1. ‫אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי-שחקים ומבנים גבוהים‬
‫גל רינגל – ת.ז 2-6875956‬
‫סמסטר א' תש"ע 1102-0102‬ ‫תגית כלימור |‬ ‫|‬ ‫בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה‬

2. ‫‪The Eco-Skyscraper‬‬
‫אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים:‬
‫מבוא‬ ‫1.‬
‫רקע תאורטי:‬ ‫2.‬
‫2.1 אסתטיקה באדריכלות‬
‫2.1.1 מהי אסתטיקה‬
‫2.1.2 השיפוט האסתטי‬
‫2.1.3 אסתטיקה ואדריכלות אקולוגית‬
‫2.1.4 יסודות לשינוי סגנון אדריכלי‬
‫2.2 בנייה אקולוגית‬
‫2.2.1 תכנון בר- קיימא‬
‫2.2.2 תפיסת העולם של אדריכלות אקולוגית‬
‫2.2.3 ההתפתחות היסטורית של אדריכלות אקולוגית‬
‫2.2.4 יוזמות לשימור אנרגיה‬
‫2.3 בנייה לגובה‬
‫2.3.1 מהו גורד שחקים: הגדרות‬
‫2.3.2 התפתחות מורפולוגית של בנייה לגובה‬
‫2.3.3 ההשפעה הוויזואלית של גורדי שחקים בסביבה הבנויה‬
‫זרמים עיצוביים בתכנון אקולוגי של גורדי- שחקים‬ ‫3.‬
‫3.1 גורד השחקים הביו- אקלימי‬
‫3.2 גורד השחקים כחיקוי של תהליכי טבע‬
‫3.3 גורד השחקים כמערכת אקולוגית אורבאנית‬
‫3.4 גורד השחקים כהמשך מורפולוגיה טכנולוגית- אקולוגית‬
‫3.5 גורד השחקים העתידני‬
‫אסתטיקה של גורדי שחקים ירוקים: תיאוריה ופרקטיקה‬ ‫4.‬
‫ניתוח מקרי בוחן:‬ ‫5.‬
‫5.1 ‪The Edit Tower- Singapore‬‬
‫5.2 ‪BIDV Tower- Vietnam‬‬
‫5.3 ‪ADIA Headquarters- Abu Dhabi‬‬
‫5.4 ‪Eco-Bay Complex- Abu Dhabi‬‬
‫5.5 ‪New York Times Headquarters- New York‬‬
‫5.6 ‪CRP building- Indonesia‬‬
‫5.7 ‪LO2P- Delhi recycling center- New Delhi‬‬
‫דיון ומסקנות‬ ‫6.‬
‫6.1 כיצד ייראה גורד השחקים של העתיד ?‬
‫6.2 סיכום‬
‫רשימה ביבליוגרפית‬ ‫7.‬
‫רשימת תמונות‬ ‫8.‬
‫2‬

3. ‫1. מבוא‬
‫בשנים האחרונות חלה התעניינות גוברת בבנייה אקולוגית וברת- קיימא על ביטוייה השונים ובפרט בבניין מסוג‬
‫גורד- השחקים. המונח תכנון בר- קיימא נטמע בהדרגה בתרבות העכשווית של ארכיטקטורה ובנייה. אדריכלים‬
‫מחויבים יותר חוזית, ערכית וחוקית לתכנון המתחשב במרכיבים סביבתיים. חדירתם של סט כלים וחומרים‬
‫חדשים, דרישה לחיסכון אנרגטי, ואף רצון למראה "המשדר" כלפי חוץ את היותו של הבניין "בניין ירוק", מעלה‬
‫את הצורך במציאת אסתטיקה חדשה, המשקפת את הערכים האקולוגיים המוטמעים בבניין.‬
‫הבניין הגבוה בפרט הינו טיפולוגיה ייחודית המותאמת למציאות אורבאנית צפופה ונובעת מצמצום משאבי‬
‫הקרקע הקיימים לרשותנו. האימפקט הוויזואלי של בניינים גבוהים בעיר היה נושא מרכזי שהעסיק אדריכלים,‬
‫מעצבים ואת הציבור הרחב מאז מגדל בבל ועד היום. צורת הביטוי המודרנית של בניינים גבוהים עברה שלבים‬
‫רבים והתפתחויות שונות מהופעתם של מבנים אלו בשיקאגו וניו- יורק ועד לדוגמאות העכשוויות באירופה‬
‫ובאסיה. ייחודו של גורד השחקים הוא בעובדה כי הוא נחווה ביותר מנקודת מבט מרכזית אחת. השינוי‬
‫התפיסתי והחושי של גורד השחקים מנקודת המבט ברחוב ועד למבט- על הוא הבסיס להחלטות התכנוניות‬
‫והוויזואליות של הבניין. עבודה זו קושרת שלושת היבטים אלו: אסתטיקה והחוויה האסתטית, בנייה אקולוגית‬
‫ומורפולוגית הבניין הגבוה על- מנת לנסות ולהגדיר את האסתטיקה של בנייה ירוקה לגובה כסגנון אדריכלי‬
‫מתפתח וכמאפיין תרבותי של המאה ה- 12 .‬

4. ‫עם זאת, ישנם פילוסופים השוללים את קיומה של‬ ‫2. רקע תיאורטי‬
‫תורה אסתטית כללית. אלו טוענים כי התורה‬
‫1.2 אסתטיקה באדריכלות‬
‫האסתטית מניחה כי ישנן תכונות משותפות‬
‫בהתנסות האומנותית וביופי הטבעי בין בני אדם,‬ ‫1.1.2 מהי אסתטיקה ?‬
‫וכי קיים קנה מידה לשיפוטם. סוגיית השיפוט‬
‫האסתטי ומקורותיו מוצגים בפרק זה.‬ ‫אסתטיקה היא ענף בפילוסופיה לצדן של תורת‬
‫ההיגיון, מטאפיזיקה, תורת ההכרה ותורת המוסר.‬
‫2.1.2 השיפוט האסתטי‬ ‫המונח אסתטיקה נטבע ע"י הפילוסוף הגרמני‬
‫‪ Baumgarten‬לפני כ- 001 שנה, ומקורו במילה‬
‫השם אסתטיקה מגיע ממקור יווני ומשמעותו‬
‫היוונית ‪ Aesthesis‬שפירושה תפיסה חושית‬
‫תפיסה חושית. אסתטיקה מורכבת משני תחומים‬
‫(יורמסון, 7691).‬
‫עיקריים: הפילוסופיה של האמנות והפילוסופיה של‬
‫החוויה האסתטית - תיאור מאפייני החוויה‬ ‫הצורך בהגדרת המונח אסתטיקה נבע מתוך‬
‫והאובייקט שאינם אמנות, כגון חוויות הקשורות‬ ‫העובדה כי בני-האדם נוטים לחרוץ משפט על‬
‫לטבע ולאנושות. שני תחומים אלו מייצגים תפיסות‬ ‫מושגים טבעיים כמו גם על יצירות אמנות. מה‬
‫עולם שונות. נק ודת המבט של הפילוסופיה של‬ ‫משותף למונחים כגון "יפה", "נשגב", "מכוער"‬
‫האמנות רואה בבסיס ההערכה האסתטית- הערכה‬ ‫שאינו משותף להם עם מונחים כגון "מועיל", "ראוי"‬
‫אמנותית, גם אם האובייקט אינו אמנות. כא שר אנו‬ ‫ו"צודק" ? במה נבדלת הערכה אסתטית מהערכות‬
‫מתייחסים לאובייקט מסוים במובן האסתטי אנו‬ ‫מוסריות או כלכליות? אלו הן משאלות היסוד‬
‫מתייחסים אליו כאילו היה פריט אמנות, וה וא‬ ‫העומדות בבסיס האסתטיקה הפילוסופית.‬
‫מושפע על כן מידיעה ותפיסות קודמות של מהו‬
‫היפה באמנות. הגישה השנייה לעומת זאת,‬ ‫הקבלה נפוצה בקרב החוקרים נערכת בין‬
‫מתייחסת לחוויה האסתטית כחלק מחווי ית השיפוט‬ ‫אסתטיקה ובין תורת המידות. הגישה‬
‫המיידית. באם קיים שיפוט האמנותי, הוא חלק‬ ‫הרלטיביסטית טוענת כי המוסר וכמוה האמנות‬
‫משיפוט אסתטי כללי, המתרחש באופן אינטואיטיבי‬ ‫המוסרית קיימת רק עבור פרט או חברה מסוימים,‬
‫בהיתקלות בכל אובייקט )8991 ,‪. (Budd‬‬ ‫ועל כן אין בנמצא קנה- מידה לטעם הטוב פרט לזה‬
‫המקובל בחברה נתונה. השקפה אחרת תטען כי‬
‫הגישה הראשונה מתייחסת להערכה האסתטית‬ ‫היופי הוא תכונה אובייקטיבית המוטמעת בנו‬
‫של הטבע כזו הנובעת מערכים שמקורם בתחום‬ ‫מהיותנו יצורים השייכים לטבע.‬
‫האמנות כגון סגנון ותקדימים. הגישה השנייה‬
‫מתייחסת לחווי ית היפה כבעלת מאפיינים מולדים‬ ‫הדיון בעל ההשפעה הניכרת ביותר בתחומה של‬
‫הקשורים להיותו של האדם חלק ממערכת הטבע.‬ ‫האסתטיקה היה זה של ‪ Kant‬בכתביו "ביקורת כוח‬
‫גישה שלישית קושרת שני חלקים אלו של‬ ‫השיפוט". קאנט דן בשיפוט האסתטי ובאופיים‬
‫הסובייקט למאפיינים המתפתחים בהתאם לאופנות‬ ‫הצורני של קני-מידה הקובעים את הרמה‬
‫מתחלפות. לפיה, לא ניתן להפריד בין ההתייחסות‬ ‫האסתטית. דיון זה עומד מול הדיון המודרני‬
‫לאובייקט אמנות וההתייחסות לאלמנטים אחרים‬ ‫באסתטיקה, לפי תורתו של ,‪Croce(Shelley‬‬
‫בנפרד. אובייקטים אמנותיים ואחרים מאופיינים ע"י‬ ‫)9002 .‬
‫מרכיבים אסתטיים כגון יופי וחן ,ו על-ידי מרכיבים‬
‫‪ Croce‬טוען כי היצירה האמנותית היא אינטואיציה‬
‫נוספים כגון גודל וצורה, אשר יהוו מושא לשיפוט.‬
‫חושית של רגש הקיים לו מבע תואם, ולפיכך יגיעו‬
‫מושג היופי נתפס כמושג יחסי- האם אובייקט‬ ‫בני האדם לאינטואיציה דומה. תפיסה זו משותפת‬
‫מסוים מסוגל להשאיר רושם על אדם כלשהו. אך‬ ‫ל- ‪ Croce‬ולחוקרים נוספים כגון ‪ Langer‬ו-‬
‫איזה אובייקט? ובאיזה אדם?. הפילוסוף הגרמני‬ ‫‪ Cassirer‬המתייחסים לחוויה האסתטית כהבעה או‬
‫עמנואל קאנט טבע כי שיפוט אסתטי הוא שיפוט‬ ‫כהסמלה של הרגש (יורמסון, 7691).‬
‫שיש לחוש כלפיו הנאה או חוסר הנאה. לפי קאנט,‬
‫4‬

