Recommandé
Contenu connexe
Similaire à מי סופר את הספר? מצגת של פרופ' שיזף רפאלי
Similaire à מי סופר את הספר? מצגת של פרופ' שיזף רפאלי (11)
מי סופר את הספר? מצגת של פרופ' שיזף רפאלי
- 1. מי סופר את ?הספר שיזף רפאלי ביה"ס לניהול והמרכז לחקר חברת המידע אוניברסיטת חיפה sheizaf@rafaeli.net http://rafaeli.net http://sheizaf.rafaeli.net/FutureOfBooks.pptx 1
- 2. עם הספר? 2
- 3. 3
- 4. המדיום הוא המסר? האם הגווילים דחקו את לוחות הצפחה והחרס? האם הנייר דחק את הגווילים? האם הקודקס דחק את המגילה? האם הכבלים דחקו את הטלוויזיה המשודרת? האם הדפוס החליף את הסקריפטוריום? האם הסאמיזדאט דחק את פראוודה? האם העט הכדורי דחק את העט הנובע? האם מעבד התמלילים דחק את מכונת הכתיבה? האם הרדיו דחק את הספר? האם הצילום הדיגיטאלי דחק את הצילום האם הקולנוע דחק את התיאטרון? האנלוגי? לאן נעלם הצלולויד? האם הטלוויזיה דחקה את הקולנוע? האם ה 3 MPדחק את תעשיית המוזיקה האם הגיטרה החשמלית דחקה את הכינור? )התקליטים, הקלטות, התקליטורים?( האם ה 4 MPו YouTubeודומיו דוחקים את תעשיית הקולנוע והסרטים? דטרמיניזם טכנולוגי? החילוף של נגרופונטה )(Negroponte’s Switch 4
- 5. ניבויים ותכנונים )למי הם ניתנו( כשמדובר בניבויים טכנולוגיים, יש נטיה - להפריז בתחזיות שינוי בטווח הקצר, - ולהמעיט בשינויים של הטווח הארוך. אין משרד נטול נייר. אבל יש נייר נטול עץ. .The paperless office isn’t From the horseless carriage through the paperless office ?to the bookless library מן הכרכרה ללא סוסים, דרך המשרד נטול הנייר, לספריה הריקה מספרים? 5
- 6. 6
- 7. 7
- 8. 8
- 9. 9
- 10. 10
- 11. 11
- 13. 13
- 14. 14
- 15. 15
- 16. Jeff Gomez Print is Dead 16
- 17. 17
- 18. 18
- 19. 19
- 20. 20
- 21. 21
- 22. 22
- 23. הוך דן, דן, דן, דן, איך? מי יגול עפר מעיניך 373_http://www.aplaton.co.il/story 32
- 24. 24
- 25. מודלים טכנולוגיים חדשים 52
- 26. במקום נייר וגם במקום מסך 62
- 27. Kindle E-Reader 27
- 28. Barnes & Noble QUE ALEX ASTAK … IPhone 28
- 29. מלחמות יצרנים מלחמות פורמאט מלחמות מודל צריכה מלחמות מודל עסקי ושליטה 92
- 30. בין יושבין לבין מסובין 03
- 31. 31
- 32. 32
- 33. "ברכת אמזון" 33 33
- 34. 43 שיזף רפאלי 43
- 35. 35
- 36. 36
- 38. 38
- 39. 39 39
- 40. An emergent mosaic of Wikipedian activity 40
- 41. The sizes of the nodes (circles, dots, whatever you want to call them), are based on a model of revision activity. So large circles indicate controversial, vandalism, or frequent changes. 41
- 43. 43
- 44. 44
- 45. WikiTextbooks 45
- 46. 46
