Ce diaporama a bien été signalé.
Nous utilisons votre profil LinkedIn et vos données d’activité pour vous proposer des publicités personnalisées et pertinentes. Vous pouvez changer vos préférences de publicités à tout moment.
‫אטלס סטטיסטי‬
‫של חקלאות ישראל‬
‫3102‬
‫עורכים:‬
‫יואב כסלו‬
‫שאול צבן‬
‫צוות צנובר:‬
‫טל קוטינסקי‬
‫מרק רוזנברג‬
‫ג'סיקה...
‫צנובר‬

‫‪Zenovar‬‬

‫אטלס סטטיסטי‬
‫של חקלאות ישראל‬
‫3102‬
‫עורכים:‬
‫יואב כסלו‬
‫שאול צבן‬
‫צוות צנובר:‬
‫טל קוטינסקי‬...
‫תוכן העניינים‬
‫הקדמה‬

‫4‬

‫פרק א:	 ממעוף הציפור‬

‫5‬

‫פרק ב:	 ענפי החקלאות‬

‫01‬

‫פרק ג:	 תפוקה לנפש‬

‫31‬

‫פרק ...
‫הקדמה‬
‫נעזר גם במערכת המוסדית של הענף _ מועצות הייצור,‬
‫השיווק המרוכז, אגרקסקו ומועצת ההדרים - מוסדות אלה‬
‫כבר אינם פע...
‫א. ממעוף הציפור‬
‫בפרק זה מקובצים האיורים שמציגים את ההתפתחויות‬
‫העיקריות בחקלאות; היבטים מפורטים יותר יוצגו בפרקים‬
‫הב...
‫מאז קום המדינה גדלה כמות התפוקה בחקלאות פי עשרים בחלקו בזכות היצוא. ואכן, כפי שנראה בהמשך, ליצוא יכולה‬
‫(איור א1). הגידו...
‫מדדים אחרים הם של הפריון החלקי, התפוקה ליחידת ומהתפוקה ליחידת מים. החקלאים אמצו שיטות ודרכים‬
‫תשומה, איור א3. המעניין בא...
‫המחירים שהחקלאים קיבלו עבור תוצרתם השתנו בין‬
‫השנים (איור א4). המחירים עלו מיד לאחר קום המדינה‬
‫ובעקבות הגידול הרב באוכ...
‫החקלאות מספקת מזון בכמויות הולכות וגדלות, אך‬
‫צריכת מוצרי המזון מוגבלת. לעומת זאת, צריכת המוצרים‬
‫והשירותים האחרים - בג...
‫ב. ענפי החקלאות‬
‫שני ענפים "שולטים" בהתפתחות שלוחות החקלאות: (איורים ב2, ב4). כדאי לשים לב לגידול בייצור הירקות באיור‬
‫...
‫איור ב2. תפוקה בחקלאות, גידולים (ללא פירות אחרים) מדד כמות, 0591= 001‬
‫005,2‬

‫ירקות‬
‫000,2‬

‫גידולי שדה‬
‫005,1‬

‫פ...
‫איור ב4. תפוקה בחקלאות, בעלי חיים ( ללא בשר), “מדד כמות”, 0591= 001‬
‫005,1‬

‫חלב‬
‫002,1‬

‫ביצים‬
‫009‬

‫דגים‬

‫006‬...
‫ג. תפוקה לנפש‬
‫הייצור החקלאי גדל עם הגידול של האוכלוסייה בישראל;‬
‫אולם אפשר להבחין בשתי תקופות (איור ג1), עד אמצע‬
‫שנו...
‫איור ג3. תפוקה לנפש - גידולים (ללא פירות אחרים), מדד כמות, 0591= 001‬
‫004‬

‫ירקות‬
‫053‬

‫003‬

‫גידולי שדה‬
‫052‬

‫0...
‫איור ג5. תפוקה לנפש - בעלי חיים (ללא בשר), “מדד כמות”, 0591= 001‬
‫003‬

‫חלב‬
‫052‬

‫ביצים‬
‫002‬

‫דגים‬
‫051‬

‫001‬
...
‫איור ג7. תפוקת בעלי חיים לבשר, ק"ג לנפש‬
‫08‬

‫בשר‬

‫07‬

‫06‬

‫עוף‬
‫05‬

‫04‬

‫דגים‬
‫03‬

‫02‬

‫01‬

‫0‬

‫0102‬
...
‫ד. מחירים ליצרנים ולצרכנים‬
‫בין המוצרים שנסחרים בשווקים הבינלאומיים יש משקל‬
‫גדול לגרעינים למאכל אדם וחי. בשנים האחרונו...
‫המחירים בהדרים בשנים האחרונות משקפת כנראה מעבר‬
‫לזנים משופרים. מפתיעה במיוחד היא מגמת הירידה הרב-‬
‫שנתית במחירי הפירות ...
‫מדינות מתועשות אליהן הצטרפה ישראל לפני שנים‬
‫אחדות) התמיכה בחקלאות בישראל מגיעה ל-21 אחוזים‬
‫מערך תפוקת הענף. בחישוב הז...
‫איור ד6. ירקות ופירות, מחירים ליצרנים וצרכנים, מדד, 2591=001‬
‫051‬

‫צרכנים‬
‫021‬

‫יצרנים‬
‫09‬

‫06‬

‫03‬

‫0102‬

‫...
‫ה. יצוא ושוק מקומי‬
‫החקלאות מייצאת מוצרים בהם יש לנו יתרון יחסי באקלים,‬
‫עונה וידע (בסטטיסטיקה של הענף נרשם רק היצוא הי...
‫איור ה1. חלקה היחסי של החקלאות ביצוא, אחוזים‬
‫08‬

‫חלק היצוא‬
‫החקלאי‬

‫07‬

‫06‬

‫05‬

‫04‬

‫03‬

‫02‬

‫01‬

‫0‬

...
‫איור ה3. מחירי היצוא בחקלאות, מדד, 9591=001 ושיעור היצוא מתפוקת הענף, אחוזים‬
‫051‬

‫05‬

‫מדד המחירים‬
‫021‬

‫04‬

‫03...
‫ו. תשומות קנויות ותנאי סחר‬
‫אנו מבחינים בארבע קבוצות עיקריות של תשומות קנויות‬
‫בחקלאות - מספוא, דשנים, מים ובלאי (לעתים...
‫איור ו3 מציג את משקל התשומות בערך התפוקה של הענף; ההוצאה על המים הוא כעשירית מערך התפוקה בענפים‬
‫שוב, למספוא מקום מיוחד....
‫תנאי הסחר מוצגים באיורים ו5, ו6 פעם לכל הענף ופעם לענף החקלאות כולו משקפים את תנאי הסחר בשתי‬
‫לשלוחותיו. תנאי הסחר בייצו...
‫ז. מים‬
‫למים מקום מיוחד בחקלאות בישראל. ללא השקיה הייתה‬
‫תפוקת הענף קטנה בהרבה ממה שהיא היום, ולמעשה‬
‫המים הם שמגבילים...
‫כאן ראוי להצביע על שני היבטים משלימים. האחד הוא‬
‫הרחבת ההספקה לחקלאות של מי קולחים (שפכים‬
‫מטוהרים וממוחזרים), הרחבה שא...
‫ואכן, על אף הצמצום בכמות המים החל משנות ה-08 לשיפור השימוש במים אלא גם אחרים; ביניהם, חממות,‬
‫תפוקת המוצרים מהצומח המשיכ...
‫ח. השקעה והון‬
‫והתפוקה בשנים אלה ולא מירידה בהשקעות. הגידול‬
‫בהשקעה מאז תחילת שנות ה-09 מצביע על התאוששות‬
‫החקלאות מהמ...
‫ט. תעסוקה והכנסה‬
‫מספר המועסקים בחקלאות עלה עם ההתיישבות ממי שיצאו מפעילות שוטפת וכך מבטיחים לעצמם הכנסה‬
‫והתרחבות הענף...
‫איור ט2 מציג את ההכנסה בחקלאות (לאחר התשלום‬
‫לתשומות קנויות והורדת הפחת). שוב ניכרת השפעת היצוא‬
‫במרכז התקופה הנסקרה. כ...
‫י. שטחים ויבולים‬
‫כפי שראינו, ייצור הפירות והירקות גדל במשך השנים.‬
‫המקורות לגידול הזה היו הרחבת השטחים, כפי שאיורים י1...
‫איור י3. יבול ממוצע, ירקות נבחרים, ק”ג לדונם‬
‫000,01‬

‫עגבניות‬
‫000,8‬

‫מלפפונים‬

‫000,6‬

‫פלפלים‬

‫000,4‬

‫000,2...
‫באיורים י5, י6 אפשר לראות ששטחי גידולי השדה מתרכזים שונה הדבר בענף הירקות למיניהן, שם היה גידול במשק‬
‫במשק היהודי ובמיוח...
‫איור י7. ירקות תפו”א ומקשה, משק יהודי ולא יהודי, אלפי דונם‬
‫008‬

