23. ניסוי : ניתן לערוך ניסוי על מנת לראות כיצד נוזל המוח מגן עליו מפגיעות : שימו ביצה בכוס וטלטלו את הכוס – הביצה תישבר . עכשיו שימו ביצה חדשה בתוך כוס ומלאו את הכוס במים – עכשיו יהיה קשה בהרבה לשבור את הביצה . כך מונע הנוזל , מהמוח להינזק מחבטה על קיר הגולגולת . פגיעות ראש
27. סימנים מחשידים לשבר : א . שינוי צורה במבנה הגולגולת ( שבר דחוס לא יראה שינוי צורה בהכרח ). ב . רקמת מוח חשופה ו / או דימום . ג . כאבים עזים . פגיעות ראש
28.
29. פגיעות תוך גולגולתיות : פגיעה מפושטת - זעזוע מוח . המוח נע ומתנגש בדפנות הגולגולת . נפגע אשר עבר זעזוע מוח יכול לאבד את הכרתו לזמן קצר , לחוש בחילות ואף הקאות , סחרחורת וכאבי ראש , אובדן זיכרון זמני ( לפני האירוע או לאחר האירוע ), בלבול , עייפות ורצון לישון . בדיקת רופא יכולה לאשר או לשלול פגיעה כזו . פגיעות ראש
30. פגיעה ממוקדת - דימום תוך גולגולתי , שיגרום לעליית הלחץ בתוך - הגולגולת . זה קורה מאחר והגולגולת היא קופסה סגורה כמעט לגמרי , אין לדם לאן להתנקז והוא לוחץ על המוח ועל כלי הדם . סימנים : כאבי ראש , סחרחורות , בחילות והקאות , איבוד הכרה , דופק איטי ולחץ דם גבוה . עליית לחץ הדם היא מסוכנת מאוד ועלולה לגרום למוות . פגיעות ראש
31. טיפול : אין לנו יכולת לטפל בשטח בפגיעות ראש ! חשוב לזהות את המצב – ואפילו חשד לפגיעת ראש . לטפל לפי סכימת הטיפול בנפגע טראומה . ובעיקר – קריאה לעזרה ופינוי מהיר ככל האפשר ! פגיעות ראש
33. על מנת להבין את מנגנוני הפציעה בטראומה לבית החזה אנו צריכים קודם להבין איך פועלת המערכת במצב תקין . נסביר בקצרה את מבנה מערכת הנשימה : נתיב האוויר שמתחיל בפה או באף עובר בלוע ו מגיע לגרון . בגרון עוברים שני צינורות – אחד מהם נקרא וושט ודרכו עובר המזון אל הקיבה ולהמשך מסלול מערכת העיכול . אותנו מעניין הצינור השני – קנה הנשימה . את קנה הנשימה מכסה האפיגלוטיס שמגן עליו כך שלא ייכנס מזון למערכת הנשימה . קנה הנשימה מתפצל לשני סימפונות – ימין ושמאל , אשר מובילים לשתי ריאות – ימנית ושמאלית בהתאמה . הזוויות בהן מתפצלים הסימפונות שונות , כמתואר בתמונה , מה שגורם להסטת גוף זר לסימפון ימין דווקא ( ראה חנק מגוף זר ). אפיגלוטיס – רקמה סחוסית אשר מכסה את קנה הנשימה . פגיעות חזה
40. גבולות הבטן : 1. גבול עליון – סרעפת . 2. גבול תחתון - עצמות האגן . 3. גבול אחורי - עצמות עמוד השדרה . 4. גבול קידמי - שרירי הבטן . פגיעות בטן - אנטומיה
41. נהוג לחלק את הבטן לארבעה רבעים ולפיהם לסווג את המערכות אשר נמצאות בכל רבע , כך נוכל לצפות איזה איבר נפגע . 1. רבע עליון ימני – כבד וכיס מרה . 2. רבע עליון שמאלי - טחול וקיבה . 3. רבע תחתון ימני – מעי . 4. רבע תחתון שמאלי – מעי . בנוסף הבטן מכילה מערכות סינון והפרשת שתן , מערכת רבייה אצל נשים , וכלי דם רבים . כבד כיס מרה מעי מעי טחול קיבה פגיעות בטן - אנטומיה
