12. 12
"דיי "רייני באתר
.רגליהם את מכתתים רייגארד צוות
"דיי "רייני באתרצוות
רייגארד.רגליהם את מכתתים
At the Rainy Day site, Rygaard
trudges on.
-ו25בשעה גשם של מ"מ
העבודה את מעכבים
'ואינץשעה כל גשם של
את מעכבים.העבודה
And an inch of rain an hour is
slowing production.
בראד של הניסיון חוסר
.כסף הרבה לעלות מתחיל
בראד של הניסיון חוסרמתחיל
.כסף הרבה לעלות
Brad’s inexperience is starting
to cost real money.
הזמן שהגיע מבין קרייג
.ההכשרה את להפסיק
הזמן שהגיע מבין קרייג
לאימון.
Craig realizes it’s time for the
training wheels to come off.
אמר הוא שלו במילים
לחטוב ללמוד רוצה שהוא.
אמר הוא שלו במיליםשהוא
.לחטוב ללמוד רוצה
By his own words, said that he
wanted to learn logging.
.הכול ללמוד רצה הוא .הכול ללמוד רצה הוא He wanted to learn everything.
,עצים על לטפס ,לקשור לו נתנו
,הכבלים את לחתוך
לטפס ,לקשור לו נתנועל
עצים,הכבלים את לחתוך ,
He’s had the choker,
climbing trees, splicing line,
.יהיה שלא מה ,יהיה שלא מה?מבין אתה whatever it took, you know.
עשה באמת שהוא מה וכל
.לולאות כמה להתיר היה
עשה באמת שהוא מה וכל
.לולאות כמה להתיר היה
And all he could really do is un-
belt some chokers.
History Channel - AX MEN היערות אנשי
היום אדבר על כתוביות, מה התהליך של הפקתן והאילוצים שעמם מתמודדים מתרגמי הכתוביות.
חשוב לי לציין שכמובן יש חפיפה במאפיינים של מתרגמי הכתוביות עם מתרגמים אחרים בכמה מהאילוצים.
כמו כן, ההתייחסות היא גם לתמלול כתוביות.
אני אוהבת כתוביות. מרגע שהתוודעתי לקיומן אהבתי אותן. למדתי לקרוא בגיל מוקדם. הרבה לפני כיתה א'. אבל כשהתחלתי לקרוא כתוביות אז גם התחלתי ללמוד אנגלית. הכתוביות מבחינתי היו כלי הלמידה שלי, ושל הרבה אנשים – רובם לא יודעים זאת, אבל כתוביות במובן מסוים משמשות מודל לאוריינות – גם כתוביות התרגום וגם כתוביות התמלול (לכבדי שמיעה).
במילונים הכתובים ההגדרות היו קצת יותר כלליות. לא הייתה ההתייחסות לסנכרון:
מילון ספיר: דברי תרגום לדיבור לועזי שמוקרנים על מסך הקולנוע או על מרקע הטלוויזיה.
אבן שושן: כְּתוּבִית (נ') דִּבְרֵי תַּרְגּוּם לְדִבּוּר לוֹעֲזִי, שֶׁמַּקְרִינִים עַל מִרְקַע הַטֵּלֵוִיזְיָה אוֹ בְּסִרְטֵי קוֹלְנוֹעַ וְכַדּוֹמֶה, וְכֵן כָּל דְּבָרִים שֶׁבִּכְתָב שֶׁעַל גַּבֵּי מִרְקַע הַטֵּלֵוִיזְיָה אוֹ בְּסֶרֶט מְדַבֵּר וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה.
[כְּתוּבִיּוֹת]
תמלול – closed captioning
טרנספוזיציה - הרקה – מעביר את המסר לא את המילים עצמן. מפרקים את טקסט המקור ומרכיבים אותו מחדש בטקסט היעד.
סמיוטיקה בבלשנות היא חקר הסימנים או מערכות סימנים.
החוק התקבל ב-2006 ומאז בכל שנה עולה אחוז השידורים המתורגמים לשפת הסימנים או לכתוביות.נכון להיום (2010) זה עומד על כ-50 אחוז ובסופו של דבר זה אמור להגיע למאה אחוז.
גופי השידור או חברות תוכן מטעמם קונים את החומרים מחו"ל.
אולפני הכתוביות (חברת הבאה לשידור) מקבלות את העבודה ומעבירות למתרגם.
מתרגם עם או בלי תסריט+קובץ מדיה שאותו הוא מוריד מהאינטרנט דרך FTP (בעבר קלטות וידאו).
מעביר בקובץ וורד.
יש אולפנים שבהם המתרגם עובד בתוכנת כתוביות ייעודית של החברה ומגיש את קובץ כתוביות כבר מתוזמן.
עורך לשוני – חלק מהחברות עושים בשלב זה וחלק אחרי ההחדרה, בשלב ה-QC.
