישראל ללא קשר לדת, גיל,‬
        ‫מגדר, עדה ורקע כלכלי-חברתי היא בעלת זכות‬
        ‫שווה לגור בדירה איכותית התואמת את צרכיה,‬
     ‫בשכונה בטוחה, נוחה, עם די מבני ציבור, מקומות‬
     ‫פנאי וכד’. כל זאת במחיר בר השגה שנתן למימוש‬
       ‫על ידי הפרשה נורמטיבית מהכנסות המשפחה‬
      ‫51‬




‫13‬
‫על הממשלה לחזור וליטול את האחריות לדיור‬
        ‫מנגנון השוק לבדו אינו מסוגל לענות על צרכי הדיור של כלל האוכלוסייה‬

            ‫על מנת להתמודד עם הצרכים הגדלים, על המדינה לשוב וליטול לידיה את המושכות.‬

        ‫במקום להסתפק במעורבות עקיפה, בצורה של עידוד כוחות השוק להגדיל את ההיצע, על‬
                                                       ‫הממשלה לעבור למעורבות ישירה:‬

                          ‫‪é é‬א. קביעה מלומדת של יעדים בתחומי הבעלות, השכירות והדיור הציבורי;‬
                              ‫‪é é‬ב. שיקום תקציב הדיור הממשלתי כך שיוכל לאפשר מימוש היעדים;‬
        ‫ניתן להשיג זאת, בין השאר, באמצעות הפניית כספי החזר המשכנתאות לתקציב המשרד‬
               ‫במקום לקופה הכללית של האוצר ובאמצעות מיסוי מוגבר של דירות להשקעה.‬




‫23‬
‫אפשר אחרת‬
                            ‫כאשר הממשלה מעוניינת בכך, יש בידה לנקוט צעדים משמעותיים להקל‬
                              ‫את מצוקת הדיור. כך, בין השאר במענה לתנועת המחאה של קיץ 1102‬
                                       ‫ולהמלצות ועדת טרכטנברג, קידמה הממשלה מספר צעדים:‬

     ‫‪é é‬הגדלת היצע הדירות: מספר הדירות שהוחל בבנייתן ב-1102 על קרקעות מדינה גדל ב%02 לעומת 0102 61,‬
                                                             ‫באמצעות האצת ההליכים הביורוקרטיים;‬
     ‫‪é é‬קידום פרוייקטים של בינוי דירות ברות השגה, לדוגמה בחריש, ביתר עילית, אפרת, הר חומה, יקנעם, נשר‬
                                                                                         ‫ואבני חפץ;‬
                                          ‫‪é é‬הנחיה לרשויות מקומיות לשלב דירות קטנות בתוכניות הבנייה;‬
      ‫‪é é‬הגדלה זמנית של הסיוע בשכד, תשלום שכד של עד 000,3 שח לחודש לממתיני הדיור הציבורי, והורדה‬
                                                              ‫זמנית של הריבית בהלוואות ממשלתיות;‬
                                            ‫‪é é‬הגשת תזכיר חוק לתשלומי ארנונה מוגדלים על דירות ריקות.‬


                                               ‫עם זאת, מצוקת הדיור אינה תופעה מקרית או חולפת.‬
                                                 ‫מדיניות נכונה מחייבת תכנון והשקעה לטווח הארוך.‬




‫33‬
‫אפשר אחרת - גם בחקיקה‬
                                ‫גם בית המחוקקים יכול לתרום להקלת מצוקת הדיור‬
                  ‫‪é é‬יש להגדיר דיור בר השגה על פי משקל ההוצאה על דיור בתוך ההכנסה של משק הבית;‬
      ‫‪é é‬בעת תכנון דיור בר השגה יש להביא בחשבון הן את הקרבה למרכזי תעסוקה והן את עלויות התחבורה;‬
          ‫‪é é‬יש לתעדף מחדש את הבעלות על דיור, לפחות ברמות של סוף שנות ה-0991 (%37), וזאת משום‬
         ‫שברוב המשפחות הדירה היא הנכס העיקרי שאותו ניתן להוריש ולאפשר נקודת זינוק לדור הצעיר.‬



     ‫על שולחן הכנסת מונחות כבר היום הצעות היכולות לקדם את היעדים הנל:‬
                         ‫‪é é‬הצעת החוק שהוביל חכ דוד אזולאי המחייבת הקדשת %5 מהבנייה על אדמות‬
                                      ‫מדינה לדיור ציבורי (חוק הדיור הציבורי הגדלת המלאי, פ/3293);‬
                             ‫‪é é‬הנחייה של מנכל משרד הפנים לרשויות מקומיות, בעקבות המלצות ועדת‬
                            ‫טרכטנברג, להקצות %02 מהבנייה החדשה לדירות קטנות. ועדת טרכטנברג‬
                                 ‫המליצה על חקיקה, אך הממשלה מסתפקת בינתיים בהנחיית מנכל.‬




‫43‬
‫הערות‬


                                                                                           ‫1.1סבסוד אשראי - הכוונה לסבסוד של המדינה על תשלומי ההצמדה והריבית להחזר משכנתא ממשלתית.‬
                                                                             ‫2.2עיבוד של מרכז אדוה מתוך בניימין היימן וגילת בן שטרית, שינויים בתקציב משרד הבינוי והשיכון; הלמ”ס, מפקד 5991.‬
                                                                                                                                                                     ‫3.3הלמ”ס, מפקד 8002.‬
                                                                                                                         ‫4.4בניימין היימן וגילת בן שטרית, שינויים בתקציב משרד הבינוי והשיכון.‬
                                                                                                          ‫5.5עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, החשב הכללי, דיו וחשבון כספי, שנים שנות.‬
                                                                                                                         ‫6.6בניימין היימן וגילת בן שטרית, שינויים בתקציב משרד הבינוי והשיכון.‬
                                                                                                                  ‫7.7משרד הבינוי והשיכון, אתר המשרד, דובר המשרד, פירסום מתאריך 2102.5.2.‬
                                                                                                      ‫8.8הכנסת, מרכז המחקר והמידע, איתי פידלמן, התמורות בדיור הציבורי בישראל 8991-1102.‬
                                                                                                      ‫9.9עו”ד גיל גן-מור, אוגוסט 2102, האגודה לזכויות האזרח, הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי.‬
                                                           ‫0101עיבוד של מרכז אדוה מתוך הלמ”ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2102, סקר מחירי דירות; למ”ס, אתר האינטרנט, ירחון סטטיסטי של מחירים.‬
                                                                                                               ‫1111עיבוד של מרכז אדוה מתוך הלמ”ס, סקר הוצאות משקי הבית, שנים 0002-0102.‬
     ‫2121מקורות: דו”ח טרכטנברג, הדיור-עיקרי ההמלצות; קרייתא-חברה לייעוץ מוניציפאלי (מטעם הרשות לפיתוח ירושליים), נתונים על דירות רפאים בירושליים; שירלי ששון עזר, עיתון כלכליסט, 1102.9.41.‬
                                                                                                            ‫3131עיבוד של מכון אדוה מתוך משרד האוצר, מנהל הכנסות המדינה, שנים 6002-0102.‬
                                                                                               ‫4141משרד הבינוי והשיכון, הצעת תקציב 1102-2102,פרק ג’-דגשים עיקריים בהצעת התקציב, עמ’ 05.‬
                                                                                                                     ‫5151מתוך משרד השיכון, תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא, נובמבר 6002.‬
                                                                         ‫6161עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד הבינוי והשיכון, האגף למידע וניתוח כלכלי, ענף הבניה בישראל 2102 רבעון שני, לוח א1.‬




‫53‬

Contenu connexe

En vedette

Virtual fieldtrips
Virtual fieldtripsVirtual fieldtrips
Virtual fieldtripsaelkins3610
 
La storia del cane
La  storia del caneLa  storia del cane
La storia del canelaurany2006
 
I believe ideas people for bmw 2014
I believe ideas people for bmw 2014I believe ideas people for bmw 2014
I believe ideas people for bmw 2014ibelievedublin
 
