Ce diaporama a bien été signalé.
Nous utilisons votre profil LinkedIn et vos données d’activité pour vous proposer des publicités personnalisées et pertinentes. Vous pouvez changer vos préférences de publicités à tout moment.

מדוע נבנו מבצרי המשטרה

  • Soyez le premier à commenter

  • Soyez le premier à aimer ceci

מדוע נבנו מבצרי המשטרה

  1. 1. ‫1‬ ‫מדוע נבנו מבצרי המשטרה )טיגרטים( בפברואר 0491‬ ‫ויקטור מנביץ' וגדעון ביגר‬ ‫בגיליון 111 של קתדרה, שהופיע בניסן תשס"ד, דן גדי קרוייזר באריכות בפרשת תכנון‬ ‫מבצרי המשטרה ),טאגרטים"( בארץ ישראל1. מאמר מקיף וחשוב זה מצטרף למאמר‬ ‫מקיף אחר שנכתב בנושא זה על ידי יגאל אייל ועמי2 אורן העוסק במצודות אלה מנקודת‬ ‫מבט של "שלטון ובטחון בכפיפה אחת". נראה כי בשני מאמרים מקיפים אלה הועלו כל‬ ‫הנקודות החשובות הכרוכות בהקמתו ובנייתו של המיזם הביטחוני הראשון במעלה שבנו‬ ‫הבריטים בארץ ישראל ואין כמעט מה להוסיף על כך. עם זאת נראה כי שאלה אחת‬ ‫נשארה פתוחה ומעוררת תהיות וזאת שהשאלה הקשורה בעצם הוצאתה לפועל של‬ ‫תכנית רחבת היקף זו ומועד ההחלטה לביצוע הפעולה.‬ ‫הטיעון המרכזי שלנו הוא שהעלות הכספית הגבוהה כ – 2 מליון לירות או סך דומה‬ ‫לתקציב השנתי של ממשלת ארץ ישראל בעת ההיא, לא אפשרה ביצוע הפעולה באמצעים‬ ‫מקומיים ולכן נדרשה ממשלת בריטניה להקצות הסכומים לבנייה . ממשלת בריטניה‬ ‫אישרה את ביצוע העבודות רק בהקשר של אירועי מלחמת העולם השניה )ולא המצב‬ ‫הביטחוני בארץ( ובעיקר אירועים שקרו הרחק מארץ ישראל. "מלחמת החורף" בין ברית‬ ‫המועצות לפינלנד היא שגרמה לטענתנו לאישור ההוצאה הכספית לבניית מבצרי טיגרט‬ ‫בארץ ישראל.‬ ‫את טיעונינו נבסס בהסתמכות על שורת אירועים ונסיבות שהביאו לקשר המוזר לכאורה‬ ‫בין שני נושאים רחוקים במרחב ובמעורבות אך סמוכים מאד בזמן. לשם כך נסקור‬ ‫בקצרה את החסר במאמרים ובמחקרים שהוזכרו לעיל ומכאן לנימוקים לביסוס טיעונינו.‬ ‫בניית מבצרי טיגרט )‪ (TEGART‬אף שלכאורה היא פועל יוצא של "המרד הערבי" בשנים‬ ‫9-6391, נעשתה בעיקרה בעת מלחמת העולם השניה, בשנה וחצי שבין אפריל 0491 לבין‬ ‫אוקטובר 1491. בתקופת זמן קצרה זו הוקמו חמישים וחמישה מבצרי משטרה אחידים.‬ ‫בין ספטמבר 2491 ונובמבר 3491 נבנו עוד שבעה מבצרים נוספים. הן קרוייזר והן אייל‬ ‫ואורן מציינים נכון כי ההחלטה לבניית המבצרים הועברה באוגוסט 9391 עת אושר לבנות‬ ‫1 קרוייזר גד, חזרה לשליטת התחנה: פרשת תכנון מבצרי המשטרה )"טגארטים"( בארץ‬ ‫ישראל, קתדרה, 111, ניסן תשס"ד, עמ' 59-821.‬ ‫2 י אייל וע' אורן, מצודות טיגרט – שלטון ובטחון בכפיפה אחת: הרעיון, המדיניות‬ ‫והיישום, קתדרה, 401 )תמוז תשס"ב, עמ' 59-521.‬
  2. 2. ‫2‬ ‫אחד עשר מבנים, בסך כספי כולל של 000,052 לירות ארץ ישראליות אולם ההחלטה‬ ‫התקציבית העיקרית נעשתה בחודש פברואר 0491 עת אישר האוצר הבריטי הקצאה של‬ ‫000,057,1 לירות לבניית ארבעים וארבע המצודות האחרות. הדעה העולה משני המאמרים‬ ‫היא כי בניית המבצרים נועדה לשחרר כוחות צבא גדולים שהיו בארץ ישראל וכאן‬ ‫התמיה והשאלה העיקרית. "המרד הערבי" )מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט( שגרם לכל הדיון‬ ‫בארגונה מחדש של משטרת ארץ ישראל ושינוי במערך הכוחות הצבאיים בה גסס והלך‬ ‫במשך שנת 9391 ובקיץ 9391 הסתיים למעשה. פעולות ההתקפה של הערבים נפסקו, נעשו‬ ‫צעדים פוליטיים שהביאו להשקטת הארץ. אל אף כך מחליטה ממשלת בריטניה, ולא‬ ‫ממשלת ארץ ישראל, לבצע את הבנייה. נשאלת השאלה מדוע תקציב ממשלת בריטניה‬ ‫סכום עתק של כ – 2 מליון לירות ארץ ישראליות, מתקציב משלם המסים הבריטי )ולא‬ ‫מתקציב ממשלת ארץ ישראל!