צילום ועיצוב: הניה מליכסון

1. -טרומפלדור- בית הקברות הראשון של ת"א ...עוד לפני שהייתה ת"א צילום ועיצוב: הניה מליכסון

2. העיר ת " א ערה . מתכוננת לעוד יום תל - אביבי טיפוסי שוצף וקוצף . בליבה של העיר נח לו אי קטן של שקט . בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור .

3. תחילתו בשנת 1902 כשבארץ פורצת מגפת כולירע . השלטונות הטורקיים אסרו על היהודים לקבור את מתיהם בתחומי יפו מחשש להתפשטות המחלה . ראשי הקהילה היהודית חיפשו בדחיפות מקום קבורה אחר . שמעון רוקח , ממנהיגי הקהילה רכש במאמצים רבים , תמורת 50 מאג ' די , חלקת קרקע בת 12 דונם . איש אינו יודע כמה " בקשיש " שילם ...

4. ... זו הפעם הראשונה שקם בית קברות לפני שנוסדה עיר ... העיר ת " א נוסדה רק בפסח 1909 שני צידיו של השער הראשון השער החדש . מבט אל חלקת המנהיגים .

5. בית הקברות מחולק לשניים : הצד הצפוני - מזרחי הישן , והצד הדרומי - מערבי החדש יותר . בצידו המזרחי . מצבות ישנות , קברי אחים וגם קברו של שמעון רוקח שכונה " הש " ר ", מראשי הקהילה ויוזם המקום . קברו צמוד לגדר , עטוף בצמח בוגנוויליה . לצידו נחה רעייתו רחל . בצדה האחר של המצבה פירוט מפעליו של רוקח .

6. צידו המזרחי של בית הקברות צפוף ומתפורר , אך עדיין ניתן לראות שרידי יופיו . סוגים שונים של מצבות הניחו התושבים מעל קברות יקיריהם ...

7. עמוד בטון בבסיסו מונחת דווקא כותרת עמודונים ( בלוסטראדות ) ששימשו כמעקות במרפסות , מדרגות חיצוניים וכד ' " צמח בעציץ " עיטור בטון שהוצב בשערי הבתים לארכיטקטורה של התקופה השפעה על צורת המצבות ועיטוריהן . לאחדות צורת מבנה לאחרות עיטורים מיציקות - בטון הלקוחים מקישוטי - בנייה אופייניים ...

8. פנינה חקלאי הייתה אשתו של מנהל מחלקת המים בעירית ת " א . מאורעות '29 השפיעו קשות על בריאותה . אחרי מותה הטרגי של אחותה , בת - שבע מזרחי בינואר 1930 ומות בת - אחותה , דורני , בפברואר 1930 נפטרה גם פנינה , ביוני 1930. במבנה אלמנטים האופיניים לארכיטקטורה האקלקטית בבתי ת " א בשנות ה -'20. כיפה מזרחית , שער מקושת וצריחים . מעל השער הכתובת : " בחייהן ובמותן לא נפרדו ". המבנה מזכיר את ה " אוהל ". מעין חדר שהיה מוקם מעל קבריהם של רבנים ומכובדים באירופה . שוב ושוב , שימו לב לעזובה ולהרס !... סוג נוסף של מצבות מודגם במבנה ארכיטקטוני שהוקם מעל קברן של שלש נשים ממשפחה אחת .

9. מבנה בסגנון מודרני בנה הפסל אריה מלניקוב מעל קברו של מקס נורדאו , מראשי המנהיגים הציוניים . בקונגרס היהודי הראשון נשא את נאומו המפורסם על מצב היהודים בעולם . בוועידה הציונית בלונדון ב - 1920 דרש להגביר את כמות העולים לא " י . משלא נענה , נתמלא מרירות ופרש מפעילות . הוא מת כמעט בבדידות בפאריס ב - 1923. עצמותיו הועלו לארץ ונטמנו כאן .

10. מצבות בצורת אובליסק ... שימו לב להזנחה ולהרס !...

11. מצבת - פסל על קברה של חיה נובומייסקי , אמו של מייסד מפעלי ים המלח , משה נובומייסקי . בעלי ממון הקימו מצבות בעיצובם של האדריכלים המובילים של התקופה כמו אברהם מלניקוב , הפסל שיצר את פסל ה " ארי השואג " בתל - חי . אחרים עיטרו מצבות בטון פשוטות בצדפים , כמה יאה לבית - קברות הסמוך לחוף הים ...