האולפנים מתזמנים לפי טיימקוד, אין ואאוט מחדירים את הכתוביות בתוכנה מיוחדת.
TC - "אינסרט" "אינסרטנט", "מְאַנְסֵרְט" "מחדיר"
טיימקוד- טיים קוד היא שיטה לסימון כל תמונה בסרט ביחידות זמן.
QC – בקרה בצפייה. לפעמים השלב הזה בא במקום עריכה לשונית או ע"י בן אדם שהוא לא בהכרח עורך, אבל יש לו ניסיון רב בעריכת כתוביות.
תוכנות כתוביות: CAVENA SCREEN,, ELR של אלרום ועוד.
חלק מהתוכנות יודעות להתריע אם הטווח שנרשם לכתובית מסוימת קצר מדי בזמן ביחס למספר המילים בכתובית – זמן קריאה סביר של צופה.
עורך וידאו: הטבעה, אונליין/צריבה מדביק את הכתוביות – ויוצר קובץ כתוביות [PAC למשל)
לגופי השידור שולחים בשני אופנים אפשריים:
קובץ כתוביות הצרוב על גבי קלטת בטא – ערוץ 8, למשל
קובץ כתוביות המוקרן דיגיטלית במקביל לסרט – לוויין
תרגום לקולנוע –צריבה על גבי REELS – גלגלים שאיתם רואים את הסרט בקולנוע. צורבים את הסרט על גבי הגלגל בלייזר.
BIOGRAPHY CHANNEL – FULL HOUSE
התחלת העבודה:
קודם כול מתרגם פותח את התסריט ואת הסרט לראות שזה תואם.
פעם היינו מקבלים את התסריט מודפס – עשרות אם לא מאות עמודים של טקסט.
היינו יושבים מול הווידאו ומתחילים לסמן לוכסנים/סלאשים בטקסט.
אח"כ יושבים ומתרגמים לפי החלוקה ואז עושים צפייה ומסדרים סופית.
היום מקבלים את התסריט במייל כמובן ושיטת העבודה הזאת של הסימון היא פחות נפוצה.
פשוט מתרגמים עם ספוטינג טנטטיבי ואז עושים צפייה או שתיים בסרט ומסדרים.
יש מתרגמים שמעדיפים לתרגם משמיעה, ונעזרים בתסריט רק כשהם לא מבינים משהו.
דברים שצריך לבדוק יותר לעומק אני משאירה לסוף: המרות, ביטויים אידיומטיים או דברים שאני לא סגורה עליהם. קודם כול מתרגמים "דוך", ואז חוזרים לכל מה שסימנו.
כדי להציג ולנתח את אילוצי המתרגמים בתחומים השונים נעזרתי בתקנון מאוד מקובל באירופה ושהרבה חברות כתוביות באירופה מאמצות אותו בפרקטיקה שלהן.
European Association for Studies in Screen Translation
The process of subtitling involves controlling three key elements:· Time· Space· Content
שפה
שליטה בשפות – הכרחי לכל מתרגם
הבנה משמיעה
היכולת לתקצר: האלמנט העיקרי בתרגום כתוביות. להעביר מסר במעט מילים.
התאמת המשלב בתרגום לפי הדיבור.
צריך גם לפתח גם רגישות מיוחדת למשלבים: אם זו קריינות או דיבור ספונטני בסלנג לייצג זאת בטקסט.
[לעברית בכתוביות יש לפעמים נטייה להפוך גבוהה לפעמים - במיוחד כאשר רוצים לחסוך מקום יקר ולכתוב "מכוניתו" במקום "המכונית שלו" ]
יצירתיות נדרשת בתרגום משחקי מילים, מטפורות, בדיחות ומצבים תרבותיים ייחודיים בשפת המקור.
היכולת להסביר ביטויים אידיומאטיים של שפת המקור.
משלב בהתאם לדיבור
יש להשתמש במשלב שפה המתאים לשפה המדוברת. טעויות – הנמכה כשלא צריך (למשל בקריינות), והגבהה כשלא צריך (שפה מדוברת, סלנג)
2. קיצור הטקסט תוך שמירה על לכידות – קוהרנטיות: תכונות של תוכן הטקסט הגורמות לכך שהיסודות הכלולים בו ייתפסו כשייכים זה לזה.