‫משק יהודי‬

‫176‬

‫007‬

‫006‬

‫894‬

‫משק לא יהודי...
‫יא. אוכלוסיה ויישובים‬
‫האוכלוסייה היהודית בישראל גדלה, במיוחד מאז קום לכך, ההתיישבות הייתה בעיצומה בעשור הראשון למדינה‬
...
‫באוכלוסייה שאינה יהודית המגמות דומות, גידול מספרי‬
‫ועיור. העיור מתבטא הן בגדלת מספר התושבים בערים והן‬
‫בהקטנת מספר הייש...
‫מקורות עיקריים לנתונים‬
‫כסלו, יואב ואלה רקובצ'יק, 8991, מחירי מוצרים חקלאיים:‬
‫מקומיים ובינלאומיים, ליצרנים ולצרכנים, מ...
‫הופק בסיוע משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫האגף לתכנון כפרי אזורי‬
‫אוקטובר 3102‬
Prochain SlideShare
Chargement dans…5
×

אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל

1 854 vues

Publié le

נתונים סטטיסטיים של חקלאות ישראל

Publié dans : Économie & finance
  • Soyez le premier à commenter

אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל

  1. 1. ‫אטלס סטטיסטי‬ ‫של חקלאות ישראל‬ ‫3102‬ ‫עורכים:‬ ‫יואב כסלו‬ ‫שאול צבן‬ ‫צוות צנובר:‬ ‫טל קוטינסקי‬ ‫מרק רוזנברג‬ ‫ג'סיקה שי‬ ‫צנובר‬ ‫‪Zenovar‬‬
  2. 2. ‫צנובר‬ ‫‪Zenovar‬‬ ‫אטלס סטטיסטי‬ ‫של חקלאות ישראל‬ ‫3102‬ ‫עורכים:‬ ‫יואב כסלו‬ ‫שאול צבן‬ ‫צוות צנובר:‬ ‫טל קוטינסקי‬ ‫מרק רוזנברג‬ ‫ג'סיקה שי‬ ‫הופק בסיוע משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫האגף לתכנון כפרי אזורי‬ ‫אוקטובר 3102‬ ‫כתובות העורכים: ‪yoav.kislev@mail.huji.ac.il, shaul@zenovar.com‬‬ ‫‪www.zenovar.com‬‬
  3. 3. ‫תוכן העניינים‬ ‫הקדמה‬ ‫4‬ ‫פרק א: ממעוף הציפור‬ ‫5‬ ‫פרק ב: ענפי החקלאות‬ ‫01‬ ‫פרק ג: תפוקה לנפש‬ ‫31‬ ‫פרק ד: מחירים ליצרנים ולצרכנים‬ ‫71‬ ‫פרק ה : יצוא ושוק מקומי‬ ‫12‬ ‫פרק ו: תשומות קנויות ותנאי סחר‬ ‫42‬ ‫פרק ז : מים‬ ‫72‬ ‫פרק ח : השקעה והון‬ ‫03‬ ‫פרק ט: תעסוקה והכנסה‬ ‫13‬ ‫פרק י: שטחים ויבולים‬ ‫33‬ ‫פרק יא: אוכלוסייה ויישובים‬ ‫63‬ ‫מקורות עיקריים לנתונים‬ ‫93‬ ‫3‬
  4. 4. ‫הקדמה‬ ‫נעזר גם במערכת המוסדית של הענף _ מועצות הייצור,‬ ‫השיווק המרוכז, אגרקסקו ומועצת ההדרים - מוסדות אלה‬ ‫כבר אינם פעילים או ששליטתם צומצמה. על כן קשה עתה‬ ‫יותר להגיע לנתונים מפורטים ומלאים. אנו מקווים שהאטלס‬ ‫והצגת רבגוניות החקלאות יעודדו את המאמצים וההשקעות‬ ‫להשלמת נתוני הענף ושיפור אמינותם.‬ ‫החוברת הזו היא מהדורה מעודכנת ומורחבת של האטלס‬ ‫הסטטיסטי שיצא לאחרונה בשנת 3002 ומטרתה להציג‬ ‫באיורים את ההיסטוריה של החקלאות בישראל. כוונת‬ ‫האטלס היא להצגה, לא דיון וניתוח, אולם לפני כל פרק‬ ‫נוספה הקדמה ובה הערות על ההתפתחויות העיקריות‬ ‫שמשתקפות בנתונים. דיונים תמציתיים בעניינים טכניים‬ ‫ומקצועיים מוגשים בתיבות שמשולבות בהקדמות. אך בסיס הנתונים של החקלאות, כמו כל בסיס נתונים של מגזר‬ ‫בטרם סקירה, שתי הערות על הנתונים.‬ ‫כלכלי, הוא גוף חי. הוא יאבד את ערכו אם לא יעודכן מדי‬ ‫בעבר יוחסה לענף החקלאות חשיבות רבה וכך גם למידע תקופה; אך יותר מזה, הוא צריך להיבדק ולהתאמת לעתים‬ ‫אודותיו. בשנים 1591, 1791, ו-1891 נערכו מפקדים בהם מזומנות. האמצעים שעמדו הפעם לרשותנו לא אפשרו את‬ ‫נאסף מידע מפורט על כל משק חקלאי. אולם הפקידה מלוא הבדיקות והמבחנים הרצויים, עוד רבה העבודה. אנו‬ ‫הופסקה ובמקומה נערך פעם אחת, בשנת 5991, סקר קוראים למעיינים באטלס להצביע על קשיים, טעויות או‬ ‫מדגמי של החקלאות. איסוף הנתונים בעשורים הקודמים חסרים. המהדורה הבאה תהייה טובה יותר.‬ ‫הערות טכניות‬ ‫א. בבסיס האטלס שני קבצים של אקסל:‬ ‫אטלס 3102 נתונים בו קובצו הנתונים המקוריים וחושבו‬ ‫הערכים של הסדרות שהוצגו באיורים;‬ ‫אטלס 3102 מספרים אליו הועתקו הסדרות שהוצגו באיורים‬ ‫ללא הנתונים המקוריים וללא נוסחאות החישוב. גיליונות‬ ‫הקובץ מסודרים לפי פרקי האטלס ומאפשרים גישה נוחה‬ ‫מהאיורים לסדרות המספרים ומהם לנתונים המקוריים.‬ ‫המעוניינים יוכלו לקבל מאתנו את הקבצים.‬ ‫ב. הנתונים נאספו ברובם מפרסומי הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה. מקורות נוספים נרשמו בסוף האטלס.‬ ‫4‬ ‫ג. בעבר הייתה השנה החקלאית זהה למעשה לשנה העברית.‬ ‫החל בשנת 6891, הסטטיסטיקה החקלאית נמסרת לשנה‬ ‫האזרחית. באיורים מסומנות רק השנים האזרחיות המתאימות;‬ ‫כך שנת 0891 באיור היא השנה החקלאית תש”מ.‬ ‫ד. הערכים הכספיים באטלס מנוכים במדד המחירים לצרכן‬ ‫ועל כן הם מוצגים כ”מחירים ריאליים”.‬ ‫ה. המדדים נמסרים באטלס כאחוזים, ערך שנת הבסיס 001.‬ ‫שנות הבסיס נקבעו לפי זמינות הנתונים וצוינו בכותרות‬ ‫האיורים.‬
  5. 5. ‫א. ממעוף הציפור‬ ‫בפרק זה מקובצים האיורים שמציגים את ההתפתחויות‬ ‫העיקריות בחקלאות; היבטים מפורטים יותר יוצגו בפרקים‬ ‫הבאים.‬ ‫מדדי כמות ומחיר‬ ‫נתחיל ממדד הכמות; למשל, גרף התפוקה לשלוחת הגידולים‬ ‫באיור א1. הגרף מוסר מדד, אינדקס של תפוקה. למדד ניתן‬ ‫הערך 001 עבור שנת 0591, שהיא שנת הבסיס, והייצור בכל‬ ‫שנה אחרת מיוחס לבסיס. למשל, ערך המדד בגרף בשנת‬ ‫0691 הוא 292 ועל כן התפוקה באותה שנה הייתה גדולה מזו‬ ‫של שנת הבסיס ב-291 אחוזים (פי 29.2).‬ ‫אילו היה בחקלאות רק מוצר אחד, למשל חיטה, היה המדד‬ ‫פשוט: תפוקת החיטה בטונות מדי שנה בשנה. אבל הייצור‬ ‫מורכב ממוצרים רבים. להדגמה נניח שהגידולים הם שניים,‬ ‫אספסת ועגבניות. חישוב המדד מוצג בלוח 1.‬ ‫לוח 1: חישוב מדד הכמות של התפוקה‬ ‫אספספת‬ ‫עגבניות‬ ‫ערך היצור, מחירי שנת הבסיס, ש"ח‬ ‫הגידול בערך, אחוזים‬ ‫מדד‬ ‫המרשם לעריכת המדד: קבע לשנה הראשונה ערך מדד של‬ ‫001; ומאז חשב מדי שנה את ערך התפוקה במחירים של‬ ‫השנה הקודמת ובדוק בכמה אחוזים עלה (או ירד) הערך בין‬ ‫השנים. כך, לפי הלוח, מדד כמות התפוקה עלה ב-11 אחוזים‬ ‫משנת הבסיס לשנה השנייה. על כן המדד בשנה השנייה הוא‬ ‫111. בשנה השלישית יחושב ערך הייצור במחירים של השנה‬ ‫השנייה ושוב תחושב התוספת למדד באחוזים. התוספות הללו‬ ‫תשורשרנה, תתווספנה זו לזו (בריבית דריבית) לבניית המדד.‬ ‫חשוב: תפוקת האספסת קטנה ותפוקת העגבניות גדלה;‬ ‫בטונות התפוקה לא השתנתה, 4 טונות כל שנה. אבל לפי‬ ‫שנת בסיס‬ ‫מחיר, ש"ח לטון‬ ‫ייצור, טונות‬ ‫004‬ ‫2‬ ‫0001‬ ‫2‬ ‫0082‬ ‫‬‫001‬ ‫שנה שניה‬ ‫ייצור, טונות‬ ‫5.1‬ ‫5.2‬ ‫0013‬ ‫11‬ ‫111‬ ‫הדרך בה מחושב המדד, סך התפוקה של הענף גדלה. בדרך‬ ‫בה אנו מחשבים, תוספת של מוצר יקר יחסית כמוה כתוספת‬ ‫כמות גדולה יותר של מוצר זול. מדד הכמות בלוח 1 עלה על‬ ‫אף שהמשקל בטונות של הכמות הכללית לא השתנה.‬ ‫חישוב מדד המחיר נעשה בצורה דומה: מחשבים את ערכו‬ ‫הכספי של סל המוצרים של שנת הבסיס, פעם במחירי שנת‬ ‫הבסיס ופעם במחירי השנה השנייה. היחס בין הערכים‬ ‫הכספיים הללו הוא מדד המחיר. ושוב, מחשבים מדי שנה‬ ‫ומשרשרים.‬ ‫5‬
