1. 1
מדינת ישראל
הרשות לשירותים ציבוריים -
חשמל
0102.01.4 לכבוד
כ"ו תשרי תשע"א לפי רשימת תפוצה
מסמך להתייחסות )שימוע(:
קביעת תעריף עבור מתקנים לייצור חשמל מביו-גז
1. כללי:
1.1. מטרת מסמך זה היא לספק תשתית הסדרתית ותעריפית שתאפשר שילוב של מתקנים
לייצור חשמל מביו גז המופק מפסולת אורגנית על זרמיה השונים, בהתאם למדיניות שר
התשתיות , מדיניות המשרד להגנת הסביבה וליעדי הממשלה.
2.1. ממשלת ישראל קבעה יעדים לשילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל הישראלי בין
היתר בהחלטתה מיום 90.1.21 )החלטה מס' חכ.671(. על מנת להשיג יעדים אלו קבעה
וקובעת הרשות שורה של הסדרות לשילוב האנרגיות המתחדשות תוך מזעור העלויות
למשק.
3.1. במסמך "מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במערך ייצור
החשמל בישראל" מיום 0102.2.41, )להלן מסמך המדיניות(, פירט המשרד את יעדי המשק
העדכניים בנושא, והאופן שבו הם מתפלגים על ציר הזמן ועל פי המקורות השונים של
אנרגיה מתחדשת.
1.3.1. בהתאם למסמך המדיניות תחזיות ההספק המותקן לייצור חשמל ממתקני ביו-גז
וביו-מסה יהיו:
תחזית ייצור שנתית )(TWH תחזית הספק מותקן )(MW שנה
33.0 05 4102
66.0 001 6102
50.1 061 8102
83.1 012 0202
4.1. ההסדרה המוצעת תשלב מתקני ייצור חשמל מביו-גז, בהיקף מוגדר ובתעריף תלוי זמן
וכמות, ברשת החשמל באמצעות תעריף הזנה ייעודי ) .(Feed In Tariffהצוות המקצועי
ברשות ערך בחינה מעמיקה של הסוגיות הרלוונטיות לקביעת התעריף. מסמך זה יציג את
תמצית התהליך ותוצאותיו, ובכלל זה את ההנחות שעמדו בבסיס קביעת התעריף כמו גם
הנימוקים לשימוש בהנחות אלו.
5.1. בטרם קבלת ההחלטה מבקשת הרשות לשמוע את עמדות הציבור לרבות החברות והגופים
הפעילים בתחום למדיניות המוצעת.
2. הפקת חשמל מפסולת:
1.2. כיום, אופן הטיפול העיקרי בפסולת הוא על ידי הטמנה, שלה השלכות סביבתיות שליליות
משמעותיות. לכן צמצום היקף ההטמנה באמצעות אופני טיפול חלופיים בפסולת הופך
לאחד האתגרים החשובים בפני המדיניות הסביבתית של מדינת ישראל. קיימות מספר
טכנולוגיות המאפשרות ניצול של הפסולת להפקת חשמל העשויות לתרום למשק החשמל
בישראל, בנוסף לצמצום היקף ההטמנה,.
21019,PO.Box 1296, Jerusalem 1
info@pua.gov il ת.ד 6921 ירושלים, 21019
972-2-6217122 Http: // www.pua.gov.il :6217111-2-972
9 מתוך 1 עמוד
2. 2
מדינת ישראל
הרשות לשירותים ציבוריים -
חשמל
2.2. בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה, מתמקדת הסדרה זו במתקני ייצור חשמל המטפלים
בפסולת אורגנית באמצעות תהליך עיכול אנאירובי. זהו תהליך ביולוגי המתבצע בתנאי
חוסר חמצן, ובו חיידקים מבצעים פירוק של הפסולת האורגנית. תוצרי הטיפול כוללים בין
היתר ביו-גז העשוי להזין גנראטורים לשם הפקת חשמל.
3.2. מתקני עיכול אנאירובי יכולים לטפל בפסולת אורגנית הן מהמגזר העירוני, והן מהמגזר
החקלאי. הזרם האורגני הרקבובי מהווה %04 מהפסולת העירונית המוצקה, כלומר כ- 2
מליון טון פסולת אורגנית בשנה. פרש בעלי חיים, המוערך בהיקף של כ- 8.5 מיליון טון
עשוי לשמש כמקור נוסף להפקת חשמל. פוטנציאל ייצור החשמל מביו-גז מזרמי פסולת
אלו עומד כיום על כ- 061 MWמותקן )לא כולל פוטנציאל ייצור ממכוני טיהור שפכים
ומגז מטמנות(, כאשר כמות הפסולת העירונית המוצקה גדלה באופן עקבי בשיעור של כ-
%3 בשנה.
