Recommandé
Contenu connexe
Similaire à 01
Similaire à 01 (20)
01
- 1. חלב ומוצריו בתזונת פעוטות מנפצים את המיתוסים שרית עטיה שמואלי דיאטנית קלינית מועצת החלב
- 2. ההשמנה – בעיה כבדת משקל ורחבת מימדים
- 3. מגדלים דור עם בעיות השמנה ....
- 4. מה הילדים אוכלים היום ? חלב ומוצריו 90% מהבנות בגיל ההתבגרות לא צורכות מספיק סידן ירקות – ארגון הבריאות העולמי ממליץ על אכילת חמש מנות פרי וירק ביום 30% מהילדים אינם צורכים ירקות תמונה Greer, F. R. et al. Pediatrics 2006;117:578-585
- 6. מה הילדים אוכלים היום ? מלח - ילדים צורכים כמות כפולה מההמלצה . Trends in Children’s Diets, to 1994-96: Key Findings
- 7. The Consumption of Added Sugars
- 8. פרדוקס ההשמנה - הרבה מזון אבל לא מספיק רכיבים תזונתיים חיוניים אחוז הילדים שאינם מגיעים ל 100% מהצריכה המומלצת ( מתוך סקר צריכת מזון בילדים בארה " ב ) USDA’s continuing Survey of Food Intakes by Individuals 1998
- 9. צריכת סידן - ילדים ובני נוער בארה " ב “ Optimizing Bone Health and Calcium Intakes of Infants, Children, and Adolescents " Greer, F. R. et al. Pediatrics 2006;117:578-585 % הילדים הצורכים סידן לפי ההמלצות
- 10. אוסטיאופורוזיס
- 11. שינויים במסת העצם עם הגיל 1 2 3 4 5
- 12. כמה סידן צריך ביום ? > 51 1200 19-50 1000 9-18 1300 4-8 800 1-3 500 גיל ( בשנים ) הקצובה המומלצת ( מ " ג סידן )
- 14. כדי לקבל את אותה כמות סידן כמו שבכוס חלב יש לאכול הערכים מבוססים על שקלול של תכולת הסידן במזון ואחוז הספיגה שלו כוס חלב 200 מ " ל 120 4 כפות שומשום מלא 36 גרם 205 ½ קופסת סרדינים 60 גרם 125 3 כוסות ברוקולי 270 גרם 90 3 כוסות כרוב טרי 270 גרם 70 כמות המזון משקל המנה קלוריות במנה
- 17. מקור הידע
- 18. חלב ומוצריו בתפריט התינוק לא נכון
- 21. הימצאות אלרגיה לחלב באוכלוסיה הכללית : תינוקות : 2-6% מבוגרים : 0.1-0.5% " יש האוכלים גבינות לשובע ואילו אחרים אינם מסוגלים לאכול אותן .... ברור שאילו היו הגבינות מזיקות , כל בני האדם היו נפגעים מאכילתן ...." ( סוקרטס 337-460 לפני הספירה )
- 24. אי סבילות ללקטוז ( רגישות ללקטוז ) אינה אלרגיה למוצרי חלב אי - סבילות ללקטוז היא חוסר היכולת לעכל כמויות גדולות של לקטוז , כתוצאה ממחסור באנזים לקטאז , המפרק את סוכר החלב ( הלקטוז ). הלקטוז מגיע למעי הגס ועלול לגרום בו לתסמינים כמו התנפחות הבטן , גזים , כאבי בטן , בחילה ושלשול . תסמינים אלה נוצרים במערכת העיכול בלבד ולא מערבים תגובה חיסונית . רוב האנשים עם חסר בלקטאז חוו את התחלת התסמינים בסוף גיל ההתבגרות .
- 25. מוצרי חלב מומלצים גם לסובלים מרגישות ללקטוז
- 27. תכולת לקטוז במוצרי חלב מתוך : חלב –עובדות מדעיות . מכון תנובה למחקר
- 28. לא נכון
- 32. לא נכון
- 33. ESPGAN Working Group on Acute Diarrhoea Recommendations for Feeding in Childhood Gastroenteritis JOURNAL OF PEDIATRIC GASTROENTEROLOGY & NUTRITION 1997;24:619,620 אין להגביל או להפסיק צריכת חלב ומוצריו במצבים של שלשול חריף בילדים AAP ESPGAN חזרה מיידית לאכילה רגילה כולל מוצרי חלב בילדים שאינם מיובשים חיפ " א 2007
- 34. Pedone CA. International Journal of Clinical Practice 2000;54:568-71. אכילת מוצרי חלב מותססים ( יוגורט ) בזמן שלשול מקצרת את משך השלשול ומורידה את חומרת הסימפטומים לא רק שלא מזיק ...
- 35. הפחתת הסיכון לפתח שלשול Pedone CA. International Journal of Clinical Practice 2000;54:568-71 . לא רק שלא מזיק ... היארעות שלשולים Milk fermented by yogurt and probiotic
- 39. תודה רבה
- 40. נכון , אבל ...
- 41. J Am Diet Assoc 2006;106:1759-65. האם תזונה ללא מוצרי חלב יכולה לספק את כמות הסידן המומלצת ולעמוד גם בהמלצות התזונתיות האחרות ?
- 42. המקור התזונתי הטוב ביותר לסידן
- 45. כוס חלב – נכס תזונתי ההנחיות מתייחסות למוצרי החלב כאל נכס תזונתי שיש בכוחו לשפר את כלל התזונה ולעזור במניעת מחלות .