( כדי לבנות את מצודות המשטרה ודווקא בתחילת שנת‬ ‫0491. לא קרוייזר במאמרו ולא אייל ואורן לא נותנים מענה הן לשאלת ההוצאה הכספית‬ ‫והן לשאלת העיתוי. על אלה ננסה להשיב במאמרינו.‬ ‫תכנון הקמת המבצרים – הערות מקדימות ומוסיפות.‬ ‫פ[עילות של סר צ'רלס טיגרט והמלצותיו לגבי ארגונה המחודש של משטרת ארץ ישראל‬ ‫בעקבות ה"מרד הערבי" נדונו בהרחבה במאמרים שהוזכרו לעיל ואין כל צורך לחזור‬ ‫עליהם כאן. עם זאת יש לדעתנו לשים לב לכמה נקודות חשובות.‬ ‫בינואר 8391 הגיש סיר צ'רלס טיגרט דו"ח מפורט בו גיבש המלצות רבות באשר לארגונה‬ ‫מחדש של משטרת ארץ ישראל. דו"ח זה ופעילותו של סר צ'רלס טיגרט עצמו זכו‬ ‫להתייחסות נרחבת מצד כל החוקרים )בזה עסקה עבודת הדוקטורט של גד קרוייזר(‬ ‫שעסקו במצרים וכולם רואים בה את מקור ההשראה לתכניות הבנייה. אין אנו חולקים על‬ ‫מידע והערכה נכונים אלה אך יש להדגיש כי הדו"ח של טיגרט מורכב מעשרים ושמונה‬ ‫פרקים המתייחסים לכלל ההיבטים של פעילות המשטרה הארץ ישראלית, כאשר הפרקים‬ ‫מסודרים בהתאם לחשיבותם. הנושא של בניית מבנים חדשים לתחנות המשטרה הוא תת‬ ‫נושא בפרק המתייחס לדיור המשטרתי בכלל כאשר נושא הדיור נמצא בפרק 41 מתוך 82‬ ‫הפרקים בדו"ח.‬ ‫מכאן עולה כי בשלב הגשת הדו"ח לא היה עניין בניית התחנות במדרגת חשיבות עליונה‬ ‫ורק מאוחר יותר נקשר בניית המבצרים לעיקר בהצעותיו של טיגרט. יש להזכיר כי בין‬ ‫הגשת הדו"ח ועד להחלטה על הבנייה עצמה עברו שלוש שנים , דבר שלעצמו מעורר‬ ‫שאלות באשר לעיתוי.‬
  3. 3. ‫3‬ ‫זאת ועוד, בתגובה לדו"ח טיגרט שולח הנציב העליון דאז, ארתור ווקופ, מכתב לשר‬ ‫המושבות, אורמסבי-גור ובו מסכם המלצותיו שלו לגבי דוח טיגרט וכן הערותיו לגבי מה‬ ‫שנעשה או אמור להיעשות ואיזה המלצות לא יעשה בהם דבר.‬ ‫האשגר הסודי3 מקדים ואומר כי " עקרונית אני מסכים להמלצות" אך בהמשך מועלים‬ ‫התנגדויות נגד ביצוע ההמלצות. הנציב העליון מוסיף עוד כי " כבר כעת מיישמים , ככל‬ ‫שאפשר, את האלמנטים בדו"ח שמימושן אינו דורש החלטה של משרד המושבות או של‬ ‫אלה שלא מצריכים הוצאות שעבורם אין כספים בנמצא". יש לזכור כי עם קבלת המנדט‬ ‫על ארץ ישראל התחייבה ממשלת בריטניה לא להוציא כספים של משלם המסים הבריטי‬ ‫לצורכי ניהול ארץ ישראל וכל תקציבה של ממשלת ארץ ישראל, כולל הוצאות השיטור,‬ ‫היו אמורות ממומנות על ידי הכנסות ממיסוי מקומי. בשל העדר המשאבים המקומיים‬ ‫לביצוע תכנית הבנייה נראה היה בשלב זה כי הדיון בהם היה תיאורטי בלבד ללא כל‬ ‫כוונה ליישמו, בשל העדר מקורות כספיים.‬ ‫אין ספק כי הדו"ח זכה לעיון רב ומעמיק של העוסקים במלכת השליטה אולם היה ברור‬ ‫למערכת השלטון בארץ כי בשל מגבלות תקציביות לא יהיה עניין הבנייה עניין מעשי.‬ ‫אפשר לבחון התייחסות זו באשר לשני סעיפים מרכזיים אחרים בדו"ח, סעיף 2 – הקמת‬ ‫כוח משטרתי נייד לצורך לחימה בכנופיות וסעיף 3 – הגנה על גבול הצפון.‬ ‫לדעת מחברי הדו"ח הקמת הכוח הנייד הייתה חשובה ביותר ובדרג עדיפות גבוה אך‬ ‫הנציב העליון הבין כי אין בכוחו להקים כוח מעין זה לא מבחינת המצאות כוח אדם‬ ‫מתאים, לא מבחינת המשאבים הכספיים הנדרשים לביצוע ולכן הוא מתייחס לנושא זה‬ ‫בכלליות, מבקש הסכמה עקרונית של שר המושבות לסעיף זה , טוען שהנושא מורכב‬ ‫ודורש מחקר מוקדם של היבטים כספיים ואחרים. זו למעשה המלצה "לקבור " את‬ ‫הרעיון.