1. ‫מפגש הסגל הבכיר של מערכת החינוך באשדוד‬
‫כ"ז באב תשע"ב – 51 באוגוסט 2102‬
‫מערך הערכה עירוני בחינוך‬
‫עקרונות, שימושים, תועלות‬
‫איתן פלדי‬

2. ‫אל מי מכוונת ואת מי משרתת ההערכה?‬
‫משרד החינוך‬
‫מחוז‬
‫עירייה‬
‫‪g‬‬
‫מוסדעעחינוך‬
‫מממ‬
‫מורה‬
‫תלמיד‬

3. ‫מיפוי שימושי ההערכה רווחים של בעלי עניין שונים, בזיקה לסוג ההערכה ומקורות המידע‬
‫משרד החינוך‬ ‫עירייה‬ ‫תלמיד‬ ‫מורה‬ ‫מוסד חינוך‬
‫בקרת איכות‬ ‫מדינות וסדרי ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכוונת‬ ‫אבחון ומיפוי ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדיניות וסדרי‬ ‫שימושי ‪‬‬
‫בחתכים: ארצי;‬ ‫עדיפות‬ ‫הלמידה‬ ‫תלמידים.‬ ‫עדיפות‬ ‫הערכה‬
‫מחוזי; יישובי‬ ‫בהשקעה‬ ‫רפלקציה‬ ‫תכנון ההוראה ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מוסדיים.‬ ‫עיקריים‬
‫ובית ספרי – על‬ ‫העירונית‬ ‫ומיקוד‬ ‫והכוונתה‬ ‫מיון, ברירה,‬ ‫‪‬‬
‫בסיס‬ ‫לחינוך.‬ ‫הלמידה‬ ‫בזיקה לצרכים‬ ‫השמה; הסמכה‬
‫סטנדרטים‬ ‫מידע על‬ ‫‪‬‬ ‫עפ"י‬ ‫של יחידים‬ ‫מיקום במדרג‬ ‫‪‬‬
‫מקומיים‬ ‫יעילות תכניות‬ ‫צרכים‬ ‫ותת-קבוצות.‬ ‫הארצי/ עירוני.‬
‫ובהשוואה‬ ‫ופרויקטים‬ ‫אישיים.‬ ‫דרבון ללמידה.‬ ‫‪‬‬ ‫תכנון מוסדי של‬
‫בינלאומית.‬ ‫עירוניים.‬ ‫בחירת‬ ‫מתן ציונים. ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההוראה‬
‫קביעת מדיניות‬ ‫שיפור מיקום ‪‬‬ ‫מסגרת/ ‪‬‬ ‫שיפור‬ ‫‪‬‬ ‫והלמידה.‬
‫ודגשים ברמה‬ ‫במדרג הארצי‬ ‫תחום‬ ‫מיומנויות‬ ‫טיפול באקלים‬ ‫‪‬‬
‫ארצית.‬ ‫באיכות החינוך‬ ‫לימוד.‬ ‫הוראה וחינוך‬ ‫ואווירה.‬
‫ובהשקעה‬ ‫אישיות.‬ ‫בחירת תכניות‬ ‫‪‬‬
‫עירונית‬ ‫וחומרי למידה.‬
‫בחינוך.‬
‫נתוני מיצ"ב‬ ‫‪‬‬ ‫הישגים‬ ‫‪‬‬ ‫מבחנים‬ ‫‪‬‬ ‫מבחנים‬ ‫‪‬‬ ‫מבחנים‬ ‫מקורות ‪‬‬
‫ובגרות.‬ ‫במיצ"ב‬ ‫פנימיים.‬ ‫פנימיים.‬ ‫פנימיים, דיוני‬ ‫מידע‬
‫הישגים‬ ‫‪‬‬ ‫ובבגרות.‬ ‫דיוני צוות.‬ ‫‪‬‬ ‫דיוני צוות.‬ ‫‪‬‬ ‫צוות.‬ ‫עיקריים‬
‫במבחנים‬ ‫ממצאי הערכה‬ ‫‪‬‬ ‫דיאלוג‬ ‫‪‬‬ ‫דיאלוג‬ ‫מיצ"ב/ בגרות, ‪‬‬ ‫‪‬‬
‫בינלאומיים.‬ ‫אודות תכניות‬ ‫רפלקטיבי‬ ‫רפלקטיבי‬ ‫מבחנים‬
‫דווחי מפקחים.‬ ‫‪‬‬ ‫ופרויקטים‬ ‫מורה-‬ ‫מורה-תלמיד.‬ ‫בינלאומיים.‬
‫עירוניים.‬ ‫תלמיד.‬ ‫ממצאי הערכה‬ ‫‪‬‬
‫ניתוח נתונים‬ ‫‪‬‬ ‫אודות תכניות‬
‫ברמה עירונית.‬ ‫ופרויקטים.‬
‫בעיקר חיצונית‬ ‫בעיקר חיצונית ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעיקר‬ ‫בעיקר פנימית ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שילוב בין‬ ‫‪‬‬ ‫סוגי‬
‫ומסכמת.‬ ‫ומסכמת‬ ‫פנימית‬ ‫ומעצבת.‬ ‫פנימית לחיצונית‬ ‫הערכה‬
‫ומעצבת.‬ ‫הסתייעות‬ ‫‪‬‬ ‫ובין מעצבת‬ ‫עיקריים‬
‫בחיצונית.‬ ‫למסכמת.‬

