Contenu connexe Similaire à Durkheim, Weber and Comte: Comparative Analysis and Analysis (13) Plus de Yoav Francis (12) Durkheim, Weber and Comte: Comparative Analysis and Analysis1. קונט אוגוסט של משנתו על וביקורת ,וובר ומקס דורקהיים אמיל בין השוואה
צוקרמן משה 'פרופ בהדרכת
פרנס יואבי,ס/2015/232
חלק1
“Is it our duty to seek to become a thorough and complete human being, one quite
sufficient unto himself; or, on the contrary, to be only a part of a whole, the organ of an
organism?” (Durkheim: 41)
אערוך ,הנ"ל הציטוט ברוחבין השוואה הבא בקטעמשנתםד אמיל שלתוך ,וובר מקס ושל ורקהיים
על עמידההדומהוהשונהבהאדם לתפיסת גישתםסוציולוגי הסבר למתן כדרך(גישהקולקטיביסטית
.)אינדיבידואליסטית מול אלעיקר על אעמוד ראשיתבסיס לתת מנת על בנושא דורקהיים של דבריו
לגישתו השוואתית התייחסות תוך בנושא וובר של משנתו את אציג מכן ולאחר ,להשוואה ראוישל
.דורקהיים
( דורקהיים אמיל1858-1917),צרפתי סוציולוג היהיחד ,ונחשבווב מקס עם,רכאחדמשל אבותיה
.המודרנית הסוציולוגיהו ,החברה של טיבה בשאלת עסק משנתו בעיקרהדוקטור בעבודתשלו נט
("החברתית העבודה חלוקת "על)נוספות ובעבודותעסקהכלל אל הפרט בין היחס בשאלת דורקהיים
–איךמתפרקות ואינן יחדיו ""מחזיקות חברתיות קבוצות וכיצד-שאלתהתכנותהסולידריות
החברתית(Appelrouth: 95)שבה מתועשת בחברה סולידריות תיתכן כיצד בשאלה עסק בפרט .
.השני מן אחד מרוחקים ונעשים הולכים אנשים
,וטיבה החברה מעמד בשאלתכי גרס דורקהייםמעמד יש לחברהאונטולוגיבאופן עצמה בפני עומדת ,
הפרטים מול אל עצמאיאותה המרכיביםשל וכן ,הקולקטיבית תודעה–והרגשות האמונות "מכלול
:(ארון "החברה של הפרטים לממוצע המשותפים323עצמאי מעמד יש )(מתוך מתפתחת אמנם היא
בחברה האינדיבידואלים תודעות–אבלאחר באופן ומתפתחת מהן שונה היא)–ותפיסתו עיקר זוהי
הקולקטיביסטיתמכנה הוא .את:בשם החברה( חברתית עובדהSocial Fact/Fait Social).ההסבר
שבה הפרטים על ולא ,אינדיבידואלי כקולקטיב החברה על מתבסס דורקהיים של הסוציולוגי.
2. החברתית העובדה את להבין יש כיצדדורקהיים של גישתו פי על?.המושג להבנת רמות שלוש ישנן
האחת-קיימת עובדה והוא לתוכו נולד שאדם כמשהו–יצור והוא החברה תוך אל נולד אדם כל
.מעיקרו חברתירמהקיימת עובדה הן גם החברתיים המוסדות שכל היא המונח להבנת שניה–
.החברתיים המוסדות כל אוסף היא הזאת מהבחינה החברתית העובדה .וצבא ממשל ,דת ,משפחה
נורמות היא המושג להבנת שלישית רמה–.בחברה אליהן כפוף שאדם וחוקים אינטראקציה דפוסי
ש לכך אלו רמות שלושת את לסכם ניתןוה ,החברה תוך אל נולד האינדיבידואלאת מעצבת חברה
האינדיבידואכיחיד לכי לשער (ניתןתפיסתוהקולקטיביסטיתד שלהשראה קיבלה ורקהיים
ש מהעובדהחיש בצרפתהמהפכה לאחר–לאחרהאזרח ומושג הצרפתי הלאום מדינת יצירת).
