במצגת זו מוצג החלק הראשון של הספר ואלה תולדות גדרה. חלק זה מתאר את תולדות גדרה ב120 שנותיה הראשונות. תנועת בילו והעליה לקרקע, התחלת ישוב הקבע במאה התשע עשרה, הצטרפות משפחות חדשות והתבססות הישוב, התרחבות קליטת פועלים, העליה התימנית במאה התשע עשרה, שמירה והגנה, מלחמת העולם הראשונה, הספר נכתב על פי החומר שנאסף במחקר על ידי המוזיאון לתולדות גדרה והבילויים בראשות נירה לרנר. הספר נכתב על ידי בינימין פוקס ואביבה הרשקו, שניהם בני המושבה.

3. בור הביל " ויים שנה לאחר עליתם לקרקע קיבלו המתיישבים סוסים והיה צורך לבנות להם אורווה . השילטון הטורקי התנגד להתיישבות היהודים ולכן סירב לתת להם רישיונות בניה . אברהם מויאל , מראשי הישוב באותו זמן , יעץ לבילויים לחפור בור ליד הצריף ולכסותו בגג תוך 24 שעות , על פי החוק העותמני אין הורסים מבנה לאחר שכוסה בגג . אברהם מויאל הוסיף : " אם יבוא הקצין הטורקי מעזה תאמרו לו שלום בשמי ותזכירו לו את מאתיים הלירות שהוא חייב לי ". וכך זכו המתיישבים לאורווה , ובעלית הגג שלה שיכנו מתיישבים נוספים .

4. בור הביל " ויים - שחזור 2004 . .

5. בור הביל " ויים

7. צילום אויר רחוב ביל " ו 1917 רישיון הבניה הטורקי ( פירמן ) לרחוב ביל " ו גדרה 1888

8. מראשוני הצריפים ברחוב ביל " ו

9. פעמון המושבה

10. רחוב הביל " ויים בראשית המאה העשרים

11. רחוב הביל " ויים בראשית המאה העשרים

14. חיי יום יום בבית איכרים בגדרה

15. חצר איכרים אופיינית בגדרה

17. גיטל הנקין לאה הורוביץ רבקה צוקרמן

18. חלק מהגדר המקיפה את חצרות המושבה להגנה

19. הגדר המקיפה את חצרות המושבה גדרה שומרים עבריים במושבות

20. י . מ . פינס מספר על כך בכתבה על גדרה בעיתון " המליץ " תחת הכותרת " בגדרה אוכלים מים ". בארבע שנותיה הראשונות של המושבה נשאבו המים בימות החורף מהוואדי של נחל שורק , ובימות הקיץ מהבאר של הכפר הערבי קטרה . המים היו מזוהמים ונדרשו סינון והרתחה . שאיבת מים מבאר ערבית

21. הבאר הראשונה שנחפרה ב 1888 בעזרת הברון רוטשילד ( ליד בית מכבי היום )

22. בריכת המים הראשונה - 1912 ממנה נמשכו בפעם הראשונה צינורות מים לבתים

23. במחרשתי כל הוני ירשתי

24. הגורן בגדרה בראשית המאה ה 20

26. חריש בגדרה בגורן בגדרה

28. התוית ( אטיקט ) של הקוניאק מגדרה

29. בציר הענבים בכניסה ליקב בראשון לציון

31. קטיף שקדים בגדרה

32. בית הספר הראשון בגדרה בשנת 1896 הונח יסוד לבית הספר במושבה . אחד המורים הראשונים היה אברהם בנימין סום , שנישלח על ידי ועד " חובבי ציון " מאודסה , והיה למורה במושבה במשך יותר מ -20 שנה .

34. שירת האיכר שיר שנלמד בבית הספר בגדרה

37. חלוצי העליה השניה והשלישית

38. לאחר כיבוש גדרה על ידי האנגלים ב 1917 נותרו בשטח הרבה פגזים ותחמושת חיה . לפי עדותה של חנה בן יהודה ואחרים נהרגו שתי נשים ושלושה גברים , ימימה ורבקה , סעדיה בן נתן , אברהם בן יוסף , נתן משט , מהתפוצצות של פגז שהובא הביתה בטעות . אחרי האסון נשארו בגדרה רק שתי משפחות מעולי תימן , וכעבור זמן מה עזבו גם הן והצטרפו לקרוביהם בשכונת שעריים הרחובות . שושנה ברדיצבסקי זוכרת שהם התלוננו אז שאין להם רב ושוחט משלהם בגדרה וכי במושבה שוררת אוירה חילונית . עולי תימן חופרים באר ( מימין לשמאל ) אהרון יפת , יפת אהרון ושלמה בן יהודה עולי תימן בגדרה 1912-24

41. חג היובל בגדרה חגיגת יובל ה -30 בגדרה - 1914