Palvelutoiminnan kehittäjät: Sosiaalisen median työkalut
Palvelutoiminnan kehittäjät: Sosiaalisen median työkalutPalvelutoiminnan kehittäjät: Sosiaalisen median työkalut
Palvelutoiminnan kehittäjät: Sosiaalisen median työkalutHenna-Riikka Ahvenjärvi
 
תגובת המועצה הארצית
תגובת המועצה הארציתתגובת המועצה הארצית
תגובת המועצה הארציתacri009
 
Trender
TrenderTrender
TrenderKElnes
 
Il lupo cecoslovacco
Il lupo cecoslovaccoIl lupo cecoslovacco
Il lupo cecoslovaccolaurany2006
 
C clasica tema VII Alberto Rivas
C clasica tema VII Alberto RivasC clasica tema VII Alberto Rivas
C clasica tema VII Alberto RivasAlberto Rivas
 
Ryla pics
Ryla picsRyla pics
Ryla picsVaishP
 
Diseminare mobilitate Comenius - Ancona, Italia - "TACCLE - Creating your own...
Diseminare mobilitate Comenius - Ancona, Italia - "TACCLE - Creating your own...Diseminare mobilitate Comenius - Ancona, Italia - "TACCLE - Creating your own...
Diseminare mobilitate Comenius - Ancona, Italia - "TACCLE - Creating your own...Adrian Chiorescu
 

En vedette (14)

Display Suite
Display SuiteDisplay Suite
Display Suite
 
Virtual fieldtrips
Virtual fieldtripsVirtual fieldtrips
Virtual fieldtrips
 
Internet intro
Internet introInternet intro
Internet intro
 
La storia del cane
La  storia del caneLa  storia del cane
La storia del cane
 
I believe ideas people for bmw 2014
I believe ideas people for bmw 2014I believe ideas people for bmw 2014
I believe ideas people for bmw 2014
 
Palvelutoiminnan kehittäjät: Sosiaalisen median työkalut
Palvelutoiminnan kehittäjät: Sosiaalisen median työkalutPalvelutoiminnan kehittäjät: Sosiaalisen median työkalut
Palvelutoiminnan kehittäjät: Sosiaalisen median työkalut
 
תגובת המועצה הארצית
תגובת המועצה הארציתתגובת המועצה הארצית
תגובת המועצה הארצית
 
Trender
TrenderTrender
Trender
 
Il lupo cecoslovacco
Il lupo cecoslovaccoIl lupo cecoslovacco
Il lupo cecoslovacco
 
C clasica tema VII Alberto Rivas
C clasica tema VII Alberto RivasC clasica tema VII Alberto Rivas
C clasica tema VII Alberto Rivas
 
Ryla pics
Ryla picsRyla pics
Ryla pics
 
Group presentation1
Group presentation1Group presentation1
Group presentation1
 
Yritysbloggauksen perusteet
Yritysbloggauksen perusteetYritysbloggauksen perusteet
Yritysbloggauksen perusteet
 
Diseminare mobilitate Comenius - Ancona, Italia - "TACCLE - Creating your own...
Diseminare mobilitate Comenius - Ancona, Italia - "TACCLE - Creating your own...Diseminare mobilitate Comenius - Ancona, Italia - "TACCLE - Creating your own...
Diseminare mobilitate Comenius - Ancona, Italia - "TACCLE - Creating your own...
 

Plus de acri009

זכותון לסיוע בשכר דירה
זכותון לסיוע בשכר דירהזכותון לסיוע בשכר דירה
זכותון לסיוע בשכר דירהacri009
 
דו"ח דיור בחברה הערבית
דו"ח דיור בחברה הערביתדו"ח דיור בחברה הערבית
דו"ח דיור בחברה הערביתacri009
 
פרוטוקול 18.12.14
פרוטוקול 18.12.14פרוטוקול 18.12.14
פרוטוקול 18.12.14acri009
 
דוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתדוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתacri009
 
הערות הקואליציה לתזכיר חוק התחדשות עירונית
הערות הקואליציה לתזכיר חוק התחדשות עירוניתהערות הקואליציה לתזכיר חוק התחדשות עירונית
הערות הקואליציה לתזכיר חוק התחדשות עירוניתacri009
 
תקציר דוח דיור בחברה הערבית בישראל
תקציר דוח דיור בחברה הערבית בישראלתקציר דוח דיור בחברה הערבית בישראל
תקציר דוח דיור בחברה הערבית בישראלacri009
 
דיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכים
דיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכיםדיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכים
דיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכיםacri009
 
הערות הקואליציה לדיור בר השגה לתזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת
הערות הקואליציה לדיור בר השגה לתזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנתהערות הקואליציה לדיור בר השגה לתזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת
הערות הקואליציה לדיור בר השגה לתזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנתacri009
 
דיור בישובים בערבים - חסמים ופתרונות
דיור בישובים בערבים - חסמים ופתרונותדיור בישובים בערבים - חסמים ופתרונות
דיור בישובים בערבים - חסמים ופתרונותacri009
 
מתחמים מועדפים לדיור
מתחמים מועדפים לדיורמתחמים מועדפים לדיור
מתחמים מועדפים לדיורacri009
 
מחקר מרכז טאוב על שוק הדיור 7.14
מחקר מרכז טאוב על שוק הדיור 7.14מחקר מרכז טאוב על שוק הדיור 7.14
מחקר מרכז טאוב על שוק הדיור 7.14acri009
 
נייר עמדה מחיר מטרה
נייר עמדה מחיר מטרהנייר עמדה מחיר מטרה
נייר עמדה מחיר מטרהacri009
 
הערות להצעת חוק מס ערך מוסף 8.7.14
הערות להצעת חוק מס ערך מוסף 8.7.14הערות להצעת חוק מס ערך מוסף 8.7.14
הערות להצעת חוק מס ערך מוסף 8.7.14acri009
 
הצעת חוק מס ערך מוסף הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים
הצעת חוק מס ערך מוסף הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים הצעת חוק מס ערך מוסף הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים
הצעת חוק מס ערך מוסף הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים acri009
 
30.3.14 נייר עמדה למועצת מקרקעי ישראל
 30.3.14 נייר עמדה למועצת מקרקעי ישראל 30.3.14 נייר עמדה למועצת מקרקעי ישראל
30.3.14 נייר עמדה למועצת מקרקעי ישראלacri009
 
מכתב בנושא הורדת המעמ לקבינט הדיור
מכתב בנושא הורדת המעמ לקבינט הדיורמכתב בנושא הורדת המעמ לקבינט הדיור
מכתב בנושא הורדת המעמ לקבינט הדיורacri009
 
התנגדות הקואליציה לדיור בר השגה לתוכנית מתאר תל אביב 5000
התנגדות הקואליציה לדיור בר השגה לתוכנית מתאר תל אביב 5000התנגדות הקואליציה לדיור בר השגה לתוכנית מתאר תל אביב 5000
התנגדות הקואליציה לדיור בר השגה לתוכנית מתאר תל אביב 5000acri009
 
הערות הקואליציה להצעת חוק הותמ"ל
הערות הקואליציה להצעת חוק הותמ"להערות הקואליציה להצעת חוק הותמ"ל
הערות הקואליציה להצעת חוק הותמ"לacri009
 
נייר עמדה משותף לקואליציה לדיור בר השגה ולמטה לתכנון 16.2.14
נייר עמדה משותף לקואליציה לדיור בר השגה ולמטה לתכנון 16.2.14נייר עמדה משותף לקואליציה לדיור בר השגה ולמטה לתכנון 16.2.14
נייר עמדה משותף לקואליציה לדיור בר השגה ולמטה לתכנון 16.2.14acri009
 
הערות הקואליציה דב"ה להצעת וועדת הפנים בנושא דיור בהישג יד בתיקון 102
הערות הקואליציה דב"ה להצעת וועדת הפנים בנושא דיור בהישג יד בתיקון 102הערות הקואליציה דב"ה להצעת וועדת הפנים בנושא דיור בהישג יד בתיקון 102
הערות הקואליציה דב"ה להצעת וועדת הפנים בנושא דיור בהישג יד בתיקון 102acri009
 

Plus de acri009 (20)