- 46. כדי לקבל את אותה כמות סידן כמו שבכוס חלב יש לאכול הערכים מבוססים על שקלול של תכולת הסידן במזון ואחוז הספיגה שלו 5.5 כוסות תרד מבושל 1 ק " ג 230 7 כוסות שעועית מבושלת 1.2 ק " ג 1500 10 פרוסות לחם 300 גרם 750 100 שקדים ( כוס ) 120 גרם 690 5 תפוזים ½ ק " ג 230 כמות המזון משקל המנה קלוריות במנה
Notes de l'éditeur
- תזונה זה נושא שכולם מבינים בו . כבר מהבטן כולם נותנים עצות . לתזונה בשנים הראשונות תפקיד מכריע בבריאות התינוק , הילד והמבוגר לא רק התפתחות פיזית אלא גם שכלית ורגשית ולכן אני מאמינה שלאנשי מקצוע ואתן בראש , נמצאים בקו ראשון מול האמהות יש את האחיות להעביר את המידע המעודכן ואת ההנחיות הרשמיות . יכולת גדולה להשפיע על אותן אימהות צעירות חשוב להכיר את כל הנתונים , לראות את התמונה בשלמותה
- האדם המודרני יודע להגיע לירח , להחליף את מערכת הלב או העיכול אך אוכל את עצמו לדעת בעידן השפע בו אנו חיים ההשמנה הפכה לבעיה רחבת מימדים וכבדת משקל . כבר למעלה מעשור היא מוגדרת כמגפה ,אחוז גבוה מהמבוגרים סובלים מעודף משקל והשמנה ובעקבותיהם גדל דור של ילדים שהמגפה נותנת אותותה גם בהם . אחוזי ההשמנה בקרב ילדים דוהרים קדימה ולא פוסחים על ילדי ישראל . עודף משקל והשמנה מעלים את הסיכון לחלות בשורה ארוכה של מחלות : מחלות לב וכלי דם ,סכרת ,יתר לחץ דם,בעיות גב , קשיי נשימה ,בעיות אורטופדיות ועוד..., בעולם המודרני, אורח החיים היושבני והתזונה עתירת קלוריות ושומן תורמים רבות למגפת ההשמנה ובעקבותיה אנו עדים לתופעה המדאיגה שבה גיל הופעת סכרת ,יתר לחץ דם , שומנים בדם הולך ויורד ושכיחות מחלות אלו בקרב ילדים הולכת ועולה .
- הדור של הילדים שלנו ,פעם ראשונה באבולוציה ,יחיו פחות מאיתנו,אורך החיים שלהם יהיה קצר מזה של דור שלנו
- נתרן – מינרל חיוני לתפקוד תקין של הגוף, הנתרן שאנו אוכלים נספג במערכת העיכול באופן מוחלט כמעט. הוא מבקר ומאזן את הנוזלים בגוף ,ומהווה גורם חשוב בפעילות תקינה של השרירים ומערכת העצבים אנו צורכים נתרן בעיקר במלח (נתרן וכלור). רוב האנשים וגם הילדים צורכים נתרן בכמות גדולה בהרבה מהצרכים הבסיסים של הגוף קשר בן צריכת מלח והעלאת הסיכון ליתר לחץ דם ,מחלות קרדיווסקולריות ושבץ אגב כחיובות החברה לשיפור מתמיד של מוצריה יש לנו מדניות ברורה להקטנת כמות המלח במוצרים
- צריכת הסוכר של ילדים ובני נוער מכפילה עצמה מידי כמה שנים וממשיכה לגדול. צריכה עודפת של סוכר סומנה בשנים האחרונות בתקשורת הפופולרית והרפואית כאחת הסיבות העיקריות להשמנה והמחלות הנלוות לה. בשני העשורים האחרונים.כמעט 40% מסך הקלוריות שילדים צורכים מקורם משומן וסוכר מוסף.
- מאותו דו " ח נתונים של ה - USDA , ניתן להיווכח ש - 7 מתוך 10 בנים ו -9 מתוך 10 בנות בארה " ב אינם צורכים את כמות הסידן היומית המומלצת . דעה מקובלת היא שצבירה גדולה יותר של מסת עצם בתקופה זו תקטין את הסיכויים לאיבוד מסת עצם בגיל המבוגר . וכאן עולה השאלה האם צריכת סידן מתוספים יכולה להשפיע על צבירת מסת העצם ? והאם יש להשפעה זו משמעות קלינית .
