2. 0
תוכן העניינים
מבוא..............................................................................................................................1
רקע היסטורי .................................................................................................................2
מודל הצבא המקצועי.......................................................................................................7
נתונים כלכליים ונתוני גיוס.............................................................................................11
ההיבטים הרלוונטיים בדיון על המעבר למודל של צבא מקצועי..........................................11
טיעונים מערכתיים-ביטחוניים-טכניים......................................................................11
טיעונים כלכליים ....................................................................................................71
טיעונים חברתיים-תרבותיים....................................................................................11
טיעונים ערכיים-מוסריים.........................................................................................22
הבחירה בכיוון הנכון- דיון ומסקנות.................................................................................62
סיכום............................................................................................................................11
ביבליוגרפיה...................................................................................................................11
נספחים .........................................................................................................................61
3. מבוא
תקופת השקט היחסי שבאה לאחר שתי מלחמות עולם קשות הביאה מדינות רבות לשנות את
המודל עליו מושתת הצבא שלהן ולעבור ממודל של גיוס חובה למודל של צבא מקצועי-התנדבותי. מגמה
עולמית גוברת זו הגיעה גם למדינת ישראל ומעסיקה מזה שנים רבות בכירים בצבא, ממשלות, מנהיגים
חברתיים ומובילי דעה אחרים הסוברים כי גם ישראל צריכה לעבור למודל זה.
עבודה זו תעסוק בסוגית המעבר מצבא חובה לצבא מקצועי-התנדבותי בישראל. כיום הנושא בוער
עוד יותר על רקע התגברות המחאה החברתית בעניין השוויון בנשיאת הנטל הביטחוני והכלכלי. בנוסף,
הדיון בנושא נשמר ברובו עד כה בין כותלי הכנסת ומשרדי הקרייה וכמעט אינו נשמע במסגרות חברתיות.
כמו-כן, המלצות הוועדות השונות, שהגיעו למסקנות מרחיקות לכת המתיישבות עם הצורך לעבור למודל
מקצועי, אינן מיושמות ברובן. לכן, הגברת הדיון החברתי בנושא זה הינו חשוב והכרחי לקידום הנושא.
שאלת המחקר של העבודה היא "האם המעבר מצבא חובה לצבא מקצועי-התנדבותי הינו כיוון
נכון למדינת ישראל", רוויית הבעיות הביטחוניות, החברתיות והכלכליות. המתודולגיה שתלווה את
העבודה הינה איכותנית ובאמצעותה יבחנו דוחות של וועדות ממשלתיות שדנו בנושא והמלצותיהן,
מסמכים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מאמרי דעה, דיונים בפורומים לאומיים ועוד. זאת בנוסף
לסקר שבוצע לצורך עבודה זו בקרב אקדמאים, פעילים חברתיים ואחרים וראיון עם מייסד "התנועה
הליברלית החדשה", מר בועז ארד. המסקנה לאור כלל הממצאים היא שהמעבר נכון למדינת ישראל.
הפרק הראשון יתן רקע היסטורי, תרבותי ומדיני, לנושא הנידון, בו יתוארו תהליכים מדיניים
וחברתיים שהובילו למציאות המדינית והצבאית בישראל. בפרק השני יוצג מודל צבא החובה כפי שהוא
מתקיים כיום ומודל הצבא המקצועי כפי שהמגמה העולמית מציעה. בנוסף, אפרט על מודל צבא ארצות
הברית כמודל שעשוי להוות דוגמא לצבא הישראלי. בפרק השלישי יוצגו נתונים כלכליים ונתוני גיוס לשם
הדגשת המצוקה שבה נמצא כיום הצבא הישראלי והנחיצות בדבר שינוי המודל הקיים. בפרק הרביעי
יבוצע סקירה של הטיעונים העולים מתוך הדיון על צבא מקצועי. טיעונים אלו חולקו לארבעה סוגי
היבטים: ביטחוניים-מערכתיים-טכניים, כלכליים, תרבותיים-חברתיים וערכיים-מוסריים. בכל אחד מהם
יוצגו השיקולים בעד והשיקולים כנגד המהלך. הפרק החמישי יציג את המסקנות, יתן תשובה לשאלת
המחקר וכן יציע פעולות ממשיות שניתן לבצע במעבר לצבא מקצועי.
כאמור, התשובה לשאלת המחקר הינה חיובית ותומכת בתהליך שכבר התחיל ביחידות מסוימות
בצבא הישראלי. ההיבטים השונים שעולים בדיון על המעבר מצביעים על מוכנותה של ישראל לעשות את
1
4. השינוי. כיום נראה כי הסוגיה הבעייתית ביותר היא הגעה להסכמה חברתית כוללת כי התהליך הינו נכון
עבור מדינת ישראל ועשוי אף להטיב עימה. בכך מבקשת עבודה זו לתרום.
רקע היסטורי
דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דגל בקידום הרעיון הלאומי של איחוי
הקרעים וגישור על הפערים בין הגלויות השונות לכדי יצירת כור היתוך ישראלי-"צברי".1 הוא ראה בצבא
הגנה לישראל (להלן: צה"ל) כגוף שראוי והכרחי שייקח על עצמו משימה זו של ביצוע אינטגרציה בין כלל
העולים החדשים לאלו הו ותיקים, בין עירוניים לחברי המושבים והקיבוצים, בין דתיים לחילוניים, בין
עשירים לעניים ובין אשכנזים למזרחים. אלה יאוחדו תחת כנפי צה"ל לאור גיוס החובה ויקבלו חינוך
אחיד על בסיס ערכי צה"ל המכוונים לאהבת המולדת והגנה עליה. לדבריו, "הצבא הוא המסגרת היחידה
בארץ שבה נפגשים כשווים בין שווים ובתנאי חיים שווים יוצאי כל הגלויות, כל העדות, כל המעמדות.
וכאן יש הזדמנות יחידה ויקרה לתקן את הפגימה הקשה ורבת המכשולים בחיינו הלאומיים: את
ההתפצלות והמחיצות המרובות."2 באופן זה מהווה צה"ל את "צבא העם", כלומר, צבא שמורכב מכלל
הקבוצות השונות בעם ומזוהה עימו. אתוס "צבא העם" ילווה מכאן והילך את המדינה החדשה ויהווה
סממן מובהק שלה.
כך, לאורך השנים, טיפח צה"ל יחידות כגון חיל חינוך, בתי ספר שדה, להקות צבאיות ואף תחנת
רדיו צבאית שמטרת כולם לחנך, ללמד, לשיר ולהפיץ את השפה העברית והערכים הישראלים אותם ביקש
בן-גוריון להנחיל. זאת ועוד, הוקמה יחידת חיל רגלים שכחלק מתעסוקתה נועדה להקים היאחזויות
חקלאיות באזורי הספר בכדי לשמור ולבסס גבולות ברורים וברי-הגנה, זוהי יחידת הנח"ל- נוער חלוצי
לוחם. בנוסף להתיישבות, נרתמו חיילי הנח"ל לקליטת עלייה והחיילות שימשו כמורות באולפנים לעולים
חדשים. חלק גדול מההיאחזויות הפכו בהמשך לישובי קבע.3 אך לא זאת בלבד, הצבא גם עסק בפעילויות
של חילוץ והצלה, אותם ממלאים היום המשטרה ויחידות כיבוי האש.
4
אולם, מחקרים רבים מצביעים על כך שלמעשה מדיניות כור ההיתוך לא צלחה ולא הביאה לגישור
על הפערים והקרעים השונים בחברה הישראלית. במקום, יש הטוענים כי מדיניות זו דווקא העמיקה אותם
והניסיון הכושל של הממשלה, דרך צה"ל ובחקיקה, לכפות אותה הייתה נתונה מראש לכישלון.5 בנוסף,
נשמעים טיעונים הגורסים כי גם אם המדיניות הייתה הכרחית בשנותיה הראשונות של המדינה, היא כבר
1
דוד בן-גוריון, "צבא וביטחון", מערכות (משרד הביטחון: תל אביב, 1155).
2
אורי דרומי, החוזה בין צה"ל לחברה הישראלית. המכון הישראלי לדמוקרטיה. (דפוס העיר העתיקה: ירושלים, 2002), ע' 22.
3
נלקח מתוך אתר "אגף כוח אדם" בצה"ל: 55734=[ http://www.aka.idf.il/chinuch/klali/default.asp?catId=42830&docIdתאריך
גישה: 15028/0815].
4
אורי דרומי, החוזה בין צה"ל לחברה הישראלית, ע' 12.
5
אסף ענברי, "נחוץ כור היתוך, אבל הפעם יהודי: כור ההיתוך הבן-גוריוני", דברים ושברי דברים (2002): ע"מ 0/5-525.
2
5. איננה רלוונטית כיום כאשר המדינה גדלה, התבגרה והתבססה. עם זאת, בדיונים סביב נושא עתידו של
צה"ל בקרב בכירים בצבא ובממשלה, ואף בקרב אזרחים רבים, מדיניות זו ממשיכה להוות מרכיב עיקרי
בשאלת המעבר למודל חדש. זאת בשל החיבור בין מדיניות כור ההיתוך לחובת הגיוס לצבא.
6
חובת הגיוס לצה"ל הקדימה אף את חוק שירות הביטחון הראשון משנת 1911 והיא נקבעה
בתחילה בפקודת צבא-הגנה-לישראל, עליה חתם בן-גוריון כראש הממשלה הזמנית במאי 1911. סעיף 2
לפקודה קובע כי "במצב חירום יונהג גיוס חובה לצבא-הגנה-לישראל על כל שורותיו. גיל חייבי הגיוס יהיה
כפי שייקבע על ידי הממשלה הזמנית."7 מצב חירום הוכרז עוד קודם לכן ועודנו בתוקף. לפיכך, חובת גיוס
חלה על כלל הצעירים. לכן, מבחינה פורמאלית חלה גם על הפלסטינים והערבים-ישראלים, למרות שבפועל
אלה לא נקראו להתגייס. השוויון בגיוס חובה הועתק גם לחובת גיוס לצבא המילואים. החוק נתפס כמנגנון
המקדם שעתוק חברתי, כלומר, עשוי להקנות למגויס סטאטוס מועדף או נחות ביחס לסטאטוס האזרחי
שלו. גם מסלול הקידום לקצונה אינו מתבצע בנפרד מיתר החיילים הלוחמים, כפי שנהוג בצבאות רבים
בעולם, כביטוי לאתוס השוויוני.