דורקהיים)קונט מאוגוסט רבות (הושפע מדעי בפוזיטיביזם דגלניתן איך להראות ורצהלאשרראת
באמצעות החברתית העובדה של קיומהש כךהואשהיא מראהנוטלתב חלקתופעות,בחברה שונות
כלל חברתי ממד להן שאין נראה פניו שעל.ההתאבדות תופעת ,למשל–שקיים מראה הוא למשל שם
ל הנטייה בין קשרה מידת לבין התאבדות"החברתי פיקוח"ועל עצמה על מפקחת החברה (איך
)שבה האינדיבידואלים–הואבחובה טומנת התאבדות שאפילו מראהממד.חברתיהטמון היתרון
מבצעים אנו שכאשר הוא אטומית כיחידה החברה על בהסתכלותהפשטהחוק לנסח יכולים אנו ,
היא באשר חברה כל לגבי שתקף כללי–להוויות מתאים אשר חוקהחברתיות.השונות
מטרתמדעכן אם ,היא לדידו הסוציולוגיה–אותן את לנתחחברתיות עובדות–שהן ונסיבות מצבים
את קובעות אבל מהפרט חיצוניותאורחותחייו(Appelrouth: 97).מתוךזו תורתותפיסת עולה
כ האדם-"הומו-"דופלקס–האדם של תפיסה כפל–ומצד צרכיו על האינדיבידואלי האדם אחד מצד
היררכיה של קשר ביניהם שקיים קובע דורקהיים .סוציאלית/מוסרית כישות האדם שני–כאשר
החברתי האדם-.לאינדיבידואלי קודם מוסריהחברה מן נוצר הפרט דורקהיים פי על–ההוויה
לא לדידו .החברה של למרותה כולה נתונה האינדיבידואליתסך כמכלול החברה את לראות ניתן
חלקיהאלא ,""סוציולוגית אבולוציה כמעין כאן לראות ניתן ,דעתי (לעניות לחלקיו קודם המכלול
אריסטו של לגישתולפיה"לאדם קודמת "המדינה–הייתה הכוונה אריסטו אצל כי אםשהמדינה
תכליתו למימוש לאדם דרושה(פרשנותאחת אפשרית)ד שאצל בעוד ,ההקשר ורקהיים,פוליטי אינו
והחברה של למרותה כפוף שהאדם הוא)מהחברה חלק להיות אלא מנוס אין לאינדיבידואל .–הוא
.כורחו בעל הקולקטיב מן חלק
3. דורקהיים של משנתו עיקר זוהיכ החברה של הקולקטיביסטית ותפיסתו החברה לטיב באשר"עובדה
חברתית"-הוא הקולקטיב אולם ,מונח במקומו כבודו האינדיבידואלהפעולה של המידה אמת
.חייו אורחות בכל עליו ומשפיע לאדם קודם והקולקטיב ,הסוציולוגית
( וובר מקס1864-1920היה )של לצדו המודרנית הסוציולוגיה של השני ואביה גרמני סוציולוג
ל שיש סבר אשר ,לדורקהיים בניגוד .דורקהייםה אל התייחסהחברתית עובדהוובר ,סוציולוגי בחקר
אינדיבידואליסט היההסוציולוגי החקר ודרך החברה של טיבה של (בהקשרהוא .)כי טעןהקולקטיב
היחיד של מפעולותיו מתחיל–"אמת להיות שצריך זה והוא היחיד באינדיבידואל היא המוצא נקודת
הסוציולוגית הפעולה של המידה-ולאהקולקטיב":(ארון489.)את להבין שיש גרס שדורקהיים בעוד
היא באשר לחברה שתקפים אוניברסליים חוקים ולמצוא החברתיות העובדות–את מפנה וובר
הממ אל ליבו תשומתבחברה האדם חיי של הסובייקטיבי דמעלים ולאעיןמןהמנטליים המצבים
להעלות בקלות היה שניתן (ביקורת אחרת או כזאת בצורה להתנהג לאדם שגורמים הנפש והלכיכנגד
דורקהיים של תפיסתו)(Appelrouth: 156).המונח את וובר מטביע ,סוציולוגי ניתוח של זו דרך אל
Verstehen("הבנהמתוךאינטרפרטציפשוט בתרגום ,"ה)בניין כאבןלדידו .הסוציולוגית בתורתויש
המוטיבציות שלל על ,לעומקה הנחקרת התופעה את להביןהפנימי ועולמוהפרטיקולרי האדם של,
דובר דורקהיים שאצל בעודכקולקטיבית התופעה הסברת עלהפר אל הקולקטיב (מן)טתשימוש וך
מדעיים במונחים-פוזיטיבי.וכמותיים יםוובר אצל הסוציולוגי ההסברשל פעולתו על מושתת כן אם
קולקטיב של לקיומו וכלל כלל מתכחש לא הוא כי (אם הבודד האדם,אךלהביא יש ממנו שלא טוען
הסוציולוגי ההסבר את).