כאשר יש הכרח לקצר את הטקסט, עדיין התוצאה חייבת להיות קוהרנטית (5)
זה האילוץ העיקרי: קיצור הטקסט שיתאים לכתוביות:
במקומות שבהם יש יותר מאפשרות אחת לכתוב את אותה מילה או אותו צירוף יש שימוש בקיצורים
בראשי תיבות
יצירת מילה אחת משתיים – מתישהו, איזושהי, מהן (מה הן), מהם (מה הם)
בתרגום לכתוביות (בעיקר לקולנוע) נהוג להשמיט הסגרים PARENTHEME
LIKE, You know , WELL, HEY
ביטויים נטולי רפרנס: קריאות, פניות, מילות רגש –
קפ"רים (קשרים פרגמטיים ריקים) מונח שטבע פרופ' איתמר אבן זהר: LIKE, You know , WELL, HEY
וגם צלילים אונומטופאים שהם לא ממש מילים וגם ברורים משמיעת הסרט: אנחות, צחקוקים, היסוסים וכדומה: אוי, פששש, וואו , אההה וכו'
שייכות: הבית שלו/ביתו – לא תמיד נשתמש באופציה הזאת אם המשלב לא מאפשר.
בפעלים: תלך במקום אתה תלך, אכלתי במקום אני אכלתי, נשמור, נדבר.
3. ניקוד – אין ולכן משפיע על הכתיב, ומאפשר סטיות קלות מכללי הכתיב חסר הניקוד שלפיו בד"כ פועלים בכתוביות: פרות-פירות, מנהל-מינהל, שער-שיער. הרבה פעמים מוסיפים תנועות כדי למנוע דו משמעות או עמימות.
אילוצים מקום וזמן:
ספוטינג – חלוקת המילים בין הכתוביות ובין השורות באופן המיטבי לצפייה
חלוקת הטקסט לכתוביות עם התייחסות לפאוזות, מעבר כשיש הפוגה בין שנייה לשתי שניות. מעבר שוטים.
הטקסט בכתוביות חייב להיות מחולק בין שורה לשורה בין כתובית לכתובית בגבולות של יחידות סמנטיות או דקדוקיות [תחביריות].
בספוטינג יש להתייחס לאלמנט של הפתעה או מתח.
2. אורך הטקסט ומספר השורות –
אורך שורה (28-32 תווים כולל רווחים לטלוויזיה) אם זה שורה אחת, אפשר 32 תווים במקום 28.
מספר השורות בכתובית לא עולה על 2. את הקרדיטים לדוברים מציגים בכתובית עליונה - "סופר" (סופר-טייטל).
בכתוביות בנות שתי שורות, אם אורך השורות לא שווה, יש לשאוף לכך שהשורה השנייה תהיה ארוכה יותר כך שפחות טקסט יעלה על התמונה.
3. זמן כתובית –
משך הכתוביות חייב להתאים לקצב קריאה ממוצע של צופה (קוד 16)
מהירות הקריאה של צופה בוגר ממוצע לטקסט ברמת קושי בינונית נעה בין 3-2.5 מילים לשנייה.
משך הכתובית המינימלי הוא כשנייה וחצי (למעט במקרה של שירים), והמקסימלי הוא 7 שניות.
יש להשאיר כתובית קצרה על המסך למשך שנייה וחצי לפחות, גם אם היא בת מילה אחת בלבד, אחרת הצופה לא יהיה מסוגל לעבד אותה - PROCESS.
4. טקסט לא מדובר
ככל האפשר יש לתרגם כל מידע חשוב או רלוונטי על המסך - שלטים, כתוביות "שקטות" (למשל "אחרי שנה", כתוביות על המסך משפה זרה לאנגלית, סופרים).
6. דיבור סימולטני של שני דוברים ויותר – חייב להיות באותה כתובית.
מקף לציון חילופי דוברים ברוב הערוצים מקף לציון חילופי דוברים מהדובר השני והלאה. יוצא דופן, ערוץ 1 שם מקף החל מהדובר הראשון.
7. תרגום משמיעה – כשאין טקסט מקור, או כשטקסט המקור לא תואם לסרט.
(לפעמים יש גם תסריטים עם טעויות או שהתסריט לא תואם לחלוטין לסרט)
עניין טכני נוסף: לפעמים חלק מהאולפנים מבקשים להגיש את התרגום עם סדר הספרות הפוך, 2009=9002 וזאת בגלל ההמרה לתוכנת הכתוביות.
ניואנסים תרבותיים, מטאפורות ומשחקי מילים – מר"נים (בשקופית הבאה)
2. המרות – מידות אורך לשיטה המטרית, מידות משקל לקילוגרם, גרם וכו'
3. על השפה להיות נכונה (דקדוקית) כיוון שכתוביות משמשות כמודל לאוריינות. במיוחד בתכניות לילדים.
הסנכרון בין הדיבור בלעז לכתוב בעברית גם מסייע ללימוד השפה הזרה ביתר קלות, ולכן חשוב מאוד שהעברית תהיה תקינה.
1. bark at the wrong tree
טעתה בכתובת
a long face
פרצוף תשעה באב
queen Anne is dead
גילה את אמריקה, בוקר טוב אליהו
2. a little bird told me
ציפור קטנה לחשה לי
a bird in the hand is worth two in a bush
טובה ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ
fast food
מזון מהיר
play into his hands
שיחקה לידיו