SlideShare une entreprise Scribd logo
1  sur  42
‫פתוח חשיבה ומאמץ לילדים‬
‫עם מוגבלויות‬
‫פרופסור שלמה קניאל‬
‫בית הספר לחינוך‬
‫אוניברסיטת בר אילן‬
‫מתוך הספרים:‬
‫קניאל, ש' )3002(. פעולות התודעה: היסודות לחינוך לחשיבה. תל אביב: "רמות",‬
‫אוניברסיטת תל אביב.‬
‫קניאל, ש' )6002(. חינוך לחשיבה. תל אביב: "רמות", אוניברסיטת תל אביב.‬

‫41/92/10‬

‫1‬
‫מבוא‬

‫מיקוד ההרצאה כאשר המקצוע במרכז:‬
‫‪ ‬שתי אפשרויות ללמד חשיבה ומאמץ:‬
‫‪ ‬א( חשיבה ומאמץ במרכז והמקצועות משרתים אותה.‬
‫‪ ‬ב( המקצועות במרכז.‬
‫רצוי אפשרות ראשונה אנחנו באפשרות השנייה כפשרה או‬
‫כהתחלה.‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מבנה ההרצאה‬
‫החשיבה כחלק ממערכת התודעה‬
‫דוגמאות ממספר פעולות כולל ריכוז ומאמץ‬
‫רעיונות להמשך‬
‫41/92/10‬

‫2‬
‫אי‬
‫זקופי‬
‫הקומה‬
‫)מקור לא ידוע, מתוך האינטרנט(‬

‫41/92/10‬

‫3‬
‫היה היה אי קטן ושמו‬
‫"אי זקופי הקומה".‬

‫באי הזה, מקור הפרנסה היה בתעשייה של קטיף‬
‫פירות סגולים מעצים גבוהים.‬

‫41/92/10‬

‫4‬
‫תכנית הלימודים בכל בתי הספר‬
‫התמקדה כמובן בצמיחה לגובה.‬

‫כי ככל שהילד יגבה יותר,‬
‫תעשיית הקטיף תהיה פורייה יותר.‬

‫41/92/10‬

‫5‬
‫ובכן, בסוף שנת הלימודים, מדדו את‬
‫גובה התלמידים.‬
‫אלה שגבהו על פי הממוצע, קיבלו‬
‫ציון ממוצע. אלה שגבהו מעל‬
‫הממוצע, קיבלו ציון לשבח. אלה‬
‫שלא גבהו מספיק, ננזפו קשות על‬
‫כך שלא השקיעו מספיק, שלא‬
‫התאמצו, שלא היו מונעים למטרה.‬
‫41/92/10‬

‫6‬
‫כשיצאו התלמידים לקטיף -‬
‫אלה שהגיעו לגובה העצים, עסקו בקטיף הפירות‬
‫הסגולים.‬
‫אלה שלא הצליחו להגיע, התחילו להפריע, גם בגלל‬
‫הדימוי העצמי שלהם שנפגע קשות.‬
‫בגלל ההפרעות, לא הספיקו לקטוף מספיק פירות.‬

‫41/92/10‬

‫7‬
‫הלכו לשאול‬
‫את האיש‬
‫החכם שבאי -‬

‫מה לעשות?‬

‫41/92/10‬

‫8‬
‫הציע החכם:‬

‫אפשר לנטוע עצים נמוכים יותר, שאליהם‬
‫יוכלו להגיע הנמוכים יותר.‬
‫אפשר לספק סולמות כדי שהנמוכים יגיעו‬
‫.לגובה‬

‫41/92/10‬

‫9‬
‫שאלו אנשי האי:‬
‫כיצד ניתן ציונים?‬
‫האם ניתן לאלה שקטפו מהעצים הנמוכים כמו‬
‫מהעצים הגבוהים?‬
‫האם ילד שקטף בכוחות עצמו יקבל ציון כמו הילד‬
‫שנעזר בסולם?‬

‫41/92/10‬

‫01‬
‫אמר האיש החכם:‬
‫"אההה! זו שאלה חשובה.‬
‫עליכם להחליט החלטה‬
‫במה אתם‬
‫חשובה.‬
‫מעוניינים?‬
‫בפירות או בציונים?"‬
‫41/92/10‬

‫הפרות הם החשיבה והמאמץ‬

‫11‬
‫מודל לתיאור התודעה )‪(Mind‬‬
‫קניאל, ש' )1002(. הפסיכולוגיה של השליטה על התודעה. רמת גן: הוצאת‬
‫אוניברסיטת בר-אילן.‬

‫רפלקציה ומטה-‬
‫קוגניציה‬

‫מ‬

‫סרי‬

‫םג‬

‫זיכרון עבודה‬
‫זרם התודעה‬

‫ירויי‬

‫ם‬

‫רישום‬

‫תגובות‬

‫קשב‬

‫חושי‬

‫מאגר הזיכרון‬
‫41/92/10‬

‫שכחה‬

‫21‬
‫החשיבה היא חלק מהתודעה‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בתודעה שלנו יש מבנים, תהליכים ותכנים‬
‫חשיבה היא מערכת של תהליכים הפועלת בתוך התודעה‬
‫))‪ mind‬במשולב עם תהליכים נוספים כמו:‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קשב )בררה רכוז ומאמץ(‬
‫מאגר הזיכרון‬
‫זיכרון עבודה )החזקה, עיבוד, שליפה, ריכוז ואמץ(‬
‫רפלקציה‬
‫רגשות ועוד‬

‫העדפת המושג "תודעה" על פני המושג קוגניציה.‬
‫העדפת המושג היסקים על פני המושג חשיבה.‬
‫41/92/10‬

‫31‬
‫פעולות חשיבה בזרם‬
‫התודעה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פעולה הינה אחד מסוגי הרכיבים הקטנים ביותר בזרם‬
‫התודעה.‬
‫הפעולות הן תהליכים החוצים תחומים ותכנים )כמו תוכנות‬
‫מחשב(.‬
‫יש צורך במשקפיים מיוחדים כדי לזהות פעולות.‬
‫ביצוע פעולה מחייב מאמץ מנטלי.‬
‫הפעולות נבחנות מנקודת מבטו של המעבד אולם הוא אינו‬
‫חייב להיות מודע לכך.‬
‫הפעולה אינה חייבת להיות נכונה מבחינת תוכנה.‬
‫מיון הפעולות לשלש רמות: א( פשוטות, ב( היסק, ג(‬
‫מורכבות.‬
‫41‬
‫41/92/10‬
‫מדגם מייצג לפעולות התודעה‬
‫בשלוש רמות‬

‫שלש רמות לפעולות‬
‫התודעה‬

‫רמה 1: פעולות פשוטות‬
‫החזקה‬
‫בררה )קשב(‬
‫ריכוז ומאמץ )קשב(‬
‫אחסון ושליפה )זיכרון(‬
‫הבחנה‬
‫הרחבה וצמצום‬
‫השוואה‬
‫41/92/10‬
‫המללה ודימוי‬

‫רמה 2: פעולות היסק‬
‫חתירה ללכידות‬
‫הקבצה וארגון‬
‫אינדוקציה ודדוקציה‬
‫אנליזה וסינתזה )על בסיס פרוק והרכבה(‬
‫קל וחומר; סבירות והסתברות‬
‫גילוי יחסים של סיבה ותוצאה, מתאם וכאוס‬
‫רפלקציה ומטה-תודעה‬
‫זיהוי, יצירה של חלופה ובחירה‬
‫ניטור ושליטה ויסות מהירות העיבוד‬

‫רמה 3: פעולות מורכבות‬
‫)אמפתיה וסימפטיה( כניסה לנעלי הזולת‬
‫בחירה יישום וייצור של אסטרטגיה‬
‫העברה‬
‫אנלוגיה כסוג של העברה‬
‫יצירתיות‬
‫קבלת החלטות‬

‫51‬
‫כל פעולה נמצאת במרחב קונקרטי‬
‫– מופשט.‬
‫הלומד צריך לזהות ולנוע במרחב‬
‫מופשט‬

‫סדרת פעולות שכל אחת נעשית על ידי‬
‫גורם אחר‬

‫רמות ביניים‬

‫שלושה אנשים שכל אחד עושה פעולה‬
‫אחרת היוצרת שלם‬

‫קונקרטי‬

‫הבדיחה על שלושה אנשים שחופרים בורות‬
‫41/92/10‬

‫61‬
‫עקרונות ודוגמאות למרחב ) מערך‬
‫מנטאלי( קונקרטי מופשט‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫קונקרטי ומופשט הם קצוות של רצף מעין מרחב יחודי לכל‬
‫תחום‬
‫בתודעה שלנו הרצף מתבטא בסכמות ומערך מנטאלי )נהג‬
‫המונית(‬
‫צריך ללמד לנוע מהקונקרטי למופשט ולתרגל זאת.‬
‫דוגמאות לרצפים מקונקרטי למופשט:‬
‫ממגע, תמונה ועד מושג: לראות שלג, שמות של שלג ועד‬
‫משקעים ממילים רגילות למלים איכותיות )ערכים מוסר‬
‫אמונה ועוד(.‬
‫מערכים ועד לתת צדקה לעני בפינת הרחוב‬
‫41/92/10‬
‫מהנחה של 02 אחוז על מכירת נעליים, התרגיל עצמו ועד‬