5. ‫)0971(‪ Kant‬הכחיש שיש עקרונות כאלו בעוד ש-‬ ‫השיפוט האסתטי נעשה באופן שאינו מושפע‬
‫‪ (1757)Hume‬ו- )5271( ‪ Hutcheson‬איששו כי‬ ‫מרעיונות או תנאים בהם נצפה האובייקט ,‪(Budd‬‬
‫קיימים יסודות למושג יופי. הם שימרו את התפיסה‬ ‫)8991. השירה היא האמנות הגבוהה ביותר משום‬
‫כי שיפוט אסתטי הינו שיפוט של טעם ולא של‬ ‫שהיא יכולה להכיל תוכן רפרזנטטיבי בביטוי של‬
‫הגיון, וככזה הוא יכול להימדד בכלים‬ ‫"הרעיון האסתטי" ע"פ קאנט ‪(Kant, 1790 in‬‬
‫אמפיריים)9002 ,‪.(Shelley‬‬ ‫)9002 ,‪ Hume .Shelley‬לעומתו טוען כי ביצירות‬
‫רבות נדרש הגיון רב על- מנת ליצור את הרגש‬
‫שניתיאורטיקנים נוספים שעסקו רבות בשאלה‬
‫המתאים )9002 ,‪ .(Hume, 1751 inShelleys‬לפי‬
‫האסתטית הם ‪ Edward Bullough‬ו- ‪Jerome‬‬
‫‪ Hume‬תפיסת היופי אינה יכולה להצטמצם‬
‫‪ . Stolnitz‬לפי )0691( ‪ Stolnitz‬גישה אסתטית‬
‫לתכונות אובייקטיביות כאלו ואחרות. היופי הוא‬
‫כלפי אובייקט נובעת מהזדהות עם ערכיו. לעומתו,‬
‫התרחשות שמקורה בסובייקט, או תלויה בחוויה‬
‫)5991( ‪ Bullough‬טוען כי אסתטיקה דורשת‬
‫הסובייקטיבית.‬
‫דווקא ריחוק מן האובייקט והבחנתו כתופעה‬
‫ייחודית, שאינה ברת השגה ע"י הצופה. כאשר‬ ‫אסתטיקה נמדדת גם בהתאם למיקום ההיסטורי-‬
‫הצופה הוא חיצוני, והיצירה האסתטית מצויה מחוץ‬ ‫תיאורטי של יצירת האמנות בזמן. אסתטיקה של‬
‫לקונטקסט האישי שלו ולצרכיו, היא נתפסת בעיניו‬ ‫המאה ה- 81 שונה מן האסתטיקה של המאה ה-‬
‫כאובייקטיבית, ורק זו יכולה להישפט במונחים‬ ‫12. במאמרו של )0791( ‪ Walton‬נטען כי ישנן‬
‫אסתטיים)9002,‪.(Shelley‬‬ ‫שתי גישות עיקריות לאסתטיקה- האחת‬
‫פסיכולוגית והשנייה פילוסופית. הגישה‬
‫תחום הפנומנולוגיה מתייחס לאסתטיקה של‬
‫הפסיכולוגית תטען כי אסתטיקה נמדדת ביחס‬
‫החוויה. לפי ‪ Beardsley‬בספרו ‪Aesthetics‬‬
‫לשדה האמנותי בו היא פועלת. לדוג' ציור של‬
‫)8591( לכל החוויות האסתטיות מכנה משותף‬
‫פיקאסו יישפט במובנים האסתטיקה תחת‬
‫במספר מאפיינים:‬
‫הקטגוריה "ציור", ויותר מכך, תחת הקטגוריה "ציור‬
‫א. פוקוס )‪ -(Focus‬החוויה האסתטית היא כזו‬ ‫בן זמנו של פיקאסו". האם ניתן לשפוט יצירה‬
‫הלוכדת את תשומת ליבו של הצופה.‬ ‫מבחינה אסתטית בלי "להיכנס למחשבות" היוצר‬
‫ב. אינטנסיביות )‪ -(Intensity‬החוויה האסתטית‬ ‫ורוח התקופה? האם קיימת אסתטיקה ללא‬
‫היא עוצמתית ודחוסה.‬ ‫קונטקסט ?‬
‫ג. אחדות- )‪ (Unity‬אחדות היא שילוב של‬
‫)1891(‪ Carlson‬טוען כי התפיסה האסתטית‬
‫בהירות )‪ (Coherence‬ושלמות‬
‫טבועה בנו מהיות האדם יצור של הטבע. התפיסה‬
‫)‪.(Completeness‬האובייקטים בחוויה‬
‫האסתטית אינה נובעת בהכרח משיוך האובייקט‬
‫האסתטית מחוברים זה לזה באופן שיוצר איזון‬
‫לקטגוריה מוכרת מתחום האמנות, אלא שיוכו‬
‫ביניהם, או כאלו המהווים ניגוד הכרחי זה לזה.‬
‫לקטגוריות בטבע. באופן דומה, קטגוריות אמנותיות‬
‫)9002 ,‪ Dickie (1965 in Shelley‬טוען כי יש‬ ‫משתייכות גם הן לקטגוריות המתייחסות לתפיסה‬
‫להבחין בין מרכיבים אסתטיים הקשורים לאובייקט‬ ‫החושית של אובייקטים בטבע.‬
‫עצמו ובין מרכיבים הקשורים לחוויה האסתטית.‬
‫הדיון בין התיאורטיקנים והרציונליסטים של המאה‬
‫לפיו, אלמנטים כמו המשכיות, רציפות, עלייה‬
‫ה- 81 סובב סביב נושא "המיידיות". כלומר, האם‬
‫לקראת שיא, וניגודיות הם מרכיבים המאפיינים את‬
‫השיפוט האסתטי של אובייקט נובע מיישום‬
‫החוויה האסתטית יותר מאשר את האובייקט עצמו.‬
‫עקרונות מוסכמים של יופי, או שמא הוא שיפוט‬
‫טיעון זה הוביל לגישה הפנומנולוגית כי יופיו של‬
‫מיידי, אינטואיטיבי וראשוני. בשני המקרים הדיון לא‬
‫אובייקט נובע מן הצורה בה אנו חווים אותו. כפי‬
‫מעלה את השאלה האם קיימים מלכתחילה‬
‫שניסח זאת )6002( ‪: Goldman‬‬
‫עקרונות בסיסיים ליופי, אלא עוסק בשאלת אופן‬
‫תפיסתם )9002 ,‪. (Shelley‬‬
‫5‬