4. ‫פונקציות הערכה עיקריות ברמת מוסד החינוך וברמה העירונית‬
‫אספקת מידע‬
‫ברמה העירונית‬ ‫ברמת המוסד החינוכי‬ ‫ונתונים רלבנטיים‬
‫)דוגמאות(‬ ‫)דוגמאות(‬ ‫לסיוע ב -‬
‫קביעת סדרי עדיפות בהקצאת קביעת מדיניות ודגשים בתחום‬ ‫קבלת החלטות‬
‫החינוך בעיר; קביעת גובה‬ ‫שעות; שיבוץ מורים; בחירת‬ ‫בחירה בין חלופות,‬
‫תכניות לימודים; יצירת קבוצות התקציב העירוני לחינוך )שוטף‬ ‫בעיקר בתנאי אי-‬
‫ופיתוח( לחינוך וסדרי עדיפות‬ ‫שיפור ומצוינות וכיו"ב.‬ ‫ודאות‬
‫להקצאתו.‬
‫שיפור באיכויות כ"א, מבנים‬ ‫שיפור כשירות, והישגים‬ ‫שיפור‬
‫וציוד; שיפור כולל בהישגים‬ ‫)תלמידים, מורים ואחרים(;‬
‫התאמת תכניות וחומרי למידה לימודיים ובאקלים מוסדות‬
‫ושיפורם; שיפור מוסד החינוך החינוך בעיר; שיפור בדימוי‬
‫כולו - בזיקה להתפתחות הידע העיר וביוקרתה.‬
‫ולשינויים בסביבה.‬
‫מתן דין וחשבון לתושבים אודות‬ ‫מתן דין וחשבון להורים,‬ ‫אחריותיות‬
‫מצבם והישגיהם של מוסדות‬ ‫לרשות ולמחוז, אודות מצב‬ ‫‪accountability‬‬
‫החינוך.‬ ‫ביה"ס והישגיו.‬

5. ‫כללי אצבע בסיסיים להגדרת מדדים‬
‫הלימה ליעדים לאומיים )משרד החינוך(;‬
‫יעדים אסטרטגיים עירוניים ויעדים ודגשים‬
‫הלימה‬
‫בית-ספריים ייחודיים.‬ ‫ליעדים‬
‫מידת הרלבנטיות והאינדיקטיביות לתחומים‬
‫הנבדקים.‬ ‫רלבנטיות‬
‫גיוון מקורות מידע ונקודות מבט‬ ‫מקורות‬
‫מידע‬
‫מידת הסיכוי לעשות שימוש יעיל במידע המופק‬
‫לשיפור המערכת‬ ‫שימושיות‬
‫שיתוף פעולה והסכמה מרביים בין כל שותפי‬
‫תהליך ההערכה בהגדרת המדדים.‬ ‫שת"פ‬

6. ‫מסקנות עד כאן ...‬
‫הערכה משמשת מגוון בעלי עניין )ביה"ס; מורה; תלמיד; עירייה; משרד‬ ‫•‬
‫חינוך; ציבור(.‬
‫לבעלי עניין שונים, צורכי מידע שונים ושימושים שונים בממצאי הערכה.‬ ‫•‬
‫הישגי תלמידים )בעיקר במבחנים( מהווים תשתית מידע עיקרית, הן לצרכים‬ ‫•‬
‫של קבלת החלטות, הן לצורכי שיפור והן לצרכים של מסירת דין וחשבון‬
‫לגורמים שונים )אחריותיות – ‪.(Accountability‬‬
‫לרוב, מסתפקים בעלי העניין בתוצאות ובהשפעות ולא מגלים עניין בתהליך‬ ‫•‬
‫)מטרות; אסטרטגיות ותכניות פעולה; תהליך היישום וההפעלה(.‬
‫מתבקש שילוב בין הערכה מעצבת למסכמת ובין הערכה פנימית לחיצונית,‬ ‫•‬
‫שכן צורכי ההערכה של מוסדות החינוך מחייבים שימוש רב יותר בהערכה‬
‫פנימית ומעצבת וצורכי העירייה ומשרד החינוך דורשים שימוש רב יותר‬
‫בהערכה מסכמת )פנימית או חיצונית(.‬
‫יחסי הגומלין בין בית-הספר כאובייקט להערכה וההערכה הבית-ספרית‬ ‫•‬
‫הפנימית, לבין הערכה מערכתית )עירייה, משרד חינוך - הערכה חיצונית(, הם‬
‫לרוב רוויי מתח.‬
‫הערכה קונבנציונלית איננה משרתת דיה את ההוראה והלמידה ועוד פחות‬ ‫•‬
‫מכך יעד של הפיכת ההוראה והלמידה למשמעותיים יותר, בחינת "החזרת‬
‫הנשמה ללמידה".‬