- למה כל כך חשוב לצרוך מספיק סידן ? משנת 1930 הוסכם שצריכת סידן הולמת חשובה לגדילה התקינה ולהתפתחות ילדים . סיבה חשובה נוספת היא למניעת אוסטאופורוזיס . 1 מכל 3 נשים נמצאת בסיכון לפתח אוסטיאופורוזיס ו -1 מכל 6 גברים . הדעה הרווחת כיום היא שהתרופה למחלה נמצאת במניעתה . תזונה עשירה בסידן בשלבי החיים המוקדמים מאפשרת השגת מסת עצם מירבית ומקטינה את הסיכון לחלות באוסטיאופורוזיס . במחקרים נמצא כי התערבות בגורמים הניתנים לשליטה כגון תזונה ופ " ג יכולים להקטין את איבוד מסת עצם עם הגיל . 1 מכל 3 נשים נמצאת בסיכון לפתח אוסטיאופורוזיס ו 1 מכל 6 גברים . היום הדעה היא כי התרופה למחלה נמצאת במניעתה ולתזונה תפקיד חשוב במניעה ובטיפול . במהלך השנים קיבל הסידן התייחסות כבעל תפקיד מפתח בהשגת מסת עצם ובשמירה עליה . תזונה עשירה בסידן בשלבי החיים המוקדמים מאפשרת השגת מסת עצם מירבית ומקטינה את הסיכון לחלות באוסטיאופורוזיס . מחקרים שבוצעו בעבר הראו כי התערבות בגורמים הניתנים לשליטה כגון תזונה ופ " ג יכולים להקטין את איבוד מסת עצם עם הגיל . עוד ידוע כי מסת עצם נמוכה מהווה סיכון לשברים גם בילדות . אפקט ההתערבות הוא מיידי וגם לטווח ארוך
- צריכת סידן בילדות , בנעורים ובבגרות הנה גורם משמעותי התורם לבריאות העצם במהלך החיים . בין 70-80 % ממסת העצם נקבעת ע " י גורמים גנטים .20 % הנותרים מושפעים מגורמים סביבתיים כמו תזונה ופעילות גופנית . גורמים הקשורים באורח החיים בזמן גיל הגדילה הם בעלי פוטנציאל השפעה על מסת העצם ועל הסיכון לשברים בגיל המבוגר . לפחות 90% ממסת העצם מושגת עד גיל 18 לכן מהווה גיל זה חלון הזדמנויות בלתי חוזר . ירידה של 10 % במסת העצם בגיל המבוגר נמצאה כקשורה להכפלת הסיכון לשברים . ולכן השגת שיא מסת עצם באותו חלון הזדמניות יכולה להקטין בעצם את תהליך איבוד מסת עצם הקורה עם הגיל . מסת עצם נמוכה מהווה סיכון לשברים גם בילדות . כך שההשפעה היא גם מיידית וגם ארוכת טווח . צריכה יומית הולמת של סידן נחוצה לשמירת מסת עצם תקינה ולמניעת איבוד מסת העצם . צפיפות מסת עצם בגילאים הקריטים בעצם מושפעת מצפיפות העצם שהשגנו עד גיל 18. בין 70-80 % ממסת העצם נקבעת ע " י גורמים גנטים .20 % הנותרים מושפעים מגורמים סבבתיים כמו תזונה ופעילות גופנית . גורמים הקשורים באורח החיים בזמן גיל הגדילה הם בעלי פוטנציאל השפעה על מסת העצם ועל הסיכון לשברים בגיל המבוגר . ירידה של 10 % במסת העצם בגיל המבוגר נמצאה כקשורה להכפלת הסיכון לשברים . ולכן השגת שיא מסת עצם באותו חלון הזדמניות יכולה להקטין בעצם את תהליך איבוד מסת עצם הקורה עם הגיל .
- הקצובה היומית המומלצת של סידן נקבעה כך שתספק רמת ביטחון להגנה מקסימלית כנגד מאזן סידן שלילי ולמניעת איבוד העצם . לא פחות חשוב מכך , היא תוכננה כדי להבטיח בנייה מקסימלית של העצם בקרב מתבגרים , במגבלות הגנטיות האישיות , ולכן מהווה מעין תעודת ביטוח כנגד שברים בהמשך החיים
- המקור : משרד הבריאות ספיגת הסידן מהמזון נעה בין 10-60% בנשים בריאות וזה נלקח בחשבון בהמלצות ה - DRI .
- בשנת 2005 פורסמו הנחיות תזונתיות חדשות לאמריקאים לתזונה נכונה ובריאות. מה חדש בהנחיות? 1. הגדלת הכמות המומלצת : מומלץ לצרוך לפחות 3 מנות חלב ליום או שווה ערך להם כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה (מגיל 9). 2. לראשונה ההנחיות מתייחסות למוצרי החלב כאל נכס תזונתי שיש בכוחו לשפר את כלל התזונה לעזור במניעת מחלות.
- תזונה זה נושא שכולם מבינים בו . כבר מהבטן כולם נותנים עצות . לתזונה בשנים הראשונות תפקיד מכריע בבריאות התינוק , הילד והמבוגר לא רק התפתחות פיזית אלא גם שכלית ורגשית ולכן אני מאמינה שלאנשי מקצוע ואתן בראש , נמצאים בקו ראשון מול האמהות יש את האחיות להעביר את המידע המעודכן ואת ההנחיות הרשמיות . יכולת גדולה להשפיע על אותן אימהות צעירות חשוב להכיר את כל הנתונים , לראות את התמונה בשלמותה
- הכנסת מוצרי חלב ניגר וגבינות לתפריט התינוק החל מגיל 9 חודשים . הסיבה – בגילאים אלו הדגש ניתן על מזונות מועשרים בברזל במטרה למנוע אנמיה . ההנחיות קובעות במפורש כי חשיפה מוקדמת לחלב אינה מגבירה את הסיכון לאלרגיה . . בשל השכיחות הגבוהה של אנמיה בישראל , חשוב תחילה להרגיל תינוקות לאכילת מקורות עשירים בברזל כגון בשר , עוף , הודו , פירות וירקות . על כן אנו ממליצים על דחיית הוספת מוצרי חלב לתפריט לגיל 9 חודשים , לאחר ביסוס תפריט עשיר בברזל .
