1.
פיתוח והעצמת המנהיגות
הערכית האותנטית והחברתית בקיבוץ 2014
יהושע גלעד )ציק(– פיתוח מנהיגות בניהול

2.
בעידן של קידמה, הישגיות ותחרותיות - כאשר החברים וחברי המזכירות בקיבוצך
מתפקדים כצוות מאומן, בעל כישורים מפותחים ותחושת מחויבות לאפקטיביות,
הם מביאים גם תוצאות קהילתיות מעולות!
השגת התוצאות מקנה לחברי הקיבוץ תחושת ערך, עוצמה וגאווה!
זרעי ההצלחה הקהילתית והחברתית, טמונים בגורם האנושי והוא שעושה את ההבדל בין
קיבוץ רגיל לקיבוץ מצליח - בזכות האיכות האנושית והארגונית לאורך זמן.
יש לנו בצוות גלעד מחויבות עמוקה לסייע לקיבוצים ולמנהיגים שבהם להפוך את הדברים
הללו למציאות של יום יום, בשמחת חיים ואהבת האדם, הקסם שבגילוי התובנה האנושית
- ועל זה אתם יכולים לסמוך!!

3.
ההצעה
• אנו מוצאים לנחוץ להניח לפניכם ניר עבודה ראשוני
זה, שכוונתו:
• פיתוח יישום והערכה מתמדת של תכנית פעולה
מקצועית, להעצמת כישורי ויכולות המנהיגות של
נושאי התפקידים בקיבוצים, באזורים ובתנועה
הקיבוצית, ופיתוחם כמשאב חשוב להשגת היעדים
ההתפתחותיים שבאחריותכם.

4.
הנחת עבודה מס' 1
קיים צורך משמעותי בפיתוח מנהיגות ערכית אותנטית הצומחת
מתוך המרקם האנושי בקיבוץ.
צורך זה בא לידי ביטוי גם בכנס ההנהגות במעלה החמישה ב-
. 10/2013
על רקע תהליכי הצמיחה וההתפתחות הדמוגרפית, נדרשת כיום
מנהיגות עוצמתית בעלת יכולת הקשבה לצרכים האנושיים מחד, ויכולת
רתימה להעצמת הרקמה האנושית בקיבוץ מאידך. מנהיגות שתאפשר
התפתחות וצמיחת הרקמה האנושית הייחודית בקיבוצים.

5.
חזון התנועה 2013 הקיבוצית
• התנועה הקיבוצית היא תנועת התיישבות ציונית משימתית, של קיבוצים שהינם אגודות
שיתופיות חקלאיות. התנועה הקיבוצית מעודדת צמיחה, התחדשות ופיתוח של
הקיבוצים, מקדמת את ההתיישבות, החקלאות, התעשייה, המרחב הכפרי והשמירה על
השטחים הפתוחים, וכן פיזור אוכלוסייה תוך עדיפות לנגב וגליל.
• התנועה הקיבוצית פועלת על בסיס ערכים אוניברסאליים ובהם סולידריות, צדק חברתי,
שוויון ערך האדם, שוויון הזדמנויות וקידום נשים, והזכות לכבוד ולחרות.
• התנועה מובילה ומקיימת ערבות הדדית ושיתופיות כבסיס ערכי לחוסן כלכלי וחברתי,
מכירה במגוון המאפיין את הקיבוצים ופועלת עמם ולמען כל אחד מהם בנפרד כרשת
משלבת; כשהיא רואה בחברים ובקיבוצים שותפים פעילים במימוש שליחותה בחברה
הישראלית וביהדות התפוצות.

6.
הייעוד
• התנועה הקיבוצית עם החברים, הקיבוצים ושותפים נוספים תיזום ותוביל:
• פיתוח הקבוץ, התחדשותו וצמיחתו לאורך זמן – תוך הטמעת ערכי הקיימות והובלת
מימושם.
• טיפוח מנהיגות ומעורבות ויצירת שיתופי פעולה שיבטיחו איתנות חברתית וכלכלית.
• יצירת תשתית ומקור ידע, לימוד והשראה, אשר ינחו מהלכי תכנון, קבלת החלטות ועשייה.
• פיתוח וקידום מערכות חינוך ותרבות לחיזוק זהותה הערכית ותרומתה לחברה הישראלית.
• מיצובו של הקיבוץ כגורם משפיע במרחב הכפרי, בחברה הישראלית וביהדות התפוצות.
מימוש שליחותה בחברה הישראלית בתרומה לביטחון, בחתירה לשלום ובהתנדבות
למשימות לאומיות וחברתיות.
• לצורך כל אלה ועוד, תפעל התנועה הקיבוצית כרשת פתוחה ויזמית המעודדת שותפויות,
יצירתיות וחדשנות, כבסיס להטמעת הערך המוסף הקיבוצי וייחודו.