7. ‫מה משפיע על ביצוע יעיל של תלמידים?‬
‫סביבה‬
‫ערכים‬
‫תהליכי הוראה-‬
‫עניין; תפיסות;‬
‫למידה איכותיים;‬
‫ציפיות; מוטיבציה‬
‫אקלים, מוגנות.‬
‫ביצוע יעיל‬
‫יכולת‬
‫ידע קודם‬
‫פיתוח יכולת צריך להיות ממוקד במה שהתלמיד מיחס לו ערך ומוצא בו עניין.‬ ‫‪‬‬
‫ניתן לפתח יכולות שונות אצל תלמידים שונים )אינטליגנציות מרובות – גרדנר(.‬ ‫‪‬‬
‫ניתן לפתח אותן יכולת בדרכים שונות אצל תלמידים שונים.‬ ‫‪‬‬
‫)מעובד עפ"י: בירנבוים, 7991(‬

8. ‫"להחזיר את הנשמה ללמידה"‬
‫למידה‬
‫חקר, שימוש‬
‫במידע ובידע‬
‫ובניית משמעות‬
‫שינון‬

9. ‫הדרך המוצעת - דיאלוג לשיפור מערכת החינוך העירונית‬
‫דיאלוג - לשם מה?‬
‫• הערכה כפויה, בדרך של תיאור או שפיטה חד צדדיים, אינם‬
‫מעוררים מוטיבציה לשימוש בממצאיה.‬
‫• הדיאלוג מאפשר לעצב תהליך טוב יותר להבנת המציאות‬
‫שבמסגרתה מתקיימת ההערכה.‬
‫• הבנה זו עשויה להיות בסיס להגדרה בצוותא של מדדים‬
‫וקריטריונים אינדיקטיביים יותר, שבחירתם הינה סובייקטיבית‬
‫במהותה.‬
‫• הדיאלוג מפחית איום ומגביר מוטיבציה לעשות שימוש בממצאי‬
‫ההערכה לצורך שיפור.‬
‫• הדיאלוג מגביר את ההבנה לממצאים שמובילים גם לקבלת‬
‫החלטות קשות, כאשר הן מתבקשות.‬
‫)מעובד עפ"י: נבו, 1002(‬

10. ‫כללים לשיח הערכה עירוני לשיפור מערכת החינוך‬
‫יחס דו-סטרי )"האמת היא איפה שהוא באמצע" – בין ממצאי‬ ‫•‬
‫ההערכה החיצונית והפנימית ורק דיאלוג אמתי יחשוף אותה(.‬
‫כבוד ואמון הדדי )הכרה במקצועיות של המורים והבנה שביה"ס,‬ ‫•‬
‫כמו גם העירייה ומשרד החינוך הם בעלי עניין משותף אמתי‬
‫בהבנת הבעיות ובהתמודדות עמן(.‬
‫הכרה בהערכה כתהליך )תהליך של הצגת ממצאים, ניתוחם,‬ ‫•‬
‫דיון בהם עם קהלי יעד רלבנטיים שונים, השוואתם לממצאים‬
‫אחרים, השלמת מידע חסר, התמודדות עם מורכבויות נוספות‬
‫וכיו"ב ולא מדידות חד-פעמיות חורצות גורל(.‬
‫הוגנות )"קלפים פתוחים" בהתייחס למטרות הערכה והשלכותיה‬ ‫•‬
‫הצפויות(.‬
‫רלבנטיות )מיקוד בצרכים חשובים של שני הצדדים(.‬ ‫•‬
‫אחריות משותפת לתוצאות )נשיאה משותפת בנטל השיפור(.‬ ‫•‬

11. ‫מערך הערכה עירוני – דיאלוג לשיפור החינוך‬
‫בעיר‬
‫הערכה‬
‫בית-ספרית‬
‫מערך הערכה עירוני‬
‫הערכה‬
‫מערכתית‬

12. ‫מערך הערכה עירוני – הלכה למעשה‬
‫הקמת מנגנוני הערכה בית-ספרים-פנימיים, הכשרתם ומיסודם‬ ‫‪‬‬
‫בעיר )רכז/ת + 3 – 4 אנשי צוות(.‬
‫יצירת זיקה מקצועית ישירה ושיתוף פעולה בין מנגנוני ההערכה‬ ‫‪‬‬
‫בבתי-הספר לבין המחלקה למידע, למדידה והערכה במנהל‬
‫החינוך, כגוף מטה מקצועי מנחה.‬
‫פיתוח מדדים התואמים חזון ויעדים בית-ספריים בשיתוף באי בתי-‬ ‫‪‬‬
‫הספר, לצד עיצוב מערך מדדים ואינדיקטורים התואמים את היעדים‬
‫העירוניים המערכתיים, באמצעות צוותי משימה משותפים.‬
‫מתן ביטוי ומשקל ראוי לממצאי ההערכה הפנימית, לצד ממצאי‬ ‫‪‬‬
‫ההערכה החיצונית ולממצאים אודות היעדים הבית-ספריים, לצד‬
‫ממצאים אודות היעדים המערכתיים.‬