12. על חלק מהמצבות נוספו צילומים של הנפטרים . ( תופעה לא אופיינית בקבורה היהודית ). חגיגיים הם ניצבים לפני המצלמה ... נשים ... גברים ... וילדים ...

13. תבליטים ... עיטורים דקורטיביים מסוגים שונים ... ואיורים דקורטיביים ... על קברם של יהודית וחיים הררי , ממייסדי שכונת " אחוזת בית ".

14. כשמסתובבים בין הקברים מגלים מצבות בטון פשוטות של אנשים שניספו במגיפת הכולירע ונקברו בחיפזון , לא היה זמן לבדוק את זהותם , ונותרה רק כתובת בודדה ... " פ " נ גלמוד "

15. אחרים לא עמדו בתלאות החיים ושמו קץ לחייהם . כדי לא להוציאם מחוץ לגדר הם נקברו בסמוך לקיר הדרומי .

16. בבית הקברות קבורים 200 ילדים . חלק מהם ניספה במגיפת הכולירע , גם אחר - כך , מחלות או תאונות קטפו נפשות רכות מילדי הקהילה . לעיתים יותר מאחד במשפחה אחת ...

17. מצבה לעובד , ילד בן 9 שמת מטביעה בשנת 1931. ביום קיץ אחד הלך עם אמו ואחותו התינוקת לחוף הים . נכנסה האם עם עובד לים ומידי פעם הייתה מביטה לחוף , לקטנה . פעם אחת כשהחזירה מבטה , עובד כבר לא היה שם . האם רצה לחוף , צועקת ובוכה ומבקשת עזרה .. אך עובד לא נמצא . כעבור יומיים נפלטה גופתו בחוף רידינג בת " א .

18. עץ שנגדע על קברה של הילדה , צירל מצוצקי שנפטרה בשנת 1924

19. בולטות מאד שורות קברי - האחים בצידו המערבי של בית הקברות . אלה קבריהם של יהודים שנהרגו בפרעות תרפ " א - תרפ " ט (1921 ו -1929).

20. פרעות הדמים פרצו ב -1 במאי 1921 ביפו והתפשטו לפתח - תקוה , חדרה ורחובות . עשרות יהודים נרצחו בבית העולים ביפו , ביניהם הסופר יוסף חיים ברנר . הם נקברו איש ליד רעהו בשורה ארוכה ...

21. שמונה שנים מאוחר יותר , בשנת 1929, ניצלו הערבים הלאומנים קיצוניים ויכוח על זכויות היהודים לגישה אל הכותל כדי לפתוח במהומות - דמים נגד הישוב היהודי . במהומות אב תרפ " ט נהרגו 133 יהודים ויותר מ -300 נפצעו . בתמונה : קברי אחים של הרוגי שכונות תל - אביב ויפו .

22. בצידו המערבי : חלקו החדש (... יחסית ). מעט יותר מטופח . כאן קבורים ראשי הישוב , סופרים , משוררים , ואמנים מפורסמים . הבמה שהוקמה כדי להכשיר עוד מקומות קבורה . הסבר בהמשך ... שימו לב לשמות . דיזינגוף , נורדאו , ארלוזורוב ... גם לכם נדמה שאתם מסתובבים בין שלטי רחובות ?...

23. נשוטט מעט בין המצבות , נפגוש בשמות מוכרים , מילה אחת או שניים על אחדים מהם ( אשאיר משהו לביקור שלכם )... מאיר דיזינגוף , מראשוני חובבי ציון . ראש העיר הראשון של ת " א . בביתו בשד ' רוטשילד 16 בת " א התקיים טקס הכרזת המדינה ב - ה ' באייר תש " ח . נפטר 1936. לצידו טמונה רעייתו צינה . ראשי העיר ... יהושע רבינוביץ . ראש העיר השביעי של ת " א בשנים 1969-1974. היה סגנו של נמיר עד שהתפטר והחליף אותו עד לבחירות שנערכו כעבור שנה הוא הגה ויזם את הקמת פארק הירקון הנקרא על שמו " גני יהושע " ואת הטיילת בחוף ימה של ת " א . נפטר ב -1979. מרדכי נמיר , ראש העיר השישי של ת " א בין השנים 1959-1969. היה חבר במועצת העיר מ -1935, מילא שורה של תפקידים ציבוריים . האחרון היה בראשות העיר . נפטר ב -1975 לאחר מחלה קשה .