- אלרגיה לחלב אי סבילות ללקטוז ( מכונה לעתים רגישות ללקטוז ) אינה אלרגיה למוצרי חלב ! אי - סבילות ללקטוז היא חוסר היכולת לעכל כמויות גדולות של לקטוז , כתוצאה ממחסור באנזים לקטאז , המפרק את סוכר החלב ( הלקטוז ). כאשר הלקטוז אינו מתפרק במעי הדק , הוא מגיע למעי הגס ועלול לגרום בו לתסמינים כמו התנפחות הבטן , גזים , כאבי בטן , בחילה ושלשול . תסמינים אלה נוצרים במערכת העיכול בלבד ולא מערבים תגובה חיסונית . ילדים בדרך כלל אינם מפתחים תסמינים של אי - סבילות ללקטוז , ורוב האנשים עם חסר בלקטאז חוו את התחלת התסמינים בסוף גיל ההתבגרות . אנשים עם אי סבילות ללקטוז יכולים לצרוך בדרך כלל חלב דל או נטול לקטוז בארוחה , או כמויות קטנות של המצויות ביוגורט וגבינות קשות . 3. גם במצב של אי סבילות ללקטוז מומלץ להמשיך ולצרוך מוצרי חלב מחקרים מראים כי מרבית האנשים שסובלים מתופעה זו מסוגלים לצרוך כמות לקטוז יומית השווה לזו שבשתי כוסות חלב , בשני תנאים : הראשון הוא שצריכת החלב או מוצרי החלב תעשה יחד עם ארוחה , והשני הוא שכמות הלקטוז המירבית שנאכלת בבת אחת שווה לזו שבכוס חלב . אכילת תערובת של מזונות גורמת לשחרור איטי של הלקטוז , המקל על עיכולו במערכת העיכול . לכן מומלץ לאכול את מוצרי החלב יחד עם מזונות נוספים בארוחה . כדאי להתחיל בכמות קטנה ( למשל חצי כוס חלב ) ואם אין תופעות לוואי לנסות ולהגדיל את הכמות . מוצרי חלב שונים מכילים כמויות משתנות של לקטוז . כך למשל , יוגורט מכיל פחות לקטוז בגלל החיידקים שנמצאים בו ומפרקים את הלקטוז . גם חלב דל לקטוז , קוטג ' וגבינות קשות מכילים פחות לקטוז ממוצרי חלב אחרים . אפשרות נוספת היא להעזר בתוספת לקטאז ( בנוזל או בטבליות ) לפני אכילת מוצרי חלב . להלן מספר טיפים שיעזרו לכם לשלב מוצרי חלב בתפריט היומי . להיבדק - כאבי בטן , נפיחות , גזים ושלשולים הם תסמינים של אי סבילות ללקטוז , אך יכולים לאפיין בעיות נוספות במערכת העיכול . מומלץ להיוועץ ברופא ולהיבדק כדי לקבוע אבחנה נכונה . התאמה אישית - המחסור בלקטאז שונה מאדם לאדם , וכך שונה גם התאמתם של מוצרי החלב והכמות הנצרכת מאדם לאדם . לבחור נכון - יש לבחור מתוך מוצרי החלב את אלה שמכילים פחות לקטוז , למשל , חלב דל לקטוז , יוגורט , קוטג , גבינות קשות וגבינות שעברו הבשלה . לא לבד - נסו לשלב את מוצרי החלב בארוחה המלאה . אכילת תערובת של מזונות גורמת לשחרור איטי של הלקטוז המקל על עיכולו במערכת העיכול . התחילו בקטן - על מנת לבחון את רמת הסבילות ללקטוז התחילו לצרוך כמויות קטנות של חלב ומוצריו , ואחר כך הגדילו את הכמות . אכלו במשך היום מנות קטנות , לעתים תכופות , לדוגמה , שתו מדי פעם 1/2 עד 3/4 כוס חלב . החיידקים הטובים לשירות האדם - אכלו מוצרי חלב המכילים חיידקים פרוביוטיים פעילים , לדוגמה , יוגורט פרוביוטי . חיידקי היוגורט מסייעים בפירוק הלקטוז ומקלים על עיכולו . השלימו את האנזים החסר - לפני אכילת מוצרי חלב היעזרו בתוספת לקטאז ) האנזים המפרק את הלקטוז (. לקטאז קיים בשוק בצורה נוזלית או בטבליות .
