1. ‫התאבדויות וניסיונות התאבדות בקרב ילדים‬
‫ובני נוער‬

2. ‫* התאבדות – הסיבה השלישית למוות בקרב מתבגרים‬
‫* שיעורי ההתאבדות בארה"ב בקרב גילאי 91-51000001/8‬
‫000001/9.6‬ ‫-‬ ‫בישראל‬
‫* בנים מתאבדים פי 5 יותר מאשר בנות‬
‫* בנות חושבות יותר, מתכננות יותר ומנסות יותר‬
‫* בישראל השעורים נשארו יציבים במשך שנות ה-09‬
‫* שעורי ההתאבדות הגבוהים ביותר בישראל בקרב יוצאי רוסיה ואתיופיה‬
‫* החודשים הקריטיים להתאבדויות בישראל: מאי, יוני, ינואר, אוקטובר‬

4. ‫שלוש קבוצות של התנהגות‬
‫אובדנית‬
‫מחשבות אובדניות‬ ‫.1‬
‫ניסיון התאבדות‬ ‫.2‬
‫התאבדות‬ ‫.3‬

5. ‫מעט נתונים...‬
‫שיעורי ההתאבדות: 5 לכל 000,001 מתבגרים )אפטר,‬ ‫‪‬‬
‫5991(‬
‫על כל התאבדות אחת, יש יותר מפי 01 מניסיונות התאבדות‬ ‫‪‬‬
‫ידועים )ברק, 0002(‬
‫הערכה: על כל ניסיון התאבדות ידוע, יש פי 001-05 ניסיונות‬ ‫‪‬‬
‫שאינם מדווחים‬
‫שיעור ההתאבדות בקרב בני נוער דומה לגילאים הבוגרים, אך‬ ‫‪‬‬
‫יש יותר ניסיונות ומחשבות התאבדות‬

6. ‫התופעה בארץ‬
‫בממוצע כ-51 בני נוער מתאבדים כל שנה*‬ ‫‪‬‬
‫ב-51 השנה האחרונות- עליה של %04*‬ ‫‪‬‬
‫כ-005 בני נוער מגיעים כל שנה למיון על רקע ניסיונות‬ ‫‪‬‬
‫אובדניים*‬
‫יש הרבה יותר ניסיונות שלא מדווחים‬ ‫‪‬‬
‫בנות מנסות יותר פי 4, בנים "מצליחים" יותר פי 4‬ ‫‪‬‬
‫המועצה לשלום הילד, 3002‬ ‫*‬

7. ‫נתונים סטטיסטיים‬
‫711 ילדים ובני נוער עד גיל 71 ,התאבדו בשנים 0991‬ ‫‪‬‬
‫- 0002‬
‫12 מתוך 711 בני עולים‬ ‫‪‬‬
‫51 מתוך 12 יוצאי חבר העמים המהווים %8.21‬ ‫‪‬‬
‫באוכלוסיית המתאבדים, %11 מן האוכלוסייה הכללית‬
‫חלקם של יוצאי אתיופיה הוא 3 והם %65.2‬ ‫‪‬‬
‫מאוכלוסיית המתאבדים, וחלקם באוכלוסיה הכללית‬
‫הוא %3.1 המהווה יצוג כפול מול חלקם באוכלוסייה‬

8. ‫גורמי סיכון‬
‫כ-%05 מהמתבגרים המתאבדים סובלים מהפרעה‬ ‫‪‬‬
‫דכאונית )אפטר, 8991(‬
‫הפרעות שכיחות נוספות: שימוש בסמים ואלכוהול,‬ ‫‪‬‬
‫הפרעות אכילה‬
‫גורמים משפחתיים: המשפחה הסימביוטית, משפחה‬ ‫‪‬‬
‫מרובת בעיות והמשפחה הדוחה את הילד‬
‫נטייה הומוסקסואלית- שיעור האובדנות גבוה פי 3-2‬ ‫‪‬‬
‫מכלל האוכלוסייה‬