‬ ‫לעומת זאת, המצב האקוטי בגבול הצפון, וההבנה כי זרימת אמצעים, אנשים, כסף ונשק‬ ‫דרך הגבולות הוא "מנוע" מרכזי לפעולות האלימות של הערבים, מזדרז הנציב וטוען כי‬ ‫כבר נעשתה הערכה כספית )שמצאה כי העלות היא פי ארבע מהמוצג בדו"ח( וכי ארץ‬ ‫ישראל מבקשת אישור לפעולה מיידית בנושא. ואכן, במשך שנת 8391, נסלל כביש הצפון,‬ ‫נמתחה לאורכו גדר בטחון, נבנו תחנות משטרה למיצדיות והמלצות הדו"ח בעניין זה‬ ‫יושמו במלואן ובזריזות4.‬ ‫מכאן לסעיף 41 – דיור לשוטרים. בדו"ח טיגרט מדובר על הקצאה כספית של 000,008 עד‬ ‫000,002,1 לירות לצורכי בניית התחנות החדשות. טיעונו של טיגרט היה כי הוצאה אדירה‬ ‫3 מסמך 63/44/‪ CF‬הנציב העליון לשר המושבות מיום 7 לפברואר 8391 בתיק 383/337/‪CO‬‬ ‫4 ג. ביגר, גדר הצפון – גדר המערכת הראשונה בארץ ישראל, בתוך י. וואלך וחוב,‬ ‫)עורכים( חקרי מלחמה, משרד הביטחון, 8891, עמ' 111-021.‬
  4. 4. ‫4‬ ‫זו )אף שנתברר כי למעשה הוצא סכום כפול לבניית המבצרים( תושג על ידי חסכון‬ ‫בתשלום דמי שימוש במבנים קיימים, וזאת על פי מודל שטיגרט יישם בהודו. היבט כספי‬ ‫זה מוזכר רבות במחקרו של קרוייזר אולם יש לתהות על האופציה המוצעת , לחסוך כסף‬ ‫בארץ ישראל 51 שנים מאוחר יותר, לעומת הוצאה אדירה בשנת 8391, במקום שהשליטה‬ ‫בו זמנית )ארץ ישראל לא הייתה חלק מהאימפריה הבריטית ושליטתה בארץ הייתה‬ ‫זמנית במהותה, עד שהארץ תעמוד ברשות עצמה – כך על פי תנאי המנדט(. יש לזכור כי‬ ‫בקיץ 7391 הועלתה המלצת הוועדה המלכותית על סיום השלטון הבריטי על ארץ ישראל.‬ ‫אמנם ההמלצה לא בוצעה אך שוב הוברר כי שליטת בריטניה בארץ היא זמנית והשקעה‬ ‫כספית עצומה ב – 8391, לא נראתה מעשית, אל אף החיסכון האפשרי לאחר 51 שנים.‬ ‫התייחסות הנציב העליון לסעיף זה – שנראה בעיני החוקרים כחלק החשוב ביותר של‬ ‫הדו"ח, היא בשבע שורות בהן מעיר כי כרגע עובדים על פתרון בעיית הדיור לשוטרי‬ ‫ירושלים ובאשר לבניית תחנות חדשות, אגף עבודות ציבוריות בודק את הנושא ובעתיד‬ ‫ידווח הנציב העליון לשר המושבות בעניין. להתייחסות להמלצות הדו"ח בסעיף 71 –‬ ‫צביעת האוטובוסים בצבע אחיד, הגיב הנציב העליון ביתר הרחבה. נראה אפוא כי‬ ‫בתחילת שנת 8391 נראה מיזם בניית התחנות החדשות בפריסה ארצית )להוציא הפעולות‬ ‫לאורך גבול הצפון( חשוב אבל חסר אפשרות לביצועו בשל חוסר המשאבים הכספיים.‬ ‫ביוני 8391 סיים הנציב העליון ארתור ווקופ את שירותו ובמקביל הוחלף מפקד משטרת‬ ‫ארץ ישראל. סר צ'רלס טיגרט חזר לאנגליה . המרד נמשך, לא חלו שינויים בתפקוד‬ ‫המשטרה ואף כי הוחלט באוגוסט 8391 לקבל את ההמלצה המרכזית בדו"ח טיגרט‬ ‫ולהקים כוח מחץ משטרתי ללחימה בכנופיות לא נעשה דבר, אף כי טיגרט חזר לארץ‬ ‫בספטמבר 8391 כדי ליישם את ההמלצה. בסופו של דבר הוחלט בלונדון להכריז על‬ ‫משטר צבאי בארץ, הצבא הבריטי תוגבר והעביר תחת פיקוחו גם את פעולות המשטרה,‬ ‫ההמלצה להקמת כוח משטרתי מיוחד בוטלה, והצבא הבריטי החל לפעול בנמרצות‬ ‫לחסיל המרד. בנובמבר 8391 הוקמה ועדה לבחינת ההיבטים הכוללים של פריסה‬ ‫מחודשת של כוחות המשטרה והפעם בהתאם לצורכי הצבא. דו"ח הועדה, שנדון גם הוא‬ ‫בהרחבה אצל קרוייזר, הוגש בתחילת אפריל 9391.‬ ‫גם עתה הוסכם כי התכנית חיונית אך ההיבט הכספי מנע את אפשרות הביצוע. הוצע כי‬ ‫ארץ ישראל תיקח הלוואה לתשלום עבור הבנייה אך מנהל האוצר בממשלת ארץ ישראל‬ ‫)שר האוצר הארץ ישראלי( ‪ JOHNSON‬התנגד לרעיון ההלוואה לצורך הבנייה וטען כי כל‬ ‫החישובים על חסכון אפשרי בעתיד אינם מציאותיים וממשלת ארץ ישראל לא תוכל‬ ‫לשלם את הריבית על ההלוואה שתיקח לצורך בניית המשטרות החדשות. נראה היה כי‬ ‫רק ממשלת בריטניה תוכל לממן הוצאה מעין זו. למשרד המושבות לא היה את הסכום‬
