1. עבודה בהיסטוריה לחופש פסח
יש להגיש את העבודה ביום חמישי עם החזרה ללימודים
עליך לענות על השאלות הבאות באמצעות ספר הלימוד:
1. בקטע שלפניך מובאים דבריה של שרה מלכין, מחלוצות העלייה השנייה:
"שניים היו הרעיונות שהביאוני לארץ ישראל: האחד כי תכליתה של הציונות היא לחיות
בארץ ישראל; והשני, כי כל אדם חייב לעבוד וליצור, ולא להיות פאראזיט, ובארץ ישראל
חייבים לעבוד את האדמה".
שרה מלכין מדגישה בדבריה ערך מרכזי של עולי העלייה השנייה.
ציינו והציגו את ערך זה, הסבירו כיצד ערך זה בא לידי ביטוי בתקופת העלייה השנייה (יש
להציג לפחות שלושה אירועים אשר התרחשו בא"י בעקבות יישום הערך המופיע בדבריה).
2. רחל בלובשטיין הידועה בשם: "רחל המשוררת", כתבה הגיעה לארץ במסגרת העלייה
השנייה וכתבה על חוויותיה במסגרת עלייה זו וניסיונותיה להיות חקלאית בא"י. באחד
מחיבוריה, "על שפת הכנרת", היא כותבת כך את זיכרונותיה (קראו את הקטע לאט ותוך
שימת לב לפרטים השונים המופיעים בו):
היינו מעירות שחר. דומה, לּו הקדמנו עוד רגע אחד, והיינו תופסות את
הלילה במפתיע, מרגלות את מסתוריו וקולטות את סוד שיחו. הצצה
ראשונה – אל הים. בשעה זו שרוי הוא בתנומה. כהה כלשהו בתוך
מסגרת הרי תכלת, הרדומים אף הם.
החוף האחד – לנו הוא. כל צרור וכל חַלוק בו – מכר ומודע. ימינה, אל
הירדן, הריהו מתרומם לגבעה תלולה. כמה פרגים, כלניות, שיני אריה
חוגגים על פני מורדיו את אביב חייהם היחיד! שמאלה, בשפל, מזדקר לו
דקל בודד, בצדו הייתי הוזה שעות על שעות; דקל קטן בודד, המרים כאן
– מי יודע, כיצד – את ראשו העטור. ושם, להלן, לצד טבריה עדי שיחי-
הרדוף, שפע סבכי-ירק. החוף השני – רחוק, נכרי. מרחב הכנרת מבדיל
בינינו ובינו. גבעות החורן חופפות עליו, כהות לבוקר, לילכיות לצהרים,
ארגמן לבושן עם השקיעה. מושכות, צודות, ככל אשר בעבר ההוא.
זכורתני בליל-ירח, עם הקיץ, חתרו סירותינו אל חולת "העבר ההוא".
צעדנו על גבי האדמה, השומרת את עקבות פעמיו של אברהם אבינו,
הקשבנו הד דבר אלוהים בשכבר הימים: "ואגדלה שמך". טיפסנו אל
צורים והצצנו למטה אל הבקעים הצרים, שם ריוו עינות במימיהם
הצוננים שרשי חרובים עתיקי יומין.
כיצד עובר היום בכנרת? השחר עלה בהחילנו לעבוד. ארבע עשרה
היינו. ידים מיובלות, רגלים יחפות, שזופות, שרּוטות. פנים עזות,
לבבות לוהטים. האויר כולו צלל לזמירותינו, שיחנּו וצחוקנו. המעדרים
הונפו והורדו בלי הרף. לרגע קט תפסיקי, תנגבי את זיעת המצח בכנף
"הכפיה", תעיפי מבט- אהבה אל הים. מה טוב! תכלת, תכלת ללא
אומר, נושאת שלום, מרפא לנפש. אי-בזה מרחפת על המים דוגת-כנף,
עוד מעט וסירת-הקיטור הזערורית המעבירה את הנוסעים מצמח לטבריה
תאבך את עשנה.
לצהרים היינו שבות אל החוה, ושוב הים אתנו. עין-התכלת היתה מציצה
אל חלון חדר האוכל, עין התכלת של אדמת המולדת.
2. ככל אשר הארוחה היתה דלה, כן עלזו קולות-העלומים. מפני רוָחה
יגורנו. נכספנו לקרבן, לעינוי, לכבלי-אסיר, בהם נקדש ברמה את שם
המולדת.