9. ‫גורמי סיכון נוספים‬
‫אירועי חיים שליליים עכשוויים‬ ‫‪‬‬
‫נגישות לתרופות )בליעת כדורים היא הדרך השכיחה‬ ‫‪‬‬
‫ביותר בקרב בני נוער(‬
‫היחשפות למקרי אובדנות בסביבה הקרובה‬ ‫‪‬‬
‫השפעת חשיפה לאירועי אובדנות בתקשורת‬ ‫‪‬‬
‫הגירה‬ ‫‪‬‬
‫אינטרנט‬ ‫‪‬‬

10. ‫4 גורמי סיכון משמעותיים המאפשרים זיהוי‬
‫בני נוער בסיכון‬
‫ניסיון אובדני בעבר‬ ‫‪‬‬
‫מחשבות עכשוויות על התאבדות‬ ‫‪‬‬
‫הפרעה דיכאונית‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בסמים ואלכוהול‬ ‫‪‬‬

12. ‫סממני רקע שמצביעים על‬
‫בעלי סיכון גבוה‬
‫היסטוריה של התאבדויות במשפחה‬ ‫‪‬‬
‫ניסיונות קודמים או איום בהתאבדות אצל המתבגר‬ ‫‪‬‬
‫מוות או פרידה קשה אחרת‬ ‫‪‬‬
‫אירוע מכאיב שקרה לאחרונה‬ ‫‪‬‬
‫משפחה כאוטית‬ ‫‪‬‬
‫גרושים טראומטיים במיוחד‬ ‫‪‬‬
‫מחלת נפש במשפחה‬ ‫‪‬‬
‫ניסיונות או תוכניות התאבדות של מישהו מהקרובים אליו‬ ‫‪‬‬
‫אבדן אהבה ותחושת דחייה‬ ‫‪‬‬
‫ביטוי לשאיפות נרמזות של המשפחה הרוצה להפטר מהמתבגר‬ ‫‪‬‬
‫הסתבכויות קשות‬ ‫‪‬‬
‫קשיים בעיצוב הזהות המינית של המתבגר‬ ‫‪‬‬
‫ביה"ס כמקור לתחושת השפלה וכשלון‬ ‫‪‬‬
‫בדידות חברתית והעדר תמיכה חברתית בעת מצוקה‬ ‫‪‬‬
‫השתייכות לקבוצות חברתיות המהוות קרקע להתנהגות סיכונית‬ ‫‪‬‬

14. ‫סימני התראה‬
‫תחושות של טורח על הוריו וסביבתו הקרובה‬ ‫‪‬‬
‫הולך לאיטו, יושב בדלדול אברים‬ ‫‪‬‬
‫מדבר לאט או בקשיים‬ ‫‪‬‬
‫בוכה לעיתים קרובות‬ ‫‪‬‬
‫נראה עצוב, דיכאוני‬ ‫‪‬‬
‫מדבר בחופשיות באהדה ובחוסר פחד על מוות‬ ‫‪‬‬
‫מתייחס בעקיפין וברמזים לכוונת התאבדות‬ ‫‪‬‬
‫מפזר הגדים של ערך עצמי נמוך ותחושות אשם‬ ‫‪‬‬
‫מספר על דברים שנראים כהזיות‬ ‫‪‬‬
‫מבודד חברתית‬ ‫‪‬‬
‫מגלה שינויים בהרגליו הישנים, בכוון של ירידה בתפקוד‬ ‫‪‬‬
‫משנה את יחסו לרעה לגבי משפחה, חברים,קרובים ומורים‬ ‫‪‬‬
‫מחלק את רכושו כמתנות לאחרים‬ ‫‪‬‬
‫מבטא בכתב בציור או בע"פ משיכה ושאיפה למוות‬ ‫‪‬‬
‫מבטא גישה פילוסופית המצדיקה מוות‬ ‫‪‬‬
‫מעשים מסוכנים הנעשים בפומבי‬ ‫‪‬‬
‫פרידות‬ ‫‪‬‬
‫בעיות משמעת‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות שאינה תואמת את אישיותו המוכרת של המתבגר‬ ‫‪‬‬