  5. 5. ‫5‬ ‫הנדרש. ממשלת בריטניה, בשנים ערב מלחמת העולם השניה, ובעיקר לאחר המשבר‬ ‫הכלכלי הגדול של 9291, לא הזדרזה לאשר הוצאות חריגות לצורכי בטחון מרוחק, ואף‬ ‫בבריטניה עצמה, לא אישר משרד האוצר הבריטי להוציא סכומים ניכרים לפיתוח מודל‬ ‫משופר של הטנק הבריטי ויקרס )‪ ( VICKERS-ARMSTRONGS‬בן 6 הטונות, בטענה כי הוא‬ ‫יקר מדי5.‬ ‫ממשלת ארץ ישראל אכן פנתה למשרד המושבות לקבל אישור עקרוני לתכנית. אישור זה‬ ‫התקבל אך לא תוקצב על ידי האוצר הבריטי. טיגרט עזב את ארץ ישראל סופית באביב‬ ‫9391. במסע השכנועים מול ממשלת בריטניה הועלה הטיעון כי בניית התחנות החדשות‬ ‫תועיל לשמירת הסדר הציבורי ביום שלאחר יציאת כוחות הצבא שהוזעקו לארץ ישראל‬ ‫כדי להלחם בערבים. ממלא מקום הנציב העליון טען, בתגובה לדוח החדש מאפריל 9391‬ ‫כי "ההמלצות הללו הועברו למשרד המלחמה והאוירייה, ואיננו במצב שבו נדרוש מהאוצר‬ ‫אישור עד שנקבל את תשובותיהם". ברור על כן כי באביב 9391 ההחלטה הייתה בידי‬ ‫משרדים ביטחוניים אלה ואחריהם – משרד האוצר. הנחיצות הביטחונית של ארץ ישראל‬ ‫ואף עמדתו של שר המושבות לא היה בה כדי להוציא את התכנית אל הפועל.‬ ‫המצב הבינלאומי בקיץ שנת 9391 והשלכותיו על ארץ ישראל‬ ‫הסכם מינכן שהשקיט זמנית את המצב הבינלאומי בשת 8391 עבר מהעולם וכוחות‬ ‫גרמניים פלשו לצ'כוסלובקיה במרס 9391. מקבלי ההחלטות באותם הימים כמובן לא חזו‬ ‫את פרוץ מלחמת העולם ב ספטמבר 9391 והמצב הכללי היה נזיל. בקיץ 9391 לא היה אף‬ ‫ברור "מי נלחם נגד מי". במשך כל הקיץ התנהלו שיחות בין בריטניה, צרפת ובריה"מ,‬ ‫בניסיון לא רציני במיוחד, לארגן חזית אחידה נגד גרמניה הנאצית. במקביל היה ניסיון‬ ‫למנוע את הצטרפות איטליה בראשות מוסוליני למלחמה אפשרית לצידה של גרמניה. יפן‬ ‫הצטרפה כבר לצד הגרמני ושקט במזרח הרחוק, כפי שהיה בעת מלחמת העולם‬ ‫הראשונה, לא היה מובטח. ברור היה כי אם תפרוץ מלחמה היא תהיה אכזרית, קשה‬ ‫ובעלת פוטנציאל התפשטות לכל אזור בעולם.‬ ‫במצב כזה לצד התוקף או המתכוון לתקוף יש יתרון ברור – התוקף יודע, או לפחות‬ ‫חושב שיודע, בדיוק מתי והיכן תפרוץ המלחמה ובאיזה חזיתות היא תתמקד. לעומת‬ ‫זאת, על הצד האחר להתכונן למגוון אפשרויות. זה היה המצב בו הייתה שרויה בריטניה‬ ‫בקיץ 9391. לאור הצורך להתמודד עם איומים רבים, ולחימה אפשרית בכמה חזיתות,‬ ‫נושא התפקוד התקין של קווי האספקה החל לקבל ממדים של בעיה מרכזית בקנה מידה‬ ‫אימפריאלי. . ארץ ישראל הייתה נדבך חשוב במערך קווי אספקה אלה ולכן עניין ההגנה‬ ‫על הארץ ושמירה על שקט פנימי בה הפכו ממטרד מקומי לבעיה חשובה בהיבט‬ ‫5 5991 ,‪.Foss C.F and McKenzie, P., The Vickers Tank, Keepdate Publ. London‬‬
  6. 6. ‫6‬ ‫אימפריאלי. הגנרל היינינג, מפקד הצבא הבריטי בארץ ישראל טען כי "כל שאלת‬ ‫האפשרות של פינוי כוחות מארץ ישראל תלוי ביכולתה של המשטרה והחזרת המצב‬ ‫באזור הכפרי לקדמותו. זה לא יכול להתבצע כל עוד תכנית המבנים של טיגרט לא יצאה‬ ‫אל הפועל6. קשר זה, בין בניית תחנות המשטרה ופינוי כוחות הצבא, נתפס כ"מובן‬ ‫מאיליו" בכל המחקרים הקודמים אך אנו באים לערער גם על קשר זה.‬ ‫בדיקת מצבת החיילים הבריטיים ששהו בארץ ישראל מראשית שנת 9391 ועד סוף‬ ‫מלחמת העולם השניה מראה כי הוא לא פחת. זאת לאור מיקומה וחשיבותה של ארץ‬ ‫ישראל במערך ההגנה של האימפריה הבריטית. נראה כי גם בקיץ 9391 לא נראה פינוי‬ ‫חיילים בריטיים מארץ ישראל כמצב קביל . גם מפקדי הצבא שהצביעו על קשר בין פנוי‬ ‫חיילים ובנייה משטרתית, לא הביאו כל נימוק להקטנת מספר החיילים בארץ ישראל, דבר‬ ‫שכאמור כלל לא נתבצע. היה ברור כי אין להזיז כוחות צבא ממיקום אסטרטגי ערב‬ ‫מלחמה, באם אין צורך דחוף בכך. יותר מכך, ביוני 9391 נערכה בירושלים פגישה בין‬ ‫מפקדים בכירים של כוחות בריטניה וצרפת באזור, כדי לגבש הסכמה מוקדמת בקשר‬ ‫לפעילות משותפת במקרה ותפרוץ מלחמה. יש לזכור כי גם עבור בריטניה וגם עבור‬ ‫צרפת, שימש המזרח התיכון גם למקור מרכזי לאספקת נפט, לצורכי שלום ומלחמה.