זכותון לסיוע בשכר דירה
זכותון לסיוע בשכר דירהזכותון לסיוע בשכר דירה
זכותון לסיוע בשכר דירה
 
דו"ח דיור בחברה הערבית
דו"ח דיור בחברה הערביתדו"ח דיור בחברה הערבית
דו"ח דיור בחברה הערבית
 
פרוטוקול 18.12.14
פרוטוקול 18.12.14פרוטוקול 18.12.14
פרוטוקול 18.12.14
 
דוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירוניתדוח התחדשות-עירונית
דוח התחדשות-עירונית
 
הערות הקואליציה לתזכיר חוק התחדשות עירונית
הערות הקואליציה לתזכיר חוק התחדשות עירוניתהערות הקואליציה לתזכיר חוק התחדשות עירונית
הערות הקואליציה לתזכיר חוק התחדשות עירונית
 
תקציר דוח דיור בחברה הערבית בישראל
תקציר דוח דיור בחברה הערבית בישראלתקציר דוח דיור בחברה הערבית בישראל
תקציר דוח דיור בחברה הערבית בישראל
 
דיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכים
דיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכיםדיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכים
דיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכים
 
הערות הקואליציה לדיור בר השגה לתזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת
הערות הקואליציה לדיור בר השגה לתזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנתהערות הקואליציה לדיור בר השגה לתזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת
הערות הקואליציה לדיור בר השגה לתזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת
 
דיור בישובים בערבים - חסמים ופתרונות
דיור בישובים בערבים - חסמים ופתרונותדיור בישובים בערבים - חסמים ופתרונות
דיור בישובים בערבים - חסמים ופתרונות
 
מתחמים מועדפים לדיור
מתחמים מועדפים לדיורמתחמים מועדפים לדיור
מתחמים מועדפים לדיור
 
מחקר מרכז טאוב על שוק הדיור 7.14
מחקר מרכז טאוב על שוק הדיור 7.14מחקר מרכז טאוב על שוק הדיור 7.14
מחקר מרכז טאוב על שוק הדיור 7.14
 
נייר עמדה מחיר מטרה
נייר עמדה מחיר מטרהנייר עמדה מחיר מטרה
נייר עמדה מחיר מטרה
 
הערות להצעת חוק מס ערך מוסף 8.7.14
הערות להצעת חוק מס ערך מוסף 8.7.14הערות להצעת חוק מס ערך מוסף 8.7.14
הערות להצעת חוק מס ערך מוסף 8.7.14
 
הצעת חוק מס ערך מוסף הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים
הצעת חוק מס ערך מוסף הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים הצעת חוק מס ערך מוסף הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים
הצעת חוק מס ערך מוסף הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים
 
30.3.14 נייר עמדה למועצת מקרקעי ישראל
 30.3.14 נייר עמדה למועצת מקרקעי ישראל 30.3.14 נייר עמדה למועצת מקרקעי ישראל
30.3.14 נייר עמדה למועצת מקרקעי ישראל
 
מכתב בנושא הורדת המעמ לקבינט הדיור
מכתב בנושא הורדת המעמ לקבינט הדיורמכתב בנושא הורדת המעמ לקבינט הדיור
מכתב בנושא הורדת המעמ לקבינט הדיור
 
התנגדות הקואליציה לדיור בר השגה לתוכנית מתאר תל אביב 5000
התנגדות הקואליציה לדיור בר השגה לתוכנית מתאר תל אביב 5000התנגדות הקואליציה לדיור בר השגה לתוכנית מתאר תל אביב 5000
התנגדות הקואליציה לדיור בר השגה לתוכנית מתאר תל אביב 5000
 
הערות הקואליציה להצעת חוק הותמ"ל
הערות הקואליציה להצעת חוק הותמ"להערות הקואליציה להצעת חוק הותמ"ל
הערות הקואליציה להצעת חוק הותמ"ל
 
נייר עמדה משותף לקואליציה לדיור בר השגה ולמטה לתכנון 16.2.14
נייר עמדה משותף לקואליציה לדיור בר השגה ולמטה לתכנון 16.2.14נייר עמדה משותף לקואליציה לדיור בר השגה ולמטה לתכנון 16.2.14
נייר עמדה משותף לקואליציה לדיור בר השגה ולמטה לתכנון 16.2.14
 
הערות הקואליציה דב"ה להצעת וועדת הפנים בנושא דיור בהישג יד בתיקון 102
הערות הקואליציה דב"ה להצעת וועדת הפנים בנושא דיור בהישג יד בתיקון 102הערות הקואליציה דב"ה להצעת וועדת הפנים בנושא דיור בהישג יד בתיקון 102
הערות הקואליציה דב"ה להצעת וועדת הפנים בנושא דיור בהישג יד בתיקון 102
 