4.2. לייצור חשמל במתקני עיכול אנאירובי מספר יתרונות:
1.4.2. ראשית, הפסולת מהווה חומר גלם זמין וסדיר להפקת חשמל, והרכבה אינו חשוף
לשינויים גדולים בטווח הקצר. כתוצאה מכך מתאפשרים:
1.1.4.2. יכולת ייצור גבוהה עבור כל מגה וואט מותקן )%07 -.(Capacity Factor
2.1.4.2. רמת אמינות ) (Capacity Creditדומה לייצור קונבנציונאלי.
2.4.2. השטח הנדרש למתקן עיכול אנאירובי קטן ולא קיימים אילוצים סביבתיים לגבי
מיקום המתקן.
3.4.2. הקטנת היקף ההטמנה המהווה יעד מרכזי לקידום על ידי המשרד להגנת הסביבה.
4.4.2. בהתיחס לעובדה שנזקו של גז המתאן שקול לפי 12 מ- 2 COהרי שטיפול
אנאירובי חוסך משמעותית בפליטות של מתאן לעומת טיפול חלופי בפסולת
האורגנית.
5.4.2. הקטנת התלות בדלקים מיובאים וגיוון מקורות האנרגיה.
3. יזמות בתחום:
1.3. הסדרה זו באה בעיקרה לתת מענה ליזמות המעוניינת להקים מתקני ייצור חשמל מביו-גז
המופק באמצעות עיכול אנאירובי )להלן מתקני עיכול אנאירוביים( שיחוברו לרשת החשמל
במתח גבוה ויפעלו בשיטת אנרגיה כהגדרתה בכללי משק החשמל )עסקאות עם ספק שרות
חיוני(, תש"ס-0002.
2.3. כל יזם בתחומי מדינת ישראל יוכל לפעול בתחום ולקדם הקמה של מתקנים אלו תוך
עמידה בכללי ההסדרה שיפורטו להלן.
3.3. הסדרה זו מיועדת ליצרנים המתעתדים למכור את כל האנרגיה שתיוצר במתקן לספק
שירות חיוני. משכך, יזם המבקש להקים מתקן ולמכור את האנרגיה לצרכנים לא יכלל
בהסדרה זו.
4.3. כל יזם בתחום יחוייב בהוצאת רישיון מותנה לתקופת ההקמה ורישיון ייצור חשמל
לתקופת ההפעלה.
4. תהליכי רישוי:
1.4. כל מתקן עיכול אנאירובי העומד בדרישות הסדרה זו, ובדרישות החוק והתקנות, המעוניין
להיכלל במסגרת התעריף תלוי הכמות הנקבע בהסדרה זו, יידרש לרישיון לייצור חשמל
ואישור תעריפי למכירת אנרגיה לספק שירות חיוני.
21019,PO.Box 1296, Jerusalem 2
info@pua.gov il ת.ד 6921 ירושלים, 21019
972-2-6217122 Http: // www.pua.gov.il :6217111-2-972
9 מתוך 2 עמוד
3. 3
מדינת ישראל
הרשות לשירותים ציבוריים -
חשמל
2.4. תהליך הרישוי, למתקן מסוג זה, נחלק לשני שלבים, והם:
1.2.4. הגשת בקשה לקבלת רישיון מותנה – את הבקשה יגיש היזם לאגף הרישוי והפיקוח
ברשות החשמל בשני עותקים ועל פי הנוסח והטפסים המתפרסמים באתר הרשות
מעת לעת.
לאחר בחינת עמידתו של מבקש הרישיון בתנאי הסף הקבועים בתקנות משק
החשמל )תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון(, תשנ"ח - 7991 ובכללי
משק החשמל )עסקאות עם ספק שירות חיוני(, תש"ס-0002, יקבל היזם רישיון
מותנה לתקופה של 66 חודשים, הכולל אבני דרך להתקדמות בהקמת המתקן.
2.2.4. הגשת בקשה לקבלת רישיון ייצור - בתום הליך ההקמה, ולאחר סנכרון המתקן
לרשת החשמל הארצית ובדיקה של סש"ח, יגיש בעל הרישיון המותנה בקשה
לקבלת רישיון ייצור קבוע לתקופה של 02 שנה הכוללת אפשרות חידושו ל- 01 שנים
נוספות. רישיון כאמור יינתן לאחר בחינת עמידתו של מבקש הרישיון בתנאים
הקבועים בחוק משק החשמל, ובתקנות ובכללים מכוחו.
