11. עובדות ומספרים
המגזר השלישי הישראלי נחשב בין הגדולים בעולם מבחינת מספר
הארגונים ביחס אוכלוסייה, היקף הפעילות הכספי, מספר המועסקים
והתרומה לתוצר.
מספר המלכ"רים הרשומים בישראל הוא כ-000,52 (הערכה), בקצב
גידול של כ-%7 בשנה (007,1 ארגונים חדשים).
מחזור של 89 מיליארד ₪ בשנה, המהווה %31 המתל"ג.
מועסקים בו כ- %01, מכוח האדם במשק הישראלי, כ- 000,963 משרות
שכיר. היקף כל שעות עבודת מתנדבים שווה ל- 000,53 משרות מלאות.
%06 מהארגונים חדלים להתקיים במהלך 01 השנים הראשונות
צריכת המגזר מהווה כ-%61 מהצריכה הפרטית והציבורית.
תוצר המגזר %9.5 מהתמ"ג (9002).
בשנים האחרונות חל גידול בארגוני רווחה, סיוע חומרי וארגוני חינוך.
(מקורות: ICTRמסד הנתונים, 7002; ניסן לימור, 1102; החשכ"ל, הלמ"ס, 0102)
12. (לימור, 1102) המגזר השלישי הישראלי
המגזר השלישי הישראלי אינו בין המדינות המובילות ב:
בתרומה הפרטית המקומית – של פרטים ושל עסקים, הן
בשיעור התרומה והן ביחס לרווחיות העסקים ולהון הפרטי.
במתנדבים – באופן מוחלט, ביחס לאוכלוסיה בכללותה
ולמספר השכירים במגזר.
המדיניות הממשלתית הננקטת כלפי המגזר השלישי:
ממעיטה בעידוד הפילנתרופיה ובהטבות הניתנות לתורמים.
מכבידה במיסוי המוטל על ארגוני המגזר השלישי.
13. תהליכים היסטוריים ותמורות
חוק העמותות – 0891 – חוק רזה
צמצום מדינת הרווחה – הפרטה וצמצום קצבאות
הגברת העוני - צרכים ופערים הולכים וגדלים באוכלוסיה
שיני התפיסה הפוליטית – פוליטיקה חוץ פרלמנטארית
ישראל כחברה רב תרבותית – לגיטימיות לקבוצות לחץ
כניסת עסקים עם תרבות וצרכים שונים
כניסת תורמים מגוונים עם צרכים שונים
צמיחת ארגוני מגזר שלישי וחברה אזרחית
התגברות מעורבות הציבור
