BIALIK

1. חיים נחמן ביאליק 9 בינואר 1837 - 4 ביולי 1934

2. מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה . סופר , מתרגם ועורך שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית . ביאליק זכה לתואר “ המשורר הלאומי”

3. נולד בכפר ראדי הסמוך לז ' יטומיר , בחבל ווהלין שבתחום המושב של האימפריה הרוסית ( כיום באוקראינה ) ליצחק יוסף ביאליק ורעייתו דינה . בגיל 6 עבר עם הוריו לעיר הגדולה ז ' יטומיר , ואביו פתח שם בית מרזח . אך בשנת המעבר התייתם ביאליק מאביו , ועבר לגור אצל סבו הקפדן והאדוק - ר ' יעקב משה ביאליק .

4. ביאליק הצעיר הגיע בשנת ה ' תר " ן , כשהיה בן 17, לישיבת וולוז ' ין , עת עמדו בראשה הנצי " ב ורבי חיים מבריסק , ושהה בה כמעט שנה וחצי . ב לימוד תלמוד לא היה הסיבה המרכזית בגינה הגיע לישיבה , אלא במטרה לרכוש השכלה כללית .

5. ביאליק החל ללמוד תלמוד בהתמדה כאחד התלמידים המסורתיים , אך לבסוף השתלב בחברה ה " משכילית " שבישיבה והפך לפופולרי בחברת התלמידים ה " משכילים ". יצא לו מוניטין של בעל תנ " ך ולשון , מושך בעט וסופר לכשירצה .

6. בישיבה כתב ביאליק את שירו " אל הציפור ", ונמנה עם מקימי האגודה הציונית הסודית " נצח ישראל ". כחלק מפעילותו באגודה , שלח ביאליק את מאמרו " רעיון היישוב " בנוגע לישוב ארץ ישראל , לעיתון " המליץ ". מאמרו זה פורסם באופן חלקי בלבד תחת ראשי התיבות " ח . נ . ב .".

7. ביאליק עזב את הישיבה עקב סכסוך פנימי בין העומדים בראשה . והפופולריות הרבה שלו גרמה לכך שילוו אותו יותר ממאה תלמידים ( יותר מרבע תלמידי הישיבה ) " שתי פרסאות " עד לתחנת הרכבת . ביאליק עזב את וולוז ' ין וחווה את העולם שמחוץ לה , השכיל ובנה חיים רחבים יותר משאפשרה לו הישיבה , אך מאידך , השפעתה של הישיבה עליו הייתה עמוקה . דואליות זו באה לידי ביטוי בשירים המאוחרים שלו . שירו של ביאליק " הַמַּתְמִיד " הוא משיריו הידועים , והוא בלדה היסטורית המתארת את דמות " המתמיד " בישיבה הליטאית של הימים ההם .

8. כשהיה באודסה ב -1892, נפגש ביאליק עם אחד העם , שהשפיע על סגנונו הספרותי . בתקופה זו נדפס שירו הראשון " אל הציפור " בחוברת " הפרדס ", שאותה ערך י " ח רבניצקי שותפו לעתיד בכתיבת " ספר האגדה " ובהוצאת " דביר ". בשנת 1893 נשא ביאליק לאישה את מניה ( לבית אָָווֶרְבּוּך ), והחל לעסוק במסחר בעצים . בו בזמן כתב כמה שירים שנחשבים למרכזיים בין שיריו , בהם השירים : " עַל סַף בֵּית - הַמִּדְרָשׁ ", " מֵתֵי מִדְבָּר הָאַחֲרוֹנִים ", ואת הפואמה " הַמַּתְמִיד ".‏

9. יחד עם רבניצקי , ש . בן ציון ואלחנן לוינסקי , ייסד ב -1901 את הוצאת " מוריה ", שמטרתה הייתה להוציא לאור ספרי לימוד הכתובים בשפה העברית . קובץ השירים הראשון שלו ראה אור ב 1902. ביאליק השתתף בשני קונגרסים ציונים , בשנים 1907 ו 1913. ביאליק ביקר בארץ ישראל בפעם הראשונה בשנת 1909 ונחת בחוף יפו ב -29 במרץ .‏ הוא התקבל בהערצה רבה על ידי היישוב היהודי הקטן בארץ . מיפו יצא ביאליק לסיור במושבות ארץ ישראל , שאליו צירף את הסופר הצעיר ש " י עגנון , שהתגורר ביפו . באותה עת הוסיף למאגר יצירותיו עוד כמה סיפורים כמו : " מאחורי הגדר " שבו גיבורו נֹח ( שהוא היפוך הצירוף ח " נ – חיים נחמן ) מתאהב בנערה גויה , המאומצת על ידי גויה מרשעת שגרה בבית סמוך לביתו וגדר מפרידה בין אהבתם , אך היא אינה עומדת בפני אהבתם ונופלת , מטפורית ופיזית .