- אלרגיה לחלב היא תגובה אימונולוגית ( חיסונית ) לאחד או יותר מחלבוני החלב . היא מופיעה אצל 6%-2% מהילדים בשנות הינקות והילדות המוקדמות ואצל רובם חולפת עד גיל 5 שנים . השכיחות במבוגרים היא 0.1-0.5% בלבד . שיעור התינוקות ה " מאובחנים " כסובלים מאלרגיה לחלב גבוה ( עד פי 10!!) מהשיעור האמיתי . כתוצאה מכך תינוקות רבים נמנעים שלא לצורך ממוצרי חלב . הטיפול בתינוקות ובילדים שסובלים מאלרגיה לחלב כולל הימנעות ממוצרי חלב ויעוץ של דיאטנית קלינית לאיתור ומניעת חסרים תזונתיים . אי סבילות ללקטוז ( מכונה לעתים רגישות ללקטוז ) אינה אלרגיה למוצרי חלב ! אי - סבילות ללקטוז היא חוסר היכולת לעכל כמויות גדולות של לקטוז , כתוצאה ממחסור באנזים לקטאז , המפרק את סוכר החלב ( הלקטוז ). כאשר הלקטוז אינו מתפרק במעי הדק , הוא מגיע למעי הגס ועלול לגרום בו לתסמינים כמו התנפחות הבטן , גזים , כאבי בטן , בחילה ושלשול . תסמינים אלה נוצרים במערכת העיכול בלבד ולא מערבים תגובה חיסונית . ילדים בדרך כלל אינם מפתחים תסמינים של אי - סבילות ללקטוז , ורוב האנשים עם חסר בלקטאז חוו את התחלת התסמינים בסוף גיל ההתבגרות . אנשים עם אי סבילות ללקטוז יכולים לצרוך בדרך כלל חלב דל או נטול לקטוז בארוחה , או כמויות קטנות של המצויות ביוגורט וגבינות קשות . 3. גם במצב של אי סבילות ללקטוז מומלץ להמשיך ולצרוך מוצרי חלב מחקרים מראים כי מרבית האנשים שסובלים מתופעה זו מסוגלים לצרוך כמות לקטוז יומית השווה לזו שבשתי כוסות חלב , בשני תנאים : הראשון הוא שצריכת החלב או מוצרי החלב תעשה יחד עם ארוחה , והשני הוא שכמות הלקטוז המירבית שנאכלת בבת אחת שווה לזו שבכוס חלב . אכילת תערובת של מזונות גורמת לשחרור איטי של הלקטוז , המקל על עיכולו במערכת העיכול . לכן מומלץ לאכול את מוצרי החלב יחד עם מזונות נוספים בארוחה . כדאי להתחיל בכמות קטנה ( למשל חצי כוס חלב ) ואם אין תופעות לוואי לנסות ולהגדיל את הכמות . מוצרי חלב שונים מכילים כמויות משתנות של לקטוז . כך למשל , יוגורט מכיל פחות לקטוז בגלל החיידקים שנמצאים בו ומפרקים את הלקטוז . גם חלב דל לקטוז , קוטג ' וגבינות קשות מכילים פחות לקטוז ממוצרי חלב אחרים . אפשרות נוספת היא להעזר בתוספת לקטאז ( בנוזל או בטבליות ) לפני אכילת מוצרי חלב . להלן מספר טיפים שיעזרו לכם לשלב מוצרי חלב בתפריט היומי . להיבדק - כאבי בטן , נפיחות , גזים ושלשולים הם תסמינים של אי סבילות ללקטוז , אך יכולים לאפיין בעיות נוספות במערכת העיכול . מומלץ להיוועץ ברופא ולהיבדק כדי לקבוע אבחנה נכונה . התאמה אישית - המחסור בלקטאז שונה מאדם לאדם , וכך שונה גם התאמתם של מוצרי החלב והכמות הנצרכת מאדם לאדם . לבחור נכון - יש לבחור מתוך מוצרי החלב את אלה שמכילים פחות לקטוז , למשל , חלב דל לקטוז , יוגורט , קוטג , גבינות קשות וגבינות שעברו הבשלה . לא לבד - נסו לשלב את מוצרי החלב בארוחה המלאה . אכילת תערובת של מזונות גורמת לשחרור איטי של הלקטוז המקל על עיכולו במערכת העיכול . התחילו בקטן - על מנת לבחון את רמת הסבילות ללקטוז התחילו לצרוך כמויות קטנות של חלב ומוצריו , ואחר כך הגדילו את הכמות . אכלו במשך היום מנות קטנות , לעתים תכופות , לדוגמה , שתו מדי פעם 1/2 עד 3/4 כוס חלב . החיידקים הטובים לשירות האדם - אכלו מוצרי חלב המכילים חיידקים פרוביוטיים פעילים , לדוגמה , יוגורט פרוביוטי . חיידקי היוגורט מסייעים בפירוק הלקטוז ומקלים על עיכולו . השלימו את האנזים החסר - לפני אכילת מוצרי חלב היעזרו בתוספת לקטאז ) האנזים המפרק את הלקטוז (. לקטאז קיים בשוק בצורה נוזלית או בטבליות .
- גם על פי נייר העמדה של החברה לרפואת ילדים בקהילה 2007: אלרגיה לחלבון החלב אינה תופעה שכיחה , במקרה של חשד לאלרגיה יש לעבור אבחון מדויק ולנהוג בהתאם . אלרגיה לחלבון חלב ואי סבילות ללקטוז הן שתי תגובות שונות מהותית זו מזו . לכל אחת מהן סיבות ושכיחות משלהן ומאפיינים שונים . אבחנה ביניהן הכרחית לצורך טיפול מתאים והורדת שיעורי ההימנעות המיותרת ממוצרי חלב . ההמלצה ללוקים באי סבילות ללקטוז היא לבחור מתוך קבוצת החלב ומוצריו את המוצרים המתאימים להם , או לחלופין , להשתמש באנזים לקטאז לפני האכילה . אך לא לוותר על קבוצת מוצרי החלב בתפריט ללא יעוץ תזונתי מקצועי .