24. מנהיגי המדינה שבדרך ... חיים ארלוזורוב , מראשי תנועת הפועלים בא " י . היה פעיל בתנועת העבודה ונציגה בוועידות וקונגרסים . למרות שהיה מאופק בגישתו המדינית העלה רעיון להתקוממות יהודית ולהשתלטות בכח על חלק מא " י כדי לאפשר הקמת מדינה . נרצח על חוף ימה של ת " א בליל שבת קייצי בשנת 1933. אליהו גולומב . מראשי ההגנה . " רמטכ " ל " הצבא שבדרך . נפטר 1945. ביתו ברחוב רוטשילד בת " א , משמש כארכיון ומוזיאון " ההגנה ".

25. סופרים , משוררים ואמנים ... חיים נחמן ביאליק , המשורר הלאומי הוזמן להתגורר בת " א ע " י ראש - העיר מאיר דיזינגוף , שגם העניק לו אזרחות כבוד . מאז מותו בשנת 1934 נשמר ביתו ללא שינוי ומשמש מוזיאון , ספריה , ומרכז לכינוסים והרצאות . שאול טשרניחובסקי , משורר ורופא בהשכלתו , שירת כרופא בצבא הרוסי במלחמת - העולם הראשונה . עלה לארץ בשנת 1931 וערך את ספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע . הוא התמנה לרופא בתיה " ס העירוניים של ת " א וקיבל אזרחות כבוד של העיר . נפטר ב -1943 בירושלים ונקבר כאן .

26. הרב צבי פרץ חיות , מראשי התנועה הציונית . היה יו " ר הוועד הפועל הציוני וראשון ברבני וינה שהטיף בגלוי לציונות . נפטר בשנת 1927. עצמותיו הועלו מוינה לישראל . הסופרת דבורה בארון . בעלה , יוסף אהרונוביץ היה עורך ביטאון " הפועל הצעיר ". דבורה ערכה את המדור הספרותי של העיתון . נפטרה ב -1956. ראובן רובין היה מראשוני האמנים הארצישראליים . בציוריו הרבה לתאר את נופי הארץ ואנשיה . ביתו ברח ' ביאליק בת " א משמש כמוזיאון ליצירותיו . נפטר ב -1974.

27. נחום גוטמן ואשתו . צייר : נחום גוטמן נחום גוטמן , צייר וסופר . יותר מכל מזוהה עם העיר ת " א . אביו , הסופר והמחנך ש . בן - ציון , היה מראשוני אחוזת בית . גוטמן הרבה לצייר ולכתוב על נופי ת " א ואנשיה . אחת מיצירותיו המפורסמות היא קיר הפסיפס במגדל שלום . גוטמן גם נבחר לעצב את סמל תל - אביב . נפטר ב - 1991 . חתימתו המפורסמת של נחום גוטמן הוטבעה על מצבתו .

28. מעניינת במיוחד היא המצבה מעל קברם מייסדי " גימנסיה הרצליה ", איש החינוך יהודה - ליב מטמון - כהן ורעייתו פניה . שיזמה את הקמת המצבה עם מותו בשנת 1939. פניה האריכה חיים ונפטרה בשנת 1993 בגיל 106. בראש המצבה דגם הגימנסיה ( אדריכל ברסקי ) שעמדה בצפון רחוב הרצל בת " א ונמחקה ב -1959 " לטובת " מגדל שלום ... אוי , איזו טעות !! ד " ר מטמון - כהן מייסד את הגימנסיה העברית הראשונה בארץ בדירתו בת 4 החדרים בכיכר השעון ביפו . בשנה הראשונה ב -1905 למדו 17 תל ', תוך מספר שנים נחל המוסד הצלחה גדולה 3 פעמים החליף את משכנו . עד שבשנת 1907, בקונגרס הציוני ה -8 הודיע יעקב מוזר כי יקציב כסף לבניית הגימנסיה בתנאי שתיקרא ע " ש הרצל . בשנת 1910 נחנך המבנה החדש .