6. ‫ב. עוסקת בכוחות ובחומרים סביבתיים.‬ ‫‪“Aesthetic experience…aims first at‬‬
‫ג. בוחנת מחדש את יחס האדם עם הטבע‬ ‫‪understanding and appreciation, at taking‬‬
‫ומציעה דרכים חדשות לקיום משותף.‬ ‫.‪in the aesthetic properties of the object‬‬
‫ד. עוסקת בשחזור ושיקום נזקים, בדרכים‬ ‫‪The object itself is valuable for providing‬‬
‫אסתטיות.‬ ‫‪experience that could only be an‬‬
‫‪experience of that object…Part of the value‬‬
‫‪of aesthetic experience lies in experiencing‬‬
‫‪the object in the right way, in a way true to‬‬
‫‪its non-aesthetic properties, so that the aim‬‬
‫‪of understanding and appreciation is‬‬
‫.)6002 ,‪fulfilled” (Goldman‬‬
‫3.1.2 אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית:‬
‫"הטבע הוא הנותן לנו את המידות...ומא חר‬
‫שתועלת רבה צומחת מהכרתן, יקדישו נא‬
‫תמונה מס' 1 : -‪Robert Smithson, Spiral Jetty‬‬
‫השקדנים מאמצים ללימודן מן הטבע, וישקיעו נא‬
‫0791 -‪Great Salt Lake- Utah‬‬
‫עוון ועמל, כדי לשמר בזיכרונם את הידע ששאבו‬
‫אדריכלות כיום כמעט ואינה עוסקת בשאלה‬ ‫ממנו...אחר- כן יש לדאוג, שכל איבר יהיה נמאן‬
‫הרומנטית של "יופי", במובנים שעסקה בו בעבר.‬ ‫לייעודו ולתפקודו" (אלברטי, בתוך וופלין, 3791).‬
‫השילוב בין אסתטיקה ואקולוגיה ניכר בעיקר‬
‫זיקת האדם לטבע יצרה לאורך ההיסטוריה אין‬
‫כשילוב אינטגרטיבי בין רעיונות, ביצועים והבנה‬
‫ספור יצירות אמנות, ציורי נופים, מיניאטורות‬
‫מרחבית. ניתן לומר כי תחום הארכיטקטורה חוו ה‬
‫נטורליסטיות ועוד. במאה ה- 91 התחזקה הזיקה‬
‫משבר עיצובי, כשלקוחות ויזמים החלו‬
‫לטבע וביטוייה באמנות, כאשר האמנות הרומנטית‬
‫לדרושמאדריכלים ליישם עקרונות של בנייה ירוקה‬
‫הציבה את האידיאליזציה של הטבע במרכז. במאה‬
‫בעדיפות עליונה, בעוד נראו במגזינים מבנים כגון‬
‫ה- 02 הפך הטבע להיות מרכזי יותר בדיון‬
‫אלו של זהה חדיד, רם קולהס ופרנק גרי,‬
‫האמנותי והארכיטקטוני, בעיקר מתוך נקודת‬
‫שהביצועים הטכניים והאנרגטיים של הבניין לא‬
‫התייחסות ביקורתית אל התרבות והתעשייה, והחל‬
‫עמדו בראש מעיינם )9002 ,‪. (Alter‬‬
‫משנות ה- 06 החלו אמנים לעסוק במובהק בבעיות‬
‫כיום הדיון על אסתטיקה ירוקה נמצא יותר ויותר‬ ‫שיצר האדם כגון זיהום אוויר וסביבה. טיפול‬
‫במרכז השולחן. בבניין ירוק קיימת לרב דרישה‬ ‫בבעיות אלו הביא להתפתחות גישות חדשות‬
‫לסט מסוים של כלים וחומרים. ישנן יותר מערכות‬ ‫באמנות, במקביל לעלייה במודעות הסביבתית.‬
‫טכנולוגיות, דרישה לחסכון אנרגטי ואף רצון‬ ‫)6002 ,‪.(Bianco‬‬
‫למראה מסוים- בניין ה"משדר" שהוא אכן בניין‬
‫במשך השנים האחרונות, האתגר העיקרי של תכנון‬
‫ירוק. סט הכלים החדש והקשר בין מראה הבניין‬
‫בר- קיימא היה שינוי התנהגותי ותפיסתי של יזמים,‬
‫ובין המרכיבים ברי-הקיימא בו מוביל באופן טבעי‬
‫קבלנים ואדריכלים בכדי לקחת אחריות על המרחב‬
‫לצורך באסתטיקה חדשה, המשקפת את הערכים‬
‫ועל מרבית הבניינים החדשים שנבנים‬
‫המוטמעים בבניין.‬
‫)1002 ,‪. (Hawthorne‬‬
‫המיומנות הנדרשת לפיתוח שפה אדריכלית, היא‬
‫האדריכלות והאמנות הסביבתית: )6002 ,‪(Bianco‬‬
‫מיומנות ארוכת שנים. הארכיטקטורה הירוקה‬
‫מתגבשת עדיין אל מול נושאים אחרים ששלטו‬ ‫א. מפרשת את הטבע, תהליכיו והבעיות שאיתן‬
‫בשיח האדריכלי במשך תקופה ארוכה כגון הדיון‬ ‫יש להתמודד.‬
‫בחלל, באור ובפרופורציה. כזרם אדריכלי, עוברת‬
‫6‬

7. ‫לרוח התקופה ותפיסת העולם הפילוסופית של‬ ‫האדריכלות הירוקה תקופה של ניסיונות‬
‫התקופה.‬ ‫והתגבשות, על- מנת לפתור סוגיות מעורפלות‬
‫מבחינה עיצובית. )9002 ,‪(Yeang‬‬
‫לפי וולפין ( 3791) יש לפסוק תחילה מה שיעורם‬
‫של "תווי- קבע" הטבועים בסגנון אחד, עד‬ ‫האם זהו שלב ביניים בהתגבשות הזרם‬
‫האפשרות לייחס לו מידה של סגנון לאומי או בין‬ ‫הארכיטקטוני הקרוי אדריכלות ירוקה? האם ניתן‬
‫לאומי.‬ ‫לכנות את האדריכלות הירוקה זרם ארכיטקטוני?‬
‫והאם זרם זה הוא חלק מן האסתטיקה המקובלת‬
‫הערכים האסתטיים ואפיונם משתנים בין תנועות‬
‫העתידה להגדיר את זמננו? על מנת לבחון את‬
‫ארכיטקטוניות שונות, ומתקופה לתקופה. ערכים‬
‫הופעתה של אסתטיקה אקולוגית כזרם אדריכלי,‬
‫אלו בונים את קווי המתאר של הסג נונות‬
‫יש לעמוד תחילה על המרכיבים המגדירים‬
‫האדריכליים לאורך ההיסטוריה. ההבדלים בין‬
‫מאפיינים אסתטיים כזרם, ו על ההבדלה הסגנונית‬
‫זרמים שונים כמו המודרניזם, פוסט- מודרניזים,‬
‫המתקיימת בין זרמים שונים. אלו נדונים בפרק‬
‫דקונסטרוקטוביזם ונאו- קלאסיקה מתבטאים במגוון‬
‫הבא.‬
‫הערכים האסתטיים הקשורים אליהם, יחד עם‬
‫ערכים אחרים והבסיס התיאורטי להיווצרותם של‬ ‫4.1.2 יסודות לשינוי סגנון אדריכלי:‬
‫זרמים אלו.‬
‫‪“Architecture is the will of an epoch‬‬
‫הערכים האסתטיים משקפים לא פעם לא רק את‬ ‫,‪translated into space” (Mies Van Der Rohe‬‬
‫ההתפתחויות החלות בקהילה האומנותית, אלא גם‬ ‫)0102 ,‪in Peters‬‬
‫את ההתפתחויות הטכנולוגיות, והמציאות הכלכלית‬
‫ההבחנה בין זרמים שונים מקורה בהתפתחות‬
‫והפוליטית של התקופה. עם זאת, יכולים הביטויים‬
‫ההיסטורית- תיאורטית של תולדות האמנות.‬
‫האסתטיים להיות גם פרי יצירתם של יוצרים‬
‫חלוקת תולדות האמנות לזרמים וסגנונות נובעת‬
‫בודדים או קבוצת יוצרים וביטויים האישי, בהתאם‬
‫מהנחת הבסיס כי הסגנון הוא כלי הביטוי של‬
‫לנטיותיהם העיצוביות, שימוש בחומרים או פיתוח‬
‫התקופה.‬
‫אוצר- מילים אומנותי ייחודי להם. לכן, יכולים‬
‫זרמים אומנותיים להתפתח באופן סינכרוני‬ ‫סגנון אדריכלי הינו שיטת סיווג הבוחנת את‬
‫ודיאכרוני )4002 ,‪. (Flores‬‬ ‫הארכיטקטורה דרך מאפיינים כגון צורה, טכניקות‬
‫בנייה, חומרים ותקופת הזמן והמקום בה היא‬
‫מספר מאפיינים מרכזיים משפיעים על התפתחותה‬
‫נוצרה. החלוקה הכרונולוגית לסגנונות אדריכליים‬
‫של מציאות אסתטית מסוימת. יחסו של כל סגנון‬
‫משתנה בין התפיסה המערבית- אירופאית ובין‬
‫אדריכלי לערכים אלו קובע במידה רבה את‬
‫החלוקות הקיימות במזרח)5991,‪.(Gelernter‬‬
‫האסתטיקה הנגזרת ביחס אליהם. במילים אחרות,‬
‫ניתן לומר כי אלו הם יסודות לבחינת שינוי‬ ‫חוקר האמנות וולפין ביטא בכתיבתו את המשך‬
‫סגנוני )5991,‪ .(Gerlernter‬הטענה למעבר בין‬ ‫תפיסת העולם של האסתטיקה הרומנטית.‬
‫סגנונות אדריכליים יכולה להיבחן ע"י היחס של‬ ‫במושגים "רוח העין" )‪ (Augengeist‬ו"רוח הצורה"‬
‫המבנים המובילים בסגנון החדש לכל אחד‬ ‫)‪ (Formgeust‬הוא ניסה להראות את הקשר בין‬
‫ממאפיינים אלו, והם:‬ ‫התפיסה האסתטית לבין התקופה בה היא נוצרה.‬
‫לשם כך הוא פיתח מחקר השוואתי בין יצירות‬
‫‪: Artistic Aspects & Self Expression‬‬ ‫‪‬‬
‫אמנות שונות ע"י ניתוחן באמצעות "אופני ראייה"‬
‫הביטוי האינדיבידואלי של יוצרים הכולל את‬
‫הכוללים מושגים כגון קווי- ציורי, שטוח- עמוק,‬
‫עולמם הפנימי, דמיונם, יכולותיהם‬
‫ריבוי- ואחדות (וולפין, 3791). באמצעות אופני‬
‫והאינטואיציה שלהם, משמש בסיס לתכנון‬
‫הראייה עומד וולפין על היווצרותו של סגנון ושיוכו‬
‫וליצירתו של זרם אדריכלי חדש. אלו קשורים‬
‫באופן הדוק יותר עם תנועות כגון‬
‫7‬