8
אולם, יגיל לוי טען בספרו כי הצבא קיים כבר מתחילתו רמה גבוהה של אי-שוויון בין שורותיו,
לכן ה תחושה כי לכל אחד יש סיכוי שווה להתקדם בסולם הדרגות בצבא ובהתאמה גם בסולם החברתי לא
הייתה מבוססת מציאות. זאת משום שלא כל הקבוצות החברתיות היו נגישות בהכרח לשירות הצבאי
והקבוצות שכן אינן נגישות באופן שוויוני למקורות העוצמה של הצבא. בנוסף, התקיים ריבוד בין דרגות
שונות, יחידות הנהנות מרמה שונה של יוקרה, בידול של מקצועות צבאיים, בידול ברמת השכר ועוד. אלה
השתקפו, ועודם משתקפים, ביכולת להמיר את המשאבים שניתנו בצבא בנכסים אזרחיים.9 הביקורת
הרבה שהועלתה סביב חוסר שוויוניות זו הביאה רבים למסקנה שמדיניות כור ההיתוך לא צלחה ויש
להשתית את צה"ל על מודל חדש, שיותאם יותר למצב החברתי הקיים במדינת ישראל.
למעשה, דיון ציבורי זה החל כבר במלחמת יום הכיפורים, אז ספגה ישראל מהלומה כבדה שפגעה
באתוס הניצחון הלאומי בשל מספר הקורבנות הרב וחוסר מוכנותו של צה"ל הגדול והבלתי-מנוצח, תפיסה
שרווחה בישראל באותה תקופה. אז החלו להישמע בציבור קריאות לשנות את המתווה הצבאי ולהגביר את
מוכנות החיילים על חשבון משימותיו החברתיות של צה"ל. אולם, על-אף השפעת אירוע טראומתי זה על
התפיסות האסטרטגיות הוותיקות ביותר של צה"ל, חלו בעקבותיו תמורומות מזעריות בלבד בתורת
הביטחון הישראלית וכמעט דבר לא נאמר על מדיניות כוח האדם בצה"ל והמודל עליו הוא מושתת. מחשש
6
דוד בן-גוריון, "צבא וביטחון", מערכות (משרד הביטחון: תל אביב, 1155).
7
פקודת צבא-הגנה לישראל מס' 2 לשנת תש"ח- /255, פקודה המקימה צבא-הגנה למדינת ישראל, סעיף 2.
8
יגיל לוי, צבא אחר לישראל: מיליטריזם חומרני בישראל (משכל: תל אביב, 1002), ע' 24.
9
שם, ע' 55.
3
6. לגדילת כוחו של האויב, הועמקה חובת השירות בכדי להגדיל את מאגר כוח האדם. דגש רב הושם על
הצורך בצבא כמאחד החברה.
01
אולם, תוצאות מלחמת לבנון השנייה העלו בקרב הציבור הישראלי את שאלת הצורך והיכולת של
מדינת ישראל להחזיק בצבא גדול, המגויס מתוקף חוק שירות הביטחון (התשמ"ו- 6111). הגיוס מתוקף
חוק זה משתק במקביל את המשק בשל גיוס המילואים הנרחב במצבי חירום ופוגע בתא המשפחתי.
11
משאלה זו עולה דיון סוער ואמוציונאלי בדבר שאלת זהותו של הצבא הישראלי ולאן מועדות פניו. ביקורת
קשה שהועלתה גורסת כי המלחמה, שגבתה קורבנות בדם ובנפש ולמרות זאת לא השיגה את יעדיה
מבחינה מדינית, החמירה את מגמת הירידה באיתנות החברה הישראלית. הציבור הישראלי מתקשה
להתגבר הן על סיכון חיי האזרחים בעורף, מצב שהינו לדעת רבים בעייתי ובלתי מובן, והן סיכון של
החיילים בחזית, מצב מקובל ומובן לרוב בקרב הציבור בעת מלחמה.
21
בנוסף, הביקורת על חוסר השוויוניות בצה"ל התגברה על רקע אוכלוסיית מקבלי הפטור מהשירות
הצבאי, שבהתבסס על סעיף 61 לחוק שירות הביטחון, הלכה וגדלה עם השנים. תחילה הפטור ניתן לכלל
האוכלוסייה הערבית31, כולל נשים דרוזיות וצ'רקסיות. עם זאת, כיום משרתים ביחידות מסוימות גם
ערבים-מוסלמים וגם בדואים. הנוצרים גויסו באופן חלקי אך עם השנים מספרם ביחידות צה"ל השונות
קטן.41 אולם בעוד שפטור זה מתקבל בקלות רבה יותר בקרב הצבא והחברה הישראלית, הפטור ההולך
וגודל בקרב אוכלוסיית היהודים, ובראשו זה הניתן לבחורי הישיבות, זוכה לביקורת קשה.
ההסדר עם בחורי הישיבות, הנודע בשם "תורתו אמונתו" נחתם ב-1911 וכלל 119 בחורי ישיבה,
שהיוו אז %71.1 בלבד מכלל האוכלוסייה. ההסכם נקבע בין בן-גוריון ומנהיגי המגזר החרדי והסתמך על
הביטוי "טעמים אחרים" בסעיף 61 לחוק שירות הביטחון. ההסדר הראשוני קבע כי בני ישיבות, לפי
ר שימה מאושרת, שהינם תלמידי ישיבות גבוהות יהיו פטורים משירות צבאי, בתנאי שיקדישו את כל זמנם
ללימוד תורה ולא לאף עיסוק אחר.
51
אולם, עם השנים מספר בחורי הישיבות בהסדר "תורתו אמונתו" הלך וגדל עד שאחוזם מכלל
מיועדי הגיוס הגיע ל-%2.1 בשנת 1112. זאת בעיקר בשל ביטול ההסדר באופן סופי בבחירות 7711, כאשר
01
סטיוארט א. כהן ואילן סולימן, "צה"ל: מ"צבא העם" לצבא מקצועי", מערכות, מס' 521 (יולי, 2555).
11
רק בשנת /002 הוסדר שירות המילואים בחוק נפרד, חוק שירות המילואים (התשס"ח- /002).
21
מתוך דבריה של יעל מלמד-פז. בתוך: יוסי בן-ארי, "מלמת לבנון השנייה בראי הפרשנות של התקשורת הכתובה בישראל: ניתוח
"אקורד הסיום"- מהלך המתקפה היבשתית הכוללת", בית-ספר רוטשילד קיסריה לתקשורת, חוברת מס' 2 (נובמבר, 2002): ע' 04.
31
כאשר ניתנו לראשונה פטורים לאוכלוסייה הערבית ב-5255 התנגדו לכך כמה מראשי הציבור הערבי, וחבר הכנסת תאופיק
טובי ממפלגת מק"י ("המפלגה הקומוניסטית הישראלית" שכללה חברה כנסת ערבים והחליפה את שמה ל"חד"ש") כינה זאת "אפליה
גזעית". ב-2155 נערך משרד הביטחון לאפשרות גיוסם של ערבים, ואף נמצאו כ-02 אלף ערבים שהביעו עניין בכך, אך הרעיון ירד
מהפרק עקב התנגדות זקני העדה.
41
משה ברדה, "נתונים על הגיוס לצה"ל לאורך השנים", מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ספטמבר, 2002): ע' 5.
51
אוריאנה אלמסי, " יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם (חוק טל)", מרכז המחקר והמידע של הכנסת (יוני,
2502): ע' 1.
4
7. מפלגת "הליכוד" עלתה לשלטון והקואליציה כללה את מפלגת "אגודת ישראל" החרדית. באמצע 2112
נכללו בהסדר 129,19 איש, כ- %6.1 מכלל האוכלוסייה. זאת ועוד, משרד האוצר הציג נתונים המצביעים
על עלייה בלתי סבירה במספר האברכים הכלולים בהסדר- בעוד מספר התלמידים גדל בהיקף של %712
בין השנים 1111-2111, מספר האברכים בהסדר גדל באותו פרק זמן בשיעור של %921.
61
לאור נתונים אלו קמו זעקות רבות בחברה הישראלית שגינו את התנהלויות הממשלות החולפות
על-כך שאינן מסדירות את אי-השוויון שנוצר. לאחר שהוקמו מספר ועדות ממשלתיות בנושא, פסק בג"ץ
בשנת 1111 כי החלטות שר הביטחון בעניין גיוס בני ישיבות אינן כדין ולהסדרתו נדרשת חקיקה של
הכנסת. בעקבות הפסיקה הוקמה "ועדת טל" ב-1111, שמטרתה הייתה להחליף את ההסדר הקיים
בדבר גיוס בני ישיבות בהסדר ראוי יותר שיגובש. כך, ב-2112, נחקק "חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות
שתורתם אמונתם" ("חוק טל") שלמעשה השאיר את המצב כפי שהיה אך קבע "שנת הכרעה". בגיל 22
יאלצו בני הישיבות לבחור האם להמשיך ללמוד או להתגייס או לצאת לעבוד. מי שיבחר לעבוד יוכל לבחור
בין שירות צבאי מקוצר של שנה וארבעה חודשים ומילואים לפי צורכי הצבא, לבין שירות אזרחי של שנה,
ללא שכר ועם אפשרות עבודה נוספת. בנוסף קבע החוק כי יורחבו מסגרות המאפשרות שירות נוח לחרדים
בצבא, כמו הנח"ל החרדי, ותאכף ביתר קפדנות בחינת הפטורים במסגרת ההסדר.
71
אולם, החל מה-1112/11/1 פג תוקפו של "חוק טל". לקראת מועד פקיעתה קמה "הוועדה לשוויון
בנטל" ("ועדת פלסנר") שמטרתה הייתה לגבש המלצות בסוגיית הגיוס לצה"ל, ובפרט גיוסם של חדרים
וערבים. הוועדה פורקה לאחר שמספר נציגים פרשו ממנה אולם טיוטת הדו"ח פורסמה ע"י יו"ר הוועדה,
חה"כ לשעבר יוחנן פלסנר. המטרה שהציב הדו"ח הייתה גיוס %11 מכל שנתון של חרדים החל משנת
6112 והטלת קנסות כבדים על משתמטים ועל הישיבות שבהן הם לומדים.81 במרץ האחרון הוקמה ועדת
שרים בראשות חה"כ יעקב פרי ("ועדת פרי"), שקבעה תנאים מקלים יותר מאלה של הוועדה לשוויון בנטל
וביולי אישרה הממשלה הגשה של הצעות חוק ("חוק הגיוס") לגיוס הדרגתי של תלמידי הישיבות בהתאם
לעקרונות שאימצה ועדת פרי. עד כה הוגשו שתי הצעות חוק להסדרת גיוסם של בני ישיבות לצה"ל
ולשילובם בשירות האזרחי.
91
המקרה של גיוס החרדים לצה"ל מציג קרע חברתי עמוק, מורכב וארוך שנים. הפתרונות של ועדת
פרי והצעות החוק המונחות על שולחנו של ראש-הממשלה עשויות אף לחזק את הקרע ולהגביר השנאה בין
61
נלקח מאתר "חדו"ש": -0-4513-8http://hiddush.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A
7%D7%94%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%98%D7%95%D
[ %AA_15000.aspxתאריך גישה: 15028/082].
71
אוריאנה אלמסי, " יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם (חוק טל)", ע' 2.