מרכז אדווה דוח בינוי ושיכון

  • 1. ‫مركز أدفا ‪AdvaCenter‬‬ ‫תקציב משרד הבינוי והשיכון‬ ‫מאחריות מדינתית‬ ‫ליד הנעלמה של השוק החופשי‬ ‫עדי סופר ושלמה סבירסקי | נובמבר 2102‬ ‫תקציב‬ ‫דיור‬ ‫חינוך‬ ‫בריאות‬ ‫3102‬
  • 2. ‫א‬ ‫הממשלה משילה‬ ‫מעל עצמה‬ ‫את האחריות לדיור‬ ‫2‬
  • 3. ‫התכווצות תקציב הבינוי והשיכון‬ ‫הביטוי המוחשי ביותר של השלת האחריות המדינתית לדיור בר השגה‬ ‫לכלל האוכלוסייה הוא, התכווצות תקציב משרד הבינוי והשיכון:‬ ‫‪é é‬תקציב המשרד קטן, במונחים ריאליים, מ-45.9 מיליארד ש"ח ב-0002‬ ‫ל-94.2 מיליארד ש"ח ב-1102;‬ ‫‪é é‬בחישוב למשק בית, תקציב המשרד ירד משיא של 883,8 ש"ח ב-5991, בשיא‬ ‫תקופת קליטת ההגירה ההמונית ממדינות חבר העמים, ל-031,1 ש"ח ב-1102;‬ ‫סכום זה קטן בכמחצית מהסכום המקביל ב-8891, לפני גל ההגירה;‬ ‫‪é é‬ב-1102, תקציב משרד הבינוי והשיכון היווה %27.0 מתקציב המדינה, נמוך מן השיעור‬ ‫המקביל ב-8891 - %49.0 ונמוך בהרבה מן השיעור ב-5991 - %41.5.‬ ‫‪é é‬בתוך תקציב משרד הבינוי והשיכון, ההקצאה למענקים התכווצה מ-30.2 מיליארד ש"ח‬ ‫ב-0002 ל-51.0 מיליארד ש"ח ב-1102; מימון המשכנתאות התכווץ מ-47.3 מיליארד‬ ‫ש"ח ל-21.0 מיליארד ש"ח; וההקצאה לסיוע בשכר דירה התכווצה מ-48.1 מיליארד ש"ח‬ ‫ל-82.1 מיליארד ש"ח. זאת ועוד, מספר יחידות הדיור הציבורי התכווץ בכ-%03.‬ ‫‪é é‬השורה התחתונה היא שהמדינה, שבעבר ראתה עצמה אחראית לדיור בר‬ ‫השגה לכל, החליטה לזנוח אחריות זו ולהעבירה לידי כוחות השוק.‬ ‫‪é é‬כל זאת כאשר מחירי הדיור עולים ונוסקים: בין 8891 ל-1102 עלה מדד מחירי‬ ‫הדירות ב-%518, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-%053.‬ ‫3‬
  • 4. ‫תקציב משרד הבינוי והשיכון:‬ ‫סיפור של קיצוצים‬ ‫תקציב משרד הבינוי והשיכון נועד לסייע לאזרחים הזקוקים לדיור,‬ ‫אם באמצעות סיוע ישיר כמו משכנתאות, סיוע בשכ"ד, מענקים‬ ‫ודיור ציבורי ואם באמצעות מימון של פיתוח ופרויקטים‬ ‫‪é é‬בין 0002 ל-1102 התכווץ תקציב המשרד, מ-45.9 מיליארד ש"ח ל-94.2 מיליארד ש"ח (במחירי 1102).‬ ‫‪é é‬ב-2102 עמד התקציב על כ-7.3 מיליארד ש"ח:‬ ‫‪é‬כ-3.1 מיליארד ש"ח סיוע בשכ"ד,‬ ‫‪é‬‬ ‫‪é‬כ-053 מיליון ש"ח מענקים וסיבסוד ריבית,‬ ‫‪é‬‬ ‫‪é‬כ-056 מיליון ש"ח מתן הלוואות למשכנתא,‬ ‫‪é‬‬ ‫‪é‬כ-057 מיליון ש"ח למימון פיתוח ופעילויות אחרות השייכות למשרד,‬ ‫‪é‬‬ ‫‪é‬כ-056 מיליון ש"ח לניהול ועמלות.‬ ‫‪é‬‬ ‫‪é é‬אגב - ספק אם סכומים אלה יוצאו במלואם. בדרך כלל מנצל משרד הבינוי והשיכון‬ ‫לא יותר מ-%07-%06 מתקציבו. כך למשל הצעת התקציב ל-1102 עמדה על‬ ‫כ-58.3 מיליארד ש"ח ואילו בפועל הוצאו רק כ-5.2 מיליארד ש"ח.‬ ‫4‬
  • 5. ‫תקציב משרד הבינוי והשיכון, 0002-1102‬ ‫הוצאה נטו בפועל, במיליארדי ש"ח, במחירי 1102, והשינוי ב-%‬ ‫21‬ ‫מיליארדי ש"ח‬ ‫94.01‬ ‫01‬ ‫62.9‬ ‫45.9‬ ‫11.9‬ ‫8‬ ‫91.7‬ ‫6‬ ‫33.5‬ ‫43.6‬ ‫98.4‬ ‫57.3‬ ‫4‬ ‫72.4‬ ‫95.2‬ ‫2‬ ‫94.2‬ ‫0‬ ‫%01‬ ‫%31-‬ ‫%2‬ ‫%22-‬ ‫%21-‬ ‫%32-‬ ‫%9‬ ‫%02-‬ ‫%21-‬ ‫%13-‬ ‫%4-‬ ‫0002‬ ‫1002‬ ‫2002‬ ‫3002‬ ‫4002‬ ‫5002‬ ‫6002‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫הערה: תקציב משרד הבינוי והשיכון כולל את התקציב המנהלי, תקציבי הסיוע ותקציבי השיכון והפיתוח: משרד הבינוי והשיכון (92), מענקי בינוי ושיכון (24), המרכז למיפוי ישראל (34), פיתוח (07).‬ ‫מקורות: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, החשב הכללי, דין וחשבון כספי, שנים שונות; החשב הכללי, ניהול יעדי המאקרו של תקציב המדינה, קבצי ביצוע התקציב, שנים שונות.‬ ‫5‬
  • 6. ‫סיום גל העלייה אינו מסביר את‬ ‫כל ההצטמקות בתקציב‬ ‫ההסבר הנפוץ ביותר להצטמקות תקציב הבינוי והשיכון הוא, סיום גל העלייה ההמונית ממדינות‬ ‫חבר העמים, שקליטתו הצריכה בזמנו הוצאה תקציבית גדולה.‬ ‫‪é é‬אלא שהסבר זה הוא חלקי בלבד: תקציב 1102 היה כמעט זהה בגודלו‬ ‫הריאלי לזה של 8891 - התקציב האחרון שקדם לגל העלייה.‬ ‫‪é é‬זאת, בשעה שבין 8891 ל-1102 גדל מספר משקי הבית בישראל ב-%09.‬ ‫‪é é‬בחישוב למשק בית, מדובר בירידה ריאלית של תקציב הבינוי והשיכון בכמחצית, מתקציב של 511,2‬ ‫ש"ח למשק בית בשנת 8891, לתקציב של 031,1 ש"ח למשק בית בשנת 1102 (במחירי 1102).‬ ‫6‬
  • 7. ‫תקציב משרד הבינוי והשיכון, 8891-1102‬ ‫הוצאה נטו בפועל, במיליארדי ש"ח, מחירי 1102‬ ‫41‬ ‫מיליארדי ש"ח‬ ‫66.21‬ ‫21‬ ‫01‬ ‫45.9‬ ‫8‬ ‫43.6‬ ‫6‬ ‫4‬ ‫74.2‬ ‫94.2‬ ‫2‬ ‫0‬ ‫8891‬ ‫5991‬ ‫0002‬ ‫5002‬ ‫1102‬ ‫הערה: בשנת 8891תקציב משרד הבינוי והשיכון מורכב מסעיפים 92, 34 ו- 07.‬ ‫מקורות: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, החשב הכללי, דין וחשבון כספי, שנים שונות; משרד האוצר, הוראות תקציב משרד הבינוי והשיכון, שנים שונות.‬ ‫7‬
  • 8. ‫תקציב משרד הבינוי והשיכון, 8891-1102‬ ‫בחישוב למשק בית הוצאה נטו בפועל, בש"ח, במחירי 1102‬ ‫883,8‬ ‫544,5‬ ‫322,3‬ ‫511,2‬ ‫031,1‬ ‫8891‬ ‫5991‬ ‫0002‬ ‫5002‬ ‫1102‬ ‫מקורות: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, החשב הכללי, דין וחשבון כספי, שנים שונות; משרד האוצר, הוראות תקציב משרד הבינוי והשיכון, שנים שונות; הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 1102, לוח 1.5,‬ ‫שנתון סטטיסטי לישראל 0991, לוח 72.2.‬ ‫8‬