8. ‫בין הבניין לסביבתו, כמו ג ם השגת המשכיות‬ ‫האקספרסיוניזם והאוונד- גארד. הביטוי‬
‫תכנונית וטבעית באזור נתון. באופן דומה, ניתן‬ ‫האינדיבי דואלי מאפיין יותר זרמים המתירים‬
‫לומר כי ערך זה דן בקשר בין צורות העבר‬ ‫חופש יצירתי אישי, אקספרסיביות ואליטיזם‬
‫וההווה של המקום. בנוסף, משפיע מאפיין‬ ‫חברתי.‬
‫זהעל יצירת ושמירת זהות אזורית ואידיאולוגיה‬ ‫‪ : The spirit of time‬רוח הזמן או רוח‬ ‫‪‬‬
‫מדינית)7991 ,‪. (Abel‬‬ ‫התקופה הן סט הערכים המשותפים המופעלים‬
‫על התכנון בסגנון נתון. רוח הזמן מכתיבה את‬
‫מאפיינים אלו ואחרים תומכים בטענתו של וולפין,‬
‫האופי התרבותי והאינטלקטואלי, הנקשר‬
‫כי בכדי להעמיד את היסודות לשינוי סגנון, יש‬
‫לתפיסת עולם, טעם או תובנות קולקטיביות.‬
‫למצוא היכן השתנה יחס הפרט לעולמו. שינוי זה‬
‫המודעות הקולקטיבית תורמת ליצירתה של‬
‫ביחס להתפתחותה של אדריכלות אקולוגית, נובע‬
‫אסתטיקה המבטאת את הייחודיות השייכת‬
‫מתפיסת העולם של תכנון בר - קיימא, הנדונה‬
‫לתקופה וקושרת אותה עם שאר ערכי התקופה‬
‫בפרק הבא. באמצעות ניתוח מקרי הבוחן, תנסה‬
‫ומיקומם בשדה החברתי- תרבותי.‬
‫עבודה זו לקשור את מכלול הערכים המתקיימים‬
‫בעת שינוי סגנון אדריכלי, יחד עם תפיסת העולם‬
‫‪The structural, functional & material‬‬ ‫‪‬‬
‫של האדריכלות האקולוגית ועם המאפיינים‬
‫‪ : honesty‬יושר סטרוקטורלי מתייחס להבנה‬
‫המורפולוגיים של התפתחות הבנייה לגובה.‬
‫כי על חומרי ומעטפת הבניין לייצג את המטרות‬
‫בשילוב מרכיבים אלו תדון הכותבת בניסיון להגדיר‬
‫האמיתיות שלשמן הם נועדו. יושר פונקציונלי‬
‫את האסתטיקה של הבנייה הירוקה בבניינים‬
‫מתייחס לרעיון כי צורת הבניין צריכה לשקף‬
‫גבוהים, כזרם אדריכלי מתפתח וכמאפיין תרבותי‬
‫את מטרותיה הפונקציונליות. התפיסות השונות‬
‫במאה ה-12 .‬
‫כלפי חומר, צורה וסטרוקטורה משתנות בין‬
‫סגנונות אדריכליים שונים ומהוות גורם מכריע‬
‫בתפיסה העיצובית והאסתטית של התקופה.‬
‫‪ : Simplicity & complexity‬היחס האסתטי‬ ‫‪‬‬
‫כלפי פשטות ומורכבות צורנית, גאומטרי ת‬
‫ואורנמנטלית מייצג את יחסה של‬
‫הארכיטקטורה ותגובתה לפולקלור המקומי‬
‫ולמרחב התרבותי בה היא מתקיימת. ככל‬
‫שהמאפיינים יהיו כללי ים יותר, יהא הסגנון בין-‬
‫לאומי יותר. כהכללה גסה, ניתן לומר שסגנון‬
‫מקומי מתבטא במורכבות אסתטית גדולה יותר‬
‫מאשר סגנון בין- לאומי, הפונה למכנה משותף‬
‫רחב יותר.‬
‫‪ : Natural & Organic‬ערך זה מייצג את‬ ‫‪‬‬
‫היחס של האסתטיקה האדריכלית כלפי‬
‫הסביבה, ומידת השפעתה והופעתה בתכנון.‬
‫בראייה רחבה נוגע קריטריון זה לנושאים כגון‬
‫חיקוי צורני של תהליכים טבעיים ועד‬
‫להשתלבות או אי ההשתלבות של הסגנון‬
‫האדריכלי בסביבה הטבעית והבנויה.‬
‫‪ : Regionalism‬ערך זה נוגע בשאלת הבניין‬ ‫‪‬‬
‫כאלמנט המתוכנן ביחס לאתר. בנוסף, הוא‬
‫קשור למטרות כגון השגת הרמוניה ויזואלית‬
‫8‬

9. ‫2.2.2 תפיסת העולם של אדריכלות אקולוגית:‬
‫על- מנת לבחון את ההשלכות התכנוניות של‬ ‫2.2 אדריכלות אקולוגית‬
‫עקרונות אקולוגיים, יש לבחון את הסביבה הבנויה,‬
‫1.2.2 תכנון בר- קיימא:‬
‫תפקידה והשפעתה על העולם מנקודת מבטו של‬
‫האקולוג. באופן מסורתי רואה הארכיטקט את‬ ‫המונח תכנון בר קיימא נטבע בתרבות העכשווית‬
‫הבניין דרך מאפיינים אסתטיים, מרחביים, צורניים,‬ ‫של ארכיטקטורה ועולם הבנייה. אדריכלים מחויבים‬
‫סטרוקטורליים ומאפיינים ארכיטקטוניים אחרים.‬ ‫יותר חוזית, ערכית וחוקית לתכנון המתחשב‬
‫לעומתו, רואה האקולוג את הבניין כחלק מן‬ ‫במרכיבים סביבתיים.‬
‫המערכות האקולוגיות הרחבות. ככזה, מהווה‬
‫הבניין ישות חיה )‪ (Biotic‬המשתתפת בכלל‬ ‫לפי ה- ‪WCED: World Commission on‬‬
‫התהליכים הסביבתיים הפועלים בביוספרה.‬ ‫‪ Environment & Development‬תכנון בר- קיימא‬
‫האקולוג רואה גם את המשתמשים בבניין‬ ‫הינו פיתוח הממלא את צרכי ההווה בלי להתפשר‬
‫כמשתתפים ביולוגיים במערכת אקולוגית רחבה.‬ ‫על צרכי העתיד. ,‪(WCED, 1987 in Yeang‬‬
‫כאורגניזמים, אנשים צורכים אוכל ואנרגיה כחלק‬ ‫)2002.‬
‫משרשרת המזון, וממשיכים את האיזון שנוצר‬
‫‪“A development which meets the needs of‬‬
‫בטבע בין כלל המערכות החיות. )5991 ,‪.(Yeang‬‬
‫‪the present without compromising the‬‬
‫ההבדל הניכר הוא שבעוד ובני האדם הם חלק מן‬ ‫‪ability of future generations to meet their‬‬
‫המערכת האקולוגית כבעלי חיים, הם מחזיקים‬ ‫.”‪own needs‬‬
‫בטכנולוגיות שהן מחוץ למעגל האקולוגי. בכך הם‬
‫לפי הגדרה זו פיתוח בר- קיימא כולל שלושה‬
‫מבדילים את עצמם משאר האורגניזמים בטבע.‬
‫מרכיבים עיקריים:‬
‫בני- האדם מרחיבים את פעילותיהם אל מעבר‬
‫למשאבי וחומרי הטבע הקיימים לרשותם באופן‬ ‫1. מורשת לדורות הבאים ‪(Legacy that is left‬‬
‫טבעי. בעקבות העצמה זו של היכולות הפיסיות,‬ ‫)‪.to future generations‬‬
‫מתמודד האדם עם בעיות סביבתיות קשות.‬ ‫2. שימוש הוגן ושווה במשאבי ההווה & ‪(A fair‬‬
‫)‪equitable use of present resources‬‬
‫למרות ההשלכות הקשות של רעידות אדמה,‬
‫3. אחריות העברת פסולת‬
‫מחלות, הצפות ושאר תופעות הטבע על‬
‫וזיהום)”‪– (“Transfrontier responsibility‬‬
‫הביוספרה, הדאגה העיקרית של האדם נוגעות‬
‫מחשבה גלובלית על המשך שרשרת הפסולת,‬
‫לפרי יצירתו ולסביבתו הבנויה. הבעיות הסביבתיות‬
‫הייצור וההשלכה שלה.‬
‫והשינויים בתנאי המערכת האקולוגית נובעים‬
‫מהתכלות המשאבים הטבעיים ומאופי הפעילות‬ ‫ההתיישבות האנושית צורכת משאבים מן הטווח‬
‫האנושית. לכן, לכל פעולה בשדה הבנוי השלכה על‬ ‫הסביבתי המיידי ועד לקנה המידה הגדול. מוערך כי‬
‫המערכת האקולוגית, בין אם בצורת הוספה, גריעה‬ ‫לפחות %52 מאוכלוסיית העולם מתגוררת בערים‬
‫או שינוי של חומרים ומשאבים. מנקודת המבט‬ ‫אורבאניות צפופות וצורכת כ- %07 מצריכת‬
‫האקולוגית, על האדם לשאוף לחזור ולהיות חלק מן‬ ‫האנרגיה העולמית. )2002 ,‪ .(Yeang‬הביטוי‬
‫המערכת האקולוגית השלמה, למרות שפעולותיו‬ ‫לתכנון בר- קיימא יכול להתקיים ברמות שונות, מן‬
‫לעיתים סותרות ויוצרות קונפליקטים עם מערכת זו.‬ ‫הרמה הגלובלית, דרך הרמה העירונית- מקומית‬
‫על פעילות הבנייה לפי תפיסת עולמו של האקולוג‬ ‫ועד לרמה הבניינית, הנוגעת לשימוש היום –יומי‬
‫להיות פעילות "חיה" )‪ .(Biotic‬נסכם ונאמר כי ע"פ‬ ‫שלנו כצרכנים בעיר.‬
‫הגישה האקולוגית, יש לנתח את הסביבה הבנויה‬
‫באמצעות ראייה רחבה יותר של הרעיון האקולוגי,‬
‫הכולל בו ישויות דוממות וחיות, ואת האינטראקציות‬
‫9‬