- חדשות לרגישים ללקטוז ! לראשונה ההנחיות ממליצות גם לרגישים ללקטוז למצוא בתוך קבוצת מוצרי החלב את המוצרים המתאימים להם ( עד היום דברו על צריכת סידן ממקורות אחרים לא חלביים ). גם במצב של אי סבילות ללקטוז מומלץ להמשיך ולצרוך מוצרי חלב מחקרים מראים כי מרבית האנשים שסובלים מתופעה זו מסוגלים לצרוך כמות לקטוז יומית השווה לזו שבשתי כוסות חלב , בשני תנאים : הראשון הוא שצריכת החלב או מוצרי החלב תעשה יחד עם ארוחה , והשני הוא שכמות הלקטוז המירבית שנאכלת בבת אחת שווה לזו שבכוס חלב . אכילת תערובת של מזונות גורמת לשחרור איטי של הלקטוז , המקל על עיכולו במערכת העיכול . לכן מומלץ לאכול את מוצרי החלב יחד עם מזונות נוספים בארוחה . כדאי להתחיל בכמות קטנה ( למשל חצי כוס חלב ) ואם אין תופעות לוואי לנסות ולהגדיל את הכמות . מוצרי חלב שונים מכילים כמויות משתנות של לקטוז . כך למשל , יוגורט מכיל פחות לקטוז בגלל החיידקים שנמצאים בו ומפרקים את הלקטוז . גם חלב דל לקטוז , קוטג ' וגבינות קשות מכילים פחות לקטוז ממוצרי חלב אחרים . אפשרות נוספת היא להעזר בתוספת לקטאז ( בנוזל או בטבליות ) לפני אכילת מוצרי חלב . להלן מספר טיפים שיעזרו לכם לשלב מוצרי חלב בתפריט היומי . להיבדק - כאבי בטן , נפיחות , גזים ושלשולים הם תסמינים של אי סבילות ללקטוז , אך יכולים לאפיין בעיות נוספות במערכת העיכול . מומלץ להיוועץ ברופא ולהיבדק כדי לקבוע אבחנה נכונה . התאמה אישית - המחסור בלקטאז שונה מאדם לאדם , וכך שונה גם התאמתם של מוצרי החלב והכמות הנצרכת מאדם לאדם . לבחור נכון - יש לבחור מתוך מוצרי החלב את אלה שמכילים פחות לקטוז , למשל , חלב דל לקטוז , יוגורט , קוטג , גבינות קשות וגבינות שעברו הבשלה . לא לבד - נסו לשלב את מוצרי החלב בארוחה המלאה . אכילת תערובת של מזונות גורמת לשחרור איטי של הלקטוז המקל על עיכולו במערכת העיכול . התחילו בקטן - על מנת לבחון את רמת הסבילות ללקטוז התחילו לצרוך כמויות קטנות של חלב ומוצריו , ואחר כך הגדילו את הכמות . אכלו במשך היום מנות קטנות , לעתים תכופות , לדוגמה , שתו מדי פעם 1/2 עד 3/4 כוס חלב . החיידקים הטובים לשירות האדם - אכלו מוצרי חלב המכילים חיידקים פרוביוטיים פעילים , לדוגמה , יוגורט פרוביוטי . חיידקי היוגורט מסייעים בפירוק הלקטוז ומקלים על עיכולו . השלימו את האנזים החסר - לפני אכילת מוצרי חלב היעזרו בתוספת לקטאז ) האנזים המפרק את הלקטוז (. לקטאז קיים בשוק בצורה נוזלית או בטבליות .
- אין הוכחה מדעית למיתוס הרווח בדבר הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין מחלות דרכי הנשימה העליונות ( נזלת , דלקות אזניים , אסטמה ). קיימת תפיסה חסרת כל בסיס מדעי או הגיון מדעי שמוצרי חלב מגבירים ייצור ריר על ידי מערכת הנשימה , ועל ידי כך מחמירים את חסימת דרכי הנשימה ואת הסימפטומים של אסטמה . תפיסה זו גוררת אנשים רבים להימנע מצריכת מוצרי חלב לשווא או לחילופין , למנוע אותם מילדיהם . מחקרים קליניים רבים בדקו האם לצריכת חלב ומוצריו יש השפעה על החרפת סימפטומים אסמטיים או הרעה כלשהיא בתפקודי נשימה בקרב מבוגרים וילדים שלא סובלים מאלרגיה למוצרי חלב – במחקרים אלו לא נמצא כל קשר בין התופעות הנ " ל לצריכת חלב . תופעות במערכת הנשימה נצפו רק בקרב אנשים שנמצאו כאלרגיים לחלבון חלב ותופעות אלו הופיעו עם צריכת מוצרי חלב והפסיקו מיידית עם הפסקת הצריכה .
- אין הוכחה מדעית למיתוס הרווח בדבר הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין מחלות דרכי הנשימה העליונות ( נזלת , דלקות אזניים , אסטמה ). קיימת תפיסה חסרת כל בסיס מדעי או הגיון מדעי שמוצרי חלב מגבירים ייצור ריר על ידי מערכת הנשימה , ועל ידי כך מחמירים את חסימת דרכי הנשימה ואת הסימפטומים של אסטמה . תפיסה זו גוררת אנשים רבים להימנע מצריכת מוצרי חלב לשווא או לחילופין , למנוע אותם מילדיהם . מחקרים קליניים רבים בדקו האם לצריכת חלב ומוצריו יש השפעה על החרפת סימפטומים אסמטיים או הרעה כלשהיא בתפקודי נשימה בקרב מבוגרים וילדים שלא סובלים מאלרגיה למוצרי חלב – במחקרים אלו לא נמצא כל קשר בין התופעות הנ " ל לצריכת חלב . תופעות במערכת הנשימה נצפו רק בקרב אנשים שנמצאו כאלרגיים לחלבון חלב ותופעות אלו הופיעו עם צריכת מוצרי חלב והפסיקו מיידית עם הפסקת הצריכה .