5. רישיון מותנה לייצור חשמל:
1.5. הרישיון המותנה הוא המסמך המלווה את היזם בשלבי ההקמה של המתקן והמהווה את
הסביבה הרגולטורית בה הוא מתנהל בכפוף לחוק, לתקנות ולאמות המידה. הרישיון
המותנה מכיל אבני דרך להתקדמות הפרויקט, אשר עמידה בהם מקדמת את היזם לקראת
סגירה פיננסית וזכאות לתעריף במסגרת הכמות הכוללת המוקצית להסדרה זו.
2.5. להלן אבני הדרך העיקריות ברישיון המותנה:
1.2.5. אישור תוכנית הקמת המתקן על ידי מוסדות התכנון – לרבות קבלת היתרי בניה
כנדרש.
2.2.5. פתיחת הזמנת חיבור לרשת החשמל ותשלום מקדמה בגובה %01.
3.2.5. אישור תעריפי מותנה)1( – האישור התעריפי המותנה הינו התחייבות הניתנת לבעל
הרישיון לקבלת התעריף כאמור והזכות להיכלל בכמות שהוקצתה לעניין הסדר זה.
התעריף שיקבע באישור התעריף יהיה מוצמד בהתאם למנגנון ההצמדה המופיע
בהמשך.
עם קבלת האישור התעריפי, על היזם להגיע לסגירה פיננסית תוך 09 יום לכל
המאוחר. במידה ולא הגיע היזם לסגירה פיננסית בטווח זמן זה, יפקע תוקפו של
האישור התעריפי.
4.2.5. סגירה פיננסית – מסמכים המעידים כי מולאו כל התנאים לסגירה פיננסית בהתאם
למופיע ברישיון. אי הגעה לסגירה פיננסית תוך 09 יום ממתן האישור התעריפי
תגרור פקיעה של האישור התעריפי, פקיעה של הרישיון המותנה, וחילוט הערבות.
5.2.5. הקמת המתקן – אבני דרך להקמת המתקן כולל השלמת חיבור לרשת, הקמת
יסודות, הגעת ציוד לשטח וסנכרון לרשת.
6.2.5. בדיקות של המתקן על ידי ספק שירות חיוני וחיבורו לרשת.
)1( כפי שיפורט בהמשך, ההסדרה נועדה לשילוב של כמות כוללת של 061 מגה וואט ליצור
חשמל מביו-גז. לאור זאת, התחייבות תעריפית תינתן לפרק זמן מוגבל, ואך ורק ליזמים
העומדים בפני סגירה פיננסית על פי הגדרתה ברישיון, על מנת לבסס הליך שוויוני
לקבלת אישורי תעריף ובכדי למנוע את ניצולו לרעה. אישור תעריפי זה מקנה ליזם
וודאות לעניין התעריף והתחייבות לקבלת רישיון קבוע במידה ועמד בכל התנאים
המופיעים ברישיון המותנה.
21019,PO.Box 1296, Jerusalem 3
info@pua.gov il ת.ד 6921 ירושלים, 21019
972-2-6217122 Http: // www.pua.gov.il :6217111-2-972
9 מתוך 3 עמוד
4. 4
מדינת ישראל
הרשות לשירותים ציבוריים -
חשמל
6. תנאי הסף לקבלת רישיון מותנה:
1.6. זיקה לקרקע – על מבקש הרישיון להוכיח זיקה לקרקע הזמינה לפרויקט, בין אם קרקע
פרטית, אם במכרז ואם ע"פ החלטות מינהל מקרקעי ישראל. הדרישה להצגת זיקה בשלב
זה, מהווה נדבך משמעותי בהוכחת רצינות היזמות.
2.6. הוכחת הון עצמי – על מבקש הרישיון להוכיח יכולת העמדת הון עצמי בהיקף של %02
מהעלות הנורמטיבית של הפרוייקט. בהתבסס על העבודה המקצועית ברשות, נקבע כי
העלות הנורמטיבית של כל קילו וואט מותקן היא 008,4$.
3.6. ניסיון בתחום – בבחינת הבקשה לרישיון המותנה יבחן הצוות המקצועי ברשות ובמשרד
להגנת הסביבה פרמטרים שונים בהגשת הבקשה המעידים על ניסיון היזם בתחום ובכלל
זה האם הטכנולוגיה עומדת בקריטריונים של מתקני עיכול אנאירוביים. אין בכוונת
הרשות להציב חסם בפני קידמה טכנולוגית, אך יחד עם זאת יידרש היזם להוכיח ניסיון
בתחום המעיד על רצינות הבקשה. הצוות המקצועי לא יפסול בקשה ללא מתן אפשרות
ליזם להציג את עמדתו.
4.6. אישור המשרד להגנת הסביבה – על מבקש הרישיון להמציא אישור מהמשרד להגנת
הסביבה המעיד כי המתקן נשוא הבקשה עומד בקריטריונים הנדרשים.