  6. 6. ‫מאז קום המדינה גדלה כמות התפוקה בחקלאות פי עשרים בחלקו בזכות היצוא. ואכן, כפי שנראה בהמשך, ליצוא יכולה‬ ‫(איור א1). הגידול בשלוחת הצומח היה גדול במידת מה להיות השפעה גדולה על התפתחות הענף.‬ ‫מהגידול בשלוחת בעלי החיים, בעיקר בעשורים האחרונים,‬ ‫א1. תפוקה בחקלאות, שלוחות הענף, מדד כמות, 0591 = 001‬ ‫005,2‬ ‫גידולים‬ ‫000,2‬ ‫בעלי חיים‬ ‫005,1‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫הגידול בתפוקה בחקלאות נשען על קידום טכנולוגי (תיבה). מניסיונם. מקור אחר הוא מחוץ לענף; למשל, מכוני חליבה‬ ‫הרמה הטכנולוגית, פריון גורמי הייצור (מונחים נרדפים) או טפטפות; הם מוסיפים לטכנולוגיה אם תרומתם לייצור‬ ‫היא הערך המצטבר של הקידום מדי שנה בשנה. רמת גדולה מעלותם.‬ ‫הטכנולוגיה של החקלאות הייתה בשנת 0102 גבוהה פי הרמה הטכנולוגית שמוצגת באיור א2 היא מדד לפריון‬ ‫31 מהרמה בשנת הבסיס, 3591 (איור א2). מקור אחד הכולל של גורמי הייצור; היא מחושבת בהתייחס לכל‬ ‫לקידום הטכנולוגי הוא בחקלאות; למשל, זנים חדשים, הגורמים שמשתתפים בעשיית התוצר.‬ ‫שיטות עבודה וטיפול שחקלאים לומדים מן המחקר או‬ ‫א2. גורמים, טכנולוגיה וערך מוסף, מדד כמות, 3591 = 001‬ ‫000,3‬ ‫ערך מוסף‬ ‫005,2‬ ‫רמה טכנולוגית‬ ‫000,2‬ ‫005,1‬ ‫הון בחקלאות‬ ‫000,1‬ ‫מועסקים בחקלאות‬ ‫005‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫6‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  7. 7. ‫מדדים אחרים הם של הפריון החלקי, התפוקה ליחידת ומהתפוקה ליחידת מים. החקלאים אמצו שיטות ודרכים‬ ‫תשומה, איור א3. המעניין באיור הוא שהתפוקה ליחידת לחסוך (ביחס לתפוקה) במיוחד בעבודה.‬ ‫עבודה, למועסק, גדלה יותר מהתפוקה ליחידת הון‬ ‫א3. מדדי פריון חלקי, עבודה, הון, מים, 0591 = 001‬ ‫005,2‬ ‫תפוקה למועסק‬ ‫000,2‬ ‫תפוקה ליחידת הון‬ ‫005,1‬ ‫תפוקה למ"ק‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫תוצר וקידום טכנולוגי‬ ‫בעשיית התפוקה בחקלאות משתתפים גורמי ייצור רבים -‬ ‫קרקע, מים, דשנים, מכונות, עבודה, ועוד. נוח לחלק אותם‬ ‫לשתי קבוצות: גורמים קנויים ואחרים. התוצר בחקלאות, הערך‬ ‫המוסף, הוא ההפרש בין ערך התפוקה בענף לערך ההוצאה‬ ‫על הגורמים הקנויים. הגורמים האחרים, שאינם קנויים, הם הון‬ ‫(מכונות, מבנים, בעלי חיים) ועבודה. בהסתכלות זו, הגורמים‬ ‫ש”שייכים” לחקלאות, הון ועבודה, עושים את התוצר; הם‬ ‫מכונים גם התשומות המסורתיות. הגורמים הקנויים מוסיפים‬ ‫לו והסכום, התוצר פלוס הגורמים הקנויים, הוא התפוקה.‬ ‫ההסתכלות הזו מתעלמת מהקרקע שהיא גורם חשוב, אך‬ ‫כיוון שאנו מתעניינים בשינויים לאורך זמן, ושטח הקרקע לא‬ ‫השתנה בהרבה, ההתעלמות אינה משפיעה משמעותית.‬ ‫הקידום הטכנולוגי הוא מדד של שינוי, מחושב מדי שנה‬ ‫כהפרש בין ההשתנות (באחוזים) של סל התשומות המסורתיות‬ ‫לבין השתנות התוצר. השתנות הסל היא ממוצע משוקלל של‬ ‫השתנות התשומות המסורתיות. החישוב נערך לפי המשוואה‬ ‫הבאה, בה כל המשתנים מסמלים שינויים במדד כמות בין שנה‬ ‫אחת לאחרת:‬ ‫קידום טכנולוגי = תוצר פחות (6.0 כפול עבודה פלוס 4.0 כפול‬ ‫הון).‬ ‫הגודל בסוגריים הוא מדד השתנות סל התשומות. המקדמים,‬ ‫6.0, 4.0, התקבלו במחקרים. נוסחת החישוב משקפת את‬ ‫ההנחה שללא הקידום היה השינוי בתוצר זהה בגודלו‬ ‫(באחוזים) לשינוי בסל התשומות המסורתיות. הקידום‬ ‫הטכנולוגי יכול שיהיה שלילי; למשל, בשנת בצורת.‬ ‫הרמה הטכנולוגית היא מדד ומחושבת, בדומה למדדים‬ ‫האחרים, בשרשור השינויים השנתיים.‬ ‫7‬
  8. 8. ‫המחירים שהחקלאים קיבלו עבור תוצרתם השתנו בין‬ ‫השנים (איור א4). המחירים עלו מיד לאחר קום המדינה‬ ‫ובעקבות הגידול הרב באוכלוסייה, מאז הם היו במגמה‬ ‫כללית של ירידה. בשתי תקופות נעצרה מגמת הירידה:‬ ‫בסוף שנות ה-07 ובתקופה האחרונה, בשנות האלפיים.‬ ‫בשני המקרים משקפים המחירים בישראל השתנות‬ ‫המחירים בשוקי העולם; במיוחד, בשנים האחרונות גדל‬ ‫הביקוש למוצרים מן החי - בעיקר בעקבות השיפור ברמת‬ ‫החיים של תושבי המדינות המתפתחות ובראשן סין -‬ ‫ובעקבותיו גדל גם הביקוש לגרעינים ועלו גם המחירים של‬ ‫המוצרים מן הצומח (הגידולים) יבוא ומן החי.‬ ‫א4. מחירים של מוצרים חקלאיים, שלוחות הענף, מדד 0591 = 001‬ ‫051‬ ‫גידולים‬ ‫021‬ ‫בעלי חיים‬ ‫09‬ ‫06‬ ‫03‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫הגרפים באיור א5, התפוקה בחקלאות בערכים כספיים, בכמות ומגמת הערכים הכספיים באיור א5 היא לעלייה. כפי‬ ‫משקפים "תחרות" בין השתנות הכמות (איור א1) להשתנות שנראה בפרק ט, באותה תקופה הענף נהנה גם מהכנסה‬ ‫המחירים (איור א4); למשל, החל בשנות האלפיים, בתקופה שהלכה וגדלה.‬ ‫בה המחירים למעשה לא ירדו, גברה ההשפעה של העלייה‬ ‫א5. ערך התפוקה בחקלאות, במיליוני שקלים, מחירי 0102‬ ‫000,03‬ ‫כל הענף‬ ‫000,52‬ ‫גידולים‬ ‫000,02‬ ‫000,51‬ ‫בעלי חיים‬ ‫000,01‬ ‫000,5‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫8‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  9. 9. ‫החקלאות מספקת מזון בכמויות הולכות וגדלות, אך‬ ‫צריכת מוצרי המזון מוגבלת. לעומת זאת, צריכת המוצרים‬ ‫והשירותים האחרים - בגדים, דירות, מכוניות, רפואה - אינה‬ ‫מוגבלת, לא בישראל ולא בארצות אליהן אנחנו מייצאים.‬ ‫על כן עם התפתחות הכלכלה של מדינת ישראל גדלה‬ ‫החקלאות פחות משצמחו הענפים האחרים (התעסוקה‬ ‫בחקלאות אפילו קטנה) וכתוצאה מכך ירד חלקו של הענף‬ ‫במשק הלאומי (איור א6, תמ"ג - תוצר מקומי גלמי). בשנת‬ ‫1102 היו הן שיעור המועסקים בענף והן חלק התוצר במשק‬ ‫קטנים מ-2 אחוזים.‬ ‫איור א6. חלקה היחסי של החקלאות בתמ"ג ובתעסוקה, אחוזים‬ ‫02‬ ‫שיעור המועסקים‬ ‫51‬ ‫חלק בתמ"ג‬ ‫01‬ ‫5‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫9‬
