מצגת פסח של יגאל מורג

2. בצאת ישראל ממצרים צילום ועריכה – יגאל מורג

3. וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח ... אמרו חז " ל ואכן – סיפור " יציאת מצרים " מעורר לאורך כל הדורות ויכוחים , השערות , חיפושים ותהיות ... אנחנו לא ניכנס לכל אלה , אך ננסה להציג כמה מן התאוריות לנתיבי מסעות נדודי בני ישראל לפני כ 3300 שנה , נציג כמה מן ההרים המתחרים על התואר " הר מתן תורה ", נברר את סוגיית המים ונעורר עוד כמה סימני שאלה ... וכל זאת בזכות אותן שנים בהם חצי האי סיני היה בידינו . אז הבה נצא לדרך ...

4. לפנינו מפה המציעה שלושה נתיבים עיקריים ( מתוך הרבה יותר אפשריים ) הראשון – הולך לצפון מזרח , חוצה את " סבחת ברדוויל " שהיא מעין לגונה רדודה בחוף הצפון מערבי של מדבר סיני , ממשיך לאורך החוף ומדרים לעבר " קדש ברנע ". השני – מושך ישר מזרחה , לעבר מדבר שור , או אולי מישורי א ' תיא של היום , ומצטרף בהמשך למסלול העליון השלישי – והיותר דומיננטי – יורד דרומה לאורכו של ים סוף , חולף ע " פ " מרה ", פונה מזרחה בואדי מוכתב וממנו לואדי פיראן , נכנס לאזור " ההר הגבוה ", פוגש את " ג ' בל מוסה " ( הוא " הר סיני "), וממנו ממשיך עוד קצת מזרחה לנווה " עין חודרה ", עולה צפונה , ומגיע גם הוא לקדש ברנע . מנקודה זו מתאחדות שלושת התיאוריות , ועולות לכבוש את הארץ המובטחת !!!

5. " החוג האזורי ליד ' הארץ של הגליל המערבי " מתרגל את " חציית ים סוף " בסבחת ברדוויל . ואז מעפיל על דיונת " ראס ברון " האדירה . אזור " סבחת ברדוויל " – ימה רדודה בצפון מערב סיני , ניתנת לחצייה קלה יחסית , וזה אזור " חציית הים " ע " פ התאוריה ה " צפונית ".

6. במסלול הצפוני קשה להצביע על הר רם ונישא , כמצופה מ " הר מתן תורה ", אחת האפשרויות היא " ג ' בל הילל " ( גובהו כ 850 מ ' בלבד ) שמתחתיו זורם נחל אל עריש שכל שטפון בו מוליך מים בכמויות עצומות , בתקופת המנדט הבריטי הוקם באזור סכר " הרואייפה " שמצליח לתפוס מיים רבים , כפי שניתן לראות בהמשך .

7. אנו עוברים למסלול השני , והולכים מזרחה לאורכו של " ואדי סודר ", באופק ניתן לראות את " ג ' בל סאן בישר ", שגובהו כ 1500 מ ' וחזותו אימתנית למדי .

8. וכך ניראה " מדבר שור ", או רמת " א ' תיא " בפי הבדואים , שיש הרואים בשם זה רמז ל " מדבר התועים ", המיוחס לבני ישראל " התועים במדבר " (?!?).

9. המסלול השלישי מוליך אותנו דרומה , לאורך חופו של ים סוף , ואחד המקומות המוזכרים כאן הוא " מרה " ( מלשון מר ), בימינו ניתן למצוא באזור זה נביעה מרשימה של מי גופרית חמים שאינם ניתנים לשתיה , אלא לרחצה בלבד .

10. המסלול פונה מזרחה לכיוון אזור " ההר הגבוה " של סיני , ומושך לאורכו של " ואדי פיראן " שאינו אלא נווה מדבר ענקי שאורכו כ 30 ק " מ .

11. אנחנו מתקרבים אל " הר מתן תורה " הלא הוא " ג ' בל מוסה ", המתנשא לגובה של 2285 מ ', זה ההר המקודש גם לנצרות כ " הר סיני ", ובראשו אכן מתנוססת קפלה נוצרית אליה מגיעים אנשי דת מקומיים ועולי רגל .

12. אנחנו במבט מן ההר כלפי מטה , מתחתנו מינזר " סנטה קתרינה " המרהיב ביופיו , הייתכן שזה המקום בו " חגג " העם בהיעדרו של משה , וכאן ניבנה עגל הזהב ??? אין לכך כל סימוכין בשטח , אלא אמונה בלבד . בחצר המינזר ניתן לראות את " הסנה שבער ולא אוכל ".

13. בטרם נמשיך הלאה , הבה נברר את סוגיית המים במדבר סיני , ראינו כבר את ואדיות " סודר " ו " אל עריש " שהגשמים מזרימים בהם כמויות אדירות של מים , אך מעבר לאלה מרכז סיני משופע במעיינות שנובעים לאורך כל השנה , וכן בגבים עמוקים ומוצלים השומרים על מים טהורים מעונה גשומה אחת למשניה , הנה לפנינו דוגמאות בודדות של " מים רבים " במדבר . " גולות שיזף " – מערכת גבים אדירת ממדים מעיינות " עין שללה " עין ירקה

14. בדרך צפונה – גלישה לנאת מדבר ענקית – " עין חודרה ".