5.6. חיבור לרשת – לבקשה לשילוב מתקן מעל 036 KVAידרש סקר חיבור מספק שרות חיוני
בהתאם לאמת מידה חיבורים.
6.6. ערבות בנקאית – כתנאי לקבלת הרישיון המותנה יידרש מבקש הרישיון למתקן מעל
1 MWלהעמיד ערבות בנקאית בגובה של 8.1$ לכל קילו וואט מותקן, בהתאם לכללי משק
החשמל )עסקאות עם ספק שירות חיוני(, תש"ס- 0002, לתקופת הרישיון המותנה ועד
לקבלת אישור התעריף. חילוט הערבות ועדכון הסכומים יהיה בהתאם לכללי משק
החשמל.
7. הגשת בקשה לקבלת רישיון מותנה להקמת המתקן:
1.7. הגשת הבקשה לרישיון מתבצעת באמצעות טפסים שמספקת הרשות, אשר ניתן לקבלם
דרך אתר האינטרנט של הרשות שכתובתו ,WWW.PUA.GOV.ILתחת לשונית "רישוי".
2.7. בבקשה לרישיון היזם נדרש להציג, בין היתר, את עמידתו בתנאי הסף שפורטו לעיל.
הבקשה תוגש לרשות ותיבחן בכללותה על ידי הצוות המקצועי ברשות. בקשה שנמצאה
מתאימה תועבר למליאת הרשות לאישור הרישיון.
3.7. לאחר אישור מליאת הרשות יעבור הרישיון לאישור שר התשתיות הלאומיות. עם קבלת
אישור זה יכנס הרישיון המותנה לתוקף.
8. רישיון לייצור חשמל:
1.8. רישיון הייצור מאפשר לבעל המתקן להזרים אנרגיה חשמלית לרשת לתקופה של 02 שנה,
בהתאם לאישור התעריף שינתן לו במהלך הקמת המתקן.
2.8. בעל הרישיון יפעל בהתאם לתנאי הרישיון, ובהתאם לחוק, לתקנות, ולאמות המידה ובכלל
זה עמידה בתנאי המשרד להגנת הסביבה.
3.8. רישיון הייצור יוענק עם סיום הליך הקמת המתקן ולאחר עמידה במבחני הקבלה של
המתקן על ידי ספק שירות חיוני והגשת בקשה לאגף הרישוי והפיקוח ברשות החשמל.
במועד זה יקבל בעל המתקן רישיון קבוע ויקובע אישור תעריף, כולל נוסחת הצמדה ל- 02
שנה.
21019,PO.Box 1296, Jerusalem 4
info@pua.gov il ת.ד 6921 ירושלים, 21019
972-2-6217122 Http: // www.pua.gov.il :6217111-2-972
9 מתוך 4 עמוד
5. 5
מדינת ישראל
הרשות לשירותים ציבוריים -
חשמל
9. כמויות, לוחות זמנים, ותעריפים:
1.9. בהסדרה הנוכחית קובעת הרשות תעריף לכמות כוללת של 061 MWמותקן למתקנים
שיגיעו לסגירה פיננסית עד סוף שנת 7102 וישתלבו במשק החשמל. בקביעת הכמויות,
לוחות הזמנים, והתעריף, נלקחו בחשבון השיקולים הבאים:
1.1.9. יצירת אופק וודאות ליזמים בתחום.
2.1.9. הגבלת החשיפה של ציבור צרכני החשמל תוך איזון בין קידום אנרגיות מתחדשות
ומזעור עלויות על ידי הגבלת הכמות המאושרת בפרק זמן נתון ובתעריף מסוים.
3.1.9. מזעור עלויות במשק החשמל תוך התייחסות לעובדה כי הטיפול בפסולת אינו
באחריותה של הרשות, ואין בסמכותה לקבוע מהי הטכנולוגיה המועדפת לטיפול
בפסולת, או להשית על ציבור צרכני החשמל את העלויות הכרוכות בטכנולוגיה זו.
לכן נקבע התעריף לפי מתודולוגיה המבודדת את עלויות ייצור החשמל במתקני
הטיפול בפסולת. קביעת התעריף לפי מתודולוגיה זו מבטיחה כי משק החשמל לא
יסבסד את עלות הטיפול בפסולת, בהתאם לעיקרון מזעור העלויות.
2.9. עקרונות למתווה כמויות ותעריף:
1.2.9. אישורים תעריפיים יינתנו לבעלי הרישיונות המותנים לקראת מועד הגעתם לסגירה
פיננסית.
2.2.9. לא יינתנו אישורים תעריפיים ליותר מסך מצטבר של 061 ,MWאו לאחר ה-
7102.21.13, לפי המוקדם מביניהם.