  10. 10. ‫ב. ענפי החקלאות‬ ‫שני ענפים "שולטים" בהתפתחות שלוחות החקלאות: (איורים ב2, ב4). כדאי לשים לב לגידול בייצור הירקות באיור‬ ‫הפירות האחרים, שאינם הדרים, בגידולים והבשר בענפי ב2 ולמקומו היחסי של החלב באיור ב4. המגמות שמתגלות‬ ‫החי (איורים ב1, ב3), על כן האיורים של השלוחות מוצגים כאן תודגשנה בפרק הבא.‬ ‫פעם לכל ענפי השלוחה ופעם ללא הענפים השולטים‬ ‫הערה לנתוני ענפי החי בפרק זה ובבא אחריו‬ ‫בעבר חישבה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדי כמות‬ ‫למוצרים מהחי (בשר, חלב...) ובהתאם לכך, לתקופה שעד‬ ‫שנת 6891 הועתקו המדדים הללו לנתוני האטלס. מאוחר‬ ‫יותר עברה הלשכה לחישוב ופרסום מדדי כמות לענפי החי‬ ‫(רפת, לול...) לא למוצרים. אנו התאמנו החל בשנת 7891 את‬ ‫המדדים שבאטלס לפי אלה שפורסמו ועל כן נרשם בכותרות‬ ‫האיורים “מדד כמות” במרכאות (לשלוחת ענפי החי כולה, פרק‬ ‫א, הלשכה חישבה ופרסמה מדד כמות לכל השנים שבאטלס).‬ ‫איור ב1. תפוקה בחקלאות, גידולים, מדד כמות, 0591= 001‬ ‫000,51‬ ‫ירקות‬ ‫000,21‬ ‫גידולי שדה‬ ‫000,9‬ ‫פרי הדר‬ ‫000,6‬ ‫פירות אחרים‬ ‫000,3‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫01‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  11. 11. ‫איור ב2. תפוקה בחקלאות, גידולים (ללא פירות אחרים) מדד כמות, 0591= 001‬ ‫005,2‬ ‫ירקות‬ ‫000,2‬ ‫גידולי שדה‬ ‫005,1‬ ‫פרי הדר‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איור ב3. תפוקה בחקלאות, בעלי חיים, “מדד כמות”, 0591= 001‬ ‫000,5‬ ‫בשר‬ ‫000,4‬ ‫חלב‬ ‫000,3‬ ‫ביצים‬ ‫000,2‬ ‫דגים‬ ‫000,1‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫11‬
  12. 12. ‫איור ב4. תפוקה בחקלאות, בעלי חיים ( ללא בשר), “מדד כמות”, 0591= 001‬ ‫005,1‬ ‫חלב‬ ‫002,1‬ ‫ביצים‬ ‫009‬ ‫דגים‬ ‫006‬ ‫003‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫21‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  13. 13. ‫ג. תפוקה לנפש‬ ‫הייצור החקלאי גדל עם הגידול של האוכלוסייה בישראל;‬ ‫אולם אפשר להבחין בשתי תקופות (איור ג1), עד אמצע‬ ‫שנות ה-08 גדלה התפוקה לנפש - הן בקבוצת הגידולים‬ ‫והן בענפי החי - ומאז התפוקה עוקבת אחרי צמיחת‬ ‫האוכלוסייה והתפוקה לנפש למעשה אינה משתנית. ושוב,‬ ‫גם בהסתכלות זו, בתוך הקבוצות יש הבדלים, הייצור לנפש‬ ‫של פירות אחרים, ירקות, ובמידה מסוימת גם בשר, עלו‬ ‫בעשורים האחרונים; במוצרים אחרים ניכרת ירידה. במיוחד‬ ‫נראה כאילו הבשר לכל סוגיו החליף את החלב ובעיקר את‬ ‫הביצים, בקבוצת המוצרים מהחי.‬ ‫איור ג1. תפוקה לנפש - גידולים ובעלי חיים, מדד כמות, 0591= 001‬ ‫005‬ ‫גידולים‬ ‫004‬ ‫בעלי חיים‬ ‫003‬ ‫002‬ ‫001‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איור ג2. תפוקה לנפש - גידולים, מדד כמות, 0591= 001‬ ‫005,2‬ ‫ירקות‬ ‫000,2‬ ‫גידולי שדה‬ ‫005,1‬ ‫פרי הדר‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫פירות אחרים‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫31‬
  14. 14. ‫איור ג3. תפוקה לנפש - גידולים (ללא פירות אחרים), מדד כמות, 0591= 001‬ ‫004‬ ‫ירקות‬ ‫053‬ ‫003‬ ‫גידולי שדה‬ ‫052‬ ‫002‬ ‫פרי הדר‬ ‫051‬ ‫001‬ ‫05‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איור ג4. תפוקה לנפש - בעלי חיים, “מדד כמות”, 0591= 001‬ ‫008‬ ‫בשר‬ ‫007‬ ‫006‬ ‫חלב‬ ‫005‬ ‫004‬ ‫ביצים‬ ‫003‬ ‫002‬ ‫דגים‬ ‫001‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫41‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  15. 15. ‫איור ג5. תפוקה לנפש - בעלי חיים (ללא בשר), “מדד כמות”, 0591= 001‬ ‫003‬ ‫חלב‬ ‫052‬ ‫ביצים‬ ‫002‬ ‫דגים‬ ‫051‬ ‫001‬ ‫05‬ ‫0102‬ ‫0991‬ ‫0002‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫באיורים ג6, ג7 מוצגת התפתחות הייצור, יחסית לאוכלוסייה,‬ ‫בעזרת נתונים נגישים יחסית, ליטרים וקילוגרמים. המגמות‬ ‫באיורים אלה דומות לאלה שנראות בקודמים להם.‬ ‫איור ג6. תפוקת חלב, ליטר לנפש‬ ‫052‬ ‫חלב לנפש‬ ‫002‬ ‫051‬ ‫001‬ ‫05‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫51‬
  16. 16. ‫איור ג7. תפוקת בעלי חיים לבשר, ק"ג לנפש‬ ‫08‬ ‫בשר‬ ‫07‬ ‫06‬ ‫עוף‬ ‫05‬ ‫04‬ ‫דגים‬ ‫03‬ ‫02‬ ‫01‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫חשוב להעיר‬ ‫בתפוקה נכלל גם הייצור ליצוא ועל כן המדדים באיורים‬ ‫אינם מייצגים במדויק את ההשתנות של הצריכה של מוצרי‬ ‫החקלאות בישראל. לא יכולנו להרחיב לשאלת הצריכה‬ ‫במהדורה הזו של האטלס.‬ ‫61‬
  17. 17. ‫ד. מחירים ליצרנים ולצרכנים‬ ‫בין המוצרים שנסחרים בשווקים הבינלאומיים יש משקל‬ ‫גדול לגרעינים למאכל אדם וחי. בשנים האחרונות, עם‬ ‫הצמיחה הכלכלית בארצות עניות, בעיקר בסין, התרחב‬ ‫הביקוש למוצרים מן החי ובעקבותיו עלו המחירים; ושוב,‬ ‫בעיקר מחירי הגרעינים. על כן העלייה בשנים האחרונות‬ ‫בגרף המחירים בעולם באיור ד1 גדולה מהשינוי שמציג גרף‬ ‫המחירים לישראל שמשקף את מחירי סל כל המוצרים של‬ ‫הענף.‬ ‫המחירים של מוצרי החקלאות בישראל קשורים למחירים‬ ‫בעולם בשתי דרכים עיקריות. האחת, המחירים של‬ ‫המוצרים שהחקלאות מייצאת ומוצרי המזון המיובאים‬ ‫נקבעים בשוקי "העולם". הדרך השנייה היא ההשפעה על‬ ‫מחירי המוצרים מהחי: חלק הארי של המזון לחי, ברפת‬ ‫ובלול, מקורו בגרעינים מיובאים שמחיריהם גם הם נקבעים‬ ‫בשווקים הבינלאומיים. במשך דורות אחדים, התרחב הייצור‬ ‫החקלאי בעולם יותר מהגידול באוכלוסייה וכמות המזון‬ ‫לנפש עלתה; כתוצאה מכך ירדו מחירי המזון, מגמת הירידה‬ ‫הזו השתקפה גם במחירים ליצרנים בישראל.‬ ‫איור ד1. התפוקה החקלאית, מדד מחיר, 8691 = 001‬ ‫051‬ ‫בישראל‬ ‫021‬ ‫בעולם‬ ‫09‬ ‫06‬ ‫03‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫71‬