10. ‫הציוויליזציה החקלאית שהחלה להתפתח בסביבות‬ ‫שלהן עם "השלם": חילוף האנרגיה ו החומר‬
‫0008 לפנה"ס נולדה כתגובה לדרישה עבור‬ ‫בביוספרה . )5991 ,‪.(Yeang‬‬
‫סחורות חדשות ומגוונות יותר, ובמיוחד עבור חומרי‬
‫3.2.2 ההתפתחות ההיסטורית של אדריכלות‬
‫בנייה עמידים וקבועים. במקביל חלה עלייה בבנייה‬
‫אקולוגית:‬
‫של ארכיטקטורה מונומנטלית אופיינית לציוויליזציה‬
‫הכפרית- חקלאית. מתחילה הייתה הארכיטקטורה‬ ‫משחר ההיסטוריה חי האדם בקבוצות בהן נאגרו‬
‫המונומנטלית הדתית מזוהה עם גישה מופרזת‬ ‫מזון וסחורה. על- מנת לספק לעצמם מזון ומחסה,‬
‫כלפי משאבים ובזבזנות יתר. מיוון העתיקה, דרך‬ ‫הסתמכו הקבוצות האנושיות על ידע מעמיק של‬
‫מצרים ורומא חלה היפרדות של הארכיטקטורה מן‬ ‫הסביבה המקומית בה הם חיו. כל אספקט של‬
‫היום- יום והשגרה ובהתאם לכך השתנה היחס‬ ‫החיים סבב סביב שינויים עונתיים שה תבטאו גם‬
‫כלפי הצורך במשאבים ויכולת כלכלית, על- מנת‬ ‫בארכיטקטורה המקומית שנוצרה. הארכיטקטורה‬
‫ליצור ארכיטקטורה ייחודית. ארכיטקטורה זוהתה‬ ‫שיקפה את האקלים המקומי, נבנתה מחומרים‬
‫לא רק עם יצירת מחסה אלא גם עם יצירת אומנות,‬ ‫מקומיים וישבה באורח הומוגני עם הנוף הסביבתי.‬
‫בעלת אפקט ייחודי בנוף. הארכיטקטורה‬ ‫דוגמאות לבנייה מקומית אקולוגית קיימות בכל‬
‫המונומנטלית הקלאסית נשענה על עבדות וניצול‬ ‫רחבי העולם. לדוגמא בניו - מקסיקו, במאות ה- 01‬
‫משאבים. במקביל, בחיי היום- יום עלו והתפתחו‬ ‫וה- 11 לספירה הצמיחה הטופוגרפיה המקומית‬
‫צרכים נוספים לחימום, בישול ובנייה, שהמשיכו את‬ ‫מבנים מוגנים משמש ומרוח )6991 ,‪. (Zeiher‬‬
‫מגמת ניצול המשאבים הקיימים.‬
‫‪th‬‬ ‫‪th‬‬
‫תמונה מס' 3 : ‪Uximal Yucatan-6 -10 century‬‬
‫‪ –Mayan ruins‬דוגמא לארכיטקטורה מונומנטלית.‬ ‫תמונה מס' 2 : ‪Pueblo Bonito- Chao Culture‬‬
‫‪. Historical Park- New Mexico‬‬
‫משאבים אנרגטיים מהווים כוח מניע או מכשיל‬
‫בהתפתחות ההיסטוריה האנושית. כפי שציין‬ ‫השיטות המסורתיות יצרו מחסה המשתמש בנתוני‬
‫)0891( ‪: Toffler‬‬ ‫וערכי הסביבה, אך אין בכך לומר כי לקבוצות‬
‫הקדומות לא הייתה גם השפעה הרסנית על‬
‫‪“The precondition of any civilization, old or‬‬
‫סביבתם. באוסטרליה למשל, צייד בעלי- חיים‬
‫‪new, is energy” (The Third Wave, Alvin‬‬
‫הוביל לכך שכ- %08 מבעלי החיים הגדולים נכחדו.‬
‫)6991 ,‪Toffler, 1980 in Zeilher‬‬
‫במשך מאות אלפי שנים צורת ההתיישבות‬
‫השימוש באנרגיה מתחדשת אפיינה את התפתחות‬ ‫המסורתית הייתה יציבה ולא השתנתה באופן ניכר,‬
‫הציוויליזציה המוקדמת כגון שימוש בשמש,‬ ‫עד לשינוי שיטות איסוף המזון ויצירת המחסה לפני‬
‫ובמקורות מים לאנרגיה. התעשייה היא שהביאה‬ ‫000,01 שנה. התפתחותן של מושבות קבועות‬
‫עמה את ההתכלות המהירה במשאבי האנרגיה,‬ ‫וחקלאות שינתה את ההיסטוריה האנושית ואת‬
‫החל מן המאות ה-11 וה- 21 באירופה , בעיקר‬ ‫ההתפתחות החברתית שלה.‬
‫01‬

11. ‫הוביל להקמתם של מאות בתים סולאריים במיוחד‬ ‫ע"י הפקת עצים מתועשים ופחם, שאת תוצאותיהם‬
‫בארה"ב. ב- 6791 פרסם ‪ John Naar‬את ספרו‬ ‫אנו נושאים עד היום.‬
‫”‪ “Design for a Limited Planet‬שעסק בבתים‬
‫בשנות ה- 06 החל עניין מחודש בעתיד האנרגטי‬
‫המבוססים על אנרגיה חלופית. ב- 4791 פרסם‬
‫ובאפשרויות הנגזרות משימוש באנרגיות חלופיות.‬
‫‪ E.R. Schumacher‬את ספרו ‪“Small is‬‬
‫הארכיטקטורה של פרנק לוידרייט אימצה את‬
‫”‪ ,Beautiful‬שעסק בפילוסופית האספקה העצמית‬
‫העקרונות האקולוגיים של בנייה טבעית והציגה‬
‫)6991 ,‪. (Zeiher‬‬
‫עיצוב השואף לחיות עם סביבתו. רייט האמין‬
‫התנועה האקולוגית תפסה תאוצה ויותר מבנים‬ ‫שמכיוון שהמבנה הוא יצור אורגאני, הבניין אינו יכול‬
‫נבנו על-פי עקרונות אקולוגיים שכללו מחזור,‬ ‫"להסתיים". בספרו "הבית הטבעי" ‪(“The Natural‬‬
‫חיסכון במים והתבססות על שמש ורוח כמקור‬ ‫)”‪ House‬ציין את חשיבות היושר פנימי של הבניין‬
‫לאנרגיה. עיקר הבנייה הייתה עבור מבני מגורים‬ ‫והאינטגרציה בין הבית לסביבתו. בשנות ה- 04 וה-‬
‫בקני- מידה שונים. התנועה המתקדמת ביותר‬ ‫05 פיתח ‪ Fuller‬את הכיפה הגאודזית אותה כינה‬
‫שנגעה להיבטים הבריאותיים של הבניין הייתה‬ ‫”‪. “Self-Sustainable Design‬‬
‫תנועת ה- ‪ Baubiologie‬או ‪Building Biology‬‬
‫אותה הוביל ‪Pearson .David Pearson‬פיתח את‬
‫הגישה ההוליסטית- בריאותית בין האדם לסביבה‬
‫הבנויה. לפי גישה זו מתואר הבניין כאורגניזם,‬
‫כשמעטפת הבניין מייצגת את העור האנושי המגן‬
‫עלינו מנזקי החוץ. ב- 6791 הוקם המכון לבנייה‬
‫אקולוגית וביולוגית בגרמניה. התנועה אימצה‬
‫תיאוריות ושיטות בנייה מסורתיות, באופן שמחפש‬
‫אחר הזיהוי הפנימי והחיצוני של הבניין עם סביבתו‬
‫תוך שיפור רווחת המשתמשים. לכך נוספו מרכיבים‬
‫רוחניים של תנועת הגאיה בשנות ה- 08. בשנות‬
‫ה- 09 החלו להירקם הסכמים בין- לאומיים‬
‫תמונה מס' 4: -‪Falling Water- Frank Lloyd Wright‬‬
‫הנוגעים להרס שכבת האוזון ובהמשך להם‬
‫6391 .‬
‫הסכמים עכשוויים יותר הנוגעים לעתיד כדור-‬
‫הארץ והשימוש באנרגיה, כגון פרוטוקול קיוטו.‬ ‫בשנות ה- 06 אחד החלוצים הסולאריים היה .‪Dr‬‬
‫‪ George Lof‬שחי באחד מתשעת הבתים‬
‫בשנים האחרונות, נכנסו פתרונות אדריכליים‬
‫הסולאריים שיצר. ‪ Lof‬טבע את המונח ”‪“Arcology‬‬
‫מתוחכמים הנוגעים לאקולוגיה וחברה למיינסטרים‬
‫המבטא את הרעיון כי ארכיטקטורה ואקולוגיה הן‬
‫של התכנון האדריכלי בעולם כולו. אפשרויות‬
‫תהליך אחד.אחת העבודות החשובות של התנועה‬
‫טכנולוגיות, יצירתיות והמצאה , וההכרה כי‬
‫האקולוגית הייתה ה- ‪ ,Silent Spring‬שפורסמה‬
‫אקולוגיה יכולה להיות גם "עסק כלכלי" הן חלק‬
‫בשנת 2691 ע"י ‪ .Rachel Carson‬כחוקרת,‬
‫מהסיבות לעלייה בתכנון מודע אקולוגי. ההשפעה‬
‫ביולוגית ואקולוגית מסבירה ‪ Carson‬בספרה את‬
‫המכרעת של מבנים גבוהים בעיר, מקומם של‬
‫ההרס הנגרם מן התעשייה ומקומה של‬
‫מבנים אלו כסמל לכוח, קידמה וטכנולוגיה, והצור ך‬
‫הציוויליזציה בשרשרת המזון והיכחדות הימנים.‬
‫הממשי במציאת פתרונות אשר יטיבו עם הסביבה‬
‫הפילוסוף הנורבגי ‪ Arne Naess‬עסק ב- 2791‬
‫הטבעית והבנויה שמו טיפולוגית מבנים זאת‬
‫בשאלות העמוקות שמעלה הגישה האקולוגית‬
‫במרכז הדיון האקולוגי בתחום הבנייה. מרכיבי‬
‫בתחומי החברה, החינוך, ההפרדה הקיצונית בין‬
‫הבנייה לגובה, ההתפתחות המורפולוגית שלהם‬
‫האדם לטבע והיחס של האדם לכדור-‬
‫ומאפייניהם האסתטיים ידונו בפרק הבא.‬
‫הארץ)6991 ,‪ .(Zeiher‬משבר הנפט ב- 3791‬
‫11‬