01. עקרונות ההסדרה המוצעת:
1.01. התעריף המוצע במסגרת החלטה זו: 06 אג' לקווט"ש. סש"ח יהיה מחוייב לרכוש את כל
האנרגיה שתיוצר במתקן, ללא תלות במש"בים השונים, ולתקופה של 02 שנה, לפי
התעריף הנ"ל.
2.01. התעריף יובטח ליצרן למשך תקופה של 02 שנה, ויהיה צמוד למדד המחירים לצרכן ב-
%001 מיום מתן אישור התעריף. העדכון יתבצע אחת לשנה.
3.01. ההחלטה תעמוד בתוקפה עד לתאריך 7102.21.13, או עד מתן אישורים תעריפיים
בהיקף כולל של 061 MWמותקן במסגרת החלטה זו, לפי המוקדם מביניהם.
4.01. לוח תעריפים לייצור חשמל מביו-גז יתעדכן אחת לשנה בהתאם לשערי מטבע, מדד
המחירים לצרכן ולפי היחס הבא: שער הדולר )%03( שער היורו )%03(, ומדד המחירים
לצרכן )%04(. בנוסף יתעדכן המודל לפי ממוצע שנתי של ציטוטי חברת שערי ריבית או
חברה אחרת שיקבע החשב הכללי, לריביות אג"ח לא סחיר מצוד מדד לפי רמת דרוג +A
ומח"מ 81 שנה.
5.01. קביעת התעריף מתבצעת על פי עלויות נורמטיביות של מערך ייצור החשמל במתקן
עיכול אנאירובי מייצג, שנבחנו על ידי הצוות המקצועי ברשות בשיתוף המשרד להגנת
הסביבה.
6.01. היצרן יוכל גם בחלוף 02 שנה להמשיך ולמכור חשמל לרשת בהתאם להסדרים שתקבע
הרשות באותה העת ובתנאי שיהיה בידיו רישיון בתוקף.
11. נושאים עקרוניים בקביעת התעריף:
יצרני חשמל הזכאים לתעריף: 1.11.
21019,PO.Box 1296, Jerusalem 5
info@pua.gov il ת.ד 6921 ירושלים, 21019
972-2-6217122 Http: // www.pua.gov.il :6217111-2-972
9 מתוך 5 עמוד
6. 6
מדינת ישראל
הרשות לשירותים ציבוריים -
חשמל
1.1.11. במסגרת הסדרה זו יכללו, מתקנים פעילים ומתקנים העתידים לקום, המייצרים
חשמל מביו גז שמקורו בפסולת אורגנית ובהתאם לכללים שיקבע המשרד להגנת
הסביבה. יובהר כי מתקנים פעילים בעלי רישיון יצטרכו לפנות לרשות לצורך תיקון
רישיונם בהתאם לקבוע בהסדרה זו כדי שההסדרה תחול עליהם.
2.1.11. מתקני עיכול אנאירוביים אינם המתקנים היחידים המפיקים אנרגיה מביו-גז.
מכוני טיהור שפכים ומטמנות מהווים גם הם פוטנציאל להפקת ביו גז. עם זאת,
הסדרה זו לא תחול על הגורמים כדלקמן מהסיבות המפורטות:
1.2.1.11. מכוני טיהור שפכים מבצעים את תהליך העיכול האנאירובי כחלק מחובות
הטיפול בשפכים, ובין אם ייצרו חשמל ובין אם לאו, מחויבים באיסוף
המתאן וטיפול בו, כאשר עלויות תהליכים אלו מוכרות במסגרת תעריפי
המים והביוב. מכאן שהעלויות הנוספות שיש להכיר בהן לצורך הפקת
החשמל נמוכות משמעותית, ומתן התעריף המחושב יהווה תשלום כפול
בניגוד לחוק משק החשמל ועיקרון מזעור העלויות.יש לציין כי בכל מקרה
מתקנים אלו הם צרכני חשמל גדולים ולכן ייצור החשמל במקום נעשה על
מנת לספק את הצריכה העצמית של המט"ש.
2.2.1.11. הטמנה – מטמנות פעילות מחויבות על פי תנאי הרישוי שלהן להציב
תשתיות )קידוחים וצנרת איסוף(, לאיסוף הביו-גז המצטבר באוגר
ההטמנה ולמנוע את שחרורו לאטמוספרה, כאשר עלות זו מגולגלת על
יצרני הפסולת דרך תעריף ההטמנה. מכאן שגם במקרה זה, העלויות
הנוספות הכרוכות בהפקת החשמל שיש להכיר בהן הינן נמוכות ומתן
התעריף המחושב נוגד את עיקרון מזעור העלויות. חשוב לציין כי במרבית
המדינות באירופה ייצור חשמל מביו-גז מטמנות אינו זכאי לתעריף ההזנה
המשולם עבור חשמל המיוצר במתקני עיכול אנאירובי. נדגיש כי גם
במקרים של הפקת חשמל מביו-גז מטמנות, יהיו זכאים היצרנים לרכיב
ייצור בתוספת פרמיית הפחתת מזהמים.
