Ce diaporama a bien été signalé.
Nous utilisons votre profil LinkedIn et vos données d’activité pour vous proposer des publicités personnalisées et pertinentes. Vous pouvez changer vos préférences de publicités à tout moment.

Story of red_palace

248 vues

Publié le

סיפורו של בית השייח באידס אפנדי "הארמון האדום" אשר שימש מועדון נוער בשכונת מנשייה אחרי קום המדינה מפי הנייה מליקסון

Publié dans : Art & Photos
  • Soyez le premier à commenter

Story of red_palace

  1. 1. 1
  2. 2. 2 ה"ארמון האדום" - ( 1925/6 ) היה כינויו של בית באידס אפנדי. מבנה מפואר דמוי ארמון מבוצר. באידס היה שייח' עשיר מהכפר שייח'-מוניס (כיום ליד אוניברסיטת ת"א) שרצה לבנות לעצמו ארמון לתפארת. בקומה הראשונה נבנו חדרי האורחים סביב אולם מרכזי בעל תקרת עץ מגולפת בשוליה מעשה תחרה. בקומה השנייה חדרי הנשים. הבית קושט בשיש לבנון וצויד בכל החידושים של אותה תקופה. השייח' התעקש להביא לביתו שיש מלבנון. השיש הובל בספינות מפרש ששטו עד מול הבית (כיום גן צ'רלס קלור) ושם פרקו אותו. לצורך העניין נבנה נמל פרטי ארעי והספינות הפליגו ב"קו" שפתח בזמנו חירם מלך צור ששלח לארץ את ארזי הלבנון (חירם פנה מזרחה ב"ים יפו", הנתיב הימי הקדום של נהר הירקון...באידס המשיך קצת יותר דרומה...). את המבנה בנה האדריכל יוסף ברלין שהקים בת"א בתים מונומנטליים כמו בנין מוגרבי, בית-הכנסת הספרדי ואת ביתו, בית הלבנים, בשדרות רוטשילד פינת בלפור. מבחוץ היה המבנה צבוע בצבע אדום חמרה, ומכאן שמו. המבנה עמד בלב שכונת "מנשייה"....
  3. 3. 3 שכונת מנשייה - נבנתה מצפון ליפו לאחר הרס החומות בשנות ה-' 70 של המאה ה 19- . התיישבו בה פלאחים . מצריים שהיגרו לארץ בשנות ה-' 30 אנחנו, תושבי השכונה קראנו לשכונה פשוט "חסן בק", על שם המסגד. מסגד חסן בק - נקרא על-שמו של חסן בק אל-ג'אבי שהיה מושלה הצבאי של יפו בתקופת מלחמת-העולם הראשונה. חסן בק בנה אותו ב 1916- כמרכז דתי עבור תושבי מנשייה. סבורים שהמושל, שהיה ידוע באכזריותו הרבה, במיוחד כלפי היהודים, בחר במיוחד את המיקום הזה למסגד כדי שיהווה חיץ בין השכונות הראשונות של ת"א, נווה-צדק ונווה-שלום ובין שפת הים. במלחמת העצמאות, ועוד קודם שימש המסגד כמפקדה ערבית. מצריחו היו צולפים על עוברים ושבים.
  4. 4. 4 תמונה מתוך עיתון מפברואר 1948 . הכיתוב מתאר חציית שוק הכרמל תחת אש הצלף ממסגד חסן בק.
  5. 5. 5 שכונת חסן בק כיום, מבט לצפון. במרכז המסגד ששופץ לאחר שצריחו . התמוטט בסוף שנות ה-' 70
  6. 6. בית באידס אפנדי ("הארמון האדום") במפה בריטית ששורטטה . בעקבות סקר משנת 1936 מדרגות לחוף המסגד ביתי