‫71‬
‫אינדוקציה ודדוקציה בתוך מרחב‬
‫הפשטה‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אינדוקציה )מהפרט לכלל( ודדוקציה )מהכלל לפרט( דוגמא מתכונות‬
‫אנשים.‬
‫הכללה מכילה הרחבה ואינדוקציה.‬
‫דגש על יצירת הכלל ולא קבלתו מאחר.‬
‫אינדוקציה )תהליך יצירת כללים מופשטים( היא שלמה ונכונה אם היא‬
‫עומדת באמות המידה האלה: )א( מספר רב של אירועים שמהם נגזר‬
‫הכלל, )ב( דגימה מייצגת, )ג( מספר היוצאים מן הכלל שנצפו. הדגימה‬
‫הרבה והמייצגת מאפשרת לנו ליצור כלל ברמת סבירות גבוהה. כל‬
‫אימת שנמצא ולו מקרה אחד שאינו מתאים לכלל, עלינו לבטלו או‬
‫ ּ‬
‫לשנותו.‬
‫נבואה שמגשימה את עצמה היא דדוקציה‬
‫מקצועות בולטים לשילוב בין אינדוקציה לדדוקציה:‬

‫‪ ‬מתמטיקה: מניסוח הכלל ועד בצוע הנוסחא‬
‫‪ ‬מעבדות במדעים העלאת השערה )אינדוקציה( בדיקתה )דדוקציה(‬
‫‪ ‬ספרות או חיי יומיום: קביעת תכונה לאדם‬
‫‪ ‬דדוקציה: מקצועות הלשון והשפות‬
‫41/92/10‬

‫81‬
‫תהליך: רפלקציה יעילה המובילה‬
‫ללמידה מתוך העצמי ולניהול עצמי של‬
‫הלמידה‬
‫בתוך‬

‫לפני )דמוי מנטלי והמללה(‬

‫רפלקציה )עין פנימית(‬
‫על הגוף‬

‫מומחיות‬

‫אחרי)דמוי מנטלי והמללה(‬

‫על התודעה )מטה-קוגניציה(‬

‫הדיוטות‬

‫בסיס ידע על מושא הצפייה‬
‫ניטור ושליטה‬

‫התבוננות ושימוש בבנק לקחים‬

‫שליטה הנגזרת מהתבוננות‬

‫1‬
‫מה היה נכון‬

‫41/92/10‬

‫סוג של שליטה:‬
‫משוב על תהליך ותוצר‬
‫2‬
‫מה היה שגוי‬

‫מסקנות ולקחים‬

‫3‬
‫מה במקום השגיאות‬

‫91‬
‫כיצד מבצעים יומן רפלקטיבי –‬
‫הכתה כארגון לומד‬
‫‪ ‬מסבירים לכתה ומדגימים כמו כל מקצוע אחר )מדגישים את‬
‫הפרטיות ואת הסנון שהתלמידים רשאים לעשות(.‬
‫‪ ‬בסיומו של כל יום המורה והתלמידים כותבים רפלקציה.‬
‫‪ ‬בסוף כל שבוע המורה אוספת רפלקציה שבועית ומחלקת את‬
‫הרפלקציה שלה.‬
‫‪ ‬בתחילת השבוע הבא: דיון ומסקנות והפקות לקחים לתלמיד,‬
‫למורה ולכיתה כקבוצה לומדת.‬
‫‪ ‬בסוף השליש/מחצית מרכזים לקחים כמו בכל שבוע רק במבט‬
‫מאקרו.‬
‫‪ ‬את הציון ביחס לעצמו וההערות בתעודה כותב התלמיד על עצמו.‬
‫‪ ‬יש בתעודה גם את ההערות של המורה על עצמה ואת ההערות‬
‫02‬
‫41/92/10‬
‫לכיתה.‬
‫תהליך – בניית אסטרטגיה או חפש‬
‫את השיטה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫להגדיר את הבעיה‬
‫למצוא שיטה מנומקת )אסטרטגיה(‬
‫לבדוק שהשיטה "עובדת"‬
‫להפיק ממנה עקרונות‬
‫למצוא שיטות לשיטות ולארגן את השיטות בקבוצות‬
‫לתעד ולארגן בקלסר השיטות‬
‫הרחבה בספר האסטרטגיות ללמידה.‬

‫41/92/10‬

‫12‬
‫אנליזה וסינתזה במקצועות שונים‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הסבר המושגים אנליזה וסינתזה ביחס לפרוק והרכבה‬
‫דוגמא מניתוח דמות בספרות‬
‫דוגמא מחלוקת פרק בתנ"ך לתת נושאים והגעה לרעיון מרכזי‬
‫אנליזה וסינתזה במקצועות נוספים כמו תושב"ע מדעים‬
‫באנליזה וסינתזה מורכבים יש לספק אסטרטגיה כמו‬
‫האסטרטגיה להבנת הנקרא, לחלוקת פרק בתנ"ך או‬
‫אסטרטגיה לניתוח דמות.‬

‫41/92/10‬

‫22‬
‫השוואה ומסקנות‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בפעולת ההשוואה מעמידים שני אובייקטים זה מול זה ומשווים אותם‬
‫על קריטריון אחד לפחות ומנסים להסיק:‬
‫‪ ‬דומים או זהים‬
‫‪ ‬שונים‬
‫‪ ‬משלימים‬
‫‪ ‬סותרים‬
‫כל השוואה חייבת אפוא להתבסס על קריטריון אחד לפחות. השוואות‬
‫מורכבות נעשות על מספר קריטריונים ובשילוב עם פעולת ההקבצה,‬
‫כלומר ההשוואה מתבצעת על מחלקות או קבוצות נושאים. למשל,‬
‫ההשוואה בין שני זרמים ביהדות תיעשה של מספר קריטריונים: הנחות‬
‫היסוד, פסקי הלכה שונים, שיטת הפסיקה ועוד.‬
‫השוואה בין דמויות בקריטריונים רלוונטיים‬
‫מסקנות מנומקות מההשוואה: יצירת כלל שתוכנו סיבה ותוצאה‬
‫)הכוסות והתולעים(‬
‫41/92/10‬

‫32‬
‫כניסה לנעלי הזולת ) אמפתיה(‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיכנס לעולמו הרגשי, הקוגניטיבי וההתנהגותי של הזולת‬
‫מבלי לשפוט אותו ולהישאר עדיין עם העצמי שלך.‬
‫הכניסה לעולם הזולת נמצאת ברמות עומק שונות הרמות‬
‫הגבוהות ביותר הן אמפתיה.‬
‫הזדהות היא עמוקה מדי ומבטאת בטול העצמי.‬
‫הביטוי לכניסה לנעלי הזולת הוא על ידי הקשבה פעילה‬
‫)שקוף(.‬
‫פעולה זו חשובה מאוד בתחומים הבאים:‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫יחסים בין אישיים‬
‫ספרות‬
‫תנ"ך בגובה העיניים?‬
‫היסטוריה‬

‫41/92/10‬

‫42‬
‫זיהוי ובנייה של אנלוגיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אנלוגיה: העברת יחסים מתחום לתחום‬
‫הבסיס לאנלוגיה הוא השוואה )משל ונמשל(‬
‫זיהוי אנלוגיה והעמדתה על בסיס מרובע לצורך הבנת‬
‫היחסים. כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות‬
‫שושנה מתייחסת לחוחים כמו שרעייתי מתייחסת לבנות.‬
‫מה היחס שמועבר: יפה בין מכוערות? יפה ודוקרת בין‬
‫יפות ודוקרות?‬
‫יש אסטרטגיה לבנייה של אנלוגיה‬
‫אנלוגיות טובות הן בסיס לפתרון בעיות ביצירתיות‬
‫מקצועות בולטים לאנלוגיות:‬

‫‪ ‬תנ"ך וספרות‬
‫‪ ‬תושב"ע‬
‫41/92/10‬

‫52‬
‫בררה רכוז ומאמץ‬
‫‪‬‬

‫בררה: קשב סלקטיבי – מה יכנס ומה לא יכנס לעיבוד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בדיקת הבררה על ידי שפת הגוף וחזרה על הנאמר‬

‫הגוף והנפש הם מערכת אנרגיה שלמה וסגורה‬
‫ריכוז האנרגיה בזכרון העבודה )כמו ריכוז הגוף לפעולה(‬
‫הפעלת מאמץ על הריכוז )בזמן ובמנטליות( )כמו בריצה – זמן הריצה‬
‫ומהירות(.‬
‫עומס משימה מחייב מאמץ בהתאם‬
‫סרגל מאמצים אישי לכל אדם ביחס לעצמו‬
‫שינון ותרגול מורידים עומס ומאמץ‬
‫41/92/10‬