15. ‫חוזר מנכ"ל החדש :‬
‫אובדנות ילדים ובני נוער: מניעה והתערבות‬
‫מחליף את החוזר האחרון בנושא )0991(‬ ‫‪‬‬
‫בהמשך לתשומת הלב הרבה המושקעת בשנים‬ ‫‪‬‬
‫האחרונות בנושא )הוועדה הבין משרדית(‬
‫הפנית תשומת הלב של מנהלים, מחנכים, יועצים‬ ‫‪‬‬
‫ופסיכולוגים לתופעה המדאיגה‬

16. ‫שלושה חלקים מרכזיים:‬
‫התנהגות תלמידים במצוקה רגשית בסיכון לאובדנות‬ ‫.1‬
‫נהלי התערבות לנוכח:‬ ‫.2‬
‫סכנה אובדנית‬
‫איום בהתאבדות‬
‫ניסיון התאבדות‬
‫3. מניעת אובדנות תלמידים‬

17. ‫1. התנהגויות תלמידים במצוקה רגשית בסיכון‬
‫לאובדנות )לפי סדר חומרה עולה(‬
‫ילדים המתייחסים לנושא ההצלחה בצורה אובססיבית‬ ‫‪‬‬
‫ירידה לא מוסברת בהישגים לימודיים בקרב תלמידים‬ ‫‪‬‬
‫בעלי צורך הישג גבוה‬
‫ריבוי היעדרויות ומחלות שלא מוסברות רפואית‬ ‫‪‬‬
‫ריבוי "מקרי" של תאונות ופגיעות תוך זמן קצר‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות דיכאונית: מצבי רוח ירודים, הפרעות בשינה‬ ‫‪‬‬
‫ובתיאבון, הסתגרות, ייאוש‬

18. ‫התנהגויות תלמידים בסיכון )המשך(‬
‫התנהגות מסוכנת: סמים ואלכוהול, נהיגה פרועה, הסתכנות‬ ‫‪‬‬
‫בטיולים וכדומה‬
‫התנהגות של אבל, האדרה של המוות, עיסוק מוגזם במוות.‬ ‫‪‬‬
‫הצהרות על חוסר טעם בחיים, תחושות נטל על המשפחה,‬ ‫‪‬‬
‫חלוקת רכוש אישי‬
‫ביטויים של רצון למות: שירים, יומנים, מכתבים‬ ‫‪‬‬
‫הצהרה ברורה על כוונה להתאבד‬ ‫‪‬‬
‫תוכנית אופרטיבית להתאבדות‬ ‫‪‬‬

19. ‫2. נהלי התערבות: יידוע‬
‫ידוע מנהל ביה"ס‬ ‫‪‬‬
‫יידוע פסיכולוג ביה"ס והתייעצות עימו‬ ‫‪‬‬
‫יידוע יועץ ביה"ס‬ ‫‪‬‬
‫מנהל ביה"ס יוצר קשר עם ההורים ומיידע אותם‬ ‫‪‬‬
‫איש טיפול יוצר קשר עם התלמיד ומיידע אותו בקשר‬ ‫‪‬‬
‫לחובת הדיווח למשפחה‬
‫במקרה של ניסיון אובדני: יידוע המפקח על ביה"ס‬ ‫‪‬‬
‫והיועץ הבכיר‬

20. ‫נהלי התערבות: הפנייה‬
‫מנהל ביה"ס יזמן את ההורים ואיש טיפול לצורך התווית‬ ‫‪‬‬
‫התערבות מתאימה‬
‫במקרה של ניסיון התאבדות יש להפנות לגורם טיפולי‬ ‫‪‬‬
‫בקהילה‬
‫כאשר קיים איום ממשי באובדנות, יפנה היועץ‬ ‫‪‬‬
‫)בשיתוף הפסיכולוג( את התלמיד לבדיקת אובדנות‬
‫שתיערך ע"י פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, תוך‬
‫הסכמת ההורים‬
‫כאשר יש צורך בהפניה לגורם בריאות הנפש אך‬ ‫‪‬‬
‫ההורים מסרבים יש לפנות לפקידת סעד לחוק הנוער‬

21. ‫התערבות ברמת הפרט‬
‫מנהל ביה"ס יקיים הערכת מצב עם הצוות‬ ‫‪‬‬
‫הבינמקצועי בנוגע לצרכי ההתערבות של התלמיד‬
‫עצמו וכלל תלמידי ביה"ס‬
‫זיהוי איש הצוות החינוכי המתאים ביותר להימצאות‬ ‫‪‬‬
‫בקשר מיידי עם התלמיד המפגין מצוקה )תוך מתן‬
‫הדרכה מאיש טיפול(‬
‫שמירה על קשר רציף עם הורי התלמיד‬ ‫‪‬‬