זכורתני, שתלנו אקליפטים בתוך הבצה, במקום בו הירדן נפרד מעל
הכנרת ואץ-רץ הנגבה, מקציף סלעים, מציף את גדותיו. לא אחת מאתנו
היתה אחר כך מרעידה בקדחת על יצועה הדל. אבל אף לרגע אחד לא
עזב אחת מאתנו רגש ההודיה לגורל. עבדנו מתוך עלית-נשמה.
הציק הצמאון, והרי אחת מאתנו מפליגה אל הים עם הכלי הרגיל שלנו –
תיבת הפח משל נפט. איזה תענוג הוא לצנוח אל החצץ, ולשתות עד אין
סוף, כחית-היער. להשקיע במים את הפנים הלוהטים, לשאוף רוח, ושוב
לרוות עד כלות הכוחות.
אומרים, סגולת פלאים למים ההם: מי ששתה מהם אך פעם, שוב ישוב
אליהם. האם לא על כן עורגים הבנים בנכר אל חופי הכנרת השקטים,
יען כי אבותיהם רוו כאן את צמאם?
ביום השבת הייתי יוצאת לנוח על פני הגבעות הסמוכות. כמה שם חגוים
נפתלים, כמה מחבואים יקירם, כמה ואדים ירוקים; לּו תשארי פה לכל
ימיך. מה ט וב לפסוע על פני המשעול לאורך החוף, עד אשר תראה
לפניך חומת טבריה על מגדלותיה העגלגלים. כל כך עתיקה היא טבריה
זו, שאינה נראית לי כעיר, אלא כציור מתוך ספר לימוד לדברי ימי קדם.
ראה, אלה האבנים ראו פניו החִורים של המוכיח מנצרת, שמעו את
משנתם של התנאים, וגם את פני בירונוקה הנאוה זכור תזכורנה האבנים
האפורות האלה.
לא מראה נוף הוא ים-כנרת, לא פיסת טבע בלבד – גורל עם התלכד
בשמו. באלפי עינים יביט מתוכו עברנו אלינו, באלפי שפתים יׂשיח ללב.
בדבריה של רחל ניתן למצוא רמזים רבים על הקשיים של עולי העלייה השנייה בא"י,
ובמיוחד לגבי עובדי האדמה. תארו במילותכם מהם הקשיים עימם נאלצו להתמודד אנשי
העלייה השנייה בעבודתם בארץ. התסמכו בתשובתכם על הכתוב בקטע ובספר הלימוד.
3. מושגי יסוד בלאומיות המודרנית
עיין בקטע שלפניך, וענה על שני הסעיפים א -ב שאחריו.
" אין כל התארגנות אמיתית מלבד בין שווים, מלבד אלו להם אני חש אהבה. מדינה
אינה רק טריטוריה, היא תחושת אחדות ושותפות של כל החיים בטריטוריה זו.
המדינה צריכה להבטיח זכות בחירה, עבודה וחינוך לכולם כדי ליצור את הלאום
האחד..."
ג'וזפה מאציני, חובות האדם, 1144
א. הסבר שניים ממאפייני הלאום ע"פ מאציני, כותב הקטע (פעיל בתנועה לאיחוד איטליה
המאה ה-11).
3. ב. הצג שני טיפוסי לאומיות. הבא דוגמה של מדינה אחת שהתגבשה על בסיס אחד מטיפוסי
הלאומיות שהצגת.
4 . בהסתמך על המידע בספר בנושא: צורות ההתיישבות השונות, קשיי העלייה השנייה, הניגוד בין
ירושלים לעיר החדשה "תל-אביב", תחיית השפה העברית ועוד נושאים המופיעים בספר בהקשר
לעלייה השנייה. עליכם לחבר שיר או סיפור קצר.
עליכם לצאת מנקודת הנחה שהנכם בני העלייה השנייה, אשר ברחתם מביתכם בכדי להקים "חברה
חדשה". בדרך הנכם עוברים קשיים רבים, הן במישור האישי והן במאבקים בין אנשי היישוב הישן
לבין אנשי היישוב החדש.
השיר או הסיפור אמורים לתאר את הקשיים שאתם עוברים בדרככם. שימו לב, לא משנה אם
בחרתם להיות חקלאים, פועלים או פקידים, עליכם להסתמך בשיר או בסיפור על המידע המופיע
בספר ובמחברת הלימוד.
תזכורת: יש להגיש את העבודה ביום חמישי עם החזרה ללימודים.
בהצלחה ועבודה נעימה