‫62‬
‫הערכת המאמץ: א( זמן השקעה ב(‬
‫ומאמץ מנטלי‬
‫מאמץ בזמן‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫סולם סובייקטיבי הנקבע ממחויבות התלמיד לעצמו להשקעת זמן.‬
‫הציון יקבע על ידי התלמיד בפער בין הזמן שקבע לזמן שהושקע‬
‫סולם אובייקטיבי הנקבע לפי ציפיות בית הספר למידת השקעת הזמן‬
‫בנוסף לבית הספר )שעורי בית, הכנות לבחינות ועוד(‬
‫הציון יקבע על ידי הפער בין הזמן שנקבע על ידי בית הספר לזמן‬
‫שהושקע על ידי התלמיד.‬
‫דרך אגב: שיעורי בית הם חלק מזמן ההשקעה בבית הספר וצריך‬
‫לקבוע מדיניות ברורה מנומקת.‬

‫41/92/10‬

‫72‬
‫תהליך: השקעת זמן באמצעות ניהול‬
‫זמן יעיל‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫ניהול זמן זהה לניהול תקציב‬
‫יש לקבוע יעדים וסדרי עדיפויות ולחלק את הזמן בהתאם‬
‫לכך‬
‫הערכת זמן מדויקת לבצוע משימות )ע"י תיעוד(‬
‫זמן מרוכז לרכישה וזמן מפוזר לתרגול‬
‫לקבוע את היחידה הקטנה ביותר לצורך תרגול‬
‫הגעה לאוטומציה על ידי למידת יתר‬

‫41/92/10‬

‫82‬
‫הדרך לתת ציונים למאמץ‬
‫מנטלי‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫התלמידים בונים סרגל מאמצים אישי לכל המקצועות וגם מנמקים‬
‫אותו.‬
‫סרגל לדוגמה:‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫01 = פיזיקה; 5 = ספרות; 0= סרט בטלביזיה.‬

‫כל לומד מגדיר את מיקומו בתחילת הלמידה בכל המקצועות לפי‬
‫סרגל המאמצים.‬
‫כל לומד מציב יעד למאמצים על פני הסרגל לשבוע הקרוב )אחר כך‬
‫בהדרגה רווח הזמן גדל(‬
‫תיעוד המאמץ לפי הקריטריונים על ידי הלומד והמלמד.‬
‫שוב ממלאים את הטבלה‬
‫סיכום משותף, משוב והפקת לקחים לשלב הבא.‬
‫עדכון הסרגל כל רבעון.‬

‫41/92/10‬

‫92‬
‫דוגמה לטבלת מאמצים‬
‫פה יופיע הסרגל האישי‬

‫לקחים‬
‫מהפעם‬
‫הקודמת‬

‫סולם מאמץ‬
‫בפועל‬

‫יעד‬
‫לשבוע/חודש‬

‫ביצוע‬
‫בפועל‬

‫לקחים‬

‫פיזיקה 3‬

‫5‬

‫4‬

‫לבדוק עם המורה למה‬
‫לא הצלחתי לעלות‬

‫מתמטיקה 8‬

‫8‬

‫7‬

‫7‬

‫7‬

‫7‬

‫8‬

‫הצלחתי כי עבדתי לפי‬
‫שיטה‬

‫8‬

‫4‬

‫עליי להתאמן בקריאת‬
‫תנ"ך‬

‫לשון‬

‫4‬

‫היסטוריה 5‬
‫תנ"ך‬
‫41/92/10‬

‫7‬

‫03‬
‫הרחבה והעברה‬
‫‪‬‬

‫הרחבה: קשר אוטומטי אסוציאטיבי בין תחומים קרובים בתודעה‬

‫‪‬‬

‫העברה בין תחומים רחוקים בתודעה‬

‫41/92/10‬

‫13‬
‫העברה בין מרחבים ) המורה‬
‫והפאזל(‬
‫מופשט מאוד‬
‫מופשט‬

‫רמות ביניים‬

‫41/92/10‬

‫קונקרטי‬

‫מופשט מאוד‬
‫מופשט‬

‫רמות ביניים‬

‫קונקרטי‬
‫23‬
‫עקרונות בהעברה‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הדוגמא ממטוס הקרב‬
‫שלושה מושגים בסיסיים: משימת מקור, משימת יעד, והדבר‬
‫שעובר‬
‫הרחבה לעומת העברה- דרך נמוכה לעומת דרך גבוהה‬
‫לכל עקרון או אסטרטגיה יש פוטנציאל שונה להעברה )גודל‬
‫מרחב הקונקרטי מופשט( – אסטרטגיה לחילוק ארוך לעומת‬
‫אסטרטגיה בקריאה -‬
‫הרחבה והעברה הן רצף.‬
‫מרחק בתודעה של המעביר קובעים את הנקודה ברצף.‬
‫העברה היא קשה להשגה והרחבה היא טבעית ואוטומטית.‬
‫קשה מאוד להשיג העברה כי קיימת מערכת יחסים מאוד‬
‫מורכבת בין חוצה תחומים לבין ספציפיות התחום בדומה‬
‫33‬
‫41/92/10‬
‫לגוף האדם.‬
‫סיכום למאפייני רכיבי‬
‫החשיבה‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫לרכיבי החשיבה השונים יש מספר מאפיינים:‬
‫הם פועלים במשולב בתכנים רבים ובמשימות שונות ולכן‬
‫מילות המפתח להבנת המושג חשיבה הם המושגים: הרחבה‬
‫)הכללה( והעברה.‬
‫רכיבי החשיבה והידע פועלים במשולב עם רגשות וקיימת‬
‫אינטגרציה בין רכיבי חשיבה, ידע ורגשות = מורכבות‬
‫התודעה.‬
‫הבדלים בין אנשים, קבוצות ותרבויות נוצרים עקב‬
‫האינטראקציה המורכבת בין תכנים לבין רכיבי חשיבה.‬
‫כדי שרכיבי החשיבה יפעלו היטב בזיכרון העבודה יש צורך‬
‫בתרגול ממוקד ומנומק של רכיבי ידע וחשיבה נמוכים יותר.‬

‫41/92/10‬

‫43‬
‫עקרונות בחינוך לחשיבה‬
‫בתוך כל מקצוע‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫כל חינוך לחשיבה הוא חינוך להעברה אחרת החשיבה תישאר בתוך "מגרת התוכן."‬
‫חשיבה שונה מיתר המקצועות עקב הצורך להעביר לתחומים שונים.‬
‫חשוב לבנות שפה ברורה ומשותפת לכל העוסקים בחינוך לחשיבה כולל התלמידים‬
‫ולהשתמש בהם בכל המקצועות והשעורים בכל מקצוע.‬
‫להבין את רכיבי החשיבה בתוך מודל כולל של התודעה יחד עם מערכות נוספות כמו קשב‬
‫זיכרון וזיכרון העבודה.‬
‫שימוש ברפלקציה ומטה-קוגניציה בדגש על הנמקות לתהליך ותוצר )תרשים בשקף הבא(‬
‫לזהות את רכיבי החשיבה בתוך המטרות של המקצוע.‬
‫בשלב הרכישה להציב את רכיבי החשיבה כמטרה מרכזית כאשר יתר המקצועות משרתים‬
‫את רכיבי החשיבה שנבחרו כמטרה מרכזית.‬
‫השקעת זמן רב להוראת רכיב החשיבה כולל מערכת הערכה ומשוב כמו לכל מטרה‬
‫חשובה. כלומר, על חשבון מטרות אחרות.‬
‫הלומדים והמורים חייבים ברמת בקיאות גבוהה בחשיבה ובתכנים אליהם יועברו רכיבי‬
‫החשיבה.‬
‫שפור כשרי הרחבה והעברה על ידי מיפוי תחומים במאגר הזיכרון ואימון להעברה.‬
‫הרבה הצלחות ומתן משמעות נכונה להן יעלו את תחושת המסוגלות וערך העצמי.‬
‫טיפוח הסבלנות, דחיית אימפולסיביות וויסות מהירות.‬
‫תרגול ושינון בשקף הבא‬
‫41/92/10‬

‫53‬
‫תרגול ושינון של רכיבי חשיבה‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫כל למידה )רכישה ותרגול( מתרחשת בזיכרון העבודה.‬
‫זיכרון העבודה מאופיין בהחזקה ועיבוד ואנרגיה מנטאלית.‬
‫לזיכרון העבודה יש מגבלות של מקום ואנרגיה )עומס(.‬
‫אוטומציה פירושה עיבוד המתרחש במהירות, ללא שגיאות ובמאמץ‬
‫מנטאלי מזערי והיא מושגת על ידי שינון ותרגול )מושגים דומים(.‬
‫לאחר שמתבצעת רכישה עדיין זיכרון העבודה זקוק לכל המקום‬
‫והאנרגיה כדי לבצע שוב ושוב את הנרכש )פרופסור מפוזר ותפילת‬
‫מנחה(.‬
‫כדי שתתבצע רכישה חדשה חייבת הרכישה הקודמת להיות ברמת‬
‫אוטומציה גבוהה כדי שיהיה מספיק מקום ואנרגיה לרכישה החדשה.‬
‫שינון ותרגול חייבים להיות ממוקדים לפינוי מקום בזיכרון העבודה‬
‫ללמידות חדשות )תרגול משמעותי(.‬
‫צריך לעשות הכול כדי להמתיק את התרגול המשעמם )יחידות קטנות,‬
‫63‬
‫41/92/10‬
‫פרסים ועוד(.‬
‫דרכי הוראה תומכי חשיבה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫למידה באמצעות טעויות ודרישה להנמקה.‬
‫מפות מנומקות מארגנות למטרות ודרכי ההוראה.‬
‫תלמידים בונים בעיות ומשימות.‬
‫פתרון בעיות למידה ומשמעת באמצעות רכיבי חשיבה‬
‫בשיתוף עם התלמידים.‬
‫פרויקטים מרכזים‬
‫כל אלה על בסיס התרשים של רפלקציה למורים‬
‫ולתלמידים.‬
‫41/92/10‬