עצמו שראה ,וובר סבר ,סוציולוגי לחקר כדרך היחיד של פעולותיו אחר התחקות של זה בהקשר
כמתו מודע באופןדולוגתקופה באותה (שהתהוותה הסוציולוגיה שלכ,)עצמה בפני מדעית דיסיפלינה
שתאפשר מחקר דרך למצוא יש כיאינטרסובייקטיביותסוציולוגים בין–התחום את לקדם כדרך
לצורך .המתפתחכך"ה את וובר מציג"האידאלי טיפוס)האידאות (מעולם–שאינו ,השכל פרי טיפוס
בו להשתמש שאפשר ,בממשות קיים בהכרחמידה כאמת.תופעות של לבחינההאידאלי הטיפוס
את למצוא מאפשרהמהותלאורך התופעה של השוואה ולערוך הנחקרת החברתית התופעה של
.בהיסטוריה שונות תקופותידי עלניסיוןאחרים חוקרים ידי על שנצבר וידע ,אמפירי-יהיה ניתן
.שונות תופעות לחקר האידאלי הטיפוס אל להגיע
4. ה מושג את וובר מטביע ,החברתית הנורמה את להבין מנת עלהחברתית פעולה–שהיחיד פעולה
אחרים על להשפיע מנת על מבצע(Appelrouth)–של משימתו .המוצא נקודת וזוהיהיא הסוציולוג
(המשמעות את להביןto interpret)ול לפעולותיהם נותנים )(פרטיקולרים שאנשיםשל שקילתם
בין מבחין וובר .פעולותיהם השלכות4:פעולות סוגי
-רציונלית פעולה-תכליתית–להשגת הקיימים האמצעים התאמת שקילת תוך הנעשית פעולה
.המטרה
-רציונלית פעולה-ערכית–אחרת מטרה שום משיגה לא ,עצמה בפני המטרה שהיא פעולה
()דתית תפילה :למשל.
-מסורתית פעולה–למטרה או לאמצעים התייחסות בלי הרגל כורח שהיא פעולה–פעולה
.רפלקציה מערבת שלא
-אפקטואלית פעולה–לה שיהיו בהשלכות התחשבות ללא ,רגשי דחף מתוך ספונטנית פעולה
מסורתית לפעולה (בניגוד–רוב יש הזאת לפעולהכל בה ואין רגשי דקשר)להרגל.
,(למשל הללו הקטגוריות מארבע ליותר מסווגת להיות תוכל מסוימת שפעולה יתכן כי לציין יש
לאנשים עוזרת שהיא העובדה בשל והן בה הגלום השכר בשל הן משרה בחירת–רציונליות של שילוב
ותכל ערכיתילכש אידאלים כטיפוסים חברתית פעולה של הללו בקטגוריות לראות ניתן .)תיתעצמם
וובר של במשנתו שזורה קנטיאנית ברוח להבחין גם (וניתן–)אידאליות לקטגוריות החלוקה.