  18. 18. ‫המחירים בהדרים בשנים האחרונות משקפת כנראה מעבר‬ ‫לזנים משופרים. מפתיעה במיוחד היא מגמת הירידה הרב-‬ ‫שנתית במחירי הפירות האחרים. הגידול בתפוקה (איור ב1)‬ ‫שמשולב עם ירידה במחירים מצביע על אפשרות של קידום‬ ‫טכנולוגי יוצא דופן (ייתכן שיש כאן גם השפעה של תמיכה‬ ‫ממשלתית; למשל, בבנייה של בתי קירור לפירות).‬ ‫המחירים של מוצרי הענפים מוצגים באיורים ד2, ד3.‬ ‫מחירים אחדים עקביים עם התפתחויות כמותיות; למשל,‬ ‫מחירי הביצים והחלב נמוכים עתה ממה שהיו בעבר; סביר‬ ‫שבעקבות התפתחויות טכנולוגיות וארגוניות בענפים.‬ ‫במקרים אחרים התפתחות המחירים מפתיעה; למשל,‬ ‫בהדרים לא ניכרת ירידת מחירים לפני שנת 0891 ואף על‬ ‫פי כן תפוקת הענף צומצמה כבר אז. מגמת העלייה של גרף‬ ‫איור ד2. מחירים ליצרן - גידולים, מדד, 0591= 001‬ ‫003‬ ‫ירקות‬ ‫052‬ ‫002‬ ‫גידולי שדה‬ ‫051‬ ‫פרי הדר‬ ‫001‬ ‫פירות אחרים‬ ‫05‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איור ד3. מחירים ליצרן - בעלי חיים, מדד, 0591= 001‬ ‫002‬ ‫בשר‬ ‫051‬ ‫חלב‬ ‫001‬ ‫ביצים‬ ‫05‬ ‫דגים‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫81‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  19. 19. ‫מדינות מתועשות אליהן הצטרפה ישראל לפני שנים‬ ‫אחדות) התמיכה בחקלאות בישראל מגיעה ל-21 אחוזים‬ ‫מערך תפוקת הענף. בחישוב הזה יש בתמיכה מכסים‬ ‫והגנות אחרות על הסחר במוצרי מזון וגם הוצאה על מחקר‬ ‫והדרכה.‬ ‫בעבר הייתה תמיכה מתקציב המדינה במחירים של מוצרי‬ ‫המזון (איור ד4). התמיכה הייתה גדולה במיוחד במחירים‬ ‫של המוצרים מהחי והיא עלתה עם התפתחות האינפלציה.‬ ‫בשנים האחרונות אין עוד תמיכה תקציבית במחירים אולם‬ ‫התמיכה בענף לא נעלמה; לפי מדידת ‪( OECD‬ארגון‬ ‫איור ד4. תמיכות במחירים מתקציב המדינה, שיעור מערך התפוקה, אחוזים‬ ‫53‬ ‫גידולים‬ ‫03‬ ‫52‬ ‫בעלי חיים‬ ‫02‬ ‫51‬ ‫01‬ ‫5‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0891‬ ‫0991‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איורים ד5, ד6 מציגים מדדי מחירים ליצרנים ולצרכנים. הפרש הולך וגדל בין המחיר (הממוצע) ליצרנים בחקלאות‬ ‫בשניהם, החל בשנות ה-08 הירידה במחירים ליצרנים לבין המחירים ששולמו עבור מצרכי המזון.‬ ‫חריפה מהשינוי במחיר לצרכנים. האיורים מצביעים על‬ ‫איור ד5. תפוקה ומזון, מחירים ליצרנים וצרכנים, מדד, 2591=001‬ ‫021‬ ‫צרכנים‬ ‫001‬ ‫יצרנים‬ ‫08‬ ‫06‬ ‫04‬ ‫02‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫91‬
  20. 20. ‫איור ד6. ירקות ופירות, מחירים ליצרנים וצרכנים, מדד, 2591=001‬ ‫051‬ ‫צרכנים‬ ‫021‬ ‫יצרנים‬ ‫09‬ ‫06‬ ‫03‬ ‫0102‬ ‫02‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  21. 21. ‫ה. יצוא ושוק מקומי‬ ‫החקלאות מייצאת מוצרים בהם יש לנו יתרון יחסי באקלים,‬ ‫עונה וידע (בסטטיסטיקה של הענף נרשם רק היצוא הישיר;‬ ‫יצוא עקיף, למשל של שימורי פירות, אינו נרשם). בשנים‬ ‫הראשונות שאחרי קום המדינה היו ההדרים עיקר היצוא של‬ ‫המשק הישראלי. ירידת חלקה של החקלאות ביצוא (איור‬ ‫ה1) משקפת התפתחות של ענפי המשק האחרים. אחד‬ ‫הגורמים המשפיעים על כדאיות היצוא והתפתחותו הוא‬ ‫שער החליפין הריאלי (איור ה2). עד ראשית שנות ה-06 נהגו‬ ‫בישראל שערים אחדים, וההדרים הופלו לרעה בקביעת‬ ‫השער. היבט זה אינו מוצג באיור ה2 שמבוסס על נתוני‬ ‫השער הממוצע, שער שירד במשך שנים אחדות. בשנת‬ ‫2691 נעשתה רפורמה שאיחדה את השערים והעלתה‬ ‫את השער המאוחד. בתקופה הבאה שוב ירד השער ואחר‬ ‫כך עלה בהדרגה, במיוחד בתקופת האינפלציה של שנות‬ ‫ה-07 ומחצית שנות ה-08. הירידה החריפה בשנים -5891‬ ‫68 משקפת את צעדי המדיניות מרחיקת הלכת שננקטו‬ ‫לעצירת האינפלציה. שער החליפין הריאלי משקף את‬ ‫התנאים הכלכליים הכלליים ששררו במגזר סחר החוץ‬ ‫של ישראל (מוסבר בתיבה), אמנם הוא לא משקף תמיד‬ ‫את רווחיות היצוא של החקלאות שמושפעת גם ממחירי‬ ‫המתחרים, עלות הייצור, זמינות העובדים והמים, ועוד,‬ ‫אולם השתנות גדולה יחסית של השער הריאלי מצביעה גם‬ ‫השתנות מקבילה בחקלאות.‬ ‫שער החליפין מסמן את אפשרות ההמרה של סחורות‬ ‫ושירותים בישראל וארצות אחרות. בפשטות, אם השער הוא 4‬ ‫שקלים לדולר, מוצר שעולה בחו”ל 2 דולר יעלה כאן 8 שקלים.‬ ‫כך ידעו יצרנים וצרכנים אם כדאי לייצר או לרכוש את המוצר‬ ‫בישראל או בחוץ. כאשר היא מוצגת לאורך זמן, הכדאיות הזו‬ ‫מכונה שער החליפין הריאלי. הוא משתנה בעקבות שלושה‬ ‫גורמים: השתנות שער החליפין הנומינלי (הרשמי או היציג),‬ ‫השתנות רמת המחירים בחו”ל, השתנות רמת המחירים‬ ‫בישראל. בהתאם לכך, הנוסחה לחישוב מדד השינוי של שער‬ ‫החליפין הריאלי היא:‬ ‫שער ריאלי = (שער נומינלי כפול מדד המחירים בחו”ל) מחולק‬ ‫למדד המחירים בישראל‬ ‫כל הגדלים בנוסחה הם שינויים (באחוזים) משנה לשנה. הגודל‬ ‫בסוגריים מסמן את ההתייקרות (או ההוזלה) של מוצרי החוץ;‬ ‫החלוקה משווה לשינוי המקביל שחל בישראל. למדד המחירים‬ ‫בחו”ל בחרנו במדד הממוצע של מחירי מוצרי היבוא לישראל‬ ‫ומחירי מוצרי היצוא לארצות אחרות. מדד השער הריאלי נקבע‬ ‫כ-001 לשנת הבסיס והוא משורשר משנה לשנה לפי הערכים‬ ‫שמחושבים בנוסחה.‬ ‫שער החליפין הריאלי‬ ‫12‬
