1. ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות מנוע צמיחה‬
‫מרצה: תגית כלימור‬
‫הפקולטה לארכטקטורה ובינוי ערים בטכניון – לימודי מוסמכים ‪‬‬
‫‪‬‬
‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור‬
‫אכות החיים בעיר ‪‬‬
‫כיצד ניתן ליצור תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי? ‪‬‬
‫ויקטוריה בלמן & ג'ו נשאשיבי ‪‬‬
‫‪‬‬
‫סמסטר א' תש"ע 1102-0102 ‪‬‬

2. ‫תקציר‬
‫העיר הופכת להיות מקום מגורים ליותר ויותר אנשים ומכיוון שאין באפשרותינו להאט את קצב צמיחתם, יש‬
‫למצוא דרכים לגרום לערים להיות מקומות טובים יותר. קיימות אקולוגית וחברתית תלויה בתצורה של העיר.‬
‫ועל כן המטרה הבסיסית של ערים היא להוות בסיס ליצירת קשרים בין אנשים.‬
‫ההנחה היא שתכנון נכון של עיר ורחובותיה תיצור תרבות רחוב, שתגרום לאנשים להיות חלק מהרחוב בחיי‬
‫היום יום שלהם. יש ליצור את ה תשתית המתאימה ולצורך כך יש להתייחס לצרכי המשתמשים ולבחון מחדש‬
‫את הגבול בין המרחב הפרטי והציבורי, להבין את תנועת הולכי הרגל ואת ההשפעה של תכנון נכון של דפנות‬
‫הרחוב על המשתמש.‬
‫המרחב הציבורי הפתוח בעל יתרונות רבים הן למשתמש והן לעיר, אך יחד עם זאת יש להכיר בחשיבות‬
‫הרבה של התחבורה בעיר.‬
‫החשיבות שיש בקיום תרבות רחוב והתרומה שיש לרחוב פעיל לעיר , יחד עם הבנת הנחיצות בתחבורה‬
‫מובילים לשאלה כיצד ניתן ליצור ולקיים תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי? כלומר, איך ניתן לאזן בין הצרכים‬
‫התחבורתיים של העיר לצרכיה החברתיים-תרבותיים?‬
‫ניתן לבחון פרוייקטים בקנה מידה שונה המתייחסים לשאלות אלו. חנות של אומנות ואדריכלות של סטיבין הול‬
‫בניו-יורק היא פרוייקט ברמת רחוב ובקוריטיבה שבספרד למשל, התרחש שינוי ברמה עירונית.‬
‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & ג'ו נשאשיבי‬
‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬

3. ‫תוכן עניינים‬
‫תקציר‬
‫1. מבוא‬
‫2. הצגת הנושא ומטרות העבודה:‬
‫1.2 מקום העיר כיום ובעתיד - העיר כמקום מגורים ליותר ויותר אנשים‬
‫2.2 נחיצות תרבות רחוב‬
‫3.2 מהי תרבות רחוב?‬
‫1.3.2 צרכי המשתמשים – הגבול בין הפרטי לציבורי‬
‫2.3.2 יצירת בסיס למגוון רחב של התרחשויות/פעילויות‬
‫1.2.3.2 דגש על תנועת הולכי הרגל - הבנת צרכי הולכי הרגל‬
‫2.2.3.2 התייחסות לדפנות הרחוב‬
‫3. הבעיה הנדונה והרקע למחקר:‬
‫1.3 חשיבות המרחב הציבורי הפתוח בעיר‬
‫2.3 חשיבות התחבורה בעיר‬
‫3.3 מקומה של התחבורה בעיר‬
‫4. שאלת המחקר המרכזית: כיצד ניתן ליצור תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי?‬
‫5. סיכום‬
‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & ג'ו נשאשיבי‬
‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬

4. ‫רחובות חדשים שיכולים ליצור תרבות רחוב ייחודית‬ ‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר.‬
‫לאותו המקום. והשאלה הנשאלת היא כיצד ניתן‬
‫1. מבוא-הצגת שאלת המחקר, שיטות המחקר‬
‫ליצור תרבות רחוב כשמדובר בעורק תנועה ראשי?‬
‫והשערת המחקר‬
‫מכיוון שבימ ינו התלות בתחבורה הן הפרטית והן‬
‫המודעות הולכת וגוברת לנושא חסכון באנרגיה‬
‫הציבורית הולכת וגוברת . יש לשאול ש אלה נוספת:‬
‫תפסה תאוצה בתקופה האחרונה בעיקר בעקבות‬
‫כיצד ניתן לאזן בין הצרכים התחבורתיים של העיר‬
‫משבר האנרגיה שארע בשנות ה- 07. ארוע, שבין‬
‫לצרכיה החברתיים-תרבותיים?‬
‫היתר, הדגיש פעם נוספת את הצורך בפתרונות‬
‫העיר קוריטיבה, למשל, מהווה דוגמא מע ניי נת, העיר‬
‫"ידידותיים" יותר לסביבה בתחום סביבת המחייה‬
‫מתמודדת עם נושא ה 'קיימות ' ומציגה פתרונות‬
‫בין‬ ‫שלנו והביא לחשיבה מחודשת של הקשר‬