‬ ‫בפגישה זו סוכם כי הכוחות שנמצאים בארץ ישראל יישארו שם וימשיכו בפעילות‬ ‫שוטפת לשמירה על אלמנטים חיוניים. כמו כן ישמשו כוחות אלה כעתודה למקרה חירום‬ ‫והתפתחות לא רצויה באזור תעלת סואץ7 . ערב מלחמת העולם השניה היו מוצבים בארץ‬ ‫ישראל 2 חטיבות חיל פרשים, שתי דיויזיות של חיל רגלים, שני סקדרונים של משוריינים‬ ‫ופלגה אחת של משוריינים של חיל האוויר. עליהם נוספו יחידות תחזוקה ולוגיסטיקה‬ ‫שמנו כולם יחד כ – 03 אלף חיילים שאורגנו במסגרת ‪ .EGYPT –PALESTINE BASE‬יחידות‬ ‫חיל האוויר המלכותי היו אמורות להגן על חיפה ועתודה לפעילות חירום בתעלה ויחידות‬ ‫צי בריטי כולל סיירת כבדה, עגנו בנמל חיפה. הגורמים המקצועיים לא צפו שום סיכוי‬ ‫ממשי לחידוש המרד הערבי והצבא המשיך בפעולות רגילות לשמירה על הסדר. כל זה‬ ‫הרחיק את רעיון בניית תחנות המשטרה החדשות כיון שלא הייתה כל כוונה לפנות צבא‬ ‫מארץ ישראל, ואולי עוד היו מחשבות להגביר הכוחות בארץ במידה ותפרוץ מלחמה. על‬ ‫רקע זה ניתן להבין את האישור וההקצבה הכספית עבור בנייתם של רק 11 תחנות‬ ‫כפריות, בסכום של 000,052 לירות. אלה נבנו בעיקרן בדרום הארץ )בית גוברין, חן יונס,‬ ‫מג'דל, גדרה, עיראק סואידן( חלק על צירי תנועה בין ארץ ישראל לעבר הירדן )יריחו,‬ ‫6 . תזכיר היינינג, מצורף למכתבו של הנציב העליון לשר המושבות, 4 לאוגוסט 9391, ב -‬ ‫34/51057/983/337/‪. CO‬‬ ‫7 . ,.‪Playfair, I.S.O., The Mediterranean and the Middle East, Vol. I, II in Butler, J.R.M‬‬ ‫72 .‪.History of the Second World War, London 1954. P‬‬
  7. 7. ‫7‬ ‫ג'יפטליק(, אחת על צומת הדרכים תל אביב – ירושלים עם דרך האורך הארץ ישראלית‬ ‫)לטרון( ואילו שלוש תחנות הגנו על חיפה – עתלית, שפרעם ולג'ון )מגידו(. שיקולי‬ ‫המיקום הם צבאיים, ואינם יעודים להיות בסיס לרדיפה אחרי כנופיות. מתקני הצבא‬ ‫ודרכי מעבר לכיוון התעלה וסביב ירושלים הם שקבעו את מיקום התחנות, שלא יועדו‬ ‫לשחרר חיילים מארץ ישראל, כי אם לתגבר את ההגנה על הארץ מפני מתקפה אפשרית8.‬ ‫אירועי השלב הראשון של מלחמת העולם השניה והשפעתן על בנוי מבצרי טיגרט.‬ ‫ערב המלחמה ניהלו כאמור בריטניה וצרפת מגעים עם בריה"מ ליצירת חזית משותפת‬ ‫מול גרמניה. מגעים אלה היו הססניים הן בשל ההבנה כי הצבא האדום, אף שהוא גדול‬ ‫במספרו )לצבא האדום היו אז כ – 000,02 טנקים, יותר מאשר לכל צבאות העולם ביחד!(‬ ‫אך בשל בעיות לוגיסטיקה, חוסר מקצועיות , הטיהור שנערך בין מפקדי הצבא, חוסר‬ ‫המשמעת ותחבורה בלתי מספקת, הרי שהצבא הוא בלתי יעיל9 ויצטרך לקבל אספקה‬ ‫שוטפת מהמערב, דבר שאכן התבצע בשלבי שיתוף הפעולה בחלק השני של המלחמה.‬ ‫בנוסף לכך, משטרו הטוטליטרי של סטלין לא היה שונה מהותית ממשטרו של היטלר‬ ‫ואידיאולוגית היה אף מסוכן יותר. כך או כך, לא היה שיתוף הפעולה רצוי ועמדה‬ ‫ניטרלית של בריה"מ בסכסוך העתיד להתפתח, כאשר הצבא הסובייטי הענקי מהווה‬ ‫איום על עורפה של גרמניה, נראתה עדיפה לבעלות הברית בריטניה וצרפת01.‬ ‫מצב זה השתנה לחלוטין וכל תכנון קודם בטל כאשר ב 32 לאוגוסט 9391, חתמו גרמניה‬ ‫וברית המועצות על הסכם אי התקפה הדדי ובמסגרתו הפכו מדינות אלה לבעלות ברית‬ ‫למעשה. ברית המועצות החלה לספק לגרמיה חומרי גלם אסטרטגיים, כולל נפט וגרמניה‬ ‫סיפקה מוצרי תעשיה ובראשם סיירת קרב ימית כבדה. שתי המדינות החלו בשיתוף‬ ‫פעולה צבאי. בראשון לספטמבר 9391 פרצה מלחמת העולם בהתקפה גרמנית על פולין.