‫73‬
‫מוטיבציה לבצע את החשיבה‬
‫והמאמץ‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מוטיבציה אצל האדם אפשר להשוות למכונית: יש מנוע, יש‬
‫דלק ויש תנועה.‬
‫אצל התלמידים יש מנוע, דלק ותנועה והבעיה היא בתנועה‬
‫בנתיב שאנו רוצים ולאורך זמן.‬
‫מוטיבציה אינה הבעיה אלא הסימפטום.‬
‫הבעיה היא בהעדר הצלחות ביחס למאמץ.‬
‫הנוסחא ללומד: הצלחות ומאמץ תלויה בפרשנות האישית של‬
‫הלומד )בשקף הבא(.‬
‫הנוסחא למלמד: לארגן משימות שיש בהן מעבר מתוכנן‬
‫מאזור ההצלחות לאזור האתגר )בשקף הבא(.‬

‫41/92/10‬

‫83‬
‫פרשנות נכונה להצלחות‬
‫ולכישלונות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הצלחה וכשלון מוגדרים בדרך שבה האדם מפרש את המצב תוך‬
‫שילוב עם השפעת הסביבה.‬
‫הדרך שבה הוא מפרש תלוייה בהיסטוריה האישית שלו, בציותיו‬
‫ומטרותיו.‬
‫הצלחות מעלות את מוקד השליטה פנימי, מעלות את תחושת‬
‫המסוגלות ואת ערך העצמי )מעגל עולה חיובי(.‬
‫כשלונות יוצרים מעגל שלילי בתחומים לעיל‬
‫מידת ההכללה של המעגלים האלה תלויה בפרשנות של הלומד‬
‫)אני טפש במתמטיקה או טפש בכלל(‬
‫יש לעזור ללומד לפרש נכון את הצלחותיו וכשלונותיו‬
‫יש לתת לו משימות באזור האתגר‬

‫41/92/10‬

‫93‬
‫חומר למחשבה: חשיבה ומוסר‬
‫הילכו יחדו?‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫הרחבת החינוך לחשיבה למקצועות רבים והפיכתה למקצוע‬
‫מרכזי )ללמוד איך ללמוד ולחשוב( תוביל ללומד עצמאי אבל‬
‫לא בהכרח מוסרי.‬
‫כדי להגיע ללומד מוסרי וערכי צריך לקחת את המצגת הזו‬
‫ולהחליף את המושג חשיבה במושג מוסר‬
‫האידיאל הוא למזג בין המנוע החשיבתי לבין היעדים של‬
‫המוסר‬

‫41/92/10‬

‫04‬
‫מה הייתי מבקש שתזכרו‬
‫מהרצאה זו‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫החשיבה אינה תבלין של המקצועות אלא מנה עיקרית נוספת. לכן‬
‫יש להתמחות בחשיבה כמו שמתמחים בכל דיסציפלינה אחרת‬
‫)מתמטיקה, היסטוריה( ולהשתמש בשפתה.‬
‫כל הרמות והגופים ממשרד החינוך "ודרומה" צריכים ללמוד על‬
‫חשיבה ומאמץ למזג את מקצוע החשיבה עם מקצועות אחרים.‬
‫אם רוצים חשיבה יש להעמידה במרכז הלמידה ולהקצות לה‬
‫משאבים. יש לבחור פעולות חשיבה שכיחות וחשובות למקצוע‬
‫ולשלב אותן בתהליך הלמידה.‬
‫לתת ציונים והערכה לחשיבה ולמאמץ‬
‫יסוד החשיבה הוא העברה לתחומים שונים בתוך כל מקצוע‬
‫ולמקצועות שונים. הנטייה הטבעית היא לא להגיע להעברה וכדי‬
‫להשיגה צריך להשקיע בהעברה )להתגבר על מגבלת המוח(. לכן יש‬
‫ליצור תיאום בתוך תוכניות הלימודים בין המורים )העברה(.‬
‫שינון ותרגול מנומקים היטב, הם חלק מהותי מלמידה של כל דבר‬
‫כולל חשיבה.‬
‫41/92/10‬

‫14‬
‫תודה על ההקשבה‬
‫ויום בטוח ובריא‬
‫לכולנו‬

‫41/92/10‬

‫24‬

Contenu connexe

Similaire à פיתוח חשיבה ומאמץ לילדים עם מוגבלויות

פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקפרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקShaby Haim
 
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקפרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקShaby Haim
 
מפגש 1 2017ב
מפגש 1 2017במפגש 1 2017ב
מפגש 1 2017בannakoopenu
 
התפתחות קוגניטיבית
התפתחות קוגניטיביתהתפתחות קוגניטיבית
התפתחות קוגניטיביתalonhmdt
 
קבלת החלטות אופירה 2-
קבלת החלטות   אופירה  2-קבלת החלטות   אופירה  2-
קבלת החלטות אופירה 2-romem aronshtam
 
OPAR 3 - CONCEPT-FORMATION
OPAR 3 - CONCEPT-FORMATIONOPAR 3 - CONCEPT-FORMATION
OPAR 3 - CONCEPT-FORMATIONAnochi.com.
 
תרגילי מוח לגיל הרך
תרגילי מוח לגיל הרךתרגילי מוח לגיל הרך
תרגילי מוח לגיל הרךYonit Sheintal
 
Introduction To Systems Thinking (Hebrew With Narration)
Introduction To Systems Thinking (Hebrew With Narration)Introduction To Systems Thinking (Hebrew With Narration)
Introduction To Systems Thinking (Hebrew With Narration)Daniel Ofek
 
התהליך+הרפלקטיבי+ +מצגת
התהליך+הרפלקטיבי+ +מצגתהתהליך+הרפלקטיבי+ +מצגת
התהליך+הרפלקטיבי+ +מצגתgiltsuri
 
שרבוט כפול בארגון כלי לפיתוח מנהלים וצוות
שרבוט כפול בארגון כלי לפיתוח מנהלים וצוותשרבוט כפול בארגון כלי לפיתוח מנהלים וצוות
שרבוט כפול בארגון כלי לפיתוח מנהלים וצוותYonit Sheintal
 
הוראה נראית Visible Learning
הוראה נראית Visible Learningהוראה נראית Visible Learning
הוראה נראית Visible LearningEli Hurvitz
 
אין שום ייאוש
אין שום ייאושאין שום ייאוש
אין שום ייאושromem aronshtam
 
הטקסונומיה של בלום 2009
הטקסונומיה של בלום 2009הטקסונומיה של בלום 2009
הטקסונומיה של בלום 2009yoram orad
 
ששת כובעי החשיבה של אדוארד דה בונו נובמבר 2009
ששת כובעי החשיבה של אדוארד דה בונו נובמבר 2009ששת כובעי החשיבה של אדוארד דה בונו נובמבר 2009
ששת כובעי החשיבה של אדוארד דה בונו נובמבר 2009yoram orad
 
סיכום כל הפרקים פסיכולוגיה של התפקוד
סיכום כל הפרקים  פסיכולוגיה של התפקודסיכום כל הפרקים  פסיכולוגיה של התפקוד
סיכום כל הפרקים פסיכולוגיה של התפקודtalyasadon
 
למידה מתוקשבת - מודלים, תבניות ורעיונות
למידה מתוקשבת - מודלים, תבניות ורעיונותלמידה מתוקשבת - מודלים, תבניות ורעיונות
למידה מתוקשבת - מודלים, תבניות ורעיונותKineo Israel
 

Similaire à פיתוח חשיבה ומאמץ לילדים עם מוגבלויות (20)

פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקפרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
 
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקפרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
 
מפגש 1 2017ב
מפגש 1 2017במפגש 1 2017ב
מפגש 1 2017ב
 
התפתחות קוגניטיבית
התפתחות קוגניטיביתהתפתחות קוגניטיבית
התפתחות קוגניטיבית
 
קבלת החלטות אופירה 2-
קבלת החלטות   אופירה  2-קבלת החלטות   אופירה  2-
קבלת החלטות אופירה 2-
 
OPAR 3 - CONCEPT-FORMATION
OPAR 3 - CONCEPT-FORMATIONOPAR 3 - CONCEPT-FORMATION
OPAR 3 - CONCEPT-FORMATION
 
יום עיון מיינדסט
יום עיון מיינדסטיום עיון מיינדסט
יום עיון מיינדסט
 
תרגילי מוח לגיל הרך
תרגילי מוח לגיל הרךתרגילי מוח לגיל הרך
תרגילי מוח לגיל הרך
 
Introduction To Systems Thinking (Hebrew With Narration)
Introduction To Systems Thinking (Hebrew With Narration)Introduction To Systems Thinking (Hebrew With Narration)
Introduction To Systems Thinking (Hebrew With Narration)
 