  22. 22. ‫איור ה1. חלקה היחסי של החקלאות ביצוא, אחוזים‬ ‫08‬ ‫חלק היצוא‬ ‫החקלאי‬ ‫07‬ ‫06‬ ‫05‬ ‫04‬ ‫03‬ ‫02‬ ‫01‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫החקלאות הישראלית מוגבלת במים ועבודה, אבל היא גם‬ ‫מוגבלת כלכלית באפשרויות היצוא. אם היצוא יהיה כדאי‬ ‫כלכלית, הענף יוכל להתרחב, כך היה בעשור שמאמצע‬ ‫שנות השבעים: שער החליפין הריאלי היה גבוה יחסית (איור‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫ה2) על כן המחירים עבור מוצרי היצוא של החקלאות היו גם‬ ‫הם גבוהים ועלה משקל היצוא בתפוקת הענף (איור ה3).‬ ‫במקביל, כפי שנראה להלן, גדלה גם ההכנסה בענף. מאוחר‬ ‫יותר, ירידת המחירים לוותה בירידת משקלו של היצוא.‬ ‫איור ה2. מדד שער החליפין הריאלי, ש"ח לדולר, מדד, 0691=001‬ ‫053‬ ‫שער חליפין‬ ‫ריאלי‬ ‫003‬ ‫052‬ ‫002‬ ‫051‬ ‫001‬ ‫05‬ ‫0102‬ ‫22‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  23. 23. ‫איור ה3. מחירי היצוא בחקלאות, מדד, 9591=001 ושיעור היצוא מתפוקת הענף, אחוזים‬ ‫051‬ ‫05‬ ‫מדד המחירים‬ ‫021‬ ‫04‬ ‫03‬ ‫09‬ ‫02‬ ‫06‬ ‫01‬ ‫03‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0991‬ ‫איור ה4 מצביע על השינויים בנפח היצוא של מוצרי‬ ‫החקלאות. מקורם של השינויים הללו הוא הן בשינויים‬ ‫במחירים עבור מוצרי היצוא והן בשינויים בכמויות של‬ ‫המוצרים שהופנו ליצוא. לא ערכנו הבחנה מפורשת בין שני‬ ‫הגורמים הללו אבל אפשר להצביע על התמונה הכללית:‬ ‫0891‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫0591‬ ‫בין שנת 9591, הראשונה עבורה יש נתונים, ועד שנת 0891‬ ‫עלו מחירי היצוא בקירוב ב-%05 (איור ה3); באותה תקופה‬ ‫גדל נפח היצוא (איור ה4) כמעט פי שישה - עיקר הגידול‬ ‫בנפח מקורו בהרחבת הייצור ליצוא, לא בזכות השתנות של‬ ‫מחירים עליהם לחקלאים אין שליטה.‬ ‫איור ה4. יעוד התפוקה החקלאית, מדד של הערך בשקלים ריאליים, 0591 = 001‬ ‫000,4‬ ‫יצוא‬ ‫005,3‬ ‫000,3‬ ‫שוק מקומי‬ ‫005,2‬ ‫000,2‬ ‫005,1‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫32‬ ‫מדד מחירים‬ ‫שיעור היצוא‬ ‫שיעור היצוא‬
  24. 24. ‫ו. תשומות קנויות ותנאי סחר‬ ‫אנו מבחינים בארבע קבוצות עיקריות של תשומות קנויות‬ ‫בחקלאות - מספוא, דשנים, מים ובלאי (לעתים הבלאי אינו‬ ‫נכלל בין הקנויות). תשומת המספוא היא התשומה שגדלה‬ ‫יותר מהאחרות בעשורים שמקום המדינה (איור ו1). הדבר‬ ‫משקף את הגידול הרב בצריכת המוצרים מהחי, ובעיקר‬ ‫הבשר, ומעבר מהזנה בירק ומרעה, שמיוצרים במשק,‬ ‫להזנה במספוא מרוכז. בהסתכלות ללא מספוא (איור‬ ‫ו2) אפשר להבחין בעצירה ואף ירידה קלה של השימוש‬ ‫במים מאז שנות ה-07 (נשוב למים בפרק הבא) ובדשנים‬ ‫מאז אמצע שנות ה-08. מעניין שיש עלייה, אף כי לא רבה,‬ ‫בתשומת ההון, הבלאי, החל מאמצע שנות ה-09. עניין זה‬ ‫יוצג שוב בפרק ח.‬ ‫איור ו1. תשומות קנויות בחקלאות, מדדי כמות, 2591 = 001‬ ‫005,2‬ ‫סך הכל‬ ‫000,2‬ ‫מספוא‬ ‫005,1‬ ‫מים‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫דשנים‬ ‫0‬ ‫בלאי‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איור ו2. תשומות בחקלאות (ללא מספוא), מדדי כמות, 2591 = 001‬ ‫000,1‬ ‫סך הכל‬ ‫008‬ ‫מים‬ ‫006‬ ‫דשנים‬ ‫004‬ ‫002‬ ‫בלאי‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫42‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  25. 25. ‫איור ו3 מציג את משקל התשומות בערך התפוקה של הענף; ההוצאה על המים הוא כעשירית מערך התפוקה בענפים‬ ‫שוב, למספוא מקום מיוחד. משקל המים בתפוקה לא עלה הצמחיים, הגידולים.‬ ‫במשך כל התקופה שבאיור על %6, הפירוש הוא ששיעור‬ ‫איור ו3. משקל כל אחת מהתשומות הקנויות בערך התפוקה באחוזים‬ ‫03‬ ‫מספוא‬ ‫52‬ ‫02‬ ‫מים‬ ‫51‬ ‫דשנים‬ ‫01‬ ‫בלאי‬ ‫5‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫מחירי המספוא תנודתיים יותר ממחירי התשומות האחרות‬ ‫(איור ו4), הם משקפים את תנודות המחירים בשוקי העולם.‬ ‫האיורים הבאים מציגים מדדים להשוואת מחירי התשומות‬ ‫למחירי התפוקה. המחירים (הריאליים) של התשומות ללא‬ ‫מספוא מושפעים במידה ניכרת ממחירי הדלק, בעולם‬ ‫ואצלנו. על כן הם עלו בשנות השבעים, ירדו מאמצע שנות‬ ‫ה-08 ושוב עלו אחר כך. עבור החקלאים, הגודל החשוב‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫אינו מחיר התשומות, אלא היחס בין המחיר הזה למחיר‬ ‫התפוקה. המדד של היחס הזה מכונה תנאי הסחר (מונח‬ ‫מתאים יותר יכול היה להיות תנאי ההמרה). ירידה של המדד‬ ‫פירושה שמחירי התשומות התייקרו יחסית למחיר התפוקה;‬ ‫זו פעולת מספריים: התשומות מתייקרות או מחיר התפוקה‬ ‫יורד, או שניהם.‬ ‫איור ו4. מדד מחירים של תשומות קנויות, מדד, 2591 = 001‬ ‫051‬ ‫מספוא‬ ‫021‬ ‫ללא מספוא‬ ‫09‬ ‫06‬ ‫03‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫52‬
  26. 26. ‫תנאי הסחר מוצגים באיורים ו5, ו6 פעם לכל הענף ופעם לענף החקלאות כולו משקפים את תנאי הסחר בשתי‬ ‫לשלוחותיו. תנאי הסחר בייצור המוצרים מהצומח, הגידולים, שלוחות החקלאות.‬ ‫הורעו במשך כל התקופה הנסקרת. תנאי הסחר שמוגדרים‬ ‫איור ו5. מחירים ותנאי הסחר בחקלאות, 2591 = 001‬ ‫051‬ ‫תשומות קנויות‬ ‫021‬ ‫תפוקות‬ ‫09‬ ‫תנאי סחר‬ ‫06‬ ‫03‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איור ו6. תנאי הסחר בשלוחות, מדד, 2591 = 001‬ ‫021‬ ‫גידולים‬ ‫001‬ ‫בעלי חיים‬ ‫08‬ ‫06‬ ‫04‬ ‫02‬ ‫0102‬ ‫62‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  27. 27. ‫ז. מים‬ ‫למים מקום מיוחד בחקלאות בישראל. ללא השקיה הייתה‬ ‫תפוקת הענף קטנה בהרבה ממה שהיא היום, ולמעשה‬ ‫המים הם שמגבילים את תפוקת הגידולים למיניהם: אילו היו‬ ‫לנו יותר מים אפשר היה למצוא שטחים להשקות, במיוחד‬ ‫בדרום ובנגב.‬ ‫השימוש במים בארץ גדל בהרבה לאחר הקמת המוביל‬ ‫הארצי, שהופעל לראשונה בשנת 4691. אחר כך נוספו עוד‬ ‫מערכות שרובן קשור למוביל. אבל מאמצע שנות ה-08‬ ‫נתקל משק המים במגבלות המשאבים (אף כי לעתים נהג‬ ‫בחוסר אחריות ובהפקת יתר), ההספקה לא התרחבה באופן‬ ‫ניכר ותקופות של בצורת היו מאופיינות בצמצום השימוש‬ ‫במים (איור ז1).‬ ‫איור ז1. השימוש במים, מיליוני מ”ק לשנה‬ ‫005,2‬ ‫חקלאות‬ ‫000,2‬ ‫תעשיה‬ ‫005,1‬ ‫000,1‬ ‫בית‬ ‫005‬ ‫סך הצריכה‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫72‬