  • 9. ‫משקלו היורד של תקציב משרד‬ ‫הבינוי והשיכון בתקציב המדינה‬ ‫%6‬ ‫‪é é‬הקיצוץ בתקציב משרד הבינוי והשיכון בולט על‬ ‫%41.5‬ ‫רקע העובדה שתקציב המדינה בכללותו גדל.‬ ‫‪é é‬בשנת 1102 היווה תקציב המשרד %27.0 מתקציב‬ ‫%5‬ ‫המדינה, בהשוואה ל- %49.0 ב-8891, לפני גל העלייה.‬ ‫‪é é‬זהו ביטוי אחד של השלת האחריות‬ ‫%4‬ ‫הממשלתית לדיור בר השגה.‬ ‫%73.3‬ ‫%3‬ ‫%80.2‬ ‫%2‬ ‫%1‬ ‫%27.0‬ ‫%49.0‬ ‫0‬ ‫8891‬ ‫5991‬ ‫0002‬ ‫5002‬ ‫1102‬ ‫הערות: 1. תקציב משרד הבינוי והשיכון כולל את סעיפים 92, 24, 34 ו- 07. בשנת 8891 סעיף 24 נכלל בתוך סעיף 07.‬ ‫2. הוצאה בפועל‬ ‫מקורות: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, החשב הכללי, דין וחשבון כספי, שנים שונות; משרד האוצר, הוראות תקציב משרד הבינוי והשיכון, שנים שונות.‬ ‫9‬
  • 10. ‫ההתכווצות התקציבית בשלושת מרכיבי‬ ‫הסיוע העיקריים של משרד הבינוי והשיכון:‬ ‫דיור‬ ‫סיוע‬ ‫סיוע‬ ‫ציבורי‬ ‫בשכר‬ ‫ברכישת‬ ‫דירה‬ ‫דירה‬ ‫01‬
  • 11. ‫עד שנות ה-0991, כמעט כל ממשלות ישראל ראו בבעלות על דירה‬ ‫אחת מאבני היסוד של מדיניותן החברתית. על מנת לממש מדיניות‬ ‫זו תיקצבה המדינה משכנתאות נוחות, מענקים וסבסוד אשראי‬ ‫שאפשרו קבלת משכנתא1.‬ ‫סיוע‬ ‫סיוע ממשלתי זה היה אחד הגורמים העיקריים לכך ששיעור הבעלות‬ ‫ברכישת‬ ‫על דירה בישראל עלה מ-%05 בעת קום המדינה ועד לשיא של %37‬ ‫דירה‬ ‫באמצע שנות ה-0991 וזאת תוך כדי קליטת עלייה מסיבית2.‬ ‫לאחרונה שינו הממשלות כיוון ובמסגרת מדיניות של קיצוץ תקציבי‬ ‫העדיפו לצמצם את הסיוע לרוכשי דירה ולהפנותם למוסדות‬ ‫פיננסיים פרטיים. הסיוע העיקרי שנותר הוא סיוע בשכר דירה.‬ ‫‪é é‬אחת התוצאות: שיעור הבעלות על דירה ירד עד 8002 ל-%4.663.‬ ‫11‬
  • 12. ‫מענקים וסבסוד אשראי‬ ‫תקציב מענקים לרכישת דירה וסבסוד אשראי למשכנתאות ממשלתיות, 0002-1102‬ ‫הוצאה נטו בפועל, במיליארדי שח, במחירי 1102‬ ‫5.2‬ ‫82.2‬ ‫0.2‬ ‫30.2‬ ‫39.1‬ ‫5.1‬ ‫95.1‬ ‫0.1‬ ‫5.0‬ ‫17.0‬ ‫36.0‬ ‫מיליארדי שח‬ ‫13.0‬ ‫62.0‬ ‫22.0‬ ‫91.0‬ ‫32.0‬ ‫51.0‬ ‫0‬ ‫%21‬ ‫%51-‬ ‫%81-‬ ‫%55-‬ ‫%11-‬ ‫%15-‬ ‫%03-‬ ‫%12‬ ‫%82-‬ ‫%91‬ ‫%53-‬ ‫0002‬ ‫1002‬ ‫2002‬ ‫3002‬ ‫4002‬ ‫5002‬ ‫6002‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, החשב הכללי, דין וחשבון כספי, שנים שונות.‬ ‫21‬
  • 13. ‫משכנתאות‬ ‫בשנים האחרונות חלה ירידה של עשרות אחוזים‬ ‫במספר נוטלי ההלוואות הממשלתיות‬ ‫‪é é‬בקרב העולים הירידה נובעת הן מקיטון בממדי העלייה והן מקיצור‬ ‫תקופת הזכאות (ב-4002) מ-51 ל-01 שנים4.‬ ‫‪é é‬בקרב האזרחים הוותיקים יותר הירידה נובעת מהחמרה בקריטריונים, מביטול מענקים וסיבסודים‬ ‫הנלווים למשכנתאות ומשחיקה באטרקטיביות של תנאי המשכנתאות המוכוונות.‬ ‫‪é é‬בבנקי משכנתאות מסחריים, הדרישות להון ראשוני גבוה מרפה את ידיהם של רבים.‬ ‫‪é é‬בנוסף חשוב לציין, שהתקציב המיועד למשכנתאות איננו הוצאה בלתי‬ ‫חוזרת: הוא חוזר לקופת המדינה במסגרת תשלום המשכנתאות.‬ ‫31‬
  • 14. ‫הלוואות ממשלתיות לרכישת דירה 0002-1102‬ ‫הוצאה בפועל, במיליארדי שח, במחירי 1102‬ ‫5.4‬ ‫69.3‬ ‫0.4‬ ‫47.3 5.3‬ ‫63.3‬ ‫52.3‬ ‫0.3‬ ‫21.3‬ ‫5.2‬ ‫71.2‬ ‫0.2‬ ‫31.2‬ ‫79.1‬ ‫5.1‬ ‫0.1‬ ‫92.1‬ ‫מיליארדי שח‬ ‫55.0‬ ‫5.0‬ ‫32.0‬ ‫21.0‬ ‫0‬ ‫%6‬ ‫%51-‬ ‫%3-‬ ‫%4-‬ ‫%13-‬ ‫%2-‬ ‫%7-‬ ‫%43-‬ ‫%75-‬ ‫%95-‬ ‫%64-‬ ‫0002‬ ‫1002‬ ‫2002‬ ‫3002‬ ‫4002‬ ‫5002‬ ‫6002‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, החשב הכללי, דין וחשבון כספי, שנים שונות.‬ ‫41‬
  • 15. ‫סוג הסיוע המועדף בשנים האחרונות על ממשלות ישראל הוא הסיוע‬ ‫בשכר דירה. ב-1102 היווה סעיף זה כ-%15 מהוצאות המשרד - לעומת‬ ‫%91 ב-0002 ו-%7 ב-88915. עם זאת גם תקציב הסיוע בשכר דירה‬ ‫צומצם בין השנים 0002 ל-1102 ב-%13 לערך (במונחים ריאליים).‬ ‫סיוע‬ ‫ב-3002 קוצץ הסיוע מ-071,1 שח לחודש ל-635 שח לחודש‬ ‫בשכר‬ ‫עבור משפחות ותיקות שהתחילו לקבל סיוע משנה זו. בשנת‬ ‫דירה‬ ‫4002 הוחמרו הקריטריונים לזכאות לוותיקים וצומצמה הזכאות‬ ‫לסיוע לעולים חדשים מ-01 שנים ל-7 שנים6. כל זאת בעשור‬ ‫שבו רכישת דירה הפכה משימה קשה יותר למשפחות רבות,‬ ‫ובעשור בו שיעור העוני בישראל עלה מ-%71 ל-%02.‬ ‫בעקבות תנועת המחאה החברתית והמלצות ועדת טרכטנברג,‬ ‫העלתה הממשלה את תקציב הסיוע בשכר דירה ב-061 מיליון‬ ‫שח. זהו שינוי חשוב אך אין בו די כדי לענות על הצרכים. נציין‬ ‫כי משרד הבינוי והשיכון דרש תוספת של 054 מיליון שח על‬ ‫מנת להחזיר את הסיוע לרמתו הריאלית בשנת 20027.‬ ‫51‬
  • 16. ‫תקציב הסיוע בשכר דירה, 0002-1102‬ ‫הוצאה נטו בפועל, במיליארדי שח, במחירי 1102‬ ‫5.2‬ ‫00.2‬ ‫0.2‬ ‫49.1‬ ‫48.1‬ ‫58.1‬ ‫5.1‬ ‫93.1‬ ‫05.1‬ ‫84.1‬ ‫13.1‬ ‫33.1‬ ‫13.1‬ ‫0.1‬ ‫82.1‬ ‫91.1‬ ‫5.0‬ ‫מיליארדי שח‬ ‫0‬ ‫%9‬ ‫%3-‬ ‫%5-‬ ‫%91-‬ ‫%1-‬ ‫%02-‬ ‫%01‬ ‫%6‬ ‫%5-‬ ‫%1-‬ ‫%3-‬ ‫0002‬ ‫1002‬ ‫2002‬ ‫3002‬ ‫4002‬ ‫5002‬ ‫6002‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, החשב הכללי, דין וחשבון כספי, שנים שונות.‬ ‫61‬