- 47. במקום סיכום: מודלים חדשים הספר לבדו )למשל "להיות דיגיטאלי" של נגרופונטה( הספר נקרא על ידי קהילה )סלון( הספר עומד לרשות הקהל והקהילה, באמצעים דיגיטאליים פרטניים הספר עומד לרשות הקהל והקהילה, ואפשר לחפש, ולהגיב )שגם אחרים יראו( ההמלצות על הספר, דירוגו ודירוג מחבריו נמצאים ברשות הקהל ונדונים בקהילה הספר ממשיך לחיות )מהדורה 0.2 ועוד( הספר ממשיך לחיות ולהתעדכן, הסופר נמוג הספר נכתב על ידי הקהל. Wikibook, Wikitextbook 74
- 48. ?מהם נושא הדיון וכותרתו Print vs. Digital? ?דפוס לעומת דיגיטאלי Conservative vs. Innovative? ?שמרנות לעומת חדשנות Book vs. Byte? ?ספר לעומת בית Bit vs. Atom? ?ביט לעומת אטום Rare Book Room vs. חדר ספרים שמורים לעומת Public Reading Room? ?חדר עיון ציבורי Circulation vs. Conversation השאלה לעומת שיחה Library serves the reader ?הספריה בשרות הקורא או הכותב or the author? Library serves the content or the ?הספריה בשרות התוכן או הלאום people? "National" library – National as in ספריה "לאומית" במובן Jewish, Israeli, local or global? ?יהודי, ישראלי, גלובאלי, מקומי 48
- 49. מדוע הספריה צריכה להיות דיגיטאלית באופייה? מדוע צריך להשקיע את עיקר המשאבים השוליים בפיתוח דיגיטאלי, אפילו על פני השקעה באנלוגי? הספר הוא רק מקרה פרטי אחד ומצומצם של הייצוג הדיגיטאלי. 1. הדיגיטאלי הוא אינקלוסיבי, והאנלוגי הוא אקסקלוסיבי. הדיגיטאלי מארח את האנלוגי ברוחב לב, ואילו האנלוגי שולל את הדיגיטאלי. כי חלקים גוברים והולכים של התוכן שנרצה לאסוף נוצרים 2. וקיימים בצורות דיגיטאליות. כי חלקים גוברים והולכים של התוכן צריכים להיווצר דיגיטאלית. 3. הדפוס הוא מדיום צר מהכילם. ההמרה מאנלוגי לדיגיטאלי היא קשה וכבדה )וגם לרוב מיותרת(. 4. ההמרה מדיגיטאלי לאנלוגי קלה עד כדי מבוכה. ההמרה של דיגיטאלי לאנלוגי צריכה להיות בהישג ידו של כל אחד. ואילו בגלל שההמרה של )נכסי תרבות( אנלוגיים לביטוי דיגיטאלי היא קשה יחסית, היא צריכה להיות שליחותו של המוסד הציבורי. 94
- 50. מדוע הספריה צריכה להיות דיגיטאלית באופייה? מדוע צריך להשקיע את עיקר המשאבים השוליים בפיתוח דיגיטאלי, אפילו על פני השקעה באנלוגי? )2( כי חלקים גוברים והולכים של קהל המשתמשים הוא בבחינת 5. "ילידים דיגיטאליים" )(Digital Nativesהמורגלים בגישה דיגיטאלית, מצפים לה ונסמכים עליה. כי חלקים גוברים והולכים של חיי העבודה, הלמידה והמחקר נעשים 6. וירטואליים, ולכן דורשים לאפשר גישה מהירה ונוחה מרחוק. כי חלקים גוברים והולכים של קהל המשתמשים איננו מגיע בפועל 7. ואיננו יכול להגיע לאתר הפיזי של הספריה )מסיבות רבות ושונות(. אבל אותו קהל משתמשים בהחלט יגיע לספריה באופן וירטואלי. והיא תגיע אליהם. כי לא רק שהגודל לא בהכרח קובע, גם הסדר לא קובע, ואסור 8. שיקבע. הספריה הדיגיטאלית מאפשרת ריבוי סידורים, ושחרור מעריצות סדר נבחר יחיד. סידורים קבועים ויחידים הם מסימני ההיכר )ואותות הקלון( הגדולים ביותר של הספריה האנלוגית. 05