12. ‫ידיים ולחכות שאחרים יפעלו. גורלו של הכוכב‬ ‫4.2.2 יוזמות לשימור אנרגיה:‬
‫שלנו, העובר בירושה לילדינו ונכדינו, הוא‬
‫כחלק מן המאמץ העולמי בתחום האנרגיה קמו‬
‫בידינו, וזוהי האחריות שלנו לעשות משהו‬
‫יוזמות לשימור אנרגיה והפחתת פליטות גזי‬
‫בנוגע למשבר הזה" (קלינטון בהשקת יוזמת‬
‫החממה ברמה המדינית, העירונית והבניינית. כמו‬
‫האקלים, 60.80.10). יוזמת קלינטון הושקה‬
‫כן, חלה התייחסות רבה יותר לתחומי האנרגיה‬
‫ב-6002 בין קרן קלינטון ומנהיגות הערים‬
‫בתקינה ובמאמץ משותף של ראשי המדינות‬
‫הגדולות בתחום האנרגיה במטרה לייעול‬
‫השונות. יוזמות אלו משפיעות על התפתחות העיר‬
‫השימוש באנרגיה והפחתת גזי החממה.‬
‫והבניין ברמות השונות. יצירת תקנים וסטנדרטים‬
‫שיתוף הפעולה חל בין מספר ערים גדולות‬
‫שונים לבנייה חסכונית מבחינה אנרגטית משפיעה‬
‫בארה"ב (ניו-יורק, לוס אנג'לס, שיקאגו),‬
‫גם על נראות הבניין ועל הצורך בפיתוח מודלים‬
‫באירופה (לונדון, פאריז, מדריד) ובמזרח‬
‫תכנוניים אשר עונים לדרישות החדשות.‬
‫התיכון (איסטנבול, קהיר). שיתוף הפעולה‬
‫כולל הקמת מערך חובק יבשות לרכישת‬ ‫להלן חלק מן היוזמות הקיימות כיום:‬
‫אנרגיה ומוצרי אנרגיה. ‪(The Clinton‬‬
‫)6002 ,‪Foundation‬‬ ‫ברמה המדינית:‬
‫ברמה העירונית:‬ ‫פרוטוקול קיוטו: )7991 ,‪ (UNFCCC‬אמנה בין‬ ‫‪‬‬
‫לאומית בנושא התחממות כדור הארץ, על פיה‬
‫ארגון ה- ‪(International Council for :ICLEI‬‬ ‫‪‬‬ ‫מתחייבות המדינות החברות להפחתת פליטות‬
‫)‪Local Environmental Initiatives‬ארגון‬ ‫גזי החממה והפחתת הפחמן הדו- חמצני. יעדי‬
‫הכולל למעלה מ-0021 ערים ורשויות‬ ‫הפרוטוקול חוזים ירידה של כ- 20.0- 82.0‬
‫מקומיות, ב- 07 מדינות שונות המחויבות‬ ‫מעלות בטמפרטורה הגלובלית עד שנת 0502.‬
‫לפיתוח בר- קיימא. הארגון מספק ייעוץ טכני,‬ ‫פרוטוקול קיוטו הינו הסכם משפטי מחייב,‬
‫הכשרה ומידע ותומך בממשל המקומי ליישום‬ ‫אשר נכנס לתוקף בפברואר 5002 , וכולל כ-‬
‫פיתוח בר- קיימא ברמה העירונית והמחוזית.‬ ‫141 מדינות. תחת האמנה נקבע כי שיעור‬
‫הארגון הוקם ב- 0991 כ"מועצה הבין- לאומית‬ ‫ההפחתה בגזי החממה יימדד עד לשנת‬
‫ליוזמות סביבתיות מקומיות" שכללה בתחילה‬ ‫2102. לכל מדינה נקבעו יעדים משלה,‬
‫כ- 002 ערים מ- 34 מדינות. הארגון עוסק‬ ‫בהתאם לרמת הזיהום בשטחה: לדוגמא‬
‫בקידום יוזמות בתחומי המים, תחבורה, ניהול,‬ ‫הפחתת גזי החממה באיחוד האירופי נקבעה‬
‫אקלים, סביבה ביולוגית ועוד. ,‪(ICLEI Global‬‬ ‫בשיעור של כ- %8, בארה"ב בשיעור של כ-‬
‫)0991‬ ‫%7 , וביפן בשיעור של כ- %6.‬
‫יוזמת ערי ‪ :Zero Carbon‬קמפיין של איגוד‬ ‫‪‬‬ ‫ועידת קופנהגן: ועידת האו"ם לשינוי אקלים‬ ‫‪‬‬
‫המועצות הבריטיות לתרבות ‪(British‬‬ ‫שהתקיימה בקופנהגן, דנמרק, דצמבר 9002.‬
‫)‪ Council‬הנועד להעלות מודעות לשינויי‬ ‫בעקבות הוועדה הושג הסכם בין ארה"ב לבין‬
‫האקלים ולאתגרים האנרגטיים העומדים בפני‬ ‫מדינות הבסיס: סין, הודו, דרום- אפריקה‬
‫ערי העולם. תכנית "אפס פליטות" פותחה‬ ‫וברזיל. כמו כן, ננקטו התחייבויות של המדינות‬
‫כתוצאה ממחקר אינטנסיבי שנערך בבריטניה‬ ‫השונות להפחתת גזי החממה עד לשנת‬
‫ומחוצה לה. הפרויקט החל בשנת 5002 וכולל‬ ‫0202, על- מנת לשמור על עליית טמפרטורה‬
‫פעילויות כגון עירור דיון עולמי בנושא האקלים,‬ ‫מרבית של עד שתי מעלות צלזיוס. הסכם‬
‫מעבדות, תערוכה נודדת ועוד. המשמעות של‬ ‫ועידת קופנהגן אינו הסכם מחייב משפטית.‬
‫עיר ללא פליטות הינה עיר הנתמכת ע"י‬ ‫)9002 ,‪(UNCCC‬‬
‫אנרגיה מתחדשת בלבד ושאינה מייצרת‬ ‫יוזמות האקלים של קלינטון: "אין טעם עבורנו‬ ‫‪‬‬
‫פליטות גזי חממה. העיר הראשונה שנבנית‬ ‫לדון האם כדור הארץ מתחמם בקצב מעורר‬
‫כמודל ל"אפס פליטות" הינה העיר ‪ Masdar‬ב-‬ ‫דאגה או לא, ואין טעם עבורנו לשבת בחיבוק‬
‫21‬

13. ‫בחורף ובקיץ. התקן ישים בעיקר בבנייה‬ ‫‪ .Abu Dhabi‬תחילת בנייתה ב- 8002, והיא‬
‫למגורים, אך מעודד הפחתה בצריכה גם‬ ‫נשענת על אספקת אנרגיה ממקורות אנרגיה‬
‫בבניינים מסחריים, תעשייתיים וציבוריים. התקן‬ ‫מתחדשת בלבד כגון אנרגיה סולארית.‬
‫הוא מהסטנדרטים המחמירים הקיימים לצריכת‬ ‫)5002 ,‪(British Council Orgnization‬‬
‫אנרגיה בהשוואה לתקנים אחרים בעולם. בנייני‬ ‫‪ :Cool Cities‬ארגון משותף ל- ‪Sierra Club‬‬ ‫‪‬‬
‫מגורים שנבנים ע"פ הסטנדרטים של‬ ‫והמועצה האמריקאית לבנייה ירוקה ‪(US‬‬
‫‪ Passivhaus‬הוכיחו חיסכון של כ- %09‬ ‫)‪ Green Building Council‬המעודד שיתוף‬
‫מצריכת האנרגיה בהשוואה לבניינים דומים‬ ‫פעולה בין קהילות, ארגונים, בתי עסק‬
‫אחרים. ישנם כ- 000,71 בניינים שנבנו לפי‬ ‫ומנהיגות מקומית ליישום אנרגיה "נקייה",‬
‫עקרונות ה- ‪ Passivhaus‬בפריסה עולמית. בין‬ ‫יצירת הזדמנויות תעסוקה, והאטת תהליך‬
‫העקרונות המנחים בתקן מוגדר תנאי סף של‬ ‫ההתחממות הגלובלית. משנת 5002, יותר מ-‬
‫צריכת אנרגיה לחימום ולקירור הפחותה מ- 51‬ ‫0001 ראשי ערים ומועצות התחייבות‬
‫קילוואט למטר רבוע לשנה. ‪(Passivehaus‬‬ ‫להפחתת טביעת הרגל האקולוגית בתחום‬
‫)‪. Energy Standard‬‬ ‫שיפוטן. הארגון מקדם השקעות בבנייה ירוקה‬
‫וחסכונית באנרגיה בערים החברות בארגון.‬
‫)5002 ,‪(US Organization, Cool Cities‬‬
‫ברמה הבניינית:‬
‫‪ :US Green Building Council‬ארגון ללא‬ ‫‪‬‬
‫מטרות רווח, הפועל לקידום בנייה ירוקה‬
‫וחסכונית באנרגיה שבסיסו יושב בוושינגטון.‬
‫הארגון פועל ביותר מ- 87 סניפים מקומיים,‬
‫וכולל יותר מ- 000,81 חברות ויותר מ-‬
‫000,041 בניינים .‪ -LEED‬הינו התקן‬
‫האמריקאי לבנייה ירוקה שפותח ע"י הארגון.‬
‫הארגון מורכב מוועדות שונות כגון וועדת הניקוד‬
‫של ‪ ,LEED‬חינוך והטמעה, פיתוח מדיניות,‬
‫וועדות שיפוט ועוד. )‪(USGBC‬‬
‫0302‪ :Architecture‬ארגון עצמאי ללא מטרות‬ ‫‪‬‬
‫רווח שהוקם בתגובה למשבר האקלים ע"י‬
‫הארכיטקט ‪ Edward Mazria‬בשנת 2002 .‬
‫מטרת הארגון היא לשנות באורח מהיר את ענף‬
‫הבנייה בארה"ב וברחבי העולם מענף התורם‬
‫לפליטת גזי החממה לענף שהוא חלק מפתרון‬
‫בעיות האקלים, צריכת האנרגיה, והמשבר‬
‫הכלכלי. ייעוד הארגון הוא הפחתה מיידית‬
‫ודרמטית של פליטות גזי החממה הנוצרים ע"י‬
‫סקטור הבנייה באמצעות שינוי תפיסת התכנון,‬
‫העיצוב והבנייה בפועל. ,0302 ‪(Architecture‬‬
‫)2002.‬
‫‪ :Passivehaus‬תקן אירופאי לבנייה המתייחס‬ ‫‪‬‬
‫לעמידה בתנאים מחמירים בצריכת האנרגיה‬
‫בבניין, ולמצוינות בתנאי הנוחות של הבניין‬
‫31‬