81
יוחנן פלסנר, דין וחשבון של ח"כ יוחנן פלסנר יו"ר הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל (יולי, 2502), ע' 2. מתוך אתר:
[ http://www.nrg.co.il/images/news1/plesner.pdfתאריך גישה: 15028/0825].
91
נלקח מאתר "הארץ": 5457702.1-[ http://www.haaretz.co.il/.premiumתאריך גישה 15028/0825].
5
8. המגזר החילוני (והדתי-לאומי) למגזר החרדי. זאת בנוסף לקרעים חברתיים נוספים שאינם מדלגים על
צה"ל ולעיתים אף מתחזקים תחתיו, כמו זה בין אשכנזים למזרחים ובין בני מעמדות שונים. לכן, מזה
שנים רבות, עולים קולות שונים הקוראים לשינוי מתווה הגיוס לצה"ל ואף שינוי מהיסוד של מבנה הצבא
הישראלי.
אחד הפתרונות המוצעים הוא לעבור למודל של צבא מקצועי-התנדבותי (להלן: צבא מקצועי)
שיחליף את מודל גיוס החובה על כלל האוכלוסייה ויהיה ממוקד במשימות ביטחוניות. דיון משמעותי על
פתרון זה החל כבר בשנת 1112 בגיבוש דו"ח "ועדת שפר" מטעם צה"ל, לבחינת שירות החובה בצה"ל.
הוועדה המליצה שלא לגייס את כל בני ה-11 לשירות צבאי, אלא להעביר את חלקם לשירות אזרחי,
שבהמשך הזמן יהפוך לשירות חובה. המלצה מהפכנית נוספת הייתה תשלום בגובה שכר מינימום לחיילים
בשירות חובה.02 על עיקרי הרעיונות שהועלו המליצה גם "ועדת בן-בסט" בשנת 6112, שהוקמה מטעם
משרד הביטחון לבחינת קיצור שירות החובה בצה"ל. וועדה זו המליצה על קיצור השירות והחלת שירות
דפרנציאלי כהכנה לצבא קבע.
12
ועדה חשובה נוספת בעניין היא "ועדת ברודט" הממשלתית שהוקמה
לאחר מלחמת לבנון השנייה על-ידי ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, לבחינת תקציב הביטחון. הוועדה
המליצה להוציא מחוץ לצבא משימות אזרחיות-חברתיות, כדוגמת אלו שהוזכרו לעיל, ואף משימות
ביטחוניות שאינן קשורות קשר הדוק למוכנות למלחמה.
22
לסיכום פרק זה, הוועדות הנ"ל והמלחמות שקדמו להן, הגבירו את הדיון המדיני והציבורי בצורך
במעבר למודל צבאי חדש. מלחמת יום הכיפורים החלה את התהליך בביקורת על מדיניות כוח האדם
בצה"ל והצורך בהגברת המוכנות של צה"ל ומלחמת לבנון השנייה חיזקה את הביקורת על הטלת האחריות
על צה"ל בביצוע משימות לאומיות-חברתיות. גם הביקורת על כך שמדיניות כור ההיתוך של בן-גוריון לא
צלחה מחזקת את הצורך במעבר למודל צבאי חדש שיתבסס על מדיניות ביטחונית וחברתית שונה. בכך
הבשיל הדיון החברתי לכדי שיח ממשי על כינון צבא מקצועי בישראל.
02
ועדת שפר, "דו"ח סיכום עבודת הוועדה לבחינת שירות החובה בצה"ל" (ספטמבר, 1002): ע"מ 25-25.
12
ועדת בן בסט, "דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל" (ינואר, 4002): ע' 55-5.
22
ועדת ברודט, "דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון", (מאי, 2002): ע' 55.
6
9. מודל הצבא המקצועי
בפרק זה אסביר מהו מודל הצבא המקצועי-התנדבותי וכיצד מתקיים בפועל. בנוסף, אציג מספר
דוגמאות מהעולם למודל צבאי זה. אולם, כדי להדגיש את ההבדלים בין סוגי הצבאות השונים, אסביר
תחילה את עקרונות המודל עליו מושתת צה"ל מהקמתו ועד היום. השירות בצה"ל, הן בצבא הסדיר והן
בצבא המילואים, הושתת היסטורית על מודל "צבא העם".
32
מודל זה כולל מספר עקרונות מבנים,
המשקפים את כלל ההיבטים החברתיים, התרבותיים, הביטחוניים, הטכניים, הכלכליים והערכיים.
לפי דו"ח "ועדת בן-בסט", העקרון הראשון, והבסיסי ביותר, הוא גיוס חובה אוניברסלי. עקרון זה
הושתת בפקודת הקמתו של צה"ל ולאחר מכן בחוק שירות הביטחון. מחוק זה נגזר עקרון נוסף אשר
מסביר כי זהו צבא שבו השירות הינו חובה לאומית והכוח הלוחם העיקרי אינו שכיר. מכאן נובעים גם
עקרונות הייצוגיות והממלכתיות, אשר מצביעים על כך כי הצבא אינו סקטוריאלי או מעמדי והרכבו
משקף את מגוון פניה של החברה הישראלית. עוד עקרון הינו קיום אחידות ושיוויון בין המתגייסים
בהזדמנויות, במיצוי הפוטנציאל ובגמול. מכאן עולים העקרונות של אתוס "צבא העם" שהינו אתוס
לאומי, המדגיש את תרומת הפרט לקולקטיב ואת התפיסה שהדרך העיקרית לתרום לקולקטיב היא
בתחום הביטחון. השירות בצבא מפגיש בין הקבוצות החברתיות השונות ויוצר חוויה קולקטיבית וזהות
משותפת במדינה המורכבת מעליות רבות ושהינה רב-גונית מבחינה אתנית ותרבותית. עם זאת, הצבא
עוסק גם בביצוע משימות חברתיות-לאומיות שאינן בתחום הצבאי.
42
למעשה, כלל העקרונות לעיל, אשר מתארים בעיקר היבטים חברתיים, תרבותיים וערכיים, נגזרים
מהמצב הביטחוני שבו נמצאת מדינת ישראל, החיה בצל איום מתמיד. ועדת בן בסט הדגישה כי ישנה
סבירות גבוהה, שמדינת ישראל תידרש לתת מענה מיידי לניסיון פגיעה, תוך העמדת כוח אדם צבאי גדול
ובפרק זמן קצר, כפי שכבר נדרשה לכך בעבר. בנוסף, החיילים הבונים את הכוח הסדיר מהווים את הבסיס
לקיום צבא המילואים. תכונה זו מחייבת להשתית את הכוח הלוחם, הסדיר והמילואים, על כוח האדם
האיכותי ביותר במדינה. מכאן שהכוח הצבאי, לדברי הוועדה, צריך להיות באיכות ובכמות שיבטיחו
שמדינת ישראל לא תפסיד באף מערכה.
52
לפיכך, מודל צבא החובה מכיל בחובו הן את המדיניות הביטחונית והן את המדיניות החברתית
של כור ההיתוך. בפרק זה לא הוסבר על התחום הכלכלי משום שהוא נידון בהרחבה בפרק הבא. כעת
אעבור להציג את העקרונות על-פיהן מושתת צבא מקצועי.
32
אשר טישלר וששון חדד, "צבא חובה לעומת צבא מקצועי- השפעת שיטת הגיוס על העוצמה הצבאית של מדינת ישראל", פורום
קיסריה 2211: ע' 1/.
42
ועדת בן בסט, דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, ע' 25.
52
שם, ע' 01.
7
10. העקרון הבסיסי בצבא מקצועי הינו גיוס מבחירה בצורה התנדבותית ובשכר, כפי שקיים היום
בצבא הקבע, במוסד, בשירות הביטחון הכללי וכד'. המשימה הבלעדית של הצבא הינה ביטחונית והוא לא
מתעסק במשימות לאומיות-חברתיות. כצבא שכיר, החיילים מקבלים שכר הוגן בעד ובהתאם לתפקידם.
חיילים המבצעים משימות של ביטחון שוטף מקבלים שכר בסיסי ואילו חיילים ביחידות מובחרות ובעלות
דרגות סיכון גבוהות יותר מקבלים בנוסף לשכר הבסיסי גם תוספת סיכון ובונוסים.62 כל מועמד לתפקיד
צבאי נב חר בהתאם לכישריו הקוגנטיביים, הפיזיים והאישיותיים. במידה ואינו מצליח לעמוד במשימותיו,
או שלאורך שירותו כישוריו אלו משתנים באופן קיצוני כך שלא מאפשרים לו להמשיך בתפקידו, החייל
מפוטר. הגיוס לצבא באופן כללי, נעשה לפי כללי ביקוש והיצע של שוק הביטחון, בהתאם למספר היחידות
הקיימות והתפקידים הנדרשים לאיוש, כפי שמתקיים בשוק העבודה האזרחי.
72
בנוסף, בצבא זה מתקיים גם צבא מילואים גדול של כלל החיילים שסיימו את תפקידם בצבא
המקצועי אולם עדיין כשירים לתפקיד. בעת הכניסה לצבא החיילים בכלל היחידות חותמים על שירות
מילואים. משימות צבא המילואים הינם אימונים או מלחמה בלבד. השכר עבור משרתי המילואים הינו
בהתאם לזה שהם מקבלים בחייהם האזרחיים. אופציה קיימת נוספת היא להתגייס לצבא לתקופת זמן
מוגדרת ומוגבלת לתפקידים קרביים מסוימים שאינם דורשים הכשרה ארוכה לתפקיד בחזית המערכה.
בסוף שירות זה החיילים חוזרים לתפקידם האזרחי ונקראים לשירות מילואים אחת לתקופה מוגדרת
וקבועה, תמורת תשלום שכר ובהתאם לצרכי הצבא בחירום.
82
ההסתמכות על צבא מקצועי הינה חלק ממגמה עולמית שכוללת מדינות כמו ארצות הברית (להלן:
ארה"ב), בריטניה, צרפת, גרמניה ואף פולין, שסבלה רבות בשתי המלחמות שזיעזעו את העולם במאה
העשרים. גרמניה ראתה בתהליך כ צורך להפוך את הצבא לכוח מקצועי, גמיש ובעל יכולות גבוהות יותר.
בפולין טענו כי רק צבא מקצועי יוכל להתמודד עם איומי הטרור והמלחמות העתידיות. לדברי בכיר בצבא
הפולני, השינוי היה מחויב המציאות בשל הצורך להכשיר את הצבא הפולני לשיתוף פעולה עם צבאות
אחרים של ארצות האיחוד האירופי, ובעיקר עם היחידות הפועלות במסגרת ברית נאט"ו.92 מסקר שפירסם
ארגון ,WRIבתחילת המאה העשרים ואחת, פחות מ-%12 ממדינות העולם מחזיקות בצבא חובה.
62
אוריאנה אלמסי, יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם (חוק טל), ע' /1. לקריאה נוספת ראה גם: בועז ארד,
"צבא מקצועי לישראל", מכון ירושלים לחקר שווקים (נובמבר, 0502): ע' 5.