10. בין השנים 1910 - 1920, בנוסף לפרסום שירים חשובים נוספים התגלה ביאליק במלוא כוחו ככותב מסות , וכתב את המסות " הלכה ואגדה " ו " גילוי וכיסוי בלשון " שהן מהמעולות ביותר במסאות העבריות . כמו כן הוכיח את כוחו בתרגום : הוא תרגם מרוסית נוסח מקוצר של יצירת המופת ( הספרדית במקורה ) " דון קישוט " מאת מיגל דה סרוואנטס , ומיידיש את " הדיבוק " מאת ש . אנ - סקי . באותה תקופה הקים יחד עם רבניצקי ושמריהו לוין את הוצאת " דביר ", וערך עם רבניצקי את " ספר האגדה " (1908 - 1911).

11. עד 1921 התגורר ביאליק כמעט ללא הפסקה באודסה . באותה השנה , בעקבות התערבותו האישית של הסופר הרוסי מקסים גורקי ובהוראתו המיוחדת של לנין , ניתנה לביאליק רשות לעזוב את ברית המועצות עם קבוצה של כמה סופרים יהודים . הוא עבר לברלין , שם עסק רבות בהוצאת ספרים בשפה העברית במסגרת הוצאת " דביר ". בשנת 1922 עבר , בעצת רופאו , לבאד הומבורג , ובה התגורר כשנתיים . באותה עת התגוררו שם גם ש " י עגנון ואחד העם , שהיו לידידיו .

12. ב -1924 עלה ביאליק לארץ ישראל , ועבר להתגורר בבית שנבנה עבורו בתל אביב . בשבתו בתל אביב תרם ביאליק להפיכתה למרכז התרבותי והספרותי של היישוב . ביאליק הנהיג בבית " אהל שם " את מסורת " עונג שבת " – מפגשי תרבות של אמנים וסופרים .

13. את תיאטרון " אוהל שם " הקים בשנת 1933 הנדבן שמואל בלום כתרומה ליובל השישים של חיים נחמן ביאליק . באותה שנה , חגג היישוב את יום הולדתו בטקסים ואירועים , וכל תלמידי בית הספר בתל אביב באו כדי להביע את אהבתם אליו . לרגל האירוע יצאה מהדורה מחודשת של כתביו וכן יצא הספר " שירים ופזמונות לילדים " עם עיטוריו של נחום גוטמן . ב -1928 פרסם את " אלוף בצלות ואלוף שום ", יצירה קלאסית לילדים מאז ועד היום , שגם הועלתה רבות על הבמה

14. ביאליק מת בווינה ב -4 ביולי 1934 ( כ " א בתמוז תרצ " ד ), לאחר שניתוח בלוטת הערמונית שלו נכשל . בהלוויתו השתתפו כמאה אלף איש , שליווהו מביתו ברחוב הנקרא על שמו עד לבית העלמין שברחוב טרומפלדור .

15. ביאליק זכה לתואר " המשורר הלאומי " לא רק בזכות איכותה של שירתו , אלא גם בזכות תגובתו השירית לאירועים בעלי חשיבות לאומית .

16. לביאליק היה קשר מיוחד לעיר תל אביב . הוא קבע בה את ביתו , ברחוב שאכלס שנה אחר כך גם את בית העירייה דאז . לאחר פטירתו , נותרה אלמנתו מניה לגור בבית . בשנת 1937 החליטה מניה ביאליק לתרום את הבית ( בית ביאליק ) לרשות העירייה כ " אגודת בית ביאליק " שתפקידה לשמר את הבית . אגודת הסופרים העבריים הפכה את הבית למרכז פעילותה , וערכה בו כינוסים תרבותיים וספרותיים . בבית נמצאים ציורים ופסלים של המשורר , פרי יצירתם של אמנים ישראלים , השעון האגדי המנגן מדי שעה את " התקווה ", כתבי - היד המקוריים של יצירות ביאליק , ואוסף גדול של מכתבים שכתבו ילדים למשורר .