22. ‫התערבות לנוכח ניסיון התאבדות‬
‫זיהוי צרכי ההתערבות בהתאם להערכה של מעגלי‬ ‫‪‬‬
‫סיכון‬
‫הפעלת תוכנית התערבות המכוונת לתלמידים‬ ‫‪‬‬
‫שנחשפו או בקבוצת סיכון‬
‫הערכת הצורך בפניה והתערבות המכוונת להורים או‬ ‫‪‬‬
‫לצוות החינוכי‬
‫נהלי בדיקה בעקבות ניסיון אובדני‬ ‫‪‬‬

23. ‫נהלי התערבות לנוכח התאבדות תלמיד‬
‫יידוע הגורמים הבאים:‬ ‫‪‬‬
‫מנהל ביה"ס- מודיע למפקח‬
‫יועץ ביה"ס/פסיכולוג חינוכי- מודיע ליועץ הבכיר‬
‫מפקח ביה"ס- מודיע למנהל המחוז‬
‫יועץ בכיר- מודיע לשפ"י‬

24. ‫נהלי התערבות לנוכח התאבדות תלמיד:‬
‫התערבות בית ספרית‬
‫מנהל ביה"ס יקיים הערכת מצב עם צוות בינמקצועי‬ ‫‪‬‬
‫באשר לצרכי ההתערבות של התלמיד עצמו, חברי‬
‫התלמיד, ילדי הכיתה והשכבה וכלל תלמידי ביה"ס‬
‫הצוות יחליט לגבי יידוע, הסברה, התווית התערבויות‬
‫ישירות בטווח הקצר והארוך והפעלת תוכנית מניעה‬

25. ‫נהלי התערבות לנוכח התאבדות תלמיד:‬
‫התערבות בית ספרית )המשך(‬
‫מנהל ביה"ס בשיתוף היועץ/פסיכולוג ידאג לקיום‬ ‫‪‬‬
‫מפגש הדרכה עם צוות המורים שיתמקד בשיחה‬
‫עם התלמידים ואיתור מעגלי פגיעות‬
‫יועץ ביה"ס, באמצעות מחנכי הכיתות, ידאג‬ ‫‪‬‬
‫למעקב שוטף אחר תלמידים שהפגינו תגובות‬
‫מדאיגות לנוכח האירוע‬
‫הצוות הבין מקצועי ישקול פעולות הסברה להורים‬ ‫‪‬‬
‫מנהל ביה"ס יהיה בקשר עם הורי התלמיד ויידע‬ ‫‪‬‬
‫אותם בקשר לועדת הבדיקה‬

26. ‫קוים לניהול שיחה בכתה לאחר ניסיון‬
‫התאבדות‬
‫יש לתת לתלמידים מידע והסבר אמין על מה שהתרחש‬ ‫‪‬‬
‫יש לאפשר לתלמידים לספר על האירוע‬ ‫‪‬‬
‫יש לתת לגיטימציה לתגובות חרדה‬ ‫‪‬‬
‫מנחה השיחה יכול לחלוק רגשותיו באופן מבוקר‬ ‫‪‬‬
‫יש לאפשר לתלמידים לספר על התנהגויות המתאבד בזמן‬ ‫‪‬‬
‫האחרון‬
‫יש להשרות אוירה של שותפות תמיכה ורצון לעזור‬ ‫‪‬‬
‫יש לחזור ולהעביר את המסר שהתאבדות היא פתרון בלתי הפיך‬ ‫‪‬‬
‫לבעיה שעשויה להפתר‬
‫יש לשדר אכפתיות למה שעובר על התלמידים בכלל ובמצבי‬ ‫‪‬‬
‫לחץ בפרט‬