  • 17. ‫דיור ציבורי הוא אמצעי‬ ‫סיוע ממשלתי מרכזי בכל‬ ‫הנוגע לישראלים נזקקים‬ ‫דיור‬ ‫‪é é‬ב-21 השנים האחרונות קטן מלאי הדירות הציבוריות בכ-%03. בעקבות‬ ‫ציבורי‬ ‫ביצוע חלקי של חוק הדיור הציבורי משנת 8991 נמכרו יחידות רבות של‬ ‫דיור ציבורי, בעיקר לשוכניהן, אך דירות חדשות כמעט ולא נקנו או נבנו.‬ ‫בשנת 9991 היו כ-000,801 דירות בדיור הציבורי. עד אוגוסט 1102 נמכרו‬ ‫כ- 005,73 מדירות אלו, ונכון לשנת 1102 מספר הדירות עמד על 005,578.‬ ‫‪é é‬במקביל להקטנת מלאי הדירות, הוקשחו התנאים לזכאות ומספר‬ ‫הזכאים צומצם. גם כך ישנו מחסור בדירות: בשנת 1102 המתינו בתור‬ ‫לדירה 043,2 משקי בית זכאים, להם נמצאו רק 313 דירות שהתפנו.‬ ‫‪é é‬בשנת 2102 הציע חבר הכנסת דוד אזולאי כי %5 מהדירות הנבנות‬ ‫על קרקע שמשווק מינהל מקרקעי ישראל יוקצו לדיור ציבורי. חוק זה‬ ‫עשוי להגדיל את מלאי הדירות בדיור הציבורי בצורה מתונה (כ-005,1‬ ‫דירות בשנה) תוך יצירת תמהיל חברתי ראוי בשכונות חדשות (להבדיל‬ ‫משכונות שנבנו במלואן לדיור ציבורי) וכל זאת ללא הוצאה תקציבית‬ ‫נוספת, אלא על חשבון הכנסות נמוכות יותר בעתיד של מנהל מקרקעי‬ ‫ישראל. ביולי 2102 נפלה ההצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה9.‬ ‫71‬
  • 18. ‫בעוד תקציב הסיוע בדיור מצטמק,‬ ‫מחירי הדירות נוסקים‬ ‫התכווצותו של תקציב הבינוי והשיכון היא משמעותית‬ ‫במיוחד על רקע העלייה במחירי הדיור בישראל‬ ‫בין 8891 ל-1102 עלו מחירי הדירות בישראל ב-%518 - פי שניים ויותר מן העלייה שנרשמה באותן‬ ‫שנים במדד המחירים לצרכן - %053 בלבד01.‬ ‫במלים אחרות - דיור קשה היום להשגה הרבה יותר מבעבר הלא רחוק - אך הסיוע הממשלתי‬ ‫התכווץ עד מאוד.‬ ‫ההתכווצות בתקציב הבינוי והשיכון מזמן אינה נובעת עוד מסיומו של גל העלייה והיא בולטת‬ ‫במיוחד על רקע הצורך הגובר לסיוע בדיור הנובע מהעלייה במחירי הדירות. מדובר בתהליך מתמשך‬ ‫שבמסגרתו ממשלות ישראל השילו מעל עצמן את אחריותן לדיור עבור כלל הישראלים.‬ ‫81‬
  • 19. ‫מדד מחירי הדירות לעומת‬ ‫מדד המחירים לצרכן 8891-1102‬ ‫000,1‬ ‫8891=001‬ ‫009‬ ‫008‬ ‫007‬ ‫מדד מחירי הדירות‬ ‫006‬ ‫005‬ ‫004‬ ‫003‬ ‫מדד המחירים לצרכן‬ ‫002‬ ‫001‬ ‫0‬ ‫8891‬ ‫0991‬ ‫2991‬ ‫4991‬ ‫6991‬ ‫8991‬ ‫0002‬ ‫2002‬ ‫4002‬ ‫6002‬ ‫8002‬ ‫0102‬ ‫מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך הלמס, שנתון סטטיסטי לישראל 2102, לוחות 1.31 ו-8.31.‬ ‫91‬
  • 20. ‫ב‬ ‫נדלון‬ ‫סוגיית הדיור‬ ‫02‬
  • 21. ‫הבנייה החדשה עם הפנים כלפי מעלה‬ ‫מרגע שהשליטה בתחום הדיור הועברה מידי המדינה לידי‬ ‫כוחות השוק, הפעילות החלה נוטה בכיוון הקונים בעלי הממון:‬ ‫דירות יוקרה, דירות להשקעה, דירות לתושבי חול‬ ‫‪é é‬שטח ממוצע (ברוטו) של דירה חדשה עלה מ-341 מר בשנת 0002 ל-871 מר ב-1102.‬ ‫משקלן של דירות בנות 5 חדרים ומעלה עלה מ-%2.93 מכלל הבנייה ב-0002 ל-%8.35‬ ‫ב-1102, בעוד שמשקל הדירות בנות 3 חדרים ומטה ירד מ-%2.02 ל-%7.8.‬ ‫‪é é‬בו בזמן, שיעור הבעלות על דירה של כלל משקי הבית ירד, מ-%0.37 ב-5991 ל-%4.66‬ ‫ב-8002. הירידה הגדולה ביותר נרשמה בקרב משפחות במעמד הבינוני (ראה להלן).‬ ‫כוחות השוק - משפחות החפצות במגורי “יוקרה, קבלנים המבקשים להגדיל‬ ‫את רווחיהם, רשויות מקומיות החפצות בהגדלת ההכנסות מארנונה, משקיעים‬ ‫הרוצים “לעשות מכה ותושבי חול המשלבים “ציונות ועסקים - כל אלה‬ ‫מנווטים את הבנייה הרחק מן הצרכים של מרבית האוכלוסייה.‬ ‫12‬
  • 22. ‫ירידה בשיעור משקי הבית מהמעמד‬ ‫הבינוני הגרים בדירה שבבעלותם‬ ‫‪é é‬המפקד של 5991 מצא כי %37 ממשקי הבית גרו בדירה שבבעלותם.‬ ‫המפקד של 8002 מצא כי השיעור ירד ל-%4.66 בלבד.‬ ‫‪é é‬סקרי הוצאות משקי הבית של הלמס מעלים כי הירידה המשמעותית ביותר בבעלות על‬ ‫דירה נרשמה בקרב מעמד הביניים - עשירונים 5, 6 ו-7: ירידה מ-%4.77 ב-0002 ל-%1.27‬ ‫ב-0102. בשאר העשירונים, גבוהים ונמוכים כאחד, לא נרשמו שינויים משמעותיים11.‬ ‫‪é é‬מה ההסבר לכך? הסבר אפשרי אחד הוא שהמעמד הנמוך נהנה מפרוייקטים וכלי סיוע יעודיים (לחרדים,‬ ‫מתנחלים, דיירי הדיור הציבורי), המעמד הגבוה מסתדר גם כך, ואילו מעמד הביניים מתקשה להסתדר.‬ ‫‪é é‬הסבר אפשרי נוסף הוא שמעמד הביניים תלוי יותר מאחרים במיקום התעסוקה - וזו‬ ‫מצוייה בעיקר באזורים שבהם הדיור התייקר בשיעור גבוה מהממוצע.‬ ‫‪é é‬לבסוף, ייתכן גם שהמעמד הבינוני, יותר משהוא נהנה מחלחול כלפי מטה של העושר‬ ‫שנוצר בישראל בעשורים האחרונים הוא סובל מחלחול כלפי מטה של תודעת העושר,‬ ‫מה שגורם לו להעדיף שלא לרכוש דירה צנועה או מרוחקת ולהמתין עד שיוכל לרכוש‬ ‫דירה המתאימה לסטנדרטים החדשים והגבוהים יותר שנקבעים בשוק הדיור. רמז לכך‬ ‫ניתן למצוא בעובדה ששטח הדירות שנבנו בעשר האחרון גדל בממוצע ב-%42.‬ ‫22‬
  • 23. ‫שיעור משקי הבית הגרים בדירה בבעלותם‬ ‫כלל האוכלוסיה וממוצע עשירונים 5,6 ו-7 בשנים 0002-0102‬ ‫08‬ ‫אחוזים‬ ‫87‬ ‫67‬ ‫עשירונים 5, 6, 7‬ ‫47‬ ‫27‬ ‫07‬ ‫86‬ ‫סך כל האוכלוסיה‬ ‫66‬ ‫46‬ ‫0002‬ ‫1002‬ ‫2002‬ ‫3002‬ ‫4002‬ ‫5002‬ ‫6002‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך הלמס, סקר הוצאות משק הבית, שנים שונות.‬ ‫32‬