- מיתוס הליחה ושברו אין הוכחה מדעית למיתוס הרווח בדבר הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין מחלות דרכי הנשימה העליונות ( נזלת , דלקות אוזניים , אסטמה ). קיימת תפיסה חסרת כל בסיס מדעי או הגיון מדעי שמוצרי חלב מגבירים ייצור ריר על ידי מערכת הנשימה , ועל ידי כך מחמירים את חסימת דרכי הנשימה ואת הסימפטומים של אסטמה . תפיסה זו גוררת אנשים רבים להימנע מצריכת מוצרי חלב לשווא או לחילופין , למנוע אותם מילדיהם . מחקרים קליניים רבים בדקו האם לצריכת חלב ומוצריו יש השפעה על החרפת סימפטומים אסמטיים או הרעה כלשהיא בתפקודי נשימה בקרב מבוגרים וילדים שלא סובלים מאלרגיה למוצרי חלב . במחקרים אלו לא נמצא כל קשר בין התופעות הנ " ל לצריכת חלב . תופעות במערכת הנשימה נצפו רק בקרב אנשים שנמצאו כאלרגיים לחלבון חלב ותופעות אלו הופיעו עם צריכת מוצרי חלב והפסיקו מיידית עם הפסקת הצריכה .
- אפשר ואפילו רצוי : מוצרי חלב בזמן שלשול בעבר נטען כי בזמן שלשול חריף יש להגביל את כמות מוצרי החלב בתפריט , וכשמדובר בתינוקות יש לתת להם תמ " ל צמחי ( תרכובת מזון לתינוקות או פורמולה על בסיס סויה ). מחקרים מהעשור האחרון הראו כי להמלצה זו אין בסיס ועל כן שונו ההנחיות . כבר בשנת 1996 פרסמה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים נייר עמדה בנושא טיפול בילדים עם שלשול חריף . ההנחיות המעודכנות הן לחזור באופן מיידי לאכילה רגילה , כולל מוצרי חלב בילדים שאינם מיובשים . בילדים מיובשים ( מצב המחייב מעקב רפואי ) יש לספק נוזלים לטיפול בהתייבשות ורק לאחר מכן לחזור לאכילה רגילה כולל מוצרי חלב . רק במקרים של שלשולים קשים ( בד " כ כאלה המחייבים אשפוז ) או שלשולים ממושכים קיימת אפשרות לנזק במעי הכולל פגיעה בלקטאז , במידה המחייבת הפסקת צריכת חלב . במרבית המקרים , לירידה זו בכמות של אנזים הלקטאז אין שום התבטאות רפואית . אכילה רגילה בזמן שלשול מקצרת את זמן השלשול ורוב הילדים מסוגלים לצרוך מוצרי חלב בזמן השלשולים ללא בעיות מיוחדות . בנוסף , נמצא כי אכילת מוצרי חלב מותססים ( כמו יוגורט ) בזמן שלשול יכולה לקצר את משך השלשול ולהוריד את חומרת הסימפטומים . לעדכונכם בתחילת שנת 2005 פרסם מינהל המזון האמריקני הנחיות חדשות לתזונה נכונה ובריאות . בהנחיות מומלץ לצרוך לפחות 3 מנות חלב ליום או שווה ערך להם כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה . ההנחיות מתייחסות למוצרי החלב כאל נכס תזונתי שיש בכוחו לשפר את כלל התזונה ולעזור במניעת מחלות . למוצרי החלב מתייחסים היום כאל חבילה תזונתית שמספקת בנוסף לסידן עוד מרכיבי תזונה חיוניים לבריאות כמו חלבון איכותי , ויטמינים מקבוצת B ( כולל ויטמין 12 B ), ויטמין A , אשלגן ומגנזיום .
- פורמולות סויה לאלרגיים לחלב : באשר לתינוקות הסובלים מאלרגיה , נקבע כי פורמולות על בסיס סויה יכולות לשמש תחליף הולם לרוב התינוקות בעלי תגובה אלרגית מיידית לחלב פרה . לתינוקות המפתחים תסמיני אלרגיה מאוחרים לחלב פרה , מתאימה הזנה בפורמולה שונה המכילה מרכיב מפורק ( בסיס הידרוליזאט של קזאין או חומצות אמינו חופשיות ) עד לבירור אלרגיה לסויה .
- מחקר זה הוא הראשון שבדק האם דיאטה לבני נוער שאינה מכילה מוצרי חלב כלל ומכילה מזון מועשר בסידן , יכולה לספק לא רק את כמות הסידן המספקת לבני נוער אלא גם מתחשבת בהמלצות התזונתיות לרכיבים תזונתיים אחרים . שאלות המחקר : מהי הכמות המקסימלית הניתנת לצריכת סידן בתזונה של בני נוער , שאינה מכילה מוצרי חלב כלל ? האם תזונה של בני נוער , שאינה מכילה מוצרי חלב כלל ומכילה מזון מועשר בסידן , יכולה לספק לא רק את כמות הסידן המספקת לבני נוער אלא גם מתחשבת בהמלצות התזונתיות לרכיבים תזונתיים אחרים ? צריכת הסידן הממוצעת בקרב בני הנוער שדיווחו כי אינם צורכים חלב ומוצריו נמוכה משמעותית : נערות : 498 לעומת 866 מ " ג סידן נערים : 480 לעומת 1070 מ " ג סידן מסקנה : בני נוער בגילאי 9-18 אינם יכולים לקבל מספיק סידן במסגרת דיאטה ללא חלב ומוצריו , ולענות גם על המלצות תזונתיות אחרות .