מפגש 3
מפגש 3מפגש 3
מפגש 3
 
התהליך+הרפלקטיבי+ +מצגת
התהליך+הרפלקטיבי+ +מצגתהתהליך+הרפלקטיבי+ +מצגת
התהליך+הרפלקטיבי+ +מצגת
 
שרבוט כפול בארגון כלי לפיתוח מנהלים וצוות
שרבוט כפול בארגון כלי לפיתוח מנהלים וצוותשרבוט כפול בארגון כלי לפיתוח מנהלים וצוות
שרבוט כפול בארגון כלי לפיתוח מנהלים וצוות
 
הוראה נראית Visible Learning
הוראה נראית Visible Learningהוראה נראית Visible Learning
הוראה נראית Visible Learning
 
אין שום ייאוש
אין שום ייאושאין שום ייאוש
אין שום ייאוש
 
פדגוגיות חדשניות בעידן האינטרנט ותפקיד המורה
פדגוגיות חדשניות בעידן האינטרנט ותפקיד המורהפדגוגיות חדשניות בעידן האינטרנט ותפקיד המורה
פדגוגיות חדשניות בעידן האינטרנט ותפקיד המורה
 
Chart based learning
Chart based learningChart based learning
Chart based learning
 
הטקסונומיה של בלום 2009
הטקסונומיה של בלום 2009הטקסונומיה של בלום 2009
הטקסונומיה של בלום 2009
 
ששת כובעי החשיבה של אדוארד דה בונו נובמבר 2009
ששת כובעי החשיבה של אדוארד דה בונו נובמבר 2009ששת כובעי החשיבה של אדוארד דה בונו נובמבר 2009
ששת כובעי החשיבה של אדוארד דה בונו נובמבר 2009
 
סיכום כל הפרקים פסיכולוגיה של התפקוד
סיכום כל הפרקים  פסיכולוגיה של התפקודסיכום כל הפרקים  פסיכולוגיה של התפקוד
סיכום כל הפרקים פסיכולוגיה של התפקוד
 
למידה מתוקשבת - מודלים, תבניות ורעיונות
למידה מתוקשבת - מודלים, תבניות ורעיונותלמידה מתוקשבת - מודלים, תבניות ורעיונות
למידה מתוקשבת - מודלים, תבניות ורעיונות
 