‬ ‫במסגרת ערבויות קודמות הכריזו צרפת ובריטניה מלחמה נגד גרמניה. יש לזכור כי‬ ‫בערבויות לפולין נאמר כי בריטניה וצרפת מצטרפות אליה בכל מקרה של התקפה עליה,‬ ‫בלי הדגשה על מדינה תוקפת ולא היה מדובר על גרמניה במפורש. ב – 71 לספטמבר‬ ‫הצטרפה בריה"מ למלחמה בתקפה גפ היא את פולין. פעולות בריה"מ תואמו עם‬ ‫הגרמנים ולכאורה יכולות היו בריטניה וצרפת להכריז מלחמה על בריה"מ אך הם לא עשו‬ ‫8. יש להעיר כי כותבי המאמרים לעיל לא עשו כל אבחנה בין שני השלבים בבניית‬ ‫התחנות, שלב אוגוסט 9391 ושלב פברואר 0491. הם אכן מציינים את העודה הזו אך לא‬ ‫מתייחסים אליה כלל.‬ ‫9 49 .‪.SETH, 1964, p‬‬ ‫01 ‪Nevakivi, Y., The Appeal that was never made, The Allies, Scandinavia and the‬‬ ‫0491-9391 ‪.Finish War‬‬
  8. 8. ‫8‬ ‫זאת. בריטניה וצרפת התכוננו בסתיו 9391 למלחמה במערב אירופה בעוד בריה"מ כובשת‬ ‫ומספחת את המדינות הבלטיות )ליטא, לטביה ואסטוניה( ללא כל תגובה .‬ ‫ב – 92 בנובמבר פתחה ברית המועצות במתקפה נרחבת נגד פינלנד על מנת לכבוש את‬ ‫המדינה ולהחליף בה את השלטון לפרו-סובייטי. לפי ההערכה של הפיקוד העליון של‬ ‫הצבא האדום, כל המערכה כולה הייתה אמורה להמשך לא יותר משבועיים.‬ ‫מלחמה זו "מלחמת החורף", שנדחקה בתודעה לשוליים בעקבות האירועים הראשיים של‬ ‫מלחמת העולם, הייתה, בעת המעשה ובמשך 501 הימים שהתנהלה, במרכז הדיון המדיני,‬ ‫ציבורי וצבאי באירופה.‬ ‫בתחילת דצמבר 9391 היה אפוא המצב כדלקמן: גרמניה, לאחר כיבוש פולין, נמצאת‬ ‫בהכנות לקרבות במערב אירופה, כנראה בכיוון כיבוש בלגיה. בריטניה וצרפת מתכוננות‬ ‫למהלך זה ומחזיקות כוחות בכוננות לעצור מתקפה אפשרית. במקביל מחזיקים כוחות‬ ‫מול גרמניה בגבולה עם צרפת. איטליה היא בעלת ברית של גרמניה ומהווה איום על‬ ‫דרום צרפת, צפון אפריקה ועל מדינות ידידותיות לבריטניה וצרפת – יוון וטורקיה, אך‬ ‫בינתיים ניטרלית. בריטניה וצרפת מנסות להגיע להסכם הגנה עם טורקיה המופנה‬ ‫בעיקרו, אם כי לא במפורש, כנגד התקפה אפשרית של בריה"מ על טורקיה, בהמשך‬ ‫להתקפה על פינלנד. ברית המועצות נראתה כתוקפן הראשי, האקט האחרון של "חבר‬ ‫הלאומים" היה סילוקה של בריה"מ משורותיו עקב המתקפה על פינלנד, ודעת הקהל‬ ‫במערב דרשה פעולה ממשית נגד ברית המועצות, בעיקר מול חוסר המעש המערבי‬ ‫באירוע כיבוש פולין על ידי שתי המעצמות הטוטליטריות , גרמיה ובריה"מ.‬ ‫מהלך המלחמה בפינלנד היה שונה מהמצופה. תוך זמן קצר התברר הקושי הסובייטי.‬ ‫חיילים רוסיים לא הגיעו לבירת פינלנד והצבא הפיני לחם בעוז לאורך הגבול ומנע‬ ‫התקדמות סובייטית. בהתאם לתמונת מצב זו התכנסה ממשלת בריטניה ובישיבת קבינט‬ ‫המלחמה נאמר כי "המערה בפינלנד יכולה להוות פעולה מקדימה להמשך התפשטות‬ ‫רוסית היכולה להתפתח בדרום מזרח אירופה ובאסיה… אם פעולה אגרסיבית רוסית‬ ‫תגיעה לדרום מזרח אירופה ניאלץ להכריז מלחמה נגדה אם זה ימצא חן בעיננו ואם‬ ‫לא"11 .המטכ"ל הבריטי העריך כי הפינים יוכלו להחזיק מעמד כחודשיים נוספים עם‬ ‫האמצעים העומדים לרשותם אך אם יקבלו אספקה, יוכלו להחזיק מעמד ללא גבול. .‬ ‫הבריטים חיפשו דרך לניצחון על גרמניה בפעילות עקיפה וזאת על ידי פגיעה באספקת‬ ‫מצבורי הברזל ששבדיה שלחה בצורה רציפה לגרמניה. משבדיה יצאו מתנדבים לעזרת‬ ‫הפינים ובבריטניה החלו לחשוב ברצינות על עזרה מסיבית לפינים. הרעיונות המרכזיים‬ ‫להתערבות לצד פינלנד היו ברורים. התקדמות סובייטית לדרום מערב אירופה תסכן את‬ ‫העמדות של בעלות הברית באזור. הצבא הסובייטי היה אמנם גדול ויכול היה לשלוח‬ ‫11. שם, עמוד 34.‬