‫עירוניים מחוללי שינוי הן בתחום הבינוי והן בתחום‬
‫האנשים וצרכיהם לכדוה"א, כלומר אכות הסביבה.‬
‫התחבורה.‬
‫בדגש לאכות‬ ‫דאגה אמיתית לאכות הסביבה,‬
‫כדוה"א חייבת להיות ברמות שונות. המושג 'קיימות '‬
‫2. הצגת הנושא ומטרות העבודה:‬
‫או 'סביבה ברת-קיימא ' מתאימים להגדרה זו. סביבה‬
‫1.2 מקום העיר כיום ובעתיד - העיר כמקום‬ ‫מקיימת חייבת לכלול בתוכה נושאים רבים, ברמות‬
‫מגורים ליותר ויותר אנשים‬ ‫שונות: חסכון, מחזור, חברה וכד'.‬
‫חשיבות העיר גדלה בצורה ניכרת במהלך המאות‬ ‫בדגש לתרבות רחוב‬ ‫בעבודה זו נתייחס לרחוב,‬
‫האחרונות ובמיוחד חל גידול חד באחוז האוכלוסיה‬ ‫שמהווה רובד אחד של קיימות ומ גדיר סביבת חיים‬
‫המתגוררת בערים בעלי השפעה על עתיד כדוה"א.‬ ‫שאנשים רוצים לחיות בה, סביבת חיים שהאנשים‬
‫התחזיות מראות כי עד שנת 5202 חצי מאוכלוסיית‬ ‫בה הם חלק בלתי נפרד ממנה, סביבת חיים שיוצרת‬
‫כדוה"א תתגורר בעיר.‬ ‫זיקה בינה לבין המשתמשים. צורת חיים בה שמירה‬
‫'קיימות ' אקולוגית וחברתית תלויה בתצורה של‬ ‫על הסביבה היא חלק בלתי נפרד מחיי היום יום.‬
‫העיר. ועל כן המטרה הבסיסית של ערים היא להוות‬
‫בסיס ליצירת קשרים בין אנשים.‬ ‫העיר הופכת להיות מקום מגורים ליותר ויותר‬
‫העיר מאחדת בתוכה את הדברים החיוביים‬ ‫אנשים. על כן ישנה חשיבות רבה לשיפור החיים‬
‫היא‬ ‫והשליליים שמתפתחים יחד עם האנושות.‬ ‫בעיר. אחד האמצעים לכך הוא השקעה בתרבות‬
‫מהווה מקום להתפתחויות חדשות בתחומי החברה,‬ ‫הרחוב, המתבססת על יצירת סביבה מעניינת ורב-‬
‫הטכנולוגיה והאמנות יחד עם יצירת תופעות שליליות‬ ‫גונית בעיר.‬
‫כמו: עוני, חולי ופשע.‬ ‫התחבורה מאד חיונית לתפקוד העיר ומהווה גם‬
‫לא ניתן להאט את הצמיחה של הערים ועל כן‬ ‫חלק נכבד מהמרחב הציבורי ועל כן במידה מסויימת‬
‫תפקידנו, בתור אנשי מקצוע ובתור תושבי העיר‬ ‫פוגעת באכות החיים בכלל וברחוב בפרט.‬
‫למצוא דרכים לגרום לערים להיות מקומות טובים‬ ‫שים‬ ‫רחוב המאפשר הזדמנויות מגוונות למשתמ‬
‫יותר.‬ ‫משפר את אכות החיים בעיר. רחוב בפרט והעיר‬
‫בכלל עם אכות חיים טובה מהווה חלק מהמאפיינים‬
‫2.2 נחיצות תרבות רחוב‬ ‫היוצרים 'סביבה ברת-קיימא '.‬
‫ההנחה היא שתכנון נכון של עיר ורחובותיה תיצור‬ ‫ההנחה היא שתכנון נכון של רחובות יעודד אנשים‬
‫תרבות רחוב, שתגרום לאנשים להיות חלק מהרחוב‬ ‫להשתמש ברחובות ואף ייצור הזדמנויות‬
‫'קיימות '‬ ‫בחיי היום יום שלהם. על מנת לאפשר‬ ‫להתרחשויות חדשות שלא היו מתרחשות בלי תכנון‬
‫אקולוגית וחברתית יש לאפשר לאנשים להיות‬ ‫זה. בשל צפיפות הולכת וגוברת ומחסור בקרקעות,‬
‫שותפים מלאים בסביבה שבה הם נמצאים ולהפרות‬ ‫עולה הצורך ל שימוש בתשתיות קיימות, ל משל,‬
‫אותה תרבותית.‬ ‫רחובות קיימים, ולשפר אות ם. יחד עם זאת, לתכנן‬
‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & ג'ו נשאשיבי‬
‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬

5. ‫1.3.2 צרכי המשתמשים – הגבול בין הפרטי‬ ‫תרבות רחוב מאפשרת לאנשים להיות חלק‬
‫לציבורי‬
‫מהרחוב, מה גם שהם בעצמם מהווים חלק בלתי‬
‫'פרטיות' הוא מושג שמלווה את חיי היום-יום של‬
‫נפרד מתרבות הרחוב עצמה. הרחובות בפרט והעיר‬
‫האנשים. רוב ההתנהלות מתרחשת בבועה הפרטית‬
‫בכלל הופכים למקומות פעילים, מקומות בהם‬
‫שלנו בין אם זה בבית הפרטי, ליד המחשב האישי,‬
‫האנשים רוצים להמצא, בהם הם מעוניינים להשקיע‬
‫ברכב הפרטי או במקום העבודה שלנו. שינוי בצורת‬
‫וזה אחד הדברים המהווים בסיס ל 'קיימות ' אקולוגית‬
‫ההתנהלות החברתית ממחיש את התפקיד החדש‬
‫וחברתית.‬
‫וההשפעה שיש למרחב הציבורי העירוני. ומעלה את‬
‫השאלה לגבי סוג אותו המרחב ודורש בדיקה‬
‫3.2 מהי תרבות רחוב?‬