פיתוח חשיבה ומאמץ לילדים עם מוגבלויות

  • 1. ‫פתוח חשיבה ומאמץ לילדים‬ ‫עם מוגבלויות‬ ‫פרופסור שלמה קניאל‬ ‫בית הספר לחינוך‬ ‫אוניברסיטת בר אילן‬ ‫מתוך הספרים:‬ ‫קניאל, ש' )3002(. פעולות התודעה: היסודות לחינוך לחשיבה. תל אביב: "רמות",‬ ‫אוניברסיטת תל אביב.‬ ‫קניאל, ש' )6002(. חינוך לחשיבה. תל אביב: "רמות", אוניברסיטת תל אביב.‬ ‫41/92/10‬ ‫1‬
  • 2. ‫מבוא‬ ‫מיקוד ההרצאה כאשר המקצוע במרכז:‬ ‫‪ ‬שתי אפשרויות ללמד חשיבה ומאמץ:‬ ‫‪ ‬א( חשיבה ומאמץ במרכז והמקצועות משרתים אותה.‬ ‫‪ ‬ב( המקצועות במרכז.‬ ‫רצוי אפשרות ראשונה אנחנו באפשרות השנייה כפשרה או‬ ‫כהתחלה.‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מבנה ההרצאה‬ ‫החשיבה כחלק ממערכת התודעה‬ ‫דוגמאות ממספר פעולות כולל ריכוז ומאמץ‬ ‫רעיונות להמשך‬ ‫41/92/10‬ ‫2‬
  • 3. ‫אי‬ ‫זקופי‬ ‫הקומה‬ ‫)מקור לא ידוע, מתוך האינטרנט(‬ ‫41/92/10‬ ‫3‬
  • 4. ‫היה היה אי קטן ושמו‬ ‫"אי זקופי הקומה".‬ ‫באי הזה, מקור הפרנסה היה בתעשייה של קטיף‬ ‫פירות סגולים מעצים גבוהים.‬ ‫41/92/10‬ ‫4‬
  • 5. ‫תכנית הלימודים בכל בתי הספר‬ ‫התמקדה כמובן בצמיחה לגובה.‬ ‫כי ככל שהילד יגבה יותר,‬ ‫תעשיית הקטיף תהיה פורייה יותר.‬ ‫41/92/10‬ ‫5‬
  • 6. ‫ובכן, בסוף שנת הלימודים, מדדו את‬ ‫גובה התלמידים.‬ ‫אלה שגבהו על פי הממוצע, קיבלו‬ ‫ציון ממוצע. אלה שגבהו מעל‬ ‫הממוצע, קיבלו ציון לשבח. אלה‬ ‫שלא גבהו מספיק, ננזפו קשות על‬ ‫כך שלא השקיעו מספיק, שלא‬ ‫התאמצו, שלא היו מונעים למטרה.‬ ‫41/92/10‬ ‫6‬
  • 7. ‫כשיצאו התלמידים לקטיף -‬ ‫אלה שהגיעו לגובה העצים, עסקו בקטיף הפירות‬ ‫הסגולים.‬ ‫אלה שלא הצליחו להגיע, התחילו להפריע, גם בגלל‬ ‫הדימוי העצמי שלהם שנפגע קשות.‬ ‫בגלל ההפרעות, לא הספיקו לקטוף מספיק פירות.‬ ‫41/92/10‬ ‫7‬
  • 8. ‫הלכו לשאול‬ ‫את האיש‬ ‫החכם שבאי -‬ ‫מה לעשות?‬ ‫41/92/10‬ ‫8‬
  • 9. ‫הציע החכם:‬ ‫אפשר לנטוע עצים נמוכים יותר, שאליהם‬ ‫יוכלו להגיע הנמוכים יותר.‬ ‫אפשר לספק סולמות כדי שהנמוכים יגיעו‬ ‫.לגובה‬ ‫41/92/10‬ ‫9‬
  • 10. ‫שאלו אנשי האי:‬ ‫כיצד ניתן ציונים?‬ ‫האם ניתן לאלה שקטפו מהעצים הנמוכים כמו‬ ‫מהעצים הגבוהים?‬ ‫האם ילד שקטף בכוחות עצמו יקבל ציון כמו הילד‬ ‫שנעזר בסולם?‬ ‫41/92/10‬ ‫01‬
  • 11. ‫אמר האיש החכם:‬ ‫"אההה! זו שאלה חשובה.‬ ‫עליכם להחליט החלטה‬ ‫במה אתם‬ ‫חשובה.‬ ‫מעוניינים?‬ ‫בפירות או בציונים?"‬ ‫41/92/10‬ ‫הפרות הם החשיבה והמאמץ‬ ‫11‬
  • 12. ‫מודל לתיאור התודעה )‪(Mind‬‬ ‫קניאל, ש' )1002(. הפסיכולוגיה של השליטה על התודעה. רמת גן: הוצאת‬ ‫אוניברסיטת בר-אילן.‬ ‫רפלקציה ומטה-‬ ‫קוגניציה‬ ‫מ‬ ‫סרי‬ ‫םג‬ ‫זיכרון עבודה‬ ‫זרם התודעה‬ ‫ירויי‬ ‫ם‬ ‫רישום‬ ‫תגובות‬ ‫קשב‬ ‫חושי‬ ‫מאגר הזיכרון‬ ‫41/92/10‬ ‫שכחה‬ ‫21‬
  • 13. ‫החשיבה היא חלק מהתודעה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתודעה שלנו יש מבנים, תהליכים ותכנים‬ ‫חשיבה היא מערכת של תהליכים הפועלת בתוך התודעה‬ ‫))‪ mind‬במשולב עם תהליכים נוספים כמו:‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫קשב )בררה רכוז ומאמץ(‬ ‫מאגר הזיכרון‬ ‫זיכרון עבודה )החזקה, עיבוד, שליפה, ריכוז ואמץ(‬ ‫רפלקציה‬ ‫רגשות ועוד‬ ‫העדפת המושג "תודעה" על פני המושג קוגניציה.‬ ‫העדפת המושג היסקים על פני המושג חשיבה.‬ ‫41/92/10‬ ‫31‬
  • 14. ‫פעולות חשיבה בזרם‬ ‫התודעה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעולה הינה אחד מסוגי הרכיבים הקטנים ביותר בזרם‬ ‫התודעה.‬ ‫הפעולות הן תהליכים החוצים תחומים ותכנים )כמו תוכנות‬ ‫מחשב(.‬ ‫יש צורך במשקפיים מיוחדים כדי לזהות פעולות.‬ ‫ביצוע פעולה מחייב מאמץ מנטלי.‬ ‫הפעולות נבחנות מנקודת מבטו של המעבד אולם הוא אינו‬ ‫חייב להיות מודע לכך.‬ ‫הפעולה אינה חייבת להיות נכונה מבחינת תוכנה.‬ ‫מיון הפעולות לשלש רמות: א( פשוטות, ב( היסק, ג(‬ ‫מורכבות.‬ ‫41‬ ‫41/92/10‬
  • 15. ‫מדגם מייצג לפעולות התודעה‬ ‫בשלוש רמות‬ ‫שלש רמות לפעולות‬ ‫התודעה‬ ‫רמה 1: פעולות פשוטות‬ ‫החזקה‬ ‫בררה )קשב(‬ ‫ריכוז ומאמץ )קשב(‬ ‫אחסון ושליפה )זיכרון(‬ ‫הבחנה‬ ‫הרחבה וצמצום‬ ‫השוואה‬ ‫41/92/10‬ ‫המללה ודימוי‬ ‫רמה 2: פעולות היסק‬ ‫חתירה ללכידות‬ ‫הקבצה וארגון‬ ‫אינדוקציה ודדוקציה‬ ‫אנליזה וסינתזה )על בסיס פרוק והרכבה(‬ ‫קל וחומר; סבירות והסתברות‬ ‫גילוי יחסים של סיבה ותוצאה, מתאם וכאוס‬ ‫רפלקציה ומטה-תודעה‬ ‫זיהוי, יצירה של חלופה ובחירה‬ ‫ניטור ושליטה ויסות מהירות העיבוד‬ ‫רמה 3: פעולות מורכבות‬ ‫)אמפתיה וסימפטיה( כניסה לנעלי הזולת‬ ‫בחירה יישום וייצור של אסטרטגיה‬ ‫העברה‬ ‫אנלוגיה כסוג של העברה‬ ‫יצירתיות‬ ‫קבלת החלטות‬ ‫51‬
  • 16. ‫כל פעולה נמצאת במרחב קונקרטי‬ ‫– מופשט.‬ ‫הלומד צריך לזהות ולנוע במרחב‬ ‫מופשט‬ ‫סדרת פעולות שכל אחת נעשית על ידי‬ ‫גורם אחר‬ ‫רמות ביניים‬ ‫שלושה אנשים שכל אחד עושה פעולה‬ ‫אחרת היוצרת שלם‬ ‫קונקרטי‬ ‫הבדיחה על שלושה אנשים שחופרים בורות‬ ‫41/92/10‬ ‫61‬
  • 17. ‫עקרונות ודוגמאות למרחב ) מערך‬ ‫מנטאלי( קונקרטי מופשט‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫קונקרטי ומופשט הם קצוות של רצף מעין מרחב יחודי לכל‬ ‫תחום‬ ‫בתודעה שלנו הרצף מתבטא בסכמות ומערך מנטאלי )נהג‬ ‫המונית(‬ ‫צריך ללמד לנוע מהקונקרטי למופשט ולתרגל זאת.‬ ‫דוגמאות לרצפים מקונקרטי למופשט:‬ ‫ממגע, תמונה ועד מושג: לראות שלג, שמות של שלג ועד‬ ‫משקעים ממילים רגילות למלים איכותיות )ערכים מוסר‬ ‫אמונה ועוד(.‬ ‫מערכים ועד לתת צדקה לעני בפינת הרחוב‬ ‫41/92/10‬ ‫מהנחה של 02 אחוז על מכירת נעליים, התרגיל עצמו ועד‬ ‫71‬
  • 18. ‫אינדוקציה ודדוקציה בתוך מרחב‬ ‫הפשטה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינדוקציה )מהפרט לכלל( ודדוקציה )מהכלל לפרט( דוגמא מתכונות‬ ‫אנשים.‬ ‫הכללה מכילה הרחבה ואינדוקציה.‬ ‫דגש על יצירת הכלל ולא קבלתו מאחר.‬ ‫אינדוקציה )תהליך יצירת כללים מופשטים( היא שלמה ונכונה אם היא‬ ‫עומדת באמות המידה האלה: )א( מספר רב של אירועים שמהם נגזר‬ ‫הכלל, )ב( דגימה מייצגת, )ג( מספר היוצאים מן הכלל שנצפו. הדגימה‬ ‫הרבה והמייצגת מאפשרת לנו ליצור כלל ברמת סבירות גבוהה. כל‬ ‫אימת שנמצא ולו מקרה אחד שאינו מתאים לכלל, עלינו לבטלו או‬ ‫ ּ‬ ‫לשנותו.‬ ‫נבואה שמגשימה את עצמה היא דדוקציה‬ ‫מקצועות בולטים לשילוב בין אינדוקציה לדדוקציה:‬ ‫‪ ‬מתמטיקה: מניסוח הכלל ועד בצוע הנוסחא‬ ‫‪ ‬מעבדות במדעים העלאת השערה )אינדוקציה( בדיקתה )דדוקציה(‬ ‫‪ ‬ספרות או חיי יומיום: קביעת תכונה לאדם‬ ‫‪ ‬דדוקציה: מקצועות הלשון והשפות‬ ‫41/92/10‬ ‫81‬
  • 19. ‫תהליך: רפלקציה יעילה המובילה‬ ‫ללמידה מתוך העצמי ולניהול עצמי של‬ ‫הלמידה‬ ‫בתוך‬ ‫לפני )דמוי מנטלי והמללה(‬ ‫רפלקציה )עין פנימית(‬ ‫על הגוף‬ ‫מומחיות‬ ‫אחרי)דמוי מנטלי והמללה(‬ ‫על התודעה )מטה-קוגניציה(‬ ‫הדיוטות‬ ‫בסיס ידע על מושא הצפייה‬ ‫ניטור ושליטה‬ ‫התבוננות ושימוש בבנק לקחים‬ ‫שליטה הנגזרת מהתבוננות‬ ‫1‬ ‫מה היה נכון‬ ‫41/92/10‬ ‫סוג של שליטה:‬ ‫משוב על תהליך ותוצר‬ ‫2‬ ‫מה היה שגוי‬ ‫מסקנות ולקחים‬ ‫3‬ ‫מה במקום השגיאות‬ ‫91‬