2.11. רכיבי עלות שיכללו לצורך חישוב התעריף:
למתקני עיכול אנאירוביים שתי פונקציות עיקריות - טיפול בפסולת אורגנית וייצור
חשמל. טיפול בפסולת אורגנית באמצעות עיכול אנאירובי, מגלם, כאלטרנטיבה
להטמנה, השפעות חיצוניות חיוביות ברורות. למרות זאת, בעוד רשות החשמל אמונה על
הפנמת העלויות החיצוניות הסביבתיות של משק החשמל, אין הטיפול בבעיית הפסולת
או צמצום היקף ההטמנה מצוי בתחומי אחריותה. יתר על כן, אין כל הצדקה להשית
נתח מסוים מעלויות הטיפול בפסולת, באופן בלעדי על ציבור צרכני החשמל. ציבור זה,
יש לציין, אכן נושא בעלויות החיצוניות הנגרמות אגב ייצור החשמל, כמו גם בעלויות
גיוון סל הדלקים, בדמות מימון פרמיית הפחתת מזהמים ותעריפי הזנה שונים לאנרגיות
מתחדשות דרך תעריף החשמל. מכאן שתעריף הזנה שיאזן את כלל עלויות המתקן, כולל
את עלויות הטיפול בפסולת, אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הרשות וחוק משק
החשמל.
עם זאת, קשה לערוך הבחנה חדה בין עלויות ההקמה והתפעול של המתקן לפי שתי
הפונקציות הללו. בעוד שקיימים רכיבים שהשתייכותם לפונקצית הפקת החשמל במתקן
היא ברורה, כגון עלויות הגנראטורים והחיבורים לרשת החשמל, עצם הליך הטיפול
בפסולת יוצר תועלות למשק החשמל בדמות הדלק )הביו-גז( שמתקבל ונעשה בו שימוש
לצורך הפקת החשמל. לכן התקבלו הנחות ברורות לגבי העלויות אשר יוכרו לצורך
קביעת התעריף, והן: אחסון וטיפול בביו-גז, עלויות הגנרציה והחיבורים לרשת. בנוסף
החליטה הרשות להכיר בשיעור של %06 מעלויות הקמת מיכלי העיכול )%04 ימומנו
במענק המשרד להגנת הסביבה(, שכן בתהליך זה מופק הביו-גז המשמש כדלק לייצור
21019,PO.Box 1296, Jerusalem 6
info@pua.gov il ת.ד 6921 ירושלים, 21019
972-2-6217122 Http: // www.pua.gov.il :6217111-2-972
9 מתוך 6 עמוד
7. 7
מדינת ישראל
הרשות לשירותים ציבוריים -
חשמל
החשמל. כמו כן תוכר עלות קרקע ומספר עובדים ביחס לנדרש עבור כלל המתקן, כפי
שיפורט בהמשך.
בהתאם להבנות עם המשרד להגנת הסביבה, המשרד עתיד לצאת לקול קורא בו יציע 3.11.
לספק תמיכה וסיוע למתקני טיפול בפסולת מתוך תקציב הקרן לשמירת הניקיון במשרד
להגנת הסביבה, באמצעות מתן מענקי הקמה. שיעור המענק שיוצע למתקן עיכול
אנאירובי העומד בקריטריונים שיקבע המשרד להגנת הסביבה יעמוד על %04 מעלויות
הקמה הנוגעות לטיפול בפסולת, כאשר נקבע כי לא יינתן סיוע עבור הרכיבים הנוגעים
מערך הפקת החשמל, הכולל עלויות גנראטורים, חיבורים לרשת החשמל, ולוחות בקרה.
כיוון שעתיד להינתן סיוע בגובה %04 עבור הקמת מיכלי העיכול, יוכרו רק %06 מעלויות
המיכלים לצורך חישוב תעריף ההזנה, וזאת כדי לוודא כי אין כפל תמיכות, כמתחייב
מחוק משק החשמל.
הרשות לא תכיר לעניין קביעת התעריף בתשלומים שהמתקן עשוי לקבל עבור הטיפול 4.11.
בפסולת, ולפיכך התעריף לא משקלל את מחירי הכניסה לטון פסולת, תשלומים עקב
מנגנון סחר בפליטות, תקבולים עבור תוצרי הטיפול, או את מענק ההקמה שיתקבל עבור
יתר עלויות ההקמה )כאמור, יוכר שיעור המענק המתקבל רק עבור הקמת מיכלי
העיכול(.