‫מחודשת של גבולות אותו המרחב.‬
‫אחת השיטות לבחון את איכות החיים בעיר היא לא‬
‫המרחב "החדש" מושך את האנשים בכך שהוא‬
‫רק להתבונן במספר האנשים שעוברים בה, אלא‬
‫מעניק להם את ההזדמנות לתקשר בצורה ישירה‬
‫חשוב גם לבדוק באיזו מידה הם שוהים בה, עומדים‬
‫עם הסביבה שלהם, מה שהשתנה בעקבות פיתוח‬
‫ומתבוננים במשהו או פשוט יושבים ונהנים מהעיר,‬
‫דרכי תקשורת כמו אינטרנט, טלפון וכד'.‬
‫מהמתרחש ומהאנשים. אנשים לוקחים חלק‬
‫תנועת סיטואציוניסטים שהובילו מהפכה בתחום‬
‫מפעילות הרחוב כאשר המקום מספק את התשתית‬
‫האורבניזם מדברים על העולם כהמשך רציף של‬
‫המתאימה ובנסיבות המתאימות.‬
‫האדם ולא האדם ככלי של העולם הזר. דברוט מציג‬
‫ג'יין ג'קובס מציגה בספרה "מותם וחייהם של ערים‬
‫בספרו "החברה כמחזה" (תרגום חופשי) את‬
‫אמריקאיות גדולות" מציגה את חשיבות ערוב‬
‫העובדה שהחברה של המאה ה- 02 מנוהלת ע"י‬
‫השימושים והגיוון בעיר. לצורך כך חייבים להתקיים‬
‫תרבות הצריכה. המחזה המוזכר, אינם עוד אוסף‬
‫ארבעה תנאים:‬
‫תמונות שלא משפיעות על האדם והיא מהווה בסיס‬
‫1. יעוד של אזורים ליותר משימוש אחד. דבר‬
‫כמעט יחיד ליצירת קשרים חברתיים בין אנשים.‬
‫המבטיח המצאות של אנשים ברחוב‬
‫תצוגה זו משפיעה על הזהות שלנו. גישה זו מונעת‬
‫בשעות שונות והם נמצאים שם למטרות‬
‫ע"י תקשורת המונים ופרסום. בסביבה חברתית‬
‫שונות.‬
‫הרוויה בתמונות מבוימות בכל מקום, צרכי האדם,‬
‫2. רוב המבנים צריכים להיות קצרים.‬
‫מניעיו ותפקודו מנוהלים ע"י תמרון בקפידה של‬
‫3. שילוב של מבנים חדשים וישנים.‬
‫תמונות אלה. הצרכנים הופכים להיות צרכני‬
‫4. ריכוז של אנשים בצפיפות גדולה שנמצאים‬
‫האשליות והכסף שולט בכל ובאמצעותו ניתן להשיג‬
‫שם לכל מטרה שהיא כולל מגורים.‬
‫את כל הדברים ה"טובים" , אפילו את ה"חיים".‬
‫שילוב של תנאים אלה יוצר מאגר שימושים כלכלי.‬
‫הבנה זו מדגישה את הצורך החזק ובחש יבות הזירה‬
‫המגוון נוצר ע"י שימושים שונים כמו: מיצבים ברחוב,‬
‫שתוכל להכיל דיעות שונות ותאפשר לדברים שונים‬
‫סדנאות, בתי ספר, מכולות, חנויות ירקות ופירות,‬
‫להתרחש ואת הצורך בתרבות אלטרנטיבית.‬
‫מופעים, מועדונים, משרדים, מגורים וכל דבר‬
‫החיים הפרטיים נבדלים היום מהחיים הציבוריים‬
‫המתאים לאזור מסויים. בצורה זו ניתן להפיק את‬
‫והמקצועיים. הבית מאפשר למשתמש להתנתק‬
‫המירב מהרחוב, מהשכונה ומהעיר.‬
‫מהסביבה הציבורית ולהתכונן לדרישות שמציב היום‬
‫לצורך כך יש להתייחס למספר נושאים המרכיבים‬
‫למחרת.‬
‫את תרבות רחוב: הצורך של המשתמ שים בחלל‬
‫קבוצת ‪ RAMTV‬מציגה בספרם ‪negotiate my‬‬
‫מסויים ותשתית מתאימה להתרחשות שמוגדרת ע"י‬
‫‪ boundary‬את הבית כמקום חי ונושם יחד עם‬
‫הבנת תנועת הולכי הרגל, נגישות למקום וטיפול‬
‫המשתמש. כאשר בעיר אנחנו נמצאים במצב של‬
‫בדפנות אותו החלל.‬
‫"האח הגדול", מקום בו אתה יכול להיות לגמריי‬
‫מקום טוב הוא מקום שמשתמשים בו.‬
‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & ג'ו נשאשיבי‬
‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬

6. ‫החנות ממוקמת בפינה של גוש שמסמן את נקודת‬ ‫חשוף, בו אתה חולק את סגנון החיים שלך עם‬
‫המפגש של שלוש שכונות נפרדות: צ'יינה טאון,‬ ‫שכנייך ועם הציבור הרחב. וברגע שאינך מעוניין בכך‬
‫איטליה הקטנה וסוהו. הגלריה עצמה היא טריז‬ ‫יש באפשרותך ליצור הפרדה מוחלטת ולהיות‬
‫מוגבלת, צרה, עם חלל התערוכה, אך מהווה מבנה‬ ‫מבודד. כך מתקבלת סביבה מגיבה בה ההתנהגות‬
‫דומיננטי ביותר עבור אמנות ואדריכלות בגלל החזית‬ ‫שלנו משתנה ומתאימה את עצמה לצרכנו ולהרגלנו.‬
‫הארוכה של הבניין.‬ ‫צורת חשיבה זו מציגה מצב בו אין הגדרה וחלוקה‬
‫ברורה של החללים לפרטי וציבורי, והם נוצרים‬