27. ‫3. מניעת אובדנות תלמידים‬
‫להנהלת ביה"ס ולצוות החינוכי מחויבות כוללת‬ ‫‪‬‬
‫לשמירת שלומם של תלמידים‬
‫יועץ ביה"ס )בשיתוף הפסיכולוג( יבחן צורך בהפעלת‬ ‫‪‬‬
‫תוכנית מניעה‬
‫על מנהל ביה"ס לדאוג שלפחות אחת לשנה )בשליש‬ ‫‪‬‬
‫הראשון( יתבצע מפגש של כל צוות המורים עם היועץ‬
‫לצורך רענון ההיכרות עם סימני מצוקה רגשית ואופני‬
‫התערבות‬

28. ‫היבטים בהנחיית הצוותים החינוכיים:‬
‫זיהוי תלמידים המראים מצוקה רגשית‬ ‫‪‬‬
‫נהלי התערבות וסיוע בתוך המערכת לתלמידים‬ ‫‪‬‬
‫נהלי יידוע והתערבות לנוכח איום וניסיון אובדני‬ ‫‪‬‬
‫הנחית תלמידים באשר לשיתוף אנשי חינוך ודיווח בכל‬ ‫‪‬‬
‫הנוגע לתלמידים המדברים על כוונת התאבדות‬

29. ‫נקודות מרכזיות‬
‫אחריות של כלל הצוות החינוכי‬ ‫‪‬‬
‫ערנות ורגישות‬ ‫‪‬‬
‫שיתוף ויידוע לכל אורך הדרך )לא להישאר לבד(‬ ‫‪‬‬
‫להרבות בהתייעצות עם אנשי מקצוע‬ ‫‪‬‬
‫רענון תמידי של הידע המקצועי‬ ‫‪‬‬
‫התאמת התוכניות לאוכלוסייה הספציפית‬ ‫‪‬‬

31. ‫מספר כללים של עשה ואל‬
‫תעשה‬
‫אל תעשה‬ ‫עשה‬
‫אל תדחה את קושי הבעיה‬ ‫.1‬ ‫שוחח בחופשיות וביושר‬ ‫.1‬
‫בתשובות פשטניות‬
‫הראה עניין אמיתי‬ ‫.2‬
‫אל תגביר רגשות אשם‬ ‫.2‬
‫אל תתעלם מרגשות‬ ‫.3‬
‫שוחח על רגשות‬ ‫.3‬
‫אל תסרב לשוחח‬ ‫.4‬ ‫ברר אם יש תוכנית‬ ‫.4‬
‫אל תיתן לו להישאר לבד‬ ‫.5‬ ‫ברר אם נעשו צעדים למימוש‬ ‫.5‬
‫אל תשפוט ואל תאשים‬ ‫.6‬ ‫הזהר אחרים‬ ‫.6‬
‫אל תראה סימני בהלה‬ ‫.7‬ ‫השאר בקרבת המאיים‬ ‫.7‬
‫המנע מעימותים וויכוחים‬ ‫.8‬ ‫עודד פניה לעזרה מקצועית‬ ‫.8‬

32. ‫לקחים ראשוניים מניתוח ממצאי וועדות‬
‫בדיקה בנושא אובדנות‬
‫מעל לשליש מהמקרים- עולים חדשים‬ ‫‪‬‬
‫מעל %57 מרקע סוציו-אקונומי בינוני-גבוה‬ ‫‪‬‬
‫ברובם הגדול של המקרים- יש סימני אזהרה מוקדמים‬ ‫‪‬‬
‫נמצאה תקשורת לקויה בין הגורמים השונים‬ ‫‪‬‬
‫ישנה תופעת "הדבקה חברתית"‬ ‫‪‬‬
‫נושא ההיעדרויות כ"אור אדום". קדם בכל המקרים.‬ ‫‪‬‬

33. ‫פעילויות מתוכננות:‬
‫המשך עבודה עם צוותים מובילים לחירום‬ ‫‪‬‬
‫הטמעת חוזר מנכ"ל באמצעות "מודל המניפה"‬ ‫‪‬‬
‫ניתוח ממצאי וועדות הבדיקה‬ ‫‪‬‬
‫כתיבת תוכנית להגברת החוסן ומניעת אובדנות עם‬ ‫‪‬‬
‫התאמה לעולים המהווים קבוצת סיכון‬
‫יצירת מסגרות תמיכה לאנשי טיפול שהתמודדו עם‬ ‫‪‬‬
‫אובדנות תלמיד‬