- מלבד מוצרי חלב , ישנם מקורות צמחיים לצריכת סידן מהתזונה . כמו ? טחינה , שקדים – מכילים הרבה שומן וצריך לאכול הרבה מהם כדי להגיע לכמות הסידן הנדרשת . ירקות ירוקים עליים – ברוקולי , כרוב .. - גם מהם צריך לאכול המון כדי להגיע לכמות הנדרשת של סידן .
- חומצה פיטית , הנמצאת בסובין חיטה , קטניות , אגוזים ודגנים וחומצה אוקסלית הנמצאת בקטניות , תרד , פולי סויה ועוד פוגעות בספיגת הסידן מומלץ לאכול מזון עשיר בויטמין C כמו פירות וירקות יחד עם מקור הסידן . אינולין – מגביר את תסיסת חיידקי המעי , שמגבירים את חומציות הקיבה וכך גם את ספיגת הסידן . הגורם המשמעותי ביותר הוא ויטמין D יש להימנע מלקיחת ברזל וסידן ביחד , מאחר שעלולה להיות הפרעה הדדית בספיגה . יש להפחית או להימנע ממשקאות קלים , המכילים זרחן בכמות גבוהה . כך גם לגבי אלכוהול וקפאין , שמגבירים את איבוד הסידן מהגוף וגורמים לירידה בספיגת הסידן . חומצה פיטית , חומצה אוקסאלית , טנינים – כולם חומרים במזון שיוצרים תרכובות בלתי מסיסות עם סידן ולכן פוגעים בספיגתו במעי . חומצה אוקסלית מצויה בשקדים , קטניות ( כולל סויה ), סלק , קשיו , כרוב ותרד . חומצה פיטית , הנמצאת בסובין חיטה , קטניות , אגוזים ודגנים . טנינים בתה יש תרופות שמפריעות לספיגת הסידן ועל כך יש להיוועץ ברופא .
- ההנחיות מתייחסות למוצרי החלב כאל נכס תזונתי שיש בכוחו לשפר את כלל התזונה ולעזור במניעת מחלות . למוצרי החלב מתייחסים היום כאל חבילה תזונתית שמספקת בנוסף לסידן עוד מרכיבי תזונה חיוניים לבריאות כמו חלבון איכותי , ויטמינים מקבוצת B ( כולל ויטמין 12 B ), ויטמין A , אשלגן ומגנזיום . מוצרי חלב – נכס תזונתי החלב ומוצריו זוכים בשנים האחרונות למקום של כבוד בקרב אנשי המקצוע בתחום הבריאות , ולראיה , רשויות וארגוני בריאות ברחבי העולם ממליצים על צריכה של לפחות 3 מנות של מוצרי חלב ( חלב , גבינה , יוגורט ) ביום כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה לילדים ומבוגרים .
- כאשר מעריכים את מקורות המזון שמספקים סידן, תכולת הסידן היא הנתון החשוב ביותר, ואחריה - מידת הספיגה של הסידן. חלב ומוצרי חלב מהווים מקור מצוין לסידן בשל תכולת הסידן הגבוהה שלהם והעובדה שהם מספקים סידן עם ספיגה מובטחת ומתמשכת. לרכיבים תזונתיים בחלב יש השפעה מיטיבה, לא רק על ספיגת הסידן, אלא גם על תהליכים מתמשכים של בניית העצם. מעבר לסידן, חלב ומוצריו מספקים רכיבים תזונתיים נוספים החיוניים לבנייה ולשמירה על עצמות בריאות ומשפרים את האיכות הכוללת של התזונה.
- קיימת טענה שעל פיה סידן ממוצרי חלב דלי שומן לא נספג ביעילות , שכן ויטמין D זקוק לשומן כדי להיות במצב מסיס וכדי להיספג . גם טענה זו אינה נכונה . במחקרים נמצא כי ויטמין D לא זקוק לשומן לספיגה , מאחר שהוא נספג גם ממוצרי חלב דלי שומן מועשרים בסידן וגם ממיץ תפוזים מועשר בסידן . סידן נספג גם ללא ויטמין D , בספיגה פסיבית , וכאשר קיים מחסור בויטמין D גדלה השפעתו של הלקטוז על ספיגת הסידן . קיימות הוכחות ממחקרים קליניים , כולל מחקר DASH ( Dietary Approaches to Stop Hypertension ), שלצריכת מוצרי חלב דלי שומן יש השפעה חיובית על העצם . לכן נראה , שבהקשר של ספיגת סידן קיימת חשיבות לצריכת השומן הכללית בתזונה ולאו דווקא לשומן במוצרי החלב . ספיגת הסידן נפגעת במקרים של דיאטה דלת שומן ועתירת סיבים תזונתיים . שומן החלב לא משפיע על ספיגת הסידן , כך שהוא נספג גם ממוצרי חלב עתירי שומן וגם ממוצרי חלב דלי שומן .