‫בהתאם להתנהלות חברתית מסויימת. על כן, צורות‬
‫חיים שונות מצריכות חללים שונים.‬
‫1. גבול משתנה בין שני חללים.‬
‫רעיון נוסף המתפתח מהצהרה זו הוא אפשרות‬
‫חיבור פעילויות בעלות איכויות אגרונומיות דומות.‬
‫מה שמייצר בסיס והזדמנויות להתרחשויות חדשות‬
‫גם ברמת הרחוב והעיר.‬
‫חנות של אומנות ואדריכלות של סטיבין הול בניו-‬
‫יורק היא אחת הדוגמאות שמעלה את השאלה לגבי‬
‫הגבול בין חלל מסויים לרחוב, בין הפרטי לציבורי.‬
‫סטיבן הול תכנן ביחד עם האומן ויטו אקונצ'י ח נות‬
‫2. חנות של אומנות ואדריכלות של סטיבין הול בניו-יורק‬ ‫של אומנות ואדריכלות כך שמטרת התכנון הייתה‬
‫לשפץ חזית עבור הגלריה, בבעלות עמותה לקידום‬
‫על ידי ניקוב החזית מבטון של החנות ויצירת פאנלי‬ ‫נושאים חדשניים באמנות, אדריכלות ועיצוב. החנות‬
‫בטון שנפ תחים ונסגרים לפי שימוש, סטיבן הול‬ ‫שימשה כתערוכות, שיחות אמנים, הקרנות סרטים,‬
‫ואקונצ'י ערערו את הגבול הסמלי בין הרחוב לחנות,‬ ‫כנסים ופרסומים שנועדו ליצור דיאלוג ושיתוף פעולה‬
‫שימוש בחומר היברידי המורכב מבטון מעורבב עם‬ ‫חוצה גבולות אידיאולוגית משמעתית. כפורום ציבורי‬
‫סיבים ממוחזרים, הול ואקונצ'י הכניסו סדרה של‬ ‫המתעוררים קולות, בוחנת סוגיות חיוניות באמנות‬
‫לוחות ציריים המסודרים בתצורה של פאזל. כאשר‬ ‫ואדריכלות במטרה להגביר את המודעות והעניין של‬
‫הלוחות פתוחים, ההפרדה נמסה והחלל הפנימי של‬
‫עיצוב עכשווי.‬
‫הגלריה מורחב החוצה אל המדרכה.‬
‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & ג'ו נשאשיבי‬
‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬

7. ‫כשמדובר בשינוי מפלס. מכשולים גאומטריים‬ ‫העיר כמקום מפגש מקבלת משמעות חדשה.‬
‫משפיעים בצורה ישירה על תנועת הולכי הרגל.‬ ‫המרחב העירוני מקבל משמעות חדשה והוא משדר:‬
‫כמו כן, תכנון מסלולי הליכה המיועדים להליכה‬ ‫"ברוכים הבאים", "טייל, שהה והשאר כמה‬
‫למרחקים רחוקים דורש התייחסות שונה ממסלולים‬ ‫שתרצה".‬
‫קצרים. בכל מקרה, חשוב להבין את אופן תנועת‬
‫הולכי הרגל ואת מגבלותיה.‬ ‫2.3.2 יצירת בסיס למגוון רחב של‬
‫התרחשויות/פעילויות‬
‫2.2.3.2 התייחסות לדפנות הרחוב‬ ‫הולכי רגל, הם חלק בלתי נפרד מתרבות הרחוב.‬
‫תכנון מתאים של המרחב הציבורי מהווה בסיס‬ ‫כיום במקומות רבים אזורים המיועדים להולכי רגל‬
‫לקיום תרבות הרחוב. דפנות אקטיביות , כלומר‬ ‫הצטמצמו בשל המקום שתופסים כלי רכב. עליהם‬
‫חזיתות מבנים הפונות לרחוב בעלות תפקיד חשוב‬ ‫לחכות דקות על מנת לחצות כביש. חזיתות המבנים‬
‫ביצירת רחוב מעניין. הפעילות שמתרחשת בתוך‬ ‫הפונות לרחובות במקרים רבים אטומות, ללא‬
‫המבנה וההתרחשות ברחוב יכולות לתרום זו לזו.‬ ‫חלונות ודלתות, כלומר הרחוב לא מספק חוויה‬
‫בהקשר זה, מעניין לראות את מבנה מרכז העיר‬ ‫להולכי הרגל. מה שמפחית את מספר הולכי הרגל‬
‫קופנהגן. העיר מתוכננת בקנה מידה אנושי המתאים‬ ‫באזור ומפחית את הסיכוי לפעילויות לאורך כל היום.‬
‫לפעילויות כמו הליכה ושהייה. הרחובות צרים‬
‫והכיכרות קטנות יחסית מה שיוצר יחסים נעימים בין‬ ‫1.2.3.2 דגש על תנועת הולכי הרגל - הבנת צרכי‬
‫גבהי המבנים לשטחי הקרקע. ריבוי בניינים בעלי‬ ‫הולכי הרגל‬
‫חזיתות צרות יוצרות עניין ברחוב. יחידות צרות אומר‬ ‫אחד הנושאים המשמעותיים ביותר ביצירת מקום‬
‫ריבוי דלתות, ריבוי שימושים להתבונן בהם אפילו‬ ‫פעיל, הוא הנגישות אליו. בין אם מדובר בהליכה,‬
‫כשמדובר בהליכה קצרה. חזית כזו בעלת מבנה‬ ‫ובין אם מדובר בשימוש בכלי רכב.‬
‫ורטיקלי בולט יוצרת אפקט שגורם למרחקים‬ ‫הליכה היא אחת הצורות הזולות, השקטות‬
‫להתפס קצרים יותר. מה שהופך את ההליכה‬ ‫והידידותיות לסביבה. ההליכה מאפשרת התבוננות‬