34. ‫במקרא‬
‫אנו מוצאים חמישה מקרים של התאבדות ולגבי אחדים מהם נשאלת‬ ‫‪‬‬
‫השאלה האומנם התנאים הצדיקו את המעשה. אצל שמשון )שופטים ט"ו(‬
‫ייתכן כי היה זה אקט של נקמה בפלישתים יותר מאשר הרצון לשים קץ‬
‫לחייו שהיו במצב של השפלה ומצוקה, וקריאתו "תמות נפשי עם פלשתים"‬
‫תוכיח עליו. על שאול המלך מסופר )שמואל א', ל"א( "ויקח שאול את החרב‬
‫ויפול עליה" המדרש רואה את מעשה התאבדות של שאול כמי שממלא את‬
‫פקודת שמואל הנביא.‬
‫אחיתופל "ויחבוש את חמורו ויקם וילך אל ביתו, אל עירו ויצו על ביתו ויחנק‬ ‫‪‬‬
‫וימת, ויקבר בקבר אביו" )שמואל ב' י"ז(. זמרי, שר מחצית הרכב שמרד‬
‫באלה המלך, מסופר )מלכים א' ט"ז(: "ויהי בראות זמרי כי נלכדה העיר‬
‫ויבוא אל ארמון בית המלך, וישרוף עליו את בית-מלך באש וימות". יש‬
‫פרשנים המטילים ספק אם מדובר בהתאבדות. אפשר לשייך לשורת‬
‫המתאבדים גם את חנניה מישאל ועזריה )דניאל ג'(. המקרא אינו מגלה את‬
‫יחסו השיפוטי למעשיהם.‬

35. ‫שאל את הרב – אתר כיפה‬
‫תוכן השאלה‬ ‫‪‬‬
‫שלום, הנני מדריכת נוער ועניין אותי לדעת על נושא‬
‫ההתאבדות.‬
‫בימינו התרבו מקרי ההתאבדות בקרב נוער, ורציתי‬
‫לשאול כיצד מתייחסת ההלכה היהודית למתאבדים?‬
‫והאם יש הלכות מיוחדות בנוגע לנושא זה?‬
‫זה באמת חשוב ואני ממש אשמח אם תענה על זה.‬
‫תודה :‬

36. ‫תוכן התשובה‬
‫שלום רב,‬
‫הנושא אכן חשוב ביותר, כיוון שמדובר בעניין של חיים ומוות, ולצערנו מתרחשות‬
‫התאבדויות רבות, ומצווה גדולה לעשות כל אשר לאל ידנו למנוע מקרים אלה.‬
‫לאור זאת אפרט מעט.‬
‫היהדות רואה בחיים מתנת א-לוקים שאסור לקחתה, רק א-לוקים עצמו יכול‬
‫להמית אדם. החיים הם ערך נעלה ביותר, ואותם יש לשמור. בתנ"ך מוזכרים‬
‫מספר מקרי התאבדות: אבימלך, שמשון, שאול ואחיתופל. לגבי שמשון ושאול‬
‫חכמים דנו מה היתה סיבת ההיתר שלהם, ואילו השנים האחרים אכן לא היו‬
‫צדיקים ומעשיהם, כולל מעשה זה, לא היו רצויים. גם בספרות חז"ל מסופר על‬
‫מקרים של התאבדות שנתפסו כלגיטימיים, אך זאת בנסיבות מיוחדות מאוד,‬
‫בדרך כלל על קידוש השם.‬
‫סיפור ההתאבדות הידוע ביותר בתולדות ישראל שהיו מי ששיבחו אותו היה, היינו‬
‫סיפור התאבדותם של מגיני מצדה., עליו כתב יוסף בן מתיתיהו: "...אשר קיבלו‬
‫עליהם לבחור בחיי כבוד או מוות.... ויראים אתם את המוות הזה, הבא לפדותכם‬
‫מצרות נוראות....... כי אסון האדם הוא החיים ולא המוות, כי המוות קורא דרור‬
‫לנשמות ושולח אותן לשוב אל נווה הטוהרה...... עלינו לתת מופת ולקבל את‬
‫המוות באהבה".‬