  • 20. ‫כיצד מבצעים יומן רפלקטיבי –‬ ‫הכתה כארגון לומד‬ ‫‪ ‬מסבירים לכתה ומדגימים כמו כל מקצוע אחר )מדגישים את‬ ‫הפרטיות ואת הסנון שהתלמידים רשאים לעשות(.‬ ‫‪ ‬בסיומו של כל יום המורה והתלמידים כותבים רפלקציה.‬ ‫‪ ‬בסוף כל שבוע המורה אוספת רפלקציה שבועית ומחלקת את‬ ‫הרפלקציה שלה.‬ ‫‪ ‬בתחילת השבוע הבא: דיון ומסקנות והפקות לקחים לתלמיד,‬ ‫למורה ולכיתה כקבוצה לומדת.‬ ‫‪ ‬בסוף השליש/מחצית מרכזים לקחים כמו בכל שבוע רק במבט‬ ‫מאקרו.‬ ‫‪ ‬את הציון ביחס לעצמו וההערות בתעודה כותב התלמיד על עצמו.‬ ‫‪ ‬יש בתעודה גם את ההערות של המורה על עצמה ואת ההערות‬ ‫02‬ ‫41/92/10‬ ‫לכיתה.‬
  • 21. ‫תהליך – בניית אסטרטגיה או חפש‬ ‫את השיטה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫להגדיר את הבעיה‬ ‫למצוא שיטה מנומקת )אסטרטגיה(‬ ‫לבדוק שהשיטה "עובדת"‬ ‫להפיק ממנה עקרונות‬ ‫למצוא שיטות לשיטות ולארגן את השיטות בקבוצות‬ ‫לתעד ולארגן בקלסר השיטות‬ ‫הרחבה בספר האסטרטגיות ללמידה.‬ ‫41/92/10‬ ‫12‬
  • 22. ‫אנליזה וסינתזה במקצועות שונים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסבר המושגים אנליזה וסינתזה ביחס לפרוק והרכבה‬ ‫דוגמא מניתוח דמות בספרות‬ ‫דוגמא מחלוקת פרק בתנ"ך לתת נושאים והגעה לרעיון מרכזי‬ ‫אנליזה וסינתזה במקצועות נוספים כמו תושב"ע מדעים‬ ‫באנליזה וסינתזה מורכבים יש לספק אסטרטגיה כמו‬ ‫האסטרטגיה להבנת הנקרא, לחלוקת פרק בתנ"ך או‬ ‫אסטרטגיה לניתוח דמות.‬ ‫41/92/10‬ ‫22‬
  • 23. ‫השוואה ומסקנות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בפעולת ההשוואה מעמידים שני אובייקטים זה מול זה ומשווים אותם‬ ‫על קריטריון אחד לפחות ומנסים להסיק:‬ ‫‪ ‬דומים או זהים‬ ‫‪ ‬שונים‬ ‫‪ ‬משלימים‬ ‫‪ ‬סותרים‬ ‫כל השוואה חייבת אפוא להתבסס על קריטריון אחד לפחות. השוואות‬ ‫מורכבות נעשות על מספר קריטריונים ובשילוב עם פעולת ההקבצה,‬ ‫כלומר ההשוואה מתבצעת על מחלקות או קבוצות נושאים. למשל,‬ ‫ההשוואה בין שני זרמים ביהדות תיעשה של מספר קריטריונים: הנחות‬ ‫היסוד, פסקי הלכה שונים, שיטת הפסיקה ועוד.‬ ‫השוואה בין דמויות בקריטריונים רלוונטיים‬ ‫מסקנות מנומקות מההשוואה: יצירת כלל שתוכנו סיבה ותוצאה‬ ‫)הכוסות והתולעים(‬ ‫41/92/10‬ ‫32‬
  • 24. ‫כניסה לנעלי הזולת ) אמפתיה(‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫להיכנס לעולמו הרגשי, הקוגניטיבי וההתנהגותי של הזולת‬ ‫מבלי לשפוט אותו ולהישאר עדיין עם העצמי שלך.‬ ‫הכניסה לעולם הזולת נמצאת ברמות עומק שונות הרמות‬ ‫הגבוהות ביותר הן אמפתיה.‬ ‫הזדהות היא עמוקה מדי ומבטאת בטול העצמי.‬ ‫הביטוי לכניסה לנעלי הזולת הוא על ידי הקשבה פעילה‬ ‫)שקוף(.‬ ‫פעולה זו חשובה מאוד בתחומים הבאים:‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחסים בין אישיים‬ ‫ספרות‬ ‫תנ"ך בגובה העיניים?‬ ‫היסטוריה‬ ‫41/92/10‬ ‫42‬
  • 25. ‫זיהוי ובנייה של אנלוגיות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אנלוגיה: העברת יחסים מתחום לתחום‬ ‫הבסיס לאנלוגיה הוא השוואה )משל ונמשל(‬ ‫זיהוי אנלוגיה והעמדתה על בסיס מרובע לצורך הבנת‬ ‫היחסים. כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות‬ ‫שושנה מתייחסת לחוחים כמו שרעייתי מתייחסת לבנות.‬ ‫מה היחס שמועבר: יפה בין מכוערות? יפה ודוקרת בין‬ ‫יפות ודוקרות?‬ ‫יש אסטרטגיה לבנייה של אנלוגיה‬ ‫אנלוגיות טובות הן בסיס לפתרון בעיות ביצירתיות‬ ‫מקצועות בולטים לאנלוגיות:‬ ‫‪ ‬תנ"ך וספרות‬ ‫‪ ‬תושב"ע‬ ‫41/92/10‬ ‫52‬
  • 26. ‫בררה רכוז ומאמץ‬ ‫‪‬‬ ‫בררה: קשב סלקטיבי – מה יכנס ומה לא יכנס לעיבוד‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בדיקת הבררה על ידי שפת הגוף וחזרה על הנאמר‬ ‫הגוף והנפש הם מערכת אנרגיה שלמה וסגורה‬ ‫ריכוז האנרגיה בזכרון העבודה )כמו ריכוז הגוף לפעולה(‬ ‫הפעלת מאמץ על הריכוז )בזמן ובמנטליות( )כמו בריצה – זמן הריצה‬ ‫ומהירות(.‬ ‫עומס משימה מחייב מאמץ בהתאם‬ ‫סרגל מאמצים אישי לכל אדם ביחס לעצמו‬ ‫שינון ותרגול מורידים עומס ומאמץ‬ ‫41/92/10‬ ‫62‬
  • 27. ‫הערכת המאמץ: א( זמן השקעה ב(‬ ‫ומאמץ מנטלי‬ ‫מאמץ בזמן‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סולם סובייקטיבי הנקבע ממחויבות התלמיד לעצמו להשקעת זמן.‬ ‫הציון יקבע על ידי התלמיד בפער בין הזמן שקבע לזמן שהושקע‬ ‫סולם אובייקטיבי הנקבע לפי ציפיות בית הספר למידת השקעת הזמן‬ ‫בנוסף לבית הספר )שעורי בית, הכנות לבחינות ועוד(‬ ‫הציון יקבע על ידי הפער בין הזמן שנקבע על ידי בית הספר לזמן‬ ‫שהושקע על ידי התלמיד.‬ ‫דרך אגב: שיעורי בית הם חלק מזמן ההשקעה בבית הספר וצריך‬ ‫לקבוע מדיניות ברורה מנומקת.‬ ‫41/92/10‬ ‫72‬
  • 28. ‫תהליך: השקעת זמן באמצעות ניהול‬ ‫זמן יעיל‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניהול זמן זהה לניהול תקציב‬ ‫יש לקבוע יעדים וסדרי עדיפויות ולחלק את הזמן בהתאם‬ ‫לכך‬ ‫הערכת זמן מדויקת לבצוע משימות )ע"י תיעוד(‬ ‫זמן מרוכז לרכישה וזמן מפוזר לתרגול‬ ‫לקבוע את היחידה הקטנה ביותר לצורך תרגול‬ ‫הגעה לאוטומציה על ידי למידת יתר‬ ‫41/92/10‬ ‫82‬
  • 29. ‫הדרך לתת ציונים למאמץ‬ ‫מנטלי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים בונים סרגל מאמצים אישי לכל המקצועות וגם מנמקים‬ ‫אותו.‬ ‫סרגל לדוגמה:‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫01 = פיזיקה; 5 = ספרות; 0= סרט בטלביזיה.‬ ‫כל לומד מגדיר את מיקומו בתחילת הלמידה בכל המקצועות לפי‬ ‫סרגל המאמצים.‬ ‫כל לומד מציב יעד למאמצים על פני הסרגל לשבוע הקרוב )אחר כך‬ ‫בהדרגה רווח הזמן גדל(‬ ‫תיעוד המאמץ לפי הקריטריונים על ידי הלומד והמלמד.‬ ‫שוב ממלאים את הטבלה‬ ‫סיכום משותף, משוב והפקת לקחים לשלב הבא.‬ ‫עדכון הסרגל כל רבעון.‬ ‫41/92/10‬ ‫92‬
  • 30. ‫דוגמה לטבלת מאמצים‬ ‫פה יופיע הסרגל האישי‬ ‫לקחים‬ ‫מהפעם‬ ‫הקודמת‬ ‫סולם מאמץ‬ ‫בפועל‬ ‫יעד‬ ‫לשבוע/חודש‬ ‫ביצוע‬ ‫בפועל‬ ‫לקחים‬ ‫פיזיקה 3‬ ‫5‬ ‫4‬ ‫לבדוק עם המורה למה‬ ‫לא הצלחתי לעלות‬ ‫מתמטיקה 8‬ ‫8‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫7‬ ‫8‬ ‫הצלחתי כי עבדתי לפי‬ ‫שיטה‬ ‫8‬ ‫4‬ ‫עליי להתאמן בקריאת‬ ‫תנ"ך‬ ‫לשון‬ ‫4‬ ‫היסטוריה 5‬ ‫תנ"ך‬ ‫41/92/10‬ ‫7‬ ‫03‬
  • 31. ‫הרחבה והעברה‬ ‫‪‬‬ ‫הרחבה: קשר אוטומטי אסוציאטיבי בין תחומים קרובים בתודעה‬ ‫‪‬‬ ‫העברה בין תחומים רחוקים בתודעה‬ ‫41/92/10‬ ‫13‬
  • 32. ‫העברה בין מרחבים ) המורה‬ ‫והפאזל(‬ ‫מופשט מאוד‬ ‫מופשט‬ ‫רמות ביניים‬ ‫41/92/10‬ ‫קונקרטי‬ ‫מופשט מאוד‬ ‫מופשט‬ ‫רמות ביניים‬ ‫קונקרטי‬ ‫23‬