15. אנחנו ב " עין קודיראת " הלא היא " קדש ברנע ", זה המקום בו ניפגשים שלושת המסלולים האפשריים לנדודי בני ישראל . כאן הם התארגנו , מכאן נישלחו המרגלים , ומכאן יצאה המיתקפה הראשונה לכיבוש הארץ , הלוחמים עלו צפונה לכיוון ערד , אך ניגפו קשות , נסוגו חזרה לקדש ברנע , התארגנו במשך זמן מה , ואז עלו אל הארץ באיגוף ימני ( מזרחי ) דרך אדום , וכבשוה תוך חציית הירדן ... ( ואנו בעקבותיהם ).

16. כך ניראית פסגתו של " הר נבו ", זה המקום אליו היגיע העם מונהג ע " י משה , מכאן ראה משה את " הארץ המובטחת ", אך אליה לא בה !!! כאן הוא נאסף אל אבותיו , אך מקום קבורתו לא נודע . כיום ניצבת במקום כנסייה נוצרית נאה , עם ריצפת פסיפס יפה , ותצפית נהדרת אל בקעת ים המלח ...

17. ואלו המראות שניגלו למשה בטרם נאסף אל אבותיו ...

18. מאזור הר נבו גולש " עם ישראל " וחוצה את הירדן מצפון ליריחו ... סיפור כיבושי יהושע בעייתי קצת מבחינת המימצאים בשטח , ביריחו נימצאו שרידי ביצורים עוד מן התק ' הניאוליטית , כלומר מלפני כ 9000 שנה , אך לא חומות התואמות את תקופת ההתנחלות , גם ה " עי " לא ממש זוהתה בשטח , כך שאין לנו הרבה מה להראות , למעט מימצא אחד , יחיד ומיוחד , שמעורר מזה שנים מחלוקות חריפות בקהיליית הארכיאולוגים בדבר זהותו , אך המפגש עימו מרתק ומרגש ... מדובר במבנה דמוי מזבח שנימצא ע " י הארכיאולוג אדם זרטל על הר עיבל , במקרא מוזכר בפירוש אירוע של הקמת מזבח באותו אזור , ולמרות הויכוח הנטוש , אני עמדתי מול המזבח שחשף זרטל , שמעתי את שכתוב במקורותינו על איך צריך להראות מזבח תיקני , והשתכנעתי שלפני אכן מזבח כזה !!! הפתעה נוספת נחתה עלינו כאשר באותו מעמד ניפתח בפנינו ספר בן כ 100 שנה , של חוקר יהודי שאת שמו אינני זוכר , והוא צייר סקיצה של המזבח כפי שלדעתו הוא אמור להראות , בדיוק ע " פ המידות המופיעות במקרא , וציור זה זהה כמעט ב 100% לציור השיחזור שנעשה ע " י ציוותו של אדם זרטל , אני עומד להציג לכם את שניהם , ואתם תשפטו .

19. נתחיל עם שתי הסקיצות דווקא : מימין – סקיצה תלת מימדית של המזבח כפי ששורטטה ע " י צוות החופרים בניצוחו של אדם זרטל ( כיום – פרופסור , אז עוד לא ). משמאל – תצלום מתוך הספר העתיק של המזבח כפי שהוא אמור להיות ע " פ פרטי הפרטים המופיעים במקרא , ואי אפשר להתעלם מן הדמיון ביניהם !!! וכמה פרטים : בחזית – שתי חצרות בהן אוחסנו הקורבנות , ונשחטו , בדיקות מעמיקות זיהו עצמות ( מעל 900 עצמות ) של כ 100 בני צאן כשרים להקרבת קורבנות ( וכולם זכרים בני למטה משנה , ומכארבעה סוגי בעלי חיים ). בין החצרות כבש עליה למוקד , הציר המרכזי מוגבה , כניראה לשימוש הכהנים , ומשני צידיו מעלה נמוך יותר לשימוש העוזרים והעלאת הקורבנות אל המוקד עצמו . למעלה – אזור המוקד , זה המשטח עליו הונחו הקורבנות , ועליו דרכו הכוהנים בלבד . ואת כל אלה ניתן בהחלט לזהות בשטח , אליו אנו יוצאים כרגע ...

20. מראה כללי של האתר החצרות כבש המעלה המוקד

21. החצרות כבש המעלה המוקד מראה כללי של האתר

22. והפעם – מבט מלמעלה למטה ( מן המוקד אל החצרות ) החצרות המעלה משטח המוקד

23. ולסיום – שוב שתי הסקיצות בזו אחר זו ... הראשונה – " שחזור " האתר , השניה – סקיצה ע " פ הכתובים .

24. כאן נעצור , ניקח אויר , וניתן לדמיון בלבד לעכל את שראינו ... וחשוב להדגיש : בקרב הארכיאולוגים ומומחי המקרא ניטש ויכוח מר באשר לזיהוי המימצא , ואני – הקטן , לבטח אינני יכול לקבוע עמדה , אני מוסר לכם את התרשמותי בלבד , שהיתה מלווה בהתרגשות אמיתית של אדם חילוני לחלוטין !!! אני חייב התנצלות על איכותן של התמונות , יש לקחת בחשבון שאלו שקופיות שצולמו בשנות ה 70 ותחילת ה 80 של המאה הקודמת , וניסרקו עכשיו , לעיתים בהצלחה חלקית בלבד . עימכם הסליחה . יגאל מורג [email_address] – ואתם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט שלי ע " י הקלקה על הקישור שלפניכם : http :// morag . artvision . co . il למעוניינים – קישור לאינטרנט , לעיניין המזבח : http :// lib . cet . ac . il / Pages / item . asp?item = 926