7.
: הנחת עבודה מס' 2
• חיזוק המנהיגות הערכית האותנטית הצומחת מתוך
הקיבוצים עצמם, שייטלו מחויבות ארוכת טווח
לצמיחה, לשגשוג ולקיום חברה ערכית שיתופית עם
ערבות הדדית, הינו אחד מתפקידי מנהיגי התנועה
הקיבוצית, מחלקת חברה, מחלקת משאבי אנוש. כפי
שהצהירה על כך בחזון התנועה הקיבוצית ובתכנית
העבודה שלה.

8.
מה היא מנהיגות ?
• הזיקה בין המנהיג לאנשיו הינה רגשית במהותה. בארגונים
צומחת זיקה זו על בסיס של מערכת יחסים פורמלית שביסודה
הגדרת הסמכות של ממלא תפקיד )מנהל(, ועל בסיס כישוריו
המקצועיים והבינאישיים. המערכת הפורמלית, ביחד עם כישורי
המנהיג, מניחות תשתית להיווצרותן של מערכות יחסים רגשיות
בינו ובין המונהגים. מערכות יחסים אלה מתחזקות ככל
שהמנהיגות מספקת מענה לצרכים פסיכולוגיים עמוקים יותר.
• מנהיגות היא הנעת אנשים לאורך זמן תוך מיצוי אמצעים
שאינם אמצעי כפיה או ענישה )קוטר(.

9.
• מנהיגים טובים גורמים לאחרים להרגיש חשובים.
• מנהיגים טובים מקדמים את החזון.
• מנהיגים טובים מקיימים את האמרה "מה ששנוא עליך אל
תעשה לחבריך".
• מנהיגים טובים מודים בטעויות.
• מנהיגים טובים מעבירים ביקורת על אדם אך ורק בפניו.
• מנהיגים טובים נשארים קרוב למרכז הפעילות.
• מנהיגים טובים הופכים את התחרות ל'משחק'.

10.
ארבע המיומנויות של המנהיג / וורן בניס
1. ניהול תשומת לב
יכולתם למשוך אליהם אנשים אחרים, בגלל שיש להם חזון, חלום ומסגרת מוגדרת.
2. ניהול משמעות
המטרה של המנהיג היא לא רק להסביר ולהבהיר אלא ליצור משמעות ולהעביר לאחרים את
חזונם.
3. ניהול באמצעות אמון
אנשים מעדיפים ללכת אחרי אדם אשר הם יכולים לסמוך עליו, אפילו במקרים שהם אינם
מסכימים עמו, מאשר ללכת אחרי אדם שהם רק מסכימים עמו.
4. ניהול עצמי
היכולת של המנהל להכיר בכישורים שלו, ולדעת כיצד ליישמם בצורה אפקטיבית.

11.
מנהיגות לפי פרופ' בועז שמיר
• מנהיגות איננה מיוצרת רק ע"י המנהיג אלא גם ע"י המונהגים. המנהיגות מתפתחת
כתוצאה מאינטראקציה בין המנהיג למונהגים, קשרי גומלין, פעילות גומלין ביניהם. אין
מנהיג ללא מונהג.
• מנהיגות מוגדרת לפחות חלקית בהשפעה חברתית של המנהיג על המונהג.
• ההשפעה יכולה לבוא בכל מיני צורות כמו: להוביל, לגרום לשינוי וכו'.
• ההבדל בין מנהיגות וניהול בקיבוץ מתבטא בהשפעה שיש למנהל בתוקף סמכותו
הפורמלית, העובדה שמקבלים את הסמכות כלגיטימית.
• המנהיגות היא מעבר לסמכות הפורמלית.
• חברי הקיבוץ יכולים להסתדר בחייהם גם בלי מנהלים, אך מאד זקוקים למנהיגות שתיתן
להם משמעות, אמון בעצמם, תקווה הגינות וניקיון ביחסים הציבוריים, ערכיות ומוסר.

12.
ניתן לעשות ולהשיג זאת באמצעות:
1. חיזוק המנהיגות הקיימת בקיבוצים )נושאי התפקידים •
היום: יו"ר קיבוץ, מנהלי קהילה, מזכירים, מזכירויות, מועצות,
מנהלי תחומים בתנועה, באזור ובקיבוצים עצמם וכו'(.
2. חיזוק והעצמת ההנהגות הקיימות בקיבוצים נושאי •
תפקידים בכל רמות הניהול, המרחב, העשייה בתק"צ,
במועצות האזוריות ונושאי תפקידים בקיבוצים, יחידות נוספות
)תפקידים, פורומים(.
3. בניית עתודה מנהיגותית ליישוב לקהילה ולקיבוץ. •

13.
: הנחת עבודה מס' 3
לפיתוח המנהיגות האותנטית )C.S.F( יצירת תנאים יוצרי הצלחה
הערכית בקיבוץ.
1. הצהרה ברורה על פיתוח המנהיגות, כיעד של מזכ"ל התק"צ, מזכירות
התק"צ, ומנהלת אגף חברה )קיים(.
2. הגדרת התפקידים של נושאי תפקידים בקיבוץ, כתפקידי הובלה
ומנהיגות קיבוצית קהילתי.
3. פיתוח ויישום תכנית אופרטיבית שיטתית - לפיתוח וחיזוק המנהיגות
הפורמלית והחברתית האותנטית של חברים נושאי תפקידים בקיבוץ.
* נושא תפקיד: כל נושא תפקיד בתק"צ, בקיבוץ, בעל אחריות וסמכות פורמלית
שתפקידו הנעת חברים, צוותים מקצועיים, ועדות וענפים.