37. ‫המשך‬
‫באופן כללי חז"ל הסתייגו בכל תוקף ממעשה התאבדות, ומצאו לכך אסמכתאות בתנ"ך‬ ‫‪‬‬
‫לגינוי המעשה:‬
‫1 ( "לא תרצח-לא תתרצח" ראו איסור למעשה ההתאבדות,שכן משמעותה הרחבה של‬
‫דיברה זו הוא דין רוצח עצמו הוא כדין רוצח זולתו.‬
‫2 ( "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" )בראשית ט´ ה´( חז"ל למדו מכאן במסכת בבא קמא‬
‫שאסור לו לאדם להתאבד.‬
‫3 ( הרמב"ם מציין כי "ההורג את עצמו- כל אחד מאלו שופך דמים הוא, ועוון הריגה בידו,‬
‫וחייב מיתה לשמיים." כלומר האדם הוא איננו הבעלים על גופו, שכן הגוף נמסר לו כפיקדון‬
‫מאת הבורא, ע"מ שימלא באמצעותו את ייעודו ומשימותיו ע"פ רצון ה´ .‬
‫4 ( לא רק שההלכה אוסרת מפורשות את ההתאבדות, אלא אף מטילה עונש כבד על‬
‫המנסה לשים קץ לחייו ונכשל. לפי הרמב"ם הורג את עצמו )שנכשל( דינו בידי שמים. ואף‬
‫על פי שדינו בידי שמים, הרשות בידי המלך ובית הדין להורגו. ואם המלך או בית הדין לא‬
‫הרגוהו, יש להענישו בעונש גופני אחר חמור.‬
‫לחומרת האיסור ניתנו מספר טעמים:‬
‫1 ( קדושת החיים- ערך החיים גדול ביותר, ולכן חובה עלינו שמירתם.‬
‫2( האדם אינו בעלים על גופו, אלא הקב"ה.‬
‫3 ( המאבד עצמו לדעת כופר בעיקרון היהדות של שכר ועונש ועולם הבא.‬
‫4 ( המתאבד אין מיתתו כפרתו,היות שבאמצעי כפרה זה פשע ורצח את עצמו- איננו יכול‬
‫חזור בתשובה.‬
‫5 ( גופו של האדם נמסר לו כפיקדון מאת הבורא לצורך מילוי משימותיו על פי התורה.‬

38. ‫המשך‬
‫ע"פ היהדות ישנם מצבים מיוחדים שבהם התאבדות מותרת:‬ ‫‪‬‬
‫1 ( למען קידוש השם או כדי לא לעבור על אחת משלושת העברות:‬
‫עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכת דמים.‬
‫2( פחד מייסורים - א. הפחד מייסורים כדי שיעבור על אחת‬
‫משלושת העברות החמורות הנ"ל. ב. מהייסורים עצמם- חולה‬
‫המתאבד עקב דיכאון, ייסורים וחששות מפני הבאות, רוצח כאשר‬
‫ההשערה היא שעשה תשובה תוך תהליך המוות.‬
‫3 ( רוח שטות-שיכור או מסומם, בטענה שלא היה בר דעת בעת‬
‫ביצוע המעשה.‬
‫4( תשובה על חטא שביצע. )הדעות בנושא זה חלוקות(‬
‫5( לצורך הצלת הרבים.‬
‫6 ( קטן המאבד עצמו לדעת, חשוב כשלא לדעת. וכן גדול המאבד‬
‫עצמו לדעת, והוא אנוס כשאול המלך, אין מונעין ממנו כל דבר‬
‫)שולחן ערוך יורה דעה סימן שמה, סעיף ג(.‬