21. הנחות לגבי אופי המתקן:
1.21. כמות הביו-גז שניתן להפיק מטון פסולת אורגנית תלויה בהרכב ובטיב החומר האורגני.
ניתן להעריך את כמות הביו-גז המופקת מטון פסולת אורגנית מהזרם הביתי בכ- %7-6,
ומהזרם החקלאי בכ- %5.3-3. הביו-גז המופק בתהליך עיכול אנאירובי מורכב בעיקר
מגז מתאן )כ-%07-55(, ומכ- %54-03 2 .COכאשר הפחמן הדו חמצני אינו יכול לשמש
כדלק ולמעשה הערך הקלורי של הביו-גז נקבע אך ורק לפי כמות המתאן המוכלת בו.
הערכות כלכליות של מתקני עיכול אנאירובי בעולם מסתמכות על שיעור מתאן של כ-
%56.
2.21. יכולת ייצור החשמל של המתקן תלויה בראש ובראשונה בכמות הפסולת המטופלת
במתקן, והיא אחד האילוצים המרכזיים בבחירת המתקן המייצג. המשרד להגנת
הסביבה מעוניין בהקמת מתקני עיכול אנאירובי באזורי תעשייה, בין היתר על מנת
לצמצם את היקפי שינוע הפסולת.
3.21. קביעת גודל המתקן הראוי לטיפול בפסולת לקחה בשחבון כי אדם ממוצע מייצר כ- 085
קילו פסולת בשנה, מתוכם כ- 032 קילו פסולת אורגנית בשנה. כלומר נדרשת אוכלוסיה
בסדר גודל של 000,021 איש על מנת למלא קיבולת של מתקן המטפל ב- 001 טון פסולת
ביום, כאשר המתקן מקבל פסולת במשך 003 ימי עבודה בשנה.
4.21. פרט לאיזור גוש דן וירושלים, כמות האוכלוסייה בערים הגדולות לא מאפשרת למלא
קיבולת העולה על 000,06 טון של פסולת אורגנית בשנה, מבלי שינוע היקפים גדולים של
פסולת.
5.21. כמות הקווט"שים המיוצרת בשנה תחושב לכן להלן:
כמות פסולת מטופלת )אורגנית מופרדת( * אחוז ביו-גז מופק * אחוז מתאן בביו-גז * ערך
קלורי של גז טבעי * נצילות הגנרטור:
000,06 )טון פסולת לשנה( * %5.6 * %56 * 928,31 )קווט"ש לטון( * %53 = 087,962,21
קווט"ש בשנה.
6.21. בהתאם לכך, על מנת ליצור מערכת קרובה למקום ייצור הפסולת יש לקחת בחשבון מתקן
בגודל של 2 MWהצורך כמות פסולת אורגנית של אוכלוסיה בסדר גודל של כ- 000,042
21019,PO.Box 1296, Jerusalem 7
info@pua.gov il ת.ד 6921 ירושלים, 21019
972-2-6217122 Http: // www.pua.gov.il :6217111-2-972
9 מתוך 7 עמוד
8. 8
מדינת ישראל
הרשות לשירותים ציבוריים -
חשמל
תושבים. נציין כי קיבולת שנתית של 000,06 טון פסולת אורגנית היא קיבולת גבוהה ביחס
למרבית המתקנים הפועלים בעולם.
31. מתודולוגיה לקביעת תעריפים:
1.31. התעריף המוצע לקוט"ש המיוצר ממיתקן נקבע לאחר בחינת עלויות שביצע הצוות
המקצועי ברשות, ובהסתמך על מידע שקיים בארץ ובעולם בנושא. חישוב התעריף
וקביעתו נעשו על סמך הפרמטרים הבאים:
1.1.31. כמות פסולת אורגנית מטופלת בשנה – 000,06 טון.
2.1.31. שיעור ביו-גז מיוצר מטון פסולת: %5.6.
3.1.31. אחוז מתאן בביו-גז: %56, ומכאן שהערך הקלורי הוא %56 מהערך הקלורי של
מתאן. הערך הקלורי של מתאן המוכר על ידי רשות החשמל הוא 928,31
.KWh/ton
4.1.31. הספק המתקן חשמלי: .2MW
5.1.31. כמות חשמל מיוצרת: 087,962,21 קווט"ש בשנה.
6.1.31. שטח המתקן: 21 דונם )%06 מסך השטח הנדרש לכלל מתקן העיכול האנאירובי –
02 דונם(.
7.1.31. אורך החיים של המתקן: 02 שנה.
8.1.31. שע"ח יורו: 9.4 ₪ ל- יורו.
9.1.31. שע"ח דולר – 97.3 ₪ לדולר.