  • 33. ‫עקרונות בהעברה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הדוגמא ממטוס הקרב‬ ‫שלושה מושגים בסיסיים: משימת מקור, משימת יעד, והדבר‬ ‫שעובר‬ ‫הרחבה לעומת העברה- דרך נמוכה לעומת דרך גבוהה‬ ‫לכל עקרון או אסטרטגיה יש פוטנציאל שונה להעברה )גודל‬ ‫מרחב הקונקרטי מופשט( – אסטרטגיה לחילוק ארוך לעומת‬ ‫אסטרטגיה בקריאה -‬ ‫הרחבה והעברה הן רצף.‬ ‫מרחק בתודעה של המעביר קובעים את הנקודה ברצף.‬ ‫העברה היא קשה להשגה והרחבה היא טבעית ואוטומטית.‬ ‫קשה מאוד להשיג העברה כי קיימת מערכת יחסים מאוד‬ ‫מורכבת בין חוצה תחומים לבין ספציפיות התחום בדומה‬ ‫33‬ ‫41/92/10‬ ‫לגוף האדם.‬
  • 34. ‫סיכום למאפייני רכיבי‬ ‫החשיבה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לרכיבי החשיבה השונים יש מספר מאפיינים:‬ ‫הם פועלים במשולב בתכנים רבים ובמשימות שונות ולכן‬ ‫מילות המפתח להבנת המושג חשיבה הם המושגים: הרחבה‬ ‫)הכללה( והעברה.‬ ‫רכיבי החשיבה והידע פועלים במשולב עם רגשות וקיימת‬ ‫אינטגרציה בין רכיבי חשיבה, ידע ורגשות = מורכבות‬ ‫התודעה.‬ ‫הבדלים בין אנשים, קבוצות ותרבויות נוצרים עקב‬ ‫האינטראקציה המורכבת בין תכנים לבין רכיבי חשיבה.‬ ‫כדי שרכיבי החשיבה יפעלו היטב בזיכרון העבודה יש צורך‬ ‫בתרגול ממוקד ומנומק של רכיבי ידע וחשיבה נמוכים יותר.‬ ‫41/92/10‬ ‫43‬
  • 35. ‫עקרונות בחינוך לחשיבה‬ ‫בתוך כל מקצוע‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל חינוך לחשיבה הוא חינוך להעברה אחרת החשיבה תישאר בתוך "מגרת התוכן."‬ ‫חשיבה שונה מיתר המקצועות עקב הצורך להעביר לתחומים שונים.‬ ‫חשוב לבנות שפה ברורה ומשותפת לכל העוסקים בחינוך לחשיבה כולל התלמידים‬ ‫ולהשתמש בהם בכל המקצועות והשעורים בכל מקצוע.‬ ‫להבין את רכיבי החשיבה בתוך מודל כולל של התודעה יחד עם מערכות נוספות כמו קשב‬ ‫זיכרון וזיכרון העבודה.‬ ‫שימוש ברפלקציה ומטה-קוגניציה בדגש על הנמקות לתהליך ותוצר )תרשים בשקף הבא(‬ ‫לזהות את רכיבי החשיבה בתוך המטרות של המקצוע.‬ ‫בשלב הרכישה להציב את רכיבי החשיבה כמטרה מרכזית כאשר יתר המקצועות משרתים‬ ‫את רכיבי החשיבה שנבחרו כמטרה מרכזית.‬ ‫השקעת זמן רב להוראת רכיב החשיבה כולל מערכת הערכה ומשוב כמו לכל מטרה‬ ‫חשובה. כלומר, על חשבון מטרות אחרות.‬ ‫הלומדים והמורים חייבים ברמת בקיאות גבוהה בחשיבה ובתכנים אליהם יועברו רכיבי‬ ‫החשיבה.‬ ‫שפור כשרי הרחבה והעברה על ידי מיפוי תחומים במאגר הזיכרון ואימון להעברה.‬ ‫הרבה הצלחות ומתן משמעות נכונה להן יעלו את תחושת המסוגלות וערך העצמי.‬ ‫טיפוח הסבלנות, דחיית אימפולסיביות וויסות מהירות.‬ ‫תרגול ושינון בשקף הבא‬ ‫41/92/10‬ ‫53‬
  • 36. ‫תרגול ושינון של רכיבי חשיבה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל למידה )רכישה ותרגול( מתרחשת בזיכרון העבודה.‬ ‫זיכרון העבודה מאופיין בהחזקה ועיבוד ואנרגיה מנטאלית.‬ ‫לזיכרון העבודה יש מגבלות של מקום ואנרגיה )עומס(.‬ ‫אוטומציה פירושה עיבוד המתרחש במהירות, ללא שגיאות ובמאמץ‬ ‫מנטאלי מזערי והיא מושגת על ידי שינון ותרגול )מושגים דומים(.‬ ‫לאחר שמתבצעת רכישה עדיין זיכרון העבודה זקוק לכל המקום‬ ‫והאנרגיה כדי לבצע שוב ושוב את הנרכש )פרופסור מפוזר ותפילת‬ ‫מנחה(.‬ ‫כדי שתתבצע רכישה חדשה חייבת הרכישה הקודמת להיות ברמת‬ ‫אוטומציה גבוהה כדי שיהיה מספיק מקום ואנרגיה לרכישה החדשה.‬ ‫שינון ותרגול חייבים להיות ממוקדים לפינוי מקום בזיכרון העבודה‬ ‫ללמידות חדשות )תרגול משמעותי(.‬ ‫צריך לעשות הכול כדי להמתיק את התרגול המשעמם )יחידות קטנות,‬ ‫63‬ ‫41/92/10‬ ‫פרסים ועוד(.‬
  • 37. ‫דרכי הוראה תומכי חשיבה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫למידה באמצעות טעויות ודרישה להנמקה.‬ ‫מפות מנומקות מארגנות למטרות ודרכי ההוראה.‬ ‫תלמידים בונים בעיות ומשימות.‬ ‫פתרון בעיות למידה ומשמעת באמצעות רכיבי חשיבה‬ ‫בשיתוף עם התלמידים.‬ ‫פרויקטים מרכזים‬ ‫כל אלה על בסיס התרשים של רפלקציה למורים‬ ‫ולתלמידים.‬ ‫41/92/10‬ ‫73‬
  • 38. ‫מוטיבציה לבצע את החשיבה‬ ‫והמאמץ‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מוטיבציה אצל האדם אפשר להשוות למכונית: יש מנוע, יש‬ ‫דלק ויש תנועה.‬ ‫אצל התלמידים יש מנוע, דלק ותנועה והבעיה היא בתנועה‬ ‫בנתיב שאנו רוצים ולאורך זמן.‬ ‫מוטיבציה אינה הבעיה אלא הסימפטום.‬ ‫הבעיה היא בהעדר הצלחות ביחס למאמץ.‬ ‫הנוסחא ללומד: הצלחות ומאמץ תלויה בפרשנות האישית של‬ ‫הלומד )בשקף הבא(.‬ ‫הנוסחא למלמד: לארגן משימות שיש בהן מעבר מתוכנן‬ ‫מאזור ההצלחות לאזור האתגר )בשקף הבא(.‬ ‫41/92/10‬ ‫83‬
  • 39. ‫פרשנות נכונה להצלחות‬ ‫ולכישלונות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הצלחה וכשלון מוגדרים בדרך שבה האדם מפרש את המצב תוך‬ ‫שילוב עם השפעת הסביבה.‬ ‫הדרך שבה הוא מפרש תלוייה בהיסטוריה האישית שלו, בציותיו‬ ‫ומטרותיו.‬ ‫הצלחות מעלות את מוקד השליטה פנימי, מעלות את תחושת‬ ‫המסוגלות ואת ערך העצמי )מעגל עולה חיובי(.‬ ‫כשלונות יוצרים מעגל שלילי בתחומים לעיל‬ ‫מידת ההכללה של המעגלים האלה תלויה בפרשנות של הלומד‬ ‫)אני טפש במתמטיקה או טפש בכלל(‬ ‫יש לעזור ללומד לפרש נכון את הצלחותיו וכשלונותיו‬ ‫יש לתת לו משימות באזור האתגר‬ ‫41/92/10‬ ‫93‬
  • 40. ‫חומר למחשבה: חשיבה ומוסר‬ ‫הילכו יחדו?‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרחבת החינוך לחשיבה למקצועות רבים והפיכתה למקצוע‬ ‫מרכזי )ללמוד איך ללמוד ולחשוב( תוביל ללומד עצמאי אבל‬ ‫לא בהכרח מוסרי.‬ ‫כדי להגיע ללומד מוסרי וערכי צריך לקחת את המצגת הזו‬ ‫ולהחליף את המושג חשיבה במושג מוסר‬ ‫האידיאל הוא למזג בין המנוע החשיבתי לבין היעדים של‬ ‫המוסר‬ ‫41/92/10‬ ‫04‬
  • 41. ‫מה הייתי מבקש שתזכרו‬ ‫מהרצאה זו‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫החשיבה אינה תבלין של המקצועות אלא מנה עיקרית נוספת. לכן‬ ‫יש להתמחות בחשיבה כמו שמתמחים בכל דיסציפלינה אחרת‬ ‫)מתמטיקה, היסטוריה( ולהשתמש בשפתה.‬ ‫כל הרמות והגופים ממשרד החינוך "ודרומה" צריכים ללמוד על‬ ‫חשיבה ומאמץ למזג את מקצוע החשיבה עם מקצועות אחרים.‬ ‫אם רוצים חשיבה יש להעמידה במרכז הלמידה ולהקצות לה‬ ‫משאבים. יש לבחור פעולות חשיבה שכיחות וחשובות למקצוע‬ ‫ולשלב אותן בתהליך הלמידה.‬ ‫לתת ציונים והערכה לחשיבה ולמאמץ‬ ‫יסוד החשיבה הוא העברה לתחומים שונים בתוך כל מקצוע‬ ‫ולמקצועות שונים. הנטייה הטבעית היא לא להגיע להעברה וכדי‬ ‫להשיגה צריך להשקיע בהעברה )להתגבר על מגבלת המוח(. לכן יש‬ ‫ליצור תיאום בתוך תוכניות הלימודים בין המורים )העברה(.‬ ‫שינון ותרגול מנומקים היטב, הם חלק מהותי מלמידה של כל דבר‬ ‫כולל חשיבה.‬ ‫41/92/10‬ ‫14‬
  • 42. ‫תודה על ההקשבה‬ ‫ויום בטוח ובריא‬ ‫לכולנו‬ ‫41/92/10‬ ‫24‬

Notes de l'éditeur

  1. פניות בזיכרון העבודה: יהודי שואל את הרב אם להתפלל או לאכול קודם. עונה הרב שעדיף כי קודם יאכל ויחשוב על זה שלא אכל מאשר שבאמצע התפילה יחשוב על האוכל.