- 51. מדוע הספריה צריכה להיות דיגיטאלית באופייה? מדוע צריך להשקיע את עיקר המשאבים השוליים בפיתוח דיגיטאלי, אפילו על פני השקעה באנלוגי? )3( 9. המדיום הדיגיטאלי מעצב מחדש את עבודת המחקר. הפעולות כוללות עכשיו גם ,search, navigate, social network analyze .content analyze, harvest, mine, deep link, and crawl ספריה שאיננה דיגיטאלית לא תאפשר סוגי מחקר שכאלה. 01. המדיום הדיגיטאלי מאפשר יצירת תכנים לא ליניאריים. חוסר הליניאריות בפני עצמו )ההייפרטקסטואליות( הם סוג של תוכן אדיר בחשיבותו. 11. המדיום הדיגיטאלי מאפשר העתקה והדבקה – מרכיב נכבד מאופני השימוש במקורות מקדמת דנא. 21. מטעמי תפקידו התרבותי והיצירתי של הליך ה ,mash-upשהוא חדש אבל חשוב מאד ליצירה תרבותית )לא פחות מחריזה, משקל, עימוד, וכדומה(. 15
- 52. מדוע הספריה צריכה להיות דיגיטאלית באופייה? מדוע צריך להשקיע את עיקר המשאבים השוליים בפיתוח דיגיטאלי, אפילו על פני השקעה באנלוגי? )4( 31. מטעמי הנימוקים הערכיים של "קוד פתוח", ,Creative Commons של שיתוף ויצירתיות. 41. מטעמי הנימוקים הערכיים של מהות עבודת היצירה והמחקר, התלויה בשיתוף ובהסתמכות על עבודתם של אחרים. "הכתפיים הגדולות" עליהן עמד ניוטון נעשות רחבות ככל שאפשר אכן לעמוד עליהן. מדיום הדפוס מקטין את מה שמדיום הדיגיטאציה מגדיל. 51. מטעמים של re-useויתרונותיו. 61. המדיום הדיגיטאלי מאפשר לשניים או יותר )או רבים( לעשות שימוש באותו משאב בו-זמנית. 71. המדיום הדיגיטאלי מאפשר חיפוש יעיל ומהיר בקורפוס המלא )הטקסטואלי ואף החזותי, הקולי וכן הלאה(. פונקציה זאת לא אפשרית בחומרים מודפסים. 25
- 53. מדוע הספריה צריכה להיות דיגיטאלית באופייה? מדוע צריך להשקיע את עיקר המשאבים השוליים בפיתוח דיגיטאלי, אפילו על פני השקעה באנלוגי? )5( 81. המדיום הדיגיטאלי מאפשר גיבוי בטחוני/בטיחותי בעל התכנות כלכלית. המדיום הפיזי יוצר תנאים המאפשרים לספריית אלכסנדריה להשרף. המדיום הדיגיטאלי מנפק הזדמנויות שימור. 91. המדיום הדיגיטאלי מאפשר יצירת תכנים דיאלוגיים. . .Books are works in progress Books are conversations, and libraries should be conversation loci 02. הפונקציה הארכיונית של ספריה צריכה לכלול גם אירכוב של מרקמי השימושים. 12. על הספריה לספק מצע ליצירה והצטברות של הון חברתי והון תרבותי, לא רק של משאבי תוכן. 35
- 54. מדוע הספריה צריכה להיות דיגיטאלית באופייה? מדוע צריך להשקיע את עיקר המשאבים השוליים בפיתוח דיגיטאלי, אפילו על פני השקעה באנלוגי? )6( 22. המדיום הדיגיטאלי מאפשר עיבוד כמותי, כולל ניתוחי תוכן וקישוריות, בין השאר של עקבות השימוש – Obtrusive and .unobtrusive measures 32. המדיום הדיגיטאלי מאפשר איסוף נתונים, מחקר גיבוש ואכיפת מדיניות על התנהגויות קוראים. 42. הספריה הדיגיטאלית מאפשרת מימוש וכרייה של יתרונות הגמשת הסינכרוניות. 52. שינויים בתרבות העבודה/היצירה/הקריאה: חכמת ההמונים הזנב הארוך שיתוף בידע "שיתוף המוני", )(mass collaboration עבודה קבוצתית 45