14. ‫ברגל. גורד השחקים התפתח כטיפולוגית בניין‬ ‫3.2 בנייה לגובה‬
‫ייחודית שהתאפשרההודות להתפתחות טכנולוגית‬
‫1.3.2 מהו גורד שחקים: הגדרות‬
‫יוצאת דופן, ולהלך הרוח שהתגבש‬
‫סביבה)6991 ,‪. (Yeang‬‬ ‫ב- 0981 תיאר המונח גורד שחקים בניין מסוג‬
‫"בניין משרדים רב קומות" שהחל להתפתח‬
‫באופן פיזי, גורד השחקים יכול להיות מוגדר כבניין‬
‫בארה"ב באזורים מרכזיים כגון שיקאגו וניו- יורק.‬
‫רב קומות, הנבנה באמצעות מסגרת‬
‫קונסטרוקטיבית, בעל מערכת מעליות מהירה,‬ ‫עד 3391 המילון האנגלי אוקספורד סיפק כשש‬
‫המשלב גובה בלתי רגיל עם סידור חללים פתוחים,‬ ‫הגדרות שונות למונח גורד שחקים ורק בזמן‬
‫שניתן לאתרם גם בבניינים נמוכי קומות.‬ ‫מלחמת העולם הראשונה, החל המונח להיטמע‬
‫כשם למבנה גבוה. המונח "גורד שחקים" ‪(Sky‬‬
‫המועצה לבניינים גבוהים ‪(CTBUH- Council on‬‬
‫)‪ Scraper‬נמצא יותר בשימוש באשר "הבניין‬
‫)‪ Tall Buildings & Urban Habitat‬החשיבה‬
‫הגבוה" )‪ (Tall Building/ High Rise‬מכיוון שאינו‬
‫בתחילה בניין גבוה כבניין בן 01 קומות ומעלה‬
‫מצביע על יחסיות: כמה הבניין צריך להיות גבוה על‬
‫מכיוון שזו הייתה נקודת החיתוך בה ניתן היה‬
‫מנת שיוגדר ככזה? )6991 ,‪(Yeang‬‬
‫להיאבק בשריפה ע"י טיפוס בסולמות חיצוניים בניו-‬
‫יורק. למרות שהיום ניתן להגיע לגובה רב יותר,‬ ‫גורד השחקים נחשב ע"י מרבית החוק רים כהמצאה‬
‫קריטריון זה נשאר ואליו נוספו פרמטרים אחרים.‬ ‫אמריקאית, יחד עם אולם הקולנוע ומסעדות האוכל‬
‫המהיר. יש המתייחסים אליו כאחד ההמצאות‬
‫ה- ‪ CTBUH‬מודד פרמטרים שונים במבנים‬
‫הגדולות בהיסטוריה בשל השפעתו בצורת‬
‫גבוהים ומדרג אותם ביחס לאלו. לפי ה- ‪CTBUH‬‬
‫העולמית על הרגלי החיים בעיר העכשווית. עם‬
‫קיימים ארבעה פרמטרים עיקריים להגדרת הבניין‬
‫זאת, יש לזכור כי המין האנושי חיפש את הדרך‬
‫כגבוה: )1891 ,‪(CTBUH‬‬
‫לבנות בניינים גבוהים לכל אורך ההיסטוריה, מן‬
‫גובה ארכיטקטוני- ‪(The Architectural‬‬ ‫א.‬ ‫הפגודות בסין, מקדשים בתאילנד, פירמידות‬
‫)‪ Height‬נמדד מגובה המדרכה במפלס הרחוב‬ ‫במצריים ו עד למגדלים באיטליה. ברב חלקי העולם‬
‫של הכניסה הראשית לבניין ועד לקצה הבניין‬ ‫סימל הבניין הגבוה שאפתנות ועליונות אנושית.‬
‫כולל גג הבניין, אך לא כולל אנטנות, שילוט,‬
‫דגלים וכ דומה.‬
‫תפוסת קומה)‪ -(Occupied Floor‬הוא הגובה‬ ‫ב.‬
‫ממפלס הרחוב ועד לקומה העיקרית האחרונה‬
‫בבניין, ללא מערכות וקומות טכניות.‬
‫קצה גג הבניין)‪ (Top of the Roof‬נמדד‬ ‫ג.‬
‫ממפלס המדרכה בכניסה הראשית ועד לפני‬
‫הגג העיקרי של הבניין.‬
‫קצה הבניין)‪ -(Height of the Tip‬נמדד‬ ‫ד.‬
‫ממפלס המדרכה בכניסה הראשית לבניין ועד‬
‫לקצה העליון ביותר בבניין כולל אנטנות‬
‫תמונה מס' 5 : תיאור אפשרי למגדל בבל.‬
‫ומרכיבים אחרים.‬
‫מתחילת ההתיישבות האנושית, גובה הבניין היה‬
‫הגדרה נוספת של ‪ASHRAE (American‬‬
‫מוגבל ליכולתו של אדם לטפס במדרגות. במשך‬
‫-‪Society of Heating, Refrigeration & Air‬‬
‫מאות רבות, התייצבו הבניינים לאופטימום של 5-4‬
‫)‪ Conditioning Engineers‬קובעת כי בניין גבוה‬
‫קומות. גורד השחקים, אם כן, לא התפתח כהמשך‬
‫הוא כזה שהגובה שלו )‪ (H‬הוא יותר מ- 3 פעמים‬
‫מורפולוגי לבניין מסוג חמש הקומות שניתן לעלות‬
‫הרוחב שלו )‪. (W‬‬
‫41‬

15. ‫נוספים כגון קנה מידה, פרופורציות, חלוקת הבניין,‬ ‫הגדרה חשובה נוספת היא כי בניין גבוה אינו מוגדר‬
‫והתייחסות לפרמטרים תכנוניים שונים.‬ ‫בהכרח ע"פ הגובה או מספר הקומות הפיזי שלו‬
‫אלא האם הוא מושפע מאספקטים מסוימים של‬
‫2.3.2 התפתחות מורפולוגית של בנייה לגובה‬
‫גובה )‪ .(Tallness‬בניין גבוה הוא בניין שעצם‬
‫האימפקט הוויזואלי של בניינים גדולים בעיר היה‬ ‫הגובה שלו יוצר שיקולים אחרים בתכנון, בהנדסה‬
‫תמיד נושא מרכזי שהעסיק אדריכלים, מעצבים‬ ‫ובהפעלת הבניין השונים מהותית ממערכת‬
‫ואת הציבור הרחב. מבנים גבוהים במיוחד הם‬ ‫השיקולים המופעלת על בניינים אחרים באותו‬
‫בעלי מקום ייחודי לעומת אחרים כיוון שהם יוצרים‬ ‫המחוז ואינם נובעים ישירות מגובה הבניין ,‪(Yeang‬‬
‫קו רקיע נראה לעין הודות למאפייניהם‬ ‫)6991.‬
‫המורפולוגיים, במיוחד ע"י צורתם וגובהם. מבנים‬
‫בניין גבוה יכול להיות מוגדר כבניין בעל מאפיינים‬
‫גבוהים מושכים באופן מיוחד והופכים לסמל‬
‫ייחודיים של גובה בהתאם לגובה היחסי בסיטואציה‬
‫אסתטי, טכנולוגי וביטוי אדריכלי בעיר. עם זאת,‬
‫האורבאנית בה הוא ממוקם, פרופורציות הבניין‬
‫מבנים רבים יוצרים קו רקיע אחיד של מבנים‬
‫והטכנולוגיות המצויות בו. למשל, מבנה בעל 21‬
‫הדומים זה לזה כפי שניתן לראות בערים רבות‬
‫קומות לא ייחשב בניין גבוה בשיקאגו או ניו- יורק‬
‫בעולם. )9002 ,‪ .(Sev‬פרק זה יעמוד על‬
‫אך יהיה גבוה באופן יחסי לערים מסורתיות‬
‫ההתפתחות המורפולוגית של בניינים גבוהים, על‬
‫באירופה. פרמטר נוסף המשפיע על הגד רת הבניין‬
‫מרכיביהם האסתטיים והתפתחותם לאורך‬
‫כבניין גבוה הוא תמירות הבניין. ישנם מבנים‬
‫ההיסטוריה, במטרה למקם את האסתטיקה של‬
‫שאינם גבוהים אך דקיקותם יוצרת אשליה של‬
‫בניינים ירוקים גבוהים ברצף זה.‬
‫מבנה גבוה. לעומתם, מבנים גדולים וגבוהים בעלי‬
‫הצורה והביטוי הארכיטקטוני של מבנים גבוהים‬ ‫שטח רצפה גדול יימנע מהם להיחשב כבניינים‬
‫מודרניים עברו שלבים והתפתחויות רבות‬ ‫גבוהים בהגדרה הקלאסית. מבנה גבוה, ייחשב‬
‫מהדוגמאות הראשונות בשיקאגו ובניו-יורק ועד‬ ‫ככזה רק אם יכיל טכנולוגיות הנובעות ישירות‬
‫לדוגמאות העכשוויות באירופה ובאסיה. בכל‬ ‫מגובהו. )9002 ,‪(Sev‬‬
‫תקופה, המצאות טכנולוגיות כמו גם אופנות‬
‫מבחינה טכנולוגית, גורד השחקים הוא "השיא" של‬
‫מתחלפות הובילו את אדריכלי התקופה בחיפוש‬
‫מספר המצאות טכנולוגיות בתחום הבנייה כגון‬
‫אחר סגנון חדש. פרק זה מציע קטוריזציה‬
‫מבני מתיחה, שיטות ביסוס, מעליות מהירות,‬
‫היסטורית של שבע תקופות עיקריות לבניינים‬
‫מערכות מיזוג אוויר, זיגוג, טכנולוגיות‬
‫הגבוהים והאופן שבו זרמים ארכיטקטוניים‬
‫תאורה,אוורור ואף ניקיון.‬
‫והתקדמות טכנולוגית השפיעו על עיצובם‬
‫המורפולוגי של בניינים אלו. בכל תקופה מוצג הלך‬ ‫מבחינה מרחבית גורד השחקים יכול להיות מוגדר‬
‫הרוח האדריכלי שהוביל אותה, כמו כן ניתנת סדרה‬ ‫כבניין המכיל שטחי בנייה גדולים המרוכזים מעל‬
‫של קווי מתאר של הבניינים המייצגים לתקופה‬ ‫יחידת שטח קטנה באופן יחסי, המנצל בצורה‬
‫באופן שמאפשר השוואה בין גבהי הבניינים דרך‬ ‫מיטבית את זכויות הבנייה, ובאופן שגובה כספים‬
‫דוגמאות ומקרי בוחן מובילים.‬ ‫רבים יותר משכירותו.‬
‫הבסיס לניתוח מורפולוגי של כל מבנה גבוה נובע‬ ‫כתוצאה מכך ובשל האופי המסחרי המובהק של‬
‫מצורת ההתבוננות "הקלאסית" שנטבעה לעניין זה‬ ‫סוג בניין זה, היזם תמיד ישאף לניצול טוב יותר של‬
‫ע"י ‪ Sullivan‬ב- 6981. ‪ Sullivan‬חלק את הבניין‬ ‫השטח ולבניין יעיל יותר פונקציונלית. במקרים‬
‫הגבוה לשלושה מרכיבים עיקריים: ‪(Sullivan in‬‬ ‫רבים שיקולים אלו יובילו לכך שהיזם או החברה‬
‫)7491 ,‪Wittenborn‬‬ ‫המנהלת מחליטה על סידור הקומה הרצוי ומותירה‬
‫לאדריכל את הטיפול במעטפת הבניין. ההתפתחות‬
‫בסיס )‪ : (Base‬הוא החלק הנראה מגובה הרחוב‬
‫האסתטית- מורפולוגית של הבניין הגבוה קשורה‬
‫וכולל קונוס של 04 מעלות בשדה הראייה. חלק זה‬
‫באופן ישיר לאפיון המעטפת, כמו גם מרכיבים‬
‫51‬