72
נלקח מאתר "התנועה לצבא מקצועי": /[ http://idfpro.orgתאריך גישה: 15028/0825].
82
שם.
92
נלקח מאתר "הארץ": 8568121.1/[ http://www.haaretz.co.il/news/worldגישה בתאריך: 15028/0825].
03
הסקר בוצע על ידי Horeman and Stolwijkבשנת /555 ופורסם על ידי ארגון .)WRI( War Resisters’ Internationalמתוך 0/5
המדינות, 1 אינן ישויות עצמאיות (הרשות הפלסטינית, פורטו ריקו וברמודה). הסקר עודכן בשנת 1002 ע"י ארגון QCEAהאירופאי.
8
03
11. המקרה המיוחד בתהליך זה הינו של צרפת, שכן היא המולדת של גיוס החובה, דבר המצביע על אבן דרך
היסטורית סמלית המבשרת בעיני רבים את סיומו של עידן גיוס החובה.
13
המודל העיקרי, אותו רואים מול עיניהם מקבלי ההחלטות התומכים בשינוי בישראל, הינו המודל
של צבא ארה"ב, המדורג במקום הראשון בדירוג הצבאות החזקים, נכון ליוני 1112.23 מתחילת מלחמת
העולם הראשונה ועד תום מלחמת העולם השנייה הונהג בארה"ב גיוס חובה לצבא. עם תום מלחמת העולם
השנייה בוטל גיוס החובה בארצות הברית, אולם הוא חודש עם תחילת "המלחמה הקרה", שחייבה לדעת
קברניטי המדינה צבא גדול.33 אולם, בשנת 1711, על רקע המחאה והביקורת הקשה שעוררה מלחמת
וייטנאם, עברה ארה"ב למודל של צבא מקצועי.43 כיום הצבא האמריקאי מורכב משלוש צבאות: צבא
סדיר, צבא מילואים והמשמר הלאומי. הצבא הסדיר מגויס כאמור בתהליך של התנדבות לצבא קבע. צבא
המילואים נדרש לעבור אימונים פעם בשנה למשך שבועיים עד שלושה שבועות. המשמר הלאומי הינו הכוח
הצבאי של כל אחת מהמדינות בארה"ב, המהווה גם צבא מקצועי, אולם פחות רלוונטי כדוגמא לישראל.
53
בנוסף לכך, קיימת סוכנות המערכת לגיוס בררני, מתוקף חוק, המהווה עתודה פוטנציאלית
מאומנת במקרה של מצב חירום לאומי וכמאגר עבור הכוחות המזוינים של ארה"ב. הגיוס הינו תלוי שינוי
לבקש ת הנשיא ובאישור הקונגרס, אולם עד היום לא נעשה שימוש בסייג זה. לפי החוק, כל אזרח ותושב
בגילאי 11 עד 22, נדרש להירשם לסוכנות ואי-ציות לחובת הרישום הינה עבירה פלילת. למועמדים שנמצאו
כשירים לגיוס יימסרו צווי גיוס, ויהיה עליהם להתייצב לשירות בלשכת גיוס בתוך עשרה ימים מקבלתם.
63
כך מבטיחה לעצמה ארה"ב מילוי כלל השורות בצבא ושמירה על יתרון הגודל והעוצמה שבידה.
בנוסף, למרות גודל הצבא, המהווה יחד עם צבא המילואים כ-%27.1 מכלל האוכלוסייה, ולמרות שהינה
מחזיקה בתואר "המדינה בעלת הוצאות הביטחון הגדולות ביותר", שמהווה כ-%19 מסך הוצאות הביטחון
העולמי, תקציב ההגנה של ארה"ב מהווה רק כ-%91.9 מהתמ"ג שלה.73 בפרק הבא אציג מספר נתונים
כלכליים וחברתיים על הצבא הישראלי אשר מצביעים על מגוון הבעיות שעולות ממודל צבא החובה שלה.
13
אשר טישלר וששון חדד, "צבא חובה לעומת צבא מקצועי- השפעת שיטת הגיוס על העוצמה הצבאית של מדינת ישראל", ע' //.
23
נלקח מאתר "http://www.globalfirepower.com/countries-comparison- :"Global Fire Power
[ detail.asp?form=form&country1=Israel&country2=United-States-of-America&Submit=Compare+Countriesתאריך גישה:
15028/0825].
33
גיוס החובה הראשון בארה"ב היה במלחמת האזרחים שהחלה בשנת 54/5, אולם רק אחוזים בודדים גויסו בגיוס זה בשל
ההתנגדות שעורר. לעומת זאת, שלושה רבעים מ- 1.1 מיליון החיילים שגויסו בארצות הברית במשך מלחמת העולם הראשונה היו
מגויסי חובה.
43
אשר טישלר וששון חדד, "צבא חובה לעומת צבא מקצועי- השפעת שיטת הגיוס על העוצמה הצבאית של מדינת ישראל", ע' 2/.
53
נלקח מאתר הצבא האמריקאי: /[ http://www.army.mil/info/organizationתאריך גישה: 15028/0825].
63
נלקח מאתר "סוכנות מערכת השירות הבררני" האמריקאית: [ http://www.sss.gov/ABOUT.HTMתאריך גישה: 15028/0825].
73
נלקח מאתר "http://www.globalfirepower.com/countries-comparison- :"Global Fire Power
[ detail.asp?form=form&country1=Israel&country2=United-States-of-America&Submit=Compare+Countriesתאריך גישה:
15028/0825].
9
12. נתונים כלכליים ונתוני גיוס
בפרק זה יוצגו מספר נתונים על אופן הגיוס לצה"ל, אורך השירות והעלות לחייל. נתונים אלו
מעלים את הקשיים הכרוכים בהחזקתו של צבא חובה ומגבירים את הצורך במעבר למודל צבאי אחר
שיהיה שוויוני יותר, חסכוני יותר ויעיל יותר. בפרק הבא ישמשו נתונים אלו להבהרת נקודות חשובות
בהיבטים שיוצגו.
לפי נתוני משרד הביטחון, בשנת 2112 שירתו בצבא הסדיר של צה"ל כ-112,671 חיילים ובנוסף
צבא המילואים כלל 111,299 חיילים-אזרחים. למרות מספרים גבוהים אלו, בפועל התגייסו פחות מ-%12
מכלל מיועדי הגיוס בגיל 11, בנים ובנות. כאשר, בחלוקה מגדרית, אחד לכל ארבעה גברים לא מתגייס
ואחת לכל שתי נשים לא מתגייסת. בנוסף, רק בין %12 ל-%22 מהחיילים והחיילות יסיימו שירות צבאי
מלא (שלוש שנים ושנתיים בהתאמה). כ-%12 מהגברים משוחררים במהלך שירותם על רקע רפואי או
נפשי. מכאן, שפחות משליש מהגברים בכל שנתון גיוס נושאים בנטל מלוא תקופת השירות.83 נתונים אלו
מצביעים על הקושי בהגדרת צה"ל כ"צבא העם". עפר שלח אף הרחיק וכתב בספרו "המגש והכסף": "צבא
העם כבר אינו קיים מסיבה אחת: רוב אזרחי ישראל אינם משרתים בו".
93
בנוסף, ועדת ברודט הצביעה על בעיה חמורה של עודף חיילים ביחידות העורפיות מול מחסור קשה
בחיילים ביחידות הלוחמות, הן למטרות ביטחון שוטף והן לצבא המערכה.04 זאת בשל חוסר מוטיבציה,
לטענתה, להתגייס ליחידה קרבית בפרט וחוסר המוטיבציה להתגייס לצה"ל בכלל. מסמך של מרכז
המחקר והמידע של הכנסת גורס כי התופעה נובעת ממספר מגמות בחברה הישראלית. האחת, בני נוער
חושבי ם יותר על מימוש עצמי מאשר על תרומה לקהילה. תופעה נוספת היא שהחברה סלחנית יותר כלפי
משתמטים ותופעה אחרת היא פטור הקיים במסגרת "תורתו אמונתו" הפוגע בתחושת השוויון של בני
הנוער. זהו גם הפטור העיקרי מבין הפטורים הנהוגים בצה"ל.
14
בשנת 2112 סך כל דחויי השירות בפטור זה עמד על כ-2.19 אלף חרדים, מתוכם %92 בגילאי 11 עד
12. עבור בני ה-11, מיועדי הגיוס, היווה הפטור כ-%2.1 מכלל הלא-מגויסים, כאשר סך כל אחוז הפטורים
לגברים מיועדי גיוס עמד על %12.24 כלומר, כשליש מהפטורים ניתנים לגברים בהסדר "תורתו אמונתו".
על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 1212 יהוו החרדים כחמישית מאוכלוסית היהודים
בישראל, המהווה את עיקר המגויסים לצבא כיום. לפיכך, צפויה עלייה משמעותית עוד יותר במספר פטורי
83
בועז ארד, "צבא מקצועי לישראל", ע"מ 2-2.
93
עפר שלח, המגש והכסף (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 1002), ע' 25.
04
ועדת ברודט, דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, ע' 22.
14
אודי שפיגל, "מוטיבציה של בני נוער לשירות בצה"ל", מרכז המחקר והמידע של הכנסת (יוני, 5002): ע' 1.
24
אוריאנה אלמסי, יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם (חוק טל), ע"מ 25, 22.
01
13. השירות על בסיס "תורתו אמונתו".34 במושגים של מדינה, מדובר בטווח קצר עד מאוד שבסופו הצבא
יתקשה למלא את שורותיו.
פטור עיקרי נוסף הוא מטעמי בריאות על רקע של מחלות קשות ועבר רפואי בעייתי. פטורים
אחרים הם על רקע פלילי (אולם, חלק מבעלי עבר פלילי מגויסים לתכנית "נערי רפול"), סרבני מצפון
(מטעמים אידיאולוגיים), מועמדים לשירות ביטחון (להלן: מלש"ב) אזרחים שירדו מהארץ לאחר תקופה
ממושכת וכאלה שנפסלו בשל "אי-התאמה" למסגרת צבאית (בדרך-כלל מטעמים פסיכיאטריים).44 להם
נוספים דחויי שירות, שעושים שנת שירות או מכינה קדם-צבאית ומתגייסים לאחר כשנה. נוסף לכך,
קיימים אוכלוסיות המיעוטים, שהינן הערבים-מוסלמים, הבדואים, הנשים הדרוזיות והנשים
הצ'רקסיות.
54
עם זאת, בין הלא-מגוייסים קיימת אוכלוסיה של בני ובנות שירות לאומי, הכולל בנות שהצהירו
על דתיותן ובחורי ישיבה בתכניות "שא"ל" (שירות אזרחי לאומי) ו"שח"ר" (שירות חרדים). בתכנית
"שא"ל" מתנדב החרדי במסגרות לאומיות שונות (בתוך הקהילה או מחוצה לה ואף במסגרות ביטחוניות,
כגון משטרה, שירות בתי הסוהר, כיבוי אש ועוד) למשך כשנה עד שנתיים ובמקביל הוא רשאי לעבוד.