‫למעניינת ונעימה יותר.‬ ‫בסביבה, באנשים, חלונות ראווה ובהתרחשויות‬
‫ריבוי פרטים בחזיתות כמו: נישות, מדרגות, אבנים‬ ‫ברחוב. זו היא צורת שינוע גמישה המאפשרת להולך‬
‫וכד'. כל אותם הפרטים המאפשרים לאנשים לעמוד‬ ‫הרגל לעצור, לשנות כיוון ולחוות דברים.‬
‫או לשבת.‬ ‫אדריכל רענן גבאי מציין בתזה שהוא כתב על‬
‫סביבות עירוניות רב-שכבתיות, כי עיר קומפאקטית‬
‫ברת-קיימא מעודדת אנשים ללכת מאשר לנסוע.‬
‫3. הבעיה הנדונה והרקע למחקר:‬ ‫אחד היתרונות הבולטים הוא שיפור המצב הבריאותי‬
‫1.3 חשיבות המרחב הציבורי הפתוח בעיר‬ ‫של האנשים באמצעות הליכה במקום לחשוף אותם‬
‫קיימות הגדרות שונות למושג 'שטח פתוח', חלק מהן‬ ‫'קיימות '‬ ‫לפליטות מזהמים. כמו כן קיים קשר בין‬
‫מגדירות את השטח הפתוח כקרקע ומים שאינם‬ ‫חברתית ובין העיר כמקום מפגש שמתבססת על‬
‫מכוסים בבניינים וברכבים והגדרה נוספת מתייחסת‬ ‫הליכה ולא על נסיעה.‬
‫בנוסף,‬ ‫גם למרחב ולאוויר שמעל האזורים האלה.‬ ‫דפוס חברתי חשוב הוא הליכה בקבוצה, על כן‬
‫ניתן להגדיר את השטח הפתוח מנקודת מבט של‬ ‫קיימת חשיבות לרוחב המדרכות. הולכי רגל אינם‬
‫המשתמש כ "במה" לפעילויות. חשוב להבין כי‬ ‫נעים לאורך קו ישר רציף, לכן סטיות מסויימות‬
‫המרחב הציבורי מתפקד כפורום תרבותי ציבורי.‬ ‫במסלול רצויות. יחד עם זאת, הולכי רגל מעריכים‬
‫לפי ואלצר ( 6891( ‪ Walzer‬המרחב הציבורי הוא‬ ‫מאד קיצורי דרך ונרתעים ממעקפים בעיקר‬
‫מקום שאותו אנו חולקים עם אנשים זרים, אנשים‬
‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & ג'ו נשאשיבי‬
‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬

8. ‫רבה מצד קניונים ומרכזים מסחריים באזורים אחרים‬ ‫שאינם קרובי המשפחה שלנו, חברים או עמיתים‬
‫בתל אביב ומחוצה לה.‬ ‫לעבודה. זהו מקום המיועד לפוליטיקה, דת, מסחר,‬
‫ספורט לצורך שמירה על דו-קיום ומפגש בלתי אישי.‬
‫אופי מרחב זה מבטא את החיים הציבוריים שלנו,‬
‫התרבות ברחוב והשיח היום-יומי.‬
‫2.3 חשיבות התחבורה בעיר‬
‫אחד מעקרונותיה של העיר היא ריבוי האפשרויות‬
‫שהיא מציעה. לא ניתן למצות את כל אותן‬
‫האפשרויות ללא אפשרות ניידות בצורה פשוטה‬
‫ומהירה. הבסיס הכלכלי של ערים הוא המסחר‬
‫שזקוק לזרימה טובה של תחבורה ותקשורת על מנת‬
‫להתקיים.‬
‫העיר חייבת לספק פתרון לרכבים. העיר לא תתפקד‬
‫אם האנשים לא יהיו מסוגלים להכנס אליה ול נוע בה‬
‫בצורה קלה יחסית.‬
‫תחבורה ציבורית לא מסודרת ומרחקי הליכה ארוכים‬
‫מדי גורמים לנו להשתמש ברכב.‬
‫רחוב דיזנגוף הוא ציר אורכי העובר ברובו מצפון‬
‫לדרום וציר רוחבי בחלקו הדרומי. הוא מתחיל בפינת‬
‫הרחוב אבן גבירול ומסתיים בנמל תל אביב (ברחוב‬
‫התערוכה) ומקביל ברובו לרחוב בן יהודה. הרחוב‬
‫היה אחד הרחובות המרכזיים והחשובים ביותר בתל‬
‫אביב עד שנות ה- 08 והיה בעל תפקיד חשוב‬
‫בהתפתחות העיר. הרחוב התפתח כציר תחבורה‬
‫3. כיכר דיזנגוף לפני השינויי (עליון) ואחריו (תחתון)‬ ‫חשוב המקשר בין מרכז תל אביב ההיסטורי ולבין‬
‫נמל תל אביב בתקופה שבו תיפקד כנמל והוא תוכנן‬
‫כציר מסחר מרכזי אורכי כחלק מתוכנית גדס‬
‫בתקופת הזוהר של הרחוב אף הומצאה מילת‬ ‫שנעשתה בסוף שנות ה-02.‬
‫הסלנג "להזדנגף" שפירושה "לטייל ולבלות בבתי‬ ‫רחוב דיזנגוף היה בעבר מרכז תרבותי חשוב ונודע‬
‫הקפה של דיזנגוף". בסוף שנות ה- 06 פעלה בתל‬ ‫כמעוז הבוהמה הישראלית בזכות חנויות האופנה‬
‫אביב להקת פיקוד דיזנגוף ששאלה את שמו של‬ ‫היוקרתיות ובתי הקפה שבו. הרבה מבתי הקפה‬
‫הרחוב לפרפראזה על שמות הלהקות הצבאיות.‬ ‫המפורסמים ביותר שבו נהגו לשבת סופרים,‬
‫רחוב דיזנגוף גם היה נושא מרכזי בעשייה‬ ‫משוררים ואמנים , כגון : נתן אלתרמן, חיים גורי,‬