39. ‫המשך‬
‫הרמב"ם )הלכות אבל פרק א הלכה יא( כותב: "המאבד עצמו לדעת אין מתעסקין עמו לכל דבר‬
‫ואין מתאבלין עליו ואין מספידין אותו, אבל עומדין עליו בשורה ואומרין עליו ברכת אבלים‬
‫וכל דבר שהוא כבוד לחיים, ואי זהו המאבד עצמו לדעת, לא שעלה לגג ונפל ומת אלא‬
‫האומר הריני עולה לראש הגג, ראוהו שעלה מיד דרך כעס או שהיה מיצר ונפל ומת, הרי זה‬
‫בחזקת שאבד עצמו לדעת, אבל אם ראוהו חנוק ותלוי באילן או הרוג ומושלך על גב סייפו‬
‫הרי זה בחזקת כל המתים ומתעסקין עמו ואין מונעין ממנו דבר."‬
‫ניתן לראות כאן שההלכה קבעה סנקציות חריפות נגד מתאבדים, כדי להתריע מפני מעשה‬
‫זה. יחד עם זאת משתדלים לקבוע לגבי מי שככל הנראה התאבד, שלמעשה לא היתה זו‬
‫התאבדות, או שהוא חזר בו ברגע האחרון וכבר היה זה מאוחר מדי. ועל כן בדרך כלל אין‬
‫מענישים את אותו אדם כדין מתאבד. בנוסף המסורת היהודית מחפשת נקודות זכות‬
‫למתאבד, ומשתדלים להניח שמי שאבד עצמו לדעת לא פעל מתוך צלילות הדעת, אלא‬
‫מתוך יראה, או צער, או שיצא מדעתו, או שסבור היה, כי בכך הוא מונע עצמו מלעבור על‬
‫עבירות אחרות, ולכן היחס כלפיו חיובי יותר וסלחני יותר על פי ההלכה. כמו כן יש מי שכתב‬
‫)שדה חמד, מערכת אבילות קכג( שלא נחשב מאבד עצמו לדעת אלא כשהתרו בו שלא‬
‫להתאבד, וקיבל ההתראה, שאמר: על מנת כן אני עושה, אבל אם לא התרו בו אין לו דין‬
‫מאבד עצמו לדעת.‬

40. ‫המשך‬
‫ניתן לסכם ולומר שגישתה של היהדות מקורה ברצון להחדיר לכל יהודי את‬ ‫‪‬‬
‫ההכרה שתורת ישראל היא תורת החיים. היא מחייבת את החיים ומסתייגת‬
‫מהמוות. ההתנגדות להתאבדות נובעת מתוך העיקרון הרואה קדושה בחיי הפרט.‬
‫התפיסה היא שכשם שאסור לאדם להרוג את זולתו, כך אסור לו להרוג את עצמו,‬
‫ולכן ההלכה קובעת שאין להתאבל על המתאבד וכו´ כאמור לעיל. עניין זה חשוב‬
‫ביותר גם כדי להרתיע אחרים מללכת בעקבות המתאבד, שכן ידוע שהתאבדות‬
‫היא תופעה מדבקת. משום כך כאשר קורה מקרה של התאבדות חשוב להרבות‬
‫בהסברה ובהשגחה על מי שהיו בקרבת המתאבד, ובמיוחד אמורים הדברים בבני‬
‫נוער. יחד עם זאת, כאשר בפועל קרה ומישהו התאבד, מגלים כלפיו את מידות‬
‫החמלה והחסד, וברוב המוחלט של מקרים לא נוהגים כלפיו לפי הלכות‬
‫המחמירות.‬
‫כל טוב,‬
‫רונן לוביץ‬
‫התשובה התקבלה מהרב רונן לוביץ‬
‫בתאריך כ"ב שבט ה´תשס"ח‬

41. ‫ר' יחיאל מיכל אפשטיין בספרו "ערוך השולחן",‬
‫חלק יורה דעה שמ"ה:‬
‫"כללו של דבר המאבד עצמו לדעת תלינן בכל, איזה‬ ‫‪‬‬
‫תלייה כל שהוא, כגון לתלות היראה או בצער או שיצא‬
‫מדעתו או שסבור היה שזה מצוד לבל להיכשל‬
‫בעברות אחרות וכיו צא באלו הדברים מפני שזהו‬
‫באמת דבר רחוק שאדם יעשה נבלה כזו בדעת‬
‫צלולה. צא ולמד משאול הצדיק שנפל על חרבו לבלי‬
‫יתעללו בו הפלשתים וכיוצא בזה מקרי אונס, וכל שכן‬
‫קטן המאבד עצמו לדעת וחשוב כשלא לדעת".‬