  28. 28. ‫כאן ראוי להצביע על שני היבטים משלימים. האחד הוא‬ ‫הרחבת ההספקה לחקלאות של מי קולחים (שפכים‬ ‫מטוהרים וממוחזרים), הרחבה שאפשרה העברה של מים‬ ‫שפירים מן הענף לאוכלוסייה העירונית המתרחבת. ההיבט‬ ‫השני הוא התפלת מי-ים, הספקת המותפלים מגיעה עכשיו‬ ‫לשיעור של %51 מכלל הספקת המים ושיעורה אמור‬ ‫להיות כפול מכך בתוך שנתיים. היבטים אלה אינם מצוינים‬ ‫במפורש באיורים.‬ ‫איור ז2. השימוש במים לנפש, מ”ק לשנה‬ ‫008‬ ‫חקלאות‬ ‫007‬ ‫006‬ ‫תעשיה‬ ‫005‬ ‫004‬ ‫בית‬ ‫003‬ ‫002‬ ‫סך הצריכה‬ ‫001‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫תנאי הסחר ביחס למים הורעו במשך השנים (איור ז3). כפי כך גם עם הצמצום בתמיכות במחירי המים לענף. סביר‬ ‫שכבר ראינו, מחירי הגידולים ירדו ומחירי המים לחקלאות שהתייקרות המים הייתה בין הגורמים לשיפור בטכנולוגיה‬ ‫עלו - בתחילה לאחר עליית מחירי הדלק בשנת 4791 ואחר של השימוש בגורם ייצור זה.‬ ‫איור ז3. מדדי מחירים: מים וגידולים, 2591=001‬ ‫021‬ ‫005‬ ‫001‬ ‫004‬ ‫08‬ ‫003‬ ‫06‬ ‫002‬ ‫04‬ ‫001‬ ‫מים‬ ‫מים‬ ‫גידולים‬ ‫גידולים‬ ‫0‬ ‫02‬ ‫0102‬ ‫0102‬ ‫82‬ ‫0002‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫0591‬
  29. 29. ‫ואכן, על אף הצמצום בכמות המים החל משנות ה-08 לשיפור השימוש במים אלא גם אחרים; ביניהם, חממות,‬ ‫תפוקת המוצרים מהצומח המשיכה ועלתה (איור ז4). כדאי זנים משופרים, דשנים, חומרי הדברה, עובדים מסורים ועוד.‬ ‫לציין שהגורמים לגידול הזה בתפוקה לא היו רק האמצעים‬ ‫איור ז4. מים, וגידולים, מלמ”ק ומדד כמות 0591=001‬ ‫005,1‬ ‫005,2‬ ‫002,1‬ ‫000,2‬ ‫009‬ ‫005,1‬ ‫006‬ ‫000,1‬ ‫003‬ ‫005‬ ‫מדד כמות‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0991‬ ‫הספקת המים לחקלאות מנוהלת בעזרת הקצאות (מכסות)‬ ‫ומחירים. המחירים מדורגים ועולים עם ניצול המכסה.‬ ‫בתקופה בה החקלאות הצמחית הייתה רווחית, בשנות‬ ‫השבעים וחלק משנות השמונים, השימוש במים היה גדול‬ ‫מהמכסה המצרפית לענף (איור ז5). זו הייתה כנראה‬ ‫השפעה של המחירים הגבוהים יחסית של מוצרי היצוא‬ ‫באותו זמן. מאוחר יותר, כאשר הרווחיות קטנה, ומחירי‬ ‫0891‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫0591‬ ‫המים עלו, נזהרו החקלאים שלא לנצל את מלוא מכסתם,‬ ‫בכדי שלא להגיע למדרגות המחירים הגבוהות; בחקלאות‬ ‫היה למעשה עודף מים. ההערות במשפטים האחרונים‬ ‫מתייחסות לענף כולו, כמצרף; סביר שהיו חקלאים שניצלו‬ ‫את מכסתם במלואה ואף חרגו ממנה גם בתקופות בהן‬ ‫המכסות הכוללות עלו על הצריכה.‬ ‫איור ז5. מים בחקלאות - מכסות וצריכה, מלמ”ק‬ ‫000,2‬ ‫צריכה‬ ‫005,1‬ ‫מכסות‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫92‬ ‫מדד כמות‬ ‫מלמ"ק‬ ‫מלמ"ק‬
  30. 30. ‫ח. השקעה והון‬ ‫והתפוקה בשנים אלה ולא מירידה בהשקעות. הגידול‬ ‫בהשקעה מאז תחילת שנות ה-09 מצביע על התאוששות‬ ‫החקלאות מהמשבר המימוני. מידע דומה מסוכם גם באיור‬ ‫ח2, כמות ההון בחקלאות גדלה עם הזמן, אך היא פחתה‬ ‫בתקופת המשבר של שנות השמונים וחזרה לאיתנה מאוחר‬ ‫יותר.‬ ‫ההשקעה בחקלאות היא במבנים, מכונות, ציוד, מטעים,‬ ‫בעלי חיים, רשתות השקיה וכיוצא בהם. היא משמשת‬ ‫להרחבת אמצעי הייצור, חידוש נכסים שיצאו משימוש,‬ ‫והכנסת טכנולוגיות מתקדמות. הירידה בשנים שלאחר קום‬ ‫המדינה בגרפים שבאיור ח1, שמסמנים יחס בין השקעה‬ ‫השנתית למשתנים האחרים, נובעת מהתרחבות של ההון‬ ‫איור ח1. שיעור ההשקעה הגולמית בחקלאות ביחס לתפוקה ולמלאי הון‬ ‫52‬ ‫ביחס לתפוקה‬ ‫02‬ ‫ביחס להון‬ ‫51‬ ‫01‬ ‫5‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איור ח2. הון גולמי בחקלאות, מדד 0591=001‬ ‫008‬ ‫מדד מלאי הון‬ ‫007‬ ‫006‬ ‫005‬ ‫004‬ ‫003‬ ‫002‬ ‫001‬ ‫0102‬ ‫03‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  31. 31. ‫ט. תעסוקה והכנסה‬ ‫מספר המועסקים בחקלאות עלה עם ההתיישבות ממי שיצאו מפעילות שוטפת וכך מבטיחים לעצמם הכנסה‬ ‫והתרחבות הענף והגיע לשיא של 121 אלף בשנת 1691; מאז מתאימה גם אם הרווחיות של יחידת הקרקע או בעלי החיים‬ ‫ניכרת ירידה. במקביל לירידה בתעסוקה של כלל העובדים אינה גבוהה.‬ ‫יש עלייה במספר השכירים, כיום רבים מהם עובדים זרים. שתי נקודות ראויות לציון באיור ט1. האחת השפעת היצוא‬ ‫שיעור השכירים הגיע עתה ל-%08 מכלל העובדים בענף. שמתנה את יציאת העצמאים בעשור שמאז אמצע שנות‬ ‫הירידה במספר המועסקים ובמיוחד העצמאים משקפת השבעים. הנקודה השנייה היא היציאה הרבה של העצמאים‬ ‫עלייה של ההכנסה החליפית, בענפים אחרים במשק. והגידול במספר השכירים מאז תחילת שנות התשעים. כאן‬ ‫חקלאים עוזבים את החקלאות ואולי יותר מכך, בנים ובנות משולבות שתי תופעות, הכניסה של עובדים מתאילנד מאז‬ ‫אינם ממשיכים ועוברים לתחומים אחרים. שכירים מחליפים שנת 2991 ושינוי המבנה בקיבוצים רבים שבעקבותיו הפכו‬ ‫אותם. התהליך הזה מלווה בגידול של המשק החקלאי חברים לשכירים במשקיהם. דבר זה משתקף כנראה גם‬ ‫האופייני, חקלאים פעילים חוכרים קרקעות ואמצעי ייצור באיור ט3.‬ ‫איור ט1. תעסוקה בחקלאות, אלפים ושיעור השכירים, אחוזים‬ ‫08‬ ‫מתוכם עצמאים‬ ‫שיעור השכירים‬ ‫שיעור השכירים‬ ‫מועסקים בחקלאות‬ ‫באלפים‬ ‫021‬ ‫06‬ ‫09‬ ‫04‬ ‫06‬ ‫03‬ ‫02‬ ‫0‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫0591‬ ‫13‬ ‫מועסקים בחקלאות‬ ‫001‬ ‫051‬