‫התרבותית הישראלית בתחום הספרות והקולנוע.‬ ‫משה שמיר, חנה רובינא ויוסף זריצקי, כיכר צינה‬
‫הסרט "דיזנגוף 99" משנת 9791 מתאר את אורח‬ ‫דיזנגוף היה הלב של הרחוב והיווה במידה רבה את‬
‫החיים סביב רחוב זה ואף הפך עם השנים לסרט‬ ‫מרכז העיר הלבנה של תל אביב.‬
‫פולחן ישראלי.‬ ‫הרחוב כמרכז תרבותי הגיע לשיאו בשנות ה- 05 וה-‬
‫דוגמא זו מדגימה היטב את חשיבות התחבורה בעיר‬ ‫06 והחל לדעוך בסוף שנות ה- 07 וה- 08 בעיקר‬
‫ואת ההשפעה החיובית שלה ברמת הרחוב והעיר..‬ ‫בגלל הגירה שלילית מאזור מרכז תל אביב ותחרות‬
‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & ג'ו נשאשיבי‬
‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬

9. ‫את השימוש בכלי רכב פרטיים באזורי מרכז העיר,‬
‫לשמר את האזור ההיסטורי ולפתח מערכת תחבורה‬
‫נוחה וזולה.‬ ‫3.3 מקומה של התחבורה בעיר‬
‫התוכנית אומצה בשנת 8691. לרנר סגר את הרחוב‬ ‫התחבורה תופסת חלק נכבד מהמרחב הציבורי –‬
‫המרכזי בעיר לתנועת כלי רכב, כך נוצר המדרחוב‬ ‫הם‬ ‫הרחוב. נהוג לייחס לרכבים את העובדה ש‬
‫הראשון בעולם והכבישים עוצבו מחדש כדי לצמצם‬ ‫הגורם העיקרי למחלותיה של העיר. אך לטענת ג'יין‬
‫את כמות כלי התחבורה.‬ ‫ג'קובס ההשפעה ההרסנית שלהם על העיר היא‬
‫פחות גורם ויותר תופעה של תכנון כושל. צרכי‬
‫הרכבים ניתנים להבנה ביתר קלות מאשר צרכיה של‬
‫העיר. הבעיה היא שכמות הולכת וגדלה של‬
‫מתכננים חושבים שאם הם יפתרו את בעית‬
‫התחבורה, בכך יפתר חלק גדול מבעיות העיר. לא‬
‫ניתן לדעת כיצד לתכנן את התחבורה לפני שיודעים‬
‫באיזה אופן העיר מתפקדת ומה ניתן לעשות עוד‬
‫ברחובותיה.‬
‫4. רחוב הפרחים בעיר קוריטיבה‬ ‫4. שאלת המחקר המרכזית: כיצד ניתן ליצור‬
‫תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי?‬
‫החשיבות שיש בקיום תרבות רחוב והתרומה שיש‬
‫לרנר החליט להפוך את השדרה שעל פי התכנית‬
‫לרחוב פעיל לעיר, יחד עם הבנת הנחיצות בתחבורה‬
‫הקודמת היתה אמורה להיהרס למדרחוב, כסמל‬
‫מובילים לשאלה כיצד ניתן ליצור ולקיים תרבות רחוב‬
‫לרצונו לייצר עיר בקנה מידה אנושי, "ידעתי שהולך‬
‫בעורק תנועה ראשי? כלומר, איך ניתן לאזן בין‬
‫להיות לנו קרב גדול – לא היה לי שום דרך לשכנע‬
‫הצרכים התחבורתיים של העיר לצרכיה‬
‫את בעלי החנויות שזה טוב עבורם, מאחר ולא היה‬
‫החברתיים-תרבותיים?‬
‫אף מדרחוב אחר בברזיל. אבל ידעתי שכשתהיה‬
‫אחת הערים שמתמודדות עם שאלות אלו היא העיר‬
‫להם הזדמנות לראות אותה הלכה למעשה , כולם‬
‫ִ‬
‫קוריטיבה. קּוריטיבָּה היא בירת מדינת פארנה‬
‫יאהבו אותה." , "...קראתי לצוות ואמרתי להם ש 'זה‬
‫שבברזיל, אוכלוסייתה מונה כ- 2 מיליון נפשות, היא‬
‫כמו מלחמה'...המזכיר לעבודות ציבוריות טען‬
‫נוסדה בשנת 4561 כמחנה של מחפשי זהב והפכה‬
‫שעבודה מאין זו תיערך חודשיים, אולם הוא הצליח‬
‫בימינו לדוגמא ומופת בעולם כולו לפיתוח אורבני.‬
‫להלחיץ אותו לחודש..לאחר מכן לשבוע..אבל זה‬
‫כבר בשנת 3191 החלו לנוע החשמליות הראשונות‬
‫סופי הוא אמר..כתגובה אמרתי לו..'בוא נתחיל‬
‫ברחבי העיר, היום מערכת התחבורה הפשוטה‬
‫בשישי בערב ונסיים ביום שני בבוקר' וכך היה..."‬
‫המשוכללת והיעילה כוללת הקצאת מסלולי‬
‫אוטובוסים מיוחדים במרכזם של רחובות מרכזיים‬
‫תכנון אורבאני תנועתי: אלן ג'ייקובס מזכיר את‬
‫ומשרתת %58 מתושבי העיר.‬
‫ההישגים של קוריטיבה בתכנון עירוני, ובפיתוח‬
‫עירוני בר-קיימא בספרים שלו, מערכת תחבורה‬
‫חיימי לרנר - ראש עיריית קוריטיבה: ארכיטקט יהודי‬
‫ציבורית על קרקעית, מבוססת אוטובוסים המניעה‬
‫ז'יימה (חיימה) לרנר, שלימים הפך לראש העיר‬
‫%5 מהעלות;‬ ‫כמויות נוסעים מקבילות למטרו ב-‬
‫ולמושל פארנה, עמד בראש קבוצה מהאוניברסיטה‬