14.
חיזוק ופיתוח יכולת המנהיגות הקהילתית
.
של נושאי התפקידים בקיבוץ.
הכשרה מובנית
ע"י קיום סדנאות
אוריינטציה לתפקיד
המנהיגות בקיבוץ
למידה תוך מילוי
התפקיד
באמצעות חניכה של:
1. מלווים ורכזים.
2. מנהלים בעלי ניסיון
ניהולי ומנהיגותי
בהובלת והנהגת
מערכות בקיבוץ
מערכת תומכת למידה
* יצירת חוברות הדרכה וספרות
מקצועית ל: גיבוש החזון,
לבניית תכנית עבודה
ולגיבוש צוות המנהיגות בקיבוצים.
* מערכת תגמולים חברתיים לביטויי
מנהיגות )הוקרה, והערכה(.
* מפגשים בקיבוץ לתמיכה וחיזוק
נושאי התפקידים במערכת
הקיבוצית ברמת התנועה והיישובים.
יצירת תרבות ארגונית
לפיתוח מנהיגות קהילתית
* כינוס למידה ראשוני בנושא –
כאירוע לחיזוק המנהיגות הקיבוץ.
* שימוש אמצעי התקשורת בתק"צ
)כולל אינטרנט( ככלי להבלטת
מצוינות בניהול ומנהיגות בקיבוצים.
* יצירת שפה של מנהיגות קהילתית
רלוונטית בקיבוץ.
נושא
התפקיד
בקיבוץ

15.
פיתוח מנהיגות ערכית, אותנטית וחברתית
* על מנת לחזק את יכולת הניהול והמנהיגות של נושאי תפקידים
)בקיבוץ באיזורים בתנועה( מומלץ בזה לפתח מערך מגוון של פעילויות
יזומות ומתוכננות, לחיזוק ופיתוח יכולתם האישית של נושאי
תפקידים, הנושאים בתפקידי המנהיגות הפורמלית.
* הארה: פיתוח יכולת מנהיגות אנושית נרכשת בעיקר ע"י למידה
חוויתית, לכן, תהליך ההכשרה יהיה בזיקה לפעילות הספציפית של
נושא התפקיד.
* על מנת ליצור פעולה אפקטיבית נדרש מאמץ מרכזי מהנהגת
התנועה לניתוב הפעולה כיוצרת תוצאות.

16.
הצעד הבא בפיתוח מנהיגות ערכית
אותנטית מתוך הקיבוץ
ניתן לממש תכנית כזו ע"י נקיטת הצעדים הבאים:
1. הקמת צוות היגוי שיבנה תכנית מפורטת ואופרטיבית •
לאור התנאים לשביעות רצון שהוגדרו.
2. תכנית הכשרה לנושאי התפקידים לחניכה, לפיתוח •
וחיזוק מנהיגות פורמלית בתק"צ ובקיבוצים עצמם.
3. בניית מערך הנחייה ופיתוח עתודת מנהיגות צעירה •
כפוטנציאל עתידי להובלת הקיבוץ והתפתחותו.

17.
הצעד הבא בפיתוח מנהיגות ערכית
אותנטית מתוך הקיבוץ
4. יצירת צוותי פעולה שיעסקו בנושאים ספציפיים: פיתוח •
חוברות עזר, פיתוח מערך תגמולים )חברתיים(, פיתוח ערוצים
לביטוי וצמיחת מנהיגות וכו'.
5. אבחון מודלים של מצוינות בתפקידי המנהיגות השונים •
)מנהיגות קהילתית, מנהיגות חינוכית, מנהיגות תרבותית, מנהיגות
מנהלי מחלקות, נושאי תפקידים(.
6. פיתוח סדנאות אוריינטציה )סדנת כניסה לתפקיד המנהיגות •
הקיבוצית כחלק מהכשרה הבסיסית של כל נושא תפקיד(.

18.
נקיטת עמדה
• ואנו, מוכנים לאתגר המרגש הזה בפיתוח
והעצמת המנהיגות האותנטית בתנועה
הקיבוצית, לאפשר את המשך הצמיחה
וההתפתחות הדמוגרפית, הקהילתית, ופיתוח
ושגשוג הרקמה האנושית של הבית הקיבוצי,
של משפחת הקיבוץ בחברה הישראלית.

19.
הצעד הבא
בחירתכם אותנו כגורם מוביל פיתוח מנהיגות.
אפשרות ללכת צעד אחר צעד.
1. כנס ארצי גדול. •
2. כנסים באזורים שרוצים ובשלים לקדם תהליך שכזה •
באזורם.
3. קיבוצים שרוצים לקדם יוזמה והובלת הנושא פנימה. •
• או ללכת במקביל ולהתקדם לפי קצב של כל ערוץ.

20.
ת ו ד ה !