64
בתכנית "שח"ר" מתגייסים בחורי ישיבה דחויי שירות, בגילאי 62-22, למסגרת צבאית במגוון חילות צה"ל
לשי רות של כשנה. רבים רואים בתכנית כהצלחה בניסיון לשלב את החרדים בשוק העבודה שכן נמצא כי
%17 מבוגרי התוכנית עבדו לאחר שירותם הצבאי. זאת ועוד, כ-%21 מבוגרי התכנית ציינו כי יחסם כלפי
המגזר החילוני השתפר במידה מועטה עד בינונית בעקבות שירותם הצבאי.
74
אולם, עלות החז קת חייל חרדי בתכנית זו עבור צה"ל הינה גבוהה מאוד, שכן מדובר לרוב בגברים
נשואים עם ילדים. בעוד שעלות החזקת חייל "רגיל" בצה"ל עומדת על כ-111,9 ₪, עלות חייל חרדי
בשירות רגיל (למשל, במסגרת הגדוד החרדי הקרבי "נצח יהודה") עומדת על כ-126,9 ₪ ואילו עלות חייל
חרדי במסגרת תכנית "שח"ר" הינה כ-112,1 ₪. כלומר, יותר מפי שתיים מאשר עלות חייל חרדי בשירות
רגיל. זאת בשל העובדה כי כמחצית מהעלות מיועדת לתשלומי המשפחה.84 בנוסף, השכר הנמוך המשולם
כיום לחייל רגיל בשירות סדיר (117 ₪ לחייל קרבי, 112 ₪ לחייל תומך לחימה ו-221 ₪ לחייל עורפי)94 אינו
מאפשר לו להוות כוח קנייה במשק ויוצר תלות מוחלטת בהוריו. בעוד שאזרח אירופי בגיל 12 משתכר
34
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אגף דמוגרפיה ומפקד, תחזיות אוכלוסייה לישראל לטווח ארוך: 2011-2111 (מרץ, 2502), ע' 42.
מתוך אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: [ http://www.cbs.gov.il/publications/tec27.pdfתאריך גישה: 15028/0815].
44
משה ברדה, "נתונים על הגיוס לצה"ל לאורך השנים", מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ספטמבר, 2002): ע' 2.
54
בועז ארד, "צבא מקצועי לישראל", ע' 2.
64
אוריאנה אלמסי, יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם (חוק טל), ע' 2.
74
נלקח מאתר משרד הכלכלה: [ http://www.moital.gov.il/NR/exeres/7BBB6FF6-DCE2-48C8-A86E-C36C45A420EB.htmתאריך
גישה: 15028/085].
84
אוריאנה אלמסי, יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם (חוק טל), ע"מ 41-11.
94
נלקח מאתר אגף כוח אדם בצה"ל: 49513=[ http://www.aka.idf.il/giyus/general/?catId=23067&docIdתאריך גישה:
15028/085].
11
14. באופן עצמאי וחוסך לקניית דירה, רכב וכד', מקבילו הישראלי המשרת בצה"ל אינו יכול ליהנות מיכולת
זו. כך, ההפסד למשק הינו כפול, הן בשל הדרת כוח עבודה חשוב בגילאי 12-11 והן בשל השכר הנמוך בו
משתכרים החיילים שאינם יכולים להוות כוח קנייה.
תקציב הביטחון לשנת 2112 עמד על 2.92 מיליארד ₪, המהווה כ-%27.11 מתקציב המדינה וכ-%6
מהתוצר המקומי הגולמי (להלן: תמ"ג) של מדינת ישראל. כאמור, בשנה זו שירתו בצה"ל 112,671 חיילים
ומכאן שהעלות השנתית עבור סך כל החיילים הינה כ-2.1 מיליארד ₪, כ-%61 מתקציב הביטחון הכולל.
הוצאה נכבדת זו מהווה נטל כלכלי קשה על המדינה בשל חוק גיוס החובה לצה"ל. נתון זה הינו משמעותי
במיוחד על רקע דו"ח ועדת שפר שהמליץ לצמצם במספר החיילים, בדגש על צמצום המשימות הלאומיות
שצה"ל מבצע ושהצביע על עלייה משמעותית בתשלומי פנסיה ותגמולים לאנשי הקבע.
05
נוסף לכל אלה, צה"ל מחזיק בכ-%19 מקרקעות המדינה המיועדות לצרכי אימונים וניסויים ועל
%19 נוספים הוא מטיל מגבלות. אם יוספו לכך השטחים המוקצים למבני צה"ל וההוצאות הנלוות לכך,
כגון ארנונה, חשמל, מים וכד' שצה"ל משלם, הרי שמדובר בהוצאה כלכלית נכבדת. עובדה זו היא מבין
הסיבות שצה"ל עתיד להעתיק בקרוב את בסיסי ההדרכה העיקריים שלו ממרכז הארץ לנגב, דבר שיביא
לפיתוח האזור.
15
לסיכום פרק זה, הנתונים הכלכליים ונתוני הגיוס במדינת ישראל מצביעים על כשלים כלכליים,
מערכתיים ומדינתיים בשמירה על מודל "צבא העם". הנטל הכלכלי הנובע ממודל זה מגיע עד כדי אובדן
של 1 מיליארד ₪ בשנה. בנוסף, מיעוט קטן נושא בנטל הביטחוני, במקצועות הליבה הצבאיים ובתחזוקת
כשירות כוחות המילואים.25 נתונים אלו מהווים את הבסיס לצורך בשינוי המודל הקיים ויהוו את המסגרת
לסקירה אשר תוצג בפרק הבא על ההיבטים העולים מתוך הדיון במעבר לצבא מקצועי.
05
ועדת שפר, דו"ח סיכום עבודת הוועדה לבחינת שירות החובה בצה"ל, סעיף 52.
15
מתוך ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא של צה"ל בקרקעות המדינה, פרוטוקול מס' 155 (אוגוסט, 5502): ע' 2.
לקריאה נוספת: ועדת ברודט, דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, ע"מ 505-005.
25
בועז ארד, "צבא מקצועי לישראל", ע' 5.
21
15. ההיבטים הרלוונטיים בדיון על מעבר למודל של צבא מקצועי
פרק זה יסקור את ההיבטים העולים מתוך הדיון במעבר לצבא מקצועי בישראל. הטיעונים
השונים קובצ ו מתוך דוחות הוועדות השונות שהוזכרו עד כה בעבודה, מאמרי דעה, ראיון שקיימתי עם מר
בועז ארד, ממייסדי "התנועה הליברלית החדשה" וממקדמי האג'נדה וכן מתוך סקר שביצעתי בקרב כ-12
מלומדים שונים (תוצאות הסקר המלאות מופיעים בצורה מסודרת בנספח 1). כלל הטיעונים שהועלו חולקו
לארבעה סוגי היבטים. בכל היבט יוצגו תחילה השיקולים בעד המעבר לצבא מקצועי ולאחר-מכן יוצגו
השיקולים כנגד.
היבטים מערכתיים-ביטחוניים-טכניים
בפרק זה אציג את מכלול ההיבטים המערכתיים, הביטחוניים והטכניים שעולים בהקשר של
המעבר ממודל של צבא גיוס חובה למודל צבאי מקצועי-התנדבותי. השיקולים שיוצגו להלן משקפים
טיעונים בקרב אנשי מערכת הביטחון, נבחרי ציבור ומוסדות ממשלתיים. אולם, גם בין קבוצות אלו הדעות
חלוקות ואין הסכמה כוללת באשר לצורך במעבר למודל חדש או באופן שיש לבצע מהלך זה.
הטיעון העיקרי שתומך במעבר למודל של צבא מקצועי טמון בהגדרה עצמה לסוג המודל-
"מקצועי". כלומר, החיילים המשרתים בו עוברים הכשרות ואימונים הנשמרים לאורך זמן בשל תקופת
השירות הארוכה כך שהחייל "מחזיר" את ההשקעה בו וכן איכות היחידה לא נפגמת. היחידות השונות
מחולקות לפי מקצועות או גזרות וכך הידע נשאר לאורך דורות. כמו-כן, כבר בתהליך הגיוס נעשה מיון
בהתאם לכישורים מנטליים וקוגנטיביים, בנוסף לאישיותיים, כדי להבטיח את יכולתו של החייל ללמוד
ולהתייעל לאורך זמן.
35
ההנחה היא שצבא המושתת על גיוס חובה של כלל העם הוא בהכרח אינו מקצועי לאורך כל
שורותיו ולפיכך כולל בחובו תופעות של בזבוז משאבים, ביצוע טעויות רבות ואבטלה סמויה, כתוצאה
מהקצאה לא נכונה ויעילה של כוח אדם. את הבעיה האחרונה מנסים בצבא לפתור עוד טרם גיוס המלש"ב
אך פעמים רבות חוסר היכולת להכיר לעומק את כלל המיועדים גורם לכך שהמלש"ב עשוי להגיע ליחידה
שאינה מתאימה לצרכיו וליכולותיו. במעבר לצבא מקצועי ההיכרות היא אישית יותר ולכן ניתן לבצע מיון
יעיל שמביא בהמשך לחסכון עצום בשל ההימנעות באופן זה מאבטלה סמויה. הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף
(במיל') גבי אשכנזי, טען כי "כאשר הצבא יעבור לגייס רק את מי שהוא רוצה וצריך אז הוא יהפוך ליותר
מקצועי."45 כבר היום מונהג בצה"ל מיון מסוג זה עבור יחידות מובחרות, כגון סיירת מטכ"ל, "שלדג",
"שייטת", קורס טייס ועוד. יחידות אלו דורשות הכשרה ארוכה, מורכבת ויקרה ולכן המגיוסים אליהן
35
נלקח מאתר "התנועה לצבא מקצועי": /[ http://idfpro.orgתאריך גישה: 15028/0825].
45
מתוך דברי הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (במיל') גבי אשכנזי, בוועידת הנשיא "פונים אל המחר" (יוני, 2502).
31
16. נדרשים לחתום על הארכת שירות מעבר לזה הבסיסי. אולם, מספר החיילים בכלל יחידות אלו הינו קטן
ביחס לשאר המשרתים בצה"ל.
בנוסף, יחידות אלו מציגות גם את הצורך הגובר בהתמקצעות של הצבא לאור איומי הביטחון
המשתנים. בעידן הטכנולוגי של היום, הצורך להתמקצע בתחומים ספציפיים כגון נשקים מתקדמים,
פעילות סייבר וטקטיקות לחימה משוכללות, הולך וגובר. שדה המערכה היום הופך יותר ויותר לרווי
אמצעים טכנולוגיים הדורשים ידע רב בהפעלתם. ועדת בן בסט טענה כי מתחולל שינוי באופי האיומים
והמשימות הצבאיות כאשר התפתחויות טכנולוגיות מובילות לכך שהכרעה צבאית תלויה פחות במספר
החיילים ויותר ברמתם המקצועית ובאמצעים העומדים לרשותם. כלומר, לא הכמות אלא האיכות היא
שחשובה.
