2. היישוב הישן במאה ה-91
"היישוב הישן" משמש כמונח המגדיר את ההתיישבות היהודית בא"י
בתקופה שקדמה לעליות הראשונות.
היישוב הישן התאפיין בהתיישבות יהודים ב-4 ערים מרכזיות, ע"י
אוכלוסייה דתית ברובה, אשר התקיימה מכספי ה"חלוקה"
(כספים אשר נשלחו ע"י נדבנים יהודיים לא"י).
היישוב הישן עבר שינויים במחצית השנייה של המאה ה-91:
- התיישבות
- כלכלה
- חינוך
3. העלייה הראשונה והשנייה - השוואה
עלייה שנייה עלייה ראשונה
(4191-3091) (3091-1881)
- אנטישמיות - אנטישמיות מניעים לעלייה
- אידיאולוגיה ציונית - אידיאולוגיה ציונית מעשית
סוציאליסטית - שיפור מצב כלכלי
- שיפור מצב כלכלי
-משפחות/מבוגרים (גילאי 04-03) -בודדים אופי העולים
- חילונים סוציאליסטיים - דתיים ומסורתיים
- מעמד בינוני ונמוך
-קבוצות, מושבי פועלים, חוות מושבות אשר נתמכו ע"י נדבנים מקום/אופי ההתיישבות
לאומיות הדוגלות בעבודה יהודיים כדוגמת הברון רוטשילד
עצמית והירש
- ערים מרכזיות
03 אלף (רק %01 נשארים בארץ) 52 אלף מספר עולים
4. העלייה הראשונה
העולים היו בעיקרם בגילאי 04-03, בעלי משפחות, מהמעמד הבינוני.
דתיים ומסורתיים. ברובם בעלי השכלה אשר למדו בחדרים ובישיבות
רובם הגיעו בעקבות הפרעות שהתרחשו ברוסיה וברומניה כלפי
היהודים, במטרה לשפר את מצבם
אנשי העלייה התיישבו בעיקר בערים וחלקם במושבות שעסקו
בחקלאות
במסגרת עלייה זו הגיעו כ-52 אלף עולים
חלקם המזערי (41 אנשים) היו צעירים עד גיל 52 שהאמינו בחברה
שוויונית וחילונית והגיעו לא"י כחלק מהתקומה של העם היהודי,
קבוצה זאת נקראית ביל"ו (בית יעקב לכו ונלכה)
בקרב אנשי עלייה זו הגיעו עולים שהשתייכו לאגודות "חיבת ציון" ולכן
עלייה זו נקראת גם "עליית חובבי ציון"
5. העלייה השנייה
בעלייה זו הגיעו עולים רבים ממזרח אירופה, העלייה התאפיינה
בצעירים סוציאליסטיים (מאמינים בחברה שוויונית), אשר ברחו
מבתיהם והגיעו לארץ מתוך אידיאולוגיה
אנשי עלייה זו היו ברובם בני המעמד הבינוני, סוחרים, רופאים, מורים
ופקידים
רוב העולים התיישבו בערים המרכזיות ונמנעו לחבור למושבות עולי
העלייה הראשונה, חלקם (הצעירים שבהם וללא המשפחות) עסקו
בחקלאות
רק %7 עסקו בחקלאות. %09 מהעולים חזרו לארצות המוצא
6. ערך העבודה בעלייה השנייה
בקרב הצעירים הסוציאליסטיים של
העלייה השנייה העבודה היוותה את
הערך המרכזי, ובייחוד עבודת
האדמה. הם ראו את עצמם
כפועלים עבריים, אשר זכותם
המוסרית להתיישב בארץ ישראל
יכולה להירכש רק באמצעות עבודת
כפיים.
משום כך נקראת העלייה "עליית
הפועלים".