  • 24. ‫שטח הדירה הממוצעת גדל‬ ‫באופן מפתיע, במקביל לציבור הולך וגדל שאינו יכול לרכוש דירה במחירים המאמירים, הדירות‬ ‫החדשות הנבנות בישראל הולכות וגדלות. על פי נתוני הלמס ומשרד הבינוי והשיכון שטח הדירה‬ ‫הממוצעת שנבנית בישראל גדל בעשור האחרון ביותר מ-%42.‬ ‫מר‬ ‫091‬ ‫081‬ ‫שטח דירה ממוצע‬ ‫181‬ ‫בשנים 0002-1102‬ ‫871‬ ‫871‬ ‫571‬ ‫071‬ ‫התחלת בניה, במר‬ ‫861‬ ‫561‬ ‫061‬ ‫751‬ ‫651‬ ‫051‬ ‫151‬ ‫941‬ ‫051‬ ‫041‬ ‫341‬ ‫031‬ ‫021‬ ‫011‬ ‫%4‬ ‫%1‬ ‫%1‬ ‫%4‬ ‫%1-‬ ‫%6‬ ‫%2‬ ‫%4‬ ‫%2‬ ‫%2‬ ‫%2-‬ ‫0002‬ ‫1002‬ ‫2002‬ ‫3002‬ ‫4002‬ ‫5002‬ ‫6002‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫הערות: 1. לא כולל בניה עצמית שבדרך כלל מעלה את השטח הממוצע.‬ ‫2. חישוב שטח הדירה הינו ברוטו וכולל שטח לשימוש משותף בבניינים בני שתי קומות או יותר, כדוגמת חניון או לובי.‬ ‫מקור: משרד הבינוי והשיכון, האגף למידע וניתוח כלכלי, חוברת רבעונית יוני 2102, לוח א4.‬ ‫42‬
  • 25. ‫יותר חדרים לפחות אנשים‬ ‫בעשור האחרון חלה עליה מתמדת בבניה של דירות בנות חמישה, שישה‬ ‫חדרים ויותר, וזאת במקביל לירידה בבניה של דירות בינוניות וקטנות‬ ‫‪é é‬בשנת 7002 עלה בפעם הראשונה אחוז התחלות הבניה של דירות בנות 5 חדרים ומעלה אל מעל ל-%05.‬ ‫‪é é‬ב-1102, משקלן של דירות בנות 3 חדרים בתוך סך הבנייה עמד על %7.8, בהשוואה למעלה מ-%02 בשנת‬ ‫0002. זהו צימצום של יותר ממחצית בתוך עשור. שיעור התחלות הבנייה של דירות בינוניות‬ ‫(4 חדרים) קטן במעט בעוד ששיעור הבנייה של דירות גדולות - 5 חדרים ומעלה - גדל ביותר מ-%73.‬ ‫התחלות בניה לפי מספר חדרים, 0002-1102, באחוזים מסך הבניה בכל שנה‬ ‫0002‬ ‫1002‬ ‫2002‬ ‫3002‬ ‫4002‬ ‫5002‬ ‫6002‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫3‬ ‫9.01 3.31 7.21 4.81 9.41 0.61 2.02‬ ‫7.9‬ ‫8.6‬ ‫8.6‬ ‫2.6‬ ‫7.8‬ ‫חדרים‬ ‫ומטה‬ ‫4‬ ‫5.73 5.93 3.63 7.53 2.83 4.14 3.93 5.34 0.04 1.44 4.24 5.04‬ ‫חדרים‬ ‫5‬ ‫8.35 4.45 9.65 4.75 9.15 7.74 3.74 7.34 6.14 0.14 6.14 2.93‬ ‫חדרים‬ ‫ומעלה‬ ‫הערה: לא כולל בניה עצמית.‬ ‫מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד הבינוי והשיכון, האגף למידע וניתוח כלכלי, חוברת רבעונית, יוני 2102.‬ ‫52‬
  • 26. ‫התחלות בניה לפי מספר חדרים, 0002-1102‬ ‫אחוזים‬ ‫באחוזים מסך הבניה בכל שנה‬ ‫07‬ ‫5 חדרים ומעלה‬ ‫06‬ ‫05‬ ‫04‬ ‫4 חדרים‬ ‫03‬ ‫02‬ ‫01‬ ‫3 חדרים ומטה‬ ‫0‬ ‫0002‬ ‫1002‬ ‫2002‬ ‫3002‬ ‫4002‬ ‫5002‬ ‫6002‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫הערה: לא כולל בניה עצמית.‬ ‫מקור: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד הבינוי והשיכון, האגף למידע וניתוח כלכלי, חוברת רבעונית, יוני 2102.‬ ‫62‬
  • 27. ‫מדוע הדירות גדלות?‬ ‫כיצד זה שבתקופה בה מחירי הדירות גבוהים ממילא ומעבר להישג ידם של רבים, ממשיכים‬ ‫הקבלנים לבנות דירות יותר גדולות ויותר יקרות? ומדוע אין בונים דירות קטנות ברות השגה?‬ ‫ההסבר העיקרי טמון בכך שבניגוד למדינה, המחוייבת למצוא מענה לכלל האוכלוסייה, השוק‬ ‫החופשי חופשי מהתחייבויות שכאלה ויכול לפעול לטובת בעלי הממון. כך, למשל*:‬ ‫‪é é‬הרשויות המקומיות מעדיפות למשוך אוכלוסיה “חזקה המשלמת ארנונה גבוהה ומקדמת את תדמית העיר;‬ ‫‪é é‬הקבלנים מעדיפים פרויקטים ממותגים, המגדילים את שיעור הרווח שלהם, את התדמית שלהם ואת נוחות‬ ‫הבנייה והעסקאות;‬ ‫‪é é‬הרוכשים מכוונים גבוה - גם אם זה מקשה עליהם. בניגוד לטענה הנפוצה כי העושר זולג כלפי מטה,‬ ‫מה שזולג הוא דווקא הציפיות לחיי עושר, אך כנראה שדי בכך כדי לדחוף רבים להיכנס לחובות עמוקים‬ ‫על מנת להימנות עם האוכלוסייה “החזקה ובכך לאפשר לכאורה לילדיהם סיכויי קידום טובים יותר.‬ ‫‪é é‬תושבי חוץ ומשקיעים מגדילים גם הם את הביקוש לדירות יוקרה. למעשה, השוק “מעדיף לבנות דירות‬ ‫מפוארות לתושבי חוץ מאשר לספק בתים לתושבי המדינה.‬ ‫*חלק קטן מההסבר מצוי בדרישות רגולטוריות להגדלת שטח החניה והמרחב המשותף, אך הגידול בשטח הדירות‬ ‫החדשות מתרחש לאורך כל העשור והוא אינו תופעה חד פעמית הקשורה בשינוי תקנות הבניה.‬ ‫72‬
  • 28. ‫רוכשי דירות מחול‬ ‫לפי נתוני חברת החשמל בשנת 1102 עמדו בישראל 558,64 דירות ריקות. בירושלים לבדה בשנת‬ ‫6002 עמדו כ-000,5-000,7 דירות ריקות מתוך כ-000,71 דירות בבעלות תושבי חוץ, רובן באזורים‬ ‫המבוקשים ביותר בלב העיר. בתל אביב עומדות כ-007,4 דירות ריקות, רובן קרובות לים או במגדלי‬ ‫יוקרה21.‬ ‫המחיר הממוצע של דירות הנרכשות על ידי תושבי חול כפול כמעט מן המחיר הממוצע לדירות‬ ‫הנרכשות עי ישראלים31.‬ ‫נתונים אלו יכולים לספק הסבר חלקי לשיעורן הגבוה של דירות יוקרה חדשות.‬ ‫מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר החל ב-6002 לאסוף נתונים על רוכשי דירות שאינם תושבי‬ ‫ישראל. הנתונים מראים כי בשנים האחרונות, מאז פרוץ המשבר הפיננסי העולמי, נרשמה ירידה‬ ‫בקניית דירות בישראל עי תושבי חוץ.‬ ‫82‬
  • 29. ‫ג‬ ‫אפשר אחרת‬ ‫92‬
  • 30. ‫דיור בר השגה לכל‬ ‫משבר הדיור בישראל הוא תוצר של מהפך במדיניות הממשלתית - את מקומה של המדיניות‬ ‫רבת-השנים, שהציבה בראש סולם העדיפויות המדינתי דיור בר השגה לכל, תפסה גישה‬ ‫המפקידה את הדיור בידי כוחות השוק ומותירה בידי המדינה את תפקיד הוויסות.‬ ‫כיום רואה עצמו משרד הבינוי והשיכון בעיקר כמי שאחראי להנעת המגזר העסקי‬ ‫להרחיב את היצע הדירות והרבה פחות כבעל אחריות כוללת לדיור נאות עבור כל אזרחי‬ ‫ישראל. כך למשל, בהצעת התקציב לשנים 1102-2102 נאמר במפורש כי פעילות‬ ‫המשרד מכוונת בעיקר לשיווק קרקעות במטרה ליצור תנאים להרחבת היצע הדיור41.‬ ‫אלא שכפי שראינו, כאשר הבנייה נתונה באופן בלעדי בידי כוחות השוק, התוצאה היא‬ ‫התרכזות השוק בבנייה של דירות גדולות ויקרות העונות לציפיות הגדלות של בעלי‬ ‫הכנסות גבוהות, תוך זניחת הצרכים של המעמד הבינוני ושל בעלי הכנסות נמוכות.‬ ‫03‬