55
כמו-כן, המעבר לצבא מקצועי יצמצם יחידות בצה"ל שאמונות על משימות לאומיות שאינן בעלות
תרומה ישירה לביטחון המדינה. עם השנים הועלתה הדרישה להפנות משאבים לשירות במשטרה, במשרדי
ממשלה וכד'. שירות מעין זה עלול ליצור חוסר מוטיבציה בקרב המתגיייסים. בנוסף, קיימות יחידות כגון
להקות פיקוד, עיתון "במחנה" וביטאונים אחרים, הוראה שבמסגרתה משלימים החיילים בגרויות או
לומדים עברית במסגרת של אולפן וכד'. את התפקידים הללו ניתן יהיה להעביר למגזר האזרחי ולהשאיר
בידי הצבא משימות בעלות אופי ביטחוני בלבד, זאת בהתאם להמלצת ועדות ברודט ובן בסט.
65
באשר לצבא המילואים, כיום רק כ-%21 משרתים שירות מילואים משמעותי של למעלה מארבעה
ימים בשנה, מתוכם כ-%2 שירתו מעל ל-62 יום. מדובר בהוצאה נכבדת עבור צה"ל, שאינה בהכרח
מחזירה את עצמה. במעבר למודל של צבא מקצועי הקריאה לשירות מילואים תהיה מרוכזת ולמטרות
ספציפיות, כאמור לאימונים או מלחמה בלבד, כך שההוצאה תצדיק את עצמה.
75
צבא מקצועי חייב בהכרח גם להיות קטן, זריז, חכם ובעל יכולת תמרון גבוהים יותר המאפשרים
לו להיות מכוון משימה. לאורך ההיסטוריה ידועים כוחם של ארגוני גרילה, המאופיינים בהיותם קטנים
מול הצבא הגדול מולו הם נלחמים. לעיתים קרובות, היותם קטנים ומקומיים מספק להם יתרונות של
יכולת הסתתרות ותמרון מהיר ויעיל יותר. צבא גדול הנלחם בשטח יתקשה פעמים רבות לבצע משימת
כיתור הדורשת הסתתרות, מהירות ביצוע ודממת אלחוט.85 אומנם צה"ל הוכיח בעבר כי הוא הצבא החזק
ביותר במזרח התיכון, וכיום אף עומד במקום ה-11 בדירוג העולמי,95 אך פערים אלו הולכים ומצטמצמים
55
ועדת בן בסט, דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, ע"מ 25, 11.
65
ועדת ברודט, דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, ע"מ 55, 405, 515. לקריאה נוספת: ועדת בן בסט, דוח הוועדה לבחינת סוגיית
קיצור שירות החובה בצה"ל, ע"מ 55, 11, 12.
75
בועז ארד, "צבא מקצועי לישראל", ע' 1.
85
ועדת שפר, דו"ח סיכום עבודת הוועדה לבחינת שירות החובה בצה"ל, סעיף 25.
95
נלקח מאתר "http://www.globalfirepower.com/countries-comparison- :"Global Fire Power
[ detail.asp?form=form&country1=Israel&country2=United-States-of-America&Submit=Compare+Countriesתאריך גישה:
15028/0825].
41
17. עם השנים ככל שהטכנולוגיה משתפרת ונהיית זולה יותר כך שגם האויב נהנה מאותה טכנולוגיה, מסגל
לעצמו יכולות דומות ולומד מהטקטיקות של צה"ל. דוגמא לכך הוא ארגון "חיזבאללה" הפועל בלבנון.
בנוסף, תהליך קבלת ההחלטות בצבא מקצועי הינו שקול יותר. כאשר מתכננים משימה בנוהל
חירום ליחידה קטנה ניתן לנהל אותה באופן שקול ובוגר יותר משום שאין צורך להעביר כוחות רבים
ממקום למקום וכן ניתן מראש להכין מספר תוכניות מגירה להן יאומנו היחידות. תוכניות אלו ישתמרו עם
השנים ולא יהיה צורך ללמדן מחדש עם כל מחזור גיוס שמגיע משום שהחיילים כבר מכירים אותן. זאת
ועוד, חייל אשר מתחייב מראש למספר שנים רב מתבגר לאורך זמן ולומד להכיר מה נדרש ממנו וכיצד יש
לנהוג במצבי שגרה וחירום. מקבלי ההחלטות יהיו מחויבים לפיקוח צמוד שכן התנהלות בלתי-אחראית
שלהם תביא לירידה במוטיבציה לגיוס, הגברת הביקורת עליהם וסיכון מעמדם. באופן זה, משמש הצבא
המקצועי כמעין שומר השלום, לא רק מול שחקנים חיצוניים אגרסיביים אלא גם כלפי פנים- בפני בעלי
אידיאולוגיות מיליטנטיות ופרוייקטים צבאיים שפוגעים בשלום ובסטאטוס-קוו.
06
כוח האדם הבוגר יאפשר גם שמירה על משמעת קפדנית, שכן השירות ביחידה יעשה מתוך בחירתו
האישית והחופשית של החייל. לכן גם התפוקה האישית תהיהה גבוהה יותר. אחת הבעיות עמן מתמודדים
מפקדים וקצינים בצה"ל היא בעיית המשמעת בקרב חיילים חדשים, שעוד לא הסתגלו למערכת ולחובה
שלהם להישמע לפקודות, וכן בקרב חיילים ותיקים, המרגישים לעיתים קרובות שהינם מעל המפקדים
ולכן אינם נדרשים להישמע להם. אחת ההשלכות הקשות לכך היא בעיית זליגת המידע בקרב חיילים לא
ממושמעים. כיום ידוע כי הכוחות איתם נלחם צה"ל משקיעים משאבים רבים בגיוס מידע מודיעיני על ידי
האזנה, מרגלים ועוד. לכן, כל הדלפת מידע בשיחה שאינה חסויה עשויה להגיע לאויב ובכך לגרום לנזק
מודיעיני רב ואף לגבות חיי אדם.
16
עובדה חשובה נוספת היא שבן-גוריון כתב בסעיף 2 לפקודת צבא-הגנה לישראל, מתאריך 62 במאי,
1911 כי "גיוס חובה על כל שורותיו יונהג במצב חירום"26. כאן עולה השאלה, האם מדינת ישראל עודנה
בשעת חירום כשם שהייתה בזמן הקמתה. מבחינה חוקתית, מדינת ישראל עדיין נמצאת במצב חירום
והכנסת מחדשת בכל שנה את תוקפו של חוק יסוד: הממשלה החדש, 2111, שקבע כי תוקפם של תקנוני
מצב החירום הינו עד שנה. אולם, הסיבה העיקרית לאי-ביטול מצב החירום היא החוקים שנבנו על גבו
שמקנים סמכויות נרחבות לממשלה ובג"ץ אף הורה לממשלה לקדם חוקים שיחליפו את חוקי מצב
החירום. משנת 1112 מקדמת הממשלה חקיקה אולם קצב עבודתה זכה לביקורת מצד בית המשפט
העליון.36 עובדה זו מעלה את השאלה , מדוע עדיין קיים גיוס החובה במתכונת מלאה ואם אכן מדינת
06
מתוך ריאיון עם מר בועז ארד, ממיסדי "התנועה הליברלית החדשה" (יוני, 1502). הריאיון המלא מופיע בנספח 2.
16
מתוך הסקר שביצעתי על היתרונות והחסרונות במעבר של צה"ל לצבא מקצועי. תוצאות הסקר המלא מופיעות בנספח 5.
26
פקודת צבא-הגנה לישראל מס' 2 לשנת תש"ח- /255, פקודה המקימה צבא-הגנה למדינת ישראל, סעיף 2.
36
נלקח מאתר האגודה לזכויות האזרח בישראל: 45112=[ http://www.acri.org.il/he/?pתאריך גישה: 15028/0855].
51
18. ישראל בשעת חירום, מדוע אין גיוס מלא ללא פטורים נרחבים של כלל המלש"בים למטרת ההגנה על
המולדת. במקום זאת, מספר מצומצם של חיילי סדיר, להם מצטרף אחוז קטן מאוד של חיילי מילואים,
נוטלים עליהם את עול החירום.
46
כעת אציג את השיקולים נגד בהיבטים הביטחוניים-מערכתיים-טכניים. הטיעון העיקרי בקרב
בכירים בצה"ל הינו כי צבא קטן יתקשה להתגבר על כלל האיומים שמדינת ישראל מתמודדת עמם בגזרות
השונות. ראשית, לצה"ל משימות ביטחון רבות הכוללת מארבים, תצפיות, מודיעין, הגנה אווירית, ימית
ויבשתית ועוד. לפיכך, נדרש כוח אדם רב על-מנת למלא את כלל המשימות. בנוסף, קו הגבול אינו מאובטח
במלואו כבר היום (כמו הגבול עם ירדן) ובאזורים מסוימים (כמו הגבול עם לבנון) נדרשת אבטחה מקרוב,
למשל בצורת מארבים, בשל תוואי השטח הבעייתי. צמצום כוח האדם יקשה על קיום מערך ביטחון זה.
56
בנוסף, צמצום בכוח האדם עלול לשדר חולשה לכוחות עימם צה"ל מתמודד בשגרה ובזמן מלחמה
משתי סיבות. הראשונה היא שאלה ידעו שהצבא יתקשה להתמודד עם מספר משימות הביטחון ולכן
יחפשו בכל עת פרצות בהגנה. שנית, הכוח של צה"ל כיום נובע מהיותו נסמך על העם ובכך מציג את חוזקה
של המדינה ואיתנות אזרחיה בנוסף לחוזקו הפיזי של צה"ל. ייתכן כי מעבר לצבא מקצועי יגביר את
התיאבון של הכוחות העוינים את מדינת ישראל וישדר להם חולשה, והם יחשבו שיש להם יותר סיכוי
לנצח במלחמה הבאה.66 מנגד, ועדת בן בסט ציינה כי עלייה באיכות החיילים עשויה להרתיע כוחות אלו.
76
טענה נגדית נוספת הינה החשש מפגיעה במערך המילואים בשל התרכזות בכוח הלוחם המתנדב
והשקעה בו על חשבון השקעה במילואים. עם זאת, הדגם האמריקאי, המגייס כוח אדם לתקופה קצרה על-
מנת שיהווה עתודת מילואים, מראה שניתן לשמר את כוחו של מערך המילואים ללא צורך בפגיעה בו, אלא
להיפך, אפשר להעביר יותר תקציבים לשיפורו ושימור כוחו. אולם, באופן כללי, קיים חשש שהצבא יתקשה
לגייס כוח אדם, למערך הסדיר ולמערך המילואים, בדגש על אנשים איכותיים מישובים טובים. מהקמתו,
נהנה צה"ל ממוטיבציה גבוהה בקרב הנוער במושבים והקיבוצים וקיימת סברה שאלה יעדיפו להתקדם
בחייהם האזרחיים בשל נתוני הפתיחה הטובים שלהם מראש.86 כך הצבא למעשה יפסיד פעמיים, גם את
כמות כוח האדם וגם את איכותו.
