תקציר
בצה"ל שני בסיסי כליאה: בסיס כליאה 394 בצריפין (להלן - כלא 4); ובסיס כליאה 396 בסמוך לעתלית (להלן - כלא 6). ייעוד בסיסי הכליאה הוא לשאת באחריות לחיילים הכלואים (עצירים, חבושים ואסירים ) תוך מגמה לבחון את התאמתם להמשך השירות הצבאי. בראש כל אחד משני בסיסי הכליאה עומד קצין בדרגת סא"ל ולידו פועל מטה. הכלואים בכל בסיס כליאה מאורגנים בפלוגות כליאה. קצין המשטרה הצבאית הראשי (להלן - קמצ"ר) נושא, בין השאר, באחריות להפעלת בסיסי הכליאה ולאחזקתם. לפי נתוני מפקדת קמצ"ר (להלן - מקמצ"ר), מספר הכלואים בשני בסיסי הכליאה גדל משנת 2005 עד לשנת 2007 בכ-10%: מ-14,400
ל-16,000. בשנת 2008 הייתה אמנם ירידה של כ-6.7% במספר הכלואים בשני בסיסי הכליאה, שעמד על 14,919 כלואים, אולם הייתה עלייה של 14.4% במצבה הממוצעת היומית של כלואים בשני בסיסי הכליאה: מ-848 כלואים ליום בשנת 2007 ל-970 כלואים ביום בשנת 2008.
בשנת 1997 השתלטה קבוצה של כלואים מכלא 6 על הסגל של אחת מהפלוגות ותפסה בני ערובה. ועדת חקירה מונתה לחקור את האירוע (להלן - ועדת עשהאל ), ולאחריה מונתה בשנת 1999 ועדה מטכ"לית לגיבוש מדיניות הכליאה בצה"ל (להלן - ועדת דקל ). רוב ההמלצות של שתי הוועדות יושמו. בעקבות אחת מההמלצות של ועדת דקל החל לפעול בכלא 4 בשנת 2003 ובכלא 6 בשנת 2004 מערך הנקרא "גורמי חזרה לשירות תקין" (להלן - מערך גחל"ת), שייעודו העיקרי הוא לתת מענה מקצועי מקיף לטיפול בכלואים, כדי להחזירם לשירות תקין בצה"ל בתום ריצוי העונש ולצמצם את תופעת הכליאה החוזרת.
פעולות הביקורת
בחודשים אפריל 2008 עד מרס 2009 בדק משרד מבקר המדינה בצה"ל בעיקר את הטיפול בכלואים בשני בסיסי הכליאה. במהלך הביקורת הפיץ משרד מבקר המדינה שאלון ל-275 כלואים בשני בסיסי הכליאה, שאותו החזירו כולם. הכלואים נבחרו על פי רשימת מספרים אקראית. השאלון הקיף שבעה נושאים הנוגעים לטיפול בכלואים.