43. פציעות נפוצות ניתן לסווג את פגיעות הבטן לשני סוגים עיקריים : 1. פגיעות אשר קורות בגלל טראומה חודרנית , דוגמא : סכין . 2. פגיעות אשר קורות בגלל טראומה קהה , דוגמא : מכה ממחבט . סוג הפגיעה פחות חשוב לנו מבחינת הטיפול . הפגיעה באיברי הבטן וכלי הדם עלולה לגרום לדימום משמעותי אל חלל הבטן ולמוות כתוצאה מאובדן דם . בנוסף ישנם סיבוכים מאוחרים יותר של פגיעות בטן אשר לפעמים ניתן לראות בשטח והם זיהומים כתוצאה משפיכת תוכן המעי אל תוך חלל הבטן . פגיעות בטן
44. סימנים לפגיעת בטן : סיפור מקרה של חבלה ישירה בבטן . כאבי בטן . בחילות והקאות . הפרשות דמיות ( הקאה או שתן דמי ). סימני פגיעה ישירה או דימומים תת עוריים באיזור הבטן . חלקי מעי היוצאים מחוץ לחלל הבטן . ככלל אין להפעיל לחץ על בטנו של פגוע בטן , עם זאת ייתכן שבטנו תהיה קשיחה למגע ורגישה ביותר . פגיעות בטן ולא! זה לא באמת . . .
45. טיפול : נתחיל לפי הסכימה שלמדנו של הגישה לפצוע טראומה . יש לשים לב שהחשיבות היא לא לזהות איזה סוג פגיעה או פגיעת בטן יש אלא הישום של טיפול מהיר ופינוי לביה " ח . פצוע בטן זקוק לחדר ניתוח יותר מכל לשם טיפול הולם . יש להימנע מטלטול מיותר , הזעקת גורם מקצועי לעזרה ופינוי מהיר לחדר המיון הקרוב . יתכן ובעקבות פציעה חודרת יצא איבר אל מחוץ לגוף הנפגע , במצב זה יש לחבוש את האיבר עם תחבושת בגודל המתאים ולוודא שהתחבושת רטובה היטב , רצוי ע " י תמיסת עירוי סטרילית וזאת על מנת שהאיבר הרטוב לא יתיבש ויעבור נמק . אסור : אין לדחוף חזרה פנימה איברים אשר בולטים . אין לתת לפצוע בטן לשתות או לאכול . אין להוציא חפצים אשר נעוצים בבטן כדוגמת סכין . פגיעות בטן
47. הלם הגדרה ירידה בזרימת הדם המחומצן אל הרקמות , וכתוצאה מכך אספקת חמצן ירודה וירידה ביצירת האנרגיה התאית . הלם יכול לבוא לידי ביטוי במצבים שונים אשר לא בהכרח יופיעו רק בטראומה . הגוף שלנו זקוק לשל ו שה מרכיבים למען אספקת דם תקינה : הלב = משאבה , כלי הדם = צינורות , ונוזל הדם . לכן פגיעה בכל אחד מהם תגרום לאיבוד דם והלם : ירידה בנוזל הדם . הרחבה / פגיעה בכלי הדם . ירידה בתפוקת הלב . הלם
48. הלם היפוולמי : כתוצאה מירידה בכמות נוזל הדם , האיברים לא מקבלים מספיק דם מחומצן . בדימום מועט הגוף מנסה ואף מצליח חלקית לפצות על איבוד הדם , אך לאורך זמן ובמצב של איבוד דם מרובה הגוף אינו עומד בכך ונוצר הלם היפוולמי ( תת נפחי ). גורמים אפשריים להלם היפוולמי : שטפי דם . כוויות . שברים . שלשולים . הקאות . ` הלם גורמים – פגיעה בנוזל הדם
49. הלם המורגי ( תת נפחי ) במצב זה נוצרת פגיעה בשלמות כלי הדם אשר מכילים את נוזל הדם ובכך ישנה בריחה ואיבוד דם . גורמים : פציעות ירי . פציעות סכין . חבלות שמערבות פגיעה באיברים . הלם – פגיעה בנוזל הדם