בעיה אחרת עימה יידרש הצבא להתמודד הינה הניתוק בין הצבא לעורף. קיים חשש שיהיה קושי
בהעברת מצבי חירום מהצבא לאזרחים בעורף בשל ההפרדה המוחלטת בין המסגרות. באופן זה, לאזרחים
יהיה פחות מידע על המתרחש בצבא כך שלמעשה הבעיה הינה כפולה. ראשית, הקושי לעבור ממצב שגרה
46
בועז ארד, "צבא מקצועי לישראל", ע' 15.
56
מיכאל אורן, "צה"ל בע"מ", תכלת (פברואר, 1002): ע' 15.
66
שם.
76
ועדת בן בסט, דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, ע' 21.
86
נלקח מאתר "ידיעות אחרונות": [ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4149859,00.htmlגישה בתאריך: 15028/0805].
לקריאה נוספת: אודי שפיגל, "מוטיבציה של בני נוער לשירות בצה"ל", ע' 2.
61
19. למצב חירום בשל ההפרדה. בנוסף, ההפרדה עלולה להרחיק את דעת הקהל האזרחית מהנעשה בצבא כך
שיד מקבלי ההחלטות תהיה קלה יותר על ההדק. במצב כזה הסיכוי דווקא להסלמה עשוי לגבור בשל
הפחתת הביקורת החיצונית של האזרחים ולכן הסבירות שנראה יותר יציאה למלחמות ומבצעים, שאפשר
היה להימנע מהם, תגדל. התוצאה תהיה החלשת השליטה של קהילת האזרחים על הצבא. זהו גם הטיעון
העיקרי בקרב המגזר האזרחי המתנגד לשינוי.
96
בהקשר זה, חשיבותו של צבא המילואים עולה, שכן הוא מהווה כמגשר בין הזירה האזרחית לזו
הצבאית בשל מעמד המשרתים שהינם אזרחים-חיילים. השתתפותם בשירות ביטחון שוטף ממלא תפקיד
פוליטי מרסן לפעולות הצבא. ביטול ההסתמכות עליו יתן לצבא אוטונומיה מבצעית רבה יותר במילוי
משימות שנויות במחלוקת.
07
היבטים כלכליים
פרק זה יציג את מכלול ההיבטים הכלכליים הטמונים במעבר ממודל של צבא חובה למודל של
צבא מקצועי. הטיעונים בעד ונגד נגזרים למעשה מהנתונים הכלכליים אשר הוצגו בפרק "נתונים כלכליים
ונתוני גיוס". שיקולים אלו מציגים את המתח הקיים בין היבטים אלו, הקוראים להתייעלות ולצמצום
המשאבים, אל מול העקרונות של צבא במודל "צבא העם" המתבססים על שיקולים חברתיים לאומיים.
17
ועדת שפר ט ענה שיש לצמצם את כוח האדם בצה"ל, בדגש על זה המשרת בצבא במסגרת משימות
לאומיות שאינן עוסקות בביטחון.27 למעשה, הוועדה קיבלה בכך את המלצותיו של צה"ל עצמו, אשר העיד
כי קיים כוח אדם רב שאינו באמת נחוץ לצבא והוא מגויס אליו רק בשל חוק שירות הביטחון. לרבים מהם
אין ת פקיד מוגדר כלל. נטל גיוס זה יוצר תופעה של אבטלה סמויה בצה"ל. ממחקרים נמצא כי כשני שליש
מהאבטלה הסמויה בישראל מקורה בצבא.
37
במקום, החיילים יתוגמלו בשכר מינימום הנהוג במשק, שהינו פי עשר מהשכר הניתן לחיילים
המקבילים כיום. השכר ישולם על-פי קריטריונים שונים בהתאם לרמת הפעילות של החייל.47 באופן זה,
החייל מרגיש כי הוא זוכה לתמורה ראויה בעד מסירותו וסיכון חייו ולכן ניתן להניח כי תפוקתו תעלה.
בנוסף, החייל יוכל להיות בעל כוח קנייה וכך לתרום למשק. שאר כוח האדם שלא יקלט בצבא ייכנס לשוק
96
יגיל לוי, "מחירו של צבא מקצועי", דעות- הארץ (יולי, 2502). מתוך אתר "הארץ": 4721571.1/http://www.haaretz.co.il/opinions
[תאריך גישה: 15028/0825].
07
רועי גולדשמיט, "הצעת חוק המילואים- סוגיות ערכיות בגיוס בררני", ע' 5.
17
ועדת שפר, דו"ח סיכום עבודת הוועדה לבחינת שירות החובה בצה"ל, ספטמבר 1002, ע' 55.
27
שם, ע' 25.
37
ועדת בן בסט, דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, ינואר 4002, ע' 11.
47
נלקח מאתר "דיעות אחרונות": [ ,http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2766855,00.htmlגישה בתאריך: 15028/0805].
71
20. העבודה, יהפוך ליצרני יותר ובכך יגדיל את התוצר הישראלי.57 לפיכך, התועלת הינה כפולה, צמצום בכוח
אדם רב בצבא שיביא לצמצום המשאבים בצה"ל, לכך יש להוסיף גם את הצמצום בהקצאה ליחידות
עורפיות העוסקות במשימות לאומיות חברתיות, והעברתו לשוק העבודה כך שתחול צמיחה במשק.
כאמור, רוב תקציב הביטחון הינו תשלומי שכר לאנשי קבע וגמלאים ועבור החזקת חיילי החובה. צמצום
כוח האדם בצבא יביא לצמצום עלויות משמעותי וניתן יהיה להקטין את תקציב הביטחון.
67
הגיוס לצבא מקצועי נעשה בהתאם לשיקולי עלות-תועלת ולפי צרכי היצע וביקוש של השוק.
באופן זה בשגרה, רק אם מתפנה מקום או שיחידה חדשה קמה או מתרחבת, אז מגייסים כוח אדם נוסף.
ההכשרה הארוכה, המתקיימת גם היום, במהלכה משקיע הצבא סכום כסף רב בחייל, תצדיק את עצמה
בצבא מקצועי וההשקעה בהתאם תוחזר לאור השירות הארוך וההתחייבות מראש, בהתאם לדרישות
התפקיד וצרכי הצבא. בהתאם, מידת התחלופה פוחתת והמקצועיות נשמרת לאורך זמן.
77
שיקול עלות-תועלת נוסף הוא העלויות הגבוהות הכרוכות במלחמה. בצבא חובה העלויות גבוהות
מאוד, בעיקר בשל התשלומים הגבוהים לחיילי המילואים והשימוש המאסיבי בנשק ותחמושת, זאת בנוסף
להפסד למשק. בצבא מקצועי שיקול עלות-תועלת זה סביר שייבחן ביתר כובד ראש כדי לא לפגוע בכלכלה.
באופן זה, קיימת הנחה שגורסת כי הדבר יביא לצמצום בסבירות היציאה למלחמה.
87
מכאן גם נובעים הטיעונים כנגד המעבר למודל חדש, שכן מכיוון שהצבא יצמצם כוח אדם זול,
המשק יאלץ לשלם על אותם תפקידים סכום גבוה בהרבה במגזר האזרחי. בנוסף, יש למעשה קיזוז בין
השכר הנמוך שמקבלים הרבה חיילים ביחידות הקרביות לבין השכר הגבוה יחסית שיקבלו מספר מצומצם
בהרבה של חיילים לאחר המעבר. בנוסף, השכר יגלם את ההטבות מהם נהנים החיילים כיום, כגון הקלה
בקבלת משכנתאות, מלגות, מיסוי ועוד. הטבות אלה הן ביטוי לחשיבות ולמרכזיות השירות בצבא בחברה
ובמדינת ישראל בכלל, וביטולן או צמצומן עלול לפגוע ביוקרתו.97 עם זאת, הדוגמאות שהובאו מהעולם
מראות כי דווקא העלויות בצבא מקצועי, בסדר גודל בינוני-קטן, נמוכות יותר מאלו של צבא חובה.
08
57
בועז ארד, "צבא מקצועי לישראל", ע' 15.
67
ועדת שפר, דו"ח סיכום עבודת הוועדה לבחינת שירות החובה בצה"ל, ע' 25.
77
נלקח מאתר "אנוכי": [ ,http://www.anochi.com/index.php?Itemid=2&id=496&option=com_content&task=viewתאריך
גישה: 15028/0825].
.513 .John Muller, "War has almost ceased to exist: An assessment", Political Science Quarterly (2009), p
97
ועדת שפר, דו"ח סיכום עבודת הוועדה לבחינת שירות החובה בצה"ל, ע' 22.
08
אשר טישלר וששון חדד, "צבא חובה לעומת צבא מקצועי- השפעת שיטת הגיוס על העוצמה הצבאית של מדינת ישראל", ע' 25.
81
87
21. היבטים חברתיים-תרבותיים
פרק זה סוקר את כלל הטיעונים בעד ונגד המעבר לצבא מקצועי בהקשר החברתי והתרבותי של
מדינת ישראל. טיעונים אלו מהווים את החלק האמוציונאלי בדיון על הנושא בשל הרגישות הכרוכה
והצורך לנתק קשרים חברתיים במעבר למודל החדש. החברה הישראלית משוסעת למגזרים שונים אולם
במצב מלחמה היא יודעת גם להתאחד ולפתח תחושות של סולידריות וסובלנות של אלו כלפי אלו. לכן
היבטים אלו הם מבין החשובים ביותר משום שהינם מדגישים כי שינוי במודל צבאי במדינת ישראל אינו
נשאר רק בתוך הצבא אלא מקרין על החברה הישראלית בכללותה.
18
הטיעון העיקרי בעד צבא מקצועי גורס כי הדבר יביא להפחתת השסעים בחברה. לא עוד מאבק
ציבורי על השוויון בנטל, לא עוד תחושות ניצול של מעטים המתגייסים מתוקף חוק שירות הביטחון על-ידי
אלו המשתמטים בדרכים שונות. הגיוס (וגם השכול, חלילה) יהיה כמו בארה"ב על בסיס התנדבות של מי
שמעוניין בכך. באופן זה, צפוי שיהיו פחות מוקדים לסכסוך בין האוכלוסיות בארץ: חרדים, משתמטים,
ערביי ישראל ועוד.