  7. 7. 7 גן הכובשים - נמצא בדרומו של שוק הכרמל. הגן ניטע על חלק משכונת מנשייה על-ידי הבריטים בתקופת המאורעות ( 1938 ) במטרה ליצור איזור צר בפיקוח בריטי. במרכזו של הגן אנדרטה לכבוד לוחמי האצ"ל וההגנה כובשי יפו במבצע "חמץ".
  8. 8. 8 צילום מנשייה על-ידי הצלם קורט ברמר משנות ה-, 40 . צריחיו העגולים של בית באידס נראים היטב, סמוך להם צריח מסגד חסן בק.
  9. 9. 9 המסגד מבט ממזרח למערב. המסגד במרכז. משמאל מלון דויד אינטרקונטיננטל.
  10. 10. 10 גן הכובשים מבט מדרום לצפון. במרכז, אנדרטת הכובשים. בצידה הדרומי של האנדרטה הכתובת: .( "מנשרים קלו מאריות גברו" (שמו"ב, א', 23 מהצד השני כתוב: "זכר למגיני תל-אביב וכובשי יפו". מעל הכתובת נוספו הסמלים: סמל המדינה, סמל ההגנה, סמל האצל וסמל העיר ת"א.
  11. 11. 11 זהו סיפורו של בית מפואר, אך גם סיפורה של טיפשות וקוצר-ראות שאיפיינו את ת"א עד שנות ה-' ולצערי במקרים רבים 90 עד היום (נא עיינו במצגת בי"ק טרומפלדור שערכתי). בניינים בעלי ערך- היסטורי וארכיטקטוני נהרסו כדי לפנות מקום ליוזמות נדל"ניות שעיקרן רווח כלכלי. כך היה עם גימנסיה הרצליה שנהרסה ב (לא 1958- למדו כבר אז את הלקח?) וכך עם ה"ארמון האדום". כל בניין שנהרס יכול היה להשתלב בכל המסגד תכנית בינוי מודרנית עם קצת רצון ויצירתיות במציאת פתרונות שיתאימו אותו לעידן המודרני ותביעותיו. זהו גם הסיפור הפרטי שלי: הארמון נישא על גבעת כורכר קטנה ברחוב הכובשים 84 שהתחיל ברחוב אלנבי והמשיך לאורך קו החוף עד לרחוב אילת. , כיום נשאר מהרחוב רק הקטע מרחוב אלנבי עד המסגד. ברחוב הכובשים 82 היה ביתי. חלוני צפה אל המגרש המזרחי (במפה שלהלן, משנת 1964 , מסומן הארמון ב-נ.צ. 296 ) עבורי ועבור מאות ילדים שהתגוררו בשכונה הוא היה "המועדון". או בשמו הרשמי "בית הנוער א". בית שהיה עבורנו מקום-מפלט, בית-חינוך, בית-חם...משפחה!
  12. 12. 12 – בית באידס 1925 ממש לאחר שהושלם. מבט מצפון/מזרח לחזית וצד המבנה. התמונות באדיבות דר' ברוך רביד.
  13. 13. 13 1925 - מבט מדרום/מערב (צידו האחורי של המבנה). ברקע נראית שורת בתים ערביים במקביל לגבעה. רחוב נעורים, כפי שנקרא יותר מאוחר. ממש בתחילת שורת הבתים, למרגלות גבעת הכורכר, היה הבית שבו גדלתי...
  14. 14. 14 ילדים משחקים ( 1963 ) במגרש הכדורסל הפונה לרחוב הכובשים ובתיו המתפוררים. פתח הבניין שבו עברה ילדותי נראה בבירור. למרבה הצער לא נשמר תיעוד רשמי של הבית בארכיון העירייה כפי שראוי היה. תיעוד קיים במספר מקומות כמו בספר: "יוסף ברלין-ארכיטקט", של דר' ברוך דביר, או בספרו של חוני המעגל "חמדת ליבי" שם שילב צילום מקורי שלי. (אשמח אם יתגלו חומרים חדשים, ואודה לכל מי שישלח אלי חומר זה בדוא"ל המצורף. ה.מ). תמונות המבנה לפני הריסתו המופיעות במצגת זו צולמו על-ידי בן- דודתי: בני כהן. בהתכנסות שנערכה במקום כדי להיפרד מהבית האהוב. תיעוד נוסף, האחרון שידוע לי, ממש ערב הריסתו של המועדון, הוא 7 דקות בסרט "מלכת הכביש" עם גילה אלמגור. אין לי מושג מה עשו שם החמורים.. מזהים את ה"קורקינט"?