  9. 9. ‫9‬ ‫חיילים גם לכיוון יוון וטורקיה אך הבריטים והצרפתים היו מיומנים ויעילים יותר.‬ ‫גרמניה, התלויה במשלוחי נפט מבריה"מ ומשלוחי ברזל משבדיה, תיפגע ביותר‬ ‫מהשתלבות שבדיה במערך בעלות הברית ויקשה עליה לקבל עודפי נפט מבריה"מ.‬ ‫משלוח כוחות בריטיים וצרפתיים לפינלנד יביא למשלוח כוחות גרמניים לעזרת בריה"מ‬ ‫ותחליש הערכות גרמנית במערב ואלי אף תביא לקריסה גרמנית ולהצטרפות מדינות‬ ‫דרום מזרח אירופה )ובעיקר רומניה עם משאבי הנפט שלה( לבעלות הברית . דעות אלה‬ ‫הועלו על ידי ראש המטה האימפריאלי הבריטי בדיון בקבינט המלחמה ובעקבות כך‬ ‫הוחל בהכנות למשלוח כוח משימה בריטי-צרפתי למעורבות לצד הפינים במלחמתם‬ ‫ברוסיה. החשש הבריטי ממתקפה סובייטית על טורקיה והמזה"ת היה גורם מרכזי‬ ‫בחששות הבריטים . לכן נדרשה הזרמת כוחות לתגבור המערך המזרח תיכוני להגנת‬ ‫האינטרסים הבריטים ומניעת נפילתה של טורקיה לידי הרוסים. לכן הוצע לתגבר , בעיקר‬ ‫בכוחות רגליים וכוחות אוויריים את המערך הבריטי במזה"ת21. חודש וחצי מאוחר יותר,‬ ‫ב – 51 לינואר 0491, אימץ קבינט המלחמה את תגבור הכוחות האימפריאליים במזה"ת.‬ ‫הגנרל וויוול, המפקד הכללי של הכוחות במזה"ת, אמור היה לקלוט 9 דיוויזיות נוספות‬ ‫ונדרש להכין מערך לוגיסטי לקליטתן. בינואר 0491 היו 3 דיוויזיות )אחד אוסטרלית, אחת‬ ‫ניו זילנדית ודיוויזית הפרשים מספר 1 ( בדרך למזה"ת, נשלחו כוחות של חיל האוויר‬ ‫וקודמה תכנית לבניית בתי זיקוק נוספים בחיפה. הורחבו בסיסים קיימים ובסיס חיל‬ ‫האוויר עקיר )עקרון של היום( שהוחל בבנייתו ביוני 9391, הוכשר לקליטת מפציצים‬ ‫כבדים31.‬ ‫יומיים לאחר מכן, ב – 71 לינואר 0491, מקבלת המחלקה לעבודות ציבוריות של ממשלת‬ ‫המנדט הוראה41 להאיץ את התכנון של בנייתן של 11 התחנות שבנייתן אושרה באוגוסט‬ ‫9391, אישור שטרם מומש. עתה נדרשה המחלקה לסיים התכנון ולהתחיל לבנות‬ ‫המבצרים.‬ ‫חודש פברואר 0491 הוא החודש בו הוחלט סופית לבצע את כל התכנית של בניית תחנות‬ ‫המשטרה הכפריות בארץ ישראל. אז הוחלט להקצות את הכספים ובכך ניתן האישור‬ ‫לתחילת העבודה. בחודש זה לא חל שום שינוי במצב הביטחוני בארץ ישראל וגם בחזית‬ ‫האירופית, למעט פינלנד, לא אירע דבר שיכול היה לשנות את עמדת ממשלת בריטניה‬ ‫21 ‪ PLAYFAIR‬עמ' 16.‬ ‫31 שם, עמ' 55-08.‬ ‫41 ‪ ,Police Building Program – History of the Scheme and its execution‬אוסף המסמכים של‬ ‫המחלקה לעבודות ציבוריות של ממשלת ארץ ישראל, מיכל 0704, תיק 4/71/2)1( בארכיון‬ ‫המדינה.‬
  10. 10. ‫01‬ ‫באשר לבנייה הביטחונית בארץ ישראל. מאידך התגבר רעיון לפתוח חזית מלחמה כנגד‬ ‫בריה"מ. כבר בדצמבר 9391 החלו משלוחים של נשק וציוד צבאי מבריטניה לפינלנד.‬ ‫הסיוע כלל נשק כבד, נשק נגד טנקים, מטוסים וציוד אחר. קצינים בריטיים וצרפתיים‬ ‫ביקרו בפינלנד ודיווחו על צרכי הפינים ובעיקר על הצורך במשלוח חיילים, עד 000,03‬ ‫חיל, לעזרת פינלנד51. קבינט המלחמה הבריטי אימץ ב 2 לפברואר עמדה שתמכה‬ ‫במשלוח חיילים לפינלנד ושלושה ימים מאוחר יותר אושר המהלך על ידי המועצה‬ ‫העליונה של בנות הברית. המבצע, שאמור היה להתחיל ב – 02 למרס 0491 )יציאה‬ ‫מבריטניה ב – 51 למרס( היה אמור להעביר לפינלנד 000,51 חיילים בשלב הראשון ובשלב‬ ‫מאוחר יותר דובר על חיל משלוח בגודל של 000,051-001 חיל.‬ ‫בנוסף לפעילות בפינלנד הוחלט על סדרה של פעולות קרובות יותר לארץ ישראל.