28
באשר למגזר החרדי, הניסיון לגייסו לצבא טומן בחובו סוגיות של שילוב בנים ובנות באותן
מסגרות, דבר שאינו מקובל בחברה החרדית ומקשה עוד יותר על תהליך שילובם בצה"ל. העימות עם
מנהיגי המגזר החרדי והניסיון לשלבם בכוח מעצים את האיבה בין המגזרים ועלול להביא בסופו של דבר
לאיסור גורף שלהם על בחורי הישיבה מלהתגייס.38 גם הניסיון של צה"ל להגיע להסדר עם ספורטאים
מצטיינים וידוענים מביא לכך ששני הצדדים מפסידים, הצבא אינו יכול להשתמש בכוח אדם זה כפי שהיה
רוצה בהתאם לאיכותו והחייל מצידו אינו זוכה לחופש המוחלט לבחור כיצד לעצב את עתידו בשנים אלו.
מעבר לכך, ההתנדבות משמעה שאין כפייה. צבא חובה נוגד במהותו את הזכות לחיים ולחירות
המעוגן בישראל תחת "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". בכדי להצדיק את הפגיעה בזכויות יסוד אלו של
האדם, הוכנס סייג בסעיף 1 לחוק היסוד לגבי כוחות הביטחון בצבא, במשטרה, בשירות בתי הסוהר
ובארגוני ביטחון אחרים.48 אולם, הצדקה זו עולה מן הצורך בחברה מגויסת בשעת חירום וסכנת חיים, כפי
שנאמר בסעיף 21 לחוק יסוד זה ובסעיף 2 לפקודת הקמת צה"ל, "במידה ובתקופה שאינה עולה על הנדרש
ולתכלית ראויה". אם כך, עולה שוב הביקורת בדבר שאלת הימצאותה של מדינת ישראל במצב חירום
והמבקשת לבחון האם יש מקום לפגיעה בזכויות היסוד של אזרחיה אם אינה במצב זה בשעה זו.
18
58
ועדת בן בסט, דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, ע' 4.
28
רועי גולדשמיט, "הצעת חוק המילואים- סוגיות ערכיות בגיוס בררני", מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ע"מ 4-1.
38
שחר אילן, "חוק ללא שוויון בנטל- נייר עמדה של עמותת חדו"ש על הצעת התיקון לחוק שירות הביטחון", תקציר מנהלים, ע"מ 4,1.
48
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (התשנ"ב- 2555), סעיף 5. נלקח מאתר הכנסת:
[ ,http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod3.pdfגישה בתאריך: 15028/0805].
58
בועז ארד, "צבא מקצועי לישראל", ע' 15.
91
22. רבים מהמשרתים בצה"ל כלל אינם מתאימים לשירות במסגרת סגורה הדורשת משמעת ורבים
מתקשים לעמוד בדרישות לכושר גופני גבוה ונכונות לביצוע משימות מסוכנות. מכאן עולה טענה שגורסת
כי המעבר למודל של התנדבות יפחית את הביקורת עליהם והצורך שלהם להסתתר ולחפש כיצד להשתמט
מן הצבא. בהתאם , סביר כי המהלך יפחית את מספר המתאבדים בצה"ל. מחקרים מצביעים כי רוב מקרי
ההתאבדויות בצבא נובעים ממוטיביציה נמוכה להתגייס, אשר גורמים לחייל דכאון וחרדה. זהו הגורם
מספר אחד למוות בשנים בהן אין מלחמות בישראל. זהו גם מחירו הכבד והטראגי של מודל "צבא העם".
68
יתרון בולט נוסף עולה מן הטיעון של תגמול ראוי עבור החיילים במשכורת הנהוגה במשק ואף
אולי מתן הטבות כגון, קרקע חינם, מימון תואר ועוד. עבור אוכלוסיות המיעוטים וממעמד סוציו-אקונומי
נמוך עולה החשיבות של טיעון זה. אלה יוכלו ליהנות ממשכורת שייתכן ולא היו יכולים לקבלה במגזר
האזרחי ולהגיע לתפקידים בכירים בהתאם לכישוריהם ובכך למצות את הפוטנציאל הטמון בהם. במדינות
בהן בוטל גיוס החובה, השירות הצבאי-התנדבותי מהווה עבור המתגייסים ערוץ מוביליות חלופי
באמצעותו הם יכולים לרכוש השכלה, הכשרה מקצועית ורמת שכר שאין ביכולתם להשיג בשוק
האזרחי.78 בנוסף, עבור עולים חדשים ובני מיעוטים, הצבא אף מהווה כרטיס כניסה לחברה הישראלית.
88
בהמשך לכך, טיעון חשוב נוסף גורס כי הפחתת עלויות הצבא תאפשר העברת משאבים כספיים
לנושאים כמו חינוך, תשתיות, ביטחון אישי (משטרה) וכד'. תקציב משרד הביטחון היום הוא פי 2.1
מתקציב משרד החינוך לשנת 211298 והינו הגבוהה ביותר, פי חמש, ממוצע ההוצאות על ביטחון במדינות
החברות בארגון ה- ,OECDבו חברה גם ישראל.09 בשל כך, נזנחים פרוייקטים חשובים אחרים שניתן
דרכם לקדם אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. למשל, במקום לשלב באופן כפוי את הנוער בעל
העבר הפלילי בשורות צה"ל, ניתן לפתוח עוד מסגרות חינוך בשכונות מצוקה או קידום והרחבת פרויקטים
כמו "פרויקט מיל"ה", המתקיים כיום במספר תחנות משטרה אזוריות.
19
יש לציין כי צה"ל מסייע רבות עבור משפחות ושכונות מצוקה, הן בהתנדבות לשיפור מבני ציבור
בישובי הפריפריה והן במתן סיוע כלכלי ישיר למשפחות חיילים. פרויקטים מעין אלו מצביעים מצד אחד
על ההומאניות והדגשת חשיבות האדם והחברה בצבא, אך עם זאת הם גם מצביעים על כשלים של לשכות
הרווחה ותשלומי ההעברה של הביטוח הלאומי. העברת כספים מצה"ל, לאור החיסכון שייווצר מצמצום
68
שם, ע' 25-55.
78
ועדת בן בסט, דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, ע' 15.
88
יגיל לוי, "הפוליטיקה של צבא מתנדבים- סימולציה מודל גיוס אחר", האוניברסיטה הפתוחה (דצמבר, 5502): ע' 1.
98
תקציב משרד החינוך נלקח מאתר המשרד: -http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/B6167A5A-4681-40B7-A49F
[ ,10DDFBEDA49C/157734/neto.pdfתאריך גישה: 15028/0805].
09
אילנית בר ותמיר אגמון, "מדדים כלכליים-חברתיים בישראל ובמדינות ה- ,"OECDמרכז המחקר והמידע של הכנסת (אוקטובר,
2502): ע' 4.
19
לקריאה נוספת על הפרויקט באתר המשטרה: 121=[ .http://www.police.gov.il/articlePage.aspx?aidתאריך גישה:
15028/0825].
02
23. כוח האדם בשורותיו, אל מערכות רווחה אלו ישפרו אולי אף יותר את מצבם הכלכלי של שכונות המצוקה
בישובי הפריפריה ובערים הגדולות.
היבט חשוב נוסף הוא השפעת החברה על הצבא. במודל "צבא העם" הצבא ניזון מהחברה ויוצר
פעמים רבות מצב של "חברה מגויסת", בעיקר בתקופות משבר. הביקורת שעולה מכך גורסת כי חברה כזו
עלולה לאבד את שיקו ל הדעת ולאמץ פתרון צבאי ללא בחינה מושכלת של דרכי פעולה חלופיות. כך החברה
דוחפת את הממשלה להטיל על הצבא משימה אולי קטלנית יותר ממש שנדרש בפועל.29 דוגמא לכך ניתן
לראות במלחמת לבנון השנייה, כאשר הציבור הישראלי תמך בפעולות צה"ל וביציאה למלחמה כוללת
למרות שהמטרות לא הוגדרו באופן ממשי והיו קשות להשגה אך לבסוף הממשלה נעתרה ללחץ הציבורי.
39
אולם, קיימים טיעונים רבים הנוגדים את אלו שהועלו כעת. קיימת טענה שגורסת כי המהלך יביא
דווקא להעמקת הפערים והשסעים החברתיים וכך כור ההיתוך, שממילא רעוע, יעלם לחלוטין. שכן,
הנהירה של המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך למקצועות הלחימה בשל השכר המפתה, יביא לכך שבעיקר
השכבות החלשות יהיו אלו אשר יתנדבו לצבא, דבר העשוי לגרום לחוסר צדק חברתי. אלה יהוו "בשר
תותחים", מגיני אוכלוסיות האליטה בעלי האפשרויות הבלתי מוגבלות שלא זקוקים לצבא כדי לזכות
בשכר הוגן ובסטאטוס גבוה בחברה הישראלית.
49
במקרה זה, ההסתכלות על הצבא ככרטיס כניסה אליה נתפס כביקורת קשה של ניצול העולים
והמעמד הנמוך. עבור רבים מאלה, צבא החובה מהווה ההזדמנות האחרונה להימנע מכניסה חד-צדדית
למעגל הפשע, בזכות המשמעת והמערך התומך בצה"ל במשרדי הת"ש (תנאי שירות), החינוך וכד'. בנוסף,
בצבא הם יכולים לרכוש ידע וערכים שלאחר מכן ישמשו אותם גם בחייהם האזרחיים.59 כמו-כן, חידוד
הקשר בין מעמד לשירות יגביל את המאגר האנושי ויהווה צעד משמעותי בדרך להפרטה גורפת.
69
בנוסף, במקרה של המגזר החרדי, ייתכן שאי-גיוסם לצבא יחזיר אותם לבידוד חברתי ותרבותי
וישיב את הניכור הקיים ממילא בינם לבין המגזר החילוני. זאת ועוד, עד כה לא דובר מה יעשה לאחר
המעבר למודל החדש בהקשר של החרדים, כלומר, האם גם לאחר השינוי יינתנו תקציבים לישיבות ההסדר
או שאלה יבוטלו ויאלצו את בחורי הישיבות להיכנס לשוק העבודה. במידה והאפשרות השנייה לא
תתממש, הרי שציבור המתגייסים הפסיד פעמיים- הוא גם לא נהנה מביטחון שוויוני, שכן סביר כי רוב
החרדים בוודאי לא ירצו להתגייס לצבא זה, ובנוסף הם ימשיכו לממן את הישיבות בכספי המיסים, בהם
29
רועי גולדשמיט, "הצעת חוק המילואים- סוגיות ערכיות בגיוס בררני", ע' 05.
39
יוסי בן-ארי, "מלמת לבנון השנייה בראי הפרשנות של התקשורת הכתובה בישראל: ניתוח "אקורד הסיום"- מהלך המתקפה
היבשתית הכוללת", בית-ספר רוטשילד קיסריה לתקשורת, מס' 2 (נובמבר, 2002): ע' 12.
49
יגיל לוי, "הפוליטיקה של צבא מתנדבים", ע' 2.
59
רועי גולדשמיט, "הצעת חוק המילואים- סוגיות ערכיות בגיוס בררני", ע' 55.
69
שם, ע' 5.
12