50. הלם אנאפילקטי – נגרם עקב חשיפה לגורם אלרגני כלשהו ( ארס דבורה , אבקני פרחים ). חשיפה זו גורמת לתגובת יתר של המערכת החיסונית ולהרחבת כלי הדם . עקב כך ישנה בריחה של דם מבין כלי הדם ולכן יש ירידה בזרימת הדם אל הרקמות הגורמת להלם . הלם זיהומי ( ספטי ) – זיהום נרחב כתוצאה מחדירת גורם זר ( חיידק ) לתוך מערכת הדם . זיהום כתוצאה מפעילות חיידקית זו גורם לשינויים בחומציות הדם ומפריע לפעולת וויסות לחץ הדם . הלם עצבי ( נוירוגני ) – כלי הדם שלנו מוקפים על ידי שרירים על מנת שיוכלו להתכווץ ולהתרחב . תגובות אלה הן בלתי רצוניות והן מגיעות מפקודות במוח ע " י העצבים אשר מעצבבים את אותם שרירים . פגיעה במערכת הבקרה ( מוח ) או בעצבים אשר מובילים את המסרים לכלי הדם , תגרום לכך שתהיה הרחבה שלהם . הרחבת כלי הדם גורמת לירידת לחץ הדם , להאטת זרימת הדם אל הרקמות ולהלם . הלם – פגיעה בכלי הדם
51. הלם לבבי ( קרדיוגני ) – כל פגיעה בתפקוד הלב תגרום לירידה בלחץ הדם . הלב הינו משאבת נוזל הדם . ברגע שהלב נפגע ישנה ירידה ולפעמים חוסר מוחלט בזרימת הדם , הרקמות אינן מקבלות דם והתוצאה היא הלם . גורמים : פגיעה בשריר הלב עצמו . דחיקה או מעיכה של הלב . חדירת גוף זר אל הלב . הפרעות קצב . הלם – פגיעה בלב
52. סימני הלם בפצוע : הסימנים אשר ניתן לראות בפצוע הלם הם שונים בזמנים שונים של ההלם וזאת עקב ניסיון הגוף לפצות על אותו ההלם . ירידה במצב הכרה – ככל שהפצוע מאבד יותר דם מצב ההכרה יתדרדר . דופק מהיר וחלש – הלב מנסה לפצות על המחסור בדם ולכן עובד בצורה מהירה יותר . נשימה מהירה ושטחית – כתוצאה מפגיעה באספקת הדם , כך גם אספקת החמצן נפגעת . לכן , הגוף מפצה על כך , ע " י הכנסת אוויר במהירות גדולה יותר . עור חיוור וקר – אחד מתפקידי נוזל הדם הינו לשמור על חום הגוף . ברגע שדם אינו מגיע לכל הרקמות , הגוף מתחיל להתקרר . ירידה בתפוקת השתן – עם ירידה בלחץ הדם ובכמות הדם , פחות נוזלים מופרשים החוצה ע " י מערכת הכליות ע " מ לשמר את נפח הדם הקיים . אפשר לזכור לפי : דני החזק – דופק מהיר וחלש , נשימה שיטחית ומהירה , יובש בריריות , הכרה מידרדרת , חיוורון , זיעה , קור . הלם
53. יש לזכור שזיהוי נפגע שנמצא ב " הלם " קשה לביצוע ע " י הציבור הרחב ולעיתים גם לצוות הרפואי ולכן אין לבזבז זמן בבדיקות מיותרות . כל זמן שיש אפשרות להתחיל בפינוי מהיר לביה " ח . טיפול יש לעבוד לפי סכימת הטראומה . יש לנסות לעצור שטפי דם הנראים לעין ע " י שימוש בתחבושות ולחץ ישיר . הטיפול העיקרי והחשוב ביותר יהיה פינוי מהיר לביה " ח . הלם