  32. 32. ‫איור ט2 מציג את ההכנסה בחקלאות (לאחר התשלום‬ ‫לתשומות קנויות והורדת הפחת). שוב ניכרת השפעת היצוא‬ ‫במרכז התקופה הנסקרה. כן עלתה במידה משמעותית‬ ‫ההכנסה בענף בשנות האלפיים. הגברת ההישענות על‬ ‫עובדים שכירים משתקפת באיור בהרחבת הפער בין הגרף‬ ‫של כלל הענף וזה שמייצג את הכנסה של העצמאים.‬ ‫המגמה החיובית שמתגלית לאחרונה בהכנסות עקבית‬ ‫עם מגמות המחירים וערך התפוקה באיורים א4, א5. כיוון‬ ‫שמספר העצמאים בחקלאות ירד בצורה ניכרת בשנים‬ ‫האחרונות (איור ט1), העלייה בהכנסה הממוצעת לחקלאי‬ ‫עצמאי, ומשפחתו, גדלה עוד יותר ממה שנראה באיור ט2.‬ ‫אולם עדיין איננו יודעים אם השיפור הזה בהכנסה הוא‬ ‫תופעה קבועה או חולפת.‬ ‫איור ט2. הכנסה נובעת מהסקטור החקלאי, במיליוני שקלים של 0102‬ ‫000,51‬ ‫לעצמאים‬ ‫000,21‬ ‫בסך הכל‬ ‫000,9‬ ‫000,6‬ ‫000,3‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0991‬ ‫0002‬ ‫0791‬ ‫0891‬ ‫0591‬ ‫0691‬ ‫איור ט3. מועסקים בחקלאות, לפי מעמד בעבודה, אלפים‬ ‫08‬ ‫07‬ ‫שכירים ועובדים מחו"ל‬ ‫מעסיקים, עצמאים‬ ‫ובני משפחה‬ ‫07‬ ‫06‬ ‫45‬ ‫25‬ ‫73‬ ‫64‬ ‫34‬ ‫04 83‬ ‫05‬ ‫04‬ ‫63‬ ‫03‬ ‫62‬ ‫חברי קיבוץ‬ ‫71‬ ‫02‬ ‫81‬ ‫71‬ ‫12‬ ‫02‬ ‫61‬ ‫01‬ ‫8‬ ‫01‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫23‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬
  33. 33. ‫י. שטחים ויבולים‬ ‫כפי שראינו, ייצור הפירות והירקות גדל במשך השנים.‬ ‫המקורות לגידול הזה היו הרחבת השטחים, כפי שאיורים י1,‬ ‫י2 מציגים והגידול ביבול ליחידת שטח (איורים י3, י4).‬ ‫איור י1. התפלגות שטחי גידול, אלפי דונם ואחוזים, שנת 1591‬ ‫%5‬ ‫גד"ש 077.2‬ ‫%28‬ ‫%9‬ ‫הדרים 531‬ ‫%4‬ ‫מטעים ללא זיתים והדרים 592‬ ‫ירקות 571‬ ‫איור י2. התפלגות שטחי גידול בין ענפי החקלאות, אלפי דונם ואחוזים, שנת 9002‬ ‫גד"ש 163,1‬ ‫%72‬ ‫%74‬ ‫הדרים 481‬ ‫מטעים ללא זיתים והדרים 995‬ ‫ירקות 287‬ ‫%02‬ ‫%6‬ ‫33‬
  34. 34. ‫איור י3. יבול ממוצע, ירקות נבחרים, ק”ג לדונם‬ ‫000,01‬ ‫עגבניות‬ ‫000,8‬ ‫מלפפונים‬ ‫000,6‬ ‫פלפלים‬ ‫000,4‬ ‫000,2‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬ ‫איור י4. יבול ממוצע, מקשה ותפוחי אדמה, ק"ג לדונם‬ ‫000,4‬ ‫תפוחי אדמה‬ ‫005,3‬ ‫000,3‬ ‫מלונים‬ ‫005,2‬ ‫000,2‬ ‫אבטיחים‬ ‫005,1‬ ‫000,1‬ ‫005‬ ‫0‬ ‫0102‬ ‫43‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫0591‬
  35. 35. ‫באיורים י5, י6 אפשר לראות ששטחי גידולי השדה מתרכזים שונה הדבר בענף הירקות למיניהן, שם היה גידול במשק‬ ‫במשק היהודי ובמיוחד במשק הקיבוצי, אך עם השנים הם היהודי ובמיוחד במושבים ושינוי זמני במשק שאינו יהודי.‬ ‫קטנו בכל המגזרים.‬ ‫איור י5. גידולי שדה, משק יהודי ולא יהודי, אלפי דונם‬ ‫0052‬ ‫282,2‬ ‫משק יהודי‬ ‫421,2‬ ‫920,2‬ ‫0002‬ ‫287,1‬ ‫807,1‬ ‫משק לא יהודי‬ ‫0051‬ ‫292,1‬ ‫721,1‬ ‫0001‬ ‫465‬ ‫235‬ ‫934‬ ‫235‬ ‫365‬ ‫005‬ ‫872‬ ‫241‬ ‫0‬ ‫0002‬ ‫7002‬ ‫0891‬ ‫0991‬ ‫0691‬ ‫0791‬ ‫0591‬ ‫איור י6. גידולי שדה, קיבוצים, מושבים וכפרים , אלפי דונם‬ ‫0051‬ ‫מושבים וכפרים‬ ‫322,1‬ ‫412,1‬ ‫421,1‬ ‫511,1‬ ‫370,1‬ ‫000,1‬ ‫קיבוצים‬ ‫638‬ ‫0021‬ ‫950,1‬ ‫009‬ ‫518‬ ‫536‬ ‫666‬ ‫006‬ ‫192‬ ‫003‬ ‫0‬ ‫7002‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬ ‫53‬
  36. 36. ‫איור י7. ירקות תפו”א ומקשה, משק יהודי ולא יהודי, אלפי דונם‬ ‫008‬ ‫משק יהודי‬ ‫176‬ ‫007‬ ‫006‬ ‫894‬ ‫משק לא יהודי‬ ‫005‬ ‫004‬ ‫943‬ ‫003‬ ‫762‬ ‫152‬ ‫281‬ ‫501‬ ‫001‬ ‫9.84‬ ‫88‬ ‫97‬ ‫35‬ ‫002‬ ‫24‬ ‫73‬ ‫001‬ ‫0‬ ‫7002‬ ‫0991‬ ‫0002‬ ‫0791‬ ‫0891‬ ‫0591‬ ‫0691‬ ‫איור י8. ירקות תפו”א ומקשה, קיבוצים, מושבים וכפרים, אלפי דונם‬ ‫005‬ ‫064‬ ‫מושבים וכפרים‬ ‫004‬ ‫קיבוצים‬ ‫003‬ ‫762‬ ‫132‬ ‫012‬ ‫642‬ ‫012‬ ‫581‬ ‫002‬ ‫741‬ ‫301‬ ‫001‬ ‫66‬ ‫75‬ ‫53‬ ‫0‬ ‫7002‬ ‫63‬ ‫0002‬ ‫0991‬ ‫0891‬ ‫0791‬ ‫0691‬
  37. 37. ‫יא. אוכלוסיה ויישובים‬ ‫האוכלוסייה היהודית בישראל גדלה, במיוחד מאז קום לכך, ההתיישבות הייתה בעיצומה בעשור הראשון למדינה‬ ‫המדינה, ורובה מתגורר ביישובים עירוניים (איור יא1). בדומה (איור יא2) ואחרי כך גדל מספר היישובים הכפריים בהדרגה.‬ ‫איור יא1. אוכלוסיה יהודית בכפר ובעיר באלפים‬ ‫0006‬ ‫קיבוצים, מושבים וכפרים‬ ‫452,5‬ ‫0005‬ ‫471,4‬ ‫ערים, עיירות וקהילתי‬ ‫0004‬ ‫840,3‬ ‫0003‬ ‫334,2‬ ‫0002‬ ‫196,1‬ ‫0001‬ ‫054‬ ‫9002‬ ‫634‬ ‫8002‬ ‫943‬ ‫5991‬ ‫303‬ ‫352‬ ‫2791‬ ‫3891‬ ‫242‬ ‫1691‬ ‫934‬ ‫351 631 83‬ ‫5491‬ ‫1391‬ ‫96 51‬ ‫37 21‬ ‫54 5‬ ‫42 1‬ ‫2291‬ ‫4191‬ ‫0091‬ ‫2881‬ ‫0001‬ ‫איור יא2. מושבים, קיבוצים וכפרים של יהודים בישראל‬ ‫577‬ ‫877‬ ‫408‬ ‫0‬ ‫797‬ ‫008‬ ‫196‬ ‫266‬ ‫006‬ ‫004‬ ‫662‬ ‫002‬ ‫011‬ ‫9002‬ ‫8002‬ ‫5991‬ ‫3891‬ ‫2791‬ ‫1691‬ ‫5491‬ ‫1391‬ ‫17‬ ‫2291‬ ‫74‬ ‫4191‬ ‫22‬ ‫0091‬ ‫5‬ ‫2881‬ ‫73‬ ‫0‬
  38. 38. ‫באוכלוסייה שאינה יהודית המגמות דומות, גידול מספרי‬ ‫ועיור. העיור מתבטא הן בגדלת מספר התושבים בערים והן‬ ‫בהקטנת מספר היישובים הכפריים, הם הפכו לערים.‬ ‫איור יא3. אוכלוסיה לא יהודית בכפר ובעיר באלפים‬ ‫0051‬ ‫854,1‬ ‫כפר‬ ‫0021‬ ‫עיר‬ ‫329‬ ‫009‬ ‫595‬ ‫006‬ ‫763‬ ‫003‬ ‫77‬ ‫59‬ ‫39‬ ‫08‬ ‫751‬ ‫09‬ ‫0‬ ‫9002‬ ‫3891‬ ‫5991‬ ‫1691‬ ‫2791‬ ‫איור יא4. ישובים כפריים של אוכלוסייה לא יהודית בישראל‬ ‫57‬ ‫08‬ ‫07‬ ‫16‬ ‫85‬ ‫06‬ ‫05‬ ‫04‬ ‫63‬ ‫53‬ ‫9002‬ ‫8002‬ ‫04‬ ‫03‬ ‫02‬ ‫01‬ ‫0‬ ‫83‬ ‫5991‬ ‫3891‬ ‫2791‬ ‫1691‬
  39. 39. ‫מקורות עיקריים לנתונים‬ ‫כסלו, יואב ואלה רקובצ'יק, 8991, מחירי מוצרים חקלאיים:‬ ‫מקומיים ובינלאומיים, ליצרנים ולצרכנים, מאמר מחקר‬ ‫8089, המרכז למחקר בכלכלה חקלאית.‬ ‫כסלו, יואב ויבגניה וקסין, 3002, אטלס סטטיסטי של‬ ‫חקלאות ישראל, עדכון 3002, מאמר מחקר 30.21, המרכז‬ ‫למחקר בכלכלה חקלאית.‬ ‫כסלו, יואב, 1102, משק המים בישראל, מרכז טאוב.‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתונים וירחונים שונים.‬ ‫משרד החקלאות, הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות,‬ ‫ההתיישבות והכפר, דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר,‬ ‫שנים שונות.‬ ‫93‬
  40. 40. ‫הופק בסיוע משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫האגף לתכנון כפרי אזורי‬ ‫אוקטובר 3102‬

×