  • 31. ‫מן הראוי היה שהממשלה תאמץ את ההצהרות של משרד השיכון עצמו,‬ ‫שכאמור, אינן תואמות עוד את הנעשה בפועל:‬ ‫“דירה נאותה לכל משפחה במחיר סביר ובשכונה‬ ‫הולמת. כל משפחה בישראל ללא קשר לדת, גיל,‬ ‫מגדר, עדה ורקע כלכלי-חברתי היא בעלת זכות‬ ‫שווה לגור בדירה איכותית התואמת את צרכיה,‬ ‫בשכונה בטוחה, נוחה, עם די מבני ציבור, מקומות‬ ‫פנאי וכד’. כל זאת במחיר בר השגה שנתן למימוש‬ ‫על ידי הפרשה נורמטיבית מהכנסות המשפחה‬ ‫51‬ ‫13‬
  • 32. ‫על הממשלה לחזור וליטול את האחריות לדיור‬ ‫מנגנון השוק לבדו אינו מסוגל לענות על צרכי הדיור של כלל האוכלוסייה‬ ‫על מנת להתמודד עם הצרכים הגדלים, על המדינה לשוב וליטול לידיה את המושכות.‬ ‫במקום להסתפק במעורבות עקיפה, בצורה של עידוד כוחות השוק להגדיל את ההיצע, על‬ ‫הממשלה לעבור למעורבות ישירה:‬ ‫‪é é‬א. קביעה מלומדת של יעדים בתחומי הבעלות, השכירות והדיור הציבורי;‬ ‫‪é é‬ב. שיקום תקציב הדיור הממשלתי כך שיוכל לאפשר מימוש היעדים;‬ ‫ניתן להשיג זאת, בין השאר, באמצעות הפניית כספי החזר המשכנתאות לתקציב המשרד‬ ‫במקום לקופה הכללית של האוצר ובאמצעות מיסוי מוגבר של דירות להשקעה.‬ ‫23‬
  • 33. ‫אפשר אחרת‬ ‫כאשר הממשלה מעוניינת בכך, יש בידה לנקוט צעדים משמעותיים להקל‬ ‫את מצוקת הדיור. כך, בין השאר במענה לתנועת המחאה של קיץ 1102‬ ‫ולהמלצות ועדת טרכטנברג, קידמה הממשלה מספר צעדים:‬ ‫‪é é‬הגדלת היצע הדירות: מספר הדירות שהוחל בבנייתן ב-1102 על קרקעות מדינה גדל ב%02 לעומת 0102 61,‬ ‫באמצעות האצת ההליכים הביורוקרטיים;‬ ‫‪é é‬קידום פרוייקטים של בינוי דירות ברות השגה, לדוגמה בחריש, ביתר עילית, אפרת, הר חומה, יקנעם, נשר‬ ‫ואבני חפץ;‬ ‫‪é é‬הנחיה לרשויות מקומיות לשלב דירות קטנות בתוכניות הבנייה;‬ ‫‪é é‬הגדלה זמנית של הסיוע בשכד, תשלום שכד של עד 000,3 שח לחודש לממתיני הדיור הציבורי, והורדה‬ ‫זמנית של הריבית בהלוואות ממשלתיות;‬ ‫‪é é‬הגשת תזכיר חוק לתשלומי ארנונה מוגדלים על דירות ריקות.‬ ‫עם זאת, מצוקת הדיור אינה תופעה מקרית או חולפת.‬ ‫מדיניות נכונה מחייבת תכנון והשקעה לטווח הארוך.‬ ‫33‬
  • 34. ‫אפשר אחרת - גם בחקיקה‬ ‫גם בית המחוקקים יכול לתרום להקלת מצוקת הדיור‬ ‫‪é é‬יש להגדיר דיור בר השגה על פי משקל ההוצאה על דיור בתוך ההכנסה של משק הבית;‬ ‫‪é é‬בעת תכנון דיור בר השגה יש להביא בחשבון הן את הקרבה למרכזי תעסוקה והן את עלויות התחבורה;‬ ‫‪é é‬יש לתעדף מחדש את הבעלות על דיור, לפחות ברמות של סוף שנות ה-0991 (%37), וזאת משום‬ ‫שברוב המשפחות הדירה היא הנכס העיקרי שאותו ניתן להוריש ולאפשר נקודת זינוק לדור הצעיר.‬ ‫על שולחן הכנסת מונחות כבר היום הצעות היכולות לקדם את היעדים הנל:‬ ‫‪é é‬הצעת החוק שהוביל חכ דוד אזולאי המחייבת הקדשת %5 מהבנייה על אדמות‬ ‫מדינה לדיור ציבורי (חוק הדיור הציבורי הגדלת המלאי, פ/3293);‬ ‫‪é é‬הנחייה של מנכל משרד הפנים לרשויות מקומיות, בעקבות המלצות ועדת‬ ‫טרכטנברג, להקצות %02 מהבנייה החדשה לדירות קטנות. ועדת טרכטנברג‬ ‫המליצה על חקיקה, אך הממשלה מסתפקת בינתיים בהנחיית מנכל.‬ ‫43‬
  • 35. ‫הערות‬ ‫1.1סבסוד אשראי - הכוונה לסבסוד של המדינה על תשלומי ההצמדה והריבית להחזר משכנתא ממשלתית.‬ ‫2.2עיבוד של מרכז אדוה מתוך בניימין היימן וגילת בן שטרית, שינויים בתקציב משרד הבינוי והשיכון; הלמ”ס, מפקד 5991.‬ ‫3.3הלמ”ס, מפקד 8002.‬ ‫4.4בניימין היימן וגילת בן שטרית, שינויים בתקציב משרד הבינוי והשיכון.‬ ‫5.5עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, החשב הכללי, דיו וחשבון כספי, שנים שנות.‬ ‫6.6בניימין היימן וגילת בן שטרית, שינויים בתקציב משרד הבינוי והשיכון.‬ ‫7.7משרד הבינוי והשיכון, אתר המשרד, דובר המשרד, פירסום מתאריך 2102.5.2.‬ ‫8.8הכנסת, מרכז המחקר והמידע, איתי פידלמן, התמורות בדיור הציבורי בישראל 8991-1102.‬ ‫9.9עו”ד גיל גן-מור, אוגוסט 2102, האגודה לזכויות האזרח, הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי.‬ ‫0101עיבוד של מרכז אדוה מתוך הלמ”ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2102, סקר מחירי דירות; למ”ס, אתר האינטרנט, ירחון סטטיסטי של מחירים.‬ ‫1111עיבוד של מרכז אדוה מתוך הלמ”ס, סקר הוצאות משקי הבית, שנים 0002-0102.‬ ‫2121מקורות: דו”ח טרכטנברג, הדיור-עיקרי ההמלצות; קרייתא-חברה לייעוץ מוניציפאלי (מטעם הרשות לפיתוח ירושליים), נתונים על דירות רפאים בירושליים; שירלי ששון עזר, עיתון כלכליסט, 1102.9.41.‬ ‫3131עיבוד של מכון אדוה מתוך משרד האוצר, מנהל הכנסות המדינה, שנים 6002-0102.‬ ‫4141משרד הבינוי והשיכון, הצעת תקציב 1102-2102,פרק ג’-דגשים עיקריים בהצעת התקציב, עמ’ 05.‬ ‫5151מתוך משרד השיכון, תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא, נובמבר 6002.‬ ‫6161עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד הבינוי והשיכון, האגף למידע וניתוח כלכלי, ענף הבניה בישראל 2102 רבעון שני, לוח א1.‬ ‫53‬