  15. 15. בית באידס/בית הנוער א'
  16. 16. 16 לאחר קום המדינה שימש הבית שנים רבות כבית-נוער (בית הנוער א') לילדי השכונה. כמו בתים רבים הלך מצבו של הבניין והתדרדר. כך נכתב בירחון הארכיטקטים והאינג'ינרים ביוני 1974 על המבנה ממש לפני הריסתו : " "הארמון האדום" - סוף. לא מובן מדוע לא נמצא לו שימוש כיום כבית ציבורי, מדוע הורסים את אחד מתמרורי-הדרך הארכיטקטוניים של ת"א. הלך גם "הארמון האדום"."
  17. 17. 17 שער ירחון הארכיטקטים , והאינג'ינרים בישראל, יוני 1974 שהוקדש ל"ארמון האדום" ממש לפני הריסתו...
  18. 18. 18 המועדון סיפק פעילות מגוונת לילדי השכונה. זהו בני כהן, בן דודתי, מקרין סרט כל שבוע ו"מגלגל" את התרגום... הנה מספר תמונות מהאלבום המשפחתי...
  19. 19. 19
  20. 20. 20
  21. 21. 21
  22. 22. 22 משפחתי נערכת לצילום חגיגי! חברים. באותה תקופה, זה אירוע של ממש. הכל נבחר בקפידה. גם אתר הצילום. נחשו היכן? כאן, בין שני המגדלים. בתמונה: הורי, אליעזר ומרים קמינסקי. אחותי דבוריק, אחי עוזי. ( ואני? אני זו עם הפוני... ( 1961
  23. 23. 23 מגרש הכדורגל בצד המערבי. ממול, מאחורי הגדר, מדרגות שירדו ישירות לחוף הים.
  24. 24. 24 משנות ה-' 50 ואילך חווה האזור ההתדרדרות האיטית שנבעה מכמה סיבות: עזיבה- משפחות שיכלו, עזבו את השכונה למקומות טובים יותר, כמו משפחתי, שבעקבות קבלת ה'פיצויים' מגרמניה, יכלה לעבור לצפון ת"א. הזנחה - בתים שנעזבו לא יושבו מחדש והתפוררו לאיטם. והכי חשוב: העדר מדיניות של שימור בתים ואתרים . היסטוריים – חוק שימור בתים התקבל ב 12- במרץ 1991 ואושר ב 3- ביוני 1991 לחלק מהבתים ההיסטוריים בת"א זה היה מאוחר מידי. וכך בתחילת שנות ה-' 70 פסק בית-הנוער לתפקד. וכאמור, מספר שנים מאוחר נהרס. לנו, בוגרי המועדון, נשבר הלב. לא פחות! חזרנו אליו להיפרד ולצלם תמונות אחרונות... קטע התמונה הנראה כאן נלקח משער עיתון הארכיטקטים המראה את הבולדוזר .( בשעת ההריסה (יוני 1974 אלה התמונות האחרונות של המבנה כפי שצולמו על-ידי בני משפחתי...
  25. 25. 25 -1973 מבט מצפון לחזית המבנה. צילם: בני כהן במפגש פרידה של הבוגרים שנערך במועדון ערב ההריסה. 1925
  26. 26. 26 -1973 מגרש הכדורסל בצד המזרחי הפונה לרחוב הכובשים. צילם: בני כהן במפגש פרידה של הבוגרים שנערך במועדון ערב ההריסה.
  27. 27. 27 1973 - מבט מדרום-מערב (צידו האחורי של המבנה). צילם: בני כהן במפגש פרידה של הבוגרים שנערך במועדון ערב ההריסה. 1925
  28. 28. 28
  29. 29. 29

×