מנהיגם הרוחני של צעירים אלו נקרא
א.ד גורדון
8. צורות ההתיישבות בא"י
לאורך העלייה הראשונה והשנייה התקיימו מספר צורות התיישבות
בארץ:
מושבות
מושבי פועלים
חוות לאומיות
קומונות
קבוצות (תחילתו של הקיבוץ)
התיישבות עירונית
9. צורות ההתיישבות בא"י - מושבות
כרבע מהעולים בעלייה הראשונה בחרו להתיישב במושבות בעוד
ששאר העולים התיישבו בערים המרכזיות.
מהי מושבה: יישוב חקלאי שבו לאיכר ישנה בעלות פרטית על הבית
ועל המשק החקלאי.
בעלייה הראשונה הוקמו מספר מושבות: ראשון לציון (2881), זכרון
יעקב (2881), ראש פינה/גיא אוני (2881), גדרה (4881). לאחר-מכן
הוקמו מושבות נוספות כדוגמת: חדרה, יבנאל, רחובות וכפר
תבור.
המושבות לרוב לא הצליחו לקיים את עצמן וביקשו תמיכה מאגודות
"חיבת ציון" ומנדבנים יהודיים כדוגמת הברון רוטשילד.
10. צורות ההתיישבות בא"י – מושב פועלים
במהלך העלייה השנייה נתקלו העולים, זאת מכיוון שלא הצליחו
להתקיים כשכירים במושבות הקיימות (הייתה תחרות עזה עם
הפועלים השכירים הערבים) ולכן החליטו על הקמת מושב פועלים.
מהו מושב פועלים?
מושב שבו העולים מועסקים כשכירים בחקלאות ובנוסף יש ברשותם
משק עזר, ששימש לגידולים חקלאיים ולגידול חיות, למטרת
סיפוק הצרכים הקיומיים.
מושב הפועלים הראשון שהוקם היה עין גנים (8091) בתמיכת "חובבי
ציון, הוועד האודיסאי וקק"ל
11. צורות ההתיישבות בא"י – חוות לאומיות
בשנת 8091 מוקם המשרד הארצישראלי בתמיכת ההסתדרות
הציונית אשר תפקידו היה לרכוש קרקעות חקלאיות, להקים חוות
לאומיות ולהכשיר פועלים עבריים לעבודה חקלאית.
מאפייני חווה לאומית היו מנהל ואגרונום (מומחה לגידולים
חקלאיים) אשר הנחו את העולים היהודיים בתחילת דרכם.
הפועלים הצעירים התארגנו בקומונות, אשר היו למעשה קבוצות
אנשים בעלות משק כלכלי משותף.
חוות לאומיות שהוקמו: בן שמן, חולדה, כנרת...
12. צורות ההתיישבות בא"י – התיישבות שיתופית
אם הייתי מספר לכם על עולם שבו כולם שווים, כולם עובדים
בשביל כולם, ומקבלים החלטות באופן שיתופי. עולם שבו יש
שוויון חברתי וכלכלי והקבוצה תכוון את חייה...
הרעיון של קבוצה קרם עור וגידים בשנת 0191 באום ג'וני ששמו שונה
לדגניה, "אם הקבוצות".
בשנת 3191 חוות כנרת (שהייתה חווה לאומית) הפכה לקבוצת כנרת,
ושתי הקבוצות הגשימו את רעיון כיבוש העבודה.
בצורת התיישבות סוציאליסטית זו "כל אחד תורם על פי יכולותו
ומקבל על פי צרכיו". בקבוצה התקיימו קופה משותפת, חדר אוכל
משותף, בית ילדים משותף וחינוך משותף.
13. צורות התיישבות - השוואה
בעלייה הראשונה צורות ההתיישבות היו במושבות ובערים כאשר
בעלייה השנייה אנו רואים, צורות חדשות של התיישבות: חוות
לאומיות, קומונות, מושבי פועלים, קבוצות וקואופורציות.
מדוע לפי דעתכם בעלייה השנייה התקיימו רק צורות התיישבות
קיימות ובעלייה השנייה נוצרו צורות התיישבות חדשות?