‫פארקים שכונתיים ומטרופולינים הנשענים על‬
‫הפדרלית של פארנה שהציעה לצמצם משמעותית‬
‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & ג'ו נשאשיבי‬
‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬

10. ‫העקרונות הכלליים של המהפכה התחבורתית-‬ ‫שטחים פתוחים קיימים, מחצבות נטושות, ומאגרי‬
‫תרבותית-אקולוגית של קוריטיבה:‬ ‫המים של העיר.‬
‫לשנות תפיסה ותרבות של האנשים היה תהליך‬ ‫המטרה היתה שתכנון שימושי הקרקע והתחבורה‬
‫הדרגתי שנגע ישירות לפעילות היומיומית של‬ ‫לא יהפכו לתהליך טכני בלבד בידי כלכלנים ומתכני‬
‫התושבים, שמשך כ 52 שנים והוא הסתמך על‬ ‫תחבורה – אלא לנושא עיקרי שיתוכנן וילווה על ידי‬
‫העקרונות הבאים:‬ ‫צוות שבראשם ישבו אדריכלים ומתכ ננים ערים כך‬
‫1. השתמשו פחות במכונית – הכוונה היא לשימוש‬ ‫ששיקולים כ מו הצורך לטפל בעוני, חינוך, פרנסה,‬
‫בתחבורה ציבורית לנסיעות יומיומיות. אנשים יכולים‬ ‫תרבות ועוד יכנסו לתוך המכלול הכולל בתכנון ולא‬
‫עדיין להשתמש במכונית לנסיעות מיוחדות, או בסופי‬ ‫פחות חשוב בביצוע עצמו.‬
‫ק‬ ‫שבוע, אבל הנסיעות לעבודה וללימודים ר‬ ‫ראשית, מטרת המתכננים היתה להתאים את‬
‫סה של‬ ‫בתחבורה ציבורית. נסיון לשנות תפי‬ ‫צפיפות האוכלוסין ליכולת השינוע שלה, וכך הוגדרו‬
‫התושבים למעמדו של הרכב הפרטי, צורת השימוש‬ ‫כללים הקובעים שמבנים הקרובים לצירי התחבורה‬
‫בו והמטרה העיקרית שלו.‬ ‫הציבורית יקבלו עד ל %006- בנייה (יותר מאוחר‬
‫2. הפרידו אשפה – על ידי חינוך הילדים בבית‬ ‫הגיעו אחוזים אלו ל 0002- אחוזים כמעין מיני הונג-‬
‫הספר, כך שהילדים לימדו את ההורים. לכל אחד‬ ‫קונג תוך בניית מנגנון שיתוף פרטי ציבורי מובהק),‬
‫בבית ישנם כמה סוגים של פחים לצורך הפרדת‬ ‫ובמקומות שבהם אין תחנה בקרבת מקום עד ל‬
‫אשפה. העיר אוספת כל יום את האשפה האורגנית,‬ ‫%001- בלבד, במקומות נוספים שבהם התשתיות‬
‫ואחת לשבוע או פעמיים בשבוע באה המשאית‬ ‫אפשרה, נתנה הזכויות לעוד שני קומות שנמכרו על‬
‫הירוקה ואוספת את החומרים הניתנים למיחזור.‬ ‫ידי העירייה ב %57- מערכן ששולמו לעירייה בקרקע‬
‫החשוב הוא שהאיסוף נעשה מהבית או במקום קרוב‬ ‫או במזומן על מנת לממן בניית מגורים למעוטי‬
‫מאוד למגורים. בחלק מהמקומות האוספים הם‬ ‫יכולת.‬
‫יזמים פרטיים קטנים עם מריצות ועגלות, והעיר‬ ‫התכנית עודדה ערוב שימושים, תוך דאגה להשוואה‬
‫קונה מהם את האשפה. כך לאפשר יוזמה פרטית‬ ‫בין צפיפות מגורים לצרכים המסחריות. כחלק‬
‫בניהול מערכת איסוף האשפה במקומות שקשה או‬ ‫מהרצון לעודד מגורים במרכז העיר, הקימו‬
‫יקר מדי לעיר לעשות את העבודה בעצמה. פחי‬ ‫ארקאדות מקורות הפעילות סביב השעון על מנת‬
‫אשפה ציבוריים להפרדת אשפה מיוצרים על ידי‬ ‫לעודד חיים במרכז.‬
‫בעלי מלאכה מקומיים. הוצגו גם תוכניות יצירתיות‬
‫לפינוי אשפה בשכונות עוני על ידי תושביהם תמורת‬
‫מחברות וספרי לימוד או כרטיסי אוטובוס.‬
‫3. לקצר יוממיות ומרחקי נסיעה של התושבים‬
‫לצרכים שלהם, כלומר לגור קרוב יותר למקום‬
‫העבודה. על ידי כך פוחת הצורך בנסיעות, ונוצר גם‬
‫איזון טוב יותר במערכת התחבורה הציבורית.‬
‫בתכנון העיר שילוב עבודה ומגורים הוא הנושא‬
‫החשוב ביותר. פגשתי בארה"ב הרבה אנשים‬
‫שמחפשים שיטות תכנון של בניינים מקיימים, או‬
‫עוסקים בבניה בחומרים שנעשה בהם פחות שימוש‬
‫באנרגיה ובמשאבים מתכלים, וזה הכל טוב מאוד.‬
‫5. מפת התחבורה הציבורית בעיר קוריטיבה‬
‫אבל הדבר המקיים ביותר הוא לא לבזבז אנרגיה‬
‫בחיי היום-יום. אין היום כמעט סיבה שמקומות‬
‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & ג'ו נשאשיבי‬
‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬

11. ‫5. סיכום‬ ‫העבודה ומקומות המגורים לא יהיו קרובים זה לזה.‬
‫אזורים ללא פעילות הם אזורים שלא יכולים לתפקד‬ ‫ולאפשר הליכה לעבודה ברגל או נסיעה באופניים.‬
‫לאורך זמן ועל כן קיימת חשיבות בקיום תרבות רחוב‬ ‫4. מרכזי מידע ותקשורת מפוזרים בשכונות‬
‫– כלומר, באיזשהי התרחשות שתניע את אותם‬ ‫המתוכננים בצורת מגדלורים, המאפשרים גישה‬
‫האזורים. לצורך כך יש ליצור תשתית מתאימה‬ ‫לטכנולוגיה‬
‫שתעודד אנשים לא רק לעבור דרך מקומות, אלא גם‬ ‫מתקדמת לכל אדם בעיר; ביזור השירותים‬
‫ו לתת הזדמנות‬ ‫לשהות בהם, להתבונן, לשבת‬ ‫העירוניים ושילובם יחד עם שטחי ספורט, מעונות‬
‫לפעילויות חדשות להתרחש. על כן , מעניין לבחון‬ ‫יום, ושטחי מסחר בסמיכות לטרמינלים של מערכת‬
‫מחדש את הגבולות בין האזורים הפרטיים‬ ‫התחבורה הציבורית כדי להקל את הנגישות אליהם.‬
‫והציבוריים ובכך ליצור שינוי ברמה החברתית‬ ‫5. לתת גמישות אורבאנית ומרווחים רב תכליתיים,‬
‫בהגדרות מושגים אלו. שינוי שיהווה בסיס‬ ‫"תכנן את העיר שלך בעצמך, יש לאפשר לכל ילד‬
‫להתרחשות מעניינת.‬ ‫לתכנן את העיר שלו. זה חשוב מאוד משום שאם‬
‫יצירת תשתית לרחוב פעיל מחייבת התייחסות‬ ‫נלמד את הילדים לחשוב ולתכנן את העיר שלהם,‬
‫לגורמים שונים, ביניהם: הבנת צרכי המשתמשים:‬ ‫הם יעריכו אותה ויאהבו אותה יותר".‬
‫הגבול בין הפרטי לציבורי, הולכי הרגל, אלמנטי‬
‫רחוב המושכים את הקהל. כמו כן, התחשבות בצרכי‬
‫העיר הכוללים בין היתר את נושא ערוב השימושים‬
‫והצרכים התחבורתיים שלה שבמידה מסויימת‬
‫עומדים בניגוד לצרכי הולכי הרגל ולצרכי הרחוב שבו‬
‫רוצים לעודד שהייה.‬
‫היא‬ ‫תנועה בעיר חיונית מאד לתפקודה ולדעתנו‬
‫חייבת להיות חלק ממה שמוגדר כ"תרבות רחוב" .‬
‫הבנה זו יחד עם בחינת פתרונות קיימים מעלה‬
‫מספר שאלות: מצד אחד הפרדה מפלסית מציעה‬
‫פתרון לבעיית כלי הרכב אך מצד שני היא מנוגדת‬
‫למה שהגדרנו כתרבות רחוב. באיזו מידה לשלב את‬
‫התחבורה ברחוב?‬
‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & ג'ו נשאשיבי‬
‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬

12. : ‫ביבליוגרפיה‬
1. Using space syntax to understand multi layer high density urban environmement /
Arc. Raanan Gabay thesis 2003
2. Negotiate my boundary /RAMTV, Switzerland 2006
3. Making cities work /George Hazel & Roger Parry 2004
4. New City Spaces / Jan Gehl and Lars Gemzoe Copenhagen 2001
5. Urban open spaces / Helen Woolley 2003
6. Guy Debord's The Society of the Spectacle (Paris, 1967). Translated by Ken Knabb.
7. The death and life of great American cities/ Jane Jacobs Canada 1961
:‫אתרי אינטרנט‬
1. http://www.nyc-architecture.com/SOH/SOH063.htm
2. http://www.stevenholl.com/project-detail.php?id=24&worldmap=true
3. http://he.wikipedia.org/wiki/ ‫רחוב_דיזינגוף‬
4. http://coffee.walla.co.il/?w=/931/927575
5. http://www.zeevgalili.com/?attachment_id=6361
:‫רשימת תמונות‬
1.‫ מתוך הספר‬Negotiate my boundary /RAMTV, Switzerland 2006
. ‫ מתוך אתר‬http://www.rieder.cc/it/it/main/referenze/reference/1/storefront-for-art-and-architecture-nyc
2
3 . ‫ 0102 פליקס רובינשטיין‬http://en.wikipedia.org/wiki/File:Dizengoff_Square.jpg
4. ‫ מתוך האתר‬http://www.architecture.org.il/art_arch_telaviv.php
5.‫ מתוך אתר‬http://www.zonu.com/brazil_maps/Curitiba_Ubication_Localisation_Access_Map_Brazil_3.htm
.
‫תרבות רחוב כאמצעי לשיפור אכות החיים בעיר | ויקטוריה בלמן & ג'ו נשאשיבי‬
2010-2011 ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה | מרצה: תגית כלימור | סמסטר א' תש"ע‬