‬ ‫בריטניה וצרפת החלו להכין תכנית להכות בבריה"מ באזור הבטן הרכה שלה, בגבול עם‬ ‫טורקיה וליתר דיוק באזור באקו, מקור הנפט העיקרי של בריה"מ, שכזכור חלקו נשלח‬ ‫לגרמניה. סגן מפקד חיל האוויר הצרפתי הסביר כי " רוסיה היא עתה )בחורף 0491(‬ ‫בעלת בריתה של גרמניה. כתוצאה מכך, על ידי שנתקיף אותה, נמנע מהיטלר חומרי גלם‬ ‫חיוניים ונרחיק את איום המלחמה מגבולנו. גנרל וויגאנד הוא מפקד הכוחות שלנו בסוריה‬ ‫ולבנון והוא יצעד לכיוון באקו כדי להפסיק את ייצור הנפט שם. משם הם ימשיכו בכיוון‬ ‫צפון לפגוש את הצבאות שיצעדו מסקנדינביה דרך פינלנד למוסקבה"61. לכוחות‬ ‫הצרפתיים שהיו מוצבים בלבנט היו אמורים להצטרף כוחות בריטיים שהיו מוצבים בארץ‬ ‫ישראל או היו אמורים להגיע אליה כנזכר לעיל.‬ ‫תכנית זו וההכנות לקראת מימושה היה בהם כדי לשנות את הערכות הכוחות הבריטיים‬ ‫בארץ ישראל ולהביא לראשונה לצורך לשלוח כוחות צבא מארץ ישראל, דבר שיכול היה‬ ‫להתבצע רק אם המבצרים היו נבנים וכוח שיטור היה מקבל אחריות על הביטחון הפנימי‬ ‫בארץ ישראל. כך רק במחצית השניה של חודש ינואר מתחילים בתכנון מפורט של‬ ‫המבצרים – 11 התחנות הראשונות. ב – 32 לינואר 0491 נשלח מברק ממשרד המושבות‬ ‫לנציב העליון ובו נדונה שאלת בטחונה של ארץ ישראל במקרה של התפתחות תנאי‬ ‫מלחמה במזה"ת שיחייבו הוצאת חיילים מארץ ישראל, ובמסגרת זו הועלתה שוב תכנית‬ ‫טיגרט. הנציב העליון החזיר מברק ב – 03 לינואר ובו התייחסות מפורטת למימוש בנית‬ ‫החלק הכפרי בתחנות ותכנון 11 התחנות הראשונות. במברק מפורטים הסכומים‬ ‫הדרושים להקמת כל 55 התחנות , עבורן אין תקצוב. המברק מסתיים בקביעה כי " בנית‬ ‫כל המבנים היא נחוצה ביותר ואני מקווה שתוכל לשכנע את הפרלמנט להקצות כספים‬ ‫51 ‪ Nevakivi‬לעיל, הערה 01, עמ' 38.‬ ‫61 . שם , עמ' 011.‬
  11. 11. ‫11‬ ‫ייחודיים למטרה זו71. משרד המושבות הבריטי פנה ב – 7 לפברואר 0491 למשרד האוצר,‬ ‫פירט את השתלשלות תכנית טיגרט ואת נחיצותה לאור אפשרות הרחבת הפעילות‬ ‫הצבאית בדרום מזרח אירופה וביקש סך של 2 מליון לירות לביצוע התכנית. גם גנרל‬ ‫איירונסייד, מפקד הצבא האימפריאלי, שהיה כמובן מעורב בתכנית משלוח החיילים‬ ‫לפינלנד, התערב בעניין וביקש לזרז את קבלת ההחלטה כדי שיהיה אפשר לפנות‬ ‫במהירות את החיילים מארץ ישראל.‬ ‫כתוצאה מכל האמור לעיל התקבלה ב – 11 למרס 0491 ההחלטה להקציב 2 מיליון לירות‬ ‫לצורך בניית 55 מבצרי המשטרה בארץ ישראל. זמן קצר לאחר מכן החלה בניית 11‬ ‫התחנות הראשונות ובשנה וחצי לאחר מכן הושלמה בניית כל התחנות. התאריך של 11‬ ‫במרס הוא קריטי כל כך כיוון שבלילה בין 21 ל – 31 במרס 0491 קרה מפנה דרמטי בכל‬ ‫הנוגע למעורבות בריטית במלחמת הצפון. המלחמה נסתיימה בהסכם בין פינלנד‬ ‫לבריה"מ ומיד בוטלה יציאת הכוחות הבריטיים שהיו כבר על האוניות בדרך לפינלנד. הם‬ ‫אמנם יצאו מאוחר יותר לאזור, ב 8 לאפריל 0491, אחרי הפלישה הגרמנית לדנמרק‬ ‫ונורבגיה אך אז בתנאים אחרים ומול כוח עדיף שמנע הצלחה בריטית באזור.‬ ‫סיכום‬ ‫מלחמת העולם השנייה הביאה לבנייה ביטחונית רחבת היקף בארץ ישראל. מקורות‬ ‫שונים העריכו כי למעלה מ – 05 מליון לירות הושקעו בבנייה זו בארץ, כאשר מיזם בניית‬ ‫תחנות המשטרה הוא רק כ – %4 מכלל הוצאה זו. עם זאת הימצאותם בשטח והקרבות‬ ‫שנערכו סביבם במלחמת העצמאות הפכו אותם לסמל מרכזי של השליטה הבריטית‬ ‫בארץ. שורשיהם אכן באירועים שקורים במחצית השניה של שנות השלושים – המרד‬ ‫הערבי וספיחיו ותכנונם קשור בסיר צ'רלס טיגרט ורעיונותיו. עם זאת ביצוע המיזם איננו‬ ‫קשור בלעדית למצב בארץ ורק אירועים בינלאומיים ותכנונם צבאיים מרחיקי לכת הביאו‬ ‫למימוש הבנייה וליצירת שרשרת מצודות טיגרט בארץ ישראל.‬ ‫71. 931/71 .‪CO/733/417. Ref‬‬

×