01.1.31. עלויות הקמת המתקן:
1.01.1.31. עלות רכישת קרקע: 44.4 מיליון ₪ - לפי 000,073 ₪ לדונם – עלות קרקע
ממוצעת באיזור תעשייה.
2.01.1.31. עלות פיתוח קרקע: 445.2 מיליון ₪ - לפי 000,212 ₪ לדונם – עלות פיתוח
ממוצעת לאזורי תעשייה.
3.01.1.31. גנראטורים: 000,008,2 ₪ ליחידה שהספקה .1MWסה"כ 000,006,5 ₪.
4.01.1.31. בלון אחסון דו ממברנאלי לגז )ללא ביסוס הבטון(: 000,520,1 ₪.
5.01.1.31. מבנים: 000,005,1 ₪ )כולל מבני שירות, סככות גנראטורים, ביסוס בטון
לבלון האחסון, צנרת והנדסה אזרחית(
6.01.1.31. ) Scrubberלטיפול במימן גופרתי(: 000,003,1 ₪.
7.01.1.31. מערכת קירור + השבת חום: 000,003,1 ₪.
8.01.1.31. חיבורים ומערכות חשמל: 000,059 ₪.
9.01.1.31. לפיד: 000,006 ₪.
01.01.1.31. מיכלי עיכול אנאירובי: 441.21 מיליון ₪.
)%06 מסך עלות מיכלי העיכול – 42.02 מיליון ₪(.
11.01.1.31. שונות: 000,042 ₪ )ציוד בטיחות, אנאלייזר ביו-גז, בדיקות מעבדה(.
21.01.1.31. תקורות: 562.1 מיליון ₪. )יעוץ משפטי, אגרות וכד', נקבע לפי %4 מסך
העלויות המפורטות עד כה, פרט לעלות רכישת קרקע(.
31.01.1.31. הוצאות בלתי מתוכננות: 65.3 מיליון ₪ )לפי %5.21 מעלות הקמה פרט
לעלות רכישת הקרקע(.
41.01.1.31. סה"כ עלויות הקמה: 764.63 מיליון ₪, או 897,4$ לקוו"ט מותקן.
11.1.31. עלויות תפעול ותחזוקה של המתקן:
21019,PO.Box 1296, Jerusalem 8
info@pua.gov il ת.ד 6921 ירושלים, 21019
972-2-6217122 Http: // www.pua.gov.il :6217111-2-972
9 מתוך 8 עמוד
9. 9
מדינת ישראל
הרשות לשירותים ציבוריים -
חשמל
1.11.1.31. כוח אדם: 004,458 ₪ - חושב לפי:
חצי משרה למנהל אתר, %08 משרת מהנדס, 3 טכנאים )טכנאי למשמרת –
3 משמרות ביום(, ושני פועלים בלתי מיומנים.
2.11.1.31. תחזוקה וחלפים: 401.1 מיליון ₪, חושב לפי 9 אג' לקווט"ש מיוצר )כולל
החלפת שמנים, טיפולים לגנרטורים בהתאם לדרישות היצרן, והפרשות
לקרנות לצורך החלפת רכיבים בגנראטורים(.
3.11.1.31. תחזוקת מיכלי עיכול – 000,605 ₪, חושב לפי %5.2 מסך עלות מיכלי
העיכול.
4.11.1.31. ביטוחים: 041,061 ₪ )לפי %5.0 מעלויות הקמה פרט לעלות רכישת
קרקע(.
5.11.1.31. ארנונה: 086,907 ₪ )לפי 95 ₪ למ"ר(.
6.11.1.31. ס"ה: ההוצאות השנתיות: 000,206,3 ₪, או 6.92 אג' לקוט"ש מיוצר.
21.1.31. הנחות מימון:
1.21.1.31. מבנה הון: %02 הון עצמי, %08 הון זר.
2.21.1.31. מחיר הון זר: %28.5. מחיר ההון זר מחושב לפי ממוצע ב-21 החודשים
האחרונים, של ציטוטי חברת שערי ריבית, לאג"ח לא סחיר צמוד למדד, לפי
רמת דירוג + ,Aולפי מח"מ של 81 שנים.
3.21.1.31. תשואה נדרשת )ברוטו( להון עצמי: %41.
4.21.1.31. תקופת פרעון: 81 שנים.
5.21.1.31. יחס כיסוי נדרש: 2.1.
41. התייחסויות לשימוע
התייחסויות לשימוע יש להעביר לפי הטבלה להלן. התייחסויות שלא יועברו בפורמט זה לא
תילקחנה בחשבון.
התייחסות נושא מס' סעיף
21019,PO.Box 1296, Jerusalem 9
info@pua.gov il ת.ד 6921 ירושלים, 21019
972-2-6217122 Http: // www.pua.gov.il :6217111-2-972
9 מתוך 9 עמוד