55. קצת הגדרות : שטף דם – יציאת הדם מכליו ( שט " ד - שטף דם ). שטף דם נשלט – שטף דם אשר ניתן לעצירה . שטף דם בלתי נשלט – שטף דם אשר לא ניתן לעצירה . חשוב להבין ששטפי דם יכולים לבוא במגוונים רבים ומשונים , כלומר מדימום מקרי בעין אשר ברובו נספג עם הזמן , עד לדימומים מאסיביים אשר נגרמים מטראומה אשר ההשתלטות עליהם קשה ומצריכה התערבות כירורגית לרוב ( מדובר בעיקר בדימומים פנימיים אשר רק בחדר ניתוח ניתן לתת טיפול הולם ). שטפי דם
56. דימום נרחב עלול לגרום להלם היפוולמי , כתוצאה מאובדן דם של יותר מ 750 מ " ל . בתור מגישי עזרה ראשונה מטרתינו בשטח לעצור את הדימום . כל שט " ד הנראה לעין יש לעצור באחת מן הטכניקות הבאות : 1. לחץ ישיר . 2. לחץ עקיף . כאשר העדיפות תמיד תלך לכיוון הפעלת לחץ ישיר , וזאת מכיוון שבשיטה זאת יגרם פחות נזק לאיברי הגוף . עצירת שטד " ים
59. שימוש בלחץ עקיף הפעלת לחץ על כלי הדם המוביל אל מקור הדימום , יעילות גבוהה יותר אך פוגעת באספקת הדם ממקום החסימה והלאה . מכיוון שאנו חוסמים כלי דם ראשיים ( בד " כ ) אנו מפסיקים את אספקת הדם לא רק לאזור המדמם אלא גם לאזורים סמוכים ובכך פוגעים בשאר הרקמות . ככל שהלחץ נשאר יותר זמן כך הפגיעה באיבר יותר גדולה . לחץ עקיף נוצר באמצעות חוסם עורקים כאשר ניתן לעשות זאת בשיטות שונות . סוגים שונים של חוסמי עורקים : ח . ע . גומי / סיליקון - אורכו כ -180 ס " מ , בעל יכולת אלסטית , עשוי מגומי או מסיליקון . ח . ע . רוסי – לגפיים תחתונות בלבד , שימוש במשולש חבישה רגיל ומקל . ח . ע . הולנדי – לגפיים עליונות בלבד , שימוש במשולש בלבד . עצירת שטד " ים
64. עקרונות להנחת חסם עורקים הפשטה – אין להניח חסם עורקים על בגד . חסם העורקים יושם ישירות על הגוף . מהירות – יש להניח את חסם העורקים במהירות , כך נצמצם את כמות הדם שאבדה . מיקום – מיקום הנחת החסם יהיה 5 ס " מ ( כ -4 אצבעות ) מעל מקום הפציעה . מפרקים – במידה וניתן , יש להניח את חסם העורקים מתחת למפרקים בכדי לשמר את אספקת הדם אליהם ובכך למנוע את כריתתם . קשירה – בסיום הנחת החסם יש לבצע קשירה נאותה ע " מ למנוע התרה מקרית . רישום – יש לרשום שעת הנחת החסם – כדי שהדרג המטפל הבא ( מד " א / בית חולים ) ידעו מתי הונח חסם העורקים לצורך המשך הטיפול . עצירת שטד " ים
65.
66. אחת הסכנות בפגיעת טראומה היא פגיעה בעמוד השדרה . עמוד השדרה כולל בתוכו את חוט השדרה המורכב מעצבים המובילים תחושות מהגוף אל המוח ופקודות מהמוח לגוף . בכל מקרה של נתק בחוט השדרה הנפגע יהפוך למשותק מאותה נקודה ומטה – בחלק נכבד מהמקרים הפגיעה היא בלתי הפיכה ! לכן במהלך הטיפול ננסה לזהות האם הפצוע נפגע גם בעמוד השדרה ונפעל בהתאם . פגיעות עמוד שדרה
67.
68.
69.
70. חשוב מאוד - לאורך כל הטיפול בנפגע נפעל לפי ההנחה כי יש להזיזו מעט ככל הניתן , מאחר וכל תזוזה של עמוד השדרה יכולה להחמיר את הנזק בצורה משמעותית ! פגיעות עמוד שדרה
![[object Object],[object Object],[object Object],מבוא לטראומה]()