29. מי שהוגדר בשנות ה -'20 וה -'30 כמלך הבלתי מעורער של הנשפים המפורסמים ומסיבות ההוללות של ימי תל - אביב הקטנה , היה ברוך אגדתי , שהיה רקדן בלט באודסה , עלה ארצה ב - 1910 כשפרצה מלחמת העולם הראשונה , הוא גורש על - ידי התורכים וחזר לאודסה , שם החל להופיע כרקדן באופרה . עם פתיחת העלייה השלישית שב לתל - אביב באוניה " רוסלן ". בשנות העשרים והשלושים החל בהופעות יחיד בראינוע " עדן ". אבל אגדתי זכור בעיקר בזכות האווירה העליזה שהביא לתל - אביב , בנשפי פורים שיזם וארגן . ובעיקר בהיותו יוזם וממציא ה " עדלידע ".

30. הדבר הבולט ביותר למבקר במקום הוא הצפיפות . על רקע זה בולטות בחריגותן הנחלות המשפחתיות . אחוזות קבר של מייסדי העיר , מנהיגים , או מאצולת הממון ... אחוזות קבר ... נחלת מש ' שלוש . אהרן שלוש היה בעל הקרקעות שעליהן הוקמה שכונת נווה - צדק ומהראשונים שבנו בה את ביתם . נפטר ביפו 1920 נחלת מש ' קראוזה . ראש המשפחה , אליהו , אגרונום ורופא . נפטר ב -1962. אהרן שלוש נחלת מש ' פלמן . מראשוני הפרדסנים של ת " א . התיישבו ב - 1883 בכפר סומייל ( כיום מאחורי השק " ם באבן - גבירול ). שם ב " אחוזת דוד " עסקו בפרדסנות . לאחר מות בעלה , דוד , המשיכה אשתו שרה - איטה בפרדסנות עד מותה ב -1936. רחוב הפרדס בת " א קרוי על שמה .

31. על המבנה שמעל קבריהם של הזוג פרלשטיין בולטים שני סמלי ברזל שצורתם כצורת סמל העיר ת " א . ועליו רישום שם הנפטר והציון " ממייסדי העיר ת " א .." סמל זה הוצב על מצבותיהם של 66 מייסדי העיר ת " א בשנת 2001 במסגרת שיפוצים של עירית ת " א במקום וביוזמת העיתונאי עמית לוינסון .

32. כ - 5000 איש קבורים בטרומפלדור ורק מקומות ספורים נותרו . בשנות ה -'90 החליטה חברת - קדישא " לייצר " 20 מקומות נוספים . בצד המערבי הוסרו מצבות קטנות , ומעל האיזור שנחשף בנו במת בטון , המצבות הוחזרו לבמה , לא בהכרח באותו הסדר . מחיר חלקה כזו מרקיע שחקים . האחרון שנקבר כאן הוא אפרים קישון בחלקה שעלתה 100 אלף ₪ . פרנץ קישונט הגיע לארץ מהונגריה ב -1949, ובנמל חיפה עיברת פקיד משרד הקליטה את שמו . קישון , ניצול שואה , החל ליצור בעברית , הכניס אליה אבני שפה , שירטט קוים בלתי נשכחים לדמותו של הצבר . כתב כ -50 ספרים שתורגמו ל -37 שפות . ב -2002 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים . נפטר בביתו בשוויץ ב - 29.1.05. נקבר לצד רעייתו , שרה .

33. על ההזנחה וההרס באתר , משהו אישי לסיום : אתריה הישנים של ת " א היו מגרש השעשועים של ילדותי . כיום , כמדריכת - טיולים וכמורה לשל " ח וידיעת - הארץ אני עוברת ברחובות ת " א ומספרת את סיפורה לתלמידיי . ליבי נחמץ למראה המצבות המתפוררות , אלה שאין להם דורש ואיש אינו מבקר . השיפוץ שנערך כאן לפני מס ' שנים לא נגע במצבות העתיקות . יש להכיר בבית הקברות טרומפלדור כאתר היסטורי לשימור . לשקם ולשחזר את המצבות הישנות . לאורך כל המצגת ראיתם תמונות של הזנחה והרס ( ה . מ .). הנה עוד כמה מהמראות ...

34. עוד על בית הקברות טרומפלדור בספרו של יעקב מרקל , הפנתיאון של ת " א . מעניין מה היינו אומרים על בתי קברות יהודיים שמוחזקים כך בחו " ל !?!... ועוד ...

35. ביי [email_address] דצמבר 2005