16. ‫לפי )0991(‪ ,Kohn‬לבסיס הבניין החשיבות‬ ‫תלוי בעומק השטח הפנוי הקיים לפני הבניין‬
‫הגבוהה ביותר שכן הוא "מבסס" את היחסים בין‬ ‫ממפלס הרחוב ומגיע לרב לגובה של בין 8-5‬
‫הולך הרגל לבניין. הגוף- הוא תוצר ישיר של סגנון‬ ‫קומות. לחלק זה של הבניין האינטראקציה הרבה‬
‫אדריכלי ובחירה סטרוקטורלית, ולכן יכיל את‬ ‫ביותר עם הסביבה האורבאנית המידית, וכן הוא‬
‫המאפיינים העיקריים של הבניין כבניין גבוה, בעוד‬ ‫משפיע באופן ישיר על האיכות הארכיטקטונית‬
‫שהקצה- הוא המרכיב החשוב ביותר של הבניין‬ ‫והאורבאנית של מפלס הרחוב. לחלק זה אין‬
‫הגבוה מבחינת הרושם שהוא מותיר בסילואט‬ ‫השפעה רבה ברמה העירונית מבחינת אסתטיקה‬
‫העירוני.‬ ‫ע"פ ‪ ,Sullivan‬אך הוא מהותי במובנים של קנה‬
‫מידה, הגדרת הרחוב והמרכיבים האנושיים של‬
‫המפתח להבנת התהליכים שהתרחשו בבניינים‬
‫הבניין הגבוה. היחס לבסיס משתנה עם‬
‫גבוהים מתקופה לתקופה קשורים בהבנה‬
‫ההתפתחות בתקופות המורפולוגיות השונות.‬
‫המורפולוגית של השינויים שהתרחשו בכל אחד‬
‫מחלקי הבניין הללו, והיחס האדריכלי אליהם.‬ ‫גוף הבניין )‪: (Shaft‬גוף הבניין נמשך מקצה‬
‫החוקים הגאומטריים נגזרים מן הקונטקסט‬ ‫הבסיס ועד לראש הבניין, ומהווה את חלקו העיקרי‬
‫והתנאים הסביבתיים של הבניין. ככל שיותר‬ ‫של הבניין הגבוה. חלק זה מהותי בהתוויית‬
‫מרכיבים סביבתיים ושיקולים קונטקסטואליים‬ ‫היחסים בין הבניין ותנאי הסביבה המקיפים אותו.‬
‫נלקחו בחשבון, כ יהיה הבניין רגיש ומגיב יותר‬ ‫הוא קובע ומשפיע באופן ישיר על נתונים כמו‬
‫לסביבתו. ייחודו של הבניין הגבוה ה יא בעובדה כי‬ ‫זרימת האוויר מסביב לבניין, הצללות, קנה המידה‬
‫הוא נחווה מיותר מנקודת מבט מרכזית אחת .‬ ‫של הבניין והיחס בינו לבין בניינים אחרים‬
‫השינוי בתפיסה הוויזואלית של קנה המידה- מרמת‬ ‫בסביבתו. האם הוא משתלב או מנוגד לסביבתו,‬
‫הרחוב ועד מבט-על והדיון החוזר בתכנון האדריכלי‬ ‫יוצא דופן או דומה לאחרים. בערים מודרניות רבות‬
‫בין שתי נקודות מבט אלו הן הבסיס להחלטות‬ ‫גוף הבניין הוא אחד מיני "עצים רבים ביער", ומכאן‬
‫תכנוניות היוצרות את משמעות הבניין הגבוה‬ ‫נובעת חשיבותו של החלק השלישי בבניין- קצה‬
‫מבחינה אסתטית וויזואלית.‬ ‫הבניין או הסיומת.‬
‫ההתפתחות המורפולוגית של הבניין הגבוה יכולה‬ ‫סיומת הבניין )‪ : (Top‬קצה הבניין או סיומת הבניין‬
‫להתחלק באופן גס לשבע תקופות המתחילות‬ ‫אינה משפיעה רבות מבחינת סביבתית, אך היא‬
‫בהישגים ההנדסיים בשיקאגו של המאה ה-‬ ‫מרכיב מרכזי בקו הרקיע של העיר. לפי & ‪Ali‬‬
‫91)9002 ,‪ .(Sev‬כל תקופה מתמודדת עם‬ ‫)5991(‪Armstrong‬קיים יחס דיאלקטי בין בסיס‬
‫טכנולוגיות הבנייה הזמינות לה וכן משקפת את‬ ‫הבניין לקצה הבניין, הדומה לשיח בין שתי שפות:‬
‫ההבדלים האידיאולוגיים בין אדריכלים, היחסים‬ ‫אינדיבידואליות בקצה וקונפורמיסטיות בבסיס.‬
‫בינם לבין לקוחותיהם ובין תקופות התכנון השונות‬ ‫למבנים גבוהים גם תפקיד אייקוני בעירוככאלו‬
‫לאור מאורעות היסטוריים ותרבותיים.‬ ‫יוצרים מהות תקופתית- תרבותית בעיצוב נראות‬
‫העיר מלמעלה. החלק העליון של הבניין מאפשר‬
‫התקופה הפונקציונלית- ‪The Functional‬‬
‫ביטוי וחופש אדריכלי. בניין שאינו יוצר תדמית או‬
‫‪: 1880-1900 Period‬‬
‫זיהוי ייחודי בקצהו, יאבד לרב את האטרקטיביות‬
‫השינויים החברתיים וההמצאות הטכנולוגיות בניו-‬ ‫שלו גם בחלקיו האחרים. ללא זהות, יהיה הבניין‬
‫יורק ובשיקאגו הובילו להקמתם של מבנים גבוהים‬ ‫הגבוה "קומות צפות בחלל". בהתבסס על תאוריה‬
‫ששיקפו בעיקר את ההתפתחות בהנדסת הבניין‬ ‫זו של‪ ,Sullivan‬מ- 6981 ואילך אדריכלים‬
‫מבחינה סטרוקטורלית. לפני כניסת הפלדה כשלד‬ ‫מדגישים יותר ויותר את שלושת חלקים אלו של‬
‫לבניין, הסתמכו אדריכלים על קירות נושאים. באופן‬ ‫הבניין וההבחנה ביניהם הולכת ונעשית ברורה‬
‫מיוחד מציין את תקופה זו בניין ה- ‪Home‬‬ ‫יותר. גישה תכנונית זו בולטת בעיקר כשמדובר‬
‫‪ )1885( Insurance Building‬בשיקאגו, שהיה‬ ‫בבניינים גבוהים במיוחד המגיעים לגבהים חריגים‬
‫מבין הבניינים הראשונים שהשתמשו במסגרת‬ ‫בסביבה אורבאנית צפופה.‬
‫61‬