לסיכום–הם ,סוציולוגי בחקר אליה להתייחס והדרך החברה טיב בסוגיית כן אם ההבדלים עיקרי
.עליו עצמה וכופה ליחיד קודמת ,אטומית יחידה היא החברה דורקהיים פי שעלהוא היחידהומו-
דופלקס–פנימי עולם ובעלת אינדיבידואלית ישות הוא בטרם חברתית ישות הוא האדםאשרמשפיע
עלפעולותיו.ה באמצעותהחברתית עובדהאינדיבידואלית כיחידה הקולקטיב על והסתכלותניתן
לחקורכלהיא באשר חברה-חקרופוז כמותייטיביסטידורקהיים .בחברה תופעות שלהתאמץ
ביטו את נותנת החברה השפעת כיצד להראות.)למשל (התאבדות שונות בתופעות יההקולקטיבלדידו
הפרט אל קודם.
ב דגל ,זאת לעומת ,וובר-Verstehenאל והתייחסותכל של הפנימי ועולמו המוטיבציותופרט פרט
את להבין יש לדידו .הסוציולוגי ההסבר מן כחלק בחברההאינדיבידואל פעולות-ההחברתית פעולה
וממנהבכללותה החברה על להסיקההפך טען שדורקהיים (בעוד–על להסיק ניתן הקולקטיב מן
לחקר שאף וובר .)שבו הפרטיםסוציולוגיאידאליים טיפוסים פי עלאינטרסובייקטיביות שיאפשרו
.חוקרים ביןהחברה על הסוציולוגי ההסבר את לבסס רצה שדורקהיים בעודמעוניין וובר ,כקולקטיב
ההסבר את לבססהסוציולוגיהאדם של פעולתו עלהיחיד.
5. חלק2
של בתורתו לדון בחרתיאוגוסטקונט,סקרנו אותם ההוגים לשאר ביחס "כ"בעייתי תפסתי אותו
.הקורס במהלךתורתו בעיקרי הדיון במהלךבעיני ""בעיתיות נקודות על להצביע אנסה.בהיותו
מחוקקהמונח""סוציולוגיהכדיסיחדשה מדעית פלינה)החברתית ההוויה אודות (חשיבהניתן ,
תורתו את לבקר הראוי מן שלא לחשוב–אולםאףיש בהן נקודות מספר שיש כמדומני כן פי על
.התחום מייסד היותו חרף ,לבקרו,קונט של הגותו כל אל להתייחס כדי היריעה וקצרה מאחר
.אחרת או כזאת ""בעייתיות חשתי בהן בתורתו העיקריות הנקודות אל אתייחס
אוגוסט( קונט1798-1857)ב ,ובראשונה בראש ,דגלאל קריאהאחדותו אנושיתחברתית–אולם
תחילההבעייתיות הנקודות אל התייחסות תוך תורתו את הדרגתי באופן נביןבעיניבנקודה ונסייםזו
.לאחדות הקריאה שלכי נזכיר ,פעולתו לתקופת הקשר לקבל כדיקונטוחי נולדבצרפתשלאחר
המהפכה(1789-1799),והושפערבותממנה.
דוגל שהוא הוא ,קונט של בהגותו לזכור שחשוב הבסיס עקרוןבפוזיטיביזם)המונח את (והטביע–רק
)מדע הוא (באשר מדע לעשיית הדרך הם אמפיריים וניסויים אמפיריות אבחנות–גוזרים ומהם
.חדשים פרטים על מסקנות להסיק המאפשרים כלליים חוקיםלאינטרוספקציות מקום אין ,לדידו
אומטאפיזיות לאסכולותמדעית בעשייה כלל–.הנראית בתופעה העוסקות לאסכולות רק
מדעי לחקר למושא החברה את להפוך מבקש הוא ,המדע על שלו זו מהסתכלותו-פוזיטיביסטיכמו ,
גם.)למשל ,(פיזיקה הטבע בחקר אחרים תחומיםאת לבסס מבקש הוא ,זו מטרתו להשיג מנת על
אינדוקטיביות שיטות פי על החברה חקר–איסוף ע"י הפרטים של הכללהאודותיהם מידעועיבודו.
"המדעים "מלכת היא שהסוציולוגיה סובר קונט-,אחר למדע בסיס הוא מדע כל קונט של לדידו
הסוציולוגיה עומדת המדעים כל ובבסיס(Turner: 51).