- 55. מדוע הספריה צריכה להיות דיגיטאלית באופייה? מדוע צריך להשקיע את עיקר המשאבים השוליים בפיתוח דיגיטאלי, אפילו על פני השקעה באנלוגי? )7( 62. המדיום הדיגיטאלי הוא אולי ההזדמנות האחרונה להתגברות על היצף המידע. 72. המדיום הדיגיטאלי מעלה בעיות לא פשוטות של מודל עסקי ופתרונות משפטיים לעיגון זכויות יוצרים. אבל שימוש נכון )ונרחב( בו מהווה כנראה הזדמנות יחידה להתמודדות עם האתגרים האלה. שאלות המודל העסקי וזכויות היוצרים נמצאות עמנו )גם אם נשאר בספריה מבוססת נייר לגמרי( ולא ייעלמו גם אם ננסה להתעלם מהם. 82. המדיום המודפס איננו מספק ערובה לדיוק והתמדה )כמובטח, או כמו שיש המשלים את עצמם(. .Fixity is fictionהמדיום הדיגיטאלי, לעומתו, מנפיק כלים )או מנסה לפחות( להיות מודע להם ולאפשר מעקב אחריהם. 55
- 56. מדוע הספריה צריכה להיות דיגיטאלית באופייה? מדוע צריך להשקיע את עיקר המשאבים השוליים בפיתוח דיגיטאלי, אפילו על פני השקעה באנלוגי? )8( 92. מטעמי העובדות המיוצגות על ידי חוקי מור וגילדר, המבססות את חוקי מטקף ) .(Moore, Gilder, Metcalfe 03. המסר הדיגיטאלי ואפשרויותיו רק החלו להיווצר בדורנו. הספריה צריכה לקבל את האתגר ולהיות בראש החץ היצירתי של הדיגיטאלי, במקום בקרב אלה הנסים ממנו בפחד, או מעכבים אותו במלחמת חפירות נסוגה. 65
- 57. ספרים ומקורות נוספים Negroponte's Being Digital Lessig’s Code (and Code 2.0) Benkler’s Wealth of Networks Borgman’s Scholarship in the Digital Age 57
- 58. ספרים ומקורות נוספים Tapscott’s Wikinomics Kurzweil's The Singularity is Near Weinberger's Everything is Miscellaneous Surowiecki's Wisdom of Crowds 58
- 59. ספרים ומקורות נוספים Nature's Wikipedia study http://www.nature.com/nature/journal/v438/n7070/full/438900a.html Darnton’s “Library in the New Age” http://www.nybooks.com/articles/21514 Q&A sites, quality of responses, public libraries v. Google and Yahoo answers http://sheizaf.rafaeli.net/HarperRabanKonstanRafaeliCHI2008AnswerQuality.pdf Ray Kurzweil: The Future of Libraries and the End of Books. http://www.kurzweilai.net/meme/frame.html?main=/articles/art0261.html 59
- 60. בעיות פתוחות בעיות משפטיות. משטר זכויות היוצרים יצטרך לעבור שינוי. נוהגי האכיפה יצטרכו עדכון, והליכי החינוך צריכים עיון מחדש ורענון . בעיות עסקיות. איך מגדירים את מקורות המימון והשרידות sustainability בעיות נגישות ופער דיגיטאלי Digital Gap בעיות אוריינות בעיות מנשק ) (Interfaceקריאה ממסך עדיין לא נוחה. מסכים צריכים להשתפר. הנייר הדיגיטאלי יצטרך להתבסס. בעיות דיוק בהמרה: סריקה, OCR בעיות תאימות וסטנדרטים )אמצעי זכרון, עימוד(. 06
- 61. תודה ודיון שיזף רפאלי sheizaf@rafaeli.net http://rafaeli.net 61