את לציין זאת בנקודה כבר ראוי ,קונט של החברתי הפוזיטיביזם עיקרי על נעמיק בטרם עוד
תפיסת של הבעייתיותפוזיטיב כמדעים החברה מדעיחק .ייםפוזיטיבי בדרך החברה רסטיתללא ,
של הפנימי בעולמם התמקדותלאחר שהגיעו רבים סוציולוגיים בקרב ספקות העלתה ,הסובייקטים
,קונטה גישת את (שייסד וובר אצל ובפרט-Verstehenל חשיבות שייחס )החברה למדעישל פעולתו
הסוציולוגי בהסבר הפרט(Antipositivism).
6. " בין קונט שעושה ההבדלה את נזכיר זאת בנקודה"החברתית הסטטיקהוה-."חברתית "דינמיקה
החברתית הסטטיקהא מעמד בעלי חברתיים מבנים על מדברת-היסטורישממלאות (הפונקציות
)משתנה אינה הסטרוקטורותלאורך שמשתנים מוסדות על מדברת החברתית שהדינמיקה בעוד ,
הסטטיקה על בדיבורו .השניים בין ההבחנה את עושה אשר הראשון הוא קונט .ההיסטוריה
כ באינדיבידואל רואה אינו הוא ,החברתית-“Social Unit”למדע האינדיבידואל חקר את ומקביל ,
הסוציאליות היחידות שאר ממנה ,המשפחה היא הבסיסית הסוציאלית היחידה ,לדידו .הביולוגיה
( נוצרותTurner: 47קיומה אפשרות את לחלוטין פוסלת שהיא היא שכזאת בהשקפה הבעייתיות .)
הפסיכולוגיה דיסיפלינת שלהיא (הדתעדייןהאלנפש חראיתהתקופה באותה)לראות ניתן כאן וגם ,
כיצדהפוזיטיבי הנופך השפעתסטיכמושא האינדיבידואל אל ההתייחסות את בעצם מבטל גישתו של
?ומוסר אתיקה של לשאלות להתייחס יש ,קונט של לדידו ,כיצד לתהות ניתן .בסוציולוגיה מחקר
הצרפתית הנאורות מן רבות שהושפע כמי–הוא גםחינוכו במהלך רבות התרשםשל ממהפכתואייזק
ניוטון–לגלו רצה ובהשארתה( החברה את המתארים חוקים ולנסח תTurner:42גרס קונט כן כמו .)
ל מקום אין כי-"אמפיריקרי ,"טהור ציזם–את המנחה תיאוריה שום ללא נתונים לאיסוף מקום אין
את קונט מנסח ונוספות אלו מסיבות .הזה האיסוף"הכללי "החוק–הרוח בהתפתחות רואה קונט
המ את והתבונההאנושית החברה התפתחות של העיקרי אפיין(צורני חוק.)החברתית לדינמיקה
להתפת שונים שלבים שלושה מנסח זאת לאורהתב חותונההאנושית:
-דמיוני | התיאולוגי השלב
oפטישיזם–טרום שלב-.לדמיון המציאות בין להבדיל מצליח לא האדם בו היסטורי
oפוליתאיזם–.אליליות ישויות למספר כפופה להיות מתחילה העולם חלוקת
oמונותאיזם–אחד טרנסנדנטי אל של קיומו–.אחד מעיקרון נגזרים הדברים כל
-המטאפיזי השלבמופשט |
oללא והכללה הפשטה של שלבכפיפותלאל.התופעות של במהויות התמקדות ,
-פוזיטיבי | המדעי השלב
oאינסופי שלב זהו כי סבר קונט–פוזיטיבי התבוננותסטיהאנושית בהתפתחות תעל
אמפיריים כלים סמך-פוזיטיביים.וניסויים
החברה כי סבר קונטמתפתחתאלו עקרונות לפי)השלבים בין למעבר זמנים לוח לו (אין,
ש,)המדעי אל המטאפיזי דרך התיאולוגי (מן אחד בכיוון רק היא ההתפתחותושונות חברות כי שיתכן
.שונים בשלבים יהיוכן כמובין שמעבר סברהכרוך שלביםבקונפליקטוש ,ומשברזה קונפליקטהוא
( אינהרנטיTurner:39).
7. על גם החוק את להחיל לנכון מצא קונטהמדעים תחומיהפוזיטיביים–טעןע הם שגםדרך וברים
החוקים שלושתהשוני המדעים תחומי ""מעמד של יחסית היררכיה פי (על הללו,)םכשהאחרונה
שתממשבחוקים המעבר אתותהפוזיטיבי השלב אל גיעהיהסוציולוגיה דיסיפלינת א(מהיותה
"המדעים "מלכתלדידו ,).סבר כן כמושהשלביםהיחיד של להתפתחותו גם נכוניםלהתפתחותה וכן ,
של.)העבודה חלוקת על (בדיונו הצבא מול אל התעשייה
הכללי בחוקהנניאינה התיאולוגי השלב בתוך החלוקה ,ראשית .בעיות מספר קיימות כי סבור
נכונה בהכרח–ש באפריקה שבטיות חברות קיימות"התחילו"מונותאיסטית מאמונה ישירות–ועל
כןבמציאות לפחות ,התחושה קיימת ,שנית .המציאות במבחן עומדת בהכרח אינה קונט של חלוקתו
אנו בימינו חיים אנו בה–אינם השלבים כיmutually-exclusiveבשני אחד מתערבבים הם ,קרי ,
ברור לא ,(למשלמן השפעות נשארות אלא ,אחר שלב אל תיאולוגי משלב לחלוטין עוברת חברה כי
התיאולוגי השלביפוגו אכן ומתי אם ברור שלא ,מוחלט באופן)–של לטענתו בניגוד,שלישית .קונט
לעשות קונט שהתיימר כפי ,סוציולוגי לחקר עשירה תיאוריה נותן באמת לא החוקהשווה כאשר
עצמוני לאייזיקוטון(Turner: 54)היא קונט מספק אותה התיאוריה .עניינים מצב תיאור בגדר יותר
היסטורישל תחזית,בעתיד החברה מצב.החברה למדעי "עבודה "כלי מאשרכן כמולשיטת כי ניכר
מחקר לתחומי בדומה ,ולהתנהג לעבוד צריכה החברה כיצד להכתיב קונט מנסה הכללי החוקמדעי
אחרים–את מסוימות בצורות מפרה היא האם לתהות שניתן ,שכזאת דטרמיניסטית הסתכלות מעין
הפרט חירותה ואת.מדעית אידאולוגיה חשבון על ,הפרטיקולרים של רציונלית
הקולקטיביים הרגשות גם כי סבר קונט .קונט פי על החברתית האחדות לסוגיית עתה אתייחס
הכללי לחוק כפופים–את והגדירחוהרגשות של הקורלציות ק,זה חוק פי על .אלו רגשותגם עוברים
ראשית .שלבים שלושה הם–רמת המאפשרת המקומית בקהילה מתאפיין הקולקטיבי הרגש
מתרחב הוא מכן לאחר ,)כולם את מכירים כולם בו קטן בכפר ,(למשל הולמת קומוניקציה–למשל
ולבסוף ,כמכלול דת של קולקטיבי רגש–הופך הרגש ,הפוזיטיבי בשלבלכללית חברתית סולידריות
ורחבהכלכליות בבעיות נאבקת לא החברה כאשר רק להגיע ניתן הזה לשלב .וביטחוניות–של חזון
גלובלית אחווהואוניברסלית.
ראוי זה בהקשרלצייןגםבני של אלטרואיסטים אינסטינקטים/נטיות על קונט של השקפתו את
של ושהמשימה ,ויתר חזקים האדם בני של האגואיסטים האינסטינקטים כי סבר קונט .האדם
8. .זולתניים אינסטינקטים באנשים ולהנחיל להקנות היא החברההיא המשפחה לדידושאמורה זאת
כי סבר (קונט .שכאלו ערכים לפרט להנחילולא ,המינימלית החברתית היחידה היא המשפחההפרט)
זה בהקשר עוד-"אורגנית "תפיסה לראשונה מציג קונט–והאנושות ,אנושי כלל היא החברה לדידו
.ענק אורגניזם היאבאמצעותה כי גרס ,עבודה חלוקת על בדיונו כן כמותלות מהי לומדים אנשים
( הדדיתב תלותעבורי משהו שמייצר ,אחרעבורו ואני)–.מקולקטיביות משמעותי חלק וזהו
ההדדית התלות את יוצרת העבודה בחלוקת הדיפרנציאליות–חברתית לסולידריות הבסיס והיא.
חיים אנו .הרגשות קורלציית של זו בתפיסה בעייתיות לראות ניתן אנו בימינו דווקא ,דעתי לעניות
הרגש אל חוזרים בעצם אנו באינטרנט שימוש באמצעות ולכאורה ,המידע מהפכת של בעיצומה
אוניברסלית סולידריות לכדי עד הרגשות התפתחות של זו תפיסה .המקומית הקהילה של הקולקטיבי
היאבעיני בעייתית–ואין ,בחברה וקיים שריר חלק היא ,)למשל (פוליטית ,סקטוריאליותלימנוס
י שתמיד סקפטי מלהיות אלאיחלוקה בגלל גלובלית לאחווה להגיע האדם מבני מנעסקטוריאלית
(דתית אחרת או כזאתכלכלי ,"וכיו מעמדית ,ת)בשלב היא הגלובלית האחווה כי סבר שקונט בעוד .
שבההיום בבוא אליו תגיע החברה כרח–.אליו לשאוף שיש באידיאל בעיקר מדובר כי חש אני
חייו סוף לקראת( הצרפתית המהפכה ובהשראת ,של בעקרונות דגלה אשר)ואחווה שוויון ,חירות-
,השאר בין ,קונט מבקשלאחווה להגיע ניתן כיצד להראות)(אוניברסליתומבקש ,"דת את לייסד
"האנושיות–ודוגלת דתית מתיאולוגיה המנותקת דת זוהי .וקידמה סדר ,אהבה על המבוססת כזאת
.אחרת או כזאת טרנסנדנטית ישות ללא ,מדעי בפוזיטיביזםיד במחי שכזאת דת לבטל ניתן כי ברור,
קונט של זו בגישתו החן מן למצוא שלא יכול איני אולםשתהיה ככל תמימה ,–ההחברה תאחדות
(אידאיים עקרונות סביב בכללותהאמנם)שעבורםשהם קונצנזוס קייםשל אוניברסליים עקרונות
.טובלהעלות שניתן ביקורתזה בהקשרדטרמיניזם מעין ניכר קונט של ובגישתו שמאחר היא–מאחר
ושאי הרי ,הללו השלבים שלושת את תעבור היא באשר חברה כללהטיף צורך באמת ןלאחדות
)הגותו פי על כשלעצמה תתרחש היא חברתית(שכןובפרט:(ארון שכזאת דת לייצר שלא113(.
ניתן אשר סוציולוגית תיאוריה נותן באמת לא ,הגותו ושאר הכללי החוק על ,קונט כי ניכר ,לסיום
לעבודעמה–אלאחזון מציג בעצםהסוציולוגיה תחום שלהחברה והתפתחותובפרט ,כתפיסת
הסוציולוגיהכדיסימדע פלינתפוזיטיבי.ת
9. ביבליוגרפיה
1.ריימוןארון(1933,)ציונידרךבהגותהסוציולוגית,כרךא'ו-ב,'תר'קרלהפרלשטיין(תלאביב:
האוניברסיטההפתוחה)
2.Durkheim E. (1933), The Division of Labor in Society, trans. G. Simpson (New York: The
Free Press)
3.Edles L., Appelrouth S. (2009), Sociological Theory in the Classical Era (California: Sage
Publications)
4.Turner J., Beeghley L., Powers C. (2011), The Emergence of Sociological Theory
(California: Sage Publications)
5.Antipositivism, Wikipedia
6.בעל שהועבר החומר-מקום בכל .בכיתה בהרצאות פהלא בו,אחרת הפנייה